הקרב על הקטשופ הוא רק סימפטום

הסיפור ההזוי של קטשופ 'היינץ' הוא רק דוגמה אחת לחלמאות הפושה בארצנו, הנובעת מקשיי הביורוקרטיה שמערים מכון התקנים על בעלי העסקים והיבואנים.

למה הקטשופ הנמכר בעולם יופץ מעתה בישראל רק בשם "מתבל עגבניות"? • הסיפור של 'היינץ' הוא רק דוגמה אחת לחלמאות הפושה בארצנו, הנובעת מקשיי הביורוקרטיה שמערים מכון התקנים על בעלי העסקים והיבואנים • את המחיר, כמובן, כולנו נשלם בקופה

עצור!!!! בדקת כבר אם זה קטשופ או סתם מתבל עגבניות? צילום: פלאש90
עצור!!!! בדקת כבר אם זה קטשופ או סתם מתבל עגבניות? צילום: פלאש90

בחודשים האחרונים נחשף הצרכן הישראלי למלחמת החורמה עקובת הקטשופ שמנהלת חברת 'אסם' נגד מותג הקטשופ של 'היינץ', הנוגס במכירותיה. חברת 'היינץ', חשוב לזכור, נוסדה עוד ב-1869, ולאחר מספר מהמורות המציאה את קטשופ 'היינץ' ב-1875. המוצר שלה הפך ברבות השנים ככל הנראה לנמכר ביותר בעולם, כאשר היא שולטת על למעלה ממחצית שוק הקטשופ בארה"ב.

בישראל, לעומת זאת, 'אסם' הצליחה לא מזמן להגיע להישג מרשים: החברה הנשלטת היום על-ידי תאגיד 'נסטלה' העולמי שולטת במרבית שוק הקטשופ בישראל. עתה מסתבר ש'היינץ' אינה עומדת באחוז הנדרש של חומרי גלם שמקורם בעגבניות לפי התקן הישראלי הייחודי רק לנו. כך הצליחה 'אסם' לאלץ את 'היינץ' לשנות את תווית המוצר שלה בישראל, ולכתוב על הקטשופ שלה בעברית "מתבל עגבניות" במקום "קטשופ". הכיתוב באנגלית נשאר זהה. גם רשימת הרכיבים השתנתה – במקום "רכז עגבניות (61%)" ייכתב "מחית עגבניות (61%)", מאחר ומחית מכילה אחוזי עגבניות נמוכים יותר מרכז.

'אסם' הגדילה לעשות, ומלבד פניה לרגולטור הרלוונטי, פנתה גם לקמעונאים בדרישה להוריד את המתחרה מהמדפים. בתשובה לכך, אגב, אמר רמי לוי בזמנו: "שאסם יתחרה עם היינץ מול הצרכן ועל המדף, ומי שמוסמך להגיד לי אם קטשופ היינץ עומד בתקן או לא, זה רק משרד הבריאות… ברגע שנקבל מכתב מהרגולטור שמראה שזה לא קטשופ, ויורו לנו להוריד את המוצר מהמדף, רק אז נסיר אותו. לא יתכן שכל חברה תעשה בדיקה על המתחרה ותיתן לקמעונאים הוראות להסיר מוצרים מהמדף".

בכל הנוגע לדרישה לגבי שקיפות ותיאור מדויק יותר של רכיבי המוצר, אני לחלוטין עם 'אסם' – אחרי הכל, מדובר בצעד מבורך, הוגן ונחוץ לצרכנים לצרכי בחינת והשוואת טיב המוצר. אם 'אסם' רוצה להבהיר לכולם שהקטשופ שלהם טוב יותר, עשיר יותר בעגבניות, מכיל פחות נתרן, זול יותר וכדומה, ולכן לשכנע אותי שלי כצרכן כדאי יותר לבחור במוצר שלהם, אני תומך בתלונותיהם לגבי סימון מדויק של רכיבים. אך כיצד היא הצליחה להפוך אותנו למדינה היחידה בעולם אשר לא תאפשר לקטשופ הנמכר בעולם להיקרא "קטשופ"?

תקנים ותקנים מיותרים

הסיפור האמיתי המתרחש כאן הוא ניצול אינטרסנטי מצדה של חברת 'אסם' של המערכת הרגולטורית המרהיבה במדינת ישראל. גילוי נאות קצר: כותב שורות אלו מחזיק זה שנים רבות במניות "ברקשייר הת'אוויי" של וורן באפט, אשר ב-2013 רכשה יחד עם קבוצת3G capital  את השליטה בתאגיד 'היינץ'. אך ללא קשר לעמדתי הכה משוחדת בנושא, נראה כי החלמאות והאבסורד בתרחיש הנ"ל מזכירים יותר את סיפורו של אפרים קישון "על חומותייך ירושלים הפקדתי סדרנים".

תיקון שם המוצר "קטשופ" שנועד לכאורה להגן על הצרכן הישראלי התמים מהונאות והצהרות שווא בנוגע למרכיבי המוצר (ולא, חלילה, להגנה על יצרנים מקומיים מפני תחרות מאיימת מחו"ל) נובע מהעובדה שבישראל קיים תקן ייחודי, השונה מתקנים אחרים במדינות וגופים פרימיטיביים כגון ארה"ב והאיחוד האירופי. כן, מה ששמעתם: לנו זה לא מספיק טוב. עם סגולה, או לא על סגולה?

ברמה העקרונית, למכון תקנים תפקיד חשוב בכל הנוגע לשמירה על איכות המוצרים, כך שקהל הלקוחות יקבל מוצרים בטוחים שאינם מסכנים אותו – ממוצרים המכילים חומרים רעילים ועד מוצרים פגומים המועדים לשריפות. בישראל, נראה שבמשך השנים קם הגולם על יוצרו ובמקום להגן על הצרכנים הפכה הביורוקרטיה למכשול שמקשה על התחרות הכלכלית, מקשה על יבוא של מוצרים מתחרים לארץ שכבר עברו תקינה בחו"ל ומונע יבוא מקביל – דבר שמוביל לעלייה ביוקר המחיה. בעבר כבר נכתב באתר זה לא פעם על שורת הקשיים שמערים מכון התקנים בפני בעלי עסקים, שנדרשים לשלם סכומי עתק לצורך תשלום על בדיקות המכון; על עיכובים של שבועות וחודשים בייבוא המוצרים, ועל כך שבעלי העסקים נאלצים לגלגל את עלויות הסרבול הביורוקרטי על כתפי הצרכן הישראלי.

מדוע אנו זקוקים לתקנים ייחודיים לישראל בשלל מוצרים, כאשר תקנים בינלאומיים למוצרים מקבילים כבר קיימים בשלל מדינות מפותחות, ובפרט באיחוד האירופי וארה"ב? מדוע מה שטוב ואיכותי מספיק עבור הצרכן בארה"ב, בגרמניה או צרפת לא טוב מספיק עבורנו? שיטות פעולה אלה לא מגנות על הצרכן הישראלי אלא פוגעות בו לרווחת קבוצות מצומצמות, ובדרך הופכות את כולנו לבדיחה. כולי תקווה שהניצחון הנ"ל של "אסם" ייהפך לניצחון פירוס עבורה, והתקן יותאם לנהוג גם בחו"ל.

אינני מקבל דרכי פעולה המשתמשות בחסמים מלאכותיים וגורמות לכך שבישראל מכל העולם, מדינת אור לגויים שכמונו, גוף כמו "היינץ" לא יוכל לקרוא לקטשופ שלו "קטשופ" בגלל עיוות השכל וההיגיון הבריא.

מספיק לנו מה שיש באירופה. תודה; קמפוס מכון התקנים ברמת-אביב. צילום: Itzuvit, ויקימדיה
מספיק לנו מה שיש באירופה. תודה; קמפוס מכון התקנים ברמת-אביב. צילום: Itzuvit, ויקימדיה

פטרונות הסתדרותית

משרד הבריאות כבר הבין את גודל האבסורד ופועל להתאמת התקן ולהפחתת תכולת מוצקי העגבניות מ-10% ל-6%, כך שגם קטשופ הנמכר על-ידי גוף שולי וזניח כ'היינץ' יוכל להיקרא קטשופ בישראל. אך מנגד יצאה דפנה הר אבן, נציגת "המשרד להגנת הצרכן" מטעם ההסתדרות, כנגד השינויים הנ"ל. תגובתה כפי שצוטטה בכתבה בידיעות: "מה יקרה אם יורידו את שיעור העגבניות בקטשופ? יכניסו לנו יותר סוכר, מלח, ומסמיכים כמו עמילנים כדי להוריד עלויות יצור. נתנגד לכך".

כאשר נציג גוף כמו ההסתדרות, שניהל עבורנו שנים רבות קרנות פנסיה בהצלחה מינכהאוזנית יוצאת דופן, יוצא להגנת הצרכן – אני רגוע. הנקודה היא שלא הבנתי כל כך את דרך הפעולה להגנה עלי. הגישה הפטרונית הזו בה פקידים סבורים כי זהו תפקידם להחליט עבור הצרכן הישראלי האוויל והתמים מה נכון וראוי עבורו היא אם כל חטאת, ושזורה באינספור עניינים בצורה ובדרך בה המדינה הזו מתנהלת.

לצערי מדובר בתופעה שלא נמצאת רק בתחום הקטשופ אלא בשלל תחומים ומוצרים. יצרנים מקומיים פועלים להחלת שלל תקנים שונים ומשונים משלל סיבות אפשריות, שאך בדרך מקרה, גם מקשות וחוסמות תחרות מבחוץ על חשבון הצרכן הישראלי. בדר"כ מתוך דאגה כנה לנו, לבריאותנו ולרווחתנו כמובן. ממיטות תינוקות ועד שקי מלט ייחודיים לישראל עם דרישות שנועדו להגן על בריאות העובדים, כיתובים ייחודיים בעברית וכו' – במשך שנים הצרכן הישראלי שילם ומשלם הון תועפות על חסמי יבוא מיותרים ועל פגיעה בתחרות. אנו לא זקוקים לשלל מכסים, הגנות ותקנים ייחודיים רק לנו, אלא להפך – אנו זקוקים להגברת תחרות, ביטול והאחדת תקנים מיותרים והפחתת מכסים. יאמר לזכותו של נפתלי בנט שכשר כלכלה החל לפעול בנושא בזמנו, אך מה שנעשה בתחום עד עתה הוא מעט מדי ומאוחר מדי. אין שום סיבה שמוצרים שכבר עומדים בתקנים מקובלים באירופה ובארה"ב יאלצו לעמוד בנוסף גם בתקנים ישראליים ייחודיים אך ורק לנו.

תאגיד 'היינץ' יסתדר בכל מקרה גם אם יאלץ לקרוא ל"קטשופ" שלו "מתבל עגבניות". הצרכנים הישראלים הם אלו הנפגעים מההתנהלות הנ"ל – מחסמי יבוא מיותרים ומיוקר מחיה שאיננו נדרש. הצרכנים משלמים את העלויות המיותרות הללו המגולגלות אלינו ומתבטאות בשלל דוגמאות, מעלות הדירות ועד סלי מוצרי מזון ורהיטים יקרים. הגיע הזמן שהצרכן הישראלי יבין את המשמעויות הפיננסיות הנלוות: רבים מאותם אלו האצים רצים להגן עלינו כביכול, למעשה פוגעים בנו לטובת אינטרסים אחרים.

מה שטוב לצרכן האירופי והאמריקני, בדרך כלל מספיק טוב גם לנו. אין היגיון אפוא בעוד ביורוקרטיה, חקיקה, תקנים מיותרים וכסף רב שיורד לטמיון. בעיקר כשהוא יורד מהכיס שלנו.

_______

אוריאל פרידמן הוא מנכ"ל "סברה מיקרוסיסטמס בע"מ"

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

10 תגובות למאמר

    1. ג'ון קרי ואשתו תרזה היינץ מזמן לא קשורים להיינץ.
      וורן באפט קנה מהם את העסק לפני שנים.

  1. אסם לא נלחמת בהיינץ אלא בצרכן הישראלי. באופן עקרוני אפסיק לקנות אסם.
    תודה על המאמר.

  2. מאמר נפלא, תודה לך.

    גם אני לא אקנה יותר שום מוצר של אסם, ואשתדל גם לוודא שהמוצרים הנלווים של חברות שהיא מחזיקה בהן, לא ייקנו על ידי.

  3. אני מחזר את ידי המדינה, אתה אומר " מה שטוב לאמריקני ולאירופי טוב גם לנו" אז זהו שלא, אני לא גר בארץ ואני נוכח לדעת עד כמה האוכל במערב הוא מזיק, ממש רובו ולהלן גם המחירים המתבקשים, תפסיקו כבר לבכות כמו דור המדבר, בארץ לא חסר כלום. לא שחברת אוסם צדיקים גדולים אבל מה אכפת לנו שחברה חזירית בועטת בחברה שגורמת להרבה יותר השמנה ובעיות בריאותיות לרוב. אכן, צריך להצר ידי חברה שמכניסה לאוכל שלנו זבל מחליא. החברות הללו חזקות בעולם המערבי שסובל כולו מתזונה מעוררת אימה. די לרצות לחכות את האומות. די עם התחושות הגלותיות הללו. אם בארץ הרף גבוה יותר, מבורך. על דברים טובים משלמים יותר, את זה כולם מבינים, גם אוכלי הג'אנק המערביים שאתה כ"כ מתאווה למזונם.

  4. במבחן הטעם – היינץ מנצחת וזה מה שקובע.
    ש"אסם" תקפוץ לנו!!!
    העובדה שבכלל טרחו להגיע לזה מדברת בעד הפחד של אסם מתחרות טובה…

    1. מדויק הטעם הטעים היינס, לעומת המיץ העגבניות הממותק של אוסם, כנראה שצריך ריכוז יותר נמוך של עגבניות , לידיעת השיף מת׳י וההסתדרות, אבל הקרטל חובק המוסדות השונים הורס לנו את המשק בעוד דרכים

  5. טוב בו נבהיר דבר אחד ששני החברות מוכרות אותו מוצר רכז עגבניה עם סוכר. האם זה עומד בתקן רק שראוי להקרא קטשופ רק החברות יודעות. אנחנו לא נדע לעולם . אבל מכעיס אותי קאסם חושבת כאילו על הצרכנים ובע ובעצם חושבת על האוורסט שלה שהוא הפוך מהצרכנים וזה להוריד את המתחרה ושהיא תהיה היחידה בשוק ותעלה כראות עיניה את המחירים. ודרך אגב תפקיד חברה להגנת הצרכן הוא לדאוג שלא יהיו שם רעלים ולא לדאוג שנוכל בריא . זה בידינו . קומוניזם אצלנו. עצוב.

  6. רגולטרים גורמים לבני האדם להפסיק לבדוק בעצמם, לולא הרגולטורים היינו בוחנים בעצמנו את התאמת המוצר לאורח חיינו ובריאותנו, על כל פנים יש סיכוי לכך. גם תקני בריאות במסעדות למשל עשויים היו להיקבע על ידי גוף פרטי של אגוד של מסעדות למשל, הגוף הזה היה מעניק כוכבים וכדומה, והצרכן היה בוחר בעצמו אם לסמוך עליו או להזדקק לו. ועדיין לא אמרתי אף מילה על מידת היעילות העלובה של הרגולטורים בכל התחומים, ועל השחיתות הנלוית לפעילות הפקידותית שלהם