מעשה שהיה בשבוע שעבר, בו תלמידי בית ספר ירושלמי חילצו מחבר הכנסת יאיר לפיד את האמת הפנימית שלו. אך האמת הזו, המטרידה, היא שהופכת אותו לבלתי כשיר לכהן כפוליטיקאי
גם ממקום מושבו במדבר האופוזיציה, כך הסתבר לי השבוע, חבר הכנסת יאיר לפיד אינו חדל לספק הפתעות. הפעם היה זה פוסט שהעלה יו"ר מפלגת 'יש עתיד' לדף הפייסבוק שלו, שהצליח להדהים אותי. הוא הבהיר לי מדוע, על אף היותי חלוק על רבות מעמדותיו, אני מוצא עצמי מחבב אותו מאוד: לפיד הוא פוליטיקאי-ילד. וכיצד לא אחבבו?
אפשר היה לקוות כי בניסיונו למצב עצמו כאלטרנטיבה לראשות הממשלה, ייפטר לפיד מססמאות ה"פוליטיקה החדשה"; שאחרי קדנציה כשר אוצר אף אחד כבר לא יקנה עוד את שיח ה"ערכים" וה"פוליטיקאים הלא-פוליטיקאים"; או במילה אחת: שיתבגר. אבל בשבוע שעבר חשף לפיד נקודה עמוקה בצורת החשיבה שלו, שמטילה ספק רב בשיקול דעתו הפוליטי בכלל ובהתאמתו למרחב הפוליטי בפרט.
ובכן, בפוסט שלו מספר לפיד על שיעור שהעביר בבת הספר 'בויאר' בירושלים, במסגרת "יום האחדות". הוא מספר כיצד ביקש מהתלמידים בכיתה לחלק עצמם בין ימין, שמאל ומרכז. "אחרי שהם התחלקו שאלתי את כל אחת מהקבוצות אותה שאלה":
תסבירו לי את העמדה שלכם, אבל במגבלה אחת – כשאתם מסבירים את העמדה שלכם, אל תגידו נגד מי אתם, אלא בעד מה. להיות נגד מישהו זו לא עמדה. אותי מסקרן לדעת במה אתם תומכים ומאמינים. בעד מה הימין? בעד מה השמאל? בעד מה המרכז?
הייתה שיחה מרתקת.
הבחור עם התלתלים מהשמאל אמר שהוא בעד צדק חברתי.
אבל גם המרכז והימין תמכו בזה.
הבחורה מהימין אמרה שגם אם מנהלים משא ומתן צריך לנהל אותו בזהירות ולא להיות פראיירים.
אבל גם המרכז והשמאל חשבו ככה.
הבחור מהמרכז אמר שצריכה להיות פה מדינה יהודית, אבל לשמור על זכויות המיעוטים.
אבל גם הימין והשמאל חשבו ככה.
ככל שהתקדמה השיחה התברר להם שהם מסכימים על הרבה יותר ממה שהם חשבו בהתחלה.
ושגם אם הם לא מסכימים, הם יודעים איך לדבר על זה.
ילדים, היזהרו מעצי באובב
לפיד מנסח סוגיות פוליטיות תוך שהוא משתמש במושגים ריקים מתוכן, וממילא אין פלא שילדים מסכימים איתו. האחדות הנוטפת הזו מהווה למעשה הסכמה כללית על ססמאות; ססמאות המנוסחות בצורה הכי כללית שאפשר – כל כך כללית, שלא ברור כלל מה משמעותן.
מה זה בכלל "צדק חברתי"? איזה נער או נערה יכולים לומר שהם מתנגדים למושג הקוסם והריק הזה? אילו צעדים קונקרטיים אפשר להסיק מ"צדק חברתי"? האם אפשר להקיש ממנו עמדה כלפי חוק הספרים, מתווה הגז או כל סוגיה כלכלית שעל הפרק? הרי כל צד בוויכוח בכל סוגיה משוכנע שהוא מחזיק בעמדה הנכונה, והוא לא יתקשה במיוחד להסתדר עם "מושג השסתום" הזה.
ומה ניתן להסיק מ"מדינה יהודית ששומרת על זכויות של מיעוטים"? האם להשאיר את מסתנני העבודה או לגרשם? האם לאפשר לבדואים להשתלט על אדמות מדינה? האם לאפשר הסתה נגד מדינת ישראל? פעם נוספת, הניסוח מהלך קסם על חשיבה ילדותית, אבל חסר משמעות ביחס לכל סוגיה קונקרטית.
כך גם לגבי השאלה המדינית: מה פשר קיום משא-ומתן בזהירות? האם ניתן לגזור מכך עמדות ביחס למדינה פלסטינית כן או לא? ביחס לאחדות או חלוקת ירושלים? להסכמה לכניסת "פליטים" פלסטינים לישראל? לפינוי התיישבות יהודית?
"אז איפה הבעיה?" שאל יאיר לפיד את בני הנוער, "אצל הפוליטיקאים, אמר הבחור הרזה בטי-שירט הלבנה". ומתוך צורת החשיבה הילדותית הזו מסיק לפיד מסקנות ביחס למרחב הפוליטי. מכאן למעשה נגזרת הבעיה העיקרית:
ולא אמרתי להם, כי זה לא היה המקום ולא הזמן, שזו בדיוק הבעיה של הפוליטיקה הישנה. שבמקום לחבר היא מפצלת, במקום לפתור בעיות היא מחפשת אשמים, במקום לעסוק בילדים האלה, בעתידם, ביצירת מדינה טובה יותר איתם ובשבילם, היא עוסקת כל היום במריבות אישיות ובהישרדות פוליטית.
בעוד אני קורא את הדברים, עלתה בעיני רוחי דמותו של לפיד כנסיך הקטן הכועס על המבוגרים, על הנזק שהם גורמים לעולמו. חשתי כאילו לפיד זועק עליי את זעקתו של הנער זהוב התלתלים: "אתה מדבר כמו מבוגרים! אתה מבלבל הכל, אתה מערבב הכל".
מתוך הפוסט של לפיד עלתה קריאתו של הנסיך הקטן וידידיו מפלנטת הילדים, הקוראים למבוגרים לחדול להיות משונים ולחדול לבלגן את היקום התמים שלהם. "המבוגרים הם באמת מאוד, מאוד, משונים".
אין פוליטיקה חדשה תחת השמש
על-פי התרשמותי לא מדובר כאן בטקטיקה מתוחכמת או באסטרטגיה שיווקית. לפיד באמת מאמין בתפיסת העולם הזו.
אלא שמישהו, אולי עופר שלח, צריך להסביר ללפיד שלא הפוליטיקה מפצלת, אלא שהמרחב הפוליטי הוא בהגדרה המרחב של המחלוקות במדינה דמוקרטית. זהו המרחב בו נאבקים בעלי עמדות על השפעה ביחס לצעדים קונקרטיים. הפיצול הטבעי יוצר את הפוליטיקה, ולא להפך.
בחברה דמוקרטית יש מרחב גדול של הסכמות שמהווה את מסגרת החיים של הנוטלים בה חלק, ואילו הפוליטיקה היא הזירה שבה מוכרעות שאלות שבמחלוקת. זו דרכו של עולם.
הפוסט בסגנון נאומי מיס תבל על השלום העולמי הוא הרבה יותר ממביך. הוא חושף חוסר הבנה עמוק של החיים הפוליטיים, והוא מטריד כי גישה כזאת לחיים הפוליטיים מבשרת רעות.
החיים הפוליטיים מאז ראשית האנושות הם זירה של עימות, תחרות, יצרים ועוד. "הפוליטיקה הישנה" אצל לפיד איננה ביקורת על הפוליטיקה בישראל, היא ביקורת מתוך עולם של ילדים על עולם הבוגרים. הפוליטיקה החדשה שלפיד מתעקש להבטיח היא מופרכת. פעם ראשונה כיוון שזהו שיח אנטי-פוליטי, פעם שניה בשל העובדה שהפוליטיקאים החדשים נוהגים לפי כללי המשחק הישנים, פשוט כי אלה החיים.
לפיד מהלך קסם, כי שיח בסגנון הנסיך הקטן מהלך קסם. הבעיה היא שלנו: מה יקרה כשהנסיך הקטן יצטרך לנהל את עולם המבוגרים המשונה והמסובך? את זה אני אפילו לא מעז לדמיין.
את הדברים סיים לפיד במשפט: "אז בסוף ילדים בני 16 מצליחים להקשיב אחד לשני, והפוליטיקאים שלנו לא". אז לא, מר לפיד – הפוליטיקאים מקשיבים היטב האחד לשני, לכן הם מתווכחים ומתעמתים בלהט. כי כך מנהגה של הפוליטיקה מימים ימימה.
ואולי, ח"כ לפיד, אולי הגיעה העת להצטרף לעולם האמיתי, של המבוגרים?
נציג האינפנטילים בכנסת
זה דומה מאוד לאבשלום בנו של דויד המלך, שהבטיח לכל העולים למשפט אצל אביו, שלו הוא היה המלך, היה מצדיק את כווולם, ואיש לא היה יוצא אשם לעולם. זו השיטה – לומר לכולם בדיוק את מה שהם רוצים לשמוע, ללא שמץ של קשר למציאות. גם אם אתה מבטיח לכל אחד דברים הפוכים לחלוטין. וכמו אז, גם כיום יש הרבה קופצים חסרי בינה על הסחורה המפוקפקת הזאת.
יאיר לפיד הוא במילה אחת: שבשבת.
מאמר מעניין, ש"מתכתב" מבלי להתכוון לכך, עם מאמר מעניין של הרב חיים נבון:
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/743/443.html
לפיד אולי אינפנטיל, אבל מפלגת יש עתיד היא ברירת המחדל היחידה לאנשים השפויים והתורמים במדינה הזו שרוצים קואליציה נקייה מפרזיטים ומבוגדים: בלי סמול, בלי חרדים ובלי הרשימה הערבית. מבחינה מתמטית, בכל פעם שיש עתיד תגיע ל 18 מנדטים ומעלה ההיתכנות של קואליציה כזו הופכת לריאלית.
בלי שמאל? בלי סמול? איך תגדיר את שלח ואת גרמן (את שמות יתר השותפים במפלגה אני לא זוכרת…..)
זאת בדיוק הבעיה – שהוא סופר שמאל אבל טוען ל"מרכז".
בכל המאמרים נגד לפיד בולט במיוחד הפחד מהצלחתו. הרצון לראות בו ובמפלגתו תופעה חולפת. השמחה העצומה כאשר הוא נכשל, לעומת תדהמה כאשר הוא מצליח, פחד מפני התופעה שייתכן וישנם אנשים שאינם מוכנים לקבל את כללי המשחק הפוליטי המסואב (ראו מה קורה בארה"ב). כמעט מכמיר לב לראות את כותבי המאמרים מנסים לפקוח את עיני הציבור ה-"תמים" ולהזהירם מפניו ודברי החלקלקות שלו שמא בטעות יפלו ברישתו. ואז, ישמרנו האל, הוא עלול לחזור לשלטון. סיוט.
איאתה טועה. לאיש אין פחד מלפיד. אולם למרביתנו יש המון תימהון וצער על כך שרבים כל כך הולכים שבי אחרי קשקושיו הרדודים וחסרי התוכן הממשי, ומתעלמים מכשלונו המוחלט כשר אוצר.
ללפיד יש בעיה.בעיה רצינית.אין גשר שהוא לא שרף בקנדציה הראשונה.
החרדים פסלו אותו כי הוא הזכיר להם אביו.
השמאל פסל אותו כי הוא למעשה ימין.
הערבים פסלו אותו כי הוא ביזה אותם
ביבי פסל אותו כי הוא רצה להיות ראש ממשלה יום אחרי הבחירות
הליכוד פוסל אותו כי הוא גונב להם מנדטים
הבית היהודי פסל אותו כי התגלה שהוא אח ממזר
כולנו פוסלים אותו כי הם המרכז לכאורה.
קיצר- הוא פסול גם אם יקבל 25 מנדטים.
לא פוסלים. פשוט מפחדים. רואין שכוחו בעם עולה מיום ליום. לכן מנסים להקטינו. וכך בדיוק גם אתה. אבל לא יעזור לכם. לפיד בדרך הנכונה עם רוח גבית מרוב עם ישראל.
תודה סוף סוף אומרים מה שצריך!
ליבי ליבי עם תומכי יאיר לפיד, עד כמה פשוטי מחשבה אתם שתתנו לחדל האישים הזה את הקול שלכם.
מפלגת יש עתיד צריכה ואמורה לשנות את שמה ל "מפלגה של יאיר" , או ה " מפלגה של הבן של". הגאון צרח על כל במה איפה הכסף , היום כבר לא מעז להוציא את מילה זאת על דל שפתיו לאחר שהיה שר אוצר כושל שניסה לגרור את המדינה להרפתקה של 0 מע"מ. הבחור המאחד שפירק ממשלה מתפקדת בשל אגו , ואלוהים כמה אגו יש לבחור הזה. הבחור שצרח שביבי ראש ממשלה גרוע , רק בגלל שהוא רוצה לרשת אותו , בסוף נאות לעבוד איתו עד שהבין שהכח שלו מעולם לא היה ב"עבודה" אלא ביצירת סנסציות , אז פשוט הפיק צרות אין סוף עד שגרר את הממשלה לחוסר יכולת תפקוד. צערי הגדול ביותר שיאיר אשר מקבל חיבוק עז מהתיקשרות , לא נותן לעם לראות את מפלגת היהלום האמיתית שיושבת להם ממש מתחת לאף , הבית יהודי, מפלגה אמיתית עם חזון שיודעת לשתף פעולה גם מתי שהיא לא מסכימה במאת האחוזים על מנת לשמור על יציבות שלטונית , שמבינה שפוליטיקה זה משחק לזמן ארוך ולא משחק של סיפוקים מיידים. שאני חושף לידידים שאני מצביע הבית היהודי , אני מקבל מבטים. אבל שאני מסביר את דעתי אני רואה שאף אחד ממצביעי יהיר לפיד יודעים בכלל למה הם מצביעים , כל מה שהם יודעים הוא את אשר התשקורת שתלה במוחם.
כפי שהגדירו חכמים: כלי ריק.
בינתיים הוא הצליח לא רע, על אף הנאיביות הזו שלראייתך היא פגם עקרוני. ראש ממשלתנו, לעומת זאת, נוקט בפוליטיקה "של מבוגרים" לעילא ועילא – פלגנית, מסיתה, גזענית וערמומית. אני מניח שיש לך פחות בעייה עם זה.
לא נאיביות – אלא שטחיות וטמטום. של לפיד והרבה יותר מכך, של בוחריו. וברור שאין לך שום בעייה עם זה.
יש משהו בדבריו. אין היום הבדל גדול בין ימין לשמאל. לצערי, אני חוששת שגם ביבי וגם ליברמן ימסרו שטחים אם זה יהיה האינטרס שלהם, ואפילו יצליחו לעשות זאת אם ירצו, בניגוד להרצוג.
זה בדיוק השקר של המערכת הפוליטית בישראל. לפני הבחירות כולם ימניים, ולאחר הבחירות נזכרים לדבר על "2 מדינות ל 2 עמים" (מדינה ערבית ומדינה יהודית-ערבית)
כמעט שאין אנשים בכנסת שהייתי סומכת עליהם בעניין זה, במיוחד לאור ניסיון העבר של ח"כים ושרים "ימניים" שהצביעו בחדווה בעד ההתנתקות.
גם מבחינת הציר ליברליות-שמרנות אין הבדל גדול בין המפלגות הגדולות ויש ח"כים ליברליים בליכוד.
ההבדל הוא יותר ב"עטיפה", במילים.
אריק שרון היה ראש ממשלה מצויין בחומת מגן כשהחזיר את הביטחון שאהוד ברק איבד. דיבר מעט, עשה הרבה, בנה גדר הפרדה וניסה בהתחלה להכניס לתוכה חלק גדול מהישובים ביהודה ושומרון. ואיך זה נגמר בסוף כולם יודעים.
לפיד מנסה להביא רוח שונה בגישה שלו. גישה של בעד ולא של נגד וזה דבר חשוב!
אבל אני מסכים עם זה שיש פה רוח פירונית. כנראה שיש לו יותר מדי שעות פירון במוח עד שהדמות הזו קנתה את ליבו. בוא נעשה פוליטיקה משמעותית! ואולי גם מחירים משמעותיים, וסיירת משמעותית, וקליטה משמעותית, כי עד היום דברנו במושגים של הישגים, הגיע הזמן לדבר במושגים אמורפיים שמפזרים ריח וניל קניוני עם תחושת רוחניות מתקתקה.
בסופו של דבר צריך להחליט. אתה מספח או נותן להם עוד מדינה (משמעותית כמובן) מספר 50 במזרח התיכון. אתה מבליג לחמאס או תוקף אותם בצורה משמעותית (פה זה דוקא טוב).
סיבה נוספת למה לא לסמוך על לפיד ולא להצביע "יש עתיד" היא העובדה שרשימתו אינה דמוקרטית. הוא עומד ללא בחירה בראשות הרשימה (נדמה לי עד 2020 לאחר שהעריך לעצמו את כהונתו. ואולי יאריך פעם נוספת?). "יש עתיד" כמו "כולנו" ו,ישראל ביתנו" משחקות על שולי הדמוקרטיה ולכן אני ממליץ לפסול אותם מלכתחילה.
מאמר מעולה.
ניתוח בהיר.
חשיבה ישרה.
ניסוח חד.
המשיכו כך.
ואולאי, אולי מי שהוא עם חשיבה טהורה של ילד סוף סוף צריך לנהל את המדינה הזו?
אתם טועים. לפיד מדבר על בעיה אמיתית מאוד – זה שבפועל, ההבדל בין הדעות (אני כרגע מדבר על הדעות המדיניות, אבל גם בהרבה תחומים אחרים) של ראשי המפלגות הגדולות – הליכוד, המחנה הציוני, יש עתיד, כולנו – הוא הרבה פחות גדול ממה שהמפלגות האלו מנסות לצייר אותו.
בערב הבחירות כל מפלגה צריכה לצייר עצמה כאלטרנטיבה לשאר, ולכן הן מקצינות את ההבדלים בניהן. ואחרי זה אנחנו מתפלאים למה בוז'י מוכן לשבת עם ביבי ולאיפה נעלם כל ההבדל העצום. התשובה היא שהוא מעולם לא היה שם! הפילוג בין המפלגות החילוניות הגדולות, שאינן ימין או שמאל קיצוניים מידי, נובע לא דווקא בגלל פער בלתי ניתן לגישור בדעות, אלא בידיוק מהסיבות הפוליטיות -אישיות שלפיד מדבר עליהן – שאם אתה רוצה להגיד שאתה אלטרנטיבה, אתה חייב להגיד שאתה שונה. אם המחנה הציוני והליכוד פשוט יקימו ממשלה ביחד – אנשים יגידו "אם אין לכם בעיה לשבת ביחד, איך זה מסתדר עם זה שלפני הבחירות דיברתם אחד על השני כהפכים מוחלים?"
מה שחשוב להבין זה שהדבר הזה קורה בין מפלגות ששואפות להיות מפלגת שלטון. למפלגות קטנות ששואפות רק להצטרף לממשלה, אין צורך להתנהג כך. ומה קורה בסוף בפועל? במקום שתקום ממשלת מרכז חילונית שתדאג לחילונים, תמיד קמה קואליציה עם החרדים שמוכרת להם את האמ -אמא של המדינה.
יש עתיד היא במובן מסוים היורשת של שינוי. יש פה אידיאולוגיה מאוד פשוטה – שהזיהוי הפוליטי במדינה היום לא צריך להתבסס על ימין ושמאל על אלא חילוניות – דתיות. שכמו שהחרדים תמיד מתנהגים כשבט ודואגים לעצמם – ככה גם אנו החילונים צריכים להתחיל להתנהג כשבט ולדאוג לעצמנו, ובפרט לנסות לשנות את החרדים. 30% מתלמידי הגן היום חרדים – צריך לשנות אותם, אחרת ישראל תהפוך למקום חשוך שאנחנו לא רוצים לחיות בו.
ולכן אני הולך להצביע יש עתיד.
צריך לציין אמנם שהאידיאולוגיה שלי לא מייצגת את מצביעי או פעילי יש עתיד. למעשה, אני מכיר הרבה פעילים במפלגה, ועד היום לא מצאתי אף אחד שהסכים עם האידיאולוגיה שלי (כולם חיים בסרט של פלורליזם וכ"ו). אבל אפילו אם הדעות שלנו שונות, אני חושב שכרגע יש עתיד היא המפלגה הכי חילונית ולכן אני תומך בה.
יאיר לפיד הוא הגרסה הפוליטית של יונתן גפן חברו הטוב האינפנטיל והחביב. שניהם דילטאנטים במה שהם עושים קיטשיים וחסרי עומק.
יש פוליטיקה, תחרותיות עזה ויצרים ואגו – גם בתחומי התקשורת בהם לפיד עסק לפני שנכנס לפוליטיקה.
בכל אחד מהתחומים בהם נגע הצטיין להפליא והגיע לפיסגה.
אז כל נימוקי הילדותיות הם תיאוריה שהוקסמת ממנה ומעצמך ובתכלס חסרי שחר.
חוץ מזה שעולם המבוגרים הנפלא שלך צריך תיקון רציני, המצב חמור בכל כך הרבה תחומים,
אז רוצה עוד מאותו הדבר?? לא חשיבה אחרת, מחוץ לקופסא של החלוקה שנתקעת בה,
איזו רעננות מחשבתית שתוציא אותנו מהלופ המקצין והמפלג והמאיים והמאויים?
וגם סיפור הנסיך הקטן הוא ספר פילוסופי מעורר מחשבה, כדאי שתעורר גם אצלך!
לא הבנתי, אתה מצפה מלפיד לפרט פתרונות קונקרטיים לדברים מורכבים כחוק הספרים או מסתנני העבודה בפוסט בפייסבוק או בהרצאה בבית ספר? של מי הגישה הילדותית בצפייה הזו?
לקבלת משנה פוליטית רצינית ותפיסת עולם אתה מוזמן לעיין במצע של יש עתיד, שבניגוד למפלגות אחרות אכן פרטה אותן.
אתה יכול לאהוב או לא את אישיותו של לפיד אבל במדיומים המדוברים הוא פועל בדיוק כפי שכפוליטקאי משופשף אמור לפעול במדיומים האלה – מייצר תדמית שקוסמת לציבור. שום דבר ילדותי אין בהתנהלות הזו.
אוי ואבוי . לפיד מדבר על חיבור במקום פירוד . מעשה נבלה . הוא מציין את המחבר ולא את המפריד . באמת ל מגיע לנו מנהיג כזה . אנחנו זקוקים למנהגים ופוליטיקאים שיפצלו אותנו . יסיתו אותנו אחד בשני . כדי שהם שם יכלו לעשות את מה שהם עושים הכי טוב . וזה לגנוב את הציבור השפוי והתורם במדינת ישראל . איך לא חשבנו על זה ? כול הכבוד למשה איפרגן שעלה על הקוד המזיק לנו בפוליטיקה הישראלית . והציל אותנו מהמפלגה הכי ישרה בפוליטיקה הישראלית . הציל אותנו ממפלגה שמחבר ביו ימניים כמוני ולשמאלנים כמו גרמן . אנחנו צריכים לדחות בשאט נפש את הניסיון של יש עתיד ושל יאיר לפיד להביא לחיבור . לשוויון בנטל . לצמצום הממשלה . ולדברים הוגנים שכנסת ישראל עושה כמו כספים קואליציוניים ומיני שרים ללא תיק שגם הימין וגם השמאל עשו כול השנים האלה . למה לשנות ? דבר כל כך טוב . מה יקרה ביום שאחרי בלי איזה הפרד ומשול קטן
יפה מאד
תודה, בהחלט התרשמתי שיש משהו ברשמיך לגבי הפוליטיקה של לפיד. עימות דעות וערכים הוא דרכו של העולם הפוליטי, לכן גישת הביחד של לפיד לוקה אולי בממשות.
יחד עם זאת, מהתנסחותך אני מסיק שדרכך היא דרך הנרטיב. אדגיש שגם בעולם הפוליטי יש לעסוק בדעות לאור העובדות. אומנם שיח הביחד הוא נאיבי, אך מדרך זו גם נגזר כוח לבחון את מכלול הנרטיבים לאור העובדות.
האם לאפשר הסתה נגד מדינת ישראל או שמא להתיר חופש ביטוי כנגד המדינה ומוסדותיה? פינוי התיישבות יהודית או מיצוי הדין עם התנחלויות לא חוקיות?
מצוין!
במקרה הטוב יאיר חי בסרט מצוייר ובמקרה הרע ב-לה לה לנד.
האיש נשמע בדיוק כמו הטורים השבועיים שלו בידיעות- קשקשנות רגשנית רומנטית לעקרות הבית.
כבר חשבתי אילו תגליות אתם עומדים להוציא על האיש.
נו טוב….. עוד מתוסכל שלא סובל את יאיר לפיד.
יש רבים כאלה.
איך שלא בוחנים את זה , ולמרות הצורך העז המפעפע אצל רבים לשחוט אותו, לפיד אינו יותר אינפנטיל מחברי כנסת (מכל המפלגות) הממלאים כיום תפקידים בכירים.
(מי אמר בוז'י )