משה גל, האיש שלא ימונה לנציב ביקורת הפרקליטות

מאז התפטרותה של השופטת בדימוס הילה גרסטל מראשות נציבות הביקורת על הפרקליטות, עתידו של הגוף הצעיר לוט בערפל. הנציבות, שהוקמה לפני שנים ספורות במטרה לבחון תלונות על התנהלות הפרקליטות, לא זוכה לפופולריות רבה בקרב בכירי המערכת המשפטית, והשינויים בחוק שמכוחו היא פועלת מאיימים לנגוס בסמכויותיה.

על רקע זה, זהותו של ראש הארגון, אמינותו, יושרתו ויכולתו לעמוד כחומה בצורה נוכח הלחצים שמפעילה המערכת הם חיוניים להצלחת הנציבות. מכיוון שכך, מינוי הנציב הבא הפך למעשה לקרב על עתיד הנציבות. נציב אסרטיבי וביקורתי, יטה את הגורל לזכות; נציב חלש הנאמן לפרקליטות, יגזור את הדין לחובה.

אחד השמות שעלו כמועמד לתפקיד הוא השופט לשעבר משה גל. גל, 66, שימש כשופט בית המשפט המחוזי בירושלים, ולאחר מכן עמד בראש הנהלת בתי המשפט עד לשנת 2012. הביוגרפיה של גל מציגה אותו לכאורה כאדם הראוי לתפקיד. אך כמה פרטים מהקריירה השיפוטית שלו מערערים על קביעה זו. כפי שנראה מיד, גל היה מעורב באופן עמוק במינוי בכירים בפרקליטות ונחשב מקורב לרבים מהם. בנוסף, במהלך השנים שמו השתרבב לכמה פרשיות מפוקפקות. מסיבות אלו אמינותו כנאמן על ביקורת אובייקטיבית ובירור תלונות מוטלת בספק.

נפתח בחדשות הטובות: כשפנינו לדוברות בתי המשפט לבקשת תגובה על הטענות, הכחיש גל את הטענות וטען כי לא ראה את עצמו כמועמד. זו בשורה טובה למערכת המשפט.

כמשפטן בכיר, זכה גל בכמה וכמה מינויים בשנים שלאחר פרישתו. כך למשל, הוא נבחר לכתוב את סדר הדין החדש עבור הנהלת בתי המשפט, מהלך שזכה לביקורת ציבורית. אבל מה שעשוי לפגוע באמינותו כנציב הביקורת, הוא העובדה שגל ישב בשנים האחרונות בוועדות מכרזים למינוי בכירים בפרקליטות לא פחות מ-3 פעמים.

בשנת 2013, גל היה חבר בוועדה שמינתה את עו"ד דן אלדד לתפקיד מנהל המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה; בקיץ 2015 הוא ישב בוועדה שמינתה את עו"ד נוחי פלוטיס לתפקיד מנהלת מחלקת החנינות במשרד המשפטים; ובינואר האחרון מינה את עו"ד קמיל עטילה למנהל המחלקה הפיסקלית בפרקליטות המדינה.

בכל המקרים מדובר במינויים בכירים במערכת, והממונים עדיין נמצאים בתפקידם ואמורים להיות נתונים לביקורת ובדיקה מצד נציבות הביקורת על הפרקליטות. במידה שייבחר גל, אשר היה כאמור מעורב במינויים אלו ושיוקרתו המקצועית ושיקול דעתו תלויים בהצלחתם בתפקידם, אמינותו כמבקר עלולה להיפגע.

יש סיבות נוספות לחשוש כי מינויו של השופט לשעבר גל לא היה מוסיף לאמינותו של גוף הביקורת. בשנת 2009 עלה שמו כמועמד אפשרי ליועץ המשפטי לממשלה. מועמדותו נתמכה בזמנו על-ידי יושב ראש ועדת האיתור השופט תיאודור אור, אך שמו נפסל בשל חשד לניגוד עניינים בינו לבין השופט אור, שהוסתר מחברי ועדת האיתור. על-פי פרסומים באתרים שונים, שמו של גל נקשר למקרה נוסף שעורר שאלות מטרידות. 

על רקע דברים אלו, יש לשמוח מהחלטתו של גל שלא להתמודד לתפקיד. מערכת המשפט והביקורת על הפרקליטות זקוקים להנהגה אמיצה ובונה אמון. נקווה שלמינוי החשוב ייבחר מועמד מתאים.

תגובת השופט בדימוס משה גל באמצעות דוברות בתי המשפט:

לא הגשתי מועמדות לתפקיד ואינני רואה עצמי כמועמד, ודאי שלא לתפקיד אשר הוצע לי בעבר וההצעה נדחתה על-ידי. מעבר לכך אין ממש בפרטים שצוינו בשאילתה.