הפרסום אודות רכישה של גז נוזלי מהאיים הקריביים במחיר מוזל עוררו שוב סערה תקשורתית. האמת, כרגיל, שונה לגמרי: מדובר במעין "מבצע" חד-פעמי, שלא ניתן לבסס עליו מדיניות אנרגיה רצינית
אמש פורסם שחברת החשמל תרכוש גז טבעי נוזלי מטרינידד במחיר של 4.9 דולר ליחידת אנרגיה, לעומת מחיר של 5.6 דולר אותו היא רוכשת ממאגר 'תמר'. לכאורה, שערורייה שאין כדוגמתה. אבל בפועל – בסך הכל עוד אירוע נקודתי חסר חשיבות אמיתית שהופך לספין.
בטרם אפרט, חשוב לזכור שרכישת גז נוזלי מחו"ל לא מביאה למדינה הכנסות בדמות מס, בניגוד לרכישות ממאגר 'תמר' ו'לוויתן', עליהן המדינה מרוויחה בממוצע 60% באמצעות מיסים שונים, לא כולל מיסוי הדיבידנד של היזמים. כך שמי ששמח בעסקה "הזולה" (תכף נסביר מדוע זו אשליה), מוותר למעשה על הכנסות גבוהות למדינה.
ועכשיו להסבר:
1. עקב נפילת מחירי הנפט בעולם והעודף הזמני בגז המונזל, ניתן לרכוש גז טבעי בשוק ה-SPOT במחיר נמוך מהמחיר הקיים בחוזים ארוכי הטווח. שוק זה מתאפיין ברכישות נקודתיות של גז ש"נמצא במלאי", המחירים בו תנודתיים מאוד ואין בו חוזים ארוכי טווח. בדרך כלל, לאחר תקופה של ירידה במחירי הגז, מחירי ה-SPOT יהיו נמוכים מהמחירים בחוזים ארוכי הטווח. אבל העניין הוא שקורה גם ההפך – כאשר מחירי הגז עולים, מחירי ה-SPOT יהיו יקרים מהמחירים בחוזים ארוכי טווח. יש תנודות כאלה כל הזמן.
כאן יש לציין כי על-פי הפרסומים, חברת חשמל רכשה את הגז המונזל מתוך עודפים של ענקית האנרגיה בריטיש פטרוליום. יש להדגיש כי בשל תנאי האחזקה היקרים של סחורה זו (יש לשמור על הגז המונזל בטמפרטורה של 162- מעלות צלזיוס), חברת בריטיש פטרוליום עשתה מאמצים "להיפטר" מהסחורה כמה שיותר מהר. נראה כי חברת חשמל ניצלה היטב את הסיטואציה שנוצרה ואת הדינמיקה של מחירי הגז העולמיים, ורכשה נקודתית גז מונזל זול. בסך הכל מדובר בסוג של מבצע "סוף יום" במחלקת הגז. לא משהו שאפשר לבסס עליו מדיניות אנרגיה רצינית.
2. כשמחיר הנפט ירד בשנה האחרונה מחיר הגז של חברת חשמל לא ירד בייחד איתו, מכיוון שרשות החשמל בהובלת היו"ר הקודם אורית פרקש כפתה על חברות הגז שלא להצמיד את חוזה הגז למחיר הנפט. חברות הגז העדיפו את ההצמדה למחיר הנפט, אך פרקש כפתה את ההצמדה למדד האמריקני. זה לא קשור לחברות, וזה היה יכול להיות אחרת, אבל כשמקבלים החלטה למה להצמיד אי אפשר להתחרט באמצע הדרך. לפעמים אתה מרוויח, ולפעמים מפסיד.
3. על-פי מתווה הגז, מחיר הגז נכון להיום ליצרני חשמל פרטיים שיחתמו על חוזי רכש הוא 4.7 דולר – מחיר נמוך מהמחיר בו חברת חשמל רכשה את הגז המונזל. כן, נמוך. מה ששמעתם.
4. צריך לזכור כי יבוא של גז נוזלי מצריך בנייה של תשתיות מתאימות. למשל, ישראל חוכרת אוניה אשר נמצאת דרך קבע מול חופי חדרה. לכן, המחיר הכולל בו חברת חשמל רוכשת את הגז הוא למעשה גבוה מ-4.9 דולר.
5. מחירי הגז המונזל תנודתיים מאוד מכיוון שעיקר הסחר העולמי במוצר זה מוצמד למחיר הנפט. בשנת 2014 עלות ייצור החשמל באמצעות גז נוזלי הייתה גבוהה פי 7.5 לעומת עלות ייצור החשמל באמצעות גז טבעי ממאגר 'תמר'. בשנת 2015, עקב הירידה במחירי הנפט בעולם הצטמצמם הפער, ועלות ייצור החשמל באמצעות יבוא גז טבעי נוזלי הייתה גבוהה "רק" פי 3 לעומת הגז הישראלי. כאן יש לציין כי בראיה לטווח הבינוני והארוך, יהיה יקר הרבה יותר להסתמך על גז נוזלי ולא על גז מקומי. כפי שנכתב לעיל, מדובר באירוע מקומי ומשתנה שלא ניתן להשליך ממנו על הכלל.
6. גם בעולם האנרגיה מבינים שלא כדאי להסתמך על מחירי הגז המונזל הקיימים היום לטווח ארוך. על-מנת להסתמך בטווח הארוך על גז מייצור מקומי (שחלק ניכר מרווחיו חוזר בחזרה למדינה המפיקה), מדינות בעולם דווקא מעלות את מחירי הגז עבור פיתוח שדות מקומיים ימיים – זה קורה בארגנטינה, מצרים, הודו אוסטרליה ומקומות נוספים. אגב, בכל המדינות הללו מחיר הגז מהפקה מקומית גבוה מהמחיר בישראל. סתם שתדעו.
ומה המסקנות?
1. חברת חשמל עשתה כאמור עסקה טובה בתנאי ה-SPOT הקיימים וניצלה סיטואציה בה היו לחברת בריטיש פטרוליום עודפי גז. לא נכון ובלתי אפשרי להסתמך על כך לטווח ארוך.
2. אין ספק שכאשר מסתכלים על התמונה הכללית ולטווח ארוך, מחירי הגז המונזל לא יכולים להתחרות במחיר המקומי של הגז הטבעי הישראלי. פיתוח מאגרי גז נוספים, ובראשם מאגר 'לוויתן', תיטיב קודם כל את מצבם של צרכני הגז. מדוע? מהסיבה הפשוטה שיהיה עודף משמעותי בהיצע הזמין של הגז לעומת הביקוש. כיום המצב הוא הפוך, הביקוש גדול מההיצע.
3. כותרות כמו שראינו היום עשויות לבלבל את מי שלא מצוי בפרטים המורכבים מהם בנויים חוזי הגז השונים, ומי שלא מצוי בדינמיקה ארוכת הטווח של שווקי האנרגיה. בסופו של דבר, כפי שאמרתי בהתחלה, מדובר באירוע נקודתי שאין להשליך ממנו לטווח הזמן הבינוני והארוך. כל היתר זה ספינים.
______
אמיר פוסטר הוא יזם ויועץ לחברות ישראליות וזרות בתחום האנרגיה והגז הטבעי.
מה ש"יפה" שיועץ לחברות הגז מאשים אחרים בספינים. תסתכלו אחורה על כמות הספינים שהחברה האלה הנפיקו
לדוגמה ראיון של תשובה בערוץ 2 ליאיר לפיד – בשנת 2010
שאמר שאם יהיה מס על הגז , ישראל תהיה בבעיה בגלל שהאירנים ישתלטו על הגז של לבנון … ותמיד הפזמון החוזר הוא שחייבים להחליט מהר מהר מהר לפני ש…. (האירנים , הלבנונים , המצרים, או כל מיני תרחישי אימים יתרחשו וישתו לנו את כל הגז) – במקום לזכור שבמקרה הכי גרוע הגז ישאר בים ובמקום להפיק אותו היום נפיק אותו מחר. אוי ואבוי הילדים שלנו עלולים להנות מהגז גם כן.
60% מס – אפילו פלוג הודתה בסוף שכמות המיסוי תהיה נמוכה יותר .
עוד ספין כאשר ברור לכולם שיש מושג שנקרא מקלטי מס, וחלק ממס החברות לא ישולם,
וכמות המס תלויה במחירים ובחוזים. החברות יכולות לקבל הטבות ממדינה שלישית (לדוגמה זכיונות קידוח מוזלים)
ולסגור איתן על חוזים נמוכים יותר ולשלם אצלנו פחות מס – זה רק דוגמה אחת למקלט מס.
כרגע החברות מתנות את פיתוח לוויתן בייצוא של חלק גדול ממנו. במצב הזה או שלוויתן לא יפותח בשנים הקרובות או שאם כן יפתחו אותו ,
נקבל מונופול שיכול להחליט כמה גז הוא מביא לארץ וכמה למדינה אחרת שם הוא מקבל תנאים טובים יותר – הלקוח הישראלי שבוי (שכן יבוא גז באוניות הוא לא באמת אופציה)
האוצר מנסה קונספט חדשני של יצרן שמתחרה בעצמו – נובל בלוויתן תתחרה בנובל בתמר – שטויות במיץ עגבניות.
אם אין אפשרות לתחרות שתוריד מחיר הפתרון המקובל הוא לא המצאות יצירתיות של "תחרות" כזו אלא פיקוח מחירים..
אם רוצים יתרות – וכדאי שיהיו כאלה – הדבר ההגיוני הוא פיתוח של כריש ותנין – הפיתוח שלהם לא יותנה בייצוא . הם לא יתנו תחרות אמיתית למחיר
אבל ליתירות הם יכולים לתת . אפשרות אחרת היא תוכנית פיתוח "לוויתן קטן" – פחות חלומות על "מעצמת ייצוא" (עם שתי אלפיות מעתודות הגז העולמיות שפנויות לייצוא)
המונופול הכתיב מנגנון גידור בחוזי מכירת הגז מתמר לתעשיינים הגדולים ולחברות שיווק הגז, שכלל מחירי תקרה ורצפה לנפט. בחוזה האחיד שהועבר בין הלקוחות, נובל אנרג'י קבעה כי מנגנון ההצמדה יופעל כל עוד מחיר חבית נפט ינוע בין רצפה של 60 דולר — לתקרה אסטרונומית של 320 דולר לחבית. …
החוזים נחתמו מול מונופול וככה זה גם נראה – רע מאד ללקוחות.
ממתי מידה מגינים על מונופולים שפועלים בשיתוף פעולה עם הממשלה. זה לא שוק חופשי ולא תחרות חופשית. זה מונופול שנהנה מהגנה ממשלתית.
עוד שטויות מאתר מידה
הסיבה שחברת החשמל ממשיכה עם גז תמר זה בגלל שיש מחוייבת לפי החוזה לקנות מהם גז, גם אם הם לא צריכים.
טעות. חח"י מעדיפה יתירות ויציבות על פני הנחות חד פעמיות ובלתי צפויות. לא מאמין לי? זה בדיוק מה שיו"ר חח"י יפתח רון טל אמר בכתבה מדה מרקר.
תקרא את שאר הכתבה נו באמת. ואתה יודע קיים כזה דבר דירקטוריון חברת החשמל. וגם בנוסף הוא אמר "החברה תמצה עד תום את פתיחת המחיר כדי להשיג את המחיר הנמוך בשוק, ובמידה שלא יהיה הנמוך – לא יהיה חוזה" נו אז?
מה שאתה מצטט הוא אמר זאת כדי לא לקחת חלק משפיע במתווה הגז .
רוני, ומה יעשו כשהמחיר יעלה? אני שואל, האם אפשר לקיים יציבות על ידי מחייה רק לפי מחיר הSPOT? ומה אתה עושה כשהוא עולה על מחירי טווח ארוך של לפני שנתיים? דמרקר מפרסם "למה לא חתמת אז"?
כמובן שחוזה טווח ארוך מחייב אותך לקנות, לטוב ולרע. התחייבת לרכוש X גז במחיר Y. אתה באמת מציע שנחיה לפי תנודות ה SPOT?
לפי מילטון פרידמן התפקיד של חברות הוא להשיא רווחים למשקיעים.
אם פרידמן צודק, התנהגות הגיונית מצד חברות הגז תהיה למכור ללקוחות השבויים שלה (אנחנו) מחיר גבוה ככל שהן רק יכולות.
זה בטח יותר הגיוני מצידן לעומת החלופה של להוריד את המחיר בהתנדבות לצרכנים (בגלל ש…???) ובאופן זה לדפוק את המשקיעים בחברות האלה , כולל בעלי השליטה. מסקנה – מחיר הגז גבוה מידי לעומת מחיר תחרותי וישאר כזה כל עוד לא תהיה תחרות אמיתית (כמו בסלולר עם 5 חברות שלכל אחת מהן נתח שוק משמעותי ועלויות דומות) . בהעדר תחרות כזו הפתרון המקובל בספרות הכלכלית הוא פיקוח מחירים.
יכול להיות שמילטון פרידמן טועה, אבל אם ככה יתכבדו עורכי מידה ויסיברו את זה – במקום לנסות למכור לנו הסברים טכניים שונים ומשונים, שבהם המונופול מיוזמתו שלו מנסה להיות הוגן ונחמד כלפי הלקוח השבוי ולהציג פנים בלתי רווחיות בפני המשקיעים בבורסה ובפני בעלי השליטה.
העובדה שמייבאים גז מונזל מלמדת אותך שיש תחרות.
בנוסף, מתווה הגז היה אמור להביא לפיתוח מאגרים נוספים ולכניסתם משקיעים נוספים. דבר שיגדיל את העוגה ויכניס תחרות. אבל אתם תמיד בקטע של לחלק את העוגה עד שהיא הופכת לאבק. בהצלחה
ברצוני להגיד שאין שום משקיעים המעוניינים להצטרף וגם אם יש זה מזערי וזה תודות לסעיף היציבות שבחינת כדאיות כלכלית מרחיקה משקיעים ומנציחה את המונופול .ממליץ לך ללמוד קצת כלכלה לא יזיק. אתה איש ימין ואתה כמו אוטומט כל דבר שהשמאל בעדו אתה ישר מתנגד וכותב מאמר כמו אוטומט .
כרגע וגם לפני פסילת סעיף היציבות אין ולא היה שום משקיעים באופק ואם יש זה מזערי ביותר . ובגלל סעיף היציבות אין שום כדאיות לשום חברה להכנס לתחרות כדאי שתלמד זאת ותלך לחקור וללמוד על איך הכלכלה עובדת. אתה איש ימין כמוך שכלכך רוצה לעשות שריר מול השמאלנים שכל דבר בעיניך זה פוליטי רק בגלל שהשמאל תומך אתה כמו אטומט ישר מתנגד לשמאל.
אמיר פוסטק מקבל כסף מנובל ומתשובה (ישירות או בעקיפין) והוא הודה בכך. מן הראוי היה לחשוף עובדה זו ולא להסתפק באמירה הכללית "יועץ בתחום האנרגיה".
לעצם הענין:
1. גם מחירי הגז בעסקאות לטווח ארוך ירדו בעשרות אחוזים. אפשר היום להשיג חוזה גז לטווח ארוך במחיר של כ 7 דולר ליחידת חום. זה אמנם עדיין יותר יקר מהגז מ"תמר" אבל ההפרש הוא קטן וכשמחיר הגז מ"תמר" יעלה – ההפרש יצטמצטם עוד יותר.
2. מוזר שפתאום באתר ליברלי כמו "מידה" מצדדים במיסוי ואומרים שאחד היתרונות של הגז המקומי הוא במס שמוטל עליו. פתאום מיסוי זה דבר טוב ?
3. העובדה היא שתעשיינים ישראלים מעדיפים לחזור למזוט ולסולר המזהמים ולא לקנות גז מ"תמר" כי זה פשוט לא משתלם. אני זוכר איך נובל נפנפה בפיניציה שאותה לכאורה הצילה מסגירה והיום אותה פניציה מודיה שהיא עוברת לדלק נוזלי עקב עלות הגז…
הכל התחיל מששינסקי. לולא מסקנותיו שאומצו ע"י הממשלה, מחיר יחידה היה יכול להיות פחות מ-4$, המדינה היתה מרויחה 30%, קרנות הפנסיה היו יכולות להשקיע גם בני"ע וגם ישירות בפיתוח ובהפקה וליהודים היתה אורה ושמחה ופנסיה סבבית.
באשר לטענת אלון על המיסוי (סעיף 2):
אענה בשם האתר הליברלי שלא הסמיך אותי:
מיסוי של פרי יזמתם, עמלם והשקעתם של יזמים, מן הראוי שיהיה קטן ככל האפשר כדי לאפשר ליזמים ליהנות מיזמתם. הדבר יעודד יזמה, השקעה ועמל.
הדבר נכון במיוחד כאשר היזמה איננה תלויית-אתר (למשל- רעיון למוצר סייבר חדשני), וניתן לשנעה לסינגפור או אירלנד. (הנוקטות בדיוק מדיניות מינימום מס למטרת גיוס יזמים).
הדבר נכון אפילו יותר כשמדובר בחברת יצוא, היכולה לשנע את הרווח ממקום למקום ע"י מחירי העברה מתוכננים היטב. (חוקי לגמרי). חברה כזו אפילו לא צריכה להעביר את הייצור לאירלנד. מספיק למכור מוצר סייבר לחברת בת אירית ברווח צנוע, ולהשאיר את עיקר הרווח לחברה האירית שמכור את המוצר בשאר העולם.
כאשר מדובר בניצול משאבי טבע תלויי אתר, יש למסותם ב"נדיבות". הדבר צודק וכלכלי יותר מאשר גביית תמלוגים, שאינם מביאים בחשבון את ההשקעה במיזם ואת הרוחיות הספציפית הגלומה בו. מאידך- המס המוגבר מביא בחשון את העובדה שהמדינה היא שהעניקה ליזם את הרשיון לקדוח ולהרויח.
אין כאן שום פירכה.
כתבה מעניית ביותר. בהחלט כאשר מסתכלים לטווח הארוך אין ספק ש מחיר גז טבעי בישראל טוב בהרבה מאשר מחיר הגז המונזל. בסופו של דבר פיתוח המאגרים יכול רק לשפר את מצבו של הצרכן הישראלי.