כל נזקי ההסתדרות לשנת 2015

בשנה החולפת רשמה ההסתדרות החדשה שורה של הצלחות הרסניות שפוגעות בשוק העבודה הישראלי, והכל בגיבוי ובחסות החוק.

דאגה לחלשים?; אבי ניסנקורן יו"ר ההסתדרות. צילום: יונתן זינדל, פלאש90

מסודרים 2015: הסטרט-אפ הסוציאליסטי לסחיטת כספים חיי ובועט. ההסתדרות ממשיכה לאגד עוד ועוד עובדים, להשתלט על ענפים שלמים ולסחוט כסף מעובדים חסרי זכויות.

ההסתדרות פרסמה לפני כשבוע הודעה לפיה איגדה בשנה החולפת יותר מ-40 אלף עובדים חדשים, זאת אחרי שבשנת 2014 הצליחה לאגד מספר דומה. כמו כן, ההסתדרות איימה בשנה החולפת ארבע פעמים בשביתה כללית, ובכל פעם יצאה מהמשא-ומתן כשכמעט כל תאוותה בידה. אל ההישג הכביר הזה מתווספים הישגים משפטיים בחסות בית הדין לעבודה, אשר פסל שוב ושוב הכרה בארגוני עובדים שאינם שייכים להסתדרות כל אימת שזו חפצה בכך.

אגד 40 אלף, קבל 80 אלף מתנה

יהיה אדם בעד התאגדויות עובדים או נגדן, על דבר אחד אי אפשר להתווכח: להסתדרות יש אינטרס כלכלי אדיר לאגד עובדים נוספים. ויש בידה כלי אנטי-דמוקרטי, ספחת ארכאית מימי מפא"י העליזים, כדי לבצע זאת.

כידוע, לפי החוק בישראל, אם התאגדו שליש מעובדי החברה, המעסיק חייב לנהל עמם משא-ומתן להסכם קיבוצי בשם כלל העובדים, אפילו אם שני-השליש האחרים אינם חפצים בכך. כך, לא רק שעל העובדים האחרים נכפה הסכם ונשללת מהם הזכות לחתום על הסכם אחר, אלא שהם גם מחויבים להעלות מס להסתדרות בגובה 0.8% משכרם – כלומר בין 480 ל-1000 ש"ח בשנה (או יותר) מכל עובד. המשמעות הכלכלית מבחינת ההסתדרות היא הבטחה להכנסה של עשרות מיליוני שקלים נוספים בכל שנה.

ואכן, לפי הנתונים שפורסמו בדה-מרקר, ההכנסה הצפויה מדמי חבר ומס על עובדים נוספים עלתה מ-540 מיליון ש"ח ל-565 מיליון, תוספת של 25 מיליון שקלים לתקציב ההסתדרות. הכנסה זו מממנת תוספת שכר יפה לעובדי ההסתדרות בסך כולל של 10 מיליון ש"ח, מה שמושך את עלות השכר הממוצעת לעובד בהסתדרות אל מעל ל-20,000 ש"ח בחודש, על חשבון העובדים המאוגדים וחבריהם למקום העבודה הכפויים בתשלום מס להסתדרות.

גלגל עלויות אל הלקוחות

מעבר לרווח הכלכלי של ההסתדרות, משמעות ההתאגדויות החדשות היא הקשחת שוק העבודה וקושי רב יותר בפיטורי עובדים, דבר העלול להפוך את החברות המאוגדות לפחות תחרותיות ויעילות. אין בכך על מנת לאיים על השוק החופשי באופן עקרוני, שהרי ניתן למצוא תחליף בריא ומוצלח יותר לכל חברה שקורסת, אך מה הדין כשמדובר בענפים שלמים שהופכים להיות מאוגדים כשהם אינם חשופים לתחרות מן החוץ עקב רגולציה? ומה יקרה לייצוא וההשקעות בישראל כתוצאה מהעלויות הנוספות?

הנה שתי דוגמאות פשוטות: עם חתימת הסכמים קיבוציים ב-AIG, מגדל ולאומי קארד בשנה החולפת, כמעט שלא נשארו חברות בתחום הפיננסים והביטוח אשר נותרו בלתי מאוגדות ובלי הסכם קיבוצי. משום שענפים אלו מוגבלים על ידי הממשלה באמצעות רגולציה כבדה, המחיר הכלכלי של שחיקה ביעילות החברות לא יתורגם לקריסת חברה כלשהי באופן טבעי ומעבר לקוחות לחברה אחרת, אלא יגולגל ישירות אל הלקוחות. נכון הדבר גם בשוק הסלולר, אחרי שהשנה חתם ועד עובדי סלקום על הסכם קיבוצי בחסות ההסתדרות וכעת כמעט כולו מאוגד ומתקיימים בו יחסי עבודה קיבוציים.

שדוד את הקופה הציבורית

האיום בשביתה כללית בחודש דצמבר הניב תוספת שכר עצומה של 7.5 מיליארד ש"ח בשנה לשכר עובדי המגזר הציבורי, הגבוה גם כך ביותר מ-30% מהשכר הממוצע במשק כולו. אחרי שהבין קובי אמסלם, הממונה על השכר במשרד האוצר, כי לא ניתן לעמוד אל מול כוחה של ההסתדרות, החליט לנהל מאבק לחשיפת פניה האמתיים ודרש שתוספת השכר תהיה אחידה-שקלית ותחולק בשווה בין כל עובדי המגזר הציבורי. בצורה כזו, אלו המשתכרים פחות ירוויחו תוספת בשיעור גבוהה יותר מאלו שמרוויחים שכר גבוה. ההסתדרות ניהלה משא-ומתן עיקש להגנת הוועדים החזקים אך לבסוף הוסכם לחלק את התוספת כאופן כזה שחצי ממנה יהיה בצורת תוספת אחוזית, והחצי השני בצורת תוספת שקלית. אין ספק – כך עושים צדק עם החלשים.

אם לא די בכך, האיום הקודם בשביתה כללית בא על רקע דרישת ההסתדרות להעביר עובדי קבלן במגזר הציבורי להעסקה ישירה. גם במקרה זה לא היה לממשלה מנוס אלא לקבל את דרישות ההסתדרות והוסכם על קבלתם של 15,000 עובדים להעסקה ישירה. דרישה זו מקוממת במיוחד, על רקע העובדה שההסתדרות מטפחת ומגדילה במשך שנים את ההעסקה הקבלנית בשל התעקשותה לשמור על מוסד הקביעות ולהשית עלויות נוספות על המעסיק. יוצא אפוא כי ההסתדרות מכה בעובדי הקבלן ביד אחת ומלטפת אותם עם היד השנייה, תוך כדי דחיפה אל חיק המדינה בזעקות שבר. התוצאה היא עלויות נוספות למשלמי המיסים והרעה נוספת באיכות השירותים.

מי באמת אחראי לתופעת עובדי הקבלן? צילום: נעם רבקין פנטון, פלאש90 (למצולמים אין קשר לכתבה)
מי באמת אחראי לתופעת עובדי הקבלן? צילום: נעם רבקין פנטון, פלאש90 (למצולמים אין קשר לכתבה)

רסק את המתחרים

אך הדובדבן שבקצפת סיכום השנה האחרונה של ההסתדרות הוא הפסיקה המגמתית לטובתה בבית הדין הארצי לעבודה. בשנה החולפת קיבע בית הדין את נחיתות מעמדם של ארגוני העובדים המקומיים שאינם שייכים להסתדרות, הידועים גם בכינוי "ועד פנימי". ארגון העובדים של חברת 'מנורה-מבטחים' נפסל לבקשת ההסתדרות וכן, לא הוכר ועד העובדים של חברת 'קומברס'. בית המשפט נימק את החלטתו בתיק 'מנורה' בכך שהמנשר הראשון שפרסם הוועד הפנימי יצא כנגד ההשלכות של התאגדות בהסתדרות, מה שמוכיח לכאורה כי כוונתו הייתה עויינת את ההתאגדות הקיבוצית ואין הוא חפץ באמת לייצג את העובדים. בינתיים, נודע לנו על שביתה ראשונה בענף ההיי-טק, כשוועד עובדי קומברס של ההסתדרות החליט לשבות בשל חוסר הסכמה לתנאי המכירה של מחלקת המו"פ לחברת טק-מהינדרה ההודית.

כוחה העצום של ההסתדרות מאפשר לה ללהטט בתקציבי מדינה, לכפות הסכמים ומסים על עובדים חסרי קול ולדכא התארגנויות עובדים אחרות בסיוע הידידים הנאמנים בבית הדין לעבודה. כל עוד לא יבוצע מהלך חקיקתי אמיץ שיגביל את כוחה המופרז של ההסתדרות, העתיד צופה לנו רק הידרדרות בשוק העבודה הישראלי.

______

אלון תובל הוא מייסד ומנכ"ל 'תחרות – התנועה לחירות בתעסוקה' (ע"ר)

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

10 תגובות למאמר

  1. כל מילה בסלע. אני הייתי מוסיף שני פרטים:
    הראשון, מזכיר את האחיזה של ההסתדרות בועדי רוב המונופולים בחסות הממשלה בארץ והופך אותה דה-פאקטו לדבק שמשרת את ה"טייקונים" ולאחת האחראיות הישירות ליוקר המחייה.
    הפרט השני שהייתי מזכיר, היא שבנוגע להסכם השכר האחרון, החזקים והמושחתים בועדי העובדים תחת ההסתדרות, הלא הם ועדי הנמלים, הוחרגו כליל מהיותה של התוספת שקלית, והם יקבלו תוספת שכר כמו שהם רצו מלכתחילה על חשבון הועדים הקטנים יותר (וחשבוננו, כמובן).

  2. לכותב המאמר
    שכחת את "כוח לעובדים" ארגון רדיקאלי וקיצוני יותר מההסתדרות.
    לא הבאת בחשבון, שעובדים מאוגדים מרוויחים יותר בשורה התחתונה
    היכן שעובדים אינם מאוגדים אז רק שכבה צרה של מנהלים ובעלי בית אוכלים את כל השמנת.
    יתר העובדים יקבלו גרושים
    יש מגרעות הן לקפיטליזם והן לסוציאליזם

    1. לא מדוייק.
      קודם כל, 'כוח לעובדים' יכול להיות רע כמו כל ארגון אחר. בפועל, כוחו אפסי ביחס להסתדרות והוא לא מהווה את הבעיה העיקרית. הבעיה מחולקת ל-2: א. החוק בישראל, ב. ההסתדרות כגוף שמסוגל לתאם שביתות ולמעשה שולט במגזר הציבורי (קשור לא' אבל עומד בפני עצמו).
      באשר לטענה שעובדים מאוגדים מרוויחים יותר – ממש לא בטוח. יותר משיפור בתנאיהעסקה, ארגון עובדים מביא לעיוות מערכת השכר , אך יש גבול כלשהו לסחטנותו במגזר הפרטי.
      הבעיה של הציבור עם ועדי עובדים היא בענפים בהם יש מונופולים (כמו שירותים של המגזר הציבורי) או הם אינם חשופים לתחרות כשהענף כולו מאוגד. יש גם את הבעיה של המעסיקים של פגיעה בקניין, מה שמדכא פעילות כלכלית (ובאופן כללי לא צודק), אבל ההשלכה שלה על הציבור היא עקיפה יותר.

    2. המזכיר הכללי, מישהו בכוח לעובדים הזמין את הכתבה הזו… יש סכסוכים רבים בין שני הארגונים וזו הדרך המעוותת של כוח לעובדים להכנס בהסתדרות, דרך אתר שברורה האג'נדה שלו. יש לזה הוכחות רבות בכתבה עצמה ומאד קל לראות את זה, למי שמכיר את המערכות מבפנים ויודע את מרקם האינטרסים. הם עושים פעולות דומות עם עתנואים נוספים בעתונות אחרת. תגובת הכתב – אלון- לדבריך די מוכיחה את מה שאני אומר

    1. הכל בעיתונות הכלכלית. אם אתה רוצה נתוני מקור על ההסתדרות, בלתי אפשרי שכן ההסתדרות היא אגודה עות'מאנית שלא מחוייבת בשקיפות ומנהל תקין מסוג כלשהו. אם אתה תוהה לגבי המצב החוקי ופסקי דין, אני יכול להפנות למה שתרצה.

    2. אתה מודע לזה אתה גולש באתר מידה נכון? אתה מודע לזה שכמעט אף פעם המאמרים לא אובייקטיבים נכון? וזה אתר ימני מובהק? אז למה אתה מצפה??????

  3. העם הטמבל הזה שהתעורר למחות לפני כמה שנים לא מבין עד היום שהעלות הגבוהה של החיים בארץ נובעת במידה רבה מהעליות המופרכות של המגזר הציבורי אשר מתנפחות ועולות בשל התמנון הזה, ההסתדרות אשר נוצר לפני קום המדינה ע״י גורמים בעלי רוח בולשביקית ונהפך לגולם ענק שקם על יוצרו.

    1. מחייבים את ההסתדרות לדווח על ההתנהלות הכספית שלה וחובת מנהל תקין.
      נראה אותם פועלים לפי התנאים שהם מכתיבים לאחרים.