אובמה מבוקש על נפקדות

הוא אמנם מנהיג המעצמה החזקה בעולם, אך לאובמה אין שום כוונות להילחם בטרור הבינלאומי. הרבה יותר מתאים לו להתעסק במחאות סטודנטים ואמנים. פרשנות

מישהו ראה לאחרונה את מנהיג העולם החופשי? • אובמה הוא אמנם מפקד הכוחות המזוינים החזקים בהיסטוריה, והלחץ עליו לפעול כנגד דאע"ש כבד מאוד, אך סביר להניח שגם כעת הוא ימשיך לדבוק באסטרטגיה שלו: לא לעשות דבר

מגיב באדישות ובזלזול ללחץ עליו; אובמה. צילום: פיט סוזה, הבית הלבן

לפני שבוע וחצי, ב-10 בנובמבר, דיווחה סוכנות 'רויטרס' על כך שהאיראנים הפסיקו את תהליך פירוק הצנטריפוגות באראכ ובפורדו. לא שמעתם על זה, מפני שבתקשורת הזרם המרכזי בארצות-הברית ובישראל העניין לא דווח או שדווח בצורה מאוד מוצנעת. הנשיא אובמה, כמובן, עבר על ההפרה הבוטה של עסקת הגרעין בשתיקה. אם זה לא מזיק לו פוליטית הוא לא רואה סיבה לפעול.

כעת, אחרי שרשרת מעשי הטבח בפריז ב-13 בנובמבר ביום שישי שעבר, הוא ודאי היה רוצה להתחבא איפשהו, או לפחות שישכחו מקיומו זמנית. אבל מטבע הדברים זה לא יכול היה לקרות. נוכח משבר עולמי כמו מתקפת הטרור של המדינה האסלאמית, הציפיות ממנהיג העולם החופשי, הנשיא ברק אובמה, הן גבוהות. גם אם החרב שמניף נשיא צרפת לא עשויה מגבינת קממבר, בכל זאת פעולת הכרעה במלחמה נגד דאע"ש יכולה להתבצע רק באמצאות ברית צבאית שארצות-הברית מובילה אותה. דווקא המצב החדש מבליט את נחיתותה של רוסיה, למרות מהלכיו הנועזים והחריגים של הנשיא פוטין.

אבל ברור שלמרות הציפיות, מאז טבח יום שישי ה-13 אפשר לאתר סימנים לכך שהנשיא מסרב לפעול. ההתבטאות שלו היתה, כי "ארצות-הברית עומדת לימינה של צרפת", ו"מביעה סולידריות איתה" – דומה מאוד להתבטאותו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו. למעשה, נראה כי לאורך כל השבוע האסטרטגיה היחידה שאובמה הקדיש לה מחשבה היתה איך לחלץ את עצמו מהלחץ והציפיות, ואיך לא להילחם בדאע"ש. המשך ישיר לאסטרטגיה שלו בכל השנה וחצי האחרונה.

מעקב אחר הפעילות הצבאית האמריקנית בסוריה ועיראק מעלה שכ-75 אחוז מהגיחות האוויריות מסתיימות בלא כלום כאשר המטוסים שבים לבסיסיהם עם כל החימוש. זה נובע מחוסר מודיעין ומהנחיות נוקשות לגבי התנאים שבהם מותר לבצע את התקיפה. כל הפעילות האמריקנית בשנה וחצי של המערכה היא הצגה מבישה למדי.

במסיבת העתונאים המביכה שקיים אובמה בתורכיה לפני ימים אחדים בלטה גישת ההתחמקות והשתמטות המאפיינת אותו, בייחוד על רקע שאלתו של כתב הסי-אן-אן: "למה אנחנו לא מחסלים את הממזרים האלה, וזהו?!". "יהיה חיזוק לאסטרטגיה שאנחנו מובילים, וזאת האסטרטגיה שבסופו של דבר תנצח – זה יקח קצת זמן", היתה התשובה של הנשיא.

על רקע האמירה של אובמה בראיון שנערך יום לפני מסע הטבח, כי "דאע"ש הוכל ואין לו יותר הצלחות", המערכת הפוליטית והתקשורתית בארצות-הברית רוגשת. לא זכור מתי אובמה נמצא תחת התקפה ציבורית כזאת. בראש גדוד מבקרי הנשיא על הנפקדות שלו בשעת המשבר הקשה ניצבת דווקא הסנטורית הדמוקרטית דיאן פיינשטיין, שציינה ברוגז: "המדינה האסלאמית לא הוכלה. ההיפך, היא מתפשטת. אני עוברת על חומרי המודיעין. הם אמרו שהם יתקפו אותנו, והם מסוגלים לעשות זאת. הם פורצים קדימה".

לאורך כל השנה האחרונה הודה אובמה שלמעשה אין לו אסטרטגיה למערכה נגד המדינה האסלאמית (שהוא אף פעם לא מעז לקרוא לה בשם – בגלל המלה "אסלאמית"). עכשיו הוא טוען בפני העתונאים שהוא מתכוון להמשיך באסטרטגיה שלו; אסטרטגיה שאינה קיימת, כפי שהטיח כלפיו הסנטור ג'ון מקיין, שכזכור רץ נגד אובמה ב-2008 ולאחר תבוסתו הציע לו את כל העזרה הדרושה. "זה (המתקפה בפריז) סימפטום לבעיה שנוצרה על-ידי האסטרטגיה הכושלת, שאינה קיימת בעצם, של הנשיא", אמר מקיין בראיון טלויזיוני. "אלה התוצאות של אסטרטגיה שהובילה לתוהו ובוהו; כרבע מיליון בני אדם מתו, מיליוני פליטים. הנשיא הזה לא הנהיג".

הצרפתים לא יצליחו לבד; הפיגוע בפריז. צילום: לורנס גאי, פלאש 90
הצרפתים לא יצליחו לבד; הפיגוע בפריז. צילום: לורנס גאי, פלאש 90

צ'רלס קראוטהאמר, בעל הטור המפורסם, העיר באחד הפאנלים בתקשורת כי מסיבת העתונאים התורכית של אובמה היתה "הופעה מדהימה". "לטעון שהאסטרטגיה מצליחה!". קראוטהאמר אמר, ש"אובמה דיבר בטון של מי שמטרידים אותו. אתם, חבר'ה, הולכים לשאול אותי שוב אותן שאלות?! זה היה טון דיבור שטוח ומנותק, וזה לא שאובמה לא מסוגל לגייס קצת רגש. בסוף מסיבת העתונאים הוא כן דיבר בטון רגשי, כשדיבר על כך שצריך להכניס את הפליטים לארצות-הברית למרות הכל; הוא היה רגשי ועלה לטונים גבוהים כשהאשים את הרפובליקנים שהם רוצים לטרוק את הדלת בפניהם של הפליטים".

קראוטהאמר סיכם את הנתק והאדישות של אובמה לטבח בפריז: "הצרפתים קוראים לזה פעולת מלחמה נגדם, ואובמה קורא לזה נסיגות". יתכן שבהקשר ישראלי, הוא היה אומר שזאת מכה קלה בכנף ולא צריך להתרגש מעוד מעשה טבח של יותר מ-130 הרוגים.

אובמה והטרור הבינלאומי

אובמה לאורך השנים האחרונות חוזר שוב ושוב על תפיסתו, כי יש הגזמה גדולה לגבי גודל האיום של הטרור הבינלאומי. יש לו גם נטייה כאילו להזמין פיגועי ראווה גדולים, כאשר פעם אחר פעם הוא מכריז על תבוסה של אל-קאעידה או על בלימת דאע"ש, ובתור תשובה מתחולל אסון טרוריסטי.

אובמה היה רוצה שתשתרר דממת אלחוט, כפי שהיתה משך כשבועיים אחרי פיצוץ מטוס הנוסעים הרוסי. מעולם לא היה כיסוי שגבל באיפול תקשורתי על אסון אווירי בסדר גודל כזה, גם לאחר שהתגברו החשדות לפיגוע. חזרו לפיצוץ המטוס רק בעקבות הטבח בפריז כשהרצף היה ברור: מגה-פיגוע בבירות שבלבנון, הפלת מטוס נוסעים, ולקינוח שרשרת מעשי טבח בבירת העולם המערבי הישן.

העדות הברורה ללחץ הפוליטי הכבד שדחק את אובמה למגננה חסרת תקדים בשנות נשיאותו, היא העדר כל תגובה מצדו על מהלכיה של ישראל. בשגרה המדינית הקרה עד עוינת הוא כבר היה מותח ביקורת תוקפנית על הוצאת התנועה האסלאמית אל מחוץ לחוק, והוא היה נותן קריאות כיוון לכתבלביו מהארץ ועד ניו-יורק ווושינגטון בקשר להריסת בתים ולבניית יחידות דיור בירושלים. אבל לצאת מהאטימות שלו בנושא הטרור הוא לא מסוגל.

יתכן שהוא מצפה כי הלחץ יפחת בתוך כשבוע והמערכת הפוליטית תוריד הילוך. אולי מה שיחזיק את בעיית הטרור הדאע"שי באוויר זו התכנית שלו לדחוף לגרונה של אמריקה משלוח של עשרת אלפים מהגרים, פליטים מסוריה. יותר ממחצית מושלי המדינות בארצות-הברית הודיעו כי הם יסרבו להכניס פליטים כאלה למדינותיהם (והיו שהסכימו רק בתנאי שהם נוצרים). אבל זה בדיוק מה שאובמה אוהב. לקחת נושא מסוים ולהפוך אותו לקרע אידיאולוגי חברתי ולגורם מקטב. חיילי האינטרנט הנאמנים שלו ידאגו לזה. הנה, הרפובליקנים בקונגרס בהנהגתו של פול ראיין כבר הודיעו כי ימנעו את קליטת הפליטים, ויתכן שהעימות בנושא יגרום להסחת דעת מהבעיה המרכזית: הצורך בהנהגה אמריקנית שתוביל מערכה כוללת לחיסול המדינה האסלאמית.

"אין לו אסטרטגיה"; מקיין. צילום: יונתן סינדל, פלאש 90
"אין לו אסטרטגיה"; מקיין. צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

לא נתפלא אם גם נושא הפליטים יהפוך לגל זעם של מחאות מצד ארגוני שמאל רדיקלי. בדיוק מה שאובמה אוהב. לפי מאמר מלומד של פול ספרי, חוקר במכון הובר, שפורסם ב-14 בנובמבר בניו-יורק פוסט, אובמה לא רק נותן רוח גבית לגלי המחאה הבלתי פוסקים בכל נושא מלאכותי שאפשר להעלות על הדעת, אלא הוא מוצא דרכים לממן את מארגני המהומות. תחת הכותרת "כיצד אובמה מממן מחאה רצופה בלתי פוסקת כנגד בעיות מומצאות", טוען ספרי שאובמה מיישם את תורת הלוחמה הפוליטית שלמד אצל המהפכן היהודי המנוח סול אלינסקי. המטרה – לערער את היציבות בארצות-הברית, ולהחדיר בשכבות רחבות מרירות שנאה ובלבול. אלה התנאים למהפכת ערכים חברתית.

יש קשר בין הנפקדות של אובמה במלחמה נגד הטרור או נגד הגרעין האיראני, לבין סדר היום הפנימי שלו. יש קשר בין אמונת היסוד שלו שאינה מכירה בכלל במושג של "העולם החופשי" לבין הצינה הנושבת ממנו למראה הזוועות בפריז, הטבח בשרלי הבדו, הטבח במרכול הכשר, ועכשיו שרשרת הפיגועים של יום שישי שעבר. שום דבר לא מזיז אותו ואפשר לתהות רק אם יהיה לחץ מלמטה שידחוף אותו לפעולה יזומה. אחד מבעלי הטורים כתב למחרת הטבח: או שתנהיג, או שתתפטר. אבל הרחוב האמריקני לא יגעש כמו הרחוב הישראלי או הצרפתי, ולאובמה יש סיכוי טוב למסמס את הלחץ הבינלאומי והלחץ הפוליטי מבית ליישם תכנית אסטרטגית מנצחת.

הדבר האחרון שהוא רוצה זאת מלחמה מעבר לים שתפריע לתנועות הסטודנטים שלו ולארגוני המחאה הזועמים להמשיך ולהרוס את האקדמיה האמריקנית ולחולל זעזועים בחברה ובפוליטיקה. אה, כן. בעצם יש אדם אחד שצריך להיזהר מפניו כי הוא עוד עלול לגרום נזק אדיר ובל ישוער לאמריקה, אם יעלה לישראל לאחר שחרורו ביום שישי. זהו יונתן פולארד. הנזק שלו מקומם; הנזק שעלולים לגרום סוכני טרור של דאע"ש שיסתננו יחד עם גל הפליטים לתוך ארצות-הברית זה דבר שאסור לדבר עליו.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

11 תגובות למאמר

  1. דאע"ש הם המקל שבעזרתו השמאל הרדיקלי העולמי הופך אזרחים לפליטים שנסים לתוך אירופה כדי לממש את החזון של רב-תרבותיות…אם המערב היה רוצה לייבש את דאעש אפשר היה לעשות את זה בהתקפה על בארות הנפט שבחזקת דאע"ש בפרק זמן של פחות מיום הפצצות

    1. אובמה רוצה להביא פליטים לאמריקה בכדי לחזק את השמאל הקיצוני במדינה ובכדי לטשטש את הזהות האמריקאית.

  2. שוב "אובמה חלש נגד הטרור"?
    אובמה שהעלה מאוד את כמות תקיפות המל"טים בפקיסטן, תימן ואיפה לא?
    אובמה שהעביר חיילים לאפגניסטן(שם אל-קעידה היה מרוכז?
    אובמה ששלח חיילים להרוג את בן לאדן בעצמו?!

    אזכיר שבוש החל בהוצאת חיילים בעירק; גם נשיא רפובליקני לא היה מתלהב לשלוח חיילים אמריקאים להביס את הח'ליפות ולהיהרג עבור השיעים בעיראק.

  3. לאור ההתקפה המרוכזת על אובמה, אני חשה מחויבת להיות הסנגורית

    א. מטרת הטרור היא ליצור אימה ופניקה. אסטרטגיה של מדינה אינה אמורה להשתנות בשל ההשפעה הרגשית של אירוע הכולל דם, אש ועשן. 130 או אפילו 1300 הרוגים. העובדה שאובמה קר רוח ולא מאבד את יכולתו לחשוב בצורה רציונלית היא לזכותו ולא לחובתו

    ב. לו הייתי אמריקאית, הייתי מתקוממת נגד התפיסה שארצי חייבת למלא את תפקיד השוטר של העולם. ועוד שוטר שאינו מקבל שכר וחייב לממן את כל הוצאות השיטור מכיסו. ארה'ב השקיעה טריליוני דולרים, ואת החיים של מאות אלפי אזרחי ארה'ב במלחמות בכל רחבי הגלובוס. העובדה שכמה חברות ענק אמריקאיות קצרו מכך רווחים לא הייתה מנחמת אותי

    ג. אירופה ויפן הפכו לפרזיטיות מבחינה צבאית. הן הניחו שבעת הצורך ארה'ב תגן עליהן. כמו ילד בשנות העשרים והשלושים לחייו שהוריו מספקים לו את כל הצרכים הבסיסים ולפיכך כל מה שהוא מרוויח אמור לספק רק את הנאותיו. הדרך היחידה לגמול אותם מהפרזיטיות היא להגיד די, לא יותר. אם אתם רוצים להילחם בדאעש -בבקשה. תעשו זאת בעצמכם. על חשבונכם

    ד. באירופה, ובעיקר בצרפת, קיימות מגמות אנטי אמריקאיות חריפות, בין השאר בשל 'מעורבות היתר' הנתפסת של ארה'ב בעולם. הספר הצרפתי 'למה אנחנו שונאים את אמריקה' הפך לרב מכר בכל אירופה ומחברו נישא על כפיים. באזורים אחרים של העולם הדגל האמריקאי נשרף ונשמעים נאומים חריפים על החובה להרוס את 'השטן הגדול' ולהשמידו. ארה'ב שילמה, וכנראה גם תשלם, לא מעט בשל האקטיביזם שלה ובולטותה

    ה. הויכוח הפנימי בארה'ב על קליטת 10000 פליטים הוא אסטרטגיה מבריקה של אובמה. גרמניה תקלוט רק השנה מיליון איש. ארה'ב גדולה ועשירה משמעותית מגרמניה, ומכאן ניתן היה לצפות שארה'ב תקלוט הרבה יותר ממיליון. ועכשיו, גם 10000 שחלקם לא מוסלמים יתפסו כהשתתפחת נאותה של ארה'ב במאמץ העולמי

    1. לקמיליה,
      א) הנשיא חוסיין קר רוח רק משום שהטרור באירופה משרת את מטרותיו שלו. פתאום הנשיא הולנד טס ומתרוצץ בין שני בעלי הברית הסמויה – פוטין וחוסיין, ומרקל מחוץ לתמונה. אז עכשיו האמריקאים והרוסים שולטים באירופה? הגרמנים כבר לא שולטים? ההתרוצצות של הולנד רק מציפה וחושפת יותר את התפוררות האיחוד האירופי ועתיד המגינות החברות בו.

      ב) אכן חברות ענק אמריקאיות הרויחו ומרויחות וירויחו הון עתק מהיות ארה"ב השוטר של העולם. ככה זה כשהשוטר מוכר אמצעי הגנה וצעצועים שונים בסביבה אלימה. חוץ מזה, בהכירי את טבע האדם, עדיף לאמריקאים להיות השוטר של העולם ולמתן בכך גם את יצר הלוחמה הטבוע באמריקאים כחלק מהיותם בני אנוש, וסאת בנוסף לעובדה שאם האמריקאים לא יהיו השוטר של העולם – מישהו אחר יהיה! אז מי עדיף? חוסיים? פוטין? מרקל? שי ג'ינפינג?

      ג) אירופה ויפן שילמו בכסף מזומן עבור ההגנה שסיפקה להן ארה"ב. כמו שהן שילמו בכסף מזומן עבור הדם שהקיזו האמריקאים עבום במלחמת העולם השניה. רק לפני כמה שנים אנגליה סיימה להחזיר לארה"ב את ההלוואות שלקחה בכדי לרכוש מזון וחמרי גלם בתקופת מלחמת העולם ה-2. ברה"מ שילמה במתכות יקרות עבור משלוחי נשק במלחמת העולם ה-2. הסיכוי להרויח כסף מאבטחה שאינה הכרחית גדול בהרבה מהסיכון להגיע למלחמה גדולה שבה המאבטחים ייהרגו.

      ד) טינה לארה"ב קיימת בכמעט כל מקום בעולם, למעט ישראל.
      כל המדינות ששונאות את ארה"ב מרגישות כך משום שהן חייבות את ארה"ב למרות שארה"ב מנצלת אותן בגלוי ובבוטות.
      ארה"ב מנצלת את ישראל בכל מימד וכיוון ואופן, אך מראה לישראל פנים מחייכות ולכן העם בישראל בתמימותו (כמו כבשה בין שבעים זאבים) אוהד את ארה"ב. ואת האמריקאים לא כל כך מעניין ששונאים אותם, העיקר הוא הרווח שהם יכולים להפיק מאלו השונאים אותם.

      ה) לגבי הגירה יש לך טעות. ארה"ב קולטת מליוני מהגרים כל שנה (רובם לא חוקיים שמולבנים ע"י המימשל). רק שמהגרים שארה"ב קולטת הם נוצרים, והיא מעדיפה אותם על פני מוסלמים. את המוסלמים יקלטו האירופאים, אלו ששונאים את ארה"ב בסעיף ד' שלך. בקיצור, ארה"ב רואה במהגרים המוסלמים אשפה שאותה צריך לפנות ולהפנות לפח אשפה (היא אירופה) ולא לארץ המובטחת (היא ארה"ב).

    2. כתבת יפה אך משום מה לא ניתחת לעומק את כוונות הארגון ..
      אותו ארגון ( ISIS ) הוא ארגון שהרצון להתפשט אל מדינות המערב ולטווח בהם ללא רחם רק תופח מיום ליום עקב אי יכולתו/ רצונו של העולם ….. להילחם בו מלחמה אמיתית ( לא הפצצת שטח כלשהו וזה סוף הסיפור) ולכן באה הטענה העניינית שחוסר רצונו של אובאמה להילחם תרתי משמע בארגון תביא את אותו ארגון לארה"ב הביתה.

  4. תגובה לסתם אנונימי

    א. מבנה האישיות הסכיזואידי של אובמה מביא לכך שהוא נתפס קר / אדיש / מנותק. כשהוא נראה חם ומתרגש ממשהו יש לחשוד בו שהוא מציג לפני המצלמות
    הייתי שמחה לו מנהיגי ישראל ודעת הקהל הישראלי היו מגלים מקצת מיכולתו של אובמה לעמוד במתקפות רגשיות. שחרור מחבלים מסוכנים בכדי לקבל גופות או חייל שבוי אחד, ו'הזמנת' פעולות חטיפה נוספות, הם דוגמאות למחיר הגבוה שמשלמת ישראל על החלטות אמוציונליות
    תגובה מהבטן ולא מהראש

    ב. קל לי להסכים עמך שמנקודת מבטו של העולם ארה'ב היא שוטר עולמי פחות גרוע מרוסיה, סין או מעולם ללא שוטרים עולמיים כלל.
    יותר מכך, הבדלנות האמריקאית, והשלכת מפתחות המזרח התיכון לאיראן ולטורקיה, היא אסון מתגלגל לאזור כולל לישראל.
    אני התמקדתי בשאלה האם זה אסון לארה'ב עצמה. (אם אוריד את כובע הסנגורית – אני מעריכה שבטווח הארוך ארה'ב תשלם מחיר גבוה על נסיון ההתבדלות שלה מהעולם). זאת בהנחה שמותר לכל מדינה לדאוג לעצמה לפני שהיא דואגת לאחרים

    ג. ברור שחלק מהמשק האמריקאי הרוויח רבות ממעורבות ארה'ב בעולם. השאלה שהצגתי היא איזה חלק מרווחים אלו התגלגלו גם למעמד הבינוני והנמוך של ארה'ב, ואיזה חלק ממחיר ההרוגים. להזכירך, רמת אי השוויון בארה'ב גבוהה משל ישראל ולצבא האמריקאי מתגייסים בעיקר בני המעמד הנמוך
    לזכותו של אובמה – הוא אינו משרת נרצע, כמו בוש והקלינטונים, של חברות הענק האמריקאיות. הוא מנסה, כמיטב הבנתו (המוטעת לדעתי) לעזור לקהל מצביעיו

    ד. ישראלים מגלים אהדה לארה'ב בעיקר כיון שגם משענת קנה רצוץ טובה מהעדר כל קנה להאחז בו
    מה עוד שאנו זקוקים לכוח הוטו של ארה'ב במועצת הביטחון של האו'מ. אחרת גורלנו עלול להידמות לגורל דרום אפריקה שהוכרז עליה חרם עולמי
    ישראלים רבים אכן הלכו שולל אחרי מתקפת החום והנחמדות של ביל קלינטון, ואחרי תדמית היהודי השמנמן הדואג לישראל של קיסינגר, אך אין כל סכנה שהצמד אובמה – קרי יטעה כך את הישראלים

    1. תגובה לקמיליה

      נכבדתי,
      טעות מרה בסיסית ביסוד דבריך ושלל טעויות נלוות.

      הטעות היסודית שבדבריך היא ההנחה כי אובמה פועל לטובת ארצות הברית. משום שהנחת היסוד שלי היא שהאיש איננו מטומטם, הרי שהמסקנה הבלתי נמנעת היא שהוא "סוכן זר". אפשר שאיננו פועל כשליח מדינה אחרת, אך הוא במובהק שליח של תרבות אחרת. להערכתי, אובמה הוא "מוסלמי ארון" רדיקלי ולא "סתם" רדיקל חברתי שחור.

      כלומר, אובמה לא הולך בדרכי מצעד האיוולת בטעות או עיוורון, הוא מוליך את ארה"ב בזה השביל בכוונה וזדון.

      שלל הטעויות הנלוות לדברייך הינן הניתוח ה"רציונאלי" השגוי של התועלות שמפיקה ארה"ב מ"תפקידה" במובילת הציביליזציה המערבית.
      קצרה היריעה מלהסביר לך את חוסר ההבנה שלך לתועלות אילו במישור הכלכלי ודיפלומטי, ברם מספיק שתסתכלי על מאזן התשלומים של ארה"ב, חוב הסחר האין סופי שלה שלעולם לא ידולם, כי אין שום אפשרות לשלמו אי פעם ולתהות מדוע ממשיך העולם לקבל את הדולר כהילך הסחר הבין לאומי המוביל (הילך = אמצעי תשלום \ מטבע סחר)? הרי כל מדינה הסוחרת עם ארה"ב והצוברת חוב של ארה"C כלפיה בדולרים יודעת שכל שהיא מקבלת זה מספרים אלקטרוניים עוברים למחשב שאין מאחוריהם שום יכולת ייצור או החזר!
      אילולא הצבא האמריקאי לא היה הדולר האמרקאי נישא על כפיים. לפיכך, יש לומר כי הדולר האמרקאי וכלכלת ארה"ב נישאים על חודי הכידונים של הצבא (והצי וחיל האוויר והמרינס ו…)

      לעניין יחס העם בישראל לארה"ב – ראשית, רוב האנשים הם עדר בהמות נטולות יכולת אנליזה וחיות בסביבה של מידע חלקי או דיס-אינפורמציה מכוונת. זה המצב בעולם כולו וכן גם בישראל.
      כמה אחוזים מהישראלים יודעים כי עד 1967 הטילה ארה"ב אמברגו חמור על ישראל? מי זוכר שמחלקת המדינה היתה נגד תמיכת ארה"ב בהקמת המדינה? שמזכיר המדינה – ג'ורג' מארשל המפורסם מתוכנית מרשל באירופה איים להתפטר מתפקידו אם יעז הנשיא להורות להצביע בעד תוכנית החלוקה? "אין להם מה לחפש שם (ליהודים בארץ ישראל) אמר מרשל.
      מי מכם יודע על המגבלות שמטילה ארה"ב על התעשייה הביטחונית בישראל? על ניסיונות החנק שהם מטילים על התעשיה ועל אנשים ספציפיים… וכו' ?
      מי יודע שישראל מקבלת מארה"ב ציוד צבאי המיושן בדור או שניים ממה שמספקת ארה"ב לחברות נאט"ו – כגון תורכיה!
      ועוד כהנה וכהנה.
      האם שאלת את עצמך מה תפקישה של ישראל באסטרטגיה האמריקאית? מה היא מפת האינטרסים שלהם וכיצד אנו משולבים בתוכה?
      העניין פשוט בתכלית. ישראל הינה כלב על שרשרת. לאחר שישראל הוכיחה כי היא ברת קיימא ויכולת (1967) שינתה ארה"ב כיוון מתמיכה בהשמדת ישראל על ידי הערבים לתמיכה בכלב השכונתי – בתיקווה לשלוט בו. הנפט אותו רוצים האמרקאים (חברת ארמקו בראשם) מצוי אצל שכנינו, כלב גדול שנובח חזק באיזור מוביל את בעלי הנפט לרוץ לבעלי הכלב לבקש שירסן אותו. בעל הכלב מושך ברצועה, הכלב נחנק קצת, בעל הנפט זוכר היטב את הלקח וממשיך להזרים נפט זול לבעלים.
      מדהים ביותר כמה היה קל לאמרקאים לשעבד את ישראל לצרכיהם! ממצב של אמברגו ב-1967 לכך שישראל תסכים לוותר על הניצחון הגדול ביותר שלה בשדה הקרב (1973) ולא תחנוק למוות את חיילי שתי הארמיות המצריות! ובכך ויתרה ישראל לא רק על ריבונותה ועל הטרטוריה שהיתה מעמידה לה עצמאות כלכלית ועומק אסטרטגי, אלא גם על האפשרות לכונן שלום אמיתי עם חלק מהותי מהעולם הערבי.

  5. תגובה לימין אמיתי

    השאלה האם אובמה טועה או פועל במזיד כסוכן זר אינה ניתנת כיום להוכחה או להפרכה. אולי בעוד 50 או 100 שנה היסטוריונים שיחטטו בארכיונים ויקשיבו להקלטות ינסו לגבש תיאוריות.
    יותר מכך, האם ניסיון להטמיע בארה'ב אידיאולוגיה של שמאל קיצוני או איסלמיזם פוליטי אינה לגיטימית מעצם מהותה? ההסתרה של הכוונות האמיתיות והטעיית הבוחרים אינה לגיטימית, אך אין דרך לטעון שאסור למדינה כלשהי לשנות את האידיאולוגיה הפוליטית שלה. האבות המייסדים של ארה'ב לא יכולים להגביל את רצון אזרחי המדינה במאה ה 21 ולהכתיב להם את האידיאולוגיה שלפיה יתנהלו

    אני מודה שאיני מבינה את הקשר בין החוב הלאומי האמריקאי, כידוני צבא ארה'ב והעובדה שהדולר האמריקאי הוא ההלך החוקי בעולם. אשמח לקבל הסבר

    אפשר להוסיף עוד כמה מכות שחטפנו מארה'ב לרשימה שלך. הרע מכל בעיני – המעורבות של קיסינג'ר בפריצת מלחמת יום כיפר וקשירת ידי גולדה ודיין לא לתת מכה מקדימה שעלתה לנו בחיי מאות חיילים.
    אין לי אשליות בקשר ל'ידידתנו הגדולה'. אבל, אנחנו חייבים להכיר במגבלות הכוח שלנו. במגרש המשחקים הכלל עולמי אנחנו בסך הכל גור של פודל ננסי. בנוסף, הדלוזיה שארה'ב היא ידידתנו עובדת על חלק מארצות העולם ונותנת לנו עוד טיפת כוח. אז אולי לא כדאי לנו לשבור את הכלים ולצעוק שהמלך ערום

    1. לקמיליה הנכבדה,

      ראשית, עונג לי לראות כי יש פורומים תרבותיים אמיתיים בהם הדיונים אינם בליל צרחות והבהרות לכותב בעניין מוצא הוריו ועיסוקה של אימו… חחחח

      לענייננו:
      ראשית אינני מסכים עימך על הלגיטימיות של צעדי אובמה להשמדת האומה האמריקאית ברוח המייסדים. אם לגיטימי בעינייך שסוכן זר (לצורך הדיון) ישתל במדינה נתונה רק על מנת להשמיד את אוכלוסייתה ואת תרבותה הרי שאין לך אלא גם להצדיק תגובת נגד של השמדת עם במהלך הטיהור וההתגוננות של העם המותקף. כמובן שאם את קומוניסטית או ניו-איג' ליברל שתומך בקוסמופוליטיות והשמדת הלאומים את לא תסכימי עימי. אבל הבעיה העיקרית בתפיסה העל-לאומי היא שהפולשית הם לאומיים-דתיים ומציוויליזציה פרימיטיבית (עובדתית, לא קביעה מוסרית, אם כי גם הקביעה המוסרית לא תחטא למציאות)

      שנית – חטאי ארה"ב והמלחמה ב 1973. בהתחלה זה נשמע לי הזוי לחלוטין, תאוריה של מוכי ירח… דיין, קיסינגר וסעאדת רקחו מלחמה בתאוריית קונספירציה. הזוי. אבל, עם השנים, ככל שהעמקתי לקרוא על המלחמה, מהלכיה והתנהגות הדמויות הנ"ל התברר לי שזו התאוריה הסבירה ביותר לא רק למהלך המלחמה אלא לצורת סיומה ותוצאותיה האיומות לישראל. גם לגבי ההתמוטטות של דיין ב-8 באוקטובר יש הסבר סביר – הוא באמת לא צפה את גודל המכה וחשב שהשותפים רימו אותו ופיתו אותו במו טימטומו לפתוח את הדלת לחורבן המדינה (רחוק מהמציאות, אבל לדיין לא היה מושג ירוק בפיקוד ובצבא, על כך בהזדמנות אחרת). ריגשות האשם צפו יחד עם תחושת החורבן ליאוש ושבר. פרט לזה, כל הפרטים פשוט מתאימים לפזל של איך דחקה ארה"ב את ברה"מ מאחיזה בתעלת סואץ בעבור כמה אלפי ישראלים ועם התוצאה המבורכת מבחינתם של שבירת העצמאות הישראלית, כמו גם יכולת להסיג את ישראל מסיני כפי שעשתה ב- 1956 ולא הצליחה לעשות ב- 1967.

      שלוש – על הקשר הברור שבין החוב החיצוני של ארה"ב, כידוני הצבא ומעמד הדולר.
      ראי נא, ארה"ב פשטה את הרגל מבחינת ייצור וייצוא. אין לארה"ב מה למכור לעולם, במיוחד לא לבפקייה הגדולים – מדינות האנרגיה (ערב) ומדינות הייצור (המזרח הרחוק ודרום אמריקה). מהמוכרים האמרקאים לסינים ? הבטחות חסרות משמעות, מספרים במחשב וטו לא!
      בפעם האחרונה שנקלעה המעצמה הגדולה בתבל למשבר מסחרי כזה עם סין, היא החליטה שמה שיש לה למכור לסינים (שלא רצו לקנות ממנה דבר) בתמורה למשי, פורצלן, תרופות, אומנות ועוד שהם רצו מהסינים זה…. סמים. הבעיה הקטנה היתה שהסינים לא רצו לקנות מהמנובלים את הסמים שגידלו להם העבדים האפגניסטאן… ואז מה עשתה האימפריה שבה השמש לעולם לא שוקעת? פתחה המלחמה המלוכלכת ביותר בהיטוריה האנושית, מלחמת האופיום.
      וכעת חיה? מה גורם לסעודים להמשיך ולהכיר בדולר בתור המטבע עובר לסוחר בעבור הנפט שלהם? ומה גורם לקאטרים לישון בשקט בחצי האי להלבנת כספים? מה הקשר בין הדולר, איחוד האמרויות, הודו, סין ועירק?
      כידוני הצבא האמריקאי. הבסיס האמריקאי בקאטר, שעליו הם סומכים לישועתם (עייני ערך כווית) כידוני האמריקאים שמחזיקים את הדיקטטורים הערבים בתמורה להחזקת הדולר. הסינים וההודים תלויים בנפט ובהון הנשלח ממיליוני העבדים בערביה חזרה לתת היבשת הרעבה לא יכולים לשנות את חוקי המשחק של הערבים… והערבים נשענים על כידוני הצבא – את כבר יודעת איזה.
      וגם אם איזה צאבס אחד עושה יותר מידי רעש, הוא תמיד זוכר מה קורה למי שסר חיינו בעייני הפריץ… כמו נורייגה.

      סייפא – מקומיינו בפאזל הלא חביב הזה.
      יש אנשים שסוברים כי הנשק הגרעיני הישראלי מופנה כלפי אוייבינו הערבים… אילו הם אנשים נאיווים וחסר מושג בתורת המשחקים. כוחה של מדינה הינו מכפלה של יכולת הנזק שלה במוכנותה להשתמש בכח זה. הנשק הגרעיני של ישראל הינו נשק הרתעה מדרגה ראשונה, לא נגד ים האיסלם שסביבה אלא כנגד המעצמות לבל יעזו לחשוב להתערב נגדה. מכון שרוסיה יכולה להשמיד את ישראל במטח אחד, אבל אימרי לי מי הנשיא הרוסי שיעז לעשות זאת בתמורה להשמשת כל הערים הראשיות של רוסיה מקוניגסברג (אופס, היום הכובשים קוראים לה קליניגראד) ועד לולדיווסטוק! מי שיכול לשגר לווין של למעלה מ-500ק"ג למסלול מערבה!!! יכול לשלוח 1000ק"ג לכל מקום על הפלנטה שלנו, ניו-יורק וסאן-פרנסיסקו כלולות.
      זו הסיבה שלישראל יש למעלה מ-300 ראשי נפץ לפי פרסומים זרים. סיפרי את בנק המטרות ותביני שבכל ארצות העימות הישיר עם ישראל אין אפילו 50 מטרות ראויות ממש למתנה בגודל זה…
      החיים לא הוגנים ולא נחמדים – במיוחד להססנים וחלשים. אין לי שםו אשליות שיאהבו אותי מי שהאנטישמיות טבועה בתרבותם שני אלפים ומי ש"רק" אלף וחצי… אבל שיפחדו, זה מועיל.

  6. תגובה ל'ימין אמיתי',
    (דרך אגב, מהו ימין אמיתי / ימין לא אמיתי)

    התרבות הפוליטית של כל מדינה משתנה ואמורה להשתנות לאורך השנים. ארה'ב של המאה ה 21 שונה דרמטית מכפי שהייתה בתקופת האבות המייסדים. רק לדוגמא מעמד הנשים והשחורים. מכאן, מותר לנשיא מדינה להמשיך בתהליכי שינוי בכיוון הרצוי לדעתו. במילא נשיא אחד אינו יכול להצליח לחולל שינוי מהותי אם קיימת התנגדות ציבורית חזקה מדי. מכאן, הסכנה שנשיא יצליח ב 8 שנים להפוך את ארה'ב ממדינה דמוקרטית מערבית למדינה איסלמיסטית הוא אפסי. לו זו הייתה כוונת אובמה הוא היה אמור לנסות לעודד המרות דם מנצרות לאיסלם, לאזרח מיליוני מבקשי מקלט מוסלמים ועוד. להערכתי הוא יותר שמאל רדיקלי מאשר איסלמיסט בארון. מה שלא לגיטימי לדעתי הוא הטעיית הבוחרים. אבל גם בישראל רבין, שרון, ברק, ואולמרט הבטיחו לפני הבחירות דבר אחד ועשו לאחר הבחירות משהו שונה לחלוטין.

    במשנתך הכלכלית חסרה התיחסות לבעיית הצורך העולמי במקלטי חיסכון. מדינות, עשירים וסתם אנשים הרוצים לחיות ברמת חיים סבירה בשנות הפנסיה הארוכות הצפויות להם – חייבים להפקיד את כספם במקום הנתפס בעיניהם כבטוח לטווח ארוך של עשרות שנים. אין כרגע מקום הנתפס כבטוח יותר מהאג'ח האמריקאי / הדולר האמריקאי. יחסית להשקעה ישירה במדינות הנפט, בגוש האירופי, בסין, ברוסיה וכו' ארה'ב נתפסת כפחות מסוכנת. וזאת למרות מפולות ענק המוחקות חלק ניכר מהחסכונות מדי כמה שנים

    לא ברורה לי גם ההשפעה של העצמאות האנרגטית המתקרבת של ארה'ב על מערכי הכוחות העתידיים.
    כל התזה שלך, של שמירת שלטונם של שליטי מדינות ערב על כידוני הצבא האמריקאי, מתבססת על הצורך של ארה'ב בנפט הערבי.

    בנוגע למלחמת יום כיפור אינך חייב לאמץ את תיאוריית הקונספירציה הגדולה של מילשטיין ושות', הכוללת מודעות מלאה למזימה של קיסינגר / ניקסון, סאדאת ומשה דיין ואולי גם גולדה. מספיק להאמין שקיסינגר הפסיכופט הסופר אינטליגנטי, פמפם כמה דברים לסאדאת, ואז פמפם כמה דברים מעט אחרים למשה דיין ובינתיים הפעיל לחץ שלא ניתן לעמוד בו על גולדה. גם שותפי מזימה אלו הטעו אחרים, סאדאת את אסאד האב ודיין את אלי זעירא. על פי וורסיה צנועה יותר זו של תוכנית הקונספירציה, הן סאדאת והן משה דיין הבינו רק חלק ממזימת העל של קיסינג'ר. בכל מקרה, מוסכם על שנינו שאין זהות בין האינטרסים של ארה'ב לאינטרסים של ישראל, לא הייתה כזו בעבר ולא תהיה כזו בעתיד. אבל גם מעט אינטרסים הדדיים חופפים טובים מהעדר מוחלט שלהם

    אם ישראל תשלח, או אפילו תאיים לשלוח טילים גרעיניים על המעצמות זה יהיה סופה. זה יכול להיות רק צעד שלאחר יאוש, נקמה בנוסח תמות נפשי עם פלישתים. דבר זה ידוע גם בארה'ב וברוסיה, ולכן קיום נשק גרעיני בידי ישראל לא מרתיע אותן. הן מניחות שישראל היא מדינה רציונלית, ובמונחי הפעלת כוח זה יכול להיות חיסרון. אין לי מושג לגבי מספר הפצצות שבידי ישראל, אך לו הייתי אמורה להרתיע מעצמה אזורית כמו איראן או פקיסטן / סעודיה הייתי דואגת להצטייד בכמות עודפת גדולה מאוד של פצצות וצוללות / מתקני שיגור לפצצות. בהנחה שזהו צעד של מכה שניה, אתה חייב להניח שחלק ניכר בכוחך יאבד במהלך ההתקפה עליך. להזכירך, צוללות נמצאות חלק ניכר מהזמן בנמל שמיקומו ידוע לאויב