היכונו למשטר צבאי של השמאל

כאשר פוליטיקאים, אקדמאים ואנשי תקשורת מהשמאל רואים בקצונה של צה"ל חלופה "אמיצה, ערכית ומנהיגותית" לממשלה הנבחרת של ישראל, מתברר שמשהו רציני השתבש בספסלי האופוזיציה

מקבל גיבוי מוחלט מהשמאל; גולן. צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

בשבועות האחרונים אנו עדים להתרחשות מוזרה מאוד בפוליטיקה הישראלית. אינטלקטואלים, עיתונאים ואנשי ציבור, שבימים כתיקונם טרודים בזעקות "זאב זאב" על חורבנה הקרב של הדמוקרטיה הישראלית, שינו לפתע כיוון בחדות. סר חינו של שלטון העם בעיניהם, נמאסה עליהם הדמוקרטיה, ופניהם כעת אל האליטה הצבאית.

"אין זו פעם ראשונה שאנשי ביטחון מגלים ערכיות ומתינות על פני ההנהגה הפוליטית", אומר פרופסור דן כספי מעל דפי 'הארץ', "אפשר ואין כמו הנאום של סגן רמטכ"ל להעיד על מנהיגות… אנשי הביטחון מבינים שצבא העם אינו יכול לנצח ללא ערכים ויתרון איכותי של ממש".

ד"ר צבי בראל, מהכתבים הבכירים של 'הארץ', הרחיק לכת אף יותר במאמר שפרסם תחת הכותרת 'לקראת מהפכה צבאית'. לדידו, ערכי החברה הישראלית הושחתו עד כדי כך, שייתכן ואין מנוס ממשטר צבאי של ממש. "כאשר הממשלה מאמצת ומטפחת ערכים שהנהגת הצבא רואה בהם איום על קיומה של המדינה, וכשהציבור… דורש שהצבא יתבהם, יושחת ויאבד צלם אנוש", אומר בראל, הרי ש"הנהגת הצבא תצטרך להחליט מה הוא האיום האולטימטיבי על ביטחונה וקיומה של המדינה: אלפי טילים… או ממשלה שמהנדסת ציבור להיהפך למפלצת".

ואין מדובר בצמד אינטלקטואלים סוררים גרידא. רבים נוספים הצטרפו למקהלת המהפכה של האליטה הצבאית. לפי ציפי לבני, "אם נתניהו היה פועל נגד תופעות של גזענות והקצנה, לא היו צריכים קצינים בכירים, שאני מאוד גאה באומץ ליבם, למלא את החלל המנהיגותי הזה". וכך גם בוז'י הרצוג ("סגן הרמטכ"ל הוא מפקד אמיץ… כך נשמעים מוסר ואחריות…"), זהבה גלאון, ואחרים.

הגולם הצבאי שקם על יוצרו

אך את תפיסתו של צה"ל כמחנך הלאומי, מבקר ערכי החברה, מנחיל לקחי השואה, שומר המוסר הציבורי ומגן הדמוקרטיה הראשון לשמו, הביא לידי מיצוי ה'מכון הישראלי לדמוקרטיה'. המכון, שכידוע חרט על דגלו את "חיזוק התשתית הערכית והמוסדית של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית", פרסם השבוע את הדברים הבאים בפוסט רשמי:

…חובתו של הדרג הפוליטי היא לגבות את הפיקוד הבכיר בצה"ל, כך שלא יפחד ולא יירתע ממתיחת ביקורת עניינית על תופעות חברתיות שליליות כמו קריאות גזעניות והסתה לאלימות. צה"ל הוא צבא העם ומפקדיו מחויבים לקחת אחריות גם על חינוך ועיצוב דור העתיד של מדינת ישראל … הרוח הגבית שנותן יעלון למפקדי צה"ל היא בעלת חשיבות מכרעת לחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית.

מדובר בשגעון מוחלט.

צבא אינו מהווה, בשום אופן, ערובה ערכית או חברתית למשטר הדמוקרטי. תפקידו של הצבא מתמצה בהגנה פיזית על המדינה. לא הגנה חינוכית, לא הגנה ערכית, לא הגנה תרבותית ולא הגנה מוסרית. הגנה פיזית ותו לא.

למעשה, הצבא לא רק שאינו יכול לשמש הגנה לתרבות הדמוקרטית במדינה, אלא שמעצם טבעו הוא מהווה לה סכנה. הרי אם יש מוסד במדינה שמחזיק בתכונות הפוכות בתכלית לתכונותיה של הדמוקרטיה, זהו הצבא. כחייל, כל חירויות היסוד האזרחיות נשללות ממך: אינך יכול להשתתף בהפגנות או להתבטא פוליטית, אין לך זמן משלך, גופך ורכושך שייכים למפקדים, ואפילו להתפנות אתה זקוק לאישור…

האם גוף היררכי שכזה, המחזיק בכוח עצום, עסוק בקטל, ובנוי על משמעת נוקשה, יכול לשמש כמעוז החופש והדמוקרטיה? התשובה אמנם ברורה לכל פוליטיקאי ואיש צבא בעולם המערבי, אך לא כך בישראל. כאן הקצינים הבכירים שלנו מעט מבולבלים באשר למקומם בשלטון, ומחיאות הכפיים מספסלי האופוזיציה ("נאום אמיץ!", "מנהיג ערכי!", "ביקורת חשובה!") רק מדרבנות אותם להמשיך ולשחק באש.

בכל דמוקרטיה מערבית שפויה, הקצונה הבכירה כבולה בשלשלאות ברזל לדרג המדיני וכפופה אליו באופן מוחלט. קצינים אינם מעזים למתוח ביקורת על מדינאים, להביך אותם תקשורתית או להיכנס איתם למאבקים ציבוריים. זה האל"ף בי"ת של המשטר הדמוקרטי, אך יש בישראל שמתקשים להפנים זאת. תשאלו על כך את אזרחי צ'ילה וארגנטינה שזכו לחיות תחת משטר של חונטות צבאיות.

בוז'י הרצוג וזהבה גלאון. צילום: מרים אלסטר, פלאש90
בוז'י הרצוג וזהבה גלאון. צילום: מרים אלסטר, פלאש90

חוק יסוד הצבא קובע זאת במפורש: "צבא-הגנה-לישראל הוא צבאה של המדינה. הצבא נתון למרות הממשלה… ראש המטה הכללי נתון למרות הממשלה…". וכך גם סעיף 2 לחוקת ארצות הברית: "הנשיא יהא המפקד העליון של צבא היבשה ושל צי ארצות הברית…".

רוצה לומר, הצבא במשטר הדמוקרטי הוא ה"גולם" של הממשלה. לובשי המדים צריכים לתפקד כאנשי מקצוע חסרי אישיות פוליטית, הנתונים למרותם המוחלטת של המדינאים. ללא ביקורת, ללא מאבקים ציבוריים, ללא פוליטיקה.

אמר זאת היטב הפילוסוף הפוליטי רוברט דאל, בספרו 'על הדמוקרטיה' (שראה אור בהוצאת… המכון הישראלי לדמוקרטיה). לפי דאל, "אם אין כוחות הצבא… נתונים לשליטה מלאה של נציגים דמוקרטיים נבחרים, אין סיכוי רב שמוסדות דמוקרטיים יתפתחו או יחזיקו מעמד לאורך זמן". החשודים המיידיים בניצול כוחו העצום של הצבא הם כמובן הקצינים הבכירים, ולפי דאל יש לשים עליהם דגש מיוחד:

אם מעוניינים שנציגים שנבחרו בבחירות דמוקרטיות יהיו בעלי שליטה אפקטיבית על הכוחות … הרי אנשי הצבא, במיוחד בקרב הקצינים, חייבים לסור למרותם. הכפיפות למנהיגים הנבחרים חייבת להיות מושרשת עמוק כל כך, שאי אפשר יהיה להתנער ממנה… בלי שליטה כזאת, הסיכויים לדמוקרטיה קלושים.

איפה הדברים הללו, ואיפה דבריהם של הרצוג-גלאון ושות'. במקום לרסן את קציני הצבא ולהעמידם במקומם, הם מעודדים אותם בצורה מופקרת להתעמת עם הממשלה ולנגוס ביסודותיה של הדמוקרטיה הישראלית. אירוניה במיטבה. האנשים שראו בעצמם עד לא מכבר שומרי החומות של הדמוקרטיה הישראלית, מטפחים לנו כעת חונטה צבאית כחול-לבן.

נסיים בדבריו של המלומד אסי עזר: "כבר הרבה זמן אני חושד שהמנהיגים האמיתיים שלנו, אלה שיכולים להוביל את המדינה למקום אחר, טוב יותר, לא נמצאים בפוליטיקה אלא בצה"ל". אכן, ניחוח מהפכה נישא באוויר.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

18 תגובות למאמר

    1. תודה, קליפ מעניין ומטריד, לא רק הקטע הספציפי בו הוא מצטט אנשי שמאל שמשוכנעים שהגיע הזמן למלחמת אזרחים כדי לכפות את דרכם. המאמר הזה לא מומצא.

  1. שרים עפים, מנהיגים שמעבירים ביקורת חברתית מבוקרים, כל הימין מתפחלץ.
    כשמישהו נעלב ממשהו, כנראה שהוא חושב שזה נכון.
    ולצערי המדינה שלנו באמת מתדרדרת למקום נוראי. השנאה מתחילה לכרסם את ההגיון שלנו, לעצב את היהדות שלנו כדת להצדקת העליונות כלשהי שלנו על פני כולם מאשר דת השלום והערכית שאני מכיר.
    שיאיר גולן אמר מה שאמר זה היה קשה, אבל תהליכי השנאה שהיו אצל הנאצים בוודאות מחלחלים בשינוי אדרת אצלנו. ילדות מצטלמות עם תמונות "לשנוא ערבים זה ערכים". כל אנשי המרכז שלא גרו בצפון ולא חיו בשותפות עם ערבי אחד בחייהם בטוחים בדימוניות מופרכת של הצד השני.
    אבל כולם מבוהלים מהמראה שלהם וממהרים להרביץ למי שמציב את המראה.
    שנאת השמאלנים במדינה הזאת איבדה את דעתה כבר מזמן. כמות הדברים שנכללים כשמאלניים (טוהר הנשק, רצח בניגוד לפקודות, חקירת אנשים ששורפים בתים של משפחות..). כמובן שיש לי ביקורת על זה שהיו חמישה הצתות של בתי כנסת ושום גורם לא מזיז את התחת שלנו במדינה הריבונית שלנו. אבל לא נראה לי שממשלה שממשיכה להתסיס שנאה באמת עם מטרה לשנות את זה, פרט לדבר על זה בפופוליסטיות.
    המדינה הזאת הולכת בדרכי אבותינו החשמונאים, שבקציונתם גררו את כולנו למצור על ירושלים, לחורבן ביתר, לרעב משפיל וכשלון הפרויקט הלאומי בפעם השנייה. ולצערי לי אין אזרחות אירופית לברוח איתה. אז אני מודה לכם מראש על המוות הנוראי שלי.
    ואותי בקורס קצינים לימדו אותי להביע דעה חברתית ככל האפשר ולדאוג לחינוך של החיילים ושל המדינה. מה שכן אסור להביע זה דעה פוליטית.

    1. כל מה שראית, זה כלום לעומת שמאת ימנים שיש בכל מקום. פייסבוק הפך לאלמנט מתסיס מאד, כי לא רואים את האדם, רק דעה אחת שלו. אפילו לא בטוחים שזה מייצג אותו לגמרי. יש הבדל בין זה, למה שמתואר במאמר, ואומרים בגלוי מנהיגי שמאל.

      והקליפ שצורף למעלה, אכן מצדיק את הזמן, ואמור להטריד כל מי שהדמוקרטיה פה יקרה לו:

      https://www.youtube.com/watch?v=1wbfYh80CmA שימו דקה 20:35, מומלץ לראות את הכל.
      מתוך "פורום אלפרדו" העוסק באזרוח תחקירי קרבות והפקת לקחים

    2. במדינה דמוקרטית ההנהגה הפוליטית מופקדת על הצבא. השמאל בסלידתו מאנשי צבא ומכך שכל השנים הזהיר אותנו מפני הצבא ורתח כשנציגי צבא באו לבתי ספר להרצות וקרא לתופעה שלטון צבאי ופאשיזם. פתאום הפך את עורו והחל לחבק אנשי צבא ולהללם. מרגע שאחד או שניים מבכירי צה"ל החלו להשוות אותנו לגרמניה הנאצית ולחנך את הציבור אזי הם הפכו ליקירי השמאל…פככככככככ

    3. איזו תגובה שקולה ורציונלית, ממש שפתיים יישק. טוב שלפחות אתה שומר על שפיותנו.

    4. דני, דכור שיש שני זרמים בשמאל:
      "אנרכיסטי", שמתנגד לצבא (ימני או שמאלי) כחלק מההתנגדות הכללית למדינה, לתאגידים וללאום, ו-"סטליניסטי", שדווקא רוצה מדינה, בית משפט, וצבא חזקים- שיכפו את דעתם של הסטליניסטים "בני הציבור הנאור" על המון "בעלי התודעה הכוזבת".
      יש ביניהם אחדות אינטרסים לעיתים, אבל החזון שונה.

    5. כשאני הייתי בצבא, תמיד אמרו לנו שלחיילים אסור להביע דיעה פוליטית בפומבי, כדי שלא יחשבו וכו' ורק דובר צה"ל יכול וכו'
      פתאום זה נעלם לאנשהו…

      זה בכלל לא משנה מה היתה דעתו הפוליטית. בעקרון, גם אם דעתו היתה ימנית, הוא לא היה אמור להביע אותה. אלו הנהלים בצה"ל.

  2. אסי עזר התגלמות הבהמיות. מי שהקליט את שכנתו באקט אינטימי ושידר ללא רשותה את הקולות בתכנית רדיו מעז לדבר על התבהמות… התגלמות הצביעות של השמאל הנאלח.

  3. תקשובו טוב טוב פרופסור כספי הוא גזען ממדרגה ראשונה האדם רויי שנאה למזרחים. למדתי תחתיו האדם פשוט מתעלל במזרחים !!!!

  4. וכמובן, מה יאמרו כל המלומדים שמצדדים פתאום בתפקיד החינוכי והערכי של צבא העם כשהצבא יתחזק דוקא לכיוון האמוני? למה לאלוף מותר לשמור על זכויות אדם ולאלוף משנה אסור לשמור על זהות יהודית? אי אפשר להציע מודל ולקבל אותו רק כשהוא מחזק אותך.

  5. בטורקיה הצבא היה מעוזה האחרון של הדמוקרטיה.
    ובמדינת ישראל צה"ל בהחלט נחשב גוף חינוכי תחת רעיון כור ההיתוך.
    כאשר מערכת החינוך כושלת.
    צה"ל זו תקותנו האחרונה.

    1. משל זקוק להוכחה שהוא קיים. "יש בעולם טורקיה, אז ישראל זה כמו טורקיה" זה לא טיעון, כשיש עוד אי אלו מדינות בעולם..

  6. המהפיכה הכושלת בטורקיה הוכיחה , גם אם השמאל ינסה לבצע הפיכה צבאית , היא תיכשל כי רוב העם תומך בימין ונוטה למסורת היהודית,כפי שקיים בטורקיה בעלת רוב מובהק של מסורתיים ודתיים אסלאמיים . כשארדואן קרא לעם לצאת לרחובות ולסכל את המהפיכה – העם יצא . אותו דבר כשביבי קרא לעם לצאת להצביע ולסכל את המהפך בבחירות העם יצא . דהיינו כל עוד רוב העם תומך בימין ,אין סיכוי למהפיכה צבאית ,מה גם שרוב השמאל הוא בא מהמחנה של ערביי ישראל שהם אנטי צבא כך שהם לא ישתפו פעולה עם צבא בהפיכה , וגם הרבה אנשי מפתח בצבא הם בכלל מהימין הדתי לאומי ,כך שכל נסיון מהפיכה יכולה להוביל לתוצאה הרסנית של מלחמת אזרחים ופילוג והזדמנות לשכנים מבחוץ כפי שקרא בפילוג של ממלכת יהודה וישראל , מאשר הזדמנות לעתיד טוב יותר כפי שחושב או מקווה השמאל