החלשים ייפגעו: נגד הקזינו

למרות הפיתוי הברור שבהקמת קזינו באילת, הוא עלול לפגוע בחלשים ולגרום להתמכרויות קשות. הדיבייט על הקזינו: מאמר ההתנגדות

החלשים ייפגעו; קזינו בלאס וגאס. צילום: נתי שוחט, פלאש 90

בטרם אגש אל השאלה אם נכון או לא לפתוח מתחמי קזינו באילת, ראוי להקדיש כמה מילים לתעשייה הפורחת של ההימורים החוקיים בישראל בחסותם של מפעל הפיס והטוטו. צודקים אלו הטוענים כי אי אפשר להפריד בין השניים, ושאלו המתבטאים כנגד פתיחת קזינו בשל נזקיו החברתיים אינם יכולים להתעלם מקיומו של מפעל הימורים אדיר בחסות המדינה ובעידודה.

מפעל הפיס מפעיל כיום בין השאר כ-150 מתחמי הימורים המהווים קזינו לעניים, תרתי משמע. המכונות הללו מכניסות למפעל הפיס יותר ממה שמכניסים כל מנויי הפיס שמחכים לטלפון מאראלה, ובניגוד למנויים שמגיעים מכל שדרות החברה, אל מתחמי הפיס מגיעים בעיקר בני השכבות החלשות שמשתכרים מעט ושקועים בחובות. רבים מהם מגיעים למתחמים מדי יום ומפתחים תלות מוחלטת במכונות ובשאר המשחקים הנמצאים שם.

ייחודה של מדינת ישראל אינו בעצם קיומו של מפעל הימורים תחת חסותה, מה שנכון לגבי כל המדינות המערביות, אלא בשני המאפיינים הבעייתיים הבאים:

  1. אין כמעט מחקר ישראלי על נושא ההימורים בכלל, ועל ההשפעות החברתיות-כלכליות של ההימורים החוקיים על החברה הישראלית בפרט. את מספר החוקרים בארץ העוסקים בנושא ניתן לספור על יד אחת, והגורמים הרלוונטיים במדינה לא מתייחסים למסקנות מחקריהם. עובדה זו מאירה את השיח הנוקב על שיקולי העלות-תועלת של הקמת קזינו חדש באור מעט מגוחך. או במילים אחרות, ראוי שמקבלי ההחלטות ילמדו את מפת ההימורים הקיימת כיום ואת השפעותיה, בטרם יתמכו בהרחבה ניכרת שלה.
  2.  ממעט המחקר שבכל זאת קיים בנושא, עולה תמונה כי מפעל ההימורים של המדינה מהווה מפגע חברתי אדיר בדמות שיעור התמכרות גבוה (מעל ל-3% מהאוכלוסיה הבוגרת), אך בניגוד למדינות אחרות מדינת ישראל לא לוקחת אחריות ולא משתמשת בידע הקיים בעולם ובכלים שנוצרו על מנת לצמצם באופן ניכר את שיעור ההתמכרויות.

את זאת צריך לומר באופן ברור: ללא ספק הימורי מדינה (lottery) יוצרים בעיות חברתיות הרבה מעבר למה שקזינו יוצר, משום שהם זמינים יותר, ממכרים יותר ומושכים אליהם אוכלוסיות עניות יותר. כך שאם מתחמי הקזינו באילת היו באים על חשבון כלל מתחמי הפיס-place בארץ, הייתי תומך בכך בלא היסוס. (גם משום שאני לא גר באילת, כתושב אילת הייתי מתנגד לכך בכל תוקף).

מה אומרים המחקרים?

כמו בכל תופעה רחבה ומגוונת המתקיימת על פני הגלובוס, גם בנושא ההימורים אפשר למצוא מחקרים שיתמכו בטענות סותרות. לכן, ציטוט ממחקר כזה או אחר יתנו תמונה מאוד חלקית על פי נטיות לבו של המצטט, ואילו מטא-אנליזות בהן המסקנות מתגבשות על בסיס מאות מחקרים שונים נותנות תמונה מייצגת יותר.

ובכן, המחקר על ההשפעות החברתיות והכלכליות של ההימורים שהוגש עבור היחידה הקנדית למחקרי הימורים, מסתמך על 492 מחקרים מרחבי העולם, כך שניתן לסמוך על מסקנותיו.

ואלו הן עיקרי המסקנות לגבי השפעותיו של קזינו:

  1.   בדומה להימורי מדינה, ההכנסות מההימורים בקזינו באות באופן יחסי מהאוכלוסיה החלשה – כלומר המהמרים מוציאים שיעור גדול יותר מהכנסתם ככל שזו נמוכה יותר.
  2.   כאשר עיקר ההכנסות מההימורים מתבססות על אוכלוסיה לא מקומית, הקזינו מסוגל להביא לשיפור כלכלי באזור ולעלייה מסוימת ברמת החיים, אם כי הפריחה של הקזינו והעסקים הקשורים בו או קרובים אליו באה בדרך כלל על חשבונם של עסקים ומקומות שאינם קשורים בקזינו.
  3.   משחקי מכונות ושולחנות הקיימים בקזינו הם סוגי משחקים בעלי פוטנציאל גבוה להתמכרות ביחס לסוגי הימורים אחרים.
  4.   מתחמי קזינו מגבירים את הפשיעה באזור, אם כי זה משתנה ממקום למקום, ובכל מקרה לא באופן דרמטי.
קודם לסגור את מפעל הפיס. צילום: מרים אלסתר, פלאש 90
קודם לסגור את מפעל הפיס. צילום: מרים אלסתר, פלאש 90

על פי מטא-אנליזה נוספת שנעשתה בסקוטלנד, מוכח במחקרים רבים כי בקרב תושבים הגרים ברדיוס של 80 קילומטר סביב הקזינו שיעור ההתמכרות להימורים מוכפל ביחס לאוכלוסיה הכללית.

כמה מילים על התמכרות להימורים: מדובר על אחת ההתמכרויות האכזריות ביותר. בדומה להתמכרות לסמים או לאלכוהול, המהמרים הכפייתיים עלולים לסכן את מקור פרנסתם, להסתבך בחובות כבדים, להפר את החוק ולפרק את המסגרת המשפחתית. בשונה מהתמכרויות אחרות, ההתמכרות להימורים מתפתחת לרוב בחשאי וללא ידיעת הקרובים, והיא מתגלה לעתים קרובות כאשר כבר לא ניתן להחזיר את המצב לקדמותו וכל סביבתו של המהמר ניזוקה. רבים מהמהמרים הכפייתיים לא מגיעים למכוני גמילה, וגם אלו שמגיעים – רבים מהם חוזרים להימורים לאחר הגמילה.

על בסיס סקירה זו, אפשר לדון האם ראוי ומוסרי להתיר פתיחה של מתחמי קזינו באילת. אין ספק שמהלך כזה יסייע לעיר מבחינה כלכלית, אך לא ברור עד כמה ואם יש חלופות טובות יותר לפיתוח התיירות בעיר. הסכנה לעלייה בשיעור הפשיעה אמנם קיימת, אך גם אותה צריך לסייג. שני אלו אינם השיקולים המרכזיים.

הסיבה העיקרית בגינה ראוי להתנגד לפתיחת קזינו היא העלייה הצפויה בשיעור המכורים להימורים בסביבה. אחוז מסוים מתושבי הסביבה יסבול מאוד מפעילות של קזינו באזור. האם ראוי לבחור באופציה של פיתוח כלכלי אפשרי, על חשבון חייהם הנורמליים של אותם אנשים?

הכלל הליברלי של "חיה ותן לחיות", הגורס שיש לאפשר לאדם לפעול ככל העולה על רוחו ובלבד שהוא איננו מסב פגיעה במעשיו לאדם אחר, איננו מתאים לכאן. מדוע? משום שמדובר במוצר שעבור פלח אוכלוסיה מסוים אין כלל בחירה אם לצרוך אותו וכמה. פתיחת קזינו תהיה למעשה כריית בור תחת רגליו. גם גישות חברתיות המסתייגות מהתערבותה של המדינה בחיי אזרחיה, מסכימות שישנם תחומים בהם היא נדרשת להשית הגבלות על מנת לשמור על ביטחונם. וכשם שנעדיף לא לסמוך על ילדינו וחברינו שלא יקנו מזרקי הרואין בפיצוציה הקרובה, כך גם עדיף שלא להציב מכונות הימורים ממכרות במקום נגיש לכולם.

ומה עם הימורים לא חוקיים?

רבים מהמצדדים בלגליזציה של הימורים טוענים כי בין כה וכה קיימים הימורים לא חוקיים, המשגשגים ללא פיקוחה של המדינה וללא מיסוי – ולכן מוטב שההימורים יעברו רגולציה ושכולנו נהנה ממיסוי הכנסותיהם. אך הדילמה הזו רלוונטית גם לגבי סמים וזנות – ענפים המקיימים פעילות שוקקת ומהווים פוטנציאל הכנסות אדיר למדינה. וכמו בהימורים גם כאן, לגליזציה של סמים וזנות תכניס אותם אל גבולות הנורמה ותנגיש אותם לפלח אוכלוסיה רחב בהרבה, שבלא לגליזציה לא היה חושב לצרוך אותם.

אגב, גם היום, רוב רובם של המהמרים במתחמי הפיס-place לא נוהגים להמר בהימורים שאינם חוקיים.

חשוב להבין כי האתגר בסוגיות אלו איננו מיגור התופעות הבעייתיות אלא צמצומן והכלתן. לגליזציה מונעת אולי תופעות לוואי מסוימות שמאפיינות שווקים שמתנהלים במחתרת, אך מגדילה באופן דרמטי את האוכלוסיה שצורכת אותם ונפגעת מהם.

מצדדי הלגליזציה טוענים כי בכך הם מונעים מתעשיית ההימורים הבלתי חוקיים לשגשג, טענה שנשמעת לעתים תכופות גם מראשי מפעל הפיס והטוטו. אך חשוב לומר שאין לטענה זו כל ביסוס מחקרי. מעולם לא הוכח כי פתיחת בתי קזינו חוקיים מעבירים אליהם כסף מהתעשייה הבלתי חוקית. סביר להניח כי שתי התעשיות נהנות זו מהתפתחותה של זו, משום שבמוצרים ממכרים ההיצע לא רק נותן מענה לביקוש הקיים, אלא יוצר כל הזמן ביקושים נוספים.

נדמה שבדיון על העלות והתועלת שבפתיחת קזינו באילת התהפכו להם האמצעי והמטרה. אסור לשכוח כי הפיתוח הכלכלי והעלייה בהכנסות העירייה והמדינה כתוצאה ממיסוי ההימורים – הם רק האמצעי. המטרה היא שיפור רווחת האוכלוסייה ואיכות חייה. כאשר ראש עיריית אילת טוען כי חלק מההכנסות יופנו לטיפול בנפגעי ההימורים הוא מפספס בדיוק את הנקודה הזו. במקום לשפר מעט את חייהם של רוב התושבים, ולפגוע אנושות בחלקם, עדיף להשאיר את המצב כפי שהוא ולחשוב על חלופות בריאות ומוסריות יותר לקידום האטרקטיביות של העיר.

אם נלמד ממפעל ההימורים שקיים בישראל כיום ומתוצאותיו ההרסניות, המדינה נכשלה לחלוטין במשימת צמצום הנזקים החברתיים הנגרמים בעטיו לחלק גדול מהאוכלוסיה. אין סיבה לחשוב שהקמת קזינו תביא לשינוי מגמה בעניין חשוב זה.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

16 תגובות למאמר

  1. תודה סוף סוף כמה טיעונים רציונליים מצד המתנגדים.

    1. הטיעון על המתמכרים אינו משכנע. יש גם מתמכרים מאלכוהול וזה לא סיבה לאסור על מכירת אלכוהול. עובדה ש- 97% לא מתמכרים ואין סיבה שהם ייפגעו בגלל מיעוט שכן.

    2. על פי המחקר הקנדי זה פוגע יותר בשכבות החלשות ? איזה הימורים ? קזינו ? אולי צריך לקחת דוגמאות באירופה המערבית בה מי שהולך לקזינו שייך כמעט אך ורק למעמד הביניים ומעלה.

    3. כנ״ל לגבי פשיעה. לא שמתי לב שיש פריחת פשיעה במונקו או כל מקומות היוקרה בהם יש קזינו. להפך.

    4. ״מעולם לא הוכח כי פתיחת בתי קזינו חוקיים מעבירים אליהם כסף מהתעשייה הבלתי חוקית. סביר להניח כי שתי התעשיות נהנות זו מהתפתחותה של זו״

    זה מגוחך. לאנשים יש זמן וכסף מוגבלים. מי שהולך לקזינו חוקי משמע שיש לו פחות זמן לקזינו בלתי חוקי. כמובן שהדרך הכי פשוטה לחסל את ההימורים הבלתי חוקיים היא לאפשר אותם – עם פיקוח כמובן.

    1. תודה בני.
      1. אלכוהול הוא מוצר הרבה יותר בסיסי מהימורים ולא ניתן למנוע את צריכתו. גם שיעור ההתמכרות אליו מבין הצרכנים קטן בהרבה ביחס להימורים. אני מציע לך להשוות למשל לאקסטזי- האם היית מתיר את מכירתו משום שרק מיעוט מבין המשתמשים בו מתמכרים? אגב, גם במכירת אלכוהול ישנן הגבלות מסוימות שקשה לשער מה היה קורה לו היו מסירים אותן.
      2. אכן מדובר על קזינו, למרות שהימורים מדינה (lottery) אכן יותר בעייתיים מבחינה זו.
      3. לא טענתי שקזינו מעלה באופן ברור את הפשיעה כי יש מחקרים לכאן ולכאן, זה תלוי בכל מיני גורמים וקשה לנבא מה יהיה פה.
      4. מה שאתה אומר היה נכון לו אוכלוסיית המהמרים הייתה קבועה, וסכום ההוצאה על הימורים מתוך ההכנסה היה קבוע, מה שלא נכון. קח את גרף ההכנסות של מפעל הפיס לדוגמה- כל משחק שהוסיפו לא גרע מאומה מהכנסות המשחקים הקודמים. מדובר על בור ללא תחתית, בטח כשמדובר על הוצאה שעברו אנשים מסויימים איננה רציונלית.

    2. אברום, מה יותר פשוט, לאסור על זיקוק כימי של חומרים פחמימתיים, או לאסור עליך להתערב עם חבר על זה שמכבי יקחו?

  2. לא מדובר רק במאזן כספי ובבעיה של שיעור ה"מכורים". ההקשר הרחב יותר הוא החשוב. אילת מקרטעת כבר עשרות שנים ולא מגיעה למימוש פרומיל מהפוטנציאל שלה בגלל התדמית שלה כ"עיר של ערסים" (או אוליגרכים או תיירות נוסח וגאס או מיורקה – אם מדברים על התדמית בחו"ל). הוספת קזינו תהיה רק עוד בעיטה בגופה התדמיתית של העיר, גם אם תכניס קצת כסף ולא תעלה את שיעור המכורים.

    השקעה באקולוגיה ובפתרונות חכמים לחיים באקלים קיצוני (כמו שכתבתי בתגובה למאמר התומך) תפנה את המומנטום לכיוון אטרקטיבי יותר.

  3. הכנסת אלמנט של הכנסות למדינה לדיון הינה התייחסות לבני אדם כאל בהמות. מדובר בהרחבת המשק החקלאי של מדינת ישראל על ידי צירופם של בני האדם למשק הפרות הנחלבות. אני לא מבין איך תובנה כזו מצאה מקום באתר הזה. אין דבר המסכן יותר את פרנסתו של האדם מאשר המיסוי. כך גם המיסוי הוא הגורם הראשון במעלה להזדקקות בני אדם להימורים. אם אין לך סיכוי של ממש להתעשר ולהתקדם בגלל המיסוי הכבד המתחלק איתך בכל רגע נתון ברכושך וביצירתך והבירוקרטיה ההרסנית אתה פונה לדרכים מהירות וקלות. אני לא רואה שבארצות הברית ההימורים המותרים פגעו בכושר ההתעשרות של בני האדם, להיפך עדיין ארצות הברית היא המדינה העשירה בעולם במובן של ההכנסות הפרטיות של אזרחיה. האפשרות שכולנו נהנה מהמיסוי אינה סיבה לתמוך בהימורים. האזרחים לא נהנים מהמיסים מי שנהנה ממנה היא הבירוקרטיה ועדר הטפילים שסביבה. מוטב שיבטלו לחלוטין את המיסים כך מי שיזכה בהימורים לפחות יקבל את סכום זכייתו במלואה. אין למדינה החילונית כל זכות לכפות איזה ערך מוסרי, מלבד העמידה על משמר זכות הקניין של אזרחיה במובן של חסימת גניבה גזילה ואונס וכו' אין למדינה זכות בוודאי לא מוסרית לאסור את הזנות וגם לא את צריכת הסמים, הזנות הייתה צריכה להיות מחוץ לתחום הסמכות של המדינה לאסור או להתיר. הכל צביעות התחסדות וגלגול עינים. מה שמרושע פה הוא דבר אחד, המונופול הממשלתי, אין דבר יותר מרושע וזדוני מאשר מונופול ממשלתי כך בכל תחום בוודאי בתחום ההימורים. ראוי לאפשר לכל יזם לפתוח בית הימורים בכל מקום ובכל שעה, לאפשר לכל יזם לפתוח תחנת שידור או טלויזיה, ולפטור ממס הכנסה, חופש הקניין וחופש הבחירה. אם זה פוגע בשכנים ובסביבה הדרך פתוחה לפניך לפנות לבתי משפט אזרחיים לדרוש פיצוי או צו מניעה, אבל לא באמצעות פגיעה ממשלתית בחופש הקניין והעיסוק

    1. כוונתי הייתה כמובן לתמיכה בהימורים חופשיים לכל דורש ועל ידי כל דורש, אמנם לא ברשות הרבים, אבל בשטח בבעלות פרטית? חופש חופש חופש. מה שהוספתי שהתמיכה בחופש נפגעת אם מוסיפים לה נימוקים אפילו כביכול של הגדלת הכנסות המדינה, במילים אחרות גניבה נוספת של רכוש פרטי, ובוודאי אם רומזים שמהגדלה זו כולנו נהנים. שמחתי להווכח שהאיזכור של הגדלת הכנסות המדינה וכו' לא עלה במאמרו של התומך בהימורים חופשיים, אלא בזה של המתנגד להם, ואכן קו אחד מצרף את ההתנגדות לחופש להעלאה על נס את הגדלת הכנסות המדינה. גרוע עוד יותר הוא ההתעמרות בעוסקות בזנות, חלקם נשים אומללות, שמקורה בצדקנות הנוצרית הצבועה .

  4. יש להקים שלוש עשרה בתי קזינו
    מחוץ לעיר ועל כביש ראשי
    עם מקומות חניה מוסדרים.
    ובסמוך לתחנת דלק.
    בתי הקזינו יוקמו
    באילת.הערבה.מצפה רמון.ירוחם.דימונה.ערד.
    ים המלח.באר שבע.טבריה.הגולן.קרית שמונה.נהריה.חיפה

  5. תומר מצטט את "עיקרי המסקנות" מתוך מחקר "שהוגש עבור היחידה הקנדית למחקרי הימורים, מסתמך על 492 מחקרים מרחבי העולם, כך שניתן לסמוך על מסקנותיו". מעיון חטוף בדו"ח עולה שתומר "שכח" לציין עוד מספר מסקנות חשובות.

    1. תומר טוען שעל פי הסקירה פתיחת בתי קזינו תוביל לעלייה "בשיעור המכורים להימורים בסביבה". אמת אבל לא כל האמת: הדו"ח הקנדי מציין כי העליה במספר המכורים מתרחשת בטווח הקצר, כאשר בהדרגה ולטווח הארוך השפעת בתי הקזינו על שיעור ההימורים הפתולוגיים פוחתת משמעותית. כך או כך, כותבי הדו"ח מודים שחשיפה להימורים חוקיים אחראית רק בחלקה לעלייה המספר המכורים, ושמכורים להימורים נוטים גם לסבול מבעיות אחרות (למשל בריאות נפשית לקויה או צריכת סמים) שתורמות למצבם הקשה.
    גם הדו"ח הסקוטי שתומר מזכיר מציין כי בטווח הארוך שיעור המכורים מתאזן או אפילו פוחת:
    Longitudinal studies from Australia, New Zealand and the U.S. have found
    that the prevalence of problem gambling has remained stable or declined
    over time despite the introduction of casinos and other forms of gambling.

    2. תומר טוען כי מהדו"ח הקנדי עולה כי "מתחמי קזינו מגבירים את הפשיעה באזור, אם כי זה משתנה ממקום למקום, ובכל מקרה לא באופן דרמטי". כותבי הדו"ח אמנם מהוססים מעט, אבל אין ספק שגם הם מכירים בכך שהקשר בין הימורים לפשיעה אינו של סיבה ותוצאה, וכי יש משתנים רבים (כמו עלייה במספר התיירים ביעד) שממתנים את הקשר הזה עד כדי היעלמותו. מצוין במפורש כי "בהרבה מחקרים" לא נמצא שפתיחת בתי קזינו הובילה לעלייה בשיעור הפשע. במילים אחרות, מהדו"ח לא ניתן להסיק כלל כי "מתחמי קזינו מגבירים את הפשיעה באזור" ; מקסימום כי קיים צורך במחקרים נוספים שיבחנו סוגיה זו.
    הדו"ח הסקוטי שתומר מזכיר נחרץ הרבה יותר:
    Casinos do not appear to increase per capita crime, although total crime in a neighbourhood may increase. This seems to be an effect of population growth: casinos tend to attract large numbers of visitors to an area, and casino-jurisdictions can also experience population growth, increasing overall numbers of people in an area who can commit or fall victim to crime.
    Fear of crime does not appear to increase in communities that introduce casinos, and may actually decrease due to the presence of casinos’ own security measures and the development of run-down areas.

    3. תומר טוען כי מהדו"ח הקנדי עולה כי "בדומה להימורי מדינה, ההכנסות מההימורים בקזינו באות באופן יחסי מהאוכלוסיה החלשה – כלומר המהמרים מוציאים שיעור גדול יותר מהכנסתם ככל שזו נמוכה יותר". חצי אמת. אוכלוסיות "חלשות" אכן נוטות להוציא שיעור גדול יותר מהכנסותיהם בביקורים בקזינו (אגב, בדומה לפעילות פנאי רבות אחרות), אבל כותבי הדו"ח מציינים במפורש שהרוב המכריע של הכנסות בתי קזינו מקורו במעמד הביניים-גבוה, וכי ההוצאה על הימורים בקזינו נוטה לעלות ככל שרמת ההכנסה של המהמר עולה.
    בדומה, הדו"ח הסקוטי מציין:
    Casinos are the most popular form of gambling for individuals from the highest social class, they are the least popular form for those from the lowest social class. Individuals on lower incomes and with lower levels of education are less likely to visit casinos than the general population.

    במילים אחרות: קזינו הוא אינו "מס על עניים".

    1. אמיר, קודם כל הציטוט במאמרך של הווארד שפר כי "למעשה, ברוב המקרים בעיית ההתמכרות להימורים מהווה סימפטום של הפרעה נפשית קיימת, ולא פועל יוצא של גישה להימורים חוקיים." מופרכת ע"י מחקרים רבים, כולל כאלו המצוטטים בשני הדו"חות שהבאתי. פוטנציאל ההתמכרות קיים אצל חלק נכבד מהאוכלוסיה והנגישות בהחלט משפיעה על האפשרות שיותר אנשים "יממשו" את פוטנציאל ההתמכרות שלהם.
      כמו כן אתה טוען כי "בבתי קזינו חוקיים קיימים מגבלות על גובה ההימורים המותר, ומוטל איסור על לקיחת הלוואות על מנת להמשיך להמר." אך זה לא נכון לכל המקומות, וישראל בניגוד למדינות אחרות לא השיתה כל מגבלות על מכונות ההימורים הפועלים תחת חסותה, אז מה שזה יקרה דווקא עם הקזינו?
      גם טענתך ש"המהמר יכול לפנות לרשויות החוק כאשר מתעוררים סכסוכים או מחלוקות, בניגוד לבתי קזינו בשוק השחור בהם המשתתפים בפעילות ההימורים נאלצים לפנות לאלימות כמוצא לבעיותיהם" נכון חלקית משום שגם הימורים חוקיים מגבירים את הפעילות של השוק האפור, ומהמרים כפייתיים לא פונים לרשויות כאשר צצות בעיות כאלו- לא לטובת גמילה ולא לטובת יציאה מחובות.
      אולי נוסיף פה שמחקרים רבים על פי הדו"ח מראים קשר בין המצאות קזינו ובין עלייה בשיעור פשיטות הרגל באזור.
      לגבי סעיף 1 שלך: אתה צודק שלאחר זמן מגיעה התייצבות (לאו דווקא ירידה) אבל אחד התנאים העיקריים לכך הם חשיפה גדולה של בתי הימורים, כלומר בארה"ב מרמה מסוימת של נגישות כבר יש התרגלות להמצאות מתחמי קזינו ויש רגיעה ביחס לריגוש של פתיחת המתחמים. אך כאן זה לא עתיד לקרות, כלומר החשיפה פה, תודה לאל, לא תהיה כמו בחלקים מסוימים בארה"ב, וגם אם המכה החזקה של ההתמכרויות תהיה בשנים הראשונות ואח"כ תהיה רגיעה- זה לא אמור לנחם אף אחד מתושבי אילת. למה הדבר דומה? למציאות שבה יסללו כביש מסוכן בדרך לעיר, בהתחלה יהיו המון נפגעים ולאט לאט התושבים יתרגלו ויפגעו פחות מהכביש. עדיף לא ליצור את הבעיה כלל.
      לגבי סעיף 2 לא אתווכח אתך, עלייה בפשיעה היא לא עיקר הבעיה והשתדלתי להסתייג ממנה בעצמי, למרות שיש מקומות בהם כן חלה עלייה כזו- בעיקר כתוצאה מעלייה בשיעור המכורים. אבל אכן יש כאן יותר סימני שאלה מסימני קריאה.
      לגבי סעיף 3- ההימורים בקזינו פחות פונים לעניים מאשר הימורי lottery, שבכל הפרמטרים החברתיים יותר בעייתיים מקזינו, אבל אתה טועה שהם דומים לבילויים אחרים. בדר"כ על מותרות עשירים מוציאים יותר מעניים גם באופן יחסי.
      בשורה התחתונה, אתה צודק שנזרקות הרבה סיסמאות לגבי ההשלכות החברתיות של פתיחת קזינו, אבל יש גם כמה אמיתות שאתה צריך לקחת בחשבון, עלייה בשיעור ההתמכרות הוא אחד מהם, גם אם היא תתרחש בעצמה רבה בטווח הקצר יותר. בעיני אין חשיבות גדולה בפתיחה של קזינו שתצדיק את הנזק הזה, גם אם יהיה קשה לאמוד אותו זמן רב לאחר פתיחתו. במידה ויתברר שחל נזק גדול, לא ניתן יהיה להשיב את הגלגל לאחור.

    2. אברום,
      1. פוטנציאל ההתמכרות להימורים ממש לא קיים אצל "חלק נכבד מהאוכלוסיה". אחוז קטן מאוד מהאוכלוסיה עלול לפתח התמכרות פתולוגית הרסנית, בדומה לפעילויות אחרות כגון סקס, ספורט, שתיית אלכוהול, אכילה ועוד ועוד. חברה ליברלית לא מוציאה מחוץ לחוק פעילויות שעלולות להרוס את חייהם של אנשים מסוימים. הפטרנליזם שאתה מציע מעניק את "זכות הווטו" למיעוט המכור: מאחר שאנשים מסוימים עלולים לפתח התמכרויות קטלניות להימורים – לאף אחד לא יורשה לעסוק בהם. כך הופך הרוב הנורמטיבי להיות הקורבן של המיעוט הקטן, אשר אינו מעוניין או אינו מסוגל לשלוט בדחפיו. לא בבית ספרי.
      2. הממצאים של הווארד שפר – מהמומחים הבולטים בעולם לנושא, לפיהם שיעור ההימורים הפתלוגיים בארה"ב נשאר קבוע על אף הגידול המשמעותי באפשרויות ההימורים, מאומתים גם במחקרים נוספים כגון http://link.springer.com/article/10.1007/s10899-014-9471-4 התמכרות בעייתית להימורים היא אינה מגיפה חברתית וההתפשטות שלה בקרב האוכלוסיה מוגבלת מאוד.
      3. הימורים ופשיטות רגל – גם כאן המחקרים מצביעים על השפעה מוגבלת. מחקר עדכני שהתפרסם ב-2014 מצא אמנם קשר בין חשיפה להימורים ופשיטות רגל בשנים שלפני 1995, אבל אחרי 1995 הקשר נעלם לחלוטין לאחר 1995. הנסיון באיתור מהמרים פתולוגיים ובצמצום הנזקים הפוטנציאליים עשה את שלו. http://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/grow.12030/epdf
      4. ממאמרך עולה – לכל היותר – כי ההשפעות של קזינו על העיר אילת והחברה הישראלית אינן ברורות וכי עדיף פשוט לא לקחת את הסיכון. זה בדיוק ההבדל בין העמדה השמרנית לזו הליברלית-קלאסית. בעוד שעל פי הגישה השמרנית מי שדורש שינוי צריך להסביר מדוע הדבר רצוי לחברה, העמדה הליברלית גורסת כי על המתנגדים לשינוי (קרי, התומכים בהגבלת החירות) מוטלת חובת ההוכחה להציג נימוקים כבדי משקל להצדקת עמדתם. גם ממאמרך והמקורות שאתה מצטט קשה למצוא עדויות חותכות ומשכנעות להשפעות ההרסניות של הימורים חוקיים, על אף נבואות השחור השמרניות.

    3. אמיר,
      המחקר היחיד שנעשה בארץ בנושא מצא כי:
      In terms of problem gambling severity: 505 (50.5%) were classed as ‘non-problem gamblers’; 137 (13.7%) were classed as ‘low-risk gamblers’; 73 (7.3%) as ‘moderate risk gamblers’; and 37 (3.7%) fell into the ‘problem gamblers’ category.
      יש הבדלים לא קטנים בין מדינות ואזורים וכל מיני גורמים משפיעים על שיעור המכורים. למשל המחקר הזה (http://goo.gl/KAZf0B) מצא שקירבה גיאוגרפית למקום הימורים מעלה דרמטית את הסיכוי להתמכר:
      casino within 10 miles of home is associated with a 90% increase in the odds of being a pathological or
      problem gambler.
      נראה לי שכל אילת נכנסת ברדיוס כזה.

      2. אני לא יודע אם נכון להשוות לארה"ב מכיוון שבהרבה מקומות ההימורים שם כל כך נפוצים שיכול להיות שתוספת מקומות פחות משפיעה. יש מחקרים רבים שמבחינים בין מקומות בהם נפתח לראשונה קזינו ובין מקומות שבהם כבר הייתה נגישות לפני כן, גם אם פחות.
      3. המחקר מראה כי באטלנטיק סיטי ובמקומות נוספים כן היתה עליה בשיעור פשיטות הרגל, אבל בכל מקרה לא מדובר על נתון דרמטי, והוא באמת פחות חשוב.
      4. נכון שההשפעות לא ברורות, זה נכון לגבי כל מהלך שמבצעים בפעם הראשונה. טבעי שהמחקר יהיה אמביוולנטי לגבי כל מיני תופעות ולא ניתן יהיה לציין השלכות גורפות. אבל טענתי במאמר, ואני עומד על כך גם כאן, ששיעור ההתמכרויות יעלה כמעט בוודאות, למרות שגם היום יש הימורים ושאפשר לעבור את הגבול ושאר חרטוטים. בשורה התחתונה צעירי אילת ינהרו לשם. יהיה מיעוט מכור שידפוק את המעגלים סביבו עד העצם, ועוד מיעוט קצת יותר גדול שסתם יהמר מעבר ליכולתו וייכנס לבעיות כלכליות. רוב האוכלוסייה באילת לא עשירה במיוחד..
      אני אכן נוטה פה לשמרנות, אבל נראה לי שכאשר התועלת לרוב מתאפיינת בעוד צורת בילוי (עלובה בעיני, אבל לא רלוונטי) ואילו עבור המיעוט היא פשוט הרסנית, מותר לנו למנוע את הזכות המפוארת הזו מהרוב.
      לסיכום: בפרספקטיבה לאומית קזינו לא יהווה אסון, בפרספקטיבה מקומית זה עלול להוות אסון עבור חלק מהאנשים. מתחמי הפיס גורעים מהקזינו בכל אספקט ומזיקים כמעט בכל הארץ, כך שאני לוקח את הדברים בפרופורציות, אבל להגבלת חירות ההימורים יש סיבה מספיק טובה בעיני גם בהקשר של קזינו.

  6. מאפיין יחודי של הפיס בישראל: הפנית רווחים למען הקהילה. קזינו פרטי לא יבנה בתי ספר, אולמות ספורט וכד'.

    1. אוי בחייך, עוד פילים לבנים? כמה צדקנות! אם זה רע אז בניית מתנסי"ם מכשירה את זה? זה הרי עושה את זה לעוד יותר גרוע. ושלא להזכיר שמתנסי"ם זה עוד פיל לבן, שסביבם נתפרים משרות בירוקרטיות מיותרות, יעני "לטובת הקהילה" הגוררים אותנו לתהום.

  7. מה כיף בהימורים? מי הנורמטיבי שנהנה מלשבת יום שלם מול מכונה ולזרוק אסימונים?

    1. איני יודע גם. אך אני מניח שכמו סיגריות וסמים- מי שאינו מנסה ככל הנראה לא מבין את היתרונות שבזה או מה כיף בזה, וכך גם בהימורים