שביתת המצילים בחסות ההסתדרות חושפת שוב את הדפוס הקבוע: ארגוני העובדים דואגים רק לחברים הוותיקים והחזקים, על חשבון העובדים החלשים. בינתיים שאנשים יטבעו בחופים, אותם זה לא מעניין
הקיץ הגיע ואיתו עונת הרחצה בחופי ישראל. אלא שאם רציתם להישאר על החוף וליהנות מהגלים לאחר השעה 14:00, נכונה לכם אכזבה קשה. המצילים הישראלים שובתים כבר חודש; הם נוטשים את סוכת המציל בשעה 14:00, במקום להמשיך בעבודה עד הערב.
השביתה הזו מסכנת חיים. זה מובן מאליו. רק ביום חמישי שעבר נקבע מותן של ילדה ואמה שטבעו בחוף בת-ים, בתום מאבק ארוך של הרופאים. השתיים נכנסו לים לאחר השעה 14:00.
האם השביתה מוצדקת? האם למצילים יש זכות להשתמט כך מאחריותם? השביתה באה בעקבות דרישת ההסתדרות להעלות את שכרם של המצילים "עובדי דור א'", כלומר הוותיקים, שעובדים רק חצי שנה בשנה ומרוויחים בממוצע כ-30 אלף שקלים בחודש – גם בחודשים שבהם הם אינם עובדים. שכר נמוך לא? אגב, כחלק מהעלאת השכר הקודמת במגזר הציבורי, המצילים צפויים לקבל תוספת של 7.5% לתלוש שלהם. ללא קשר לשביתה הנוכחית.
כעת ההסתדרות מתעקשת על העלאה דווקא לעובדים החזקים הללו, ולא ל”מצילי דור ב'”, שמרוויחים שכר נמוך משמעותית. על אף שהאוצר היה מוכן ללכת לקראתם כברת דרך רצינית, כנראה שניסנקורן וחבורתו דואגים יותר לעובדים החזקים והמקושרים מאשר לעובדים שפחות קרובים לצלחת.
יו"ר ארגון המצילים הארצי אבי עפיה, אף העז לטעון בתחילת השביתה שהמצילים מרגישים "מרומים כבר שנתיים על-ידי האוצר והשלטון המקומי" וכי בשעה שתיים "נסיים את העבודה, ושהשלטון המקומי ידאג לחיי המתרחצים”.
ההסתדרות לא סופרת את החלשים
אין זו הפתעה שההסתדרות מעדיפה את העובדים החזקים על חשבון עובדים חלשים, ובוודאי שעל חשבון הציבור הכללי בישראל. זהו דפוס קבוע של האיגודים בישראל: מצד אחד צועקים השכם והערב על הכלכלה הישראלית ה"לא שוויונית" ועל הטייקונים ש"דורסים את החלשים", ומצד שני דואגים רק לעצמם ולשכרם המנופח גם ככה, על חשבון עמיתיהם החלשים באמת.
כפי שכבר נכתב כאן לא פעם, הנתונים מלמדים על פערי שכר משמעותיים לטובת האיגודים החזקים ביחס לכלל המשק, שלא לדבר בהשוואה לעובדי הקבלן שהם עצמם יצרו. לפיכך כל דיבור מצד ההסתדרות על "דאגתה למוחלשים" ועל מלחמתה לטובת העובדים שבתחתית הפירמידה היא אחיזת עיניים מוחלטת.
יש לקוות כי הפעם שר האוצר כחלון לא יירתע ולא ייכנע, כפי שנכנע בסבבים הקודמים של העיצומים. אמנם נדמה שכחלון מנסה בכל דרך לא לעצבן אף אחד – וכך מתקפל שוב ושוב בנושאים חשובים ועקרוניים – אבל אולי הפעם הוא יפתיע לטובה. אחרי הכל, 30 אלף שקלים לחודש עבור חצי שנת עבודה נראים לנו די והותר.
עד שנדע את התשובה, אל תיכנסו למים אחרי 14:00. זה מסוכן.
כל מילה שלך קולעת בדיוק למצב. חבורת עלוקות בחסות המחבל התעסוקתי וההסתדרות יושבת על הוריד הציבורי ועוסקת רק בשביתות ואוכלת לחם חינם על חשבון הציבור. יש לפטר את כל החולירות האלה ולהעסיק חדשים בהעסקה אישית. ההסתדרות הפכה שוב למחריבת הכלכלה הישראלית בעודה כובלת כל יום עוד את ידי ורגלי המעסיקים שלא מסוגלים יותר לנהל כלום. מיד מתייצב ניסנקורן ומכריז שכל המדינה תושבת עד להתמוטטותה מצידו אם לא ייכנעו מיד לדרישות המופרזות של חברי ארגון החבלה התעסוקתית הזו. אנחנו אסירים בבית הכלא של הבולשביזם, הקומוניזם, שלטון השמאל בבג״צ, ואי אפשר לפעול בגלל השיתוק הלאומי הזה. ויש גם לציין שהמצילים הללו נוהגים לחסל את כייף השהייה בחוף באמצעות רמקולים רמים וצרחות אימים שהם לא מפסיקים למלא בהן את חלל האוויר. פשוט זוועה. כל הכייף וההנאה מרחש הגלים ומיופי וקולות הטבע מועלמים באמצעות צרחותיהם הגסות.
ההעסקה הנכונה לתפקיד מציל – שעות רבות בקיץ, אפס בחורף – היא על בסיס שעות.
מתאים מאוד לסטודנטים, למשל. משמרות קצרות. שירותי הצלה גם בשעות מאוחרות.
כל שנדרש הוא קורס מצילים, שהעיריה אפילו תממן.
כמו הרבה תפקידים עונתיים.
אבל אנחנו שבויים של ועדי העובדים.
…ותודה להסתדרות שהביאתנו עד הלום….