טרור עושים באהבה

האירועים האחרונים מעידים על כך שתעודת זהות כחולה, ואפילו דרכון דיפלומטי, אינם מונעים מאדם להיות אויב. הגיע הזמן להסיר את מסכת "הפרא האציל".

אחמד טיבי. צילום: (אמיר לוי, פלאש90)

טרם יבשה הדיו על ההתמוגגות של כמה מכתבינו ופרשנינו על ההומניות של המחבלים הרצחניים שרצחו את איתם ונעמה הנקין הי"ד לעיני ילדיהם אבל לא רצחו את הילדים(!), והנה אתמול התבררה הסיבה האמיתית למעשה ההומני והנאצל הזה: אחד מן המחבלים, שכנראה סונוור על-ידי שביב אופק מדיני מדומיין, ירה בחברו ואילץ את נסיגת לוחמי החופש בטרם השלימו את מלאכתם.

אבל לא לעולם חוסן, וההומניות של אויבינו הנאצלים שברה שיאים חדשים. וכך, במוצאי שבת הגיע לוחם נוסף נגד הכיבוש ובדקירות סכין וביריות רצח את אהרן בנט (בניטה), פצע את אשתו ורצח את הרב נחמיה לביא שירד להציל אותם. באקט של הומניות פלסטינית אופיינית לא רצח המחבל את התינוק של בני הזוג בנט והוא רק נפצע קל. אשריך ישמעאל מי כמוך!

ההומניות הרקיעה שחקים כשהתברר מסרטונים שהסריטו את האירוע ומעדותה של האלמנה הטרייה, שסיפרה שבעודה זועקת לעזרה כשהסכין תקועה בה, הערבים בסביבה צחקו, ירקו ונתנו לה סטירות ואף הוסיפו בגדלות נפש: "תמותי". לב מי לא ייפעם מן הרחמנות, הביישנות וגמילות החסדים המפעמת באותה תרבות נאצלת, המלמדת את בניה להוסיף ולברך בברכת המוות וחיי העולם הבא אנשים רגילים מן השורה!

גל אצילויות נוסף נרשם מאז בכל רחבי הארץ, כאשר מאות אבנים ובקבוקי תבערה יודו לעבר יהודים בכבישים ובבתים, מן הסתם תוך הקפדה יתרה על כך שרק אבות המשפחה ימותו וכי הילדים והתינוקות יינצלו בדרך נס, וכמובן כל זה מתוך חיפוש אחר אופק מדיני וזכויות אזרח ולא, נגיד, מתוך שנאת יהודים או רצחנות כלשהי חלילה.

שמא תאמרו, כל זה רק נכון ל"עמך", ואילו בני האצולה והנבחרים לכנסת ישראל לא שותפים לאותם רגשות חמימים כלפי היהוד? לא ולא! הנה כי כן, לאחר שעוד אחד מבני העם המבורך נסחף להביע הזדהותו עם המאבק העממי נגד הכיבוש הקולוניאליסטי על ידי נעיצת סכין ביהודי בן 15 ונורה בידי כוחות הביטחון, העלה חבר הכנסת הנכבד אחמד טיבי את תמונתו של הבחור, ששימש כנראה גם כדוגמן בשעות הפנאי, עם הכיתוב המדויק כדלהלן: "שמי פאדי, אני בן 19, נרדפתי בידי מתנחלים ישראלים אז רצתי למשטרה לעזרה, הם ירו בי למוות".

תעמולה בהילוך גבוה; צילום מסך מדף הפייסבוק של אחמד טיבי
תעמולה בהילוך גבוה; צילום מסך מדף הפייסבוק של אחמד טיבי

שמא תאמרו, טיבי אינו אלא צדיק בסדום, בעוד שאר רשימתו אינה כה מתחשבת? לא ולא. הנה כי כן בראיון עם רזי ברקאי בגלי צה"ל נחלץ ראש הרשימה המשותפת להבהיר כי כלל איננו נגד זריקת אבנים וכיוצא בזה, והוסיף שהוא "אינו שם קווים אדומים לעם הערבי במאבק נגד הכיבוש".

באמת, לשים קווים אדומים זה מעשה שלא ייעשה. מי אנחנו שנקבע עבור המתנגד העממי לכיבוש כיצד ייאבק, אם בדקירה או בחניקה, אם בסקילה או בשריפה, אם בירי או בפיצוץ? הרי זו תהיה חדירה לא לגיטימית לרשות הפרט, שאינה נאותה במדינה ליברלית ומתוקנת כשלנו.

היהודים, אם שאלתם, אינם שותפים למרבה הצער לאותה נאצלות. כך לדוגמה הצעת חוק השבה ועולה על שולחן הכנסת והממשלה זה כעשור, ואשר קוראת לאפשרות של הדחתם של חברי כנסת התומכים בטרור או במאבק במדינת ישראל, מעולם לא עברה בכנסת, וכך שיבוטיהם של אותם ערבים שלגמו קולה בהנאה כאשר הם צופים ברצח יהודים מול עיניהם, מכהנים בכנסת ישראל ומקבלים משכורת וחסינות ממני ומכם. בסקירה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת הוסבר כי להצעת החוק הזו אין מקבילה מדויקת במדינות כמו פולין, סלובקיה, מקדוניה, גרמניה וארה"ב – מדינות שכידוע נמצאות בדיוק באותו מצב של מאבק לאומי כמו זה של מדינת ישראל.

דע את האויב

למען האמת, ייתכן שיש מן הצדק בהימנעות הזו מלהדיח אותם חברי כנסת התומכים במאבק המזוין נגד ישראל. סוף סוף הם מייצגים נאמנה את ציבור מצביעיהם, שגם הוא ברובו, עושה רושם, לוגם כעת פחית קולה כאשר ניסיונות לרצח יהודים פושים בכל רחבי הארץ. ברגעים כאלו תמיד טוב להיזכר בדבריו של הגנרל אמיליו מולה בזמן מלחמת האזרחים הספרדים, שאמר לעיתונאי ב-1936 כי בנוסף לארבע הקולוּמנות שלו הצרות על מדריד קיימת גם קולומנה חמישית (ביטוי שתורגם משום מה ל"גיס חמישי") של תומכים בתוך העיר, שתעזור לו במלאכת הכיבוש. אמנם הביטוי הזה הפך כבר שחוק לגמרי, ועדיין צריך לחזור ולהיזכר בו, ולשוב ולהדגיש: גבולות מדינת הלאום המודרנית ושאלת האזרחות לא היו רלוונטיים במאבק הערבי-יהודי לפני מאה שנה, והם אינם רלוונטיים גם היום.

תעודת זהות כחולה, ואפילו דרכון דיפלומטי, אינם מונעים מאדם להיות אויב. המחבל הרוצח, הדוקר בסכין או היורה או הדורס, אף פעם אינו "מפגע בודד". למחבל זה יש מעטפת תמיכה, החל בזו האקטיבית המסייעת בציוד או במחסה, עבור בזו הפסיבית, הצופה ומבסוטה, וכלה בעידוד מן הציבור ומאישי הציבור, הרואה במחבל גיבור (אם הוא חי, למרבה הצער) או שהיד (אם מת). המלחמה, כפי שהטעים יפה יגיל הנקין בהספדו על אחיו, אינה יכולה להיות בטרור. טרור הוא כלי לחימה, לא האויב. והאויב כאן הוא גם בעלי הבסטות המגחכים, גם הרשות הפלסטינית המשלמת סכומים נכבדים לארכי-רוצחים, גם התנועות האסלאמיות או החילוניות השונות התומכות ב"מאבק מזוין" או "עממי" ב"כיבוש" (דהיינו ביהודים), וגם חברי כנסת המייצגים את הגישה הזו בגלוי.

המאבק אינו יכול להסתכם באיטום חדר בודד לאחר שנה מביצוע הפיגוע, והוא חייב להתחיל בראייה כוללנית של האויב. לא, אין בכך משום התרת גופם של אזרחים ערבים תמימים לאגרופיהם של חמומי מוח אקראיים – מעשה שאין בו שום תועלת ושום היגיון פרקטי או מוסרי – אלא בדיוק להפך: המאבק צריך להיות כוללני ולא אקראי, מתוכנן ולא אימפולסיבי, ועליו לכלול מאבק בכלל חיילי המלחמה האנטי-יהודית, מראשון המחבלים ועד אחרון התומכים. שתי הגישות הקיימות היום בפועל – מלחמה בפינצטה בטרוריסט X או Y, או אלימות שלוחת רסן של בודדים יהודים כלפי בודדים ערבים – שתיהן ייצוג של אותו אובדן דרך שאינו מסוגל להתעלות מעל הפתרון המיידי והנוח ביותר.

אולי מצוקרברג תבוא הישועה

מי יודע, אולי ביום מן הימים תחלחל ההבנה הזו גם אל ההנהגה. ועד אז, נראה שהדרך היחידה להתמודד עם אותה אצילות ערבית היא בכך שתעתיקו ותדביקו את הטקסט הזה (ההסבר המלא כאן) לדף הפייסבוק שלכם:

הארגונים הפלסטינים פרסמו כי החל מלפני מאה שנה ועד ביאת המהדי, כל יהודי הוא מטרה לפיגועים.

אי לכך אני מבקש להצהיר כך:

נכון להיום, אני לא נותן לחמאס או לפתח או לג'יהאד האסלאמי או לחזבאללה או לדאעש או לג'בהת אלנוסרה או לכל גוף הקשור לארגונים אלה ו/או שייך לקטגוריית ג'יהאד/שחרור עממי/שחרור פלסטין/אחר ובכלל זאת לכל פלסטיני (או אחר) בודד או לא בודד, לזרוק אבנים, בקבוקי תבערה, לירות מנשק קל, ממקלע מסוגים שונים, לפוצץ, לחנוק, לדקור, לדרוס או פעולות דומות, בעבר ובעתיד. ממידע זה, אני מודיע לארגונים ולאישים הנ"ל שאסור בהחלט לנסות לפגוע בי, במשפחתי ו/או ברכושי. פגיעה מסוג זה יכולה להיענש על פי חוק (UCC 1-308- 1 308-103 1) ואמנת רומא.

הערה: ארגוני הג'יהאד הם כעת ישויות ציבוריות.

יש לפרסם הערה כמו זו. אם אתם מעדיפים, אתם יכולים להעתיק ולהדביק הודעה זו. אם לא תפרסמו הצהרה הזו לפחות פעם אחת, זה יהיה טקטי עבור הארגונים או האישים הנ"ל להתיר את דמכם.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

17 תגובות למאמר

  1. השאלה הרלוונטית היחידה היא אם אנחנו מתכוונים להלחם על הארץ. אם כן, אין גבול להקרבה שנהיה מוכנים לה. והוכחנו את זה כבר יותר מפעם אחת. אם לא, מה שנקבל יהיה סכסוך אינסופי על אש קטנה, מלווה ביותר ויותר אמצעים נגד טרור בדמות פיקוח ציבורי ופרטי, מעצרים ועוד סוגים של שלילת חירויות. זה מה שנקבל אם נמנע ממלחמה לטובת עוד הבטחות על שלום, ובפועל לטובת פחד ארור.

  2. האם אנחנו טובים מהם מבחינה מוסרית ?
    האם פשעי המלחמה שצה״ל ביצע מאז הקמתו לא מציבים אותנו לפחות באותה מדרגה בזויה של רוצחים ?
    אם נער פלסטיני שזורק אבן הוא רוצח פוטנציאלי, איך תכנה טייס שמטיל פצצה של טון על בית ?
    ביחס ההרוגים מספר הפלסטינים עולה לאין שיעור על מספר הישראלים (בקיץ שעבר נרצחו ברצועת עזה מאות ילדים פלסטינים והושמדו עשרות משפחות פלסטיניות) אבל תפיסת העולם המתקרבנת שקנתה לה אחיזה בישראל החל משנות השמונים גורמת לישראלים להתכחש למעשי הזוועה שהם מבצעים ולתפוס את מצבם כאסוני, כמי שרק נרצחים לעומת הפלסטינים שרק רוצחים.
    וזו נקודה חשובה : לאורך השנים השתרשה תפיסה מעוותת שעל פיה פלסטינים רוצחים וישראלים הורגים.
    לעולם הפלסטיני יבצע מעשה רצח ולעולם הישראלי (גם כאשר יגרום למותם של עשרות פלסטינים) יבצע מעשה של הריגה.
    שתי החברות, הישראלית והפלסטינית, התבהמו במהלך סכסוך הדמים עד כדי כך שנותרו בקרבן מעטים שמסוגלים להצביע על מעשי הרצח ולהגדירם ככאלה.
    רוב הישראלים מצדיקים את מעשי הרצח שמבצע צה״ל ורוב הפלסטינים מצדיקים את מעשי הרצח שמבצעים הארגונים הפלסטינים.
    כאמור, איננו מוסריים מהם.
    ולא כתבתי דבר על הכיבוש שמתקרב לשנתו החמישים.

    1. בהתחלה חשבתי שהתבלבלת ואז קראתי את המשפט האחרון בתגובה שלך ("ולא כתבתי על הכיבוש…") ואז הבנתי שאתה מאלו שלא נותנים לעובדות להרוס להם סיפור טוב.
      אשמח לשמוע ממי "כבשנו" את שטחי יהודה ושומרון? כי הרי לכבוש אפשר רק ממדינה?

      לסיום (בעיקר בגלל שחבל על הזמן שלי) אזכיר את דברי קודמים לי שאמרו שאם הערבים יניחו את נשקם יהיה שלום, אם היהודים יניחו את נשקם – לא יהיו יהודים…
      זו הסיבה (היחידה ואין בלתה) שמה שאנחנו עושים הוא רק (במקרה הרע) הריגה ומה שהערבים עושים הוא תמיד רצח.

    2. האלימות בסכסוך הישראלי ערבי החלה ב-1920.
      מספר ההרוגים הישראלים בסכסוך הישראלי ערבי מאז הוא כ-27000.
      מספר ההרוגים הפלסטינאים בסכסוך הישראלי ערבי מאז 1920 הוא כ-20000.

      המספר הכולל של ההרוגים (ישרלאים+פלסטינים) שווה ערך למספר ההרוגים במספר שבועות לחימה בכל סכסוך בין ערבי באיזורת כולל כאלו שהיו מעורבים בהם פלסטינאים.

      לפיכך:
      א. יחס ההרוגים הפלסטינאים לא עולה לאין שיעור על הישראלים.
      ב. הסכסוך הזו אינו נסוב על זכויות אדם אלא על מאבקים קבוצתיים/לאומיים/דתיים.

      הסיבה שהסכסוך נמשך הוא סירובם של הפלסטינאים לקבל מדינה במשך 70 שנה כבר, דבר ששום עם בדלני שנלחם על עצמאותו לא עשה מעולם.

      הסיבה לכך היא שמהלכי הערבים נשלטים על ידי האידאולוגיה האיסלאמית, שהיא דת אימפריאליסטית. לאימפריה אין עניין מיוחד בעוד טיפת שטח או ברווחת חלק קטן מאזרחיה באזורי ספר. יש לה עניין עקרוני הרבה יותר, במניעת ריבונות זרה מלשחרר שטחים שהאימפריה כבשה. לאימפריה יש עומק אסטרטגי עצום ולכן יש לה המון סבלנות.

      זה סכסוך בין אימפריאליסטיים לעם ילידי בדלני, ולאימפריאליסטים אין סיבה לסיים אותו כל עוד לילידים יש ריבונות עצמאית.

    3. הגיע הזמן שתשים את גופך במקום שבו נפשך נמצאת כבר מזמן
      ותהגר לעזה/רמאללה/טהרן
      אין ספק ששם תתקבל בזרועות פתוחות ,תוכל לחיות בקרב אנשים החושבים כמוךואולי יתנו לך אפילו להיות מחבל מתאבד
      דרך צלחה

    4. 1. כן . עם ישראל מוסרי לאין ערוך מהערב רב החי בתוכנו.

      2. צה"ל , לצערנו כאן בישראל , רק מגיב להתקפות הבזויות מצד ארגון הטרור חמאס בעזה ולכן אין כאן פשע מלחמה.

      3. נער ערב רב הזורק אבן שתכליתה רצח יהודים באופן הברור ביותר ולעומת זאת , פצצה של טון על בניין/בית שממנו נורים טילים על ישראל היא לא אפילו זילות ערך חיי האדם בישראל ולא פחות מכך .

      4. במלחמה כמו במלחמה אין דיוק ואם נהרגו מספר רב של ערב רב אז מנהיגיהם צריכים לתת את הדין על חשיפתם לאמצעי לחימה המופנים לישראל.

      5. הערב רב הם רוצחים כי מטרתם המוצהרת היא לרצוח יהודים .

      אני משער שהשאר מובן לך , בוגד .

    5. יושב לו א מול המקלדת איש או אישה, ומלהג באותיות וצירופיהן, ומתחת ידו מוציא כתב פלסתר על מדינת ישראל. אינני יודע מי הדמות המשרבטת הבלים אלו, אבל ללא ספק, לא מל"ו צדיקים. יש להניח כי הדמות המסתתרת מאחורי הקוד אינה אלא גורם מחבל, החוליה האינטרנטית של דעא"ש, הרשעות הפלסטינית או לחילופין כוחות הסיוע שלהם המצויים בכל אוניברסיטה בישראל, או אולי סטודנט ערבי המקבל קצבה ממדינת ישראל ולומד על חשבונה, ייתכן וזה פעיל שמאל המקבל את שכרו מאירופה, כמובן הכוונה לארגון הנקלה "הקרן לישראל החדשה". את הכסף משלמים האירופים לפעילים מהכספים שגנבו ושדדו מיהודים. אינו מתרגשים מכותבים שכאלו, כמו שאיני מצפה מתחת שיפריש וייצר קרם עם בושם. כך איני מצפה מאותם צאצאי נאצים לכתיבה אוהדת על ישראל. דמות נקלי ובזויה – רק אחד אומר לך , לאורך ההיסטוריה עמים רבים ניסו להשמיד את העם היהודי, פרסים, בלים יוונים רומים ערבים צלבנים תורכים (כפי שעשו לארמנים), וכמובן גולת הכותרת הנאצים, איפה כולם ? ומה מציעה היום מדינת היהודים לעולם ? למרת הסרט האנושי היושב בכל גבולותיה ובתוכה. תמשיך ללהג ולכתוב שקרים והבלים כל כתיבה שכזו מעלה את ישראל מדרגה נוספת. תודה י

  3. אני חושב שתרגמו קולמנה (column באנגלית) לגיס משום שטור צבאי בשנות ה 30 לחיל צבא. שם יחידת צבא גדולה, לא מוגדרת בגודלה (בשנות ה 30' לא היו בעברית, לדעתי, כל המינוחים הצבאיים של יחידות) יכול להיכתב כ"גיס" – כינוי לצבא רומאי (בדרך כלל) במשנה ובגמרא. לכן "טור" יכל להיות מתורגם כ"גיס".

  4. הואיל ואיימן עודה אינו שם קוים אדומים לעם הערבי, כלומר אינו מתנגד לאונס שיבצעו ערבים ביהודיות, מה דעתן של הפמיניסטיות בכנסת ישראל, כמו מרב מיכאלי, זהבה גלאון, מיכל רוזין, תמר זנדברג, סתיו שפיר וכו', אשר מתיימרות לייצג את הנשים במדינת ישראל? או שמא איימן עודה לא התכוון להתיר אונס, ולכן הוא שיקר משום שאז יש קו אדום לעם הערבי?
    ומה דעתו של איימן עודה לגבי רצח תינוקות יהודים (שלהבת פס, הדס פוגל, יונתן פלמר, עינת הרן, ולדאבוני עוד רבים אחרים)? האם הוא מגנה או תומך?
    אבל למה לבזבז זמן ואנרגיה על מחבלים ותומכיהם שנמצאים בתוכנו? ממילא מתישהו תתחיל ההתקוממות של אחיהם וחבריהם של אותם מחבלים, ואז ילמדו בשיעורי ההיסטוריה על נכבה 2.
    —————–
    משום מה מתעורר אצלי החשד, שלמרות שהערבים מתנהגים בדיוק כמו העקרב במשל הידוע של העקרב והצפרדע, אולי הצפרדע רוצה איזושהי דקירה מהעקרב? לצרכים רפואיים למשל, או לצרכי קוסמטיקה (ע"ע בוטוקס). אולי הצפרדע לא רגישה מדי לארס של העקרב, והיא מחפשת הזדמנות להטביע אותו באמצעות תירוץ טוב? אולי הצפרדע רוצה להביא לסביבתה צפרדעים נוספות, כאלו שרגישות מדי לארס של עקרב, וע"י הטבעת העקרב הסביבה תהיה בטוחה יותר עבור הצפרדעים החדשות? או שאולי לעקרב יש בית נחמד שהצפרדעים החדשות יזדקקו לו בבואן לסביבת הצפרדע הנוכחית? סתם מחשבות קונספירטיביות, או שחז"ל פירשו את שהות בני ישראל במדבר 40 שנה באופן שאינו פוליטיקלי קורקט?

  5. מרגש אותי בכל פעם מחדש לראות את הסתירה בין הנהי וההלם מרצחנות האוייב, והרצון העז להסתרג בתוכו מתוך איזו תפיסה משיחית ו/או ילדותית של "מגיע לי". סבבה, הערבים הם ברברים רצחניים, אם כך קחו את האחריות עליכם ותגידו שאתם מערבבים אותנו עם אותן חיות טרף בגלל שאתם לא מצליחים להתאפק מרוב להט דתי, ומתוך ידיעה ברורה שזה יעלה לנו בדם ודמעות. אחרת אין לי הסבר למה אתה מצד אחד יכול לשנוא את כל המיליונים האלה כלכך, ומצד שני אתה כלכך להוט ליישב יהודים בתוכם.

    1. אתה צודק לגמרי!
      יגורשו היהודים מיפו לאלתר. רק כך נרגע את השטח

    2. רק פחדנות תנצח את הטרור …

  6. נו, וכיצד ייראה אותו "מאבק כוללני ולא אקראי, מתוכנן ולא אימפולסיבי"?
    לא קונים מערבים שתומכים בטרור?
    עותרים נגד מימון מועצות מקומיות ערביות בראשות התנועה האיסלמית?
    מפגינים נגד קרנות ועמותות שפועלות עם ארגונים שתומכים בטרור?
    בסופו של דבר, לערבי ישראלי מגיע יחס הוגן כל עוד לא הוכח שהוא תומך בטרור.

  7. התגובה של א' הכוללת מספרי הרוגים מעניינת, ומחדשת
    האם תוכל להמציא סימוכין למספרי ההרוגים, בעיקר הפלסטיניים

  8. המאבק צריך להיות כוללני ולא אקראי, מתוכנן ולא אימפולסיבי, ועליו לכלול מאבק בכלל חיילי המלחמה האנטי-יהודית, מראשון המחבלים ועד אחרון התומכים

    אתה יכול לפרט קצת יותר? רמז איך עושים את זה? על פניו הם כולם תומכים לצערנו.
    האם אתה מציע טיהור אתני?