כדי לבלום את האויב האסלאמיסטי, המדינות הדמוקרטיות חייבות לסתום את הפרצות החוקיות, הערכיות והרעיוניות שמאפשרות לו לחדור ללב הציוויליזציה המערבית.
כדי לבלום את האויב האסלאמיסטי, המדינות הדמוקרטיות חייבות לסתום את הפרצות החוקיות, הערכיות והרעיוניות שמאפשרות לו לחדור ללב הציוויליזציה המערבית • ישראל עשתה כבר צעד בכיוון, כאשר הכריזה על הפלג הצפוני בתנועה האסלאמית כהתאחדות לא-חוקית • האם אירופה תתעשת בזמן?
העולם במלחמה, ואלו כבר מזמן לא חדשות. מיד לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר – לפני יותר מ-14 שנים – אמר אפרים הלוי, ראש המוסד לשעבר, שמלחמת העולם השלישית החלה. מה שבכל זאת התחדש בימים האחרונים הוא, שהעולם החל להבין זאת. האסימון נפל, והמערב, המטרה הנייחת של הג'יהאד העולמי, התעורר ומצא את עצמו בתוך המטווח, כשמעגלי המטרה מסומנים סביב ליבו ותרבותו.
לצערנו הרב, צלצולי הפעמון מגיעים בצורת הרג המוני ודם חללים הנשפך כמים. פיגועי יום שישי שעבר בפריז היו גם נגד סמלי תרבות המערב: תיאטרון, קונצרט, מסעדה, אצטדיון. בהודעת נטילת האחריות הכריזה המדינה האסלאמית שהיא תקפה לא את בירת צרפת אלא את בירת הזנות והניאוף, נושאת דגל מסעי הצלב. קנאי האסלאם במלחמה נגד החשוב בסמליה של תרבות המערב: חרות, ובכללה חרות של נשים.
גם הפיגוע נגד המטוס הרוסי שהמריא משארם א-שיח' הוא חלק מהמלחמה. רוסיה נלחמת בג'יהאדיסטים בסוריה, ולכן אזרחיה הם מטרה לגיטימית בעיני לוחמי הג'יהאד, גם אם אלו תיירים תמימים שכל חפצם הוא לנפוש על חופי סיני הקסומים. ואם פיצוץ מטוס רוסי יזיק לתיירות ולכלכלה במצרים של א-סיסי, אויב 'האחים המוסלמים', אז בוודאי שזו מטרה לגיטימית. אלא שהפלת המטוס הרוסי נושאת גם תווית תרבותית: אותם תיירים, ובעיקר תיירות, המגיעים לחופי סיני, צורכים אלכוהול, אולי גם סמים, ורובצים על החופים בלבוש מינימלי. זה מרגיז ומקומם את קנאי האסלאם.
חורים בגדר
אלא שהמלחמה איננה מצטמצמת ליריות ופיצוצים. יותר ויותר במערב מבינים שיש כמה פרצות שדרכן חודרים אויביו אל תוך המחנה. ישנו כמובן עניין ההגירה ההמונית ממדינות האסלאם, שהחלה כבר בשנות השבעים, והתנחלה באירופה. חלקים גדולים מן המהגרים לא השתלבו בתרבות המקומית, לא אימצו אותה ושימרו את תרבות ארץ מוצאם בשכונות מבודלות.
ישנם גם חורים נוספים. כך למשל, בעקבות פיגועי סוף השבוע שעבר בפריז הכריז נשיא צרפת, פרנסואה הולנד, כי צרפת תשנה את החוקה באופן שיאפשר לשלטונות לשלול את האזרחות של חשודים בטרור. עכשיו הם נזכרו? איפה הם היו לפני שנים, אחרי שנרצחו בטולוז, בשנת 2012, הרב יונתן סנדלר, בניו אריה וגבריאל, והילדה מרים מונסונגו בידי רוצח שהגיע משדות הג'יהאד במזרח-התיכון? איפה היו שלטונות צרפת אחרי הטבח ב'היפר הכשר' ובמערכת העיתון 'שארלי הבדו' בינואר השנה? אילו צעדים נקטו אחרי שנרצח בפריז הבחור היהודי אילן חלימי בשנת 2006? כל הפעולות הללו בוצעו בידי מוסלמים, שייתכן שבדיעבד הייתה נשללת מהם האזרחות היום. כמו שנהוג לומר: אחרי שהסוס נגנב סוגרים את האורווה.
אבל מעבר לביקורת על החוקות והחוקים, אירופה חייבת לבדוק שלושה עניינים הקשורים לתרבותה: זכויות האדם, התקינות הפוליטית והרב-תרבותיות.
בקליפת אגוז, מושג "זכויות האדם" הוא מושג רחב שהשתלט על השיח הציבורי, העיתונאי והחוקתי באירופה בעקבות האסונות של מלחמת העולם השנייה, השואה, וההכרה של עמי אירופה בחטאים שביצעו נגד העמים עליהם הם שלטו בעידן הקולוניאליסטי. מושג זה האפיל על מושג משלים, "חובות האדם", וקבע שלאדם באשר הוא אדם יש זכויות יסוד גם אם הוא איננו ממלא את חובותיו. "זכויות אדם" הפכו במהרה לכלי פוליטי, ותחת חסותו העניקה אירופה את הזכות להגר אליה למובטלי כל העולם.
רעיון "זכויות האדם" תרם גם לביסוס התפיסה הפרוגרסיבית שחתרה תחת ערכי המשפחה המסורתית. את התוצאה הישירה ניתן לראות בנתוני הילודה באירופה: הדמוגרפיה האירופית מצטמצמת בקצב מדאיג, ולכן היבשת זקוקה לזרם קבוע של עובדים זרים שיעבדו במפעלים, בתחבורה, בשירותים, במכולת ובמכבסה. אך עובדים אלה אינם משתלבים בחברה, חיים במובלעת תרבותית ומשמרים את תכונות ארץ המוצא.
כאן מגיעה הצרה השנייה, והיא רעיון הרב-תרבותיות. יש רבים באירופה הסבורים שמדינה אחת יכולה להכיל בתוכה מספר רב של תרבויות. במקרה האסלאמי, התרבות המהגרת משמעה ריבוי נשים, והסתמכות גדולה על מערכות הרווחה; חלקים נרחבים ממנה מעניקים גם לגיטימציה לאלימות – במשפחה, כלפי רכוש ציבורי, כלפי אנשים ונשים שאינם מוסלמים; והיא גם מצדדת בעבודה לא מוסדרת והיזקקות לבתי דין שרעיים, שפסיקותיהם לא עולות בקנה אחד עם חוקי המדינה המארחת.
מצב כזה לא יכול להתקיים לזמן רב, כיוון שמשמעותו האמיתית היא שחברה אלימה משתלטת על המרחב הציבורי, הכלכלי והפוליטי של החברה הפחות אלימה. המשטרה פוחדת להיכנס לשכונות התרבות האלימה, וזו חיה בשוליים הכלכליים, החברתיים והפוליטיים של המדינה המארחת. אנשים בשוליים חשים מוזנחים ומוקאים, והשילוב של כלל הגורמים הללו – התרבותי, הדתי, הכלכלי והחברתי – משמשים כמדרון חלקלק בדרך לטרור.
הבעיה השלישית שאירופה תצטרך להתמודד איתה היא התקינות הפוליטית. תחת הרעיון הזה נסתמים פיותיהם של כל מי שמנסים להתריע על הבעיה. הם מתוייגים כגזענים, כקיצונים, כמחרחרי ריב ומדון והם נקשרים אל עמוד הקלון בתקשורת, באקדמיה ובמרחב הציבורי והפוליטי. התקינות הפוליטית משתקת את הפעולה נגד אלו המקעקעים את יסודות החברה, עד כדי כך שבשוודיה, למשל, אסור לייחס את מקרי הפגיעה בנשים להגירה האסלאמית, למרות שהרוב הגדול של מקרים אלו מתבצעים על-ידי מהגרים מוסלמים, המאמינים שנשות הכופרים שייכות להם.
מסיבה זו, המלחמה אינה, ולא יכולה להיות, מוגבלת לאותם אלו שירו, פוצצו ורצחו מאות צרפתים ורוסים רק בחודש האחרון. המלחמה משתרעת על שטח גדול הרבה יותר, וכוללת תשתית אידאולוגית רחבה, המצדיקה את הפעילות של האלימים נגד עמי אירופה ותרבותם. עמי אירופה חייבים להשיב לעצמם את יכולת ההגנה העצמית, שכן עליהם להבין שאסור שדמוקרטיה תהיה כלי בידי מי שמתנגד לדמוקרטיה ולערכיה, ובראשם ערך החירות.
חלקה של ישראל במערכה
בישראל מתגלגל כבר זמן רב הרעיון להוציא אל מחוץ לחוק את הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, שבראשו עומד שיח' ראא'ד סלאח. עד היום, פלג זה נהנה מכל ההגנות והחירויות שמעניק משטר דמוקרטי לאזרחיו. אך הוא עצמו אינו מאמין בדמוקרטיה כלל וכלל. סלאח וארגונו דוגלים בערכי האסלאם, כפי שנוסחו בידי הוגי הדעות של תנועת 'האחים המוסלמים'. הם מאמינים בחירות, אבל רק למוסלמים; וגם חירות זו איננה כוללת חירות דתית וחירות לעזוב את האסלאם. הם מאמינים בשוויון; אבל רק שוויון בין מוסלמים, בעוד שיהודים, נוצרים וכופרים חייבים לחיות תחת חסות האסלאם עם זכויות מצומצמות. הם מאמינים באל אחד, כאשר דתות אחרות המאמינות גם הן באל אחד – היהדות והנצרות – הן דתות בטלות. עבורם האסלאם היא דת האמת היחידה בעולם.
התנועה האסלאמית דוגלת בדעה שהיהודים אינם עם אלא קהילות דתיות של עמים אחרים, ולכן הם אינם זכאים למדינה משלהם. ארץ ישראל כולה, על-פי גישת התנועה האסלאמית, היא ארץ קדושה לאסלאם, רק לאסלאם, ולכן אין שום הצדקה לקיומה של מדינת ישראל, מדינה של עם שאיננו קיים, שדתו בטלה ושארצו הפכת לארץ מוסלמית.
הפלג בראשות שיח' ראא'ד נוסד בשנת 1996, ומאז הוא מסית ומדיח את הערבים אזרחי ישראל נגד המדינה, נגד ממשלתה ונגד צבאה, ובפרט נגד שליטת עם ישראל במקום המקדש, המכונה בפיהם מסגד אל-אקצא. בראייתו שליטה יהודית בהר הבית משמעותה שיבת היהדות להיות דת חיה וקיימת, ועצם קיום המדינה ושליטתה בירושלים הם איום תאולוגי על האסלאם. לכן התנועה פועלת יומם ולילה לקעקע את האחיזה היהודית בירושלים.
התכונה הזו משותפת לשני פלגי התנועה האסלאמית בישראל, אלא שהפלג הדרומי מקבל עליו את כללי המשחק הפוליטי הישראלי, יושב בכנסת ומתנהג כלפי חוץ כאילו שהוא מקבל את המדינה. הוא פחות אלים, ולכן גם פחות פופולרי בעיני רבים במגזר הערבי בישראל.
ממשלת ישראל החליטה להוציא אל מחוץ לחוק את הארגון, ועתה נותר לבדוק את האפקטיביות של ההחלטה בשני מישורים: א. האם פעילי התנועה אכן יורידו את עצמת פעילותם נגד המדינה או ירדו למחתרת ופגיעתם תהיה פחות חוקית, יותר קשה ויותר אלימה; ב. מה תהיה השפעת ההוצאה אל מחוץ לחוק על שאר הערבים אזרחי מדינת ישראל, האם הם יזדהו יותר עם התנועה ועם מטרותיה או שמא – לאחר זמן – יפנו את גבם אליה.
המלחמה היא נגד קנאי האסלאם, ובמלחמה כמו במלחמה, למערב ולישראל אין אופציה להפסיד בה.
לא אמר דבר חדש.
אמנם, מצדו, אינו דבר חדש, אבל החידוש שבעניין הוא, שהוא הראשון שאמר את זה, ולא רק זה אלא שממשיך לומר את זה[!]: אין הרבה קולות שחוזרים על אותו פיזמון, לכן טוב, ישר וחשוב [ואפילו מאוד] לחזור על הדברים פעם אחר פעם, לא בהתחדשות הרעיון, אלא בהתדשות המקרים המוכיחים אמיתתו של הרעיון הזה והאירועים בעולם המחזקים את קול האידאה הזו,אולי בהתחדש המקרה יהיו מי ומי שישמעו על הרעיון הישן-חדש ובהתחדשות האירוע יחזק את מי שעוד מתלבט בעניין!.
אשמח לשתף מדבריך עם חברי בצרפת שכן האינפורמציה שהם מקבלים כולה נגועה…
אני חושב שכולם מפספסים את התמונה.יש פה מזימה רדיקלית של השמאל העולמי להילחם בפאשיזם הדמיוני שבו הם חיים באמצעות פריצת גבולות לכיוון רב-תרבותיות אבל הם כל כך טפשים שהתוצאה תהיה מדינה אחת של חליפות איסלמית על כל אירופה וארה"ב בהמשך…
האם מר קידר עדיין מחזיק בדעה שיש לתת למוסלמים המתגוררים בא"י שמונה אמירויות (http://www.palestinianemirates.com/, https://mida.org.il/2015/03/18/%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%99-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%99%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%94-%D7%98%D7%95%D7%91-%D7%9C%D7%94%D7%9D/)?
כלומר, האם מר קידר עדיין נוקט בעמדה שיש לתת למוסלמים אחיזה איתנה יותר בא"י ממה שיש להם עד היום?
כלומר, האם מר קידר עדיין דוגל במתן אפשרות (למעשה 8 אפשרויות) לדאע"ש להשתלט על שטחים בא"י ללא כל מאבק ומבלי שיהיה אפשר להתנגד לכך?
כלומר האם מר קידר הוא ימין, או שמאל בהסוואה?
רעיון 8 האממרויות איננו רעיון כל כך שלילי. מדינות ערב כולן הוקמו על סמך גבולות שהתוו הצרפתים והאנגלים. והם לא התיחסו כלל למי שחי בגבולות אלה. עירבבו שבטים אלה באלה. אצל האיסלם השבטיות חזקה מכל מדינה. הם יכירו ויזדהו עם השבט לפני שיכירו בחוקי המדינה. השבט למעשה מגן על אנשיו טוב יותר מאשר המדינה. גם ביהודה ושומרון קיימת השבטיות הזאת. ד"ר קידר נודע לשבטיות הזאת וחילק אותה ל 8 שבטים ברורים שכאשר תנתן להם אוטונומיה הם יעדיפו אותה על שלטון מרכזי מושחת של "המדינה הפלסטינאית" הנאמנות השבטית תהיה נאמנה לשלטון הישראלי שאין לו שום נסיון כפיה או שליטה בחיי היום יום של השבט.
ל-אופיר, היכן אתה חי? האם אינך חי במדינת ישראל, המדינה שנותנת לערבים מוסלמים חיי גן עדן ובכל זאת הם מבקשים ומנסים להרוס אותה?
תן להם אמירות ומיד אחר כך דאע"ש ישתלט על הנהגת השבט. הרי איזה שייח' או מוכתר ירצו למות בכדי למנוע מהשבט שלהם להתנגד לשלטון המדינה היהודית?
אתה מציע להחליף מושחת אחד (אבו מאזן, שיחיה עד 140 בסבל נוראי) במושחת אחר (ראש השבט / אמיר / שייח' / מוכתר)? ועוד 8 כאלו? שיעשו יד אחת בכדי לפגוע ביהודים?
ואם תאמר שלאחר קבלת האמירויות הם יימנעו מפגיעות ביהודים, אנא ממך, שים קולר עם חומר נפץ על צווארך וצווארם של היקרים לך לפני שזה קורה. כך שכאשר המוסלמים יפגעו ביהודים לאחר קבלת שלטון האמירויות (וזה לא אם או אולי, אלא כאשר), אתה והיקרים תהיו הראשונים לשלם את המחיר. רוצה לסכן יהודים? סכן את עצמך ואל תנדב אחרים לניסויים שתוצאותם ידועה מראש – דם ואש ותימרות עשן.
מצחיק הוא שבדבריך אתה מוסיף את מדינות ערב בשעה שאלו מתפוררות. מה תעשה כשהאמירויות שלך יתפוררו? תשלם בדם יהודי?
מאמר מלומד ומנומק. נראה לי שהעולם המערבי לא מסוגל להאמים שבשם אידיאלוגיה דתית קיצונית אנשים מוכנים להיהרג ולרצוח. לכן כל הזמן מחפשים את הסיבות המוכרות לבן המערב- קיפוח תסכול . כיבוש עוני וכו'. העובדות מורות את ההפך השאלה היא האם כשהמערב יתעוררר זה לא יהיה מאוחר מידי
כדי לבלום את האויב האיסלמי על ברית של מדינות להתגייס למלחמת עולם. הם רחוק מאוד משם. הבטחת פרס על ראשו של פושע זה מאבק משטרתי בפשיעה. כשיוצאים למלחמה המטרה אינה ללכוד מפקד חוליה של 9 איש. זו פארסה
כולם כולם, כולל כותב נכבד זה מברברים על ה"צורך", אבל לא כותבים על ה"אייך". מה לעשות באופן מעשי כיצד פותרים את הבעיה של הגירת מליונים לאירופה. מוסלמים הקנאים לדתם ואינם מתפשרים עם הדמוקראטיה המערבית. נתמכי סעד ופועלים בקיצוניות ההולכת וגוברת. אינם משתלבים בחברה ודורשים שהחברה האירופאית תשתנה למוסלמית. שום פתרון מעשי איננו נראה באופק. כי לא קיים שום פתרון חוץ מאשר לסלק את כולם חזרה לארצות מוצאם דבר שאינו ניתן לביצוע. אפילו למפלגות הקיצוניות אין תשובה. הם לא יכניסו את כל המוסלמים למחנות ריכוז. הוא לא יפתרו את בעית האיסלם בדרך שפתר אותה היטלר. אז מה עושים? כנראה שאירופה אבודה. קדאפי צפה את הנעשה כבר מזמן. מה שיקרה לדעתי. לו ימשכו מעשי הטרור, והם ימשכו. סבלנות האירופאים תפקע והם יקחו את החוק לידיהם. ומלחמת אזרחים נוראית תפרוץ באירופה. הצבא והמשטרה יתערבו.עם סימפטיה לאירופאים. המוסלמים יתקפו גם אותם והצבא יגיב בעוצמה. אולי זה יקרב את הקץ או של אירופה או של המוסלמים שם.
מאמר מעולה.
חשוב ליישם את הלקחים בישראל
יש עוד היבט חשוב לבעייה: הדמוגרפיה במדינות המוסלמיות בהשוואה לדמוגרפיה באירופה
במדינות המוסלמיות היה במשך עשורים רבים קצב ילודה מסחרר. רבות הכפילו את האוכלוסייה שלהן פעמים במאה העשרים. קצב גידול האוכלוסייה לא הדביק את קצב הפיתוח הכלכלי וכמויות המים. התוצאה ההכרחית היא עוני, פשיעה גבוהה, חינוך לקוי והמוני גברים צעירים חסרי עתיד
הם יכלו ליצא את הצעירים 'העודפים' ו/או לרצוח אותם במלחמות
באירופה מאידך קיימת תת ילודה. הם נזקקים ליבוא כוח אדם צעיר. אם המיובאים ימררו את חייהם הם יוכלו להתנגד בערך כמו שוכני בתי אבות שהסגל שהיה אמור לשרתם, נוקט כלפיהם באלימות
על מנת להעלים את הכפייה הדתית ידרשו עשרות רבות של שנים.
יתכן שהתהליך יהיה דומה לתהליך ההתפכחות שעבר הציבור בארץ:
אחרי הפיגועים תגיע גם אינתיפאדה / התקוממות עממית של בני תרבות המקופחים.
השלב ההכרחי הבא הוא השתלטות על מערכת החינוך ההבדלנית והשקעת מאמץ בחינוך ליצירת תרבות התורמת לאנושות (ולא כזו הסוחטת מהאנושות ותורמת אך ורק לעצמה).
אירופה חייבת לקחת על עצמה, כייעוד, לתרום לעניי אפריקה ואסיה, אחרת גלי ההגירה לא יפסקו.
מאחר ותחת 'האיחוד האירופאי' אין סיכוי לשינוי, צריך יהיה לפרק את החבילה ולבנות אותה מחדש.
בשביל תהליך ההתפכחות הזה, אולי באמת עדיף שיפסיקו עם פסטיבלי הבירה בגרמניה, כמו שהמוסלמים הקיצוניים דורשים.
אלא שהוצאה אל מחוץ לחוק היא כלי משפטי קטנוני, שמפספס את כל מהותה של "מלחמה".
הפלג הצפוני המדובר יתחלק בקרוב מאד לשני חלקים: מעטים שישאו את דגל "סתימת הפיות" וילכו בשמו לכלא, כדי להמשיך בהסתה חפשית משם. ולצדם את רוב האדמיניסטרציה, שיקראו לעצמם בשם חדש, וימשיכו לפעול כקדם. החלוקה תהיה בשת"פ ובתאום, והיא המשך מוצלח מאד של הפעילות עד כה.
"מלחמה" איננה "משפט".
אי אפשר לנהל מלחמה תקינה פוליטית (עצם המלה, במובנה המקורי, הוא פשע מבחינת התקינות הפוליטית).
אי אפשר גם לנהל מלחמה נגד קבוצה מוגדרת היטב של אנשים פרטיים. מלחמה מחייבת הכללה על בסיס גאוגרפי, כדי להבין מי תומכי התרבות האויבת.
ומטרת המלחמה איננה לחנך את המוסלמים לא להיות קיצוניים, ולא לקחת להם את הנשק.
מטרתה היא לגרש את העם בעל התרבות האחרת מן הטריטוריה שעליה מתנהלת המלחמה.
אחרי שמחליטים כבר על מדיניות של מלחמה, הרי האמצעים הטקטיים אינסופיים.
לא חייבים שכולה תראה כמו דם ואש ותמרות עשן.
להיפך. יש מקום רב מאד לשמוש בפיקציה המשפטית, לשלוב של מקל עם הרבה מאד גזרים, ולתכניות ארוכות טווח להשגת המטרה.
זאת לצד נצול הזדמנויות פתאומיות לשפר את המצב במכה פה ושם, שעליהן אמר קלואזביץ את משפטו המפורסם על המשך הדיפלומטיה.
השטוללות האיסלם בארופה תביא לגרוש המוסלמים בנקודת זמן מסויימת
קשה לחשוב שדמוקרטיות שחפצות חיים יתנו למוות להשטלת עליהן אפילו לא בדרכים דמוקרטיות. אז יקבלו הארופים את ההחלטות מצילות חיים מבחינתם
שהרי אין שילוב והכלה של קהילות איסלמיות להן יש אגנדה של השטלתות. תהליכים אלו יתנו גם לנו לגיטימציה להתחיל ולדבר על רעיון החלפת אוכלוסיה רעיון שכבר בוצע על ידי המוסלמים כשגירשו את היהודים שחיו בקירבם. כך שהמוסלמים שיעזבו יכלו להחליט להתארגן למשל השמונה אמירויות. ואם לא מספיק להם גם מאתיים אמירויות יהיו אפשרות