אנחנו כועסים, שי ניצן. תתמודד

כל מי שצפה בסדרה 'צל של אמת' לא יכול שלא לדאוג לנוכח התקפתו של פרקליט המדינה. והרי החדשות: גם את הפרקליטות מותר לבקר, גם משפטנים טועים לעיתים וגם לציבור מותר לשאול שאלות

התבלבל ושכח מהי דמוקרטיה; עו"ד שי ניצן. צילום: מרים אלסטר, פלאש90

בשבועות האחרונים צפו מאות אלפי אזרחי ישראל בסדרה 'צל של אמת' על חקירת רצח תאיר ראדה ז"ל, והתנהלותה של מערכת המשפט והפרקליטות בעניינה. מעבר לרצח המזעזע שאירע בצהרי היום בתוככי בית-ספר ובלי שאף-אחד שם לב, האשמתו של רומן זדורוב ברצח מעוררת תמיהות רבות. מומחים רבים מתחומים שונים ממשיכים להערים עוד ועוד קושיות מזה שנים. איננו יודעים מה האמת, אבל שאלות קשות ישנן – והציבור הרחב מוטרד.

לפרקליט המדינה שי ניצן הייתה היום הזדמנות להשיב את האמון במערכת שעליה הוא מופקד. הוא היה יכול, למשל, לבקש מהציבור לגלות הבנה למהות עבודת הפרקליטות; להסביר כי חקירת מקרה רצח אינה פשוטה כפי שנדמה, ולטעון כי למרות השאלות האמתיות שמתעוררות – כפי שמתעוררות בכל מקרה רצח – בסופו של דבר יש במדינה שופטים שתפקידם לבחון את הראיות ולהכריע במשפט.

אך שי ניצן לא עשה דבר מכל זה. בדבריו בכנס לשכת עורכי הדין היום הוא תקף בחריפות את יוצרי הסדרה וטען כי מדובר בלא פחות מאשר "סכנה ממשית לדמוקרטיה". במקום להבין לרחשי ההמונים, הוא זילזל בהם; במקום לשפר את דעת הקהל כלפיו הוא סנט בה; ובמקום לחשוב על דרכים לשיתוף הציבור ושיפור האמון, הוא בחר לבצר את מגדל השן של הפרקליטות ולהחריף את הניתוק של מערכת המשפט מהעם.

אם כבר ישנה סכנה לדמוקרטיה, היא זו. הפרקליטות ובתי המשפט אינם חסינים לביקורת. פרקליט מדינה שאומר כי סדרת טלוויזיה הינה סכנה לדמוקרטיה חושף את עצמו כבעל שיקול דעת לקוי. כמי שאינו מבין את חשיבות חופש הביטוי ואת העובדה הפשוטה שבמדינה דמוקרטית אף גוף ואף רשות שלטונית לא עומדים, ואסור שיעמדו, מעל החוק, או מעל חופש הביטוי.

אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר וכלל זה נכון הן ביחס לראשי ממשלה, נשיאים, שרים וחברי כנסת, והן לגבי פרקליטים, שופטים, פקידים ויועצים משפטיים. השאלה האם הביקורת נכונה, אמינה ומבוססת, או שמא מדובר בהפרחת אוויר חם שאינו עומד במבחן העובדות, כלל אינה רלוונטית. יערות עד שלמים נכרתו על מנת להדפיס תחקירים, טענות והאשמות כלפי פוליטיקאים, אשר רבים מהם התבררו לבסוף כחסרי בסיס. לו היה מישהו טוען שתכנית תחקירים המציגה פוליטיקאים כמושחתים היא סכנה לדמוקרטיה היינו מתייחסים אליו כאל סותם פיות במקרה הרע, או כאל תימהוני במקרה הטוב. לו היה מדובר באדם המכהן בתפקיד ציבורי בכיר הדברים היו מטילים צל כבד על המשך כהונתו, ולכל הפחות היו פוגעים קשות באמינותו ובמעמדו הציבורי.

אך מה שמותר ליופטר אסור לשור, ומה שאסור לפוליטיקאים מותר כנראה לפרקליט המדינה. דבריו של ניצן מנוגדים לא רק לכלל היסודי לפיו ביקורת חיונית לתפקודם התקין של זרועות הממשל, אלא גם לתובנה לוגית פשוטה לפיה הביקורת דווקא תורמת לאמון הציבור, ולא להיפך.

אנטי-דמוקרטיה במיטבה

השאלות שמעלה 'צל של אמת' ראויות להתייחסות רצינית. מי שיבקש לפטור אותן בססמאות ובטיעונים דמגוגיים יפגע באמון הציבור עוד יותר מהשאלות והחשיפות העולות מהסדרה. הספקות ביחס לזהות הרוצח וביחס לאשמתו או זכאותו של רומן זדורוב אינם נחלתם של חובבי תיאוריות קונספירציה בלבד. אפילו שופט העליון יורם דנציגר סבר בדעת מיעוט כי יש לזכות את זדורוב. כאזרחים במדינה דמוקרטית אנו רוצים לדעת שפרקליטות המדינה, גוף שיכול להחליט על העמדתו לדין של כל אחד ואחת מאיתנו, לא עומדת מעל לביקורת וכי הפרקליטים נדרשים לתת דין וחשבון על מעשיהם ולהפוך כל אבן בתהליך חקר האמת. אנו זכאים גם לדעת שהעדויות שמוצגות בסדרה והעדויות שנחשפו בעקבות שידורה נבחנו ויבחנו כהלכה. במקום זאת, ההתרשמות היא שהמערכת עסוקה בלחפות על עצמה, יותר מכפי שהיא מעוניינת לרדת לחקר האמת.

לצד התגובה השערורייתית של המערכת לסדרה 'צל של אמת', מעלה הסדרה 'דיני נפשות' ספקות לא פחות נוקבים לפיהם לא מדובר במקרה חריג, כי אם בתופעה של מערכת המגוננת על עצמה בכל מחיר. סגירת התיק של פרקליטת מחוז תל-אביב לשעבר רות דוד היא החלטה שקשה מאוד לראות אותה כסבירה והממצאים שהתפרסמו ביחס למעשיו של רונאל פישר צריכים להדיר שינה מעיני כל מי שמכיר בחשיבות שלטון החוק, ובייחוד לאדם כמו שי ניצן המופקד על הפרקליטות.

התגובות ההיסטריות הללו קשורות באופן מובהק ליוזמה להקים גוף ביקורת על פרקליטות המדינה, אשר כמו גוף הביקורת על השופטים, יוכל לבחון תלונות ולחקור התנהלות חריגה במערכת. במדינה דמוקרטית אף אחד לא עומד מעל החוק, והדבר נכון גם לגבי פקידי משפט. אך פרקליטי ישראל, תחת שישתפו פעולה עם המהלך המתבקש והמבורך, מגיבים בכוחניות ובמהלך חד-צדדי הכריזו השבוע על שביתה. לא פחות ולא יותר. התחושה המצטברת היא שאנו ניצבים בפני ליקוי מאורות. הפרקליטים צברו עוצמה אדירה, אך מסרבים בכל תוקף להגבילה ולהעמיד עצמם לביקורת ציבורית או מוסדית.

המחשבה שאנשים יחזיקו ביכולת לחרוץ דין (ובמדינה שבה 98.5 אחוזי הרשעה זו המשמעות המעשית של התביעה הציבורית), אך יהיו חסינים בפני ביקורת היא היא הסכנה הגדולה ביותר הנשקפת לאדם במשטר דמוקרטי.

איבדו את הצפון

דבריו של שי ניצן לא נאמרו בחלל ריק. בשבוע שעבר קבעה נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור כי ביקורת הממשלה על ביהמ"ש "לא ראויה להישמע במדינה דמוקרטית". לשיטת הנשיאה נאור לבית המשפט העליון סמכות להתערב ולפסול החלטות של הממשלה והכנסת, ולמתוח בפסיקותיהם ביקורת חריפה על בית המחוקקים והממשלה, אך מנגד היא סבורה שבית המשפט העליון זכאי לחסינות בפני ביקורת מכיוונן של הרשויות האחרות.

מערכת המשפט בישראל כבר מזמן עברה את גבולות הטעם הטוב. היא לא מכירה את מקומה, לא מודעת לגבולותיה ולא מכבדת את כללי המשחק במשטר דמוקרטי, בו העם ונציגיו הם הריבון. התבטאויות הימים האחרונים מבטאות השקפות חשוכות ואנטי-דמוקרטיות, שהגיע זמנן לחלוף מן העולם.

נקווה שיבואו לניצן וחבריו עוד ימים קשים מאלו. שיבואו עוד עיתונאים חוקרים שיחטטו בפינות אפלות נוספות של מערכת המשפט, שיפורסמו שערוריות וחשדות נוספים ושבכירים שסרחו ייחשפו בקלונם, שוב ושוב ושוב. במצב הנוכחי, כשפרקליט המדינה מבכה את "אבדן הדמוקרטיה", אנחנו, הציבור, יודעים שעשינו צעד קטן בדרך הנכונה.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

7 תגובות למאמר

  1. הבעיה של הסידרה הזאת היא בדמגוגיה שלה.
    בסידרה כמעט ולא היה אף חידוש
    וכמעט כל הדברים שנאמרו בסידרה הזאת
    נאמרו קודם , ובעיקר בכתבה בערוץ הראשון
    בתוכנית ב "מבט שני" , אבל נדונו בבית המשפט.
    הפרקליטות ובית המשפט הגיבו כבר לכל התאוריות הללו.
    ברור שמותר לכל אחד לומר מה שהוא רוצה , וגם לבקר את הפרקליטות,
    אבל כתבות מניפולטביות כאלה רק גורמות לאבוד אימון הציבור
    במוסדות החוק, ומכאן….

    1. קשקוש. לא נדון כלום, הפדופיל מנצרת , שהוא זה שערך את המשפט עצמו, עשה צחוק מכל מה שלא מסתדר עם הרשעה של רומן. לא רוצה להגיד ערס, אבל פואמות של יוסי גיספן יותר מנומקות ופחות הזויות מפסקי הדין של "כבוד השופט" בדימוס. זה שהמערכת עושה הכל להגן על עצמה (בתקווה שמדובר רק בזה) היא סוגיה אחרת.
      צריכה להיות חקירה חוזרת (למרות שהמשטרה , וזו עובדה, דאגה משום להשמיד את כל הראיות שהיו בשטח מאז, שלא נבדקו להתאמה לאף אחד אחר, ולא נמצא עליהם שום קשר לרומן) שתדבדוק כיוונים אחרים. לשפוט את רומן שום ,לא בדל ראיה נגדו היא פארסה. אם אין להם כיוון אחר, שיתמודדו בפראפראזה מהמאמר הזה, רומן לא אמור להיות כלוא מהסיבה הזו.

  2. אדון שי ניצן יושב לו בכיסאו המדושן. ולא מבין מה הבעיה . ועל מה קמה המהומה בציבור. כדאי שישב ויראה את כל הסידרה. ויתן תשובות לציבור אחד לאחד . ושיפסיק להשטלח בבותות כלפי יוצרי הסדרה. ויפה שעה אחד קודם. ולא !!!!!!!!אני מודיע כבל עם ועדה שאני מפסיק להאמין בכל בית משפט במדינה.

  3. 2016-04-05 גם אנחנו רוצים … ממש רוצים , מערכת משפט ופרקליטות עצמאים וחזקים אבל ….אנחנו רוצים אותם : ישרים , הגונים , מקצועים , שקופים נטולי פניות ואינטרסים , נקיים משחיתות ומבוקרים ביקורת אמיתית שתמנע תופעות פשע מאורגן כמו זו שנחשפה בפרשת רות דוד -רונאל פישר -איתן רוב .

    המבחן הראשון של מערכת המשפט והחוק בישראל הוא חקירה אמיתית של פרשת רות דוד והסקת מסקנות ….מה שלא קרה עד היום ולכן חוסר האמון של הציבור במערכת המשפט הולך וגובר @@ .

    זאת הסכנה האמיתית לדמוקרטיה בישראל !!!

    שוקי משעול
    חושף פרשות שחיתות
    ברשות המיסים ומערכת אכיפת
    החוק בישראל.