בג"ץ הגז: היום שבו נוצחה הדמוקרטיה

החלטת בג"ץ לבטל את מתווה הגז שגיבשה הממשלה גורמת לנזק עצום לכלכלה, לביטחון ולדמוקרטיה הישראלית. הקו האדום נחצה, והאחריות לריסונו של בג"ץ מוטלת כעת על כנסת ישראל

מחליפים את הממשלה; שופטי בג"ץ הגז. צילום: פלאש 90

לקריאת פסק הדין המלא, לחצו כאן. לתקציר, לחצו כאן.

הערב נפל דבר בישראל: הרכב של חמישה שופטי בג"ץ לא נבחרים, הכריע באחת הסוגיות הכלכליות האסטרטגיות החשובות ביותר לעתיד המדינה.

החלטת השופטים כי דינו של מתווה הגז להתבטל, גורמת לנזק בל-ישוער, שאת פגיעתו נתקשה מאוד לתקן. זהו נזק ישיר לכלכלה ולמשק הישראליים, נזק לאמינות שרוחשים בעולם להסכמים עם מדינת ישראל, נזק לביטחון האנרגטי של כולנו, ונזק למוסדות הדמוקרטיים שבנינו במשך עשרות שנים.

כך לא נראית דמוקרטיה

בית-המשפט העליון שם ללעג וקלס את החלטות הכנסת והממשלה, שנבחרו בבחירות דמוקרטיות וזכו לאמון הציבור וללגיטימציה של מיליוני מצביעים. מדובר באירוע שקשה מאוד למצוא דומה לו בהיסטוריה של הדמוקרטיות המערביות. איך אומרים? רק בישראל.

ממשלה נבחרת בין השאר על-מנת לחתום על הסכמים כלכליים וביטחוניים. זו סמכותה הראשונית והבסיסית. זה פירוש המנדט שהיא מקבלת מהציבור הריבון, לייצגו דרך מוסדות המדינה. אלא-אם-כן נעשה הדבר בשחיתות או בניגוד לחוק – ושופטי בג"ץ לא טוענים שזה המקרה – לבית-המשפט אין שום סמכות או רשות להתערב במתרחש.

לא, אין לו סמכות. לא מבחינה חוקתית, לא מבחינה פוליטית, לא מבחינה ציבורית ולא מבחינה מוסרית. זאת משום שהציבור בוחר בנציגים הנושאים מבחינתו באחריות, ונותנים בפניו את הדין ביום הבוחר. בית-המשפט אינו נושא באחריות ואינו עומד למשפט בחירת הציבור. בהחלטה גורלית לציבור ולעתידו, החליט בית-המשפט שאין לציבור מעמד. מדינת ישראל הופכת למדינה חלמאית ולא-דמוקרטית, טרגדיה-קומית של היבריס משפטני שהשאיר אחריו אהרן ברק.

בשבועות האחרונים רבו ההערכות בנוגע לאפיו של פסק-הדין שיתקבל. בשיחות שניהלנו עם גורמים רבים במערכת הפוליטית ובקהילה העסקית, איש לא העלה על דעתו כי בית-המשפט עשוי להכריע באופן כה דרמטי בסוגיה שעברה חודשים ארוכים של משא-ומתן, בדיקות, מחקרים ומבחנים מצד ממשלת ישראל, כולל מכל צד משפטי-חוקי.

היום נחצו כל הקווים האדומים של האקטיביזם השיפוטי. אם שופטי בג"ץ יכולים לבטל הסכם בינלאומי בהיקפים של מאות מיליארדים, מתווה שהממשלה עמלה עליו זמן רב ושיש לו השלכות דרמטיות על עתיד המדינה, אין עוד לאן להידרדר.

תקשיבו לסולברג

מתוך חמשת השופטים שדנו בתיק  – אליקים רובינשטיין, סלים ג'ובראן, אסתר חיות, עוזי פוגלמן ונעם סולברג  – רק אחד עמד בעקביות נגד פסק-דין הרוב, השופט נעם סולברג. הוא היחיד שהבין עד כמה חמורה פסיקת עמיתיו להרכב: "לממשלה נתונה הסמכות ובידיה הכלים המקצועיים להחליט על המתוה המיטבי לניצול משאב הגז", אמר וקבע: "הנושא שעל הפרק מצוי בליבת שיקול הדעת של הרשות המנהלית".

באשר לטענת אי-החוקיות של "פסקת היציבות" במתווה, המגבילה ממשלות עתידיות מלערוך בו שינויים לעשר שנים, אומר סולברג:

בהשקעות מן הסוג הנדון, התחייבות למשך 10 שנים מתקבלת על הדעת, והיא נצרכת על מנת לקבוע מדיניות ולפעול להגשמתה בביצוע פרויקטים חשובים לטווח ארוך. לבטח יעלה הדבר ביוקר, אם תחליט הממשלה בעתיד שלא לקיים את מחויבותה על פי המתווה.

את מה שלא הבינו עמיתיו על נחיצות המתווה, מבין היטב סולברג: "מדובר בהשקעה כלכלית אדירה מצדם של היזמים, תוך סיכון רב מצדם", ועוד הוסיף: "קיים צורך כלכלי, מדיני ובטחוני בישום מהיר ככל הניתן של המתוה … לתועלת היזמים והמדינה ואזרחיה כאחד".

הנזק למשק האנרגיה של ישראל כבר נעשה. קשה להאמין כי לאחר הדחיות הרבות של המתווה, וכעת עם ביטולו על-ידי בג"ץ, חברות אנרגיה יעזו להתקרב לישראל בזמן הקרוב. מי שזעק נגד ה"מונופול" של נובל אנרג'י יישאר תקוע אתה למשך שנים: בתור החברה היחידה שיש לה כבר השקעה אבודה בישראל, נובל תוכל להמשיך לספק גז למשק המקומי ממאגר תמר ובהמשך אולי אף ממאגר לוויתן, ללא מתחרים, ללא פיתוח מאגרים נוספים וללא תחרות בסביבת מחירים גלובלית. את החשבון על מחירי החשמל שלכם, על אובדן העבודות, על היעדר השקעות, על הפסדים כלכליים אדירים, תגישו לשלי יחימוביץ', גיא רולניק ואליקים רובינשטיין.

להחזיר את שלטון העם

השמאל הצליח במאבקו להחליש את ישראל, לפגוע בכלכלתה ולבודד אותה מבחינה בינלאומית. הכל בשביל לפגוע בממשלה, על חשבון אזרחי המדינה ועתידה. מי שזה משמח אותו, מוזמן להצטרף לחגיגות השמאל של השעות האחרונות. כל השאר יאלצו לחשוק שיניים ולהתבונן בקנאה במשקי האנרגיה שיתפתחו בשנים הקרובות במצרים, קפריסין ובמקומות אחרים.

מזה עשרים שנה מרשים לעצמם שופטי בג"ץ לבטל חוקים, לקבל עתירות מופרכות ולהתנגש ברשויות המחוקקת והמבצעת. יש שופטים בירושלים, ויש להם הרבה יותר מדי כוח, יותר מבכל מקום אחר בעולם הנאור והדמוקרטי. המתוק היחיד שיכול לצאת מהעז הזה תהיה החזרת השפיות והאיזון לדמוקרטיה הישראלית, וריסון האקטיביזם המופרז של בית-המשפט העליון.

הגיע הזמן לגלות שיש גם מחוקקים בירושלים. הכנסת צריכה לקדם בדחיפות הצעת חוק – שהועלתה בעבר על-ידי משפטנים רבים ומקובלת בדמוקרטיות רבות בעולם – להגבלת סמכויותיו של בית-המשפט העליון ולהסדרתם בחקיקה ברורה. צריך להיות ברור שלכנסת סמכות החקיקה העליונה, שאין לבית-המשפט המילה האחרונה בפסילת חקיקה, ושאין לו הסמכויות להתערב, לבקר או להפעיל ביקורת שיפוטית אודות סבירותן של החלטות ממשלה חוקיות.

יש להשיב את בית-המשפט העליון למקומו הראוי, לבסס את תפקודן של הרשויות ולהשיב את הסמכות העליונה לנבחרי הציבור, שנושאים באחריות טעותם ומשלמים מחירים על כישלונם.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

43 תגובות למאמר

  1. בפסק הזה הוא לא על בג'ץ שופטי הבג'ץ פסקו לפי אמונתם – אמונת השמאל הקיצוני. האשם הוא מי שדואג כל הזמן שהרכב הבג'ץ יהיה עיקרו מהשמאל הקיצוני. ולאיש הזה יש שם: בנימין נתניהו. הוא דואג לשמר את שילטון השמאל הקיצוני במערכת המשפט. גם עכשו נתניהו לא אומר שיפעל לשנות את הרכב הבג'ץ להוגן דמוקרטי ומורכב מכל גווני העם מה שהוא אומר שיפעל לתקן את הנזק אבל כפי המובן ימשיך לדאוג שהרכב הבג'ץ ישמר (עם שינויים קוסמטיים קלים אולי) והבג'ץ ימשיך בדרכו לעשות נזקים שאותם יפעל נתניהו לתקן אבל ידאג לשמר את הרכב הבג'ץ שימשיך … וממעגל הטמטום לא נצא.

  2. במקום לאחד כוחות לחקיקה נחרצת ומהירה להגבלת כוחו ותחום סמכותו של בג"צ, במדינתנו ימשיכו בפטפטת לא יעילה ומתלהמת.

  3. "יש להשיב את בית-המשפט העליון למקומו הראוי" ומי הוא זה נבחר הימין שדואג לשמר את מעוז הכח השמאל???!!!

  4. האשם בפסק הלא שפוי הזה אינו שופטי הבג'ץ הם פסקו כפי אמונתם. אשם הוא האיש שדואג לשמר את הבג'ץ בהרכב שעיקרו שמאל קיצוני במקום בג'ץ הוגן ודמוקרטי המורכב מגווני הציבור הישראלי. לאיש הזה יש שם: בנימין נתניהו. יש לשים לב גם עכשו הוא לא הודיע שיש לשנות את הרכב מערכת המשפט הוא מודיע שיפעל לתקן את הנזק. קרי: הוא ידאג שהרכב הבג'ץ ימשיך להיות עיקרו שמאל קיצוני (אולי יסכים לשינויים קוסמטיים של איילת שקד) שישמשיך לעשות נזקים שנתניהו ימשיך לפעול לתקן ועדיין ימשיך לדאוג לשמר את הרכב הבג'ץ שימשיך לעשות נזקים שנתניהו יפעל לתקן … בקיצור ממעגל הטמטום הזה לא נצא.

  5. "השמאל הצליח במאבקו להחליש את ישראל, לפגוע בכלכלתה ולבודד אותה מבחינה בינלאומית", די כבר עם הסגנון הפרנואידי והמסית הזה.

  6. בגצ במקרה זה לא ביטל חוק אלה החלטת ממשלה! לממשלה נתנה האופציה להעביר את הסעיף היציבות כחוק, ביבי בחר לא לעשות את זה , ולכן שאתה מגביל כל ממשלה עתידית אחרת לא באמצעות חקיקה זה לגטימי לגמרי ןאף רצוי שבג"ץ ייתן את הדעת.

    ואת זה צריך להכניס טוב טוב למוחם הצר של אותם פרשנים שכותבים כאן באתר מידה!!!

    1. לרוסלן אין שום סיבה שבעולם להעביר את סעיף היציבות בחוק. רק חוק צריך לעבור כחוק לא סעיף בהסכם. כמעט כל הסכם שעושה ממשלה מכביש 6 ועד הסכם עם ההסתדרות משפיע על ממשלה עתידית כך הוא טיבעם של הסכמים.

    2. דודו אתה ממש לא צודק לכביש 6 חוקקו את חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) התשנ"ה-1995
      הסיבה היחידה שנתניהו לא העביר חוק בכנסת זה כי לא היה לו רוב, ולכן הלך למהלך העקום שהלך.
      כל הכבוד לבג"ץ שנתן שנה לממשלה להסדיר את הנושא כראוי באמצעות חוק.

    3. יש הסכם ויש הסכם.אתה מסלף כמו האתר הזה את הדברים כי לחסום ממשלה למשך 10 -15 שנה באופן כלכך מוחלט מה שאין לאף אחד מההסכמים שציינת (מעניין למה לא ציינת את הפרט הזה אההה?) דורש חקיקה נקודה!!! אין לי שום בעיה להשוות ולהוכיח לאנשים כמוך את ההבדלים הגודלים בין ההסכמים שאתה נותן לבין ההסכם הנוכיח אבל כנראה קל לאנשים כמוך לזרוק מילים לאוויר ולהסית שהשמאל אשם.

    4. ליאיר כביש אגרה היה דבר חדש בישראל והיה צריך להסדיר את סמכויות הזכיין בענייני אכיפה והתנהלות מול האזרחים משתמשי הכביש ולתת לזכיין מעין סמכויות שיטור (תימרור ואכיפה) תעבור על החוק ותראה את זה בעניין עצם ההסכם מול ממשלה החוק לא מתערב בכלל ורק אומר כפי שיהיה בחוזה עם הממשלה. בעניין משאבי הטבע אין שום סיבה שבעולם לחוק חדש זה הסכם רגיל.

      לרוסלן ההסכם עם הזכיין בכביש 6 הוא ל30 שנה!!!!.

    5. דודו אתה עושה סלט אתה משווה בין שוק הגז שהתנודות שם גדולות וסעיף היציבות לכביש 6 ? זה מגוכך להשוות הסכם של כביש 6 עם הסכם של שוק הגז

    6. רוסלן. קודם כל אני שמח שהובהר שממשלה יכולה לעשות הסכם גם ל30 שנה ואין צורך בחוק לשם כך. כעת אתה מעלה טענה חדשה ומעניינת שבדבר תנודתי אי אפשר לעשות זאת וצריך חוק (אגב מעניין יהיה לבדוק תנודתיות של כבישי אגרה בעולם- ההנחה על חוסר תנודתיות בכבישי אגרה אני לא יודע אם היא נכונה) ובכן גם טענה זו לא נכונה לא עובדתית ולא הגיונית. עובדתית: ממשלה מנפיקה אגרות חוב (גם ל30 שנה שכמובן מחייב את הממשלות הבאות) צמודה למדד או לדולר וזה תנודתי מאוד. אתה יכול לראות בבורסה ששוק המטבעות סוער לא פחות משוק הסחורות.
      אבל יותר מזה עצם העיקרון לא עומד במבחן ההגיון א. תנודה יכולה להיות לשני הצדדים ב. והוא העיקר לתנודה יש תמחור. איך לתמחר את את אפשרות התנודה היא שאלה כלכלית בדיוק כמו איך לתמחר מוצר שלא צפויה בו תנודה. תמחור זו לא שאלה חוקית אין שום סיבה הגיונית שהרשות המחוקקת תתערב בזה תמחור הוא התפקיד והסמכות של הרשות המבצעת.

    7. עוד דבר ברצוני להגיש שבג"צ לא פיסל את מתווה הגז הוא פסל את סעיף היציבות הבדל ענק למעשה הוא אישר את מתווה הגז ועכשיו חברות הגז מאושרות ורוצות לחזור לשולחן הדיונים.שנית אני לא בטוח אבל קיים חקיקה לגבי כביש 6.
      שלישית אין לי כוונה להכנס עכשיו לתנודה בין השוואה עשית כי אתה מפספס את הנקודה מתווה הגז הוא נחשב הסדר ראשוני לעומת הסכם כביש שש שהוא הסדר משני ולכן מתווה הגז מחוייב הסכמה של הכנסת. אתה לא יכול להשוות את סדרי הגודל של שני ההסכמים הללו כי זה הבדלים שמים וארץ.

    8. רוסלן דבריך רצופים טעויות. בדיוק להפך כביש שש הוא הסכם ראשוני כי זה כביש אגרה הראשון בארץ והיה צריך להכין לו תשתית חוקית אכן יש חוק כביש שש ראה בתגובתי ליאיר אבל חוק זה לא מתערב בפרטי הסכם הזכיון אלא רק מכין תשתית חוקית לעצם האפשרות לזכיון לכביש אגרה. לעומת זאת הסכם הגז אינו ראשוני מכירת זכיונות לאוצרות טבע קיימים כבר מזמן במדינה – סביר שעוד לפני שנולדת. התשתית החוקית להם קיימת מזמן הסכם הגז אינו ראשוני. לגבי הסדר גודל קודם כל ברמה העקרונית סדר הגודל של הסכום אינו משנה את העובדה שמדובר בהסכם מסחרי ולכן הוא באחריות ובסמכות הרשות המבצעת ולא הרשות המחוקקת. חוץ מזה הסכם הגז הוא על אכן בסכום מכובד מאוד אבל לא מדובר על שינוי סדרי עולם. לפי חוק יסוד הממשלה לממשלה יש סמכות ליציאה למלחמה ואינה צריכה אישור של הכנסת. ההשלכות של מלחמה הם הרבה מעבר להסכם הגז בכל אספקט שרק ניתן להעלות על הדעת. איך בר דעת יכול לחשוב שההשלכות של הסכם הגז עם כל הסדר גודל שהוא חושב שיש לו יותר חמורות מההשלכות האפשריות של מלחמה ואינו בסמכות הממשלה ???!!! איפה השכל הישר?1

    9. דודו, תודה על התגובה המנומקת וקור הרוח. שינוי מרענן למקהלת הצווחנים פה. מתווה הגז זו אחת הפעמים הבודדות שבהן מצאתי את עצמי אובד עצות איזה צד צודק. הניסיון של חלק מהפרסומים "במידה" (כולם כאחד בעד המתווה) להפריך את טענות הצד שמנגד, לעיתים נשמעים לא פחות פשטניים ואינטרסנטים מקהל "שוד הגז". דווקא התגובות פה לפעמים יותר מועילות מאשר הכתובות עצמן.

    10. חלק מתגובתי פה אינו שלי אבל הוא מתמצת את הבעיה

      דודו בהקשר לסדרי גודל אין קשר למה שאני אמרתי והתכוונתי אתה סתם זורק דברים לאוויר
      סעיף היציבות אומר שהמדינה ‬משלימה‪ ‬עם‪ ‬המונופול‪ ‬של‪ ‬חברת‪ ‬נובל‪ ‬‪,‬משלימה‪ ‬עם‪ ‬התמחור‪ ‬הגבוה‪ ‬של‪ ‬הגז‪ ,‬משלימה‪ ‬עם‪ ‬המיסוי‪ ‬שמוטל‬ ‫עליו‪ ‬כיום‪ ‬ומשלימה‪ ‬עם‪ ‬סדרי‪ ‬היצוא‪ ‬שנקבעו‪ ‬לו‬ ואלו דברים שששיכים לסמכויות הממשלה ועל זה אני אתה יכולים להתווכח אבל כאן חלק מהבעיה!!

      הבעיה מהרכזית שעל ‫פי‪ ‬סעיף‪ ‬היציבות‪ שקשור לדברי למעלה,‬שגם‪ ‬ממשלת‪ ‬ישראל‪ ‬מודל‪ 202X ‬תידרש‪ ‬להשלים‪ ‬עם‪ ‬המונופול‬
      ‫בשוק‪ ‬הגז‪ ‬וגם‪ ‬עם‪ ‬התמחור‪ ‬שלו‪ .‬גם‪ ‬שרי‪ ‬הממשלה‪ ‬בעוד‪ ‬עשר‪ ‬שנים ‫שאיש‪ ‬אינו‪ ‬יודע‪ ‬מי‪ ‬יהיו‪ ,‬לאיזה‪ מחנה‪ ‬פוליטי‪ ‬ישתייכו‪ ‬ומה‪ ‬בכלל‪ ‬תהיה‪ ‬השקפת‪ ‬עולמם‬ ‫הכלכלית ‪ יחויבו‪ ‬להשלים‪ ‬עם‪ ‬תוצרי‪ ‬הכשלים‪ ‬הנוכחיים‪ ‬בשוק‪ ‬הגז‪ ,‬ואין‪ ‬זה‪ ‬משנה‪ ‬מה ‫תהיה‪ ‬האג'נדה‪ ‬שלהם‪ ‬ועבור‪ ‬מה‪ ‬זכו‪ ‬למנדט‪ ‬מציבור‪ ‬הבוחרים‪ .‬וזה‪ ‬עוד‪ ‬לא‪ ‬הכל‪.‬
      ‫לפי‪ ‬סעיף‪ ‬היציבות‪ ,‬אם‪ ‬בעתיד‪ ‬יצליחו‪ ‬חברי‪ ‬כנסת‪ ‬לגייס‪ ‬תמיכה‪ ‬בין‪ ‬חבריהם‪ ‬למשכן‪,‬‬
      ‫וחלילה‪ ‬יעבירו‪ ‬חוק‪ ‬שקורא‪ ‬לפרק‪ ‬את‪ ‬מונופול‪ ‬הגז‪ ‬או‪ ‬להפסיק‪ ‬את‪ ‬גביית‪ ‬הרנטה‬
      ‫המונופוליסטית‪ ‬שלו‪ ,‬תחויב‪ ‬הממשלה‪ ‬העתידית‪ ‬לא‪ ‬רק‪ ‬להתנגד‪ ‬להצעת‪ ‬החוק‪ ‬הזאת‪,‬‬
      ‫אלא‪ ‬גם‪ ‬לפעול‪ ‬לסכלה‪ .‬כיצד?‪ ‬היא‪ ‬תגיש‪ ‬מיד‪ ‬הצעת‪ ‬חוק‪ ‬מנוגדת‪ ,‬שכל‪ ‬חברי‬
      ‫הממשלה‪ ‬יחויבו‪ ‬להצביע‪ ‬בעדה‬.
      במלים‪ ‬אחרות‪ ,‬לא‪ ‬משנה‪ ‬מה‪ ‬תהיה‪ ‬השקפת‪ ‬עולמם‪ ‬של‪ ‬חברי‪ ‬הכנסת‪ ‬בעתיד‪ ,‬לא‬
      ‫משנה‪ ‬מה‪ ‬יהיה‪ ‬המצע‪ ‬הפוליטי‪ ‬שעמד‪ ‬בבסיס‪ ‬בחירתם‪ ‬לכנסת‪ ,‬ולכן‪ ‬גם‪ ‬לא‪ ‬משנה‪ ‬איזה‬
      ‫פתק‪ ‬ישלשל‪ ‬האזרח‪ ‬הישראלי‪ ‬בקלפי האג'נדה‪ ‬של‪ ‬חברי‪ ‬ממשלת‪ ‬ישראל‪ ‬בתחום‬
      ‫הגז‪ ‬כבר‪ ‬נקבעה‪ ‬עבורם‪ .‬
      ‫בשורה‪ ‬התחתונה ‪ לחברי‪ ‬הקואליציות‬
      ‫העתידיות‪ ‬בכנסת‪ ‬לא‪ ‬יהיה‪ ‬חופש‪ ‬הצבעה‪ .‬הם‪ ‬לא‪ ‬יורשו‪ ‬להצביע‪ ‬לפי‪ ‬צו‪ ‬מצפונם‬
      ‫ולמלא‪ ‬בנאמנותם‪ ‬אחר‪ ‬חובתם‪ ‬לפי‪ ‬חוק‪.‬‬
      ‫מכאן‪ ‬נשאלת‪ ‬השאלה‪ ‬איזו‪ ‬סיבה‪ ‬יש‪ ‬לציבור‪ ‬ללכת‪ ‬להצביע?‪ ‬מה‪ ‬הרי‪ ‬תכלית‬
      ‫המשחק‪ ‬הדמוקרטי‪ ‬אם‪ ‬חופש‪ ‬ההצבעה‪ ‬ניטל‪ ‬מידי‪ ‬נבחרי‪ ‬ציבור‪ ‬עקב‪ ‬ציווי‪ ‬שרירותי‪ ‬ולא‬
      ‫אקטואלי‪ ‬מלפני‪ ‬עשור‪ ,‬ואם‪ ‬המשחק‪ ‬מכור‪ ‬למעשה‪ ‬מראש?‬

      ואת האמת ? לא אכפת לי מהסכם של כביש שש ואני לא מתכוון להשוות ולהתווכח בהקשר להסכם כביש שש למרות שאני יכול להראות את הטעויות שלך עם ההסכם כי את זה כבר לא ניתן לשנות גם אם זה צודק או לא צודק כי זה כבר שייך להיסטוריה.

    11. רוסלן אני חושב שנתקלתי בתגובה שאמרת אבל נגעת בלב הבעיה של ההסכם .
      דודו מנסה להראות "הנה הממשלה נתנה את ההסכמה להסכם עם כביש שש אז למה לא עם מתווה הגז " כאשר אלו שני עולמות שונים לגמרי .

    12. רוסלן

      חן חן על תגובה עניינית מכובדת והנה תגובתי:

      עיקר הנקודה פה שבסופו של דבר יש כאן מכירה של סחורה (גז) ותמורה (כסף) ודעת המתנגדים שהתמורה לא מספיקה. (וכאן לשם הבהרה נוסיף שכביש שש הוא נושא יותר מסובך שם הכביש אינו רק סחורה הוא חלק מהמדינה הכביש עצמו נשאר בריבונות המדינה שלא כסחורה בלבד שעוברת מיד ליד)
      נניח לצורך הדיון גם אם המספרים לא מדוייקים שהתמורה הסופית אחרי כל השנים והתסבוכת עבור הגז בסופו של דבר היא 60 מיליארד שקל. ומתנגדי המתווה סבורים שבצורה אחרת נוכל להגיע לתמורה של 80 מיליארד שקל.
      נניח שהיה אפשר להוציא את כל הגז ביום אחד והממשלה היתה מוכרת את הגז ב40 מיליארד ש'ח (תשלום מיידי הוא יותר נמוך מתשלום נפרש על פני שנים). אין כאן מצב שבו הממשלה הבאה עומדת בפני התחייבות היא פשוט תמצא במצב נתון שאין גז ויש 60 מיליארד בקופה. למתנגדי הגז תשאר בדיוק אותה בעיה היה אפשר להרוויח 20 מיליארד יותר. (יתכן גם שיהיו מתנגדים חדשים שיעדיפו את המתווה הנוכחי של הממשלה לפרוש ולקבל יותר) .זוהי מכירה פשוטה שהיא בסמכות הממשלה ואין בה שום עניין של כבילת ממשלה הבאה. האם מתווה הגז שונה במהותו מעסקה פשוטה כזאת?
      היות ואי אפשר להוציא את הגז ביום אחד וגם לא בשנה אחת והוצאתו היא דבר מורכב ומסובך אז האספקה והתשלום נעשים בצורה מורכבת מאוד אבל בסופו של דבר עצם העסקה היא פשוטה עד מאוד. סחורה תמורת כסף. אין כאן שום דבר מעבר לזה.
      עסקה בתשלומים יש אפשרות של שינויים במחיר הסחורה ובערך המטבע. הצדדים להסכם מתמחרים את השינויים\הסיכונים האפשריים יכול להיות שיצמידו למשהו יכול להיות שלא והמחיר שכל אחד מוכן לו ישתנה בהתאם להערכתו את הסיכון.
      בעסקה בין שני צדדים הגונים פסקת יציבות היא מיותרת. מיותר לומר שהסכם צריך לקיים.
      צד הסכים על תשלום יש בו סיכון של השתנות מחיר אחר כך המחיר באמת השתנה לרעתו אין ספק שהוא צריך לעמוד בהתחייבות גם אם כואב הלב לעשות זאת. נניח אחראי על בית יתומים שמאוד קר להם בחורף חתם על הסכם אספקת נפט לחימום למשך תקופה במחיר קבוע שני הצדדים ידעו שמחיר הנפט עלול להשתנות במשך הזמן. אחר שהמחיר ירד עם כל כאב הלב לשלם מחיר גבוהה מקופת בית יתומים המצפון אכן כואב אבל הפרת חוזה היא בכלל אפשרות מוסרית?!
      מה זאת אומרת שהכנסת הבאה תצביע נגד מצפונה?! מצפונה אומר לה שמותר לרמאות?!
      חקיקה שמשנה מחיר אינה שונה מכל הפרת חוזה – היא שימוש בכח הזרוע של ריבונות המדינה להפר חוזה.
      לצערינו מדינת ישראל נתפסת כצד לא ישר בהסכם בדיוק בגלל התפיסה שמותר להפר חוזה על ידי שינוי חוק.
      גם בעיני סעיף היציבות הוא בושה וחרפה למדינה סעיף כזה חברות דורשות רק בהסכם עם מדינת עולם שלישי שאין לה תרבות של כיבוד הסכמים.
      התפיסה הזאת שמצויה בחלק מהחברה הישראלית שחבר כנסת יצביע נגד מצפונו עם יעמוד בהסכם שעליו חתמה מדינתו היא בדיוק הגורם שמדינת ישראל נתפסת כצד לא ישר בהסכמים.
      התפיסה שבית משפט יכול לבטל הסכם עם הוא נראה לו 'לא מידתי' 'לא סביר' או שלא נחה דעת השופטים ממנו היא בדיוק הסיבה שמדינת ישראל נתפסת כצד לא ישר בהסכמים.
      לצערי מדינת ישראל זכתה ב"(חוסר) יושר" בדרישה המחפירה לסעיף יציבות

  7. מבחינתי יש מקרה מאוד ברור מתי בג"ץ צריך לבטל החלטת ממשלה -כאשר ממשלה פועלת בדבר שסובל דיחוי, בניגוד גמור לדרך האידיאולוגית שהציגה לבוחר! זה המקרה הקלאסי שבו אני מצפה שבג"ץ יתערב ויכריח את הממשלה לקבל מנדט מחודש לדרך החדשה. ודווקא במקרה שבו היה צריך בג"ץ להתערב. דהיינו בהחרבת ישובי רצועת עזה; דווקא שם לא מצא לנכון להתערב נגד, ואף רמס את המתנגדים למהלך . במשפח ולא במשפט. בעיוות דין ובחוסר משפט צדק. בחוסר דאגה לזכויות פרט בסיסיות , תוך סתימת פיות.
    שם איבד מבחינתי את הצדק….

  8. ומה חושבים הטמבלים בבג"ץ?
    שזה יעבור ללא תגובה? איזה טיפשים יושבים שם. אלו ששכחו את האיזונים והבלמים, ירגישו אותם עכשיו. הם הם האחראים לפגיעה בבית המשפט.

    1. בבג'ץ לא נמצאים טמבלים. האם זה לא יעבור ללא תגובה? ודאי שזה לא יעבור ללא תגובה התגובה של נתניהו תהיה נאומים מרשימים בעד השוק החופשי ועל הנזקים של פסיקה זו של הבג'ץ אבל למעשה מה שהיה הוא שיהיה כל נסיון מעשי להפחית את כח השלטון של השמאל הקיצוני בבג'ץ יתקל בחומה בצורה ושמה נתניהו כמו שהיה עד עכשו. הטמבלים הם מצביעי נתניהו שימשיך לשמר את הרכב הבג'ץ והם ימשיכו להצביע לו.

  9. הגזמתם. בית המשפט קבע שמתוה הגז הוא סביר ומידתי ושאר המילים שלהם. הוא קבע שיש בסמכות הממשלה לסגור חוזים בתנאים האלה, הכל נעשה בדין ואין בעיות מהותיות.
    מה שנשאר פתוח זו מחלוקת משפטית משמימה וחסרת חשיבות לגבי שאלה שהיא לגמרי פרוצדורלית: האם הממשלה צריכה לחוקק חקיקה ראשית או שזו החלטת ממשלה בלבד. סתם שאלה של קואליציה ושטויות של פוליטיקאים שגלגלו את האחריות לשטויות של עורכי דינים. ככה זה כשמתבחבשים במקום לעשות עבודה אמיתית.

  10. אני בעד החלטת הבגץ .דווקא.כדי לעצור את נתניהו מלהפריט את כל עם ישראל.מהפעמים הבודדות בתור לאומית.מי שלא בסדר פה הוא נתניהו.הוא מפריט כל דבר.זו היתנהגות קרה וחסרת רגש.הוא לא מעריך שום דבר במדינה.גם כחלון הולך בדרכו.רוצה להביא חברות בנין זרות לארץ .זו היתנהגות קלת דעת מופקרת.להפריט להפריט להפריט.די חאלס.מה היה צריך לעשות.ללכת למישאל עם.על העיניין.יש לנו נכסים עצומים וצריך לשמור אותם.וביכלל הכסף צריך ללכת לעם.לכל אחד מאיתנו.לא לממשלה השילטונית.הגז זה שלנו של כולנו.אין לי שום טיפת אמון במימסד השילטוני ואינניי מאמינה בסדר העדיפויות שלו בחלוקת הדיווידנדים.השילטון כבר מיזמן לא משרת את העם. לא מחפש את טובת העם.אלא את טובת הבוכטות שבכיס של כל אחד מהם.כל האליטות למעשה פונות ליצריהם לתאוותיהם לכיסם.קוראים לזה בגידת האליטות.זו לדעתי התופעה ששולטת בימינו.אולי אפילו בכל העולם.החומרנות הורסת.נורא כואב נורא מכלה.למה מר נתניהו אתה מפריט כל דבר.פעם זה לא היה ככה.למה אמריקה הפסיקה להיות ערכית רומנטית נהדרת.למה היא כל כך מישתחווה לכסף ובכך גורמת לכולם לחקות אותה.כל כך כואב הלב ומצער.פעם נכסי המדינה היו חשובים להנהגות.לא ככה .בקלות דעת.זה אוצרות.שצריך לשמור ביד.להעריך לכבד.ממש כואב הלב ומצער.נתניהו לך למישאל עם עם שאלות מוסכמות בינך לבין הצד השני ותן לעם להכריע.

    1. שכחת.להוסיף.כמה.סימני.פיסוק.בתגובה.שלך.
      אה.כן.וגם.יש.יותר.מדי.רווח.בין.המילים.

    2. אלוהים… איזה שילשול מילולי… אין ב"מידה" פילטר ספאם?

  11. החלטת הבגצ היא חמורה אף יותר: מדובר בהפקעת הקניין הפרטי של חברות פרטיות ציבוריות ומשקיעים שהסתמכו על החלטות כנסת וממשלה. ההחלטה דה פקטו היא הוראה לממשלה להלאים את המאגרים.אין פירוש אחר להחלטה.לא רואה באופק גוך פיננסי שיממן קידוחים במיליארדים כאשר אין ליזמים שום ערובה למיסוי או למחיר שיקבלו אם בכלל בעתיד.הסיכון הוא גם להבא-אם בגצ מאפשר הלאמה של מאגר מדוע שמחר לא יאפשר הלאמה אחרת ? היכן עובר הגבול הזה ומי הסמיך את חבורת הבוחרים את עצמם לקבוע אותו במקום נציגי הציבור הנבחרים.

  12. איני מאוכזב מהפסיקה האחרונה. בג"ץ נאלץ להעביר את כמעט כל המתווה, ואת הבעיה הנוכחית אפשר לתקן (אסביר עוד מעט איך). בינינו נתניהו די ביקש את המפלה הזו, וטיעון מעט טוב יותר היה עובר בקלות. בינתיים, אולי אפילו נתניהו ילמד את הצורך ברפורמה משפטית…

    בשביל לראות איך אפשר לתקן את המצב, יש להמשיך את ההגיון של בג"ץ. נגיד והכנסת כן היתה מאשרת מגבלה חוקית על עצמה עם רוב של 100 ח"כים. חוקי אליבא דבג"ץ, מספיק למשקיעים, נכון? נגיד שחמש שנים אח"כ קמים 120 ח"כים וכאיש אחד זורקים את המגבלה ואת המתווה לפח. האם המגבלה לפיכך אינה מספקת, כיוון שכל כנסת עתידית עדיין יכולה להתעלם ממנה? לפי ההגיון הזה, אי אפשר להיכנס לשום הסכם עם המדינה. אפשר אבל לפרש אחרת:

    התשובה היא שקיים כח ריבוני ששום הסכם חוקי לא היה יכול באמת לעצור וכל משקיע נורמלי יודע את זה. מה שהמשקיעים באמת רוצים ומה שהסכם יכול לתת – הוא טענה חוקית לפיצויים מצד בית-משפט במקרה שיש שינויים לרעתם. או במילים אחרות, כל מה שהסכם ISDS (חפשו המונח) רגיל של כל הסכם סחר מודרני מספק ומה שעבר כבר שורה של בתי-משפט בעולם.

    נתניהו צריך פשוט לתרגם את הנוסח של אחד מהם וסביר מאוד שזה יספיק הן למשקיעים, הן לבג"ץ והן לכנסת, כי זהו הסדר נהוג. אולי אפילו מספיק פירוש שאומר שמשמעות הסעיף האמיתית אינה הגבלה על הכנסת אלא אפשרות לפיצויים בגין הפרת הסכם אם קיימים שינויים. בג"ץ מעט נדיב יותר היה מפרש כבר מראש כך (ראה למשל בית המשפט העליון האמריקאי בנושא אובמה-קייר), אבל זה מה יש.

  13. איבדתם אותי ברגע שכתבתם "הרכב של חמישה שופטי בג"ץ לא נבחרים". זה ממסמס את כל הטיעונים שלכם. ככה עובדת מערכת המשפט בישראל ושופטים לא ניבחרים ע"י בחירות, אלא ממונים ע"י וועדות מכוח חוקי הכנסת. במשך כל עשרות שנות שילטון הימין, הוא לא שינה את השיטה, נהפוך הוא, הוא משתף איתה פעולה ולאחרונה, אני מזכיר לכם, אף חיזק את הכוח של לישכת עוכי הדין:
    http://mida.org.il/2016/03/22/%D7%94%D7%A9%D7%9E%D7%90%D7%9C-%D7%94%D7%A7%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A0%D7%99-%D7%95%D7%94%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%95-%D7%91%D7%A7%D7%A8%D7%91-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%9C/
    כניראה נוח מאד לימין שיש את מי להאשים.

  14. נתניהו הרוויח את פסיקת בג"ץ ביושר. כ-8 שנים בשלטון ומאומה לא עשה כדי לרסן את המשפטיזציה שחונקת את הממשל והדמוקרטיה. יותר מזה הוא די נהנה מזה שבג"ץ יעשה בשבילו את העבודה. הוא תמיד ציפה ונהנה לחסות בצל הבג"ץ (שלא לדבר על הופעתו המוזרה והפתטית בפני אותו הרכב שסטר לו בפניו)

  15. נתניהו מפחד למשול !
    לא ברור מדוע היה צריך להופיע בפני בג"ץ. זה כמו ללכת לבעל סמכות ולבקש רשות. בנקודה זו בדיוק הפסיד מראש. כניעה מראש של רשות אחת בפני רשות אחרת.
    עליו היה לומר – "זה לא עניין לבית משפט, הכנסת והממשלה הם נבחרי העם בבחירות דמוקרטיות ונתנו לכך את המנדט, הממשלה מחליטה בענייני משילות, יש לי את כל חוות הדעת הדרושות, זה יבוצע, וכך יהיה".
    מצב הפוך אף אחד לא מעלה על הדעת "שופט בג"ץ יגיע לממשלה כדי להסביר את החלטתו בעניין כלשהו". וגם לא צריך להיות כך. הפרדת רשויות אמרנו.
    אבל במקום זה, נתניהו הלך להסביר ולהתנצל.

    1. צודק.
      זה כאילו שנתניהו צריך את בג"ץ כדי שיהיה נבל בסיפור, כדי שהמצביעים שלו ידעו את מי לשנוא.
      אולי לכן השפיל עצמו כשהלך לקאנוסה והופיע בכיסא נמוך מול בימת הכבוד. להוסיף פלפל לעלילה.

      אני גם לא מבין מה סוד כוחו של בג"צ. הרי החלטותיו האקטיביסטיות לא מבוססות על שום חוק יסוד, או חוק אחר. אז למה פשוט לא מתעלמים מהן? החלטה שאינה מבוססת על שום חוק, ועל שום עיקרון דמוקרטי, אין לה תוקף. לא?

      חיפשתי גם בדף הפייסבוק של שרת המשפטים איילת שקד, כדי לדעת מה היא מתכוונת לעשות בנידון. איך היא מתכוונת להגביל את כוחו של בג"צ.
      אבל כלום. פוסט על מרוץ בבלי.

  16. אממ….
    המתווה נתן לחברת נובל אישור למכור לישראל את הגז של ישראל ב5$ ליחידת אנרגיה גז שעולה בכל מקום אחר בעולם 2.5$ .
    המתווה ציין שזה חוזה מחייב ל20 שנה ושאי אפשר לשנות אותו.
    עלתה טענה אל מול בית המשפט העליון שמשהו פה מסריח, שהמתווה הזה גרוע ברמות לא סבירות, שכנראה שמישהו פה מוכר את העתיד הכלכלי של מדינת ישראל לטייקונים מסיבה כלשהי.
    בית המשפט עבר על המתווה והגיע למסקנה שאכן משהו פה מסריח, ולא מובן למה שנתחייב לחברה על סף פשיטת רגל ל20 שנה ללא יכולת מיקוח על מחיר שהוא כפול מהמחיר בעולם. המתווה הזה מושחת כמו האנשים שחתומים עליו, ולא פחות מכך, כמו האנשים שנעלמו ולא התנגדו למושחתות הזו.

    1. ארז תן לנו שם של ספק אחד שמוכן לחתום על חוזה הספקה לאזרחי ישראל במחיר של 2.5$ ליחידת חום. אם בית המשפט הגיע למסקנה שמשהו מסריח על סמך סיפורי אלף לילה ולילה כאלו הבעיה עם בית המשפט הרבה יותר חמורה.
      את מחירי הגז בעולם אתה יכול לראות כאן http://www.energianews.com/article.php?id=21468
      הגז הכי זול הוא באוסטרליה וגם שם המחיר יותר גבוה מ2.5$ ושינוע הגז מאוסטרליה לכאן יעלה את המחיר מאוד.
      אגב היתה פעם חברה אוסטרלית שכמעט נכנסה לעסקת גז עם ישראל קוראים לה וודסייד ושלי יחימוביץ' הבריחה אותה

  17. שאני יבין משהו, גדודים של לוביסטים ובעלי עניין מושחתים כמו דני נוימן זה דמוקרטיה?

    מתווה הגז שצריך להשקיע חודשים של לימוד בשביל להבין מה הולך שם זה דמוקרטיה? או שהמתווה נכתב בשפה שהדיוטים כמוני לא יבינו בכוונה…

    מישהו יכול להסביר בכלל על מה ולמה נפל המתווה?

    מישהו כאן היה חותם על עסקה שבו הוא מסכים לשלם 50% יותר על מוצר כלשהו למשך 10 שנים לפחות?

    אל תנסו לבלבל אותי, לא קניתי ולא קונה, שלום.

    1. א. צ"ל אני *אבין*.

      ב. המתווים האלו מסובכים כי עניינים פיננסיים מסובכים. כנראה גם שלאנשים שעברית לא שפת אמם קשה יותר לקרוא אותם.

      ג. המתווה לא נפל. בג"ץ החליט שסעיף היציבות לא חוקתי, אבל הסכים לכל שאר המתווה, ונתן לממשלה שנה להסתדר. קשה לי לראות מצב שבו הממשלה לא מסדרת את זה הרבה לפני כן.

      ד. הסיבות למחיר סבוכות (חלקן עקב מונופול, חלקן עקב הפיקוח שפסל סעיף הוזלה בהסכם עם ח"ח). המדינה מסכימה לזה בעיקר כי נח הרבה יותר לפתח מאגרים כש"חברה זרה" עוסקת בעניין וחלק כי האמריקאים לוחצים. מכל מקום, כאן לא נמצאות הבעיות הכלכליות של ישראל. הסיבה העיקרית לדיון הממושך במתווה היא שלכולם קל יותר לדון בו בדיוק בגלל שמה שמוטל בכף פעוט כל כך.

  18. בתקוה שבמערכת לא יצנזרו למרות אורכה של התגובה כאילו שזה אסור הגיב:

    שלטונם המוחלט של המשפטנים – בית המשפט והפרקליטות
    כאשר שופטי בית המשפט העליון או מבין בכירי רשויות האכיפה אינם שבעי רצון ממי בקרב המדינאים, אי שביעות רצון זו מוצאת דרכה אל כור מחצבתם של רוב השופטים – הפרקליטות. זו המורה למשטרה לפתוח בחקירה סמויה נגד פוליטיקאים. תיקים אלו נערמים בפרקליטות כשגורלם עדיין אינו ברור. שביעות או אי שבעות הרצון של שופטי בית המשפט העליון שוב מוצאת דרכה אל הפרקליטות שבידה ההחלטה על הכנת כתבי אישום כנגד אותם פוליטיקאים. אלו נסחטים לפעול בדרך שתשביעה רצון. היועץ המשפטי יכול להחליט אם להעמיד מי מהפוליטיקאים לדין או לא. תפקיד היועץ המשפטי לממשלה מעולם לא בא לעולם כדי לקבוע אם להעמיד אדם לדין אלא כדי ליעץ תוך מסירת חוות דעתו המשפטית. הממשלה מצדה יכולה לקבל את לדחותה ולו מותר להביע השגותיו בפניה בלבד ולא בפני בג"ץ. עובד מדינה הפונה לבג"ץ מפר אמונים בהתאם לסעיף המשמעת של חוק שירות המדינה. בין קורבנות אותה השיטה היו האישים הבאים:

    *רפאל איתן ז"ל היה רמטכ"ל ונלחם בכל מלחמות ישראל. הוא היה מועמד להיות השר לבטחון פנים. אלא שבעיני המשטרה היה דעתן מידי בעל דעות עצמאיות משלו בכל הקשור לאופן התנהלותה הרצוי של המשטרה. ניצב אסף חפץ הטיל עליו האשמות שוא של הוצאת חומר מהמשטרה לצרכים מפלגתיים. רצונו היה לנקום על שסולק מתפקידו כמג"ד על ידי אלוף פיקוד צפון של אז רפאל איתן. ניצב חפץ היה חלק מהתרבות האירגונית אותה רצה רפאל איתן לשנות. הלה היה רגיל באי עשיה משטרתית ובמקומה מילוי ניירת בסטטיסטיקות על עשיה. לכן לא היה מעונין לעבוד תחת מרותו של רפאל איתן. כך מהר מאוד צץ לו כתב אישום. בית המשפט ביטל את כתב האישום, כי הבינו שם שכל המטרה היתה למנוע ממנו לשמש כשר לביטחון הפנים. רפאל איתן זוכה אך ויתר על התפקיד.

    *חיים רמון היה שר משפטים אשר החליט והודיע שכך החליט, לבצע רפורמה מרחיקת לכת במערכת אכיפת החוק. הוא עמד לטפל בעניין התיקים הפתוחים נגד אישי ציבור וגם למנות נציב קבילות ותלונות על הפרקליטות. הפרקליטות מצדה התנגדה וממשיכה בהתנגדותה. היועץ המשפטי לממשלה בן יאיר גמר אומר למנוע ישומן של אפילו במקצת ממטרות אלו. סמוך לאחר הודעתו של חיים רמון הכריז היועץ בן יאיר שהתיק החקירה נגדו בעקבות מתלוננת, מתאים להגשת כתב אישום. זאת לפני שנעשה עימות בין חיים רמון למתלוננת. לחיים רמון גם שונאים רבים מהפלג הסוציאליסטי על כך שהעז לפרק את חברת העובדים המפסידנית שהמדינה היתה צריכה לשלם את הפסדיה. גם אם ההאשמות המתלוננת נגדו נכונות, הרי שהעיתוי בעיתי מאוד. ———-

    *יעקוב נאמן היה מועמד להיות שר המשפטים אך לרעתו זכרו לו את עמדותיו שהביע בנושאים שלבית המשפט רגישות להם. במשרד המשפטים לא היו מעונינים בו בשל כונותיו לבצע שינויים שלא מצאו חן בעני היושבים שם. לפני השבעת הממשלה ותחילת כהונתו של יעקב נאמן כשר המשפטים. נודע על רצונו להחליף את היועץ המשפטי בן-יאיר מהממשלה הקודמת. יעקב נאמן אישר בפני בן יאיר את הכונה להחליפו. כעבור יומיים שעות ספורות לפני הצגת הממשלה הודיע בן יאיר לנתניהו שאסור לו למנות את נאמן לשר המשפטים, מהסיבה שהחליט על חקירה נגדו. ראש הממשלה הודיעו כי בכוונתו למנותו ואם יש חשד פלילי – שיעמידו לדין. עוד הודיע לו שאין בידו סמכות החלטה על מינוי שרים. נתניהו פעל באומץ ולפי כללי המינהל התקין. כתב אישום לא אחר לבא. באפלת הפרקליטות היה במשך שנים תיק חקירה נגדו. מייד הוא הוסב לכתב אישום בו שני סעיפי האישום העיקריים – בתצהיר כוזב לבית המשפט העליון ועדות שקר במשטרה. אישום כזה על ידי מי שאמונים על תצהירים כוזבים הינה עזות מצח בפני עצמה. התצהיר שהיה חתום עליו נוסח על ידי אחד מעורכי הדין המועסקים במשרד הוא ביקש להיחקר, במשרד המשפטים הוחלט לא לחקרו. עדותו הראשונה היתה בבית המשפט, לתמיהתו של השופט על שלא זומן לחקירה. נאמן זוכה לאחר שנה של דיונים תוך ביקורת קשה על המשטרה והבכירי התביעה. פרקליטת המדינה היתה עדנה ארבל והיועץ המשפטי היה מיכאל בן יאיר.

    *צחי הנגבי בהיותו שר משפטים נפתח נגדו תיק חקירה. ההאשמות: מירמה, הפרת אמונים ושוחד בחירות. טענה מגוחכת נוכח שכיחותה של תופעת המינויים בשירות המדינה ומה גם שהיא אינה נחשבת תופעה פלילית. גם לדברי השופט יואל צור: 'החלטתו של היועמ"ש הקודם לפתוח בחקירה פלילית ולאחר מכן להגיש כתב אישום איננה שוויונית, ויש בה משום 'יצירת עבירה פלילית'. השופטים שחם ורומנוב דוקא קיבלו העקרונית את טענת הפרקליטות, כי מינויים פוליטיים הינה עבירת מירמה והפרת אמונים. עבירת הפרת האמונים לא יוחסה מעולם בהקשר למינויים פוליטיים. כמה מוסר כפול וצביעות יש בכך נוכח העובדה שפרקליטים ושופטים נבחרים על ידי עצמם על בסיס התאמתם הפוליטית. צחי הנגבי הורשע בעבירה אחת – עדות שקר וגם בכך מוסר כפול היות ואלו התובעים והמרשיעים עוסקים בכך בעצמם. הוא לא הסכים להתפטר מתפקידו כשר משפטים ותיק החקירה נגדו במשך כל זמן כהונתו נשאר פתוח. כך נעשה השר כנוע ונענה לרצון בית המשפט. תיק החקירה נסגר עם סיומו את תפקידו.

    *ראובן ריבלין היה מועמד להיות שר המשפטים אלא שדעתו עד אז היתה שבית המשפט העליון נוטל סמכויות יתר ובניגוד לעמדת הכנסת. מייד נפתח נגדו תיק חקירה. ריבלין, נחשד כי בשל קשריו עם הקבלן דודי אפל – כיון שאפל מימן עבורו אירוע פוליטי וארוחה במסעדה בעלות של 800 שקל. חשד נוסף שסייע להסדרת ויזות לארצות-הברית לילדיו של אפל. כמו כן בסיוע לגיוס תרומות לארגון 'שמע', פעל לקידום החוק לשחרור מוקדם של אסירים. מעתה לצורך הענין מעשים אלו נעשו פליליים. הוא גם נחשד מסירת מידע לדוד אפל מתוך ישיבת של הוועדה לבחירת שופטים, גם בשיבוש הליכי חקירה נגד יצחק מרדכי. ריבלין נחקר במשטרה במשך אחת עשרה שעות רצופות. נפתחו נגדו שבעה תיקים רק משויתר על משרתו זו באפריל 2004 היועץ מזוז סגר ששה תיקים מחוסר אשמה ותיק אחד מחוסר ראיות. ——–

    *אביגדור ליברמן היה מועמד להיות השר לבטחון פנים, אלא שגם הוא לדעת המשטרה והפרקליטות דעתן ובעל עמדות עצמאיות מדי, כך התגלה מידע ש"חייב" חקירה. התיק נסב על חשד שהחל משנת 2001 בעת שליברמן כיהן כחבר כנסת ושר, אנשי עסקים העבירו מיליוני דולרים לחברות בשליטתו. סעיפי האישום: קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הלבנת הון והטרדת עד. התיק נסגר משזה ויתר על תפקידו ונפתח מחדש שמונה שנים מאוחר יותר בדיוק לפני חתימת הסכם קואליציוני. התיק העיקרי נסגר מחוסר תשתית. במקומו נפתח תיק "קטן" על מירמה והפרת אמונים במינוי יועץ במטה החוץ שהפך שגריר כתגמול על שהדליף לליברמן פרטים אודות החקירה הסמויה נגדו בפרשת חברות הקש.

  19. צריך לסגור את בית המשפט!!! אין מקום להחלטות כאלה, ראש הממשלה נבחר על ידי העם ורצון העם צריך להכריע איך שופטים שאף אחד לא בחר בהם או ביקש מהם להתערב הם שמחליטים בסוף! מדינה בושה עם שמאל שאוכל את כולנו!! אנחנו ישנים!!

    1. מה אתה מבלבל את השכל? למרות שבג"צ פסל את סעיף היציבות בג"צ אישר את מתווה הגז אבל ללא סעיף היציבות. אתה אמור לשמוח

  20. החלטת הבג"צ היא בחזקת אסון. אין לכך הגדרה אחרת. אסון גם למשילות שהופכת להיות מסורסת סופית. הדמוקרטיה הצעירה שלנו הייתה למשיסה. שני פסקי דין מסוג זה (הראשון לגבי תושבי דרום תל אביב והאסון שנחת עליהם בהכשר הבג"צ, בדבר מתקן חולות), הם שניים יותר מדי. לצערי אי אפשר לשחרר את נתניהו מהאסון הזה לאחר הצהרותיו, מעל כל גבעה רמה ומתחת לכל עץ רענן, כי הוא ישמור מכל משמר על ביהמ"ש העליון…. וכמובן גם צפצוף על בריאותם של מיליון תושבי הצפון שימשיכו לחיות בעננה רעילה עוד עשר שנים, במקרה הטוב. תחי האופוזיציה ושלי יחימוביץ. הדואגת תמיד לעם ישראל… יחי הבולשביזם החדש. עוד ניצחון כזה ואבדנו

  21. אני אפשר להדיוטות כאן על מה המהומה.
    יש שלוש רשויות וביניהן ראוי וכדאי שתהיה הפרדה.
    אי הפרדה בין הרשויות משמעה ממשלה דיקטטורית והעומד בראשה דיקטטור. עד כאן קאפיש?
    יופי, במתווה הגז הממשלה למעשה מסנדלת את הכנסת למשך 10 שנים. אסור לה לעשות את זה כי אז אנחנו מוצאים את עצמנו בסיטואציה שתוארה לעיל. הכנסת חופשיה, כפי שראוי, לקבל החלטות בעצמה.
    אז יש שתי דרכים לטפל בעניין:
    1. לחוקק חוק בכנסת, על דעת הכנסת ובהצבעת רוב בכנסת. זה קשה, זה מורכב, אבל זה דמוקרטי וכך פועל מנהל תקין.
    2. לחתום על חוזים מול הקבלנים, לפזר הבטחות, להגיד שהכל יהיה בסדר וללכת לבג״ץ עם רבה אגו נפוח ולשכנע אותם שזה לטובת המדינה.
    ניחוש אחד – מה בחר ביבי?
    כל מה שאמר בג״ץ זה בסך הכל,(ח)ביבי לך תטפל בבקשה בעניין הזה בדרך הראויה לו – בכנסת.

  22. מידה, בתור מישהו שרוצה מאוד במתווה: הפעם אתם סתם מתלהמים!

    בג"ץ הצהיר שהוא דן אך ורק בהיבטים המשפטיים והחוקיים של המתווה, (במלים אחרות, בירוקרטיה) וכך בדיוק הוא עשה. הוא לא פסק שהמתווה טוב או גרוע, ובכלל לא נגע בפרטים המהותיים, אלא רק בדרך שבה הגיעה הממשלה להסכם זה. תקראו את הפסק דין שצורף בתחילת הכתבה (טוב, רק את התקציר. אוקיי, אז רק את הסיכום של התקציר…)

    ההסכם נעשה בדרך עקומה מאוד! אפשר להתווכח עם זה?! אם הכל מסכימים, אז למה לא הביאו את המתווה לכנסת? למה לא החליט עליו שר האוצר? למה השר דרעי הערים קשיים? זו נראית לכם דרך סבירה לקבל החלטה של מאות מליארדים? מה שבג"ץ קבעו הוא שראש הממשלה פעלה בדרך עקומה, ולא לפי הנהלים. את הנהלים הללו קבעה הכנסת לדורותיה.

    מי אשם במצב? בוחרי הימין! אנחנו שבחרנו את כחלון ודרעי הפופוליסטיים! אנחנו שהבאנו את ליברמן לעשות מהפוליטיקה חוכא ואיטלולא! אנחנו שהבאנו לליכוד ערימה של חברי כנסת רקובים שמקדמים את הוועדים ולא את הערכים האמיתיים שלנו. אילו הממשלה הייתה רצינית, המתווה היה עובר צ'יק צ'ק, ובג"ץ לא היה פוסל אותו.

    אין מה להאשים את השמאל או את בג"ץ: זו בסך הכל דמוקרטיה. הנבחרים ששלחנו לשם (ואני מדבר על הנבחרים הימנים) לא קידמו את המתווה כראוי, וראש הממשלה נאלץ לעקם את הנהלים כדי להעביר אותו. אילו בחרנו באנשים רציניים ולא פופוליסטיים זה לא היה קורה.

    במקום להאשים, תתקנו.