מדוע התקשורת שמאלנית?

סקרים, מחקרים ועדויות של עיתונאים בכירים קובעים: התקשורת אכן שמאלנית. אבל מדוע בעצם? בשמאל אמנם בטוחים שהסיבה נעוצה באינטליגנציה, אבל להלל גרשוני יש הסבר פשוט בהרבה

הציבור חושב שהתקשורת מוטה שמאלה; לוי וסוקניק, ערוץ 2. צילום: מיכל פטאל, פלאש 90

למה התקשורת שמאלנית? זו אחת השאלות הוותיקות ביותר. יחד עם התלונות על שמאלניותה של התקשורת, מגיעות תמיד התהיות מה גורם לכך בדיוק. תאוריות שונות הועלו לצורך כך, אבל ראשית כדאי לבדוק: האם באמת התקשורת שמאלנית?

מחקר מפורט של ד"ר אבי גור באשר לעשור שאחרי הסכמי אוסלו טען שאכן כך הוא: התקשורת סבלה אז מהטיה מובהקת שמאלה. סקר שנערך ב-2015 גילה שגם הציבור חושב כך: 8% מהציבור סבורים שהתקשורת מוטה לשמאל הקיצוני, ועוד 49% סבורים שהיא מוטה שמאלה בלבד. 24% סברו שהיא אינה מוטה, ו-10% סבורים שהיא מוטה ימינה.

יש להדגיש כבר כעת: "הטיה שמאלה" ו"הטיה ימינה" הן בהכרח בעיני המתבונן. אנשי שמאל נוהגים לטעון שרוב התקשורת אינה שמאלנית כי היא "לאומנית", "מדירת ערבים", "מיליטריסטית", "נאמנת לשלטון" וכן הלאה. כל המדדים האלה, לפי איזו הגדרה ערטילאית של "מהו שמאל", אינם רלוונטיים. השאלה היחידה שצריכה להישאל היא האם התקשורת היא שמאלנית יותר מכלל הציבור. ימני מאוד יוכל לטעון ש"ישראל היום" אינו עיתון ימני; שמאלני מאוד יטען ש"ידיעות אחרונות" הוא עיתון ימני קיצוני.

הסקר לעיל, לפיכך, יכול לשקף את התמונה האמיתית: עד כמה באמת התקשורת שמאלנית יותר מכלל הציבור. עולה ממנו ש-10% מהציבור נמצאים לדעתם שמאלה מהתקשורת, 24% נמצאים במקום שבו רוב התקשורת נמצאת, ו-57% נמצאים ימינה מהתקשורת. מה שאומר שאכן יש דברים בגו: התקשורת שמאלנית יותר מרוב הציבור.

דרך אחרת לבחינת הדברים היא לשאול "כיצד הייתה נראית הכנסת לו רק אנשי התקשורת היו מצביעים". אין ספק שהעבודה-מרצ היו יכולות אז להקים קואליציית שמאל איתנה. לא אני אמרתי את זה – רביב דרוקר אמר: "אם תשימו קלפי בגל"צ 80 אחוזים יצביעו למפלגות שמאל-מרכז (אם מישהו עוד מבין היום את ההבדלים בעמדות בין הליכוד לקדימה). אותן תוצאות יגיעו גם מקלפי בערוץ 10, ערוץ 2, "מעריב", "ידיעות" ו"הארץ" (טוב, שם זה יהיה 95%)".

לאחר שסיכמנו שהתקשורת היא אכן שמאלנית, נחזור לשאלה המקורית, נעמוד בשמלה אדומה ושתי צמות ונשאל: למה?

וכאן מגיעים הסברים מלומדים רבים מספור. אם תשאלו את רביב דרוקר, הוא יאמר לכם ש"יש סיבות עומק, כנראה, לזיהוי של אנשים שעוסקים בתקשורת עם עמדות ליברליות, מתונות או פשרניות, תקראו לזה איך שתרצו". מהן סיבות העומק? הוא לא מפרט.

לתומר פרסיקו, לעומת זאת, יש ויש הסברים. ראשית, טוען פרסיקו, "תקשורת היא עניין דינמי. היא מדווחת על דברים שקורים". לכן, "באופן טבעי, עיתונים ועיתונאים מעדיפים התקדמות, ולא שמרנות". שנית, "אמצעי התקשורת עובדים מתוך ערים, ועיתונאים הם עירוניים. הם משכילים והם נחשפים להמון המון אנשים ששונים מהם. זה גורם להם להיות יותר ליברלים ופתוחים".

ושלישית ועיקר: "חשיבה אנליטית, שמנסה לבחון תופעות כדי להבין ולדווח עליהן, נוטה לאוניברסליזציה, לאנטי-מהותנות ולהנחה אפריורית של שוויון. למה? מפני שהיא רציונלית ונטורליסטית". ופרסיקו מפרט:

החשיבה הרציונלית נוטה לאוניברסליזציה מטבעה, משום שהיא משווה בין תופעות על ידי בחינתן כפי שהן מוצגות, תוך כדי הנחות יסוד נטורליסטיות (וגם משום שהאינדוקציה מנפה את הייחודי כדי להגיע לעקרוני). ההנחה המוקדמת שלה היא שאין מהויות נסתרות, שניתן לגלות בעזרת החושים בלבד את הסיבות שבעתים מתרחשים תהליכים. זו צורת החשיבה שהולידה את המהפכה המדעית, וזו צורת החשיבה שהעיתונאי החוקר מאמץ בבואו לחקור סכסוך אזורי או קשרי הון ושלטון.

אני מקווה שמיותר לציין שיש ימנים רציונליים. אפשר הרי להתנגד לנסיגה מהשטחים די בקלות מסיבות בטחוניות. אבל אי אפשר להאמין שרק ליהודים יש 'נפש אלוהית' ולגויים אין ולהיות עיתונאי טוב – אלא אם כן אנחנו משעים את האמונה הזאת כשאנחנו מדווחים על המאבק הפלסטיני בכיבוש הישראלי. ואם השענו את האמונה הזאת פעם ועוד פעם והצלחנו להסביר היטב את המציאות, ייתכן ונגיע למסקנה שאין לה כל ביסוס. מכאן, ה' ישמור, הדרך לשמאלנות כבר לא כל כך ארוכה.

במילים אחרות, עיתונאים הם שמאלנים משום שהם רציונלים, חכמים וצודקים (וכנראה גם יפים יותר). מה שמזכיר את ההברקה המפורסמת של העיתונאי אילן לוקאץ': "יש מתאם בין איי-קיו לבין נטייה שמאלה, ובכירים בתקשורת נמצאים בדרך כלל מעל לממוצע". בשולי המאמר שלו מביא פרסיקו סיבות נוספות, מעניינות יותר, כגון "חבר מביא חבר" ו"קו מסוים שבעלי עיתון מסוים החליטו עליו מראש", אבל עליהן הוא מעדיף משום מה לא להרחיב.

תתחברו לטענות הללו או תלעגו להן, אין בכך עדיין תשובה לשאלה אחרת, שרבים העלו אותה. אם העם ימני, במילותיו של אביב לביא, "מדוע אותו עם לא נוטש בהמוניו את התקשורת הזו ופונה לצרוך את האלטרנטיבות הימניות?".

נפלאות השוק החופשי

וזו השאלה המכרעת: בארה"ב, רשת 'פוקס ניוז' זינקה זה מכבר אל מעמד רשת החדשות הנצפית ביותר – יותר מ-CNN ו-MSNBC גם יחד. מדוע? פשוט כי ציבור גדול בארה"ב אוהד עמדות ימניות-שמרניות, ומצביע באצבעותיו לצפייה בערוץ הימני-שמרני הזה, שהצליח איכשהו לחמוק מאותה רציונליות שמאלנית של פרסיקו. מדוע לא קם "פוקס ניוז" ישראלי? מדוע ערוץ 2 לא הופך להיות ימני, פשוט כדי למשוך עוד צופים?

כדי לענות על השאלה הזו, יש לפרק קודם כול את הכינוי הכולל שדיברנו עליו קודם – "התקשורת" – למרכיביו. אלה שמדברים על "התקשורת השמאלנית" ודאי אינם מדברים על בשבע או על מקור ראשון. התלונות הן בדרך כלל על ידיעות אחרונות, על ערוץ 2, על רשת ב' ועל גל"צ. וכאן צריך להבחין בין שלושה סוגי מדיה: המדיה הכתובה (עיתונים ואתרי חדשות); הטלוויזיה; והרדיו.

על המדיה הכתובה אין מגבלות רגולטוריות. פקודת העיתונות היא אות מתה, וכל מי שרוצה יכול להקים עיתון או אתר חדשות. ובאמת אם נבחן את המדיה הכתובה נגלה, הפלא ופלא, שההטיה בה אינה כה גדולה: ישראל היום, העיתון הנקרא ביותר במדינה (כ-40 אחוזי תפוצה) יושב על משבצת הליכוד, הלוא היא המפלגה הגדולה בכנסת. ידיעות אחרונות, השני לו (כ-38 אחוזים), יושב על משבצת המחנה הציוני-יאיר לפיד. הארץ (6%) מייצג נאמנה את מרצ והפלג היהודי של חד"ש. בשבע (6%) ומקור ראשון (3%) – את הבית היהודי. באתרי האינטרנט, האתרים הגדולים אכן ממוקמים שמאלה מהליכוד (ynet, וואלה "מרכזיים", כשמשמאל להם נמצא אתר הארץ ומימין להם nrg וערוץ 7), אך יש לזכור שחלק הולך וגדל מהציבור צורך את החדשות שלו מפייסבוק ומטוויטר, והפופולריות של 0404 ורוטר.נט (שברובו מביא חדשות ממקורות אחרים, אך הקו המערכתי בו, אם אפשר לקרוא לו כך, הוא ימני) בנסיקה.

העיתונות הכתובה מאוזנת; חלוקת 'ישראל היום'. צילום: נתי שוחט, פלאש 90
העיתונות הכתובה מאוזנת; חלוקת 'ישראל היום'. צילום: נתי שוחט, פלאש 90

בתחום הטלוויזיה לעומת זאת, התחרות מוגבלת מאוד. הערוצים השונים נתונים למגבלות רגולטוריות קשות וכפופים ל"רשות השנייה". די להזכיר את ההתעמרות הרגולטורית בערוץ 20, ואת הסירוב המתמשך לאפשר לו לשדר חדשות(!), כדי להבין שאין שם באמת שוק חופשי. וכשאין שוק חופשי, דעת הציבור לא באמת משנה. בדיוק כפי שקיים בקרטל הבנקים, בקרטל הביטוח ובקרטל הסלולר – כאשר אין יכולת של מתחרים להיכנס באופן חופשי לשוק, התוצאה ההכרחית היא קשב מועט לרצונות הציבור. המתחרים בשוק המצומצם הזה יכולים להתחרות בתחומים מסוימים (כגון מי יביא תוכנית ריאליטי מושכת יותר), אך אינם צריכים לחדש את עצמם בתחומים אחרים.

בהתאמה, בטלוויזיה תמצאו הרבה יותר כתבות, ראיונות ותחקירים משמאל מאשר מימין, וגם כאשר "יזרקו עצם" לציבור הימני (ע"ע תחקיר "עד כאן"), ימהרו לאקסטרה-איזון שמאלה במהרה (ע"ע הראיון עם אבו-מאזן והתחקיר על גנדי).

ומה בתחום הרדיו? שם אין בכלל תחרות. רשת ב' וגלי צה"ל הם מונופולים הקבועים בחוק. כאשר קם מתחרה עצמאי – ערוץ 7 – הוא כונה "פיראטי" ונסגר בכוח. תחנות רדיו אזוריות נפתחו, אך הן כאמור לא ארציות, וגם הן כפופות לרגולציה כבדה. כתוצאה, כמות "הימניות" שתוכלו למצוא ברשתות הללו היא קטנה מאוד. ברשת ב' תוכלו לשמוע את אריה גולן בבוקר, קרן נויבך אחריו, צמד מגישים ימני ושמאלנית לאחר מכן, ולאחר מכן אסתי פרז. כפרשן משפטי תקבלו את משה נגבי, ואפשר להמשיך ולמנות. בגלי צה"ל תוכלו לשמוע את ניב רסקין, רזי ברקאי, רינו צרור – ולאיזון קל את אראל סג"ל, עכשיו – ולאחר מכן את יעל דן ואילנה דיין. הרוח הנושבת ברורה.

וזו הנקודה המרכזית: ככל שכלי התקשורת יהיו פתוחים יותר לתחרות, כך הטיית "התקשורת השמאלנית" תהיה קטנה יותר ויותר. כאשר אין יכולת למתחרים להיכנס, אין לכלי התקשורת עניין גדול להתאים את דעותיהם ודיווחיהם לדעות של רוב האזרחים. רפורמה בתחום המדיה האלקטרונית – ביטולה של הרשות השנייה, סגירתם של גלי צה"ל וקול ישראל ופתיחת השוק לתחרות – הכרחית כדי לאפשר תקשורת מאוזנת יותר. ואל תגידו ש"צריך שידור ציבורי", משום שהטיעון הזה הגיוני באותה מידה כמו הטיעון ש"צריך עיתון ציבורי". אגב, כמה מהאנשים ששמעתם שתומכים בשידור ציבורי הם אנשי ימין?

התמונה, כמובן, מורכבת יותר מן התיזה הכללית שהוצגה לעיל. כך למשל, כפי שציין רותם סלע, כאשר חלק מהשוק פתוח וחלק מהשוק סגור, עדיין קיימת הטיה: המדיה המשודרת עושה פולו-אפים על כתבות מן העיתונות הכתובה בהתאם לאג'נדה שלה, וכך היא מזינה את ההטיה גם במדיה הכתובה, החופשית יותר. בנוסף, יש לזכור שרוב הציבור אינו אידאולוג גדול במיוחד: הוא מתעניין הרבה יותר בלחם ובשעשועים מאשר בשאלת "הכיבוש" או ה-BDS. כך, עיתון כמו ידיעות ואתרים כמו וואלה ומאקו יכולים לפנות למכנה המשותף הצהוב הרחב, כאשר השוני באידאולוגיה יהיה משני מבחינת הקורא הממוצע.

ניתן לחשוב על סיבות מגוונות נוספות להטיה בתקשורת. כך או כך, ברור שפתיחת השוק לתחרות תאלץ עיתונאים להתאים עצמם אל ההשקפות הפוליטיות של הציבור, אם הם ירצו לשרוד בתחום. שר התקשורת, לעיונך.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

47 תגובות למאמר

  1. סיבה נוספת לכך שהתקשורת אכן שמאלנית היא העובדה שרוב אמצעי התקשורת נוצרו בתקופות שלטונו של השמאל בארץ ומפלגות השמאל דאגו להעסיק רק את אנ"ש, כלומר את "אנשי שלומנו" . כל משרדי הממשלה ומוסדות הציבור העסיקו עובדים רק לאחר בדיקה אידיאלוגית. לאחר שאלה הזדקנו הם דאגו למחליפים, אשר אף הם נבדקו.

  2. סיבה נוספת לשמאליות התקשורת היא שרוב אמצעי התקשורת נוצרו בתקופת שליטתם של מפלגות השמאל. אלה דאגו להעסיק רק את אנ"ש, כלומר "אנשי שלומנו". אשר בדקו כל מועמד בדיקה אידיאלוגית. התקבלו רק מתאימים בהשקפת עולמם. לאחר שהללו הזדקנו הם דאגו להביא מחליפים, אשר גם הם עברו סינון.

    1. בדיוק. זה אותו סיפור ישן של "חבר מביא חבר". אבל הבעייה הגדולה היא, שאנשי האליטות שהמליכו את עצמם, בתקשורת כמו גם במשפט, באקדמיה ובמנהל הציבורי, עברו משמאל מתון (מפא"י של פעם, שכיום ראשיה היו נתפסים כמעט ככהניסטים) לשמאל קיצוני, כלומר מר"ץ-חד"ש.

    2. אין סתירה בין מה שכתב עוזי מעליי למה שנאמר במאמר. על מנת לפרק את האריסטוקרטיה הזו, יש להכניס תחרות חופשית.

    3. בדיוק! או כמו שנאמר למעלה: "חבר מביא חבר" ו-"קו מסוים שבעלי עיתון מסוים החליטו עליו מראש". אלה הסיבות העיקריות לשמאלנות בתקשורת.
      לא הקישקושים על אינטלגנציה וחשיבה רציונלית (מה רציונלי במאמיני דת אוסלו והנסיגות ובשונאי המתנחלים?)

  3. עוד סיבה, עיתונאים אוהבים גם את הברנז'ה מחוץ לארץ.
    פה להתראיין לכתבה מרשת אירופאית, שם להיות מוזמן לאיזה כנס כזה או אחר וכו'.
    את אלו אפשר לעשות רק אם אתה מייצג עמדות שינעמו לאוזניים אירופאיות.

  4. בית היוצר לשדרי רדיו וטלויזיה הוא כמובן גל"ץ.
    בנייה של כתב/שדר ע"י ערוץ מסחרי היא תהליך יקר וארוך, לכן הם משתמשים בחדווה ביוצאי גל"ץ.
    ומיהם יוצאי גל"ץ?
    אשתמש, סליחה, בפלגיאט מגיא בכור.

    כאשר גיא בכור הצעיר הוזמן לבחינת כניסה לגל"ץ, הופתע לגלות בנוסף לשאלות ידע ואינטליגנציה , (בהן הצטיין גם אילן לוקאץ,), הוצגה גם מערכת שלמה של קביעות עליהן היה צריך להביע שלילה או הסכמה. מבחן אישיות, כנראה.
    אחת השאלות המעניינות יותר היתה: " אני אוהב מצעדים צבאיים".- כן/לא?

    צעיר אך לא טיפש, הבין גיא בכור שאם "יודה" בחיבה למצעדים צבאיים= מיליטריזם= דעות ימניות= הצבעה למפלגת ימין=סטיה אידאולוגית, ייפסל מלשרת ככתב צבאי.
    הוא סימן את התשובה ה"נכונה" בבית הספר הנ"ל, ואכן התקבל לגל"ץ, ככתב לעניני ערבים.

    אני משער שמערכת הסינון הגל"ץית נשארה מתוחכמת כשהיתה, ורק עלי תאנה בודדים (חובשי כיפה. עלה תאנה חייב להיות חומרי ומסגיר) מהימין מגוייסים לכתיבה והגשה.
    ובכל זאת אני משער שגם שם בגל"ץ יש אנשי ימין. בש"ג, כפי שאמר דודו טופז.
    אלו הם הפטריוטים התמימים שסימנו "כן" על חיבה למצעדים צבאיים.
    ולא, הצלחה במבחני ידע ומשכל לא תעזור להם להיכנס לאולפן.

    1. הרדידות והחשיבה השבלונית של עורכי מבדקי האישיות הפסבדו-פסיכולוגיים: אני ימני ואינני אוהב מצעדים צבאיים, שרות צבאי, או תנועת נוער. החשיבה כאילו איש ימין אוהב צבאיות ומלחמות היא חשיבה של גן ילדים בקבוץ. ככה נראים פסיכולוגים וכך נראית הפסיכולוגיה.

  5. הלל גרשוני, תודה רבה.
    היה לך לענות לתומר פרסיקו שהזיהוי של שמאלנות עם ליברליות או מתינות אינו נכון

    השמאל של בן גוריון לא היה ליברלי כלפי יושבי הארץ הערבים, הוא גירש חלק מהם, לא ידוע כמה, מביתם הפרטי מפני המדינה היהודית. השמאל של היום מבקש לטרנספר בכפייה אנשים מביתם הפרטי מפני המדינה הערבית.
    ביהדות לעומת זאת, כשדוד המלך רוצה את פיסת האדמה החשובה ביותר לעמו, הר הבית- הוא קונה אותה מהגוי המקומי. בניין בית המקדש, עניין לאומי בעל משמעות עולמית וכלל דורית, כך מבחינת דוד, לא דוחה את זכויות הקניין של אדם פרטי.
    אברהם אבינו קונה את מערת המכפלה מעפרון החיתי בכסף מלא, למרות שארץ ישראל שייכת לו
    בקיצור, אצל השמאל, המדינה במרכז, גם לעומת האדם הפרטי
    ביהדות מי שציווה על בית המקדש וא"י אמר גם "לא תגנוב"
    אין הכלל דוחה את הפרט,
    הכלל הוא שלמות הפרט ולעולם לא יכול לפגוע בו שלא בדין ובצדק

  6. הערותיהם המלומדות של פרסיקו ולוקץ' מוכיחות שוב שאין דבר מהנה יותר עבור אנשי התקשורת, מאשר להחמיא, להלל, לקלס ולשבח את עצמם. קצת מזכיר כלב שאוהב ללקק לעצמו את ה… נו, אתם יודעים מה.

  7. הרפובליקני הממוצע משכיל יותר ויש לו מנת משכל גבוהה יותר מאשר לדמוקרט הממוצע.
    כמו כן הרפובליקני הממוצע מוכן יותר לשנות את דיעותיו מאשר הדמוקרט הממוצע.

    מקור:
    http://www.vox.com/2016/4/21/11451378/smug-american-liberalism

    מה שמפתיע בזה הוא שהכתבה נלקחה מאתר ליבראלי אמריקאי.

  8. שמת לב ששמת את "ישראל היום" באותה קטגוריה יחד עם "ידיעות האחרונות" ו"הארץ". לזה קוראים באקדמיה שגיאה בתכנון המחקר. אמור לי – מה ההבדל המהותי בין העיתונים הללו, שיכול ליצור הטיה לגבי התפוצה של אחד מהם?

  9. תיזה נחמדה אבל חבל שניתן להפריכה די בקלות. הסיבה שלישראל היום יש 40% קוראים היא בגלל שמדובר בחינמון. אם הוא היה נמכר במחיר גליון של ידיעות אחרונות, מרבית קוראיו היו נוטשים אותו ועוברים קרוב לודאי לקרוא (בחזרה, יש לומר) את ידיעות אחרונות. בנוסף, אם התיזה הייתה נכונה היינו מצפים לרייטינג מאוד גבוה לחדשות ערוץ 20, מה שלא קורה. נראה שחדשות ערוץ 2 קולעות לטעמו של המרכז-ימין, למרות שיש להניח שרוב העיתונאים שם מזדהים עם עמדות הסמול, לא ברור שהתוכן החדשותי והפרשני שהוא מספק אכן נוטות בבירור שמאלה.

    לדעתי הסיבה שהתקשורת בישראל מוטה שמאלה היא מוסדית וקשורה בעיקר למוסד שמכשיר את רוב העיתונאים בישראל: גלי צה"ל. הסלקציה של מועמדים לגל"צ מבטיחה שרוב המתקבלים יהיו בעלי עמדות שנוטות לסמול וקורס הקד"צים של התחנה נשלט לחלוטין על ידי אנשי סמול.

    1. וואו, המלצה לשר התקשורת איך לייצר תקשורת נאמנה יותר לשלטון. מצמרר.

      אחרי שהתגברתי על הזעזוע הקל, אני רוצה להציע הצעה תמימה שאולי מי שנמשך לתקשורת הוא מי שרוצה לדווח, לחשוף, לגלות את האמת על הכוחות השלטים, קרי ההון והממשל. כיוון שהממשל ימני בכמה עשורים האחרונים התפקיד קורץ לבעלי ההשקפה ההפוכה.

      עניין נוסף הוא הנטיה בקרב חוגים מסוימים לראות כתיבה ועיתונאות כעניין נכסף. לאורך שנים הדתיים למשל הדירו רגליהם ממקומות שלא היו משופעים בהם. הם העדיפו להיות בגולני ולא בגלצ (גם לא, למשל בחיל הים). המגמה הזו משתנה, גם בתקשורת.

    2. ישראל היום: נכון, הוא פילנתרופי, אבל זה לא אומר שהוא לא פועל בתנאי שוק חופשי. גם פילנתרופיזם הוא חלק מהשוק החופשי. גם מוצר חינמי אנשים צריכים לפתוח ולעיין. אגב גם כל אתרי החדשות הם חינמיים. גם רשת ב' וגל"צ הן חינמיות. גם ערוץ 2 וערוץ 10 הם חינמיים. כך שהחינמיות אינה העיקר כאן.
      אולי היית מצפה לרייטינג מאוד גבוה לחדשות ערוץ 20, אבל מה לעשות שאין כזה דבר חדשות ערוץ 20, כי נאסר על הערוץ לעסוק בחדשות בכלל.
      כמובן, גם לו היו להם חדשות לא היה להן רייטינג גבוה, משום שהרייטינג הגבוה של ערוץ 2 וערוץ 10 מגיע מהתוכניות של לפני ואחרי החדשות – ריאליטי למיניהם, שעולים המון כסף ושלערוץ 20 אין. ושוב, לו המדיה המשודרת הייתה נפתחת לתחרות כמו במדיה הכתובה, ייתכן שהיינו רואים ערוצים ימניים גדולים וחזקים. אבל אין כזה דבר.

      אני מסכים עם מה שכתבת בסיפא, וזה לא סותר את התיזה שלי אלא מוסיף נדבך.

    3. אגב הלל – "ישראל היום" אינו עיתון ימני.

      הוא תוקף בחריפות את בנט\גדעון סער\ליברמן, שנמצאים מימין לנתניהו, וכל אדם שעלול לאיים או שמביע ביקורת על נתניהו.

      הוא עיתון פרו-נתניהו. זה מה שגם הופך אותו למשעמם וצפוי, בניגוד לעיתונים עם קו אידיאולוגי ברור כמו הארץ או מקוראשון

    4. גם את ידיעות אחרונות מחלקים בחינם באוניברסיטאות ובתחנות הרכבת.

      אגב, הסיבה לכך שאין רייטינג גבוה לחדשות ערוץ 20 היא אותה סיבה לכך שאין כלוב חדי קרן בגן החיות – שניהם פשוט לא קיימים…

    5. בניגוד לישראל היום, שמומן לחלוטין על ידי איל ההימורים האמריקני שלדון אדלסון, וכפי שהתגלה בבית המשפט הוא גם עסק מפסיד – ידיעות אחרונות הוא עסק כלכלי חי, והכח הפיננסי של משפחת מוזס לא מאפשרת להם להפסיד מיליונים שנה אחרי שנה.

      לכן העובדה שמחלקים ברכבת ובאוניברסיטה ידיעות אחרונות, אינו באמת הסבר מדוע התפוצה שלהם אינה כמו של ישראל היום. על מנת להתחרות בישראל היום, הם צריכים בעצם לחלק את כ-ל הגיליונות שלהם חינם. זה לא ייתכן בתנאי שוק אמיתים, אלא אם אתה מוכן להפסיד מידי שנה מיליונים.

  10. עוד סיבה לדעתי היא שחלומות מוכרים רייטינג.תקווה וחלום הרבה יוצר נצפה ממציאות עגומה.מה לעשות?אנשים רוצים בידור.רציונלי זה משעמם…עדיף לשדר חלומות ותקווה מאשר על מאבק מתמשך ושוחק…..החלומות מוכרים ולכן התקשורת שמאלנית כי השמאל מציג מציאות חלומית כאפשרית.אפשר שיהיה שלום אפשר שלכולם יהיה אותו דבר (והרבה) אפשר ליסוע לדמשק לנגב חומוס….רקמריך לעצום עיניים או לפתוח טלוויזיה

  11. שמישהו יסביר לי מה תומר פרסיקו אמר. גם סגנון ההתבטאות הזה הוא כל כך שמאלי! מלים גבוהות של שיח סוציולוגי שכבר כמה שנים אבד עליו הכלח רק כדי לומר משהו פשוט מאד. אז אולי כדאי מלכתחילה לדבר פשוט במקום לנסות להרשים אותנו? בכ"ז, אנחנו ימנים ולפיכך פחות אינטלקטואלים ובעלי השכלה נמוכה. נכון?

  12. שטויות
    כתבים ופרשנים פוליטיים מביטים רק לכיוון של מי שמשלם להם.
    ראשי הנחש הם הבעיה.
    עשרות שנים אותם אנשים יושבים על הווריד של התקשורת,
    כי יש שם כסף.

    1. אכן, צדקת. בעל המאה הוא בעל הדעה: רוב העיתונאים הם רק פיונים על לוחות המשחק של בעלי אמצעי התקשורת. הסיקור שלהם הוא בעל הטייה שמאלה כיוון שרוב בעלי ההון בארץ הם צאצאים לאנשי שלומה של מפא"י ההיסטורית. באותה מידה, הסיקור שלהם נוטה גם לטובת האינטרסים הכלכליים של מעבידיהם ולרעת האינטרסים הכלכליים של מתחרי המעבידים שלהם.

  13. הכל נכון – השמאל שולט – גל"צ משמש חממה – חבר מביא חבר – ואכלו לי ושתו לי.
    ועדיין יש סיבה נוספת וחשובה למה אנשי התקשורת הם שמאל.

    ימין זה לא רק א"י השלמה ושמאל זה לא רק שלום עכשיו – הימין בארץ הוא בעל אידיאולוגיה שמרנית בעוד השמאל קשור בעבותות לאידיאולוגיה הליברלית.

    אנשי תקשורת הם ליברלים מטיבעם- ולכן אך טבעי שבארץ הם יהיו שמאלנים:

    איש תקשורת מטבעו אמור להיות ליברל – הוא אמור להתלהב משינויים – כשמגיעה חבורת מהגרים הוא מתלהב ורץ לראיין אותה, כשמתפרץ הר געש הוא רץ לצלם, כשיש מהומות הוא ניגש למתפרעים ומנסה להבין מה מניע אותם. כשעובר חוק מהפכני הוא מתלהב

    שמרן מטבעו נרתע משינויים – כשמגיעה חבורת מהגרים הוא מתקין סורגים ומצלמות. כשיש התפרעות הוא שומר מרחק. כשעובר חוק מהפכני הוא חושש.

    1. הרדידות שלך עומדת ביחס הפוך ל"אני" הנפוח שאתה מפגין. איש התקשורת הממוצע הוא תשקיף נאה של התגובה שלך. כל עולמו הוא עולם של דימויים תדמיות ותבניות, הקשר שלו למציאות רופף ואת ביצורי האגו שלו אי אפשר להבקיע.

      העיתונאי הליברל שלך הוא בלון נפוח מלא באוויר מצחין. הוא נוסק אל על וסופו להתפקע ולצלול כסחבת גומי חסרת תועלת ומזהמת.

  14. פרסיקו מדהים אותי כל פעם מחדש בשטחיותו. זו אותה שטחיות שלא מפסיקה להתרברב על עומק ועל רוחב אופקים ועל אנליטיות.

  15. הטיעון לא ברור. "תקשורת" לא נמדדת בגופים, אלא במה שהציבור צורך. לכן זה רלוונטי אם יש 50 עיתונים שמלאניים ו7 עיתונים ימניים, משום ש"התקשורת" (לפחות זו הרלוונטית מבחינה פוליטית, קרי, זו בעלת ההשפעה על הציבור) נמדדת ביחס לצריכה שלה. אני סבור שיש בכתבה הזו הטייה מכוונת של הקורא, לשפוך נתונים ואז ללכת אחורה ולטעון משהו שלא עולה מהם.

    בנוסף, מה שציבור חושב לגבי התקשורת לא רלוונטי. התקשורת יכולה להיות X והציבור יכול להאמין Y. לכן אם הציבור מאמין Y, בהחלט אפשר להסיק (עם עבודה מסוימת שלא נעשית פה) מזה אודות העמדות של הציבור כלפי מדיניות, אבל אי אפשר לדעת שום דבר אודות התקשורת גופה. בכדי לטעון שימין ושמאל הן הגדרות יחסיות כלפי האמונה של הציבור, אין בזה בכדי לבסס שהאמונה של הציבור כלפי התקשורת נכונה. יהיה צריך לשאול את הציבור ישירות במה הוא חושב ש"ימין ושמאל" מתחלקים ביניהם ולבדוק ע"פ זה את גופי התקשורת עצמם באורך אובייקטיבי – כיצד או מתאים או לא מתאים כל גוף להגדרות הללו.

    אלו שתי שאלות שלדעתי מספיק בהן לערער את האמינות של כל המאמר הזה. עם זאת, יש לציין שהוא מחכים מאוד בנוגע להרכב האירגוני של הטלוויזיה והרדיו. המניפסט של גרשוני על השוק החופשי במדיה אכן מרשים. עם זאת, ההגדרה של התקשורת כפי שהגדרתי למעלה (אני חושב שהיא קומן-סנסית מספיק) מביאה אותנו למסקנה שהתקשורת ברובה אכן ימנית (ואם נקח את האינטרנט, הפופולריות של רוטר, 0404 והדו"ח של קצנלסון – אפילו מאוד) והמיעוט בתוכה שאינו ימני, לרוב יהיה חלק מן המערכת השלטונית בצורה כזו או אחרת.

    כל הסיפורים האנקדוטלים על דרוקר ועל החבר שהלך להיבחן לגל"צ – תפקידם, כך אני מקווה שרוב הקוראים מבינים, בעיקר רטורי.

  16. יש סיבה נוספת -אנשים אוהבים להתעצבן מהתקשורת.עיתונאי ימני שמלטף את האגו זה משעמם, אם אתה צופה ימני , הרבה פעמים תעדיף לצפות במי שיעלה לך את הסעיף.

  17. הדומיננטיות של השמאל היא לא רק בתיקשורת אלא גם בצבא במישפט באוניברסיטאות בתרבות…… מי שקיבע את התבניות במדינה מיום הקמתה היה השמאל והוא שלט עשרות שנים.הליכוד שעלה לשלטון פשוט לא עשה כלום לשנות עיניין זה.היו הרבה שרי תיקשורת מהליכוד והם פשוט לא עשו כלום כלום.לא רואה שום דבר מהטלוויזיה.עושה לי רע מכל הבחינות.לא אוהבת את ההדוניזם שמישתקף ממנה את הזחיחות הנוראה את החומרנות .לא מאמינה לאף מילה מחדשות רשות השידור בשעה העגולה.יש אינטרנט.ניכנסתי והעלתי את כל מה שאני אוהבת.פייסבוק מלא מלא נהדרים.0404,ישראלי פטריוטי. דמויות שמדברות לאומיות בשפה לאומית והם אמיצות עצמאיות ומעשירות.מלא יש שם.הם בעיני החדשה של ישראל.הם פשוט נהדרים עתידנים .קורא את התגובות שלהם מיתחת. תענוג מקסים צוחקת בליסוף.עליתי על אקסיומה.פיתאום כל המינסטרים הזה ששולט בתיקשורת והוא שמאלי ניראה לי לא רלוונטי יותר.הפייבוריט שלי מלא לאומים .הם בעיני החדשותיים וזה פשוט תענוג.ממליצה לכל אחד בחום.לזה קוראים מהפכה.מה שהעם רואה לא מעניין אותי ביכלל.הוא אנטי לאומי.מה לי לכעוס.אראה אך ורק מה שאני רוצה.אפילו ישראל היום כבר לא מעניין אותי.הוא כה פרווה ומימסדי.ליפעמים מקבלת ואפילו לא פותחת.אף פעם.רק לאומי.עשו כך.ככה תשנו ותעשו מהפכה.אל תיגררו.ככה חיים באווירה לאומית.וזה נהדר.הפרטים שמעלים דף בפייבבוק הם כל כך נהדרים וטובים.ויש שם גם חדשות.וגם תגובות.פעם ראיתי וכעסתי.כל הזמן.עכשיו שיניתי וטוב לי על הלב.כבר לא כועסת.כי לא רואה.לא שומעת לא יודעת.לא מעניין ביכלל.אם ככה היה עושה ההמון היה נוצר לחץ שהיה מאלץ את ניבחרי הציבור להעלות ערוצי חדשות לאומיים.

  18. עיתונאי לא צריך לייצג את דעתו של אף אחד.עליו להיות מקצועי ולעניין.הבעיה מתחילה עם הגדרת התואר עיתונאי.רוב העוסקים בתקשורת מכניסים את האג'נדות שלהם בחוסר מקצועיות ובגידה בערך עיתונאי.כאן התקלה שירדה לשטח מהאקדמיה העולמית שאיבדה את היכולת להבדיל בין טוב לרע.ומחקה את ערכי העיתונות החפשית

  19. בעצם הנקודה המרכזית במאמר נשארת ברמת ההנחה המובלעת והיא שה״תקשורת״ (מושג שנותר עמום בכוונה) צריכה ל״ייצג״ את דעותיו של ״רוב״. כל המושגים הללו נותרים עמומים בכוונה כח גרשוני לא יכול או לא רוצה להעמיק באמת, רק לייצר פמפלט פוליטי ססמתי. כמה עצלני מצדו של גרשוני לא להתייחס לשאלות הבסיסיות וישר לעבור למסקנות רדודות ובעלות אג׳נדה ברורה ופשטנית. טוב, הוא ימני, אז אין מה לצפות ממנו לחשיבה ביקורתית ו/או מקורית. כנראה שפרסיקו צדק.

  20. תודה בלל גרשוני על הלינק למאמר של אביב לביא . אכן המאמר של אביב לביא פשוט מאלף!!!

  21. באשר הנחות היסוד מוטות כל דכפין סוקר חוקר ודוקר
    באשר יש רק אמת אחת ליהודי וכל השאר, זה רק כל השאר הקנאי .
    התקשורת אינה מוּנעת מאינטליגנציה, אלא מהלך הרוח של הומניות בכפייה.
    ראו את השמאל. נאבק כביכול על שוויון ובה בעת מבטיח ההגמוניה המושחתת של ראשיו, הסמים והאורגיות של בניו. שמהם יוצאים שוברים שתיקה, בצלם ועוד מוטציות אשר מסוגלותם לראות ברוצח הנתעב המוסלמי את הנרדף ואילו את אותם את עצמם כרודפים האינטליגנטים.
    אריה דרעי הוא רק עוד נבל שניצל נישה יהודית לתועלתו.
    יהדות התורה כנ"ל
    לעומת המתנחלים שהם בעיניי תקוותו היחידה של עם ישראל. השב לארצו אחרי 2000 שנות פוגרומים ושואות.
    המוסלמי רואה במתייפייפים את האויב המר ביותר, וזה רק עניין של זמן. עד שיתחילו לשחוט גם בהם. אונס "שוחרות" השלום כבר ראינו. חכו, לכול יש מועד.
    ההתייפייפות תביא לפתחם בסופו של יום למפח נפש. או אז אייזנקוט ישלח חיילים שישמרו עליהם במפעל הקודש שהם עושים.
    ובוגי יגבה. וביבי יגמגם וחוזר חלילה.
    עם עבדים נרדף הסכיתו.
    לא מופלטה ולא שום נסתר מתחת לשום בלטה.
    עד שלא תבחרו מנהיגות ראויה בדמוקרטור
    את המופלטה שלכם ימרחו בדם.
    ובתוך עמי אני חי.

  22. בוודאי שזה עניין של אינטליגנציה. אדם אינטליגנטי, מה יעשה בחייו? יהיה רופא? מדען? היסטוריון? עורך דין? איש היי-טק? מה פתאום, זה לטיפשים. הוא ילך להיות *עיתונאי*! למקצוע זה נוהרת האליטה האינטלקטואלית החדשה!

  23. באירופה הישנה, כשמישהו ממשפחת אצולה היה לא כל כך חכם, היו שולחים אותו להיות קצין בצבא, כדי שלא יקלקל משהו חשוב, על ידי כניסה לעסקים של המשפחה. התוצאה היתה "החייל האמיץ שוויק". גם בארץ, אם מישהו מ"בני הטובים" לא מספיק חכם ללמוד רפואה או מחשבים, מסדרים לו ג'וב כעיתונאי אחרי לימודי תקשורת או שרות בגל"צ. התוצאה היא ערוץ 2.

    1. האנונימי צודק בעקרון.
      יש סיבה נוספת לסמולניות של התקשורת:
      חלק לא קטן מהימניים שומרי שבת או לא עובדים בשבת גם אם הם חילוניים .
      וכדי להיות שדרן ברדיו צריך לעבוד בשבת.
      כך חלק גדול מהימניים מודרים מהתקשורת בדרך "טבעית" ביותר.

    2. רגע, אז לפי האנלוגיה אצל הדתיים שולחים אותו להיות רב או מורה בישיבה?

  24. שכחת דבר אחד חשוב… ערוצים 10 ו – 2 וכן העיתונים… כולם מסחריים… ואם הציבור כועס עליהם ולא יצפה בהם הרייטינג יירד והם יפסידו כסף… אני למשל מחרים לגמרי את ערוץ 2 ולא צופה בו בכלל לא האח הגדול ולא מאסטר שף כלום… ערוץ 10 טיפה פחות שמאלני… למרות שגם שם לא חסר… מעדיף את האינטרנט… ואת הפייסבוק שם אני נחסף בדיוק למה שמעניין אותי באופן אישי…

    1. ההנחה שצופה שכועס על עיתון יחרים אותו היא במקרה הטוב שגוייה ובמקרה הפחות טוב הפוכה מהאמת. ברוב המקרים כתבה מכעיסה תזכה לאחוזי צפייה גבוהים !

  25. הניתוח עוסק בשאלה שכלל אינה מובנת לציבור הרחב כל עוד אין הגדרה מה הוא ימין ומה הוא שמאל. והיכן הוא הגבול שהופך בעל דעות שמאלניות לימני ולהפך. ואתיחס לדור שהקים את המדינה וברור לכולנו כי מפלגת העבודה ומפאי היו מפילגות שמאל. אולם אם נבחן את מעשיהן שהובילו למלחמות וכיבושים ותפיסת שטחים והושבת אזרחים במאסר ללא משפט והשד יודע מה אפשר להוסיף לתבשיל .האם אנו לא מגדירים כאן ימין ואפילו ימין רדיקאלי? אז מי הוא השמאלני היום ומי הוא הימני היום ? ומי הוא השמאלני של טרום הקמת המדינה זה שליווה את כיבושיה והתרחבותה והיום הוא בדעה שצריך לשמור על מה שנישאר מהבית היהודי לאחר שהאימפריה הבריטית גנבה מהבית היהודי שיועד לנו ומסרה 78% . (כולנו מכירים את החלטות ועידת סן רמו 1920). האם היום השמאלני הזה הוא ימני ? ואולי גם רדיקאלי? אז מי הוא הימין ומי הוא השמאל והיכן הקו הדק המפריד ביניהם? שאלה של זהות? לא. זו שאלה של תפיסת עולם .כי איחנינו יודעים את מי לשנוא.

  26. אגב, כמה מהאנשים ששמעתם שתומכים בשידור ציבורי הם אנשי ימין?
    תנסה את יעקב אחימאיר

  27. אירוני שהמגיבים מהשמאל פה "מצטמררים" מהרעיון של ליצור תקשורת "יותר נאמנה לשלטון" – למרות שבשנות ה 90 אחרי עשו כל מה שיכלו לסגור את ערוץ 7, וככלל להשתיק כל מי שפקפק בפומבי בדת אוסלו כ"מסיתים". תקשורת נאמנה לשלטון היא דבר נפלא בעיני השמאל כאשר *הוא* שולט; רק כשהוא במיעוט "מרד בשלטון" פתאום נהיה חשוב. ראו, לדוגמא דומה, כיצד פיטורי אדם ורטה כי אמר לא לשרת בצבא לכיתה שלו תוארו על ידי התקשורת כ"פשיזם", בעוד שפיטורי מורה שסרבה ללמד את מורשת רבין הוצדקו ועודדו. צבועים. אתם רואין? ליבוביץ צדק! (אין לי מושג למה הכוונה, אבל שמתי לב שזה ביטוי השמאלנים אוהבים לשים בכל תגובה שלהם. אילו, אני מבין, מילות קסם שמוכיחות כל טיעון).

  28. בדקתי. למשל, קחו ספר של ליבוביץ, כמו "רציתי לשאול אותך, פרופסור ליבוביץ" (או כל ספר אחר שלו). הספר גדוש כרימון תחזיות ונבואות. עד עכשיו, הוא טעה (כמעט) בכל תחזיותיו (כמובן זה יכול תמיד להשתנות אבל זה עניין אחר). כמעט כל תחזית פוליטית או כלכלית אטאו חברתי *שאפשר לבדוק* שלו התבררה כשגויה. כל אדם ברחוב חזה את העתיד יותר טוב מה"גאון" וה"נביא" הנ"ל. במה "צדק"? או ב" תחזיות" שאי אפשר כלל לבדוק ("הדרדרות מוסרית" וכדומה, שכל דור בטוח שנכון לגבי הדור הבא) או תחזיות לעתיד הבלתי מוגבל כלל, שלעולם אי אפשר להוכיח שלא יקרו מתי שהוא. כלומר עד עכשיו הוא צדק *רק לגבי תחזיות שמעצם טבען נכונות מראש תמיד* – "ישנה הדרדרות מוסרית" או "ייתכן שבעתיד יקרה x". מדוע הוא נחשב " גאון" ו"נביא"? עד כמה שאני רואה, פשוט כי ניבא עתיד אפוקליפטי בו ה"רעים" (הימין) נענשים, בעוד שה"מיעוט הקטן הצודק" מתגלים כצודקים. הוא פשוט נביא של כת דתית – השמאל הישראלי – שמבטיח ש"בני האור" יינצחו את "בני החושך".

  29. לכל עיתון ימני שקם ושירצה להוציא לערבים עין ,יקום עיתון ימני יותר שיגיד שלערבים צריך להוציא את שתי העניים ואז יגיד על העיתון הראשון שהוא "תשקורת סמלנית".

  30. השמאל צודק ויפה ומושלם כמו שהוא צדק בהסכמי אוסלו, בהתנתקות, בעסקת שליט ובהתנגדות הנועזת לרפורמה שתרמה במידת מה לטבח ב7 באוקטובר.
    אגב, עם כמה שלא נעים לי להגיד את זה, השכלה לא הופכת אותך לאוטומטית צודק, זאת אפשר לראות בהפגנות באוניברסיטאות הבכירות ביותר בארה"ב וגם את ההפגנות הפרו פלסטיניות (החתרניות והמתיוונות) באוניברסיטת תל אביב, שנחשבת לבין מוסדות הלימוד הטובים בארץ. ותאמינו לי שלא חסרים מספיק פרופסורים "מלומדים" מכחישי שואה, אנטי-ציונים ואוטואנטישמיים (כמו נועם חומסקי ימח שמו).