תחזירו לי את המגזר שלי. קיבינימט!

משהו רע עובר על המגזר הדתי-לאומי. השיח הענייני פינה את מקומו לעוינות, הנאמנות לאידאולוגיה הפכה לנאמנות למנהיג, והפוליטיקה הרגילה לאובססיה נגד שלטון הימין. חשבון נפש מגזרי-לאומי

בנטמניה. צילום: תומר נויברג /פלאש90

לא קל לי לכתוב את הדברים הבאים. גדלתי בשורות הציונות הדתית, צמחתי במוסדותיה, עבדתי בארגוניה, אני מתגורר ביישוביה וכל המעגלים החברתיים שלי ושל ילדיי שייכים למגזר. בכל כך הרבה מובנים אני חלק מהציבור הזה – אבל עדיין, משהו בזמן האחרון נסדק בתוכי, והסדק הזה גדל מיום ליום, עד שהוא מאיים להפוך לקרע.

המגזר שלנו תמיד היה אידאולוגי בטירוף. אני זוכר את הימים של הסכמי אוסלו, הייתי אז בכיתה ו' בבית ספר ממלכתי-דתי חיפאי שקט – והיחיד בשכבה שהוריו הצביעו אז לרבין. הם היו מימ"דניקים – דתיים מתונים שחשבו שכדאי לנסות את תהליך השלום. זו לא הייתה תקופה קלה. חברים קרובים התחרו ביניהם מי קיבל יותר מכות משוטרים בהפגנות, בעוד שאני הייתי זוכה לכינויים כמו "סססמאלני בוגד" ו"אמריקקי". אבא שלי וחבריו היו כמעט מוקצים מחמת מיאוס באווירה הפוליטית הסוערת.

אבל ילדים כמו ילדים, הימים חלפו ונשארנו חברים. חלק מהמתלהבים של אז התבגרו ונהיו שמאלנים, אני התבגרתי ונהייתי ימני, ובכלל – גל הפיגועים וקריסת השלום תרמו את שלהם לשינוי הכללי של המפה. אפילו הוריי שוכנעו על-ידי מטר הטילים מעזה ושברו אחרי ההתנתקות ימינה, לקונצנזוס הלאומי החדש שבמידה רבה איחה מבחינתי גם את השברים המגזריים.

מבחינה אידיאולוגית, אפשר להגיד שאני ימין ריאליסטי. אני תומך מובהק בהתנחלויות ומתנגד למדינה פלסטינית, אך גם מכיר במגבלות הדיפלומטיה הבינלאומית ובצורך לבצע תמרונים טקטיים שונים. מכיוון שאני גם איש השוק החופשי, מצאתי בסופו של דבר את הביטוי לרעיונות הללו דווקא בליכוד אצל נתניהו. מה גם שממילא אין פלטפורמה אחרת שיכולה להוביל את הימין להנהגה לאומית, ושיש לי חיבה לכלל-ישראליות הדמוקרטית, הטבעית והמגוונת של הליכוד. וכך, למרות שאני לא חבר מפלגה או משהו כזה, אפשר להגיד שאני, כמו עוד רבים מאוד, סוג של ליכודניק במגזר. במשך כמה שנים חשבתי שמצאתי את המנוחה והנחלה, שיש לי בית נוח כחלק מהקונצנזוס הלאומי. שימי הסססמאלני האמריקקי נותרו מאחוריי כזכרון רחוק.

ואז קרה בנט.

פגשתי אותו לראשונה כשעבדתי במחלקת ההסברה של מועצת יש"ע, בתור כותב תוכן. הוא היה נמרץ, רהוט ומלא אמביציה, ואני הייתי עט להשכיר נמרצת לא פחות. היה נראה שהוא בנוי מהחומרים הנכונים להנהגה. ממש שמחתי כשהוא הודיע על הליכה לפוליטיקה. "חומר של ראש ממשלה", כמו שהצעירים חושבים. אבל איכשהו, לפחות מבחינתי, ממתוק יצא בעיקר עז.

קשה לשים את האצבע על נקודת הזמן המדויקת בה התרחש המפנה, אבל מאז 2013 הפך הדיון במגזר לפחות אידאולוגי והרבה יותר אישי. ההתלהבות לארץ-ישראל ולהתיישבות פינו את מקומם לתמיכה לא פחות נלהבת בהצהרות היו"ר (שתכניתו המדינית כוללת מסירה חד-צדדית של כ-40% משטחי יו"ש) והלהט האידאולוגי שאפיין את הפוליטיקה המגזרית פינה את מקומו לסוג חדש של פוליטיקה דוגמטית – "להכניס" לימין הממסדי: להשפיל את הליכוד, לגבור על נתניהו בשחמט הפוליטי, לצאת "גבר" מול צעירי המגזר על חשבון המחנה הלאומי, ובכלל, איזו מנטרה של "מנהיגות" דתית-לאומית שתחליף את המפד"ל הישנה והמתונה, תקרע את הליכוד ותוביל את עם ישראל כמפלגת שלטון חדשה.

על המנטרה הזו אסור לערער ואסור להרהר ברבים. אסור לומר בקול שהיא בעצם באה מצד אנשים ללא ניסיון מיוחד, ללא ידע מיוחד, והכי חשוב: ללא עם, אלא רק עם מגזר וצעירים שמצביעים בפעם הראשונה או השניה שמתחברים לאנרגיות הבועטות ולסוג של רטוריקה בוטה ואגרסיבית שאין בליכוד הממלכתי.

אפשר למנות כאן הרבה שלבים בתהליך ה"גבר-גבריזציה" של המגזר: זה התחיל בקמפיין הבחירות שהיה מאוד תוקפני כלפי הליכוד; המשיך ב"ברית האחים" שנועדה לחשק את הליכוד במו"מ הקואליציוני; התנהלות אופוזיציונרית מתוככי הממשלה; הברית עם נוני מוזס וקבוצת חוק ישראל היום; שוב מערכת בחירות לעומתית ב-2015; וכלה במשברים האחרונים. בנט "מכניס" לליכוד, והמגזר, במקום לראות כמה נזק הוא מחולל וכמה דם רע הוא מזרים בין המגזר למפלגת השלטון הלאומית, רוקד בהילולת "הראינו להם מה זה".

מרוב שהראיתם לנו מה זה, ברית האחים של בנט והנאמנות למוזס הובילה לבחירות ב-2015, ולולא נתניהו שהציל את המצב, הימין היה מובס בהן. אבל בנט והמגזר לא לומדים, ושוב כמעט הפילו את הממשלה, ושוב על שום כלום (ואם מישהו במגזר שנלהב כל כך להפיל את הממשלה על "הצלת חיי אדם" הזו מסוגל להסביר מה ההבדל בין בכיר במל"ל שזה תפקידו היום ל"מזכיר הצבאי" שדרש בנט, הוא יקבל את פרס ביגמן לביטחון לאומי).

מדובר בתפיסה חדשה של הפוליטיקה המגזרית, שבמקור אחראים לה פייגלין וקבוצת מנהיגות יהודית, אבל בנט וקלוגהאפט הצליחו למנף מבחינה אלקטורלית במגזר. לא עוד "לחזק את הליכוד מימין", אלא ניסיון לנצח אותו, לגבור עליו ולהשפיל אותו. האסטרטגיה הזו לא מפסיקה בבחירות, היא ממשיכה כל השנה, גם בממשלה. שימו לב: הדלפות בלתי-פוסקות (כולל מישיבות קבינט), כותרות תוקפניות בעיתונות, תעמולה נגד הליכוד, ומאבקי אגו בלי סוף ממלאים את הכותרות בעיתונות כבר כמעט שלוש שנים.

לא נולדנו אתמול. לימין המגזרי תמיד היו מחלוקות ענייניות עם הליכוד, ותמיד נמצאו הדרכים לעבוד יחד בהרמוניה תוך ניסיונות לגשר על הפערים ולשמור על השותפות – כולל כמובן עם נתניהו. זה הצליח לא מעט בזכות הבנה שהייתה במפד"ל שהליכוד היא מפלגת השלטון, ויש לה צרכים שצריך להתחשב בהם. זו "שותפות", אבל לא בין שווים. המפד"ל הבינה שהיא תלויה בליכוד יותר מאשר הליכוד תלוי בה, והתנהלה בהתאם.

אצל בנט כל זה השתנה – כמעט כל ה"פיצוצים" להם זכינו בשנים האחרונות נופחו הרבה מעבר לפרופורציה העניינית שלהם. הצנטריפוגות בחדר הספינים נותנות עבודה חסרת-תקדים. העיקר שבנט יצא גבר, ושיסומן עוד וי על הנסיון המגלומני (וחסר הסיכוי) להחליף את הליכוד כמפלגת השלטון בימין.

[סרטון שבנט פרסם במהלך הבחירות, נגד נתניהו והליכוד. סרטונים נוספים: כאן וכאן].

הדברים הללו ניכרים גם ברטוריקה: נפתלי בנט הוא יו"ר המגזר הראשון שמדבר על ראש ממשלה ימני במונחים כה נוטפי שנאה ועוינות. האשמות על זלזול בחיי אדם, מתקפות אישיות על אמינותו, סגנון של "נתתי לו כדור בין העיניים", התבטאויות משפילות אפילו כנגד שרה נתניהו – שיח מתלהם ואלים מהסוג שרגילים לשמוע מאנשים כמו בן כספית, נחום ברנע, סימה קדמון ואמנון אברמוביץ'. לא ממנהיגי ימין.

השמאל כמובן משתף פעולה בשמחה עם כל תעלול שכזה מבית היוצר של קלוגהפט-בנט. מספיק לראות את רשימת התומכים בדרישותיו לשינוי הקבינט. כי השמאל מבין שהאסטרטגיה של קלוגהפט-בנט מחלישה את הימין. בנט מנסה לבנות את עצמו על חשבון הליכוד, פורם את הברית ההיסטורית בין הליכוד להתיישבות, ולקול צהלת השמאל מביא את הקמפיין המתמיד של השמאל נגד נתניהו לתוככי קואליציית הימין. אתם מבינים כמה זה שווה לשמאל שיש מישהו מימין שמאשש את ההסתה נגד נתניהו?

צריך להיות אטום לגמרי כדי לא להבין שדברים אלו הפכו את השותפות הפוליטית עם בנט לקשה עד בלתי-אפשרית.

אבל גם אותו אדם אטום לגמרי, שמבחינתו נתניהו הוא תמיד הגורם היחידי והסיבה לכך שבנט תוקף ומנסה להחליש אותו ללא הרף, צריך להבין שלכל זה יש תוצאה פוליטית ברורה: החלשת שלטון הימין. כי לא כל נוטשי הליכוד הולכים לבנט – חלקם הולכים למפלגות המרכז. כך שמשהו חדש התחיל, אבל שלטון הימין ילך לקיבינימט.

בנט וחסידיו אולי שונאים לשמוע את זה, אבל במפה הפוליטית הנוכחית שלטון הימין תלוי באופן בלעדי בליכוד. אין אפשרות לממשלת ימין בלי הליכוד. מבנה הכוחות הוא כזה שמשמאל לליכוד תמיד יימצא הרבה יותר כוח פוליטי מאשר מימינו. זו לא המצאה של הליכודניקים, אלו תוצאות הבחירות. זה מה שאומר העם. מכיוון שכך, המתקפות על הליכוד הן מתקפות על שלטון הימין. החלשת הליכוד היא החלשה של שלטון הימין. זו לא קביעה ערכית – אלא ניתוח מציאותי.

האויב החדש

הדברים הללו אינם חדשים. כבר כתבתי דומים להם. אבל נזכרתי בזה שוב בימים האחרונים, משום שלתהליך הבנטיזציה של המגזר יש גם תוצאה החורגת מהפוליטיקה.

כידוע לכם, אני כותב הרבה בנושאים פוליטיים, בפייסבוק, ב'מידה', ובבמות אחרות. בדרך כלל לא מדובר בטקסטים מחמיאים, כך שאני רגיל לתגובות מתלהמות ולשיח קשה, אפילו מאוד. ועדיין – ההתנפלות ההמונית של בני המגזר על כל מי שמבקר את התנהלותו של בנט, היא עבורי חסרת-תקדים. ארגוני הקרן החדשה לישראל, בל"ד, מולד, מרצ, התנועה האסלאמית יו ניים איט – אף אחד מאלו שכתבתי עליהם מעולם לא הגיב אצלי כמו שמגיבים שותפיי מימין. קללות ונאצות, לשון דוחה, הערות אישיות מבזות. אנשים שקצת מכירים אותי (דתיים שלובים, וזה), משתמשים בהיכרות הזו לא כדי לנסות להבין אותי או להתווכח איתי כהוגן, אלא כדי לפגוע בי ולהזיק לי. ביקרת את בנט? אתה אויב. וכלפי אויב לא מגלים רחמים.

אין חולק על כך שבנט מנהל מהלכים פוליטיים ערמומיים ומתוחכמים. חלק ממעריציו תומכים בו בזכות זה. אבל בפוליטיקה אי-אפשר לדון בלי מידה מסוימת של ריחוק ועם קורטוב של ציניות. מותר להגיד על ספין שהוא לא מוצלח; מותר להודות שמשהו במו"מ לא עלה יפה; שסטטוס מסויים בפייסבוק עבר את הגבול; שמהלך מסוים הולך רחוק מדי ועלול לסכן את הממשלה הימנית; שהפעם בנט צריך להתקפל. אתם יודעים, לא מתים מזה.

אבל במגזר כל מה שקשור לבנט הפך לקדוש: כל ספין הוא הלכה למשה מסיני, כל תעלול פוליטי נהיה עיקר אמונה וכל הדלפה הופכת למנהג ישראל סבא, אמת תורתנו, אמן סלה ועד. ומי שלא מסכים לראות את הקדושה – חוטא, ומולו אין כל רסן ומידה. האנרגיות של האמונה המשיחית במגזר כאילו הופנו להאדרתו והערצתו של נפתלי בנט.

הדוגמה הכי טובה התרחשה רק הבוקר: ברור לגמרי שבנט ויתר על תביעתו בעניין הקבינט. כלום לא השתנה, תהיה ועדה כמו שנתניהו הציע בהתחלה. אבל בנט הוא גבר. "לא מתנצלים" ו"לא מתקפלים", בטח מול נתניהו. אז בנט כתב שהוא ניצח ו"לילה טוב" ב-1,500 לייקים, ואם בנט כתב, אז אסור לכתוב אחרת, ומי שמעז, נראה לו.

יותר ויותר האווירה במגזר לא מאפשרת לדבר בצורה מיושבת על תוצאות הבחירות; אי-אפשר לנהל דיון על משמעות המפה הפוליטית; ואי-אפשר לשוחח על ההשלכות של הקמפיין הפנימי על המחנה הלאומי. וכמובן, אסור בתכלית האיסור להתבדח על משהו מכל זה. הרי בנט ראש הממשלה בדרך, ובזכות גאוניותו המופלאה הוא כמו ראש הממשלה כבר עכשיו בפועל, כי הוא עושה לביבי ולכל שאר הממשלה בית ספר בפוליטיקה. אנחנו יודעים, כי ככה כתב קלוגהאפט בטוויטר.

מחיר קשר השתיקה

עכשיו אני הולך להגיד דבר עוד יותר חריף על קשר השתיקה המגזרי. משום שמבחינתי חמורה יותר מהפוליטיקה, וקשה יותר מהירידה המיידית לפסים אישיים מכוערים, היא המדיניות הכושלת. שני שרי הדגל של המהפכה הקלוגהפטית – איילת שקד ונפתלי בנט – מסכמים תקופה רעה במשרדיהם. בשום תפקיד לא הוחלפו מנכ"לי המשרדים – במשרד המשפטים מכהנת המנכ"לית של ציפי לבני ובחינוך יושבת האישה של פירון – ובשני המשרדים השרים החדשים גרמו לאכזבה קשה בקרב ימנים רבים שמבינים עניין ברמה המקצועית.

השרה שקד סירסה כמעט כל רפורמה משפטית לאומית שעברה דרכה, ובמשרד החינוך בנושאים כמו אזרחות, המל"ג ובתחומים אחרים, התרחשו שורה דומה של מחדלים. המעטים מתומכי בנט שמבינים את הנושאים לעומק יודעים את כל זה, והעיתונאים במגזר שמעו מבנט דברים ברורים על האופן שבו הוא רואה את כהונתו. אני יודע – אני משוחח עם רבים מהם על בסיס כמעט יומי.

אבל במגזר אסור לדבר על זה בפומבי. בנט נתן, נפתלי לקח, יהיה שם המגזר מבורך. ומי שיעז לחשוף את אוזלת היד הפוליטית של בכירי הבית היהודי הופך לאויב המדינה. המגזר לא רוצה לשמוע, לא רוצה לדעת, לא מוכן לדון. הוא לא רוצה לשפר את המדינה ומוסדותיה, הוא לא רוצה להודות שמדובר בסך הכל בחבר'ה צעירים חסרי ניסיון ניהולי ומינסטריאלי שקיבלו תיקים מעבר למידותיהם כרגע, שחייבים לקבל ביקורת, עזרה ועצה מאחרים, ולו כדי ללמוד ולהשתפר. לא. המגזר עובד בדבר אחד: החלפת הליכוד, ולשם כך אסור שידבק שמץ רבב במנהיגי המהפכה המהוללים.

אם מישהו מעז לכתוב על כך, כפי שלמשל יצא לי לעשות, הוא כמובן לא מבקר ענייני, אלא מבצע ניסיון סיכול הרסני לגאולת המגזר. כמעט מיד מגיעות מתקפות בוטות, ארסיות, עוינות וחסרות סובלנות וקשב. לפחות בשבילי, העסק הזה מצלצל מוכר מדי. 20 שנה אחרי חזרתי שוב להיות ה"אמריקקי" מ-ו' 2. וזה הזוי, ואפילו במיוחד, משום שהפעם אין אוסלו, אין אידיאולוגיה, אין ערפאת להישמר מפניו וארץ ישראל לשמור עליה. הפעם יש רק אינטרסים אישיים, קמפיין פוליטי מגזרי מופרך, פולחן אישיות, ומשברים מיותרים לגמרי שמחוללים דווקא נציגי המגזר, המסכנים את הממשלה הלאומית ואת שלטון הימין היציב יחסית שהצליח לייצר נתניהו ושאסור לקחת כמובן מאליו.

בשורה התחתונה בנט לקח את המגזר ובעיקר את צעיריו למקום לא טוב, לקהל שבוי ויצרי של אדם אחד. לפחות לדעתי גם אם נכונה התאוריה ומדובר במנהיג מוכשר וכוכב עליון שיכול לכבוש את ראשות הממשלה ביום מן הימים (הרי גם אני חשבתי כך אי אז בתחילת 2013), זו טעות אסטרטגית לשעבד את גורלו של המגזר ואולי אף של הימין כולו לקריירה הפוליטית של איש אחד, בשר ודם. איש המנהל פוליטיקה בוטה שמובילה לכך שהוא מאוד מסוכסך ולא אהוד במערכת הפוליטית החוץ-מגזרית שאיננה חלק ממחנה "רק לא ביבי". האדיקות הפרסונלית הזו ששוטפת את המגזר יצאה מכל פרופורציה, ובהחלט מזיקה למגזר, לפוליטיקה שלו, להתבטאויותיו ולמידותיו.

את הנזק הזה מוכיח כאלף עדים המשבר המיותר האחרון סביב הקבינט. אופס, סליחה, כתבתי "מיותר". התכוונתי כמובן ל"עמידה על העקרונות הלאומיים של המנהיג האמתי של הימין אל מול אוכל גלידות הפיסטוק שרק מת למכור את כולנו לאובמה ולערבים ברגע שרק יוכל". נו, מה לעשות. קורה שאני מפספס את הקו המפלגתי. בכל זאת, אמריקקי.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

58 תגובות למאמר

  1. הבעיה של המגזר שלך היא שאתם נוטים יותר מדי לעשות חשבון נפש.
    כאן מדובר בפוליטיקה – אתה רומס או נרמס.
    אין כאן מקום לילדים טובים. נתניהו ינצל כל הזדמנות לרמוס "ילדים טובים".
    עובדה , עם ליברמן הוא חושש להתעסק.
    ולגופו של עניין , הפעם בנט צדק לחלוטין.

    1. נכון מאד. בפוליטיקה, המגזר התרגל להיות עדר צאן. הרועה מגיע במכרז חיצוני. מיקור חוץ. מגזר איכותי וערכי עם פוטנציאל עצום שיכול וראוי להשתלב כשווה ואח"כ להוביל, לא רוצה לשמוע על כך. וכך זה נראה כבר שנות דור. מגזר שהוא אסקופה נדרסת.

    2. הציבור הדתי לאומי שאני נמנה עימו הינו טיפשי וילדותי . תמיד לוקח לו הרבה זמן להבין את כללי המשחק הפולטי ועד שהוא קולט כולם רומסים אותו . המאמר הזה הינו הדוגמא הטובה ביותר לכך . עד שבנט בא ויודע להשיג דברים ולשנות מציאות ולא להסתפק בפרורים שהיו זורקים לכלומניקים מהמפד"ל , קמים הצרי אופק ובוכים על העבר הצולע של המפד"ל .

    3. הציבור הדתי לאומי יישאר ילדתי כל עוד ינסה לחבר בין שאיפות לאומיות להצבעה למפלגה מגזרית. זה שורש האווילות.

  2. אני מתעב את בנט ואינני מצביע לבית היהודי בגלל עמידתו בראש. אבל בעימות האחרון מול ביבי הוא צודק, וביבי התנהג כילד קטן.

  3. איזה רפורמות בלמה איילת שקד? פרט רפורמות שאותן יכלה עקרונית להעביר מבלי ששותפיה לקואליציה יטילו וטו.

    1. הרפורמה בלשכת עורכי הדין שכבר אושרה בהצעת חוק ממשלתית על ידי השרה הקודמת לבני, ששקד שחקה בעקבות דיל מפוקפק עם הלשכה.
      נציבות הביקורת על הפרקליטות, משהו שעובדים עליו שנים ארוכות תחת כל הממשלות, ותחת שקד עברה טיפול של אנשי היועמ"ש שסרסו אותו מן השורש.
      מעבר לקלקול מהלכים שהתחילו אצל קודמותיה היא לא מנהלת עבודת מטה תשתיתית בניסיון ליצור רעיונות חדשים. מי שלא ממנה מנכ"ל מצהיר שהוא גם לא ממש מעוניין בזה.

    2. מה לא הבנת, "מישהו"? יש כאן חוסר בעבודת מטה ת-ש-ת-י-ת-י-ת! זה לא מספיק מפורט בשבילך?
      דיל עם נווה? דילים? אצלנו? מעולם לא היה ולא יהיה. מה אמרת? שייתכן שהדיל הזה הוא הצד השני לדיל בוועדה למינוי שופטים החשובה פי כמה שייצור רוב לעמדת השרה (השערה שהועלתה בכמה עיתונים)? מפוקפק! לא מונה מנכ"ל חדש! הנה ציפור!

  4. ביגמן , זה לא רציני!
    השקפת עולמו של ביבי רחוקה מאד משמירה על חבלי מולדת, עיין ערך התמיכה בהתנתקות, הסכם וואי, הצהרת שתי המדינות, וההקפאה הממושכת.
    יהיה יותר מדויק לומר שביבי מאמין שהוא צריך למשול ויהי מה.
    בנט איננו משיח ובוודאי שהוא עושה טעויות לרוב.
    הצבעתי לליכוד מהצבעתי הראשונה ב-96 ועד 2013 בבחירות אלו הליכוד עשה קמפיין מכוער ממש כנגד הבית היהודי ללא שום התגרות מצידם, מעניין ששכחת.
    באופן כללי מהסתכלות פשוטה לאורך כל שנות שלטונו, ביבי לא באמת מוטרד משלטון הצללים של השמאל, לא בבגצ לא בנמלים, לא בפרקליטות, לא בתקשרות ולא באומנות.

  5. אכן כבר בהתחלה זיהיתי מיהו בנט, ולא עלה בדעתי להצביע לו. המגזר אכן שכח לגמרי אידיאולוגיה וראה רק מנדטים. אף אחד לא שאל למה בנט מה הוא מתכוון להביא מלבד מנדטים. המנדטים עוורו עיניי חכמים. מול בנט ויועצי התקשורת שלו עומד רק בנט בכסא ראש הממשלה כמובן ובכל מחיר. הטקטיקות שלהם הם שיא של חוסר איטלגנציה ( ההמון הרי נבער שכמותו) אך מה זה חשוב המנדטים הם העיקר (ולא בררנו לנו מה יעשה במנדטים הללו. מעט טעמנו בקדנציה הראשונה.

  6. זה לא הכל על כתפיו של בנט. זה המגזר, או לפחות הקולות היותר רמים בו. זה סוג תרבות הדיון. מי שקורא "שמאלנים בוגדים" לכל מי שלא מתיישר עם דעותיו ויסתום כל פה שמביע דעה בזכות חופש הדיבור, סופו שיעשה זאת גם לבני המחנה שלו אם יזוזו מעט מהתלם. בנט הוא נער הפוסטר של זה, שהוציא את מה שהיה שם כבר הרבה יותר לאור, שהולך ומחשיך.
    לא דיברתם אז בגנות צורת הדיבור המתלהמת, ההקצנה, סתימת הפיות, הבוז לאחר, מה ההפתעה כשזה מופנה אליכם כשהעזתם לזוז מקול הרוב.

  7. אתה פרודיה מעולה, ביגמן. חוסר המודעות העצמית באתר הזה גומרת לי את רוחב הפס!

  8. דברים נכוחים, חסרה לבנט ענוה. לא רק ברמה ההתנהגותית, אלא ענוה שמבטאת בגרות והבנה
    שהחיים מורכבים מאד. ניתן להתוכח ולחלוק על כל אחד כולל ראש הממשלה. אבל כמי שהצביע לבנט, אני מצטער ומתביש מהסגנון שמשלב טיעונים ענינים בעקיצות וקטנוניות . בנט עושה רושם לא מספיק בוגר, חבל.

    1. העניין הוא שהוא הרבה יותר בוגר מאנשים שמתגעגעים למפלגה המסכנה שנקראה "המפד"ל " שהתנהלה כמו שטייטל בפולין .

  9. הבעיה עם המגזר שלך שהוא מגזר. מגזר, זה אומר שהוא גזור מעם ישראל. אתה בטוח מכיר את המשפט "גם לי גם לך לא יהיה- גזורו".

    למה אדם קורא לעצמו דתי לאומי?
    "דתי" זה מושג נוצרי. "הדתיות בדויה מליבם של נוכרים ומתורגמת ארמית שלא בדיוק כלל וכלל" אגרת מד, ה' (ציטוט מדויק מבחינת התוכן)
    ו"לאומי" זה ביטוי ברור מאליו. כמו שאני יקרא לעצמי דו רגלי.
    (אתה יודע מה, אולי לפני 30 שנה היה צריך להבדיל בין שומרי מצוות לאומיים לאנטי לאומיים. כעת מה?)

    1. אתה צריך לכתוב (ולהגיד) "אקרא". ושאר האנליזה הלשונית שלך באותה רמה.

    2. יאיר אתה צודק, אבל כמובן שידעתי את זה, סתם לא השקעתי.
      למה שלא תתיחס לתוכן?

  10. לא מעריץ את בנט, והרבה פחות מעריך את ביבי

    בשורה התחתונה הנקודה המרכזית המסתתרת מאחרי מה שכתבת הוא האם הדרך שלנו צריכה להמשיך להיות בת ברית (זוטרה) לתנועה המובילה או האם לשאוף שדרכנו תהיה דרך ההנהגה. רבים בציבור סוברים שהגיע הזמן לשאוף למלא את החלל גם בנושא הזה.

    האם בנט הוא האדם המתאים? ספק בעיני. פיגליין? ממש לא נראה לי. מקווה שעוד יצמח האיש הראוי, בכל אופן התמיכה בבנט היא בעיקר כי הוא הראשון שבא והעלה את השאיפה הזו על השולחן. (פייגלין הציע זאת דרך תנועה אחרת שלה מסורת אחרת ועמדות אחרות)

    1. השורה התחתונה היא שאין מקום לפוליטיקה מגזרית. לא עם קרחת ולא עם שפם. זה מזיק ומפלג.

  11. אין דבר כזה לאומי בישראל.אין.אין שום דבר לאומי לא בנתניהו לא בשס ולא באגודה.הם כולם שמאל.היסוד הלאומי לא קיים ביכלל בישראל.מה לאומי בחרדים.הם מאוד אנטי לאומיים והסייענים הכי גדולים של השמאל.כי הם דומים.שניהם גלותיים שניהם נוכריים לאדמה שניהם מניפולטיבים החרדים והשמאליים יכולים להיתמזג ובקלות.המון קווי דימיון משותפים ביניהם.שניהם מלאים שינאה למילה לאומי.ושניהם שולטים במדינה.העם ברובו אוהב עמו וארצו.אבל לא מאפשרים לו.איזה אבסורד.עם ישראל הופקר .הוא יש בו אהבת מולדת אבל אין מישהו שיעלה יציף את התודעה ויתן לו זאת.עם ישראל כן רוצה להיות לאומי.להיות לאומי זה אידיאליזם.זו מהפכה ענקית.היא אולי תבוא בהמשך בעיקבות ארועים ושינויים.
    יסודות המדינה מיצו עצמם והם מתחילים להיתערער.זה כבר לא אנחנו.עכשיו כולם רודפים אחר הכסף.החומרנות המערבית שולטת.גם ביבי וגם בנט דומים .שקד חושבת שבנט יהיה ראש ממשלה.כניראה מיתחת לשטח יש המון פעילות וכמה מכינים עצמם לתפקיד.להחלפת נתניהו.

  12. שכוייח על הדברים!
    אבל דווקא בתור ליברל הייתי מצפה שתיתן פחות קרדיט לבנט לגבי תהליכים המתרחשים במגזר, מדבריך נשמע שהוא מנהיגם הרוחני, ולא רק נציגם הפוליטי של הדתיים הלאומיים, בעוד הוא רק שר ורק ח"כ מטעמם. ברוב דבריך הבאת דוגמאות של אנשים הקרובים לפעילות הפוליטית, זאת מלבד היות הדוגמאות סיפורים איישם ולא נתונים. הייתי מצפה להסתייגות בהתאם. אך יותר מכך הייתי מצפה שאינטואיטיבית לא תתלה בבנט את היחלשות האידיאולוגיה המגזרית (ישנה?), כי אם נגיד בפוסט מודרניזם וכדו' . ותמקד את המאמר שלך בביקורת על התנהלות פוליטית ולא תכליל בו תיאור של תהליכים חוץ פוליטיים המורכבים מהם בהרבה.
    (אעיר רק שאני לא מסכים עם הפרשנות שנתת לתהליך העובר על המגזר וסבור שמדובר בהעדפה ברוכה של ערכים על פני אידיאולוגיה, רעיון תורני כמו שהוא ליברלי במהותו, וד"ל)

  13. לא משנה אם ביבי ליברמן או בנט יהיו ראש ממשלה. הימין צריך להתאחד למפלגה אחת גדולה שבתוספת קמפיין ענק תוכל להגיע ל50 מנדטים. צריך מדיניות ימין אמיתית כלכלית מדינית ובטחונית וזה אפשרי רק עם ממשלה יציבה וחזקה

  14. אם כבר הזכרת את ימי חיפה העליזים כמדומני שהיית בחור די מצחיק בצעירותך. וכם פה שועשעתי רבות למרות שככל הנראה לא התכוונת להצחיק. למה אתה מתגעגע? לימים שהליכוד ירק על הציבור הדתי ואמרנו שזה גשם? לאיזה ליכוד נתגעגע? זה שמכר את הגת לחרדים? זה שגירש יהודים מימית או לזה שגירש יהודים מנווה דקלים? אולי לזה שהוריד את בית האולפנא? אולי לזה שהבטיח שר בטחון ונתן שר חינוך? ולגבי הלעומתיות, לא יודע, אך אני זוכר הרבה עיתונאים שרמזו שיש מישהי בבית ראש הממשלה שמאד מאד לא אוהבת את בנט ושקד. הרבה לפני 2013. ולא קוראים לה קאיה.

    1. צודק. עדיף את רבין של 92'. אז היו צחוקים חבל על הזמן

    2. צודק.עדיף שהימין יממש את מדיניות השמאל. לפחות הוא יעשה את זה באחריות

  15. ככל שהמגזר הדתי נהפך לאליטה, יש יותר מקום לעשות סימני שאלה וקריאה. באותו זמן עולה גם היוהרה והיבריס באותו זמן. ראו כדוגמאת הקיבוצניקים שהיום מאבדים את המקומם בכוחם בחברה על אותם דברים!

  16. אתם מזמן במקום רע
    ובדרך לרע מאד

    לוקחים אתכם את כולנו

    ככה זה סיקריקים

  17. מאמר די מטופש, במחילה.
    מי שתקף ותוקף בפראות מזה שנים את הימין ואת מפלגות הציונות הדתית הוא ביבי.
    מי שמטרפד באופן שיטתי ומכוון כל נסיון לרפורמות מוכרחות במערכת המשפט ולא רק ובדרכי מינוי הפקידים שם הוא ביבי.
    מי שמנסה באופן שיטתי לחבור לשמאל הוא ביבי.
    גם בבחירות שבנט חבר לברית מעשית עם לפיד, זה היה אחרי שביבי ניסה לחסלו יחד עם הבית היהודי ולהותירם באופוזיציה תוך יצירת קואליציית שמאל.
    די דומה לנסיונות ביבי עתה להכניס את העבודה, מפלגה שחלק ניכר ממנה היום פשוט לא לגיטימית.
    מעבר לשאלה מדוע מותר לביבי לחבור למפלגה פו"צ כעבודה ולבנט "אסור" לחבור למפלגת שמאל ציונית של לפיד.
    בנט צדק בזמן צוק איתן וביבי, בוגי והרמטכ"ל לא הבינו וגם רימו את העם ואת הקבינט בנוסף לניהול מערכה ארוכה, יקרה וכושלת.
    בנט צודק גם בדרישתו למזכיר צבאי לקבינט ובכלל לטיוב המידע המגיע לקבינט אשר אמור להחליט בענייני מדיניות, בטחון, חיים ומוות.
    ביבי מתנגד לא עניינית תוך נסיון לנוון יכולות חשיבה חוץ ממנו בדיוק כמו שהוא מסרס באופן שיטתי ומשך שנים רבות את המל"ל.
    לא אתייחס לעברך, הוא לא רלוונטי במאמר וממילא לא לתגובה, אך ביבי והליכוד של היום ממש אינם ימין אלא מרכז, שמאלה מרבין מנהיג השמאל הציוני שלפני כעשרים שנים.
    גם בנט לא ימין, הצעתו דומה מאד למתווה של העבודה כשעוד הייתה ציונית שהאחרון שכנראה שיקף זאת, היה רבין [אתעלם עתה מברק], ראה נא הצהרתו בכנסת בעת שהציג לאישורה את הזיות אוסלו שלו.
    טעויותיו וחוסר אחריותו של רבין היו אחרות, לא בעצם המתווה לעת שלום אחרית הימים.

  18. אין ספק שפירון שיחק אותה. הוא עדיין שר החינוך בפועל. רוב מה שנעשה במשרד היום הוא ממורשתו. בנט לא מבין כלום כלום כלום בארגון הזה שנקרא מערכת החינוך. דוגמא. בימים אילו אושרה תוכנית לימודים של היהדות המתחדשת מא'-ט'. כל סתי הספר הממלכתיים מחונכים באסכולת יהדות כתרבות. בנט אישר לה לרוץ בראשות וועדת מקצוע של פרופ מרגולין שגדעון סער פיטר.

  19. אחד המאמרים היותר מגוחכים. תיאור שקרי של העבר ותיאור לא נכון של ההווה.
    כך למשל, בנט לא דיבר על מסירת 40% מהשטח לאויב, נתניהו דיבר על מסירת 96% לאויב…
    במערכות הבחירות הליכוד הוא זה שתקף את הבית היהודי (עם שקרים בנוסח ביגמן) בבחירות של 2015 נתניהו הצליח (וזה דוווקא לגיטימי) להעביר מנדטים מהבית היהודי לליכוד. בשום רגע לא היתה סכנה לכך שתקום ממשלת ליכוד. רק שעכשיו הליכוד יכול להמשיך במדיניות השמאל-מרכז שלו.
    ולומר שאין ביקורת במגזר ובמפלגה על בנט ? בדיחה. אמנם הבית היהודי לא אוכל את היו"רים שלו כמו העבודה, אבל כל מי שקצת, רק קצת, מצוי בענינים ייודע שיש על בנט ביקרות חריפה.

    בקיצור, יאללה, יאללה, ביגמן, שופר של נתניהו. נסה לצאת מהתפיסה המגזרית ותבין שבאנו להציע אלטרנטיבה לגישה החילונית-מרכזית של הליכוד.

  20. אני לא מחסידיו של בנט ואפילו מסכים עם רוב הביקורת שלך על התפקוד של שקד ובנט, אבל לענ"ד המנטרה שלך שגויה- הליכוד הוא המפלגה היחידה שפינתה שטחים, הליכוד משחרר מחבלים בסיטונאות באי אלו עסקאות והליכוד תמיד שואף לצרף שותף מהשמאל לממשלה וגם אם לא אז מיישמים מדיניות של שמאל, ולא זה לא בגלל לחץ בינ"ל אלא בגלל שנתניהו לא פחות שמאלני מהרצוג ולבני. אז יופי לך, תקפת את בנט על פעולותיו והצבעת למפלגת שמאל שמתחפשת למפלגת ימין.

  21. החשוב ביותר הוא לפעול נגד הקמת מדינה פלשתינאית. כעת, לאחר שגם ליברמן, כמו נתניהו, מדבר בגלוי על "פתרון שתי המדינות", צריך להבחין בין עיקר לטפל: בנט, למיטב זכרוני, הוא היחיד שמתנגד בגלוי להקמת מדינה פלשתינאית. ושוב מומלץ לעיין בדוח הוועדה בראשות השופט המנוח אדמונד לוי, המסביר בפרוט את הסיס לזכותנו על הארץ כולה.

    1. זו הילדותיות שביג-מן מדבר עליה. אצה דורש שביבייהיה נץ קיצוני כלפי כל העולם, יהיה המחיר אשר יהיה? התאבדות!
      בנט מועיל לו כשמסנדל אותו מימין. ביבי יכול לדבר מה שצריך פוליטית, ולהיות מבוטח מימין. שילוב מנצח, שאסור לאמר בקול רם. אבל אתם דורשים מנהיג חף מעורמה בסיסית, רק לפנק את האוזן שלכם במילים שאי אפשר ליישם, בטח לא עם אובמה בבית הלבן.
      ילדותיות.

  22. אז אתה אומר שהביקורת מימין היא לאין ערוך יותר אלימה מהביקורת משמאל? ממש נפלתי מהכסא מרוב תדהמה

    1. ברור שהשמאל אינו אלים. השמאל לא צריך להיות אלים. את האלימות עושים עבורו, ובשפע, "הפרטנרים" המוסלמים.

  23. בנט מכוון יום אחד להיות רו"מ, והוא יודע שאת זה עושים רק דרך הליכוד,ומכאן אפשר להבין הכל

  24. הליכוד מפלגה מצויינת. יש בה אנשים ימנים אידיאולגים ומקצועיים. הבעיה של הליכוד היא ביבי. מפלגה ימנית שלמה שביבי מנהיג שמאלה. למה? זה לא מה שמצביעי הליכוד רצו. הם רצו את המפלגה הלאומית. ביבי גם לא מקבל החלטות בצורה טובה. גם מזגזג וגם לא ימני. כשהוא לא מקבל החלטות טובות בזמן חרום ואינו מוכן לשתף את הקבינט, הוא בפירוש מסכן חיי אדם. אני הייתי רוצה לראות את מפלגת הליכוד מונהגת בידי אדם אחר.

    הסיבה להתלהמות ולקיצוניות במגזר היא שנכנסנו לתקופה לא פשוטה שבה כל עם ישראל מאויים על ידי אינטיפדה בכל רחבי הארץ. אנחנו מרגישים שאין ביטחון, אין גיבוי לחיילים ששומרים עלינו, אין התחשבות בצרכי המתיישבים, ואין מערכת משפטית שתומכת במלחמה בטרור. אנחנו מצפים ממשלה לאומית שתנקוט יד קשה הרבה יותר נגד הטרור ותסיים כבר את האינטיפדה. היד הרכה זה מה שמתסכל אותנו וגורם לכעס על ביבי ויעלון. יעלון הלך – ברוך שפטרנו – אנחנו מצפים עכשיו להחלטיות. ביבי לא מסוגל לספק את הסחורה. בנט הוא התקווה. אני לא סוגדת לו. אנחנו בתקווה לממשלה יותר ימנית ויותר החלטית ומפסיקה עם ההכלה והסובלנות לערבים ולטרור.
    תבינו, הקצנה לא מגיעה מוואקום. יש מצב ביטחוני שמביא את התגובה הזאת – של כעס, תסכול וחיפוש מנהיגות בוטחת שתביא אותנו לחוף מבטחים. יש כמיהה למנהיגות לא קטנונית, שיש לה דרך והיא לא מתעסקת כל היום וכל הלילה בשרידות פוליטית, אלא רותמת את כל הכוחות יחד לכיוון שיביא שקט וביטחון לנו.

  25. כ"כ נכון. לא זכור לי שאישרתי למפד"לניקים להפסיק לשחק את תפקיד הגשר שדורכים עליו.

  26. ואחרי כל מה שכתבת אתה לא חושב שלעובדה שבאתר מידה איכשהו תמיד נתניהו הצדיק ובנט הרשע יש קשר לזה שתוקפים אותך?
    יש הרבה אנשים שכותבים נגד בנט, אבל במאמרים באתר מידה יש ניחוח של צביעות ואת זה אנשים לא יסבלו.

  27. מסכימה עם כל מילה שכתבת גם אני הגבתי באותה רוח בפייסבוק וזכיתי לתגובות מעליבות ומשפילות ואפילו מזעזעות מתומכיו של נפתול .. בהתחלה התלהבתי ממנו אבל מיד עמדתי על טיבו וברחתי ממנו כמו מאש וזה מיד עם השקר הראשון שגילתי .רימה את בוחרי הימין כששיחק אותה בבחירות בסיסמא "חזקים עם נתניהו" ובאותו זמן הסתיר מבוחרי הימין את הברית הסודית שרקם עם השמאל הקיצוני יאיר לפיד להחרמת החרדים שרק עושים טוב למען העם (ראה ליצמן וגפני) בניגוד לנזק שעשו לנו השמאל הקיצוני של מפלגת" יש עתיד "ובגללו הלכנו לבחירות . .פעם שקרן תמיד שקרן .הוא לא לחינם ננזף פעמיים על ידי מבקר המדינה ונקנס כספית .התקשורת לא מבקרת אותו כי היא משתמשת בו לצלוף בנתניהו שנוא נפשה ומשתמשת בו למטרה זו..נתניהו חשד בראש לישכתו אז שכל רשימת הנסיעות לתחקיר ביבטורס והעברתם לרביב דרוקר לתחקיר ביבי טורס נעשו על ידי מי שהיתה לו גישה למסמכים

    כל ההשתלטות שלו על ראשות הבית היהודי היתה בדרך רמייה . ראה תחקיר של איילה חסון בתוכנית יומן המגלה פרטים חמורים ביותר עליו ועל דרך עבודתו כולל הפעלת החוקר הפרטי נגד זבולון אורלב ..

    https://www.youtube.com/watch?v=nvyXn3ReBEs..

  28. עקיבא היקר,

    חייב להעיר שאומנם אולי אין הבדל בין בכיר במל"ל לבין מזכיר צבאי רק שעד לפני המשבר הזה לא היה לא בכיר במל"ל ולא מזכיר צבאי.
    המשבר (היותר) הזה שינה את המציאות.

    דבר נוסף, אני לא מבין מדוע חייב להיות שרק הליכוד ימשול והמפד"ל תמיד חייבת להיות מספר 2? אומנם זה כנראה מה שיהיה (לצערי) לעוד הרבה שנים אבל זה לא מחוייב המציאות לחשוב על עצמך תמיד כמספר 2 (בעיני זו מחלה של הציונות הדתית שתמיד הסתפקה במקום שני, אדיר זיק קרא לזה "הצ'יפ הדפוק של הציונות הדתית"). אף פעם לא הצלחתי להבין את נמיכות הקומה הזו. בעיני, זה שינוי חיובי שבנט עושה.
    למען הגילוי הנאות, אני בכלל חבר (מרכז) ליכוד ולא חבר במפד"ל ובדברים רבים שבנט עושה אני כלל לא מסכים איתו.
    לגבי ההתלהמות מולך, כל מי שנמצא בפייסבוק (ובמקומות האחרים) רואה את ההתלהמות של מגיבי הימין. אני הייתי אומר שזה כמו שלא נתת לילד לדבר הרבה זמן ואז הוא לא מדבר אלא צורח. אני לא מצדיק את זה ואני חושב שזו התנהלות לא נכונה אבל היא (כמובן קיימת משני צידי המתרס (וברמה יותר גבוהה אצל מגיבי הימין – אותם השתיקו הרבה מידי זמן) ההתנהלות העכשווית – לא בטוח שיש מה להלין עליה ובטח לא צריך לקחת את זה באופן אישי.

  29. עקיבא, בתקופת הבחירות אתה ועמיתיך תקפתם את בנט בלי פרופורציה. האם ידעת מראש שהוא ושקד ייכשלו (לשיטתך) בתפקידיהם המינסטרלים? לא, ובכל זאת יצאת (עם חלק מאנשי מידה כמו אריק גרנישטיין) נגדו בצורה חריפה.
    חבל שיש כאלו שתוקפים אותך בצורה אישית זה מיותר, אבל כבר ברור שיש לך משהו נגד בנט שעובר את הצד הענייני.
    ומספיק כבר עם התקיפות על רקע "מגזרי" שלך. שמענו את זה מספיק מפייגלין.

  30. למה להתאמץ ולחפש תהליכי עומק ב"מגזר" כשכל המהלך המתואר מגיע לא מלמטה אלא מלמעלה: בנט אינו מייצג את "המגזר" משום שהוא לא צמח מתוכו אלא קפץ על העגלה של המגזר כדי לנצל אותו לקידומו הפוליטי. בנט אינו דתי-לאומי וגם מספר 2 שלו אינה כזאת. כך למשל, בנט שולח מסרונים בשבת לעיתונאים:

    http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=3005433&forum_id=771

    ואשתו מעורבת בעסקי קולינריה לא-כשרים:

    http://jamesbeard.starchefs.com/events/2004/04/010.shtml

    לכן, המסקנה מההתמסרות של "המגזר" לטרמפיסט הזה, היא שהוא מוכן למכור את הערכים שלו בתמורה לעוד כמה מנדטים ולנתח מהשלטון.

  31. "האחוס"לים הם : אשכנזי, חילוני, ותיק, סוציאליסט, לאומי- ציוני.
    בדרך כלל בא ממוצא אתני מערבי, וחותר לתווית תרבותית כזו.
    ישנם סכסוכים בין האחוס"לים. היא בדרך כלל שייכת למעמד הבינוני, מה שאומר שלעיתים משתייכים אליה גם מזרחים, שכמובן קיבלו את האחוס"ליות על עצמם.

    הבעיה של ריבוי קונפליקטים שדורש למעשה סוג של אחדות בעם, מבטל את הצורך בביטוי עצמי, וכך אין הבנה שהאופוזיציה הינה דבר חשוב. אנשים שנושאים את דגלי האיחוד והפיוס, רוצים למעשה לקבץ סביבם אנשים ולא לקבלם. "שמישהו יעשה פה סדר".

    http://textologia.net/?p=4313

    אח קימרלינג קימרלינג
    כמה צדקת
    אבל עדיין קצת פחות ממנו :
    https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%A7%D7%99%D7%A2%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%91#.D7.94.D7.9E.D7.93.D7.99.D7.A0.D7.94_.D7.95.D7.A9.D7.9C.D7.98.D7.95.D7.9F_.D7.94.D7.99.D7.97.D7.99.D7.93

  32. עקיבא,

    קראתי והשתדלתי לא לפספס אף מילה. מעוניין להציע פרספקטיבה קצת אחרת:
    מאז שאני זוכר את שיוכי למגזר, אנחנו מגזר מדבר מלא אבל על mute. חי אידיאלים, נושם, מחנך, אפילו, שומו שמים, טופח לעצמו על השכם מידי פעם על אחוז הקצינים המדהים בצבא, על הנוער הנפלא שרק מחפש איפה להתנדב וכו וכו. תמיד היינו "בסדר", "אחלה חברה", "אצלכם החינוך הכי טוב" וכו וכו. מספיק לראות את תשדירי הבחירות של המפד"ל של 1996/99. חילונים שאומרים לנו כמה אנחנו אחלה, שמציגים אותנו כגייסות אידיאלים חגורי חרב לכל משימה שכל רב יחליט. לא הבנתי איך זה לא משכנע. איך אנחנו מגרדים בקושי את ה 5 מנדטים.
    רק תתייחסו אלינו. ואז, עד שאנחנו מצליחים להשחיל מישהו שייצג אותנו, ויעביר אותנו מ mute לפול ווליום , יספר לכולםכמה אנחנו ערכיים וכמה אנחנו, ורק אנחנו צודקים, הוא מתחיל לשבור שמאלה/לייט וכו (ראה חנוך דאום שם שם).
    נפתלי בנט זה שם. הוא לא היה שלשום והוא גם לא יהיה בעוד יומיים. אבל נפתלי בנט לא עשה מה שלפניו הרבה לא עשו: הוא נתן לנו שיניים.. הוא גרם לנו להפסיק לצאת מהmute ולהתחיל לדבר. כן, אנחנו ערכיים וכן אנחנו מתעקשים בקבינט ואולי קצת מדליפים, וכן, שומו שמיים עושים מאבק כדי לקצור כמה קולות.
    בתור דתי אידיאולוגיה סובב בעולם חילוני, אני יכול לקבל הרבה ממה שתאמר (מתקשה להתעלם ממגמת החיסול בדברים) אבלהוא בא לי כמו כפפה. לא רוצה להיות רק ההוא שאומר דבר תורה "נחמד, קליל", לא רוצה להיות הציבור שתמיד יהיה שני.
    וזה, עקיבא, הפספוס הגדול של הדברים: נפתלי בנט עושה לנו טירונות בהנהגת מדינה. התחיל ב"לא מתנצלים", המשיך במראה הנוראית שהעמיד להציבור שלא יודע להכיל אחר ממנו כמו אלי אוחנה (דחפו ל….. תירוצים שזה לא קשור למוצא), הוא מעורב בקבינט אולי אפילו מקמבן, הוא הבין את הפוליטיקה, הוא גורם לנו לצאת מהתפיסה הקמאית שאנחנו, רק אנחנו ותמיד אנחנו צודקים ושזה הכל או כלום,הוא בעיקר מפסיק לעמוד מאחורי הגב של הליכוד, לתת גב תמיד, להיות ה"נחמד", "הבסדר" ולהגיש את העורף כשכל פעם ראש ממשלה אחרת ביקש עוקף להוריד לו לימבוזה יפה ושהמגזר ישתוק. בנט היה, בנט יעבור. אבל זה הזמן ללמוד שיעור חשוב הישראליות כל עוד שומרים על צלם הלכתי.
    בעקרון אני מקרית אתא ובטבעי שקלתי לקלל אבל התעייפתי מלכתוב אמריקאי ימני..

    1. מעניין שחסידי בנט המנסים להלבין את התנהלותו להחלשת המחנה הלאומי, הם גיבורים גדולים נגד הליכוד ונתניהו אבל גיבורים קטנים מאוד נגד יש עתיד ויאיר לפיד. ביטחון עצמי פוליטי של מגזר לא מושג בטריקים רדודים של יחצנות ובמניפולציה של בוחרים אלא בהעמדת הנהגה רצינית ושקולה:

      http://www.news1.co.il/showTalkBack.aspx?docId=99519&subjectId=3&talkBackId=1554258

    2. כולכם בתגובת פיספסתם את העיקר . את בנט לא מענינת המפד"ל או הבית היהודי הוא רוצה להפיל את נתניהו .. בתחילת דרכו בפוליטקה ניסה להשתלב ולהשתלט בתנועת הליכוד כדי לזכות בראשות הליכוד וכשראה שנתניהו יושב שם חזק גייס לצידו את האדם שהערכתי מאוד את אורי אורבך זכרונו לברכה כדי להשתלט על הבית היהודי ולהופכו לליכוד ב' .לכן ניסה לגייס את אוחנה יקיר הביתרים ולא צלח כי יש עדיין אנשים ערכיים בתנועה השומרים עליה .כל מה שמעניין אותו גם עכשיו זה איך להשתלט כדי להגיע עם השקדיה לראשות הממשלה ולכך כל האמצעים כשרים .גם אם צריך לשלוח את כולנו עם נתניהו לקבינמט כמו שהיועץ שלו מייעץ גם לאראל מרגלית אותו יועץ זוכרים "תחזירו לנו את המדינה קבינמט" .תשימו לב מי תמך בבנט בדרישה ההזויה האחרונה שלו רוב השמאל הקיצוני עם זהבה גלאון כי גילו פוטנציאל להפלת הממשלה בעזרתו של יקירם בנט

    3. אתה נשאר בתוך הכשל המגזרי.
      המשימה שאתה מתאר היא בלתי אפשרית מבחינה פוליטית כי תמיד יש יותר כח משמאל לליכוד, כך שלחץ מימין יהיה או חלש ולא אפקטיבי או חזק מדי שידחוף את הליכוד לכיוון המרכז או אחדות.
      בניגוד למצביעיו הרבים וטובי הלב בנט כנראה מבין את זה, והוא משתמש במנדטים המגזריים בשביל מהלך של מיטוט הימין הממסדי – מהלך שהשותפים שלו הם השמאל והתקשורת.
      או אז, בנט ימליך את עצמו כמנהיג הימין הבא, "הדבר האמיתי" שבא על חורבות המגזר והליכוד כאחד.
      בעיניי אין אופציות ביניים: או שבנט נופל והימין עומד או שהימין נופל ובנט עולה. אני חושב שצריך להפנים את זה. חזון ההנהגה של הציבור הדתי לאומי בגרסה הבנטית שלו הוא מסוכן ברמה הלאומית.

  33. עקיבא, דבר ראשון אל תיבהל מתגובות כי לדעתי האדם הממוצע איננו מפרסם בדרך כלל תגובות. בלי ללכלך, אבל המגיבים אינם משקפים לדעתי את עמדת הציבור הישנוני ברובו, שלא ינקוט בקללות ונאצות בשל מאמר באינטרנט.
    לגופו של ענין, אני רחוק מלהעריץ את בנט, ודאי שלא רואה בו בשורה גדולה ואני מסכים שאסור לשים אדם במרכז. אבל, ברור שביבי יכול ללכת רחוק מאוד אם לא יחשקו אותו בטח בקואליציה עם הרצוג. בכלל הליכוד הוכיח לא פעם שכשהוא נתון ללחץ הוא נוטה ללכת כנגד האידאולוגיה של עצמו.
    מעבר לכך המהלך של בנט לפתוח את המפלגה הוא מהלך חשוב בעיניי, ובשל כך אני חושב שכדאי שהבית היהודי תהיה מפלגה עם כח אלקטוראלי משמעותי עם בנט ובלעדיו.

  34. הליכוד צריך את המגזר. זה ברית בין שווים ואני יגיד לך למה. זה נכון שלליכוד יש את ה"עמך" שנותן לו 30 מנדטים, אבל לליכוד אין משנה סדורה שתחליף את אוסלו. עובדה: אחרי אוסלו נתניהו נבחר כדי לבטל את אוסלו, ונכון שהיה לחץ מאמריקה, אבל אם באמת היה לו תחליף לאוסלו הוא היה לוקח את החרות שלו חזרה מהאמריקאים ובונה מהלך שתואם את הרצונות שלו. אבל אין לנתניהו תחליף לאוסלו. הוא יכול לנהל את הסכסוך יותר טוב מכל אדם אחר, אבל אין לו תוכנית לפתור אותו. הליכוד תמיד רצה את המתנחלים בצד שלהם כדי שלמעשה יהיה הבדל בין עבודה לליכוד. הרי באסטרטגיה מדינית אין כלכך הבדל בינהם. לכן אני תומך במשה פייגלין ומפלגת זהות. משנה סדורה, תוכנית שתביא ניצחון על איבינו ושלום. וכן, מגיע למתנחלים להנהיג בגלל שהם הבינו דברים לעומק וצפו את אוסול וההתנתקות מראש. יש להם מה לומר, אתם רק צריכים להטות אוזן

  35. בתור צעיר במגזר הדתי-לאומי, אני יודע שיש ביקורת רבה על בנט, ורבים רבים מעדיפים את שקד או סמוטריץ', וכן בפריימריז לראשות המפלגה השיג מועמד אנונימי אחד עשר אחוז מהקולות (!), הצבעת מחאה חריפה על בנט.