לבנות מקלט

"מקלטי המס"

11.5 מיליון "מסמכי פנמה" של חברת Mossaack Fonsaca הודלפו לאחרונה, והעלו לכותרות את מקלטי המס. הם חשפו את מקלטי המס של אלפי רשויות ואנשים מרוב מדינות העולם, ובניהם גם 600 חברות ישראליות – החברה רשמה את לקוחותיה במקלטי המס: איי הבתולה, איי סישל, האי מאן, ברמודה, פנמה, הונג קונג, ואדוז ועוד.

"מקלט מס" הוא מדינה שבה מס החברות ומס ההכנסה נמוכים או אפסיים; המשטר יציב, התקנות לא בסכנת שינויים והרגולציה מינימלית. יש גם יתרון לתשתיות טובות, לביטחון ולכוח אדם מתאים בתחומי המשפט, ראיית החשבון והכספים.

הפניית הכנסה למקלט מס היא "תכנון מס" חוקי, באם הוא מדווח כחוק.

עומס המסים עשה את מקלטי המס לפופולריים ביותר. לפי הערכת הארגון הבין לאומי נגד העוני אוקספאם (OXFAM), מונחים במקלטי המס לא פחות מ-18.5 טריליוני דולרים, המביאים הפסד מס שנתי של 156 מיליארדי דולרים. מספר החברות הקטנות והגדולות הרשומות בכל מקלטי המס מוערך במאה אלף.

מקלטי המס בנוסף לפעילותם החוקית משמשים גם להלבנת הון ומקלט לכספי מאפיה. ארצות-הברית ומדינות אירופה החלו ביוזמות ובחקיקות כדי להקשות על מקלטי המס ואולי, בהמשך, לנסות לבטלם. אפשר להניח שבעתיד ייעלמו מקלטי המס הקלאסיים, ויוחלפו במדינות נורמטיביות שיציעו הקלות מס גדולות.

מרד המסים

יועצי המס המתוחכמים והמוני מקלטי המס הפזורים בעשרות איים בכל האוקיינוסים, הם עדות לשנאת המס של החברות הגדולות ושל המוני המעמד הבינוני-הגבוה.

גם העצמאיים והשכירים מוצאים דרכים להיאבק במסים. חנוונים, בעלי מלאכה, רופאים,מורים ושיפוצניקים, נותנים מוצרים ושירותים בזול והשכירים רוכשים אותם "ללא חשבונית" ובמזומן.

עם ישראל קונה בחו"ל ועובר במכס עם כמה דפיקות לב. הוא מאמין שאי-תשלום מכס ומס אינו נקרא גניבה; ההפך – המיסים לכל סוגיהם נחשבים לגניבה. לא לחינם הפך ה'דיוטי פרי' בנתב"ג למקדש למיליוני ישראלים. חברת מקינזי הגדירה את ה'דיוטי פרי' בנמלי האוויר בספינות ובמטוסים כ"יבשת החמישית".

מרבית הציבור מעדיף ביטחון על חופש ודורש מהממשלה "צדק חברתי", לכן קשה לשכנעו בהקטנת התקציב והשירותים הממשלתיים. אך יתכן מאוד שניתן לגייס את העם נגד הנטל המטורף של המסים.

ישראל כמקלט מס

אם איננו יכולים לעמוד מול האטרקטיביות של מקלטי המס לסוגיהם, בואו ונהפוך את ישראל למקלט מס, או לפחות לדומה למקלט כזה.

מס החברות יכול לשמש דוגמה לייתרון של מקלט מס. בין 1980 ל-1986 היה מס החברות בישראל 61% . ב-1986 ירד המס ל-36% וב-1996 ל-25%. ב-2009 הוחלט להוריד את המס בהדרגה עד ל-18%. מגמת ההורדה של מס החברות הייתה תוצאה של הגלובליזציה וההורדה של מס החברות באירופה. אפילו שבדיה הסוציאליסטית הורידה את המס ל-22%. הורדת מס החברות אפשרה את הזרמת ההון והעסקים לישראל ותרמה לצמיחה.

ב-2011 פרצה המחאה החברתית ובהמלצת ועדת טרכטנברג המס הוקפא על 25%. המס על הדיבידנד שהיה 25% הועלה ל-30%. היום המס המצורף (מס חברות ודיבידנד) בישראל דומה למס במדינות המפותחות באירופה.

החלטת החברות על מיקום ההשקעות תלויה לא רק במיסוי אלא גם בנושאים בהם יש לישראל חולשה מבנית: עודף רגולציה, ביורוקרטיה, מצב ביטחוני, חקיקה פופוליסטית, מרחק מאירופה ומארצות-הברית וחוסר יציבות. למזלנו, לישראל יש יתרון בכוח אדם טכנולוגי, מדעי וניהולי. במצב זה הורדת מס החברות לפחות עד ל-10% (כמו בבולגריה) והורדה דרמטית של המס על הדיבידנד יכולים להבטיח אטרקטיביות להשקעות. כמות ההשקעות והצמיחה שתבוא בעקבותיהם יכסו, לפחות חלק מהפסד המס, את החסר צריכה לכסות הפחתה בהוצאות הממשלה.

מקלט מס כמעשה ציוני

לא רק ההשקעות, הכספים והעסקים נעים במהירות ובחופשיות על פני כדור הארץ – גם בני אדם, בייחוד צעירים מהמעמד הבינוני, מבצעים 'רילוקיישן' מספר פעמים לאורך שנות חייהם. היהודים בכלל, והישראלים בפרט, מצטיינים במיוחד, לאורך כל ההיסטוריה, בניידות סביב הגלובוס.

הורדה דרמטית בכל סוגי המס (מס הכנסה, מס קניה, בלו, ביטוח לאומי וכו') תזרים לישראל צעירים יהודים מארצות המערב, ותחזיר לישראל מאות אלפי ישראלים שהם או הוריהם ירדו מהארץ. בנוסף היא תמנע גם ירידה של מיטב הכוחות והכישרונות. התוצאה לא תיפול מהתוצאות הכלכליות והלאומיות של עליית המיליון מברית המועצות. חלק מההפחתה הגדולה בהכנסות ממסים יפוצה על-ידי הצמיחה בכלכלה ובאוכלוסיה. מסים נמוכים יקטינו גם את העלמות המס, אולם לא יהיה מנוס גם מהקטנה משמעותית של הוצאות המדינה, דבר שיהווה תרומה גדולה לכשעצמה.

עוד משהו

על מעשים רעים מטילים קנס, על מעשים טובים מטילים מס.