תפנימו: בית המשפט העליון לא חסין מביקורת

דברים חשובים ושקולים שהשמיעה השרה שקד בכנס לשכת עורכי הדין, נענו, כרגיל, במופע מרהיב של בריונות פבלובית וסתימת פיות מצד השמאל ו"בני האור". לא שציפינו למשהו אחר

סובל משיברון לב; הנשיא בדימוס אהרן ברק. צילום: יוסי זמיר, פלאש90

אדם מן החוץ שהיה שומע את התגובות לנאומה של השרה איילת שקד בכנס לשכת עורכי הדין, עלול לחשוב שהיא הקריאה מעל הבימה את "הודעה מספר אחת", רגע לפני שטנקים עולים בשעטה על בית המשפט העליון – לא פחות. קשה להם בשמאל כשמעזים לגעת במוקד הכוח החשוב ביותר שברשותם. כיוון שהמציאות מוכיחה שוב ושוב עד כמה הם רחוקים מכס השלטון, עבור העליון הם יפעילו את התותחים הכבדים ביותר, מבלי להסס.

מומלץ בחום להקדיש כמה דקות, ולהקשיב ללא מתווכים לדבריה המלאים של שקד. השורה התחתונה: יש מקומות שבהם בית המשפט העליון לא צריך להתערב, ובהתערבותו הוא אף גורם נזקים למדינה מבלי לקחת עליהם אחריות. אך לא עזרו לה כמעט חמש דקות שלמות של פייסנות בפתיחת דבריה. מהזעם הקדוש של "בני האור" היא לא הצליחה לחמוק. "הלב דואב" קרא הנשיא בדימוס אהרן ברק, "אוי לאן שהגענו". "מתקפה ארסית ואלימה" כינה ח"כ יאיר לפיד את דבריה של השרה שקד. "תגידו – התחרפנו לגמרי?" אמר יו"ר האופוזיציה בוז'י הרצוג, "שרת המשפטים בנאום תוכחה מסוכן וחסר מעצורים נגד בית המשפט? זו עבירה על הפרדת הרשויות ועל עצמאותו של בית המשפט". אולי יואיל עו"ד הרצוג להפנות אותנו – היכן מופיעה "עבירה" זו בספר החוקים של מדינת ישראל?

הגדילה לעשות, איך לא, שיאנית ה"סכנה לדמוקרטיה" ח"כ שלי יחימוביץ' שקראה לראש הממשלה לפטר(!) את שקד: "השתלחותה של שקד בעליון היא אלימה ומסוכנת. שקד מנסה לחסל את עצמאותה של מערכת המשפט, להפחיד את השופטים ולאיים עליהם. זוהי התנהלות אומללה של מי שאמורה לחזק את בית המשפט העליון בישראל, שהוא מהטובים בעולם". אלימה? אם כך נשמעת רטוריקה אלימה, על-פי הסטנדרט הזה יחימוביץ' כבר מזמן הגיעה לרמה של סטאלין. וכמובן, אם מדברים על העליהום הזה, אי אפשר שלא להזכיר את להקת המעודדות של 'הארץ', שהצטרפה מיד לחגיגה.

אוי לו לבית המשפט העליון שנזקק להגנתם של מפלגת הרצוג, לבני ויחימוביץ', בתקופה כזו של צניחה חופשית בפופולריות בציבוריות הישראלית. לא ממש האילנות הגבוהים והאמינים ביותר להיתלות בהם.

"בית המשפט רוצה להיות שחקן בזירה הפוליטית"

שאלתי פרופסור מפורסם האם הוא חושב שנכון היה לשאת נאום נגד האקטיביזם השיפוטי בזמן ובמקום הזה, בטח בסיטואציה הקואליציונית הנוכחית, שבה אין 61 קולות שיאפשרו שינויים אמיתיים במערכת המשפט (בלי להזכיר שמות משה כחלון). תשובתו הייתה: "זה היה נאום טוב מאוד". גם אם אי אפשר לבצע מהלכים גורפים כרגע, הוא הסביר, "צריך מדי פעם לטלטל את הספינה".

שורה שלמה של אנשי אקדמיה מן השורה הראשונה התבטאו לאורך השנים כנגד האקטיביזם השיפוטי של בית המשפט העליון, אך נדמה שכולם נשכחו מלב. התייחסות רצינית? לא בבית ספרנו. מדובר למשל בפרופ' מני מאוטנר, פרופ' אברהם דיסקין ועוד רבים וטובים. איש אקדמיה מפורסם נוסף, ודאי היה מרוצה מדבריה של שקד. כמה ימים לפני הכנס התפרסם הגיליון האחרון של עורך הדין, כתב העת של לשכת עורכי הדין. ניתן למצוא בו כמה ראיונות מרתקים, בין השאר עם שופטי בית המשפט העליון לשעבר יעקב טירקל, מאיר שמגר ואף עם הגבורה עצמה פרופ' אהרן ברק. אך הייתי רוצה להתמקד דווקא בראיון עם פרופ' דניאל פרידמן.

שר המשפטים לשעבר הסביר בצורה מנומקת את התפיסה השמרנית ביחס לנושא השפיטה, והעביר לא מעט ביקורת על המצב הקיים והאקטיביזם השיפוטי. רק הכותרת ודאי הייתה מעבירה צמרמורות של זעם בקרב אבירי "שלטון החוק" בפוליטיקה ובתקשורת – "בית המשפט רוצה להיות שחקן בזירה הפוליטית. הוא לא מגן בכך על זכויות אדם". לפרידמן בן ה-80 אין זיקה למפלגת השלטון, או לימין בכלל. האם גם הוא חלק מ"מסע ההסתה" וה"ביריונות"? כמובן שלא, אבל למה להם ל"בני האור" להתמודד עם ביקורת וטיעונים אינטליגנטיים ולגיטימיים, כשאפשר לתייג, להכליל ולהכפיש את שרת המשפטים וממשלת הימין כולה בכמה סיסמאות נבובות.

פרופ' דניאל פרידמן. צילום: מרים אלסטר, פלאש90
פרופ' דניאל פרידמן. צילום: מרים אלסטר, פלאש90

"המחשבה שהפוליטיקאים טועים והכנסת טועה ורק בית המשפט לא טועה, זו מחשבה לא נכונה לדעתי", אמר פרידמן למראיינים, דברים שוודאי מוכרים למי שקרא את ספרו החשוב הארנק והחרב. "השאלה היא מי מחליט אחרון. אני אומר שיש תחומים שבהם ההחלטה של הפוליטיקאים היא החלטה סופית, אחרונה ואין אחריה שום דבר… אני מכיר בחשיבות תפקידו של בית המשפט, אבל סבור שבית המשפט, ולא רק הממשלה והכנסת, זקוק לאיזונים ולבלמים, ואלה נעלמו ממנו כמעט לחלוטין במהלך המהפכה השיפוטית".

למה מתכוונים כשמתייחסים למושג אקטיביזם שיפוטי? פרידמן מסביר כי מדובר במצב שבו "בית המשפט מחליט בעצמו שהוא נכנס לתחום כזה או אחר, שבעבר הוא לא עסק בו". את המהפכה שאפשרה זאת ביצע, כידוע, אהרן ברק, באמצעות מספר כלים. אחד מהם הוא ביטול 'זכות העמידה', שפתחה למעשה את שערי בית המשפט העליון גם בפני גורמים שאינם קשורים באופן ישיר לנושא העתירה. עיקר הבעיה היא כאשר מדובר בעניינים ציבוריים. משלב זה, טוען פרידמן, בית המשפט "הופך לשחקן במגרש הפוליטי והוא עוסק בעניינים ציבוריים כלליים, שבעבר עסקו בהם רק הרשויות האחרות. כך יכול בית המשפט לעסוק, למשל, בשאלה אם יש מקום לקשירת יחסים דיפלומטיים עם מדינה מסוימת או אם יש מקום לנהל משא-ומתן דיפלומטי".

כלי נוסף הוא מושג ה'סבירות' – כאשר בית המשפט "לא שוקל שיקולים של חוקיות אלא של ניהול, החורגים מתפקידו של בית המשפט ומהמיומנות שיש לו" – ונושא "החקיקה השיפוטית": זאת אומרת, "כאשר יש חוק ברור ובא בית המשפט ואומר 'לא, אני אפרש את זה ככה'". פרידמן טוען כי מדובר בכלי לגיטימי, "כאשר המחוקק משתמש במושגים כלליים ועמומים". אבל –

ברגע שהפרשנות הופכת לפרשנות נגד המחוקק, כשלשון החוק ברורה, זו דוגמה לאקטיביזם שאינו ראוי. למשל, הדוגמה הידועה של דיון נוסף. החוק קובע שניתן לקיים דון נוסף על פסק דין שניתן בהרכב של שלושה. בא בית המשפט ואומר – זה לא שלושה. בית המשפט בעצם אומר – אני רוצה לחוקק לעצמי חוק שתהיה לי אפשרות לקבוע שיהיה דיון נוסף כשזה יראה לי. זו דוגמה לאקטיביזם ולגלישה לתחום החקיקה. תיאורטית זה פירוש של חוק הכנסת. במציאות זו חקיקה של בית משפט המנוגדת לחקיקה של הכנסת.

הדברים שאמר פרידמן מהדהדים היטב בנאומה של השרה שקד. כשהיא מדברת על "החלשת יכולת הפעולה של הכנסת והממשלה בענייני מדיניות שאינם פוגעים בזכויות אדם", היא מתכוונת בדיוק למעשים מן הסוג הזה.

"כאשר בית המשפט עושה זאת, הוא הופך עצמו למחוקק על" קובע פרידמן. "הוא פוגע בדמוקרטיה, ופוגע בשלטון החוק. הפגיעה בדמוקרטיה נעוצה בכך שבשלטון דמוקרטי ניתן כוח החקיקה בראש ובראשונה לנבחרי הציבור האחראים כלפי הציבור. שלילת הסמכות הזאת והמרתה החקיקה של בית המשפט, שאיננו כפוף להליך הדמוקרטי ואיננו חייב דין וחשבון לאיש, מערערת את הדמוקרטיה ואת הפרדת הרשויות".

אפשר גם אחרת, אך כנראה שלא בקרוב

המצב הנוכחי שבו בית המשפט לקח לעצמו סמכויות מופרזות, מסביר פרידמן, אינו גזרת גורל. למרות שאבירי "שלטון החוק" שוכחים, או אולי מנסים לגרום לנו לשכוח – אפשר גם אחרת. פעם, לפני השינוי שהתחיל אצל שמגר והגיע לשיאו בתקופת ברק, "בית המשפט הכיר בכך שיש דברים לא שפיטים. הוא גם השתדל לא להיכנס לנושאים פוליטיים ולא התערב בשיקולי מדיניות. הוא הכיר בכך שיש תחומים שאינם שלו… בשורה ארוכה של מגבלות מקובלות". באופן עקרוני, הוא מוסיף, "אני מקבל את ההגדרה של שמגר של מה שאינו שפיט. נושא שהמרכיב העיקרי בו הוא פוליטי, הוא לא שפיט. אפשר להתווכח על היישום של זה. בזמנו של שמגר לא התערבו בעניינים ביטחוניים".

חשוב להבין שמבקרי בית המשפט העליון אינם קוראים, ככלל, לעלות עליו עם דחפור די-9. הטיעון המרכזי הוא להשיב את הגלגל לאחור ולחזור למצב של בית משפט שמרני, שמבצע את תפקידי השפיטה על פי נורמות המקובלות גם במדינות מערביות מתוקנות אחרות. "בתחום הציבורי" מסביר פרידמן, "היו בעבר נושאי שהיה ברור שהמשפט לא נכנס אליהם, כמו למשל יחסי ישראל-גרמניה או הסכם השילומים. כשהוגשו עתירות לבג"ץ בעניינים האלה בשנות ה-50, בית המשפט אמר 'אין לנו שום יתרון על הממשלה', ופתר את העניין בשלוש-ארבע שורות. לעומת זאת, על שאלת פינוי עזה בית המשפט כתב 350 עמודים".

את הריאיון חתם פרידמן בתחזית די פסימית לעתיד: "השאלה היא – האם נגיע בשלב כלשהו לגיבוש כללים שיקבעו מתי בית המשפט מתערב ומתי ברור לנו שהוא לא, ולא יעסיקו אותו בזה. צריך לקוות שהדברים יתגבשו. כרגע אני לא רואה לזה פתרון". והאמת היא שיש מידה לא מבוטלת של צדק בדבריו.

כאמור, בקואליציה הצרה הנוכחית יש גורם אחד שמתבצר מאחורי חומות ה"הגנה על עצמאותו של בית המשפט". בהתחשב במצב, תהיה זו נאיביות לחשוב שראש הממשלה יחליט לפתוח במלחמה על נושא שיעורר עליו את כל האליטה וכלי התקשורת במדינה, בלי סיכוי של ממש לנצח בה. למרבה הצער, כפי שסוקר בהרחבה ב'מידה', נראה שגם השרה איילת שקד, על אף שליבה כנראה במקום הנכון, עשתה טעות חמורה ב"דיל" עם לשכת עורכי הדין. על אף שבשנה הבאה היא אמורה למנות ארבעה שופטים חדשים לעליון, לא מסתמן שיהיה לה הרוב הדרוש כדי להביא את האנשים הנכונים שיוכלו לחולל את השינוי המבוקש.

בינתיים נסתפק אפוא בביקורת שתפרוץ את חומת סתימת הפיות ו"טלטול הספינה".

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

11 תגובות למאמר

  1. מסכימים שאפשר לבקר אך לא מבי חושך שכמוכם. מי שמכם לבקר את הגזע הנאור? ברור שמבקרים נמוכי רוח הם סכנה לדמוקרטיה ולאנושות כולה.

  2. רוברט בורק: בג"צ הרשות המסוכנת ביותר לזכויות האומה

    אהרון ברק הוביל את מערכת המשפט למשבר החמור בתולדות המדינה ולשיתוק המערכת הפוליטית.
    לדברי רוברט בורק מחשובי המשפטנים בארה"ב: ביהמ"ש הישראלי, ביומרתו לשלוט…עלול להתגלות כרשות המסוכנת ביותר לזכויותיה הפוליטיות של האומה.

    קמפיין נגד העליון / עו"ד יראון פסטינגר

    במאמר קטלני מנתח בורק את דרכו של ברק ואת תורתו, ומבהיר למי שהדבר אינו ברור לו, מדוע הובילה דרך זו את מערכת המשפט בישראל למשבר החמור בתולדות המדינה – אובדן אמון הציבור בצד שיתוק המערכת הפוליטית

    הרבעון "תכלת" פירסם בגיליונו האחרון את מאמרו של רוברט בורק, "השופט, החרב והארנק", העוסק בדרכו ובמורשתו של אהרן ברק. רוברט בורק הינו מחשובי המשפטנים בארה"ב, נחשב למתנגד נחרץ לאקטיביזם השיפוטי, ורמת בקיאותו בנעשה בארץ מדהימה.

    במאמר קטלני מנתח בורק את דרכו של ברק ואת תורתו, ומבהיר למי שהדבר אינו ברור לו מדוע הובילה דרך זו את מערכת המשפט בישראל למשבר החמור בתולדות המדינה – אובדן אמון הציבור בצד שיתוק המערכת הפוליטית.

    בין השאר כותב בורק על ברק: "השפעתו על המשפט בישראל הינה בעייתית ביותר", מייחס לו "חשדנות עמוקה כלפי הדמוקרטיה ", "מגמה אוטוריטרית", "פוליטיקה תחבלנית", "יומרה שיפוטית ליצירת חוקה שהעם לא בחר", "ההחלטות שקיבל ביהמ"ש בראשותו… נעות מן המוזר ועד למסוכן". "שלטון החוק… מוחלף הלכה למעשה בידי שלטון השופטים, מגמה שהוא עצמו הניע והוביל".

    ולסיום "ביהמ"ש הישראלי, ביומרתו לשלוט הן בחרב והן בארנק, עלול בהחלט להתגלות כרשות המסוכנת ביותר לזכויותיה הפוליטיות של האומה."

    אם היה בורק חי בארץ, מן הסתם גורם חרוץ בפרקליטות המדינה או בצמרת המשטרה כבר היה "תופר לו תיק"…

    דברים מדהימים אלה לא זכו להד תקשורתי, גם לא במסיבת העיתונאים של נשיאת ביהמ"ש העליון…עם זאת, יש לציין כי חזרה על הקלישאה בדבר התנהלות "קמפיין נגד ביהמ"ש העליון"…

    …אגדת ה"קמפיין נגד בית המשפט העליון" אותו מנהלים, רחמנא ליצלן, "החרדים וליברמן", נולדה לפני כעשור על-ידי אהרן ברק, ודוברו האלמותי דאז, משה גורלי, על-מנת לסתום פיות ולהדוף את גלי הביקורת על ביהמ"ש העליון, שגלש לתחומים לא לו וביקש לנהל את המדינה ולקבוע את ההכרעות האידיאולוגיות בחברה.

    גם אז היה מדובר בתעמולה חסרת שחר ובניסיון חמור לדמוניזציה של מתנגדים אידיאולוגיים, וכך גם היום.

    כאשר דוברים כמו פרופסור אמנון רובינשטיין ופרופסור שלמה אבינרי מדברים על דיקטטורה שיפוטית, ברוח דבריו דלעיל של רוברט בורק, ומצטרפים בכך לדברים שהשמיעו עוד בעבר הנשיא משה לנדוי, המשנה לנשיא מנחם אילון, פרופסור רות גביזון, ורבים רבים אחרים, אין הדבר הופך אותם לא ל"חרדים" ולא ל"לאומנים". גם זיקתו של פרופסור פרידמן לחרדים או לליברמן נראית מצומצמת, בלשון המעטה…

    אשר על כן, מוטב לה למערכת המשפט ול"אוהדיה השרופים", שלא לחזור על דמוניזציה של מתנגדים פוליטיים מן העשור הקודם.

    אין דרך למנוע את הדיון הציבורי, לא בסמכויות ביהמ"ש העליון, לא במבנה הוועדה למינוי שופטים, ולא בנושאים קרדינלים דומים… על מנת לאפשר למערכות הפוליטיות לעסוק בהכרעות האידיאולוגיות בחברה, ולנהל את ענייני המדינה.

    http://www.news1.co.il/Archive/003-D-21167-00.html

    תגוביות:

    1.בית המשפט העליון כבר מזמן איננו עוסק בחוק, בטח שלא בענייני צדק, ובטח ובטח שלא בענייני טובת הציבור הרחב.

    בית המשפט העליון עוסק בעצמו, באינטרסים שלו, ושל מקורביו.

    רעב שיגנוב לחם יישפט שם לשנת מאסר, ומולטי מליארדר שיעלים מאות מליונים מס, יקבל זיכוי. למה? כי גיסו היה המשנה לנשיא, זוכרים?

    בית המשפט העליון עסוק, כמו כל פושע, בלהתגונן מפני אלה המאיימים לחשוף את פשעיו.

    את מי שהוא יכול, הוא מחסל, ואת מי שהוא לא יכול – הוא מתקיף ועורך לו דה-לגיטימציה אינקיויזיטורית מחליאה.

    אנשי מקצוע אין שם. אנשי חוכמה אין שם. אנשי יושר אין שם. אנשי מוסר אין שם. אנשים המייצגים את הציבור הרחב אין שם.

    זה איננו בית המשפט העליון שלי. וגם לא של תשעים ותשעה אחוזים מאזרחי המדינה.

    2.למי שקרא במשך שנים רבות באופן שוטף מספר רב ביותר של פסקי-דין שלום, מחוזי ועליון – אין צורך לספר על רמתם הפלספנית הירודה וההתחכמויות המיותרות המאפיינות 90 אחוז מהם לפחות. רבים מפסקי הדין נראים כאילו נכתבו בידי סטודנטים בינוניים ולמטה מזה באחת המכינות למשפטים.

    מי שבנה אקטיביזם שיפוטי על מערכת שפיטה מעין זו, היה חייב לדעת מראש שמה שיתקבל בסופו של יום יהיה אידיוטיזם שיפוטי.

    זה אכן מה שקרה במהלכה של תקופת אהרון ברק, וקרוב לוודאי יחמיר בתקופת נשיאותה של ביניש. אלא אם כן יתרחש נס ושר המשפטים יכהן תקופה ארוכה דיה כדי לבלום את האידיוטיזם השיפוטי באמצעות חקיקה.

    3.מזכיר כמה אפיזודות מתוך ספרה של נעמי לויצקי "העליונים":
    עירוב של אינטריגות, דילים, אגו-טריפים, קנוניות, אג'נדות, נפוטיזם, אגואיזם, אינטרסים פרטיים, מקיאווליזם, ומה לא.
    ואלה קובעים איך ייראו פני המשפט במדינת ישראל, מבלי שיצטרכו לשאת אי-פעם באחריות למעשיהם.

    http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=319023

    באשכול:

    http://rotter.net/forum/gil/20101.shtml#442

    1. תאמינו לי שרת המישפטים ועו״ד בורק מארהב צודק ב100% הייתי שם כמה פעמים בית מישפחות (מי שפט) פשע כנופייה הכי חזקה במדינה רק אשכנזים הולכים למות ורוצים לשלוט במדינה בלי בקורת בלי בעל הבית לקחו את החוק לידיים ועושים מה שבא להם שמאלנים ושונאי מזרחיים ברמה של הנאצים מי שיש לו הרבה כסף ומקושר זכאי מי שמי זרחי מת שם

  3. בנושא זה ראוי להזכיר את אותו שופט בבית המשפט העליון שנשאל למה בג"צ מתערב בעניינים שהם מעניינם של הכנסת והממשלה והוא ענה :"ראית מי נבחר לכנסת….".

  4. יתכבדו המחוקקים ויקבעו כללים ברורים להתערבות ביהמ"ש, לדרכי הפרשנות, לשיטות וכדו'.
    לא מדובר בעבודה מסובכת מבחינה משפטית.

    כרגע כאשר לישראל אין חוקה מגובשת, וגם אין חקיקה קודיפקטיבית לסמכויותיו של העליון, כמו גם דרכי השפיטה והפרשנות (הכללית) בביהמ"ש חקיקה כללית – ביהמײש נוהג כפי שנוהג ולא במנותק מהמצב החוקי, אלא אולי דווקא קא בגללו.

  5. אהרון ברק הוא פסל עננננננננק שכולנו מישתחווים לו עשרות שנים.הפסל השני אינו שונה ממנו זה של ישיבות תורתם אמונתם.שניהם פגנים אליליים וסיימו תפקידם.הם שולטים על מאה אחוז מהשטח.שתי דיקטטורות סטליניסטיות גלותיות מנוכרות זרות לארץ ישראל.אפילו אם נסנגר עליהם ,הם הרי מיצו עצמם ומימזמן.אז די פנו מקום לאדם הלאומי.אתם תפסתם את מקומו.הלאומי הוא המיינסטרים האמיתי החברתי.הוא הולך לצבא ולעבודה לא חי בשום שבט אלא שייך לעם כולו.צמצמו עצמכם בבקשה.היגיע הזמן.לפחות בתור התחלה .פנו חמישים אחוז מהשטח ללאומיות העיברית הרעננה שלנו.אינכם יכולים להיות כה אנוכים.הרי כולנו עם אחד וצריך היתחשבות.המיזרח רבותי לא אוהב, פשוט רע לו עם פסלים.ראו קדפי מוברק סאדם ודומיהם.הם הפסלים בסוף נישברים וזה רלוונטי לכל העולם.כל העולם מלא אליליזם ועד אנה אנו באים.אסור להפוך רעיון לשמש העמים.אנחנו אולי העם הכי אנטי דמוקרטי בעולם.לא מבינים ביכלל מה זה דמוקרטיה. הערבים לדעתי הקדימו אותנו.מיתקדמים יותר מאיתנו.בגלל שהם סובלים.גם הרוסים סבלו כשהפסל נפל.זה לא קל.אז הבה לא נגיע לזה רק פנו מקום ותנו לאחרים את חלקם.קצת מזה וקצת מזה וככה נשלים מעגל.בתור מיזרחית היגיע הזמן שעדות המיזרח יקבלו את חלקם בעוגה.הם הביאו את השילוב הניפלא בין קידמה לאמונה למודרנה ומסורת והשכלה.נוסחא טובה ורצונית.ורובם לא חי בגטו כמו השאר.גם להם יש מה ללמד אחרים.
    אז יאללה ואינשאללה אאורה יפה תבוא
    דרך המלך היא,כמו כתר היא,הו הו הו הו.
    אם רק ידע העם את ששכח וממש מולו
    מיזמן היה שוקע בזה בחיל ורעדה כולו.
    זה לא הייטק וגם לא בוכטה של נייר
    אלא סחורה יקרה מפז והערצה מכל זר.
    היא נימצאת ליד הלב היא נשמה ונשימה
    שתסיר כל רע ואף את המת תעיר מרדימה.
    סוד כמוס לכל חי רז הוא אין בו חסרון
    יבוא ברגע ויביא איתו מהר את הפתרון.

  6. הנה אובמה מבקר בציבור את בית המשפט העליון. כנראה בארה"ב שופטים הם פחות קדושים:

    "I don't recall any president ever attacking the Supreme Court so directly at a State of the Union," Tom Fitton, president of the Judicial Watch organization, tells Newsmax. "Obama's attack was a disgrace that undermines the rule of law."

    Breaking News at Newsmax.com
    http://www.newsmax.com/InsideCover/obama-alito-ruling-state/2010/01/28/id/348341/#ixzz45T68B91O

  7. הבעיה שלהם היא שמישהו מטיל ספק בסמכותם. הם חושבים שאם הם יושבים על במה ושמו עליהם גלימה – זה אומר שיש להם סמכות מתוקף תפקידם. ואנחנו אומרים לא! לא תפקידכם להתערב בעניינים ביטחוניים. למשל, להחליט שלא הורסים בתי מחבלים. האחריות לביטחון האזרחים אינה מוטלת עליכם, לכן אל תתערבו בצעדי ההרתעה שהממשלה החליטה עליהם.
    מזמן אנחנו רואים שאתם מפרשים את החוק איך שבא לכם, לפי האג'נדה שלכם. אתם לא מחזירים תביעות שאינכם אמורים לדון בהם. לכן אנחנו מערערים על סמכותכם. הסמכות ניתנת למי שמבין מה תפקידו, ולא למי שלוקח אותה בכח.
    העם לא רואה צדק ומוסר. העם רואה סלחנות אינסופית לטרור באיצטלה של "נאורות וזכויות אדם". אל תתערבו בהחלטות ביטחוניות. מי שמכם? אין לכם אחריות ביטחונית אז אין לכם סמכות להחליט.

  8. אהוד ברק וחבריו עלו על ביהמ״ש העליון ועל מע׳ המשפט הישראלית כולה, לפני כשלושים שנה, עם די ניין אימתני, והרסו לה את האמאמא של הצורה בכ״כ הרבה מובנים שתקצר היריעה מלפרט. והם ממשיכים להרוס. אלה שמנסים היום לתקן את הקלקולים הרבים והקשים במע׳ המשפט הם אלה ש*מגנים* על מע׳ המשפט מפני מהרסיה כבר שנים רבות (ולא מנסים ״לפגוע בבית המשפט״ כפי שאוהבים לומר חברי החונטה הפוגעת) השופטים הם לא בית המשפט.. בית המשפט הוא רעיון, מוסד, שהשופטים הם רק נותני שירות בו, נותני שירות נכבדים וחשובים אך רק נותני שירות. בית המשפט אינו ״ביתם״ של השופטים (״מי שירים יד על **ביתי** אני אגדע את ידו..) אלא ביתם של כל אזרחי ישראל ובעיקר של החלכאים והנדכאים שבהם והשופטים חייבים להתנהל בו בחרדת קודש אין סופית. האזרחים הבאים בשערי ביהמ״ש אינם אורחים בביתם של השופטים. בביתם שלהם הם מתהלכים והשופטים חייבים לספק להם את השירות החרוץ והראוי ביותר ולעשות זאת בזהירות רבה תוך מתן כבוד גדול לנזקקים לשירותיהם והכל, כאמור, לא באדנות מתנשאת ורחוקה אלא בחרדת קודש זהירה. ההטיה החמורה וחוסר האיזון במע׳ המשפט הישראלית הם הבעיה העיקרית של החברה הישראלית ,כבר שנים רבות, שגורמת נזק עצום. הצעד המשמעותי ביותר בתיקון הקלקולים האלה צריך להיות שינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים באופן ששופטים לא ישבו בה בכלל. שופטים תפקידם לשפוט במקרים המובאים בפניהם. הא ותו לא

  9. נוגסי העם אל תדמו בנפשכם להימלט. הגלימה הכלימה.
    כשהגולם קם על יוצרו ואין יוצרו יכול לייסרו
    יש לנתק את העטין אליו הוא מחובר וממנו הוא יונק
    כל הבלה בלה השיפוטי מעניין אותי רק במבחן התוצאה
    1. אם את רות דוד לא מעמידים לדין
    2. אם את זדורוב קוברים הסעיפים,
    3. אם הנהגת שהרגה את גל בק לא משלמת על מחדליה
    4. ולהזכיר מקרה ברנס והשופט כהן שהתנצל בפניו אחרי שקברתם את חיו
    5. ואותי הנאנק תחת אותו הגולם כבר 24 שנה
    הגולם מבחינתי סיים את תפקידו.
    ואני דורש הקמת ועדת חקירה ממלכתית שתבדוק את כל פסקי הדין, בהם רב הספק על התועלתנות האישית, של שופט או אינטרסנט זה או אחר.
    אחרת כשיבוא היום והעם יתעשת והיום הזה יגיע.
    ויבחר אתכם בדמוקרטור ולא בדמוקרטיה אותה הפכתם לקרדום לחפור בה.
    אתם תשלמו כנראה ביוקר רב.
    אל תדמו בנפשכם להימלט תחת הכול שפיט. כי כשהדמוקרטור יגיע הכול שפיט ושפוטיו יברחו מהארץ. או יתלו את עצמם כמו אחיתופל
    https://www.facebook.com/LBsmymHyHadrHathanah/

    1. גלימת הגולם הכלימה והגיעה העת לשנות את שחור תכנה וצבעה משחור לשקוף