יום העצמאות ה-68: משגשגים וחזקים מאי פעם

מדינת ישראל היא פלא גדול. העלייה ארצה בשיא, הישראלים מרוצים מהחיים, האבטלה אפסית, ונתונים כלכליים חדשים מלמדים: האזרחים העובדים בישראל מרוויחים טוב יותר מרוב מקביליהם בעולם. לחיים!

חוגגים את הנס הישראלי. צילום: פלאש 90

כאשר הכריזה מועצת העם בצהרי יום שישי, ה' באייר תש"ח, על הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל, לא מעט אנשים ברחבי העולם משכו בכתפיהם והפטירו שהעסק לא יעבוד. אחרי הכל, הישרדותם של 650 אלף יהודים חסרי כל ניסיון מדיני בלב המזרח התיכון אינה מובנת מאליה.

ובכל זאת, מדינת ישראל הקטנה והצעירה היכתה לטובה את כל התחזיות. נשיא ארה"ב הארי טרומן, שהזדרז לתמוך במדינה דקות ספורות לאחר ההכרזה, אמנם איחל לנו: "האמנתי במדינת ישראל עוד בטרם הוקמה, יש לי בה אמון מלא גם כעת… אני מאמין שעוד נכון לה עתיד מזהיר לפניה", אך לא טרומן, לא מקביליו בעולם, ובוודאי שלא מנהיגי ערב שפלשו לכאן למחרת ההכרזה, העלו על דעתם מה עתיד להתרחש כאן בתוך פחות ממאה שנים.

אז לכבוד יום העצמאות, מעט נתונים משמחים על הנס הישראלי המופלא הזה.

דמוגרפיה חזקה

מראשית ימי הציונות הייתה מטרה מרכזית למפעל הלאומי: רוב יהודי מוצק ברחבי ארץ ישראל. החזון הצליח מעל ומעבר. מקומץ יהודים של עשרות אלפים בתחילת הדרך, מנו היהודים ערב הקמת המדינה מעל חצי מיליון איש, וכיום עומדת האוכלוסיה היהודית בארץ על כמעט פי עשרה; מעל שישה מיליון יהודים, רוב איתן של 75 אחוז מכלל אזרחי המדינה. והיד עוד נטויה:

עלייה ארצה בשיא: בשנת 2015 נרשם שיא של מעל עשור בעלייה למדינת ישראל, עם מעל 30,000 עולים חדשים ממדינות צרפת, אוקראינה, אמריקה ועוד. בעשר השנים האחרונות, מגיעים ארצה מדי שנה בממוצע כ-20 אלף עולים משלל מדינות. גידול של 200 אלף יהודים מדי עשור, נוסף על הריבוי הטבעי.

ירידה מן הארץ בשפל: גם בעניין הירידה מהארץ נדמה שמצבה של ישראל הולך ומשתפר. לעומת ראשית שנות האלפיים, אז ירדו בממוצע מן הארץ קרוב ל-20 אלף ישראלים מדי שנה, הרי שהנתונים העדכניים מלמדים על ירידה של כשבעת אלפים ישראלים בלבד מדי שנה (יוצאים בניכוי חוזרים). בהשוואה בינלאומית מדובר במאזן נמוך במיוחד, פחות מאדם אחד לאלף איש. נמוך משמעותית מממוצע ה-OECD וממדינות כמו ארצות-הברית או אפילו שווייץ, בהן מספר היורדים הוא כפול ויותר.

ילודה גבוהה: שיעורי הפריון של מדינת ישראל הם הגבוהים ביותר בעולם המערבי, בפער ניכר. בעוד ממוצע ה-OECD עומד על 1.7 לידות לאישה, הממוצע בישראל עומד על מעל שלוש לידות לאשה, עם פער שהולך ונסגר בין היהודים לערבים. לפי נתוני הלמ"ס העדכניים, עד תחילת שנות האלפיים שיעור הפריון בקרב נשים ערביות עמד על כ-4.3 בממוצע לאישה ועל כ-2.6 בקרב נשים יהודיות. אולם, ההבדלים בשיעורי הפריון בעשור האחרון הצטמצמו כמעט לחלוטין. בשנת 2014 שיעור הפריון של אישה ערביה עמד על 3.17 ילדים, לעומת 3.11 של היהודיות. גם לפי הערכות שמרניות של הלמ"ס, הרוב היהודי בישראל צפוי לעמוד על כנו בטווח הזמן הנראה לעין.

הילודה הגבוהה של הישראלים מבטיחה גם חיוניות וצמיחה כלכלית. ילדים הם ההון האנושי החשוב ביותר שיש לחברה. עם בגרותם הם צפויים לשאת בנטל הכלכלי הלאומי, וככל שיש רבים מהם כך העתיד בטוח יותר. ילדים זו שמחה… בישראל, שיעור הילדים מתחת לגיל 15 עומד על 28 אחוז, לעומת 18 אחוז בלבד בקרב שאר חברות הארגון. שיעור המבוגרים מעל גיל 65 עומד לעומת זאת על 10 אחוז בלבד בישראל, בהשוואה ל-16 אחוז בשאר המדינות. פירמידת הגילאים של מדינת ישראל נראית אפוא מבטיחה.

כלכלה תוססת

כאשר בוחנים את הנתונים הכלכליים של ישראל בהשוואה בינלאומית, אין שום פלא שהעלייה ארצה נמצאת בשיא והירידה לחו"ל אפסית.

הכנסה גבוהה: כלכלת ישראל נתונה בשיפור מתמיד. לפי נתוני הבנק העולמי, בשנת 1990 עמדה ההכנסה הריאלית לנפש בישראל על 13,700 דולר, עשור לאחר מכן היא עמדה על 22,690 דולר, ואילו כיום, נכון ל-2014, היא כבר הגיעה ל-33,300 דולר.

ואם לא די בכך, כאשר מתמקדים בתוצר ריאלי לעובד בישראל, הרי שהנתון מזנק ל-77,000 דולר (!) לאדם. מקום 20 בעולם לפי מסד הנתונים של ה-CIA לשנת 2011. מדובר בנתון מדהים. כאשר לוקחים בחשבון שבראש הרשימה נמצאות נסיכויות כמו ליכטנשטיין, לוקסמבורג או ברוניי – שאינן בדיוק מדינות לכל דבר ועניין – המשמעות היא שישראל נמצאת קרוב לצמרת ההכנסות העולמית.

מהי בעצם משמעות המדד הזה, של תוצר לעובד? פשוט מאוד: מי שטורח לעבוד בישראל, מרוויח הרבה בהשוואה לרוב מוחלט של העולם. בשונה מהמדד הרגיל של תוצר ריאלי לנפש, המשקלל גם אוכלוסיות שלצערנו עדיין אינן משולבות בכלכלה כמו ערבים וחרדים, המדד של תוצר ריאלי לעובד מתמקד אך ורק באוכלוסיות העובדות. כך למעשה משתקף טוב יותר מצבם של העובדים בישראל.

זאת ועוד, שיעור ההכנסה הגבוה מאוד לעובד בישראל, מקבל סיוע משני נתונים חיוביים נוספים.

האחד, האבטלה בישראל נמוכה משמעותית בהשוואה ל-OECD. לעומת 7.3 אחוז אבטלה במדינות המערב, בישראל אחוז האבטלה עומד על 5.9 בלבד. הפער לטובת ישראל גבוה במיוחד בקרב צעירים, אשר אצלנו מועסקים ב-90 אחוז מהם, לעומת 85 אחוז בשאר המדינות. אפילו האבטלה החמורה באמת, זו שלטווח ארוך של מעל שנה, נמוכה בישראל במיוחד: חצי אחוז בלבד לעומת 2.5 אחוזים.

השני, נטל המס הפרטי בישראל אמנם גבוה, אך הוא עדיין נמוך יחסית ל-OECD. בעוד שברוב מדינות המערב, למעט שווייץ וארצות-הברית, נטל המס הכולל עומד על בערך 36 אחוז מהכנסותיו של אדם, הרי שבישראל הוא עומד על 31 אחוזים. המשמעות: עובדים בישראל מרוויחים הרבה מחד גיסא, ואינם משלמים מסים גבוהים במיוחד מאידך גיסא (למעט עצמאים והעשירון העליון, שמשלמים הרבה יותר מדי).

במילים אחרות, המשק הישראלי יודע היטב גם לספק עבודה וגם לתגמל כראוי. כאשר ישתלבו החרדים והערבים בשוק העבודה (רק 45 אחוז מהם עובדים, לעומת 80 אחוז באוכלוסיה הכללית) – אין ספק שכלכלת ישראל תוסיף ותזנק קדימה.

צריכה גבוהה: הצמיחה היציבה מתורגמת לעלייה בצריכה וביכולת הקנייה של הישראלים. מאז שנת אלפיים, הישראלים הגדילו את הצריכה שלהם ב-121 אחוז בהתאם לצמיחה במשק. יותר טיסות לחו"ל, יותר בילויים, יותר מוצרי חשמל ותקשורת. בשנת 2000, למשל, 20 אחוז מהאנשים היו מחוברים לאינטרנט לעומת 70 אחוז כיום, ופחות מ-70 אחוז החזיקו במכשיר סלולרי לעומת 96 אחוז כיום. אם מרחיקים מבט לאחור אז הפלא גדול אף יותר. לפי נתוני הלמ"ס, בשנות ה-50 רק 37 אחוז מאיתנו החזיקו בביתם מקרר, ו-99.9 אחוז כיום. 12 אחוז החזיקו מכונת כביסה ו-96 אחוז כיום, ולעומת 87 אחוז שמצטננים כיום במזגנים, אז זכו לכך רק 10 אחוז. קו טלפון בשנות ה-50', אגב, היה רק ל-13 אחוז מהאוכלוסיה.

אמנם עוד מלאכה רבה וקשה לפנינו, אך מסתבר שמדיניות החופש הכלכלי בישראל הולכת ומתפתחת, והמדינה מאמצת אט-אט סטנדרטים כלכליים מערביים. כך למשל 'מכון פרייזר', מדרג כיום את ישראל במקום ה-39 בעולם במידת החופש הכלכלי שלה, לעומת המקום ה-54 בשנת 2000, והמקום ה-99 בשנות השמונים. זה עדיין לא מספיק, אך אין להתעלם מהמגמה החיובית.

לא פלא שהם מגיעים; עולים חדשים. צילום: פלאש 90
לא פלא שהם מגיעים; עולים חדשים. צילום: פלאש 90

לא סתם מאושרים

מדינת ישראל הצעירה מציגה נתונים מרשימים גם בתחומים נוספים. למרות שיש הרוצים כי נחשוב אחרת, מסתבר שטוב לנו כאן. הישראלים פשוט מבסוטים מהחיים. מדד האושר העולמי דירג לאחרונה את ישראל במקום ה-11 בעולם, וגם בסקר פנימי של הלמ"ס 86 אחוז מאזרחי ישראל מרוצים כיום מחייהם, בהשוואה ל-83 אחוזים בתחילת שנות האלפיים. אין פלא אפוא כי לפי דו"ח חדש, בישראל מספר המתאבדים השני הנמוך ביותר מכל מדינות אירופה.

ושמחת החיים הישראלית מוצאת לה גם ביטויים מרשימים נוספים. לפי הנתונים, תוחלת החיים במדינת ישראל גבוהה בשנה וחצי מהממוצע בעולם המפותח. לעומת 80.5 שנים במדינות המערב, הישראלים חיים בממוצע 82.1 שנים ונמצאים במקום השביעי. (אצל היהודים הנתון גבוה אף יותר: 85 שנה לנשים, ו-81 לגברים). נתון חיובי נוסף הוא שיעור תמותת התינוקות שלנו (3 לאלף), שנמצא במגמת ירידה ונמוך משמעותית מהממוצע במדינות ה-OECD, העומד על 4 לאלף. במגזר היהודי התמותה אף עומדת על 2 בלבד לאלף.

ואפשר עוד להוסיף ולהפליג בנתונים. מספר תאונות הדרכים בישראל נמוך בהשוואה לעולם ונמצא במגמת ירידה, עם 3.4 הרוגים ל-100 אלף לעומת ממוצע של 5.7 הרוגים במדינות המערב; החוב הלאומי של מדינת ישראל יורד, ולעומת חוב ממוצע של 115 אחוז מהתמ"ג במערב, חובה של מדינת ישראל עומד על 64.9 אחוז בלבד; מגזר ההיי-טק דוחף את כלכלת ישראל קדימה, וחלקו היחסי בתוצר ובשוק העבודה גבוה מברוב מדינות המערב. ועוד ועוד ועוד מהפלא הזה שנקרא מדינת ישראל.

מסביב יהום הסער

אין ספק, דרך ארוכה עוד לפנינו. בתרבות, בכלכלה ובביטחון. האתגרים הלאומיים שלנו לא תמו, וכנראה שלא ייתמו לעולם. אך עדיין, יום העצמאות הוא מועד מתאים לחוש גם קורת רוח וסיפוק לאומי. מדינת ישראל עשתה את הבלתי-אפשרי ב-68 שנותיה. עם נתוני פתיחה קשים מאוד ונוכח מכשולים בלתי פוסקים, הישראלים הצליחו לבנות כאן חברה לתפארת. חברה שמעניקה לעם היהודי למוד התלאות שגשוג תרבותי, כלכלה צומחת ותוססת, ולכל הרוחות – גם את הצבא החזק ביותר במזרח התיכון. לחיים!

מסביב יהום הסער

רב הקושי והצער,

אבל יש על מה לשמוח

יש עוד אומץ, יש עוד כח! 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

26 תגובות למאמר

  1. יש צורך לחזק את המדינה
    לחזק את גדר ההפרדה לאורך הקו הירוק,
    לתפוס את כל מי הגשמים למאגרים עיליים ותחתיים.
    לחזק את המשטרה.
    לחבר את כל הביוב למטשים.
    לחייב מובטלים כרונים לתת שעות התנדבות לציבור.
    לחסל את העוני.
    ולהגדיל את האוכלוסיה בנגב ובגליל.
    להשקיע בהוספת מקומות עבודה בפריפריה
    וחיזוק הפריפריה בכל הפרמטרים.

    1. ויש עוד צורך
      לפנות מארץ ישראל את הגיס החמישי שאינו נאמן למדינה וששואף לראות בחיסול המדינה היהודית בארץ ישראל

    2. * גדר ההפרדה היא לא לאורך הקו הירוק, אלא סוטה ממנו ברוב המקומות.
      * תפיסת *כל* מי הגשמים בעייתית (פגיעה בטבע, צורך בסינון רעלים במקומות מסוימים).
      * אין טעם להעניש מובטלים 'כרוניים' בעוד צרות.
      * בקצרה, טוב מעשה במחשבה תחילה.

  2. התמונה האופטימית מוצדקת רק בחלקה. האיום הדמוגרפי קיים והוא תוצר של שלילוב בין ילודה גבוהה בקרב במולסמים ובקרב חרדים. כבר למעלה מעשור יותר מ 50% מהילדים הנולדים בישראל, נולדים למשפיחות אנטי-ציוניות. 28% מילדי כיתה א' בישראל הם חרדים ו 26% הם ערבים והמגמה הזו רק הולכת ומתפתח. הציונים בישראל הם כבר מיעוט בקרב הילדים, וזה אומר שב 2040 יש לצפות לרוב אנטי-ציוני בקרב אזרחי ישראל, אלא אם כן יהודים בארצות המערב יעלו בהמוניהם לישראל. מעבר לעמדות האנטי-ציוניות מדובר באוכלוסיות טפילות (למעט יוצאים מהכלל, שרק מלמדים על הכלל – אבל המאמר עוסק בסטטיסטיקה וסטטיסטיקה זה תמיד הכללות וממוצעים, למרות שלכל ממוצע יש גם סטיית תקן). אוכלוסיות שצורכות הרבה יותר שירותים (בריאות, חינוך, רווחה, ביטוח לאומי וכו') ממה שהן משלמות במיסים. אוכלוסיות שמהוות נטל כלכלי הולך וגדל על המדינה ורוכבות על גב משלם המיסים (תוך שהן יורקות לו בפנים – וזה במקרה הטוב). אם המגמה לא תיעצר ישראל תהפך למדינת עולם שלישי, תאבד את האליטות התורמות, ובסבירות גבוהה תקרוס מבפנים.
    ——- עדיין לא מאוחר לעצור את המגמה ההרסנית הזו. הבעיה היא שעצירת המגמה תובעת הפעלתן של שתי תרופות קיצוניות באופיין המהוות פגיעה מהותית בערכים ליברליים. אבל אם מסתכלים על המציאות נכוחה, אין מנוס מהמסקנה שפשוט אין דרך אחרת. אני די פסימי כחי התרופות האלה צריכות להינתן במשולב, אם ישראל חפצת חיים, אבל הסיכוי לכך מבחינה פוליטית הוא אפסי: 1. אינטגרציה בכפייה לאוכלוסייה החרדית, כולל שירות לאומי/צבאילכולם ועקרון של אזרחות=נאמנותה (סנקציות כלכליות חריפות ושלילת אזרחות על מי שמסרב להשתלב ואינו מביע נאמנות למדינה; 2. הפרדת דת ומדינה (כולל איסור בחוק על מפלגות דתיות) וביטול המונופול האורתודוקסי כדי להביא מליוני יהודים לא אורתודוקסים מארה"ב, כדי להילחם בריבוי הטבעי האנטי-ציוני.

    1. הצעותיך יובילו דווקא להחמרת המצב. ניכור החרדים רק יתרום להתמוטטות המדינה. כיום, רוב החרדים אולי אינם ציונים במובן המקובל, אבל הם בפירוש לא אנטי ציוניים. אתה כנראה מתרשם ממפגני השנאה המתלהמת של כמה מן הח"כים החרדים ומאלו של בני העדה החרדית בירושלים. ובכן, מתוצאות סקרים ומשאלים רבים וגם מידע אישי, אני יכול לומר לך שלא מדובר כאן ברוב, אלא רק במיעוט צרחני ומתבלט. ולכן, אין שום טעם בדחיקת כל שאר החרדים לזרועותיו של מיעוט זה.

    2. אתה צודק. הכותב מתעלם ממגמות לא סימפטיות. אויב הציונות קם לנו מבפנים ואנו לא ערוכים.

    3. דאגתך כנראה מוצדקת, אבל הפתרונות שלך נשענים על הנחות שגויות:

      א. בתסריט סביר, לא יבואו מליוני יהודים לא-אורתודוקסים מארה"ב, ללא קשר לחוקים שישראל תאמץ או לא תאמץ. כלכלית, טוב להם, ואידאלוגית, הרפורמה תמיד היתה דו-משמעית כלפי הציונות. היהודים שבאים – נוטים באופן חזק לכיוון הדתי, ואם כבר נוטים לתמוך במונופול האורתודוקסי.

      ב. אינטגרציית חרדים בכפייה תכשל ו/או תוביל לתוצאות בלתי-ניתנות-לצפיה. ראה נסיונם של מאות שליטים לא-יהודים במשך מאות שנים, שבד"כ נכשלו לגמרי, ולעתים 'רק' הובילו לתוצאות מפתיעות (המוני יהודים כבר-לא-אורתודוקסים ברוסיה חוברים לתנועות אנרכיסטיות/קומוניסטיות שמנסות לחתור תחת אותו השלטון שפורר את החברה היהודית מלכתחילה).

      אם אוכל להציע אלטרנטיבה:

      א. יש להמשיך בתהליך השילוב הקיים ולהעצימו. בעיקר, יש לשים דגש על שילוב כלכלי ולשכוח מכל השאר לרגע זה (בגלל זה ורק בגלל זה, חוק טל היה חוק רע). קודם כל, יתכן שהתערות בחברה החילונית תגרום לחלקם להתחלן. ובכל מקרה, ברגע שיהיה להם רכוש, יתעורר הרגש הטבעי שמצדיק הגנה על הרכוש שלהם, ויהיה להם תמריץ לעבוד עם אחרים – שכן עזיבת ה"אליטות" תפגע במצב הכלכלי שלהם.

      ב. "האליטות התורמות" יצטרכו להתפשר על בסיס חיה-ותן-לחיות. הטריק יהיה למנוע מהם מלכפות יותר על החלק החילוני, אבל באותה מידה להימנע מלנסות להפוך אותם לליברלים. (דוגמא: תהיה תחבורה ציבורית ואחרת בשבת, אבל נאלץ להשלים עם קווי "מהדרין").

    4. עם כל הכבוד לחשש שלך מחרדים אנטי ציוניים לדעתי הם החוסן האמיתי של הזהות היהודית וממילא בעקיפין או אפילו ישירות מחסנים את הפן היהודי בציונות כך שלמעשה ריבויים הוא נתון מעודד גם לתומי הפן "הגויי" של הציונות

      בקיצור catch 22

  3. למרבה הצער גם הסורים חשבו כך.אני מיסתכלת מודאגת ממה שקורה מסביבנו.לדעתי פה, לא מבינים באמת את המיזרח.החשיבה והתפיסה מאוד מערבית.לפי זה אנחנו פורחים משגשגים וכו.היגיע הזמן לשלב בתפיסה את המיזרח.את המיסטיקה שבו.צריך להיתחבר לאדמה העיברית האלוהית המיזרחית.להבין אותה.אמא אדמה מדברת והמון.יש את צלילי המידבר הערבים שהם גם שלנו .והם מטריקס ענק מטורף.כולו מלא מיסטיקה.מספר המון ובליסוף.על עולם של געגועים ועל אלוהי צבאות ישראל.על פאר והדר שלא יתוארו.ועל זהב של זוהר. ורוחות מעדן.הרוחות המיסטיות האלה יתחילו לנשב וחזק.וצריך להיתכונן להם.בהם נימצא העתיד שלנו .ושל העולם כולו.פה זה הנצח ופה זה חגורת התנך.חזרנו אליה לחגורת התנך.מיצרים אשור ממלכת יהודה ממלכת ישראל צור צידון עבר הירדן ארם עילם ערב.ישראל נישאבת בחזרה לתוך התנך .כותבת את הספר האחרון והוא ניקרא -היתגלות.שזה גם -חשיפה.מילה אדירה היא היתגלות.היא כינויו השני של התנך.כי התנך כולו מלא באנסוף היתגלויות וחשיפה.חייבים להיתחבר לאמת האלוהית.בלי היתחכמויות.למורשת עשרת הדיברות של משה רבנו.האי ודאות שולטת באזור.כמו ערפל קרב.אנחנו ניכנסים ל68.זה לא הרבה. אבל זה ציון דרך.יש תחושה שהמודלים כולם מוצו.שממחזרים את הקיים שוב ושוב.ישראל צריכה להיתחדש.

    1. לא הבנתי, אתה רואה את הקריסה של גשית המזרח, וקורא לאמץ אותה?
      קל לתקוף את כל השמאל (או את כל הימין), קשה למצוא את שביל הזהב. החברה הישראלית, למרות המאבקים הקשים הפנימיים, חיה ותוססת ולא הולכת לשום מקום הזוי כמו מהפיכה, אלימה או לא, אפילו שיש רוב בקצוות המחנות שחושב שזה מה שנחוץ, ומבחינתם כל עוד ישראל אינה אוטופיה לפי החזון שלהם, אז אין טעם בקיומה והם חותרים תחתיה ללא הרף.
      לא ניתן לזה לקרות.

    2. אנשים מבלבלים בין אוטופיה ושיפור. אף אחד לא טוען שישראל אוטופית, המאמר מתאר את הטרנד לשיפור.
      הבעיה בתחום הדיור היא אכן כשלון של הממשלה, כמו הסירוב להתערב בקרטל שיווק התוצרת החקלאית.

    1. הפתטיות היא כל כולה שלך. תזהר רק לא להיחנק בזמן שהיא תקועה לך בגרון.

    1. הייתי אומר שמבין אלה שלא גומרים את החודש ונכנסים לאוברדרפט, יש כמה וכמה שפשוט לא יודעים איך לנהל את הכנסותיהם לעומת הוצאותיהם.
      אני ממליץ לקרוא את הבלוג הזה (למרות כמה הסתייגויות שיש לי מהפילוסופיה, הפרקטיקה מומלצת):
      http://www.hasolidit.com/category/
      בהצלחה.

  4. כנראה שמאות אלפי אנשים עובדים שלא מצליחים לגמור את החודש לא שמעו על המדינה עליה הכותב מדבר. אני ואשתי מרוויחים ביחד 13,000 ש"ח וללא עזרת ההורים שלנו כנראה שהיו לוקחים לנו את הבית ומשאירים אותנו ללא קורת גג. יוקר המחיה והכסף שהמדינה סוחטת מהאזרחים בכל התחומים וללא רחמים הופכים את חיינו לבלתי נסבלים אבל כאמור המצב מצוין והבעיה היא כנראה אנחנו האזרחים.

  5. אני מסכים שהמדינה שלנו היא פלא. ומקווה כמובן שהנתונים נכונים, ושיש מגמה חיובית שתימשך.
    מנגד, רק דבר אחד אני יכול לבדוק, והוא נטל המס. אני ואשתי מרוויחים פחות מ-20000 ש"ח בחודש ברוטו, לא טייקון בשום צורה. נטל המס עלי הוא יותר בכיוון של 50% מסים ישירים ועקיפים, אם לא יותר. אז אני לא מבין איך הגיעו ל-31%. אולי כי יש רבים שמשתכרים מתחת לרף המס, מה שמעוות את הנתון. מעניין מה העיוות בנתונים האחרים…

    1. כתבה שקרית ותעמולנית מטעם ביובי , אני מאחל לכותב הכתבה המרושעת הזו והבוגדנית נגד העם , ולמי שאשר לפרסם את הכתבה האטומה והמטומטמת הזו , לחיות ברחוב בעצמכם , וללכת לישון רעבים כל לילה כמו עוד מיליון אזרחים רעבים , ואז כשתיפשטו את ידכם, לתרומה אולי אז תבינו כמה רשעים אטומים ומטומטמים היתם !!!

  6. מאיפה הנפיצו את הנתונים השקריים והלא מאוזנים האלה
    אולי אזרח ישראלי מרוויח מליון שקל אבל עגבניה ומלפפון עולים חצי מליון וסכר לימוד 2 מליון ומגורים 10 מליון והמיליון שהישראלי מרוויח שווה כמו נייר טואלט…
    לא מקבל שירותים סוציאליים זקנים מתים ברעב
    צעירים בלי עתיד מדינה הולכת לאבדון

  7. החברה הישראלית, הגזולה מכל אותן מערכות תומכות חיים שהיו לה ונתנו לברוני הון בנזיד עדשים המנהלים את המדינה ואת חיינו כעבדיהם, נמצאת בשלב אחרון לפני קריסתה.

    "דור העתיד" (?) חסר העתיד פה במדינת הוליוודיה וברוני הן לעשירים בלבד עוזב כי לא ניחן בשתיים שלוש תקופות חיים הנצרכות היום כדי לרכוש דבר בסיסי כקורת גג, וביוקר המחיה המטרוף להחזיר משכנתת מיליון לעשירים, וגם לחיות.

    ומסביב, מזרח תיכון עולה באש טירוף אסלמים שורף עמים קטנים חסרי הגנה, מוקמת 'חליפות אסלמית בחסות המעצמות שאפשרו לאיראן להצטייד בנשק גרעיני-בליסטי בסדר חדש בו ישראל לא קיימ,ת.

    אפשר להמשיך באשליות ששלטון מושחת נהנתן חסר דרך מרושע אל בניו ובנותיו זקניו ונצרכיו, מפזר לנו – אל סופה של מה שניסתה להיות מדינה לעם היהודי, ושוב לא יכלה.

    או להתפכח להחזיר את המדינה השיוויונית האפשרית שהיתה לנו, לחבור שוב לעם אחד כדי לעמוד מול המאיימים העומדים בתור להשמידנו ! ואין לנו לוקסוס של זמן לעשות זאת.

    1. לכל המעונים. ומתבכיינים האוברדרפט נובע מטיולים לחו"ל והוצאות מיותרות בדקו כמה יצאו לחו"ל בשבוע האחרון , כמה נקנו מכוניות ברבעון האחרון ותגלו כמה טוב כאן

  8. מאמר שטחי.
    קשה מאוד לקבל את התמונה משום שהנתונים מוצגים כאן באופן מגמתי ומעוות:
    1. מאחר וישראל נמצא במקום השני בעולם בפערים כלכליים באוכלוסיה, אז להציג נתונים ממוצעים של הכנסה לנפש זה מגוחך. אולי כדאי לציין כמה מועסקים עניים יש בישראל.
    2. גם בעיניין המיסוי היה ראוי לציין שאמנם בישראל המיסוי עדיין לא הגיע לרמות של סקנדינביה, אך מאידך רמת השרותים שהאזרח מקבל תמורת המיסים היא ממש מחפירה. (מהו זמן המתנה ממוצע בחדר מיון….?
    אפשר להמשיך כך הלאה.
    העיקר לפאר את המולדת.

    1. מאמר אופייני לאנשי הימין.

      מבחינתם לא ניתן להאשים ראש ממשלה ימני, ערכים ימניים וממשלה ימנית. כל עוד ההתנחלויות קיימות, נבנות ומתוחזקות במיליארדים, הרי שהכל טוב – יכול להיות טוב יותר?…

      אם טוב להם, טוב לכולם. ואם כל אחד יהיה ימני, יהיה לו טוב. עובדה שלמתנחלים טוב יותר, אז בואו כולם והצטרפו…

      לזה אני קורא 'החיים בסרט' של הימין, שמתוחזקים כבר 40 שנה על ידי כל הממשלות שהיו מאז.
      זו הכלכלה הפרטית של הימין, שטובה רק לו.

    2. מאמר אופייני לאנשי הימין.

      מבחינתם לא ניתן להאשים ראש ממשלה ימני, ערכים ימניים וממשלה ימנית. כל עוד ההתנחלויות קיימות, נבנות ומתוחזקות במיליארדים, הרי שהכל טוב – יכול להיות טוב יותר?…

      אם טוב להם, טוב לכולם. ואם כל אחד יהיה ימני, יהיה לו טוב. עובדה שלמתנחלים טוב יותר, אז בואו כולם והצטרפו…

      לזה אני קורא 'החיים בסרט' של הימין, שמתוחזקים כבר 40 שנה על ידי כל הממשלות שהיו מאז.
      זו הכלכלה הפרטית של הימין, שטובה רק לו.