פופוליזם "חברתי": הגבלת שכר הבכירים רעה לכולנו

היוזמה להגבלת שכר הבכירים תפגע במשק ולא תשיג אף אחת ממטרותיה המוצהרות. אין פלא שרק בסין ניתן למצוא חקיקה דומה, וגם שם רק בחברות ממשלתיות. אבל למי אכפת מהעובדות?

מצטרף לפופוליזם. צילום: אמיל סלמן /פלאש90

חגיגות מקיר לקיר אתמול בכנסת, לאחר העברת היוזמה להגבלת שכר הבכירים במגזר הפיננסי: "איזה ניצחון נפלא ומתוק, ואיזו סגירת מעגל" צהלה חברת הכנסת שלי יחימוביץ' בעמוד הפייסבוק שלה, בעוד שר האוצר כחלון מזמר אחריה בקול שני "כך בדיוק נלחמים בפערים החברתיים – במעשים, לא בדיבורים".

קצת לא נעים לקלקל לפופוליזם הסוציאליסטי בישראל את חגיגות יום המעשים הטובים שלהם, אך האמת היא שמדובר ביוזמה רעה ומזיקה מאוד.

מנכ"לי החברות הגדולות בישראל ובעולם, מרוויחים הרבה מאוד כסף בגלל שלוש סיבות מרכזיות: ראשית, בדרך כלל מדובר במנהלים מוכשרים מאוד בעלי ניסיון יוצא דופן; שנית, שכרם הוא התמריץ להצלחתם, ולעתים קרובות הוא משתנה בהתאם לביצועי החברה וגודלה; ושלישית, הם חלק משוק בכירים אקסקלוסיבי, שלעתים הוא אפילו גלובאלי. כדי לשכור מנכ"ל טוב, בעלי השליטה בחברה צריכים להתחרות בשוק בעל מאפיינים שונים לחלוטין משוק העבודה הרגיל, וכנגד חברות בינלאומיות ואפשרויות מכניסות אחרות. לפיכך אין שום קשר בין שכרו של פקיד בנק זוטר לשכרו של המנכ"ל, וכל ניסיון לקשור ביניהם באופן מלאכותי באמצעות חוק הוא חסר הגיון.

הקשר ההדוק בין שכר המנכ"לים לביצועי החברות, הומחש במחקר שנעשה באוניברסיטת הרווארד ב-2015. המחקר מראה שקיים קשר רציני בין ביצועי החברות ב-S&P500 (מדד של 500 תאגידים מובילים) לבין שכר הבכירים, ובשנים האחרונות קצב העלייה בשכר הבכירים אפילו נמוך יותר מהעלייה בביצועי החברות. בוודאי שיש מקרים יוצאים מן הכלל, אך זוהי, פחות או יותר, הלוגיקה המנחה את קביעת שכר הבכירים. כפי שפורסם ב'מידה', הלימה דומה קיימת גם בישראל.

בשנת 2015 עשתה הנהלת בנק לאומי עבודה פנטסטית. הרווחים עלו, מדדים שונים הקשורים ליציבות הבנק השתפרו, והרווח הנקי ב-2015 עלה בכ-400 מיליון שקל לעומת 2014. במקביל, שכרה של מנכ"לית הבנק, רקפת רוסק-עמינח, עלה מ-6.3 מליון שקלים ל-8.1 מליון. מנכ"לית הבנק עשתה עבודה מצוינת עבור המשקיעים, בעלי המניות, ובל נשכח – ציבור החוסכים בבנק – כך ששכרה, הקשור באופן הדוק לביצועי הבנק, עלה בהתאם.

הגבלת שכר הבכירים תביא לירידה באיכות המנכ"לים. חלק מהמנכ"לים הנוכחיים יעברו לחברות לא-פיננסיות בישראל וחלק יעבור לחו"ל. ואלו שמסיבות שונות יישארו בתפקידים, יסבלו מפגיעה במוטיבציה להצלחה. התוצאה הכוללת תהיה פגיעה בביצועי החברות.

האם זו באמת התוצאה הרצויה? האם חוסכי הפנסיה בישראל רוצים שמנכ"לים סוג ב' ינהלו להם את הכסף? קשה להאמין. אבל זו המשמעות של "ההישג ההיסטורי" של הזוג החברתי כחלון-יחימוביץ'.

יישום החוק גם יוביל לפלישה גוברת והולכת של המדינה לתוככי השוק הפרטי. השכר על הנייר יוגבל, אך החברות ימצאו שיטות יצירתיות לתגמל את המנכ"לים. הן יעניקו חבילות בונוסים מתוחכמות, מניות במקום שכר ועוד שיטות אחרות שוודאי יעסיקו סוללת רואי חשבון ועורכי דין מנוסה ויקרה, דבר שיפגע ביעילות המשק ויהווה נטל נוסף על החברות. התוצאה תהיה הקמתם של גופי פיקוח ממשלתיים גדולים (נחשו מאיפה המימון?), דיונים משפטיים ארוכים בהם בג"ץ יידרש לשאלות כמו האם חבילת מניות שורט על 'טבע' נחשבת "שכר", "מתנה לחג" או "הימור לא מידתי", והרגולציה בישראל תחגוג. זכרו זאת כשכחלון ידבר שוב על "משבר הבנקים".

בעולם הבינו את זה. מקרה מפורסם אירע בשווייץ בשנת 2013, כאשר הציעו להגביל את שכר הבכירים. בעקבות משאל עם בנושא, ההצעה נפלה. 65.3% מהשווייצרים התנגדו להצעה. באורח פלא, השווייצרים הבינו את מה ששלי יחימוביץ' וכחלון לא מבינים. מעבר לשווייץ, בעקבות המשבר הפיננסי בארצות-הברית התקיים דיון רחב בדבר שכר הבכירים. החשש היה שהבכירים לקחו סיכונים גדולים מדי כדי להעלות את השכר שלהם, דבר שהוביל למשבר. אך למרות כל הביקורת על הרגולציה האמריקנית הסבוכה, הפתרונות שלה היו הרבה יותר הגיוניים מהפתרונות הישראליים. הרגולציה החדשה, שהתכנסה בחוק המפורסם בשם 'דוד-פרנק', קבעה שיש להגביר את כוחם של נציגי המשקיעים בתהליך קביעת שכר הבכירים, ולא לתת אקסקלוסיביות לדירקטוריון החברה. גם חוק זה סופג ביקורת על ההתערבות בפעולתו של השוק, אך זו רגולציה הרבה יותר סבירה מאשר הגבלה שרירותית של שכר הבכירים.

אבל למה ללכת רחוק? זו גם מסקנתו של דו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא, שבחן חקיקה מסוג זה ברחבי העולם: "הגבלה ישירה של שכר מנהלים בחקיקה נמצאה בסין בלבד, ורק במגזר החברות הפיננסיות שבבעלות ממשלתית". קשה לטעון שחברת הכנסת יחימוביץ' לא מודעת למחקר, שהוכן לחברת כנסת בשם שלי יחימוביץ' "לקראת דיון בהצעת חוק של חברת הכנסת יחימוביץ' המבקשת להגביל את שכרם של מנהלים בכירים". רק שלא יבלבלו אתכם העובדות.

שמחה וששון. צילום: יונתן סינדל /פלאש90
שמחה וששון. צילום: יונתן סינדל /פלאש90

די לתקוף את המגזר הפיננסי

חברי הכנסת מיקדו את היוזמה הנוכחית בחברות הפיננסיות ולא בשאר החברות במשק, והם יודעים למה. החברות הפיננסיות נתפסות כ"רע האולטימטיבי". אנשים רבים סבורים כי הבנק שלהם או חברת הפנסיה והביטוח שלהם לא "עושים" כלום, חוץ מלשדוד מהציבור עמלות וריביות. זאת בניגוד לחברות הייטק, למשל, שמרוויחות את כספן מחדשנות ויזמות.

זהו רושם מוטעה מן היסוד. המגזר הפיננסי מספק את הדלק למנועי הצמיחה. רוב העסקים לא היו מצליחים להתקיים ללא הלוואות ומתן אשראי. המגזר הפיננסי מאפשר את קיומה של פעילות עסקית רחבה, שיוצרת צמיחה ומקומות עבודה כנגד ביטחונות לצמיחה ויציבות עתידית. ללא קו אשראי ומשקיעים דבר לא יוכל לצמוח. המעורבות בפיננסים אינה נחלתם של עשירים בודדים בלבד. חוסכים מכל שכבות האוכלוסיה מושקעים במשק דרך המגזר הפיננסי באמצעות כספי הפנסיה או חסכונות אחרים, וגם הם מרוויחים מצמיחה זו. ניהול איכותי ומקצועי של מדיניות השקעות ואשראי אחראית היא חיונית למשק, ובהעדרה כולם ירגישו את הנזקים.

התמונה אינה כה פשוטה, ויש, כמובן, לא מעט בעיות. אך חשוב לזכור שהרבה מן הצרות בישראל נוצרו בגלל צעדים ממשלתיים מלכתחילה, אשר יצרו מצב בו אזרחי ישראל מחויבים לחסוך רק בחברות מסוימות, ובבנקים קיימים חסמי תחרות רציניים שמקורם בממשלה. צריך לחפש לכך פתרונות, וכבר היום משרד האוצר מנסה לפעול בתחום. מה שבטוח: הגבלת שכר הבכירים לא תסייע כלל בנושא הזה, אלא להיפך.

העיתונות הכלכלית מכינה "סיכום שנתי" לשר האוצר כחלון. סביר להניח שהכתבות יהיו חיוביות למדי, כשהביקורת היחידה שלהם תהיה ש"הוא לא מספיק חברתי". ייתכן שהחוק להגבלת שכר הבכירים מגיע גם הוא על הרקע הזה. הציבור הרי צריך להרגיש ששר האוצר גם פועל לטובתו, ולא רק עוסק בעניינים "אמורפיים" כגון הורדת חסמים ודה-רגולציה. במקרה הזה, כחלון פספס בענק.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

27 תגובות למאמר

    1. ברור! זרם ענק של פליטים מארצות הברית מדפק בלי הפסק על שערי ונצואלה…

  1. שכנעת אותי בנימוקיך שחוק הגבלת השכר ראוי וטוב. וביחוד הצחקת אותי בדבר הקשר שכאילו קיים בין הצלחת החברה לבין שכר המנהלים. הכל עניין של הרגל. יתרגלו המנהלים ששכר של מיליון שקל בשנה זה המצון וכדאי להתאמץ בשבילו. אחרת מחרתיים גם שכר של עשר מיליון שקלים בשנה יראה להם שכר מועט

    1. מחזק את מה שאתה אומר בהקשר שאתר מידה עשו בין שכר המנהלים להצלחת החברה כאילו הבחרה זה סמך אדם אחד

  2. מישהו עוד מאמין לכל הקשקושים האלה? הם מקבלים שכר כה גבוה בגלל מערכת מעוותת שמרכזת יותר מדי כסף ברמות העליונות. יש כל כך הרבה דוגמאות לבכירים שקיבלו משכורות אדירות למרות ביצועים גרועים.

    1. מסכים איתך לגמרי. יש תחרות בין הבנקים? כשהם עושים פאשלות המדינה מחלצת אותם כי הרבה ברירה אין.
      לכולנו ברור שהתנהלות הבנקים ויש אין סוף דוגמאות, לא מראה על ניהול מדהים שמצדיק משכורות עתק שכאלה. בושה שאחוז כה גבוה מרווחי הבנקים וחברות הביטוח מגיע מלקוחות "שפוטים" כאלה שאין להם ברירה – עמלות – ולא מינהול מבריק.
      חבל שלא רואים התייעלות והורדות העמלות ללקוחות, השקעות מוצלחות בעולם והתנהלות יוצאת דופן כמו למשל חברת התרופות "טבע".
      המסקנה פשוטה הם מרשים לעצמם וזו הבושה הגדולה!

  3. ובכל זאת איפה הגבול? לא מאמינה שהם המוכשרים באדם לכן משכורתם צריכה להיות משכורת אלים. זה מגוחך. מבינה שרוצים למשוך את המוכשרים אך לא חסרים מהם. (בשביל להמציא עמלות שונות ומשונות , למשל, לא צריך להיות גאון מיוחד). לא יתכן שיהיה סקטור בחברות הציבוריות שמסדר לעצמו משכורות ללא תחתית וללא בקורת ציבורית

  4. "בשנת 2015 עשתה הנהלת בנק לאומי עבודה פנטסטית. הרווחים עלו, מדדים שונים הקשורים ליציבות הבנק השתפרו, והרווח הנקי ב-2015 עלה בכ-400 מיליון שקל לעומת 2014. במקביל, שכרה של מנכ"לית הבנק, רקפת רוסק-עמינח, עלה מ-6.3 מליון שקלים ל-8.1 מליון. מנכ"לית הבנק עשתה עבודה מצוינת עבור המשקיעים, בעלי המניות, ובל נשכח – ציבור החוסכים בבנק "

    כמה מתוך רווחיו של בנק לאומי ב-2015 באו מעמלותיהם של ציבור החוסכים בבנק?

  5. חננאל ארמן אל תדאג מנהל שהשכר שלו לא יהיה מרוצה קל מאוד יהיה למצוא לו תחליף במדינה שלנו ואפילו יותר טוב. להגיד שזה יגרום להורדת הביצועים זה משפט דמגוגי וזול כי בכל חברה יש בעל בית

  6. מעבר לבעיות המעשיות בחוק, הבעיה העיקרית בו היא הרוח של שנאת עשירים שמנשבת ממנו. העשירים אולי נצלנים ונבנים על גבו הדואב של הפרולטריון החלכא, אבל אנחנו צריכים אותם. לא בגלל שהם נחמדים, אלא בגלל שיש להם כסף. חוק כזה ועוד חוק כזה, יעודדו יותר ויותר מהם להעביר את עסקיהם למקומות אחרים, והמפסידה תהיה מדינת ישראל.

    1. כנראה לא הבנת משהו בסיסי…. הבנקים בישראל זקוקים לציבור הלקוחות בישראל. נסיונותיהם של בנק לאומי ובנק פועלים להקים עסקים בחו"ל ובפרט בארה"ב לא היו סיפור הצלחה גדול….

    2. לא YRK, אתה לא הבנת. הבעיה בסוג כזה של חוקים הוא לא החוק עצמו, אלא האוירה שיש מסביבו. זו אוירה של שנאת עשירים, לעלות על הטירות עם קלשונים, אוירה רעה לעסקים. זו אוירה שמשפיעה לא רק על הבנקים, אלא על כל המשקיעים, מבית ומחוץ, ובסופו של דבר מעודדת משקיעים להשקיע במקום אחר. הגרושים שנרויח, נניח, מהגבלת שכר הבכירים בטלים בששים לעומת השקעות שאולי לא יושקעו בישראל בגלל שהיא מדינה לא נוחה לעשיית עסקים. חכמים בפני וטיפשים בלירה.

  7. לפי חלק מהתגובות הכל עניין של הרגל אז אולי כדי להרגיל הייטקסטים לשכר נמוך.בעלי השליטה יאהבו את החוק הזה

  8. רגע, ומה עם חברה שבה יש עובד יחיד?

    נניח HEDGE FUND עם TRADER יחיד, מרוויח מיליונים. היוכלו מעירים נכבדים לעיל שהזדעקו לנוכח חוסר ההגינות של הכותב, איך ישלם מנהל חברה כזו משכורת לפי החוק המתקדם הלז?

  9. איזה כיף שהחוק הזה עבר!!! איזה משפט –> "דבר שיפגע ביעילות המשק"

    רואים שאתה לא מבין כלום בכלכלה חננאל ארמן . מזל שאתה לא שר האוצר.

    קודם כל שום חברה לא תפגע בעצמה. דבר שני המחקר שהבאת הוא פשוט מחקר שלא מוכיח שום דבר
    שלישית מנכל איכותי בשכר היום יש בשפע בארץ לא קשה למצוא למצוא מנכ"ל יותר טוב מהקודם וזאת בהנחה שזה באמת נכון ויפגע בביצועי החברה שכל המאמר הזה מתבסס על סמך תחשות הבטן של חננאל ארמן. וגם שום מנכ"ל לא יפגע במוניטין שלו אם הביצועים שלו ירדו וגם לברוח לחו"ל ?
    וואו השוק הגלובלי פשוט ישנו ביקוש אדיר לאיוש מנכ"ל!!!!!!

    ומאיפה לך שהביצועים שלהם ירדו? בגלל מחקר שעשו פעם אחת? מספיק עם השטויות האלה.

    דווקא המאמר הזה חיזק את שר האוצר והחוק הזה טוב וראוי. כל הכבוד לשר האוצר !!!!!

  10. עשרה הלאווים של וויליאם בוטקר:
    לא תרים שכר העובד ע"י משיכת שכר המעביד מטה (או משהו שנזכור טוב יותר: "לא תרים עובד ע"י דחיפת המעביד במורד המדרגות")
    לא תעזור לעני ע"י השמדת העשיר
    לא תחזק החלש ע"י החלשת החזק
    לא תבסס ביטחון מבטון ע"י הלוואה
    לא תבנה אופי ותחדיר אומץ ע"י הריסת היוזמה והעצמאות
    לא תמנע מצרות ע"י בזבוז של יותר ממה שאתה מרוויח
    לא תשגשג ע"י רתיעה מחסכנות
    לא תעזור לאדם הקטן ע"י כריתת רגליו של האדם הגדול
    לא תקדם אחוות האדם ע"י הסתה לשנאה מעמדית
    לא תעזור לבני האדם לצמיתות ע"י עשייה למענם את מה שהם יכולים ואמורים לעשות למען עצמם

  11. המגזר הפיננסי מספק דלק? באמת? עבדת פעם עם חדר עסקאות של בנק? אז אני עבדתי צמוד לחדר עסקאות במשך שנתיים. אתה יודע כמה הם מרוויחים לבנק וללקוחות שלו? אני אגיד לך – הם מפסידים. שנה אחר שנה. וזה סוד גלוי בתוך הבנק – אף אחד כלל לא חושב לערער על העובדה הזו שכולם רואים מול עיניהם יום אחר יום ובדו"חות תקופתיים. העיקר שיש להם מליץ יושר נפלא כמוך.

    עליית הרווח של בנק לאומי… אח! עליית הרווח של בנק לאומי! כמה חבל שלא ציינת בהשוואה ל-2014 את הקנס הפעוט של 1.5 מיליארד בפרשת העלמות המס פלוס הוצאות משפטיות בעניין זה. הוצאות חד פעמיות שמיטיבות מאוד עם הצגת 2015. כמו שיודעות כל הבחורות – כדי להיות רזה, מספיק לעמוד ליד מישהי שמנה יותר.
    אם היית רוצה להיות הגון יותר עם קוראיך היית מספר להם, לדוגמה, כמה מהרווחים מגיעים ממכירת מניות וכמה מפעילות בנקאית. האם הבנק הרחיב את פעילותו הבנקאית ב-2015 או להיפך?

    ככלל, עליית רווחים אינה ערובה לדבר. ג'נרל מוטורס הציגה רווחיות מרשימה בשנים שלפני קריסתה אך הצניעה את העובדה שרוב רווחיה הגיעו מהזרוע הפיננסית שלה אבל החברה עצמה לא מצליחה לייצר את מה שהיא באמת אמורה לייצר (מכוניות, ולא כסף). ראה זה פלא, חננאל – ג'נרל מוטורס הרווחית, שמנהליה התעשרו יפה-יפה, קרסה לה בקול רעש גדול. ומהכיס של מי שלפו כסף כדי לחלץ אותה? נכון!

    חסמים ורגולציה? אולי תספר לנו איזו צמיחה רשמה דרום קוריאה בשנים שהיו בה מאות מוסדות רגולטוריים ומאות אישורים נדרשו מכל בעל עסק? ואיזו צמיחה רשמו מדינות בדרום אמריקה בשנים שבהן צמצמו רגולציה?

  12. לכל הצדקנים הנזעמים כאן, התוכלו להסביר מדוע בעלי קיניין, במקרה זה, בעלי מניות של חברה, אינם זכאים להשתמש בקיניינם לפי ראות עיניהם? כלומר, לקבוע את שכר העובדים לפי ראות עיניהם? שהרי זה בניגוד לעיקרון המקודש של החופש.

    מדוע אסור לי להקים בנק? אינני מאלץ אף אחד להכנס לבנק שלי ולהפקיד כסף באיומי נשק, ובאותה מידה, איני מאלץ אף אחד לעבוד בבנק שלי, מי שלא רוצה, שלא יעבוד בשבילי! למה אסור לי לשלם לעצמי, כל סכום שארצה?

    מה שהמאמר הזה, ומאמרים אחרים ב-מידה מנסים , זה להראות שזה "יותר טוב" לעשות כך או אחרת. זה לא העיניין! מה שקובע זה עקרונות וערכים בסיסיים של התרבות משחר האנושות. בעקרון, דיברות (מ10 הדברות) שמתייחסות "בין אדם וחברו" פחות או יותר משקפות את הערכים הבסיסיים של האדם – חופש בחירה, זכות קניין והטעונים נגד האספסוף הקומוניסטי הצדקן צריכים להיות שהשיטה שלהם היא אנטי אנושית! חופש, זכות קניין, אי-כפיה של דעות.

    חופש, חופש ארדוף! מתי יקום כותב ב-מידה שכך ינתח את החוקים המטופשים ולפעמים גם מרושעים האלה?!

    1. פשוט להגן על העובדים הזוטרים . ישנם הרבה מיקרים שגם כאשר החברה ברווח גדול ישנם פיטורים של עובדים זוטרים בגלל סיבת "יעול" כאשר הפיטורים נעשה ע"י אלו שמקבלים משכורות עתק וכלל לא מסתכלים על זה שאפשר ליעל ע"י קיצוץ גם בשכרם, כאשר הקיצוץ בשכרם כלל לא ישפיע עליהם. אם אותם אנשים לא מבינים באיך ליעל עסק אז צריך להכריח אותם ואת זה הם יבינו ע"י חוק. לא נוח לך החוק? אל תעבוד בישראל פשוט ולעניין תמיד אפשר למצוא לך תחליף בשוק בישראל.

    2. אז באמת בוא נראה אותך מקים בנק.
      נראה אותך מפעיל בשכונה שלך סניף של איזה בנק אמריקאי אוסטרלי צרפתי או פולני.
      או פותח צ׳יינג׳ ומאפשר לשכירים לפתוח אצלך חשבון ולהעביר משכורת.

      לא ייתנו לך. כי מבחינת מדינת ישראל בנק זה חיה מוגנת חברה עם זכיון שחובה להגן על הרווחים והיציבות שלה.

      מה שיש בישראל זה מרקנטליזם – מדיניות הגנה על עסקים. והואיל והמדינה גם ככה מגנה על הבנק והרווחים שלו ומונעת תחרות אז הטיעון של זכות בעל המניות לשלם משכורת למנכל שלו קצת חלש. במיוחד שהציבור הוא בעל המניות.

    3. למה אתה לא מתייחס עניינית לחוק? ירצה דירקטוריון לאשר למנהל מוכשר שכר יותר גבוה, יתכבד וישלם מס חברות לאוצר המדינה. עבור בעלים פרטיים הוא תמיד יכול למשוך את הכסף בדיבידנד על המניות ובעצם לעקוף את ההגבלה.
      ההגבלה נכונה וזה הקטע – בחברות ציבוריות אף אחד לא רוצה לשלם דיבידנד כי רוב הכסף אז חוזר לציבור.

    4. אשרפט, אתה צריך קצת להתעדכן. הפרשנות שלך ל"זכות קניין" מתאימה, בערך, לאמצע המאה ה-18. לפי הכלים הלוגיים שלך אפשר גם להסיק שעבודת ילדים אינה צריכה להיות מוגבלת בחוק (והיא מוגבלת, תודה לא-ל, כמעט בכל מדינות המערב והגבלה זו מהווה קונצנזוס כבר עשרות שנים).

      הטענה שלך לגבי ערכי חופש ושוויון "של התרבות משחר האנושות" מעלים תהיות לגבי רמתו של המורה שלך להיסטוריה בתיכון. למעשה, הערכים שהנחו את האנושות ברוב שנותיה היו ערכים של חוסר שוויון וחוסר חירות.

      לגבי עשרת הדברות – חזור וקרא שנית. רצוי בליווי מבוגר.

    5. באמת שאין לי זמן לעשות FISKING לכל המגיבים לעמדון שלי (19/3, 11:00) אבל לפחות עצם העובדה שהיו 4 תגובות לא קצרצרות, מראה שאם לא "פגעתי בעצב" אז לא הייתי רחוק… ובכן, אנא האראו לי היכן, בתגובות יש סתירה מנומקת לכשלים שהעלתי בקשר לחוק פופוליסטי וקנאי שכזה? כשל לוגי – מה יהיה אם בחברה יהיה עובר אחד בלבד? וכשל ערכי – למה שלמישהו יהיה אכפת כמה הבעלים משלם לעצמו? (הרשו לי רק לענות לשאלה השנייה – א. קוראים לזה קנאה, קטנוניות – זה בשביל "עמך" ה"חברתי", וב. זוהי רק ההתחלה מבחינת השלי-יחימוביצ'ים במדרון החלקלק לרוסיה 1917).

      מצטער, איני יכול לעצור בעצמי לעשות FISKING אחד לשי (3), שללא ספק למד לוגיקה בתיכון והוכיח אותי בשער עם דוגמת החוק למניעת עבודת ילדים שלטענתו "היא מוגבלת, תודה לא-ל, כמעט בכל מדינות המערב והגבלה זו מהווה קונצנזוס כבר עשרות שנים" – סיים שי את טעוניו בהבעה מנצחת!

      ובכן שי, ענה לי בבקשה לשאלה הבאה: אם היו מבטלים חוק זה במדינה מערבית מתקדמת, נניח, בלגיה, האם היינו רואים ילדים בלגיים רכים עובדים במתפרות ומנקים ערובות? אכן, לוגיקה היא דבר הגיוני, שי.

  13. מר חננאל ארמן
    קראתי בעיון את המאמר ואני בהלם טוטאלי מההיגיון המעוות שמלווה אותו. חייב לציין שאתה עקבי מאד בכל מאמרך אתה כותב את אותם דעות למשל בתאריך 9.3.16 אתה כותב שאנשי עסקים בוחרים לעבור לחול ולא בישראל וכולם מודאגים. ב23.2.16 אתה בעד הרפורמה שתחסל את יוקר המחייה. כל הכבוד לך.
    אבל אתה פשוט חי חיים מנותקים מהמציאות. יכול להיות שאתה מבין בכלכלה אבל בטוח לא בין כהוא זה בנושא חברה. לעשירים בארץ אין תחרות, לעשירים בארץ לא אכפת ש 5 אחוז מתושבי ישראל שולטים בהון שגדול יותר בעשרות מונים ממה שיש ל95 אחוז האחרים. תתחיל לחשוב אחרת בשלב מסוים תראה מהפכה חברתית שתהרוס את המדינה ואת זה אף אחד מאיתנו לא רוצה. תראה מה קורה מסביבנו …

  14. הכותב, תננאל ארמן, הוא כפי הנראה סוג של יחצן העושה את צעדיו הראשונים בשוק זה. מדוע אני חושב שהוא יחצן? נימוקיו הזויים ומופרכים ללא כל קשר למציאות. מדוע הוא חדש בתחום? מעולם לא שמעתי עליו.
    לענייננו: בנק לאומי הציג רווחיות משופרת לעומת השנה הקודמת. כמה היא משופרת? בכמה אחוזים היא השתפרה? פה הכותב סתם ולא פירש. הוא הסתפק בציון שהשיפור היה ב 400 מיליון. השאלה היא בכמה אחוזים ולא בסכום.
    ועוד: הכותב "שכח" לציין שבשנת 2014 בנק לאומי נאלץ למחוק 800 מיליון שקלים, קנס שהוטל על על ידי התביעה בארצות הברית כדי להימנע מההעמדה לדין שם. האם הסכום הזה הובא בחשבון ההשוואה בין השנים? כמובן שלא.
    ועוד: האם השיפור בתוצאות הבנק הוא ביחס לשאר הבנקים? כמובן שלא. אז מדוע המנכ"ל זכאי לתוספת הכנסה?
    המנלים הבכירים כל כך מוכשרים? מצוין.
    יקבלו את השכר הממוצע במשק. את הפרמיה על הכשרון נצמיד לתשואת היתר של החברה שהם עומדים בראשה.

    1. ציןן – מי שם אותך להחליט כמה ישתכר מנהל בחברה בבעלות פרטית? האם אתה בעל מניות רוב בבנק לאומי?

      לענייננו: ספר לנו בבקשה במה אתה מתעסק, והוכח לנו ש"מגיע לך" סכום השכר שלך! האם רווח החברה שבה אתה עובד עלה בשנים האחרונות? למה מגיע לך, ציןן היקר, שכר הגבוה מה"שכר הממוצע" במשק?

      כן, הרשה לנו להכנס לכיסך כמו שאתה ומגיבים פופוליסטיים בשרשרת התגובות הזו עושים כ"כ בקלות לאנשים אחרים.

  15. כל המלל פה הוא פשוט בושה לאינטיליגנציה כל מכלי בנקים שרק עליהם אני אדבר עכשיו לא שווים גרוש!!! הם בטח לא שווים יותר מראש ממשלה (למרות שביבי זו לא השוואה ממנו הם בטוח שווים יותר…) באופן בסיסי אני עושה לבנק טובה שאני שם אצלו כסף הוא משתמש בכסף שלי כדי להתקיים אז במינימום שיתן לי תמורה לכסף שאני מלווה לו זה אחד שתיים אני יודע מי עושה את העבודה האמיתי והקשה בבנק וזה הסניפים שום מנכל לא עושה שום עבודה חוץ מלפטר או להיות סוג של פוסטר לשם שיווק היתתי יכול ליפות את הדברים ולכתוב פה פוליטקלי קורט אבל כבר אין לי כח לשטויות שאתם רושמים ועל הדרך חושבים שיש לכם עסק עם רפי שכל כמו בוחרי ביבי כי גם הם אני מאמין מרגישים לפחות שמשהו פה לא בסדר וזה מספיק ופה בעצם הנקודה או השורה התחתונה ההרגשה של הרוב שלא מגיע להם….אז פשוט לא מגיע להם