הניאו-אזרחות של יעל גוראון

התחמקות משאלות, השתקת הביקורת וחוסר הבנה בסיסי במושגי היסוד של המקצוע. בדיון פנימי של המורים לאזרחות נחשפות פניה האמיתיות של המפקחת על הוראת המקצוע, יעל גוראון

לא אוהבת שאלות קשות. המפמ"רית גוראון. צילומסך

מי שחיפש הדגמה חיה לבעיות בהוראת האזרחות בזמן האחרון יכול למצוא אותה בדיון מרתק שהתנהל באחת מקבוצות הפייסבוק הסגורות של המורים לאזרחות. השרשור שהגיע לידינו חושף את עומק הבלבול והמבוכה שאוחזת במורים, ויותר מכך – את האופן בו המפקחת על המקצוע, יעל גוראון, לא רק שאינה ברמה המקצועית המתבקשת, אלא גם מתחמקת משאלות ומשתיקה את הביקורת.

עד לאחרונה היו מורי האזרחות רגילים ללמד כי ישנן שתי גישות בסיסיות למדיניות כלכלית: הגישה הסוציאליסטית והגישה הליברלית. כך מופיע בספרי הלימוד, כך הם רגילים ללמד וכך גם נכון מבחינה מדעית. לכן רבתה המבוכה כאשר במחוון המושגים החדש שהופץ למורים – כלי עזר חדש שאמור למקד את החומר סביב מושגים נבחרים – הופיע במקום המושג המוכר מושג כלכלי חדש: "הגישה הניאו-ליברלית".

"למישהו יש מושג ממתי קוראים לגישה "הליברלית" גישה 'נאו ליברלית'? והאם יש הבדל?" שאל אחד המורים הנבוכים. "ככל הידוע לי, אין כזה דבר 'ניאו-ליברלי' בהקשר הכלכלי", השיבו לו. ופירטו:  "'ניאו-ליברליזם' משמש, בדרך-כלל, בידי מבקרי התפישה הליברלית, כדי לתאר את עלייתה-מחדש בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20, בפרט בבריטניה וארה"ב".

בעוד המורה המבולבל ניסה להבין, והציע שמדובר ב "טעות בניסוח של כותבי המחוון", התגייסה מורה אחרת לעזר והציעה הסבר חדש ומקורי: "אין היום מדינה ליברלית לגמרי. אחרי ה'אובמה קייר' קיבלנו הוכחה שאפילו ארה"ב הגדולה כבר לא לגמרי ליברלית. ב'ניאו ליברליזם' המדינה מתערבת קצת יותר בתחום הכלכלי חברתי, אבל עדיין מדגישה חירות על פני שוויון", כך בדתה אותה מורה מליבה, ואף הוסיפה: "ככה אני מלמדת את התלמידים. אין היום שחור או לבן. יש הבדל בין התיאוריה לבין מה שקורה בשטח".

מורה מבולבל נוסף הצטרף לשיחה: "התפיסה הכלכלית הליברלית היא היפוכו של הסוציאליזם. כך אני מלמד, הניאו-ליברליזם הוא גם היפוכו של הסוציאליזם?" וכמו כדי להוסיף לסלט, הצהיר מורה אחר כי עד כמה שהוא מבין "הניאו-ליברליזם הוא הסוציאליזם המודרני".

זה כבר היה יותר מדי, ולדיון החלו להצטרף עוד ועוד מורים שניסו לעשות סדר: "זה לא קשור לאיך שהגדרת את המושג 'ניאו-ליברליזם'", כתב אחד, והמליץ: "מציע לך לא ללמד כך כדי לא להטעות את תלמידייך". "'ניאו-ליברליזם' הוא מושג שמשמש, ללא כל יוצא מן הכלל, רק את מנגחי ומבקרי הגישה הליברלית. הקונוטציה שלו היא 100% שלילית", כתב מורה אחר, "במילים אחרות, לא מושג מתאים כלל ועיקר".

לנוכח הבלבול הרב שיצרה הכנסת מושג לא ברור, ועוד כזה שבדיון הכלכלי מאפיין את השיח השמאלי-רדיקלי, לא אחרה לבוא גם ביקורת על קובעי המדיניות במשרד החינוך: "סוגיה זו היא בדיוק הניתוק בין המושגון לבין מה שהתלמידים צריכים בשטח. במקום ללמד אותם מושגים רלוונטיים לחייהם אנחנו צריכים להיאבק בפלפולי מושגים שמתאימים לאקדמיה. הייתי שמח אם היה לנו יותר זמן להקדיש להטמעת ערכים ומושגי יסוד שבאמת חשובים לתלמידים". כתב אחד המורים והוסיף: "לילד ממוצע בן 17 אין יכולת לרדת לרזולוציה הזו. מבחינתו זה בליל של מילים בלעז שרחוקות שנות אור ממה שהוא עושה בחיים. כן חשוב שידע את ההבדל בין סוציאל דמוקרטית לליברלית אבל אין חשיבות לפלפולים מיותרים של אקדמאים למדעי המדינה". המורה אף העיד על כך שכבר הציע בעבר "למחוק את 'ניאו-ליברליזם' מהמושגון", אך פנייתו נפלה על אוזן ערלה ו"שום דבר לא השתנה".

ניאוליברלי

ניאו-מושגים

בנקודה זו התערבה בדיון יעל גוראון, המפקחת הראשית על לימודי האזרחות, מי שיצרה את אותו מחוון מושגים החורג מתכני הלימוד המקובלים בספרים. האופן שבו הגיבה גוראון לטענות המורים – הנובעות ממצוקה פדגוגית אמתית וכוללות הערות מקצועיות – מלמד דבר או שניים על רוח המפקד היום במקצוע האזרחות; רוח רעה של התחמקות והשתקה.

בכל השרשור גוראון לא מספקת הסברים ענייניים לבחירה במינוח הבעייתי לתיאור השיטה הקפיטליסטית. תחת זאת היא פותחת במתקפת קישורים תמוהה ומוטה ביותר, מגוננת בצורה לא-עניינית על מחוון המושגים שלה, ומוכיחה בורות מזעזעת למדי בתחום הידע שעליו היא אחראית כלפי כלל תלמידי ישראל.

הטקסט הראשון אליו מפנה גוראון גורם למבוכה רבתי. מדובר במאמרון באתר 'אימגו', המסכם בכלל גישות ביחסים בינלאומיים, ולא בכלכלה! גם אם נתעלם מכך שלא מדובר במקור המוסמך ביותר לעניין, לא נוכל להעלים עין מכך שלמפקחת הראשית על מקצוע האזרחות אין מושג בסיסי במושגים הבסיסיים של המקצוע. למי שאחראית על הוראת נערי ישראל, למי ששינתה בעצמה את מושגי היסוד הישנים ל"ניאו-מושגים" במחוון החדש, אין שליטה בסיסית בחומרי הרקע.

המורים בקבוצה עלו על כך מיד: "מדובר פה על ניאו-ליברליזם כפרדיגמה ביחב"ל, זה לא שייך לתורה החברתית כלכלית", כתב אחד. אבל גוראון, שנתפסה בקלקלתה, המשיכה לגייס למאבק את ידידו הטוב של כל חובבן: חיפוש מילים בגוגל. למרבה התדהמה, מקורותיה ה"כלכליים" מתבררים כמפוקפקים ומוטים לגמרי, כפי שמתברר ולו מקריאה שטחית. הראשון הוא מאמר של יוסי דהאן מאתר השמאל הקיצוני העוקץ, "היסטוריה קצרה של ניאו-ליברליזם". המאמר הוא סקירה של ספר אנטי-קפיטליסטי מובהק, שכפי שפורסם ב'מידה', גם הוא אינו חף משגיאות חמורות.

וכשזה כושל ("רק סוציאליסטים שמבקרים את הגישה מכנים אותה כך" אמרו לגוראון), היא ממשיכה לשלוף מחיפושי גוגל – אך מכיוון שאין קפיטליסט שמכנה את עצמו ניאו-ליברל, היא נופלת שוב לאותו בור. למרבה המבוכה, היא לא שמה לב שגוגל בעצם שלח אותה לאותו מקור: תדפיס מתוך המהדורה העברית של הספר עליו כתב דהאן ב'העוקץ' – 'קיצור תולדות הניאו-ליברליזם', שהוציא מכון 'מולד'.

אלו הם, אם כן, מקורותיה של מי שהכניסה מושג חדש לתוך מחוון המושגים: מאמר אינטרנטי מתחום אחר לגמרי, סקירת ספר מוטה באתר שמאל רדיקלי, והספר המוטה עצמו, באתר שמאל סוציאליסטי אחר.

המורים בקבוצה, שהיו המומים מגילוי זה של חוסר-מקצועיות מצד המפקחת הארצית, הגיבו בחריפות: "נייר העמדה אותו צירפת מגיע ממכון 'מולד', גוף בעל נטייה פוליטית שמאלית-רדיקלית מובהקת (ולא מוצנעת, אגב)". ענה אחד המורים. "לקרוא מאמר שלהם על ליברליזם זה כמו לבקש מאיסמעיל הנייה סקירה על הקונפליקט הישראלי-ערבי. זה כל-כך מוטה שלא ניתן לקחת את זה ברצינות".

לנוכח טיעונים אלו כבר לא היה לגוראון מה להשיב: "מזכירה שהדיון בינינו הוא בשאלה האם המושג ניאו-ליברליזם מתייחס לתחום הכלכלי". התחמקה, והוסיפה: "אני התרשמתי ששייך לתחום הכלכלי". הבנתם? שאלת יסוד הנוגעת לאחד מהמושגים הבסיסיים הנתונים בוויכוח הפוליטי בישראל ובעולם, וכל מה שהאחראית על הוראת המקצוע במשרד החינוך מסוגלת לגייס הוא "התרשמות" כללית המבוססת על חיפושי גוגל אקראיים. לנוכח הביקורת הקשה (והמוצדקת) המוטחת במושג השגוי, ממשיכה המפקחת להתחמק: "אם תקרא או לא תקרא עמדות רדיקליות – זו כבר שאלה שהתשובה אליה לא נמצאת אצלי".

אבל המורה העקשן לא אפשר לה לחמוק: "זו בדיוק הנקודה – שאם המקום היחיד שבו ניתן לראות את המושג "ניאו-ליברליזם" בשימוש, הוא בידי המתנגדים החריפים ביותר של האידאולוגיה, אז כנראה שלא מדובר במושג תקין או מקובל".

בשלב זה עברה גוראון לטקטיקה חדשה. במקום להשיב לשאלות, היא פשוט מנסה לבטל את הדיון ולהשתיק את הביקורת: "דיון שעניינו התנגחות במחוון – במחילה – נדמה לי שאפשר לדלג". עוד ביקשה המפמ"רית "לא להפוך את העיסוק בו לדבר היחיד המעניין … המורים הטובים שפגשתי רואים במחוון כלי עבודה ומתאימים אותו לצרכיהם … אחרים טובים לא פחות גם מעלים כאן סוגיות עקרוניות ומתפלפלים לגביו. זה מצוין".

ומה עם המושג הבעייתי? או לפחות התייחסות לעובדה שהוכח כאן לא רק שהמחוון מוטה, אלא גם שהמפמ"רית שכתבה אותו חסרת ידע בתחום ומקורותיה, הנשענים על חיפוש בגוגל, מוטים גם הם? שום דבר. גוראון מתחמקת מהביקורת המקצועית והעניינית ומסיטה את הדיון, בתואנה שאלו "פלפולים" של מורים בפייסבוק, וכל מי שטוען אחרת רק רוצה "להתנגח או לזלזל".

אלו הם פניו של הניאו-חינוך שמובילה גוראון. אחר כך היא תמשיך לספר לכולם שבאזרחות מחנכים "לחשיבה ביקורתית" ו"פלורליזם". מישהו במשרד החינוך צריך לשים קץ לפארסה הזו. אם ישנו שר חינוך, יופיע מיד, ואם לא הוא בכבודו, ישלח נא מלאך.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

18 תגובות למאמר

  1. נחמד לראות איך כותבי מידה מנסים להשליך את הבורות שלהם על אחרים. ברור שהכותב לא מבין את פירוש המושג ניאו-ליברליזם, אבל במקום לצאת וללמוד הוא מסיק שאם הוא לא מבין משהו כנראה שהוא לא קיים וחלק ממזימה של השמאל.
    אז קודם, תנוח דעתך. אמנם קיצור תולדות הניאו-ליברליזם יצא בעברית בהוצאת מולד, אבל הספר המקורי יצא בהוצאת אוקספורד והוא נכתב על ידי אחד ההוגים החשובים בשיח האקדמי בנושא תיאוריה חברתית-כלכלית. נכון שמידה סקרו את הספר ואמרו שהוא מוטה, אבל כאן אתם שוב שוקעים בתוך הביצה הטובענית שהיא השיח הימני, שלא מכיר מימינו ושמאלו ומסיק שכל מי שחושב שמאלה מגנדי הוא שמאלן קיצוני.
    הניאו ליברליזם הוא תפישה שמבכרת את חוקי השוק החופשי על פני כל שאר הערכים האנושיים. זה רעיון חדש. לוק לא תמך בו, מילס לא תמך בו, וגם מונטסקייה וטוקוויל לא תמכו בו. הוא תוצר של רעיונות שהתפתחו במאה העשרים על ידי מיזס ותלמידיו ולכן הוא ״ניאו״. אז נכון, המורים מבולבלים, וראוי להסביר להם. אבל הבורות שלהם, והבורות של הכותב, אינם הוכחה לבעיתיות המושג אלא לחוסר הידע שלהם ושלו. אז למה שלא תקראו איזה ספר במקום להתלונן שאנשים מלומדים מכם מדברים במילים שאתם לא מבינים?

    1. יש לך את זה ביותר חד-גוני ומתנשא?! יצאת מנקודת מבט שמנמיכה את הבמה שבה פורסמה הכתבה ואז השתמשת באותו טיעון על מנת לשלוח אותם לאותו ספר בדיוק שהם פנו אליו… אתה קורא את מה שאתה כותב לפני ששלחת?

    2. לא ענית על שתי שאלות מרכזיות: אם מי שהכניסה את המושג לשיח לא יודעת את מה שאתה יודע, מה זה אומר עליה?

      אם המושג הזה הוא מושג חדש, מדוע הוא מחק את הקודם ליברליזם ולא התווסף אליו ?

    3. מיסטר עודד, איך תסביר את תשובותיה המביכות של הגברת גוראון? האם ספר אחד המייסד עולם מושגים מסויים שאינו מקובל בעולם האקדמי ראוי שיתווה את כלל לימודיהם של תלמידי ישראל, תהא ההוצאה שהוציאה אותו לאור אשר תהא?
      עם כל הכבוד, השמטת הוגים ליברלים חשובים לאורך תגובתך כמו לוק או דה טוקוויל לא מעניקה לך חסינות, ובוודאי שאינה מאפשרת לך זכות כלשהי להתעלם מהכתוב במאמר של מר ביגמן. ברור כי ישנה תפיסה רדיקלית שמותווית על ידי המפמ"רית שאינה מגובה בידע עמוק או במקורות אקדמיים ומחקריים עשירים. עמדת מיעוט או אפילו צד אחד של השיח האקדמי לא יכולים ליהפך ל-"חזות הכל" בשל דעותיה הרדיקליות של המפמ"רית. אין בכך לא יושר אקדמי, לא יושר אינטלקטואלי ובוודאי שלא פלורליזם. אנא, את השיחדש המתנשא שלך שמור לאומרי ההן מהמחנה שלך, ולא לאנשים שבוחנים את המציאות ואת הנאמר להם באופן ביקורתי. אתה מביך את עצמך.

    4. אתה מתעלם מהטענה העיקרית, והיא שהמונח משמש באופן אבסולוטי לניגוח העמדה ושאף אחד לא מזדהה כנאו-ליברל. כלומר גם אם ניקח את טענתך (בשם הספר) שיש הצדקה לנאו כי הליברטריאניזם הולך מעבר ללוק אט אל, הטענה העקרונית עומדת, ואני מציע שלפני שאתה משפריץ פה האשמות על בורות, תנסה להבין מה הטקסט לפניך מבטא. להשתמש ב-'נאו-ליברל' בספרות רשמית זה לא שונה מלהשתמש ב'-אקו-פאשיסט', ואני בטוח שלזה אתה קצת פחות שש, גם אם תתקל בהוגים מקרודטים שעושים שימוש במונח הזה.

    5. עודד,

      ברוב מיומנות הסתמכת על הוגים חשובים כגון לוק, מונטסקייה, טוקוויל ומיזס, ובחרת מרצונך החופשי להתעלם כליל מהסתמכותה של מרכזת המקצוע במשרד החינוך על חיפושי מילים חובבניים בגוגל. גם הוספת חטאת בהטחת המאנטרה "הביצה הטובענית שהיא השיח הימני" — אלא שכאן רק תרמת עומק לביצה טובענית משלך. הערך העמוק והחיובי היחיד שבתרומתך הנ"ל, הוא שהוכחת מעל לכל ספק שקריאת כתביהם של הוגים חשובים, כשלעצמה, שווה לתף כאשר היא מסונוורת ע"י אורתודוקציה אידאולוגית, במקום שתלווה ע"י השקעת מאמץ להבנה רציונלית.

    6. התעלמת באלגנטיות מהטענה היסודית של הטור הזה.
      הביטוי שנעשה בו שימוש הוא ביטוי גנאי שהומצא על ידי מבקרי השיטה.
      ספר לימוד חייב להיות סובייקטיבי.
      אתה מאשים את האתר בעיוורון שאתה לוקה בו פי כמה.

  2. אני דווקא אהבתי את הצורה בה הם מתארים את הגישה הניאו-ליברלית:
    "קיצוץ תקציבים. צמצום קצבאות" כאשר המעורבות של המדינה מצומצמת, זה אומר שהקצבאות מצומצמות ולא שמצמצמים אותם… הליברלים דורשים שמראש זה יהיה ככה. יכול להיות שיהיה מקום שבו הקצבאות והתקציבים יהיו באמת נמוכים בהגזמה, שגם לפי הגישה הליברלית יהיה צורך להעלות אותן, אבל כשרוצים לדחוף לדיעה מסויימת – לא צריך להתאמץ ולדייק….

  3. ששר החינוך ומנכ"לית משרדו , יקחו לתשומת ליבם את רמתה האינטלקטואלית והאקדמית הנמוכה של מפמ"רית מקצוע האזרחות.

  4. מהיכרותי עם תומר ריבל – המאמר באתר אימגו מאוד אמין. כמובן שהוא באמת מייצג גידות ביח"בל ולא בחינוך

  5. במקום לפטר את השמאלנית הזו מתפקידה משרד החינוך מכחיש. לא מאמין להכחשה. לפטר אותה ומייד!!

    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/847/415.html

    מפמ"רית אזרחות ניסתה להוציא את הצהרת בלפור מהבגרות

    מורים טוענים כי יעל גוראון הנחתה אותם שלא ללמד על ההצהרה ועל המנדט הבריטי, וכן ביקשה להסתיר את ההוראה מהתקשורת. מורים רבים ביקרו זאת: "מקווים שלא רצתה להצטרף לקמפיין הפלסטיני". ההנחייה בוטלה ומשרד החינוך הכחיש את הדברים

  6. חובתו של שר החינוך להחליף את המפמ"רית גוראון שעמדותיה מתאימות לאלה של יולי תמיר. לא לממשלה לאומית המתיימרת לייצג את עמדות הימין. הגיע הזמן לנקות את האורוות, שרים יקרים! בשביל זה ולמען זה – נבחרתם! לממש את חזון בוחריכם מהימין הלאומי, בעל התודעה היהודית ותודעת זכותנו על מולדתנו.

  7. בארה"ב המושג ליברליזם מזוהה עם השמאל. לכן, דווקא הימין, החל מתקופתו של בוש הבן, מתייחס אל מדיניותו הכלכלית הקפיטליסטית כאל "ניאו-ליברלית", כדי לא להישמע שמאלנים. זה כל הסיפור, המונח ניאו ליברליזם הוא תקין ומתייחס אל אותה מדיניות. סערה בכוס תה.

    1. בלבולי ביצים.הצהרת בלפור.והמנדט.חיבים והתנך הנם הטאבו של זכות עם ישראל.על המדינה.ידע כל נער .את הזכות הזאת .לןמדים ומשננים .ונבחנים בזה

    2. יש לך תימוכין לטענת השימוש של הימין במונח ניאו ליברלי, בהתייחס לעצמם?