בדרך למלחמת אזרחים לבנון שוקעת בזבל

ביירות נרקבת מרוב זבל ברחובות והאזרחים מתקוממים • במדינה שסועה ומפולגת, ועל רקע המלחמה בסוריה הגולשת למחנות הפליטים בלבנון, גובר החשש מפני התפרצות המתח העדתי בדמות מלחמת אזרחים נוספת 

מזה מספר שבועות שמערכת איסוף האשפה בביירות מושבתת בשל סכסוכי עבודה וויכוחים בלתי פוסקים על אתרי המזבלות, כי הרי אף אחד לא רוצה מזבלה בחצר האחורית שלו ושל שכונתו. כך קרה שבבירת לבנון הצטברו אלפי טונות של אשפה שנערמו בערמות גדולות ומצחינות ברחובות, ומזג האוויר של השבועות האחרונים מתסיס את הזבל ואת הציבור המקומי. הבדיחה בלבנון אומרת שמחירי אטבי הכביסה מאמירים; אנשים קונים אותם בהמוניהם כדי לסתום את האף ולא בדרך לקלפי.

בעיית הזבל נובעת גם מאי תפקוד הגופים הרשמיים של המדינה. הממשלה בראשותו של תמאם סלאם לא מצליחה לקבל החלטות, הפרלמנט לא מצליח כבר יותר משנה לבחור נשיא, ואפילו הבחירות לפרלמנט מושעות בשל ואקום חוקתי. מדינת לבנון מתפקדת באופן לקוי ביותר, ולאזרחים כבר אין כתובת למי להתלונן. לכן מחאת האזרחים נגד מצב פינוי האשפה הפכה למחאה כוללת על אי תפקוד המדינה.

לכך צריך להוסיף את זעם האוכלוסייה על השחיתות הנפוצה מזה שנים רבות במסדרונות השלטון, אך הבעיה העיקרית של השלטון בלבנון היא העובדה שמאחורי כל הדברים המתרחשים במדינה נמצאת האמת הבסיסית: שום דבר לא יכול לקרות בלבנון ללא הסכמת חיזבאללה שהפך לגוף החזק ביותר, המסודר ביותר והמשפיע ביותר במדינה. חיזבאללה הוא מעין מדינה בתוך מדינה, יש לו כוח כלכלי גדול, חברות ציבוריות רבות העוסקות בתשתית – דרכים, גשרים, בניין, תקשורת, מים, חשמל – ובתעשיות שונות.

חיזבאללה כמובן אינו לבד, מאחוריו עומדת איראן. מולו מתייצבים חוגים נוצריים, סונים, דרוזים ואפילו שיעים שמתנגדים לתפקיד שהוא ממלא בלבנון, ומי שתומכת בגושי ההתנגדות לחיזבאללה היא ערב הסעודית. המתיחות הגוברת בין איראן לערב הסעודית על רקע הסכם הגרעין עם המעצמות גולשת גם לתוך לבנון, והמחנות היריבים בלבנון הנתמכים על ידי שתי המעצמות האזוריות הללו מקצינים את עמדותיהם זה כלפי זה. כולם יודעים מה תהיה ההשפעה על לבנון של מיליארדי דולרים העלולים להגיע לידי חיזבאללה מאיראן בעקבות ההסכם; חיזבאללה יוכל לקנות פוליטיקאים, אנשי תקשורת וכלי תקשורת, נשק ותחמושת, והשתלטותו על לבנון תהיה רק שאלה של זמן. יתכן שפינוי הזבל בעיתוי כלשהו ישמש את איראן וחיזבאללה להעמקת את האחיזה בלבנון.

בשבוע האחרון פרצו הפגנות גדולות בביירות על רקע המצב, והצבא – הסר למשמעתו של חיזבאללה – הרג ארבעה מפגינים ופצע עשרות. כדי להגן על משרדי הממשלה הקיף אותם הצבא בגדר בטונדות, והאזרחים השתמשו בה כלוח מודעות להביע את מחאתם על המצב. בין הסיסמאות שנכתבו על הגדר היו כמה מעניינות במיוחד: "תודה לממשלה על שסיפקה לנו את הדף הזה לכתוב עליו את תחושותינו", "מפלצות נמצאות מאחורי הגדר הזו", "גדר ההפרדה המעמדית", "גדר הבושה", "גדר הדיכוי", "אני מעדיף לחיות על הגבול עם ישראל", "אתם מסריחים", "סרסורי מועצת הגנבים" (שיבוש של "ישיבות מועצת השרים"). בפייסבוק קמה קבוצת מחאה לבנונית בשם "אתם מסריחים".

באחד מאתרי החדשות כתב לבנוני: "המפגינים חייבים לפרוץ לדאחיה (הפרבר הדרומי של בירות, מעוז חיזבאללה), פרבר הבושה של השיעים, משתפי הפעולה עם איראן ורוסיה, ולקטוע את ראשו של הנחש". הכוונה ברורה, נגד חסן נסראללה, שסיבך את לבנון במלחמה בסוריה שרבים בלבנון, גם בעדה השיעית, רואים בה מלחמה מיותרת. נסראללה מקפיד כל הזמן לטעון ש"אנחנו נמצאים במקום שבו עלינו להימצא", וכוונתו בשדה המערכה בסוריה. לבנוני אחד לקח סיסמה זו וצייר אותה על פח זבל, שנסראללה בתוכו.

הכאוס בפתח

אלא שברקע נמצאת תחושה קשה שכל הלבנונים מכל העדות שותפים לה, והיא החשש שמלחמת האזרחים בסוריה תגיע גם ללבנון. מאז 2011, עת פרצה המלחמה בסוריה, יש התנגשויות באופן כמעט קבוע בעיר טריפולי בצפון לבנון, בין שכונה מוסלמית סונית, באב אל-תבאנה, ושכונה עלווית, ג'בל מוחסן. תושבי השכונה הסונית תומכים במורדים נגד אסד, ואילו תושבי השכונה העלווית נאמנים לשלטון של אסד. עד היום נהרגו בהתנגשויות בין השכונות עשרות אנשים.

במחנה עין אל-חילווה בדרום לבנון, ליד העיר צידון, מתנהלים קרבות בין חיילי תנועת פת"ח ובין קבוצה אסלאמית, "ג'ונוד אל-שאם", על רקע דרישתה של הקבוצה האסלאמית להתיר לה לגייס לוחמים כדי לסייע למורדים בסוריה, בעוד שתנועת פת"ח מתנגדת לכך מפחד שמא חיזבאללה ינקמו בפלסטינים בלבנון אם יתגייסו למורדים, כמו שאסד התנקם בפלסטינים במחנה ירמוכ בגלל שלא סייעו לו במלחמתו במורדים.

המתח בין הפלגים הפלסטינים מעלה את המתח במחנות הפליטים האחרים בלבנון, וקיים חשש רציני שהקרבות בעין אל-חילווה יגלשו גם למחנות אחרים.

לבנון נמצאת על שפת התהום, וכל אירוע חריג עלול לדרדר אותה למלחמת אזרחים חמורה אף יותר מזו שראינו בין 1975 ו-1989. ישראל כמו גם אירופה והקהילה הבינלאומית חייבים להיערך למצב כזה, שכן זרם הפליטים שיברחו מלבנון צפוי להיות דומה לבריחה מסוריה, ומעשי הזוועה שרואים בסוריה יתפשטו ללבנון, וללבנון עצמה יש היסטוריה עשירה במעשי זוועה.