המערכה על פלוג'ה ועתידה של עיראק

בימים אלו מנהל הממשל העיראקי מלחמה עזה לכיבוש העיר פלוג'ה מידי ארגון המדינה האסלאמית, מלחמה שאותה הכין בקפידה במהלך החודשים האחרונים. בהכנות השתתפו יועצים אמריקנים ואיראנים, כמו גם נציגי 'אלחשד אלשעבי' – "הגיוס העממי" – קבוצת מיליציות שיעיות שלוחמיה מתנהלים באופן דומה ללוחמי דאע"ש: שוחטים, שורפים ומחסלים את אויביהם הסונים ללא רחם.

במלחמה על פלוג'ה משתתפים מספר צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים, אך ברור שהעניין העדתי – הקרע בין הסונה והשיעה – עומד במרכז ההתרחשויות. תושבי העיר ועימם אנשי המדינה האסלאמית הם סונים, ולכן הם המטרה, ואילו כוחות הממשלה, מיליציות 'הגיוס העממי' וכוח הסיוע האיראני הם שיעים.

המצב המוזר הוא שכוחות שיעים נלחמים בדאע"ש הסוני ונדרשים להקריב את חייהם בקרב, כאשר ברור שהנהנים המיידיים מניצחון על הארגון יהיו התושבים הסונים "הכופרים" של פלוג'ה. אך השיעים לא באמת מעוניינים בהצלת תושבים סונים, וזו הסיבה שכוחות הממשלה והמיליציות מפציצים את תושבי העיר באופן נורא – כולל חביות נפץ וטילים. מבחינתם סונים הם סונים, ותושבי העיר גרועים לא פחות מדאע"ש.

כוחות הממשלה והמיליציות השיעיות זוכים גם לסיוע פיזי ממשמרות המהפכה האיראניים, ששלחו לוחמים רבים בפיקודו הישיר של קאסם סולימאני, מפקד 'כוחות קודס', לצד מטוסי הקואליציה שבהנהגת ארצות הברית. המטרה של איראן ברורה: לחסל את הנוכחות הסונית בפלוג'ה, אנשי המדינה האסלאמית והתושבים כאחד. כך יוצא שמדינות הקואליציה המערבית משתפות פעולה עם איראן נגד תושבי העיר האומללים, שמספרם נאמד לפני שבוע ב-45,000.

התושבים יודעים בדיוק מה מצפה להם, ולכן הם נסים בהמוניהם מהעיר. רבים מהם ניסו לעבור את נהר הפרת וטבעו למוות. אלה שהצליחו לשרוד את המים, חיים בפחד מאש כוחות הממשלה ומהמיליציות השיעיות הפועלות ברחבי המדינה. הללו צדות סונים כדי לעולל להם את מה שהג'יהאדיסטים של דאע"ש מעוללים לשיעים.

כוחות הממשלה אמנם קראו לתושבים לנטוש את העיר שעומדת להיהרס עד היסוד (לדעתם אין דרך אחרת להיפטר מהג'יהאדיסטים של המדינה האסלאמית המתחבאים במרתפים ובמנהרות תחת האדמה),אך בד בבד עולה החשש שג'יהאדיסטים ינצלו את בריחת התושבים כדי להימלט עימם. התושבים הבורחים מהעיר אפוא, נחשדים כעת כלוחמי המדינה האסלאמית.

ואכן, הממשלה והמיליציות תפסו יותר מאלף תושבים של עיירות הסמוכות לפלוג'ה, אלכרמה ואלצקלאויה, עינו אותם והתעללו בהם, ולדברי התושבים אף ערפו ראשי צעירים שנחשדו בהשתייכות לארגון הסוני.

תושבי פלוג'ה בטוחים שהמלחמה איננה רק נגד המדינה האסלאמית אלא גם – ואולי בעיקר – כדי לסלק כליל את הנוכחות הסונית מהעיר. לתחושתם, הטענות של כלל הגורמים כאילו המלחמה היא נגד דאע"ש בלבד, אינן אלא עלה תאנה שנועד להסתיר את הכוונות האמתיות של הממשלה, של המיליציות ושל האיראנים.

סונים נגד סונים

פלוג'ה נמצאת במזרח חבל אלאנבאר המאוכלס בשבטים בדואים. השבטים הללו, שהם סונים, מתנגדים להשתתפות המיליציות השיעיות בלחימה על פלוג'ה וליחס שהן מעניקות לתושבים הסונים של האזור. גם הממשלה איננה מיטיבה עם תושבי העיר, שכן לפני מספר חודשים היא הטילה עליה מצור ולא איפשרה לסיוע סעודי להגיע לתושבים, שמא ייפול חלק ממנו בידי אנשי המדינה האסלאמית.

השבטים הסונים הללו אמנם מוכנים להילחם נגד המדינה האסלאמית, אך התנגדותם למעורבות המיליציות השיעיות במלחמה – שאינן מבחינות בין העיראקים הסונים בני המקום ובין הג'יהאדיסטים הסונים של דאע"ש שהגיעו ממקומות אחרים – מונעת מהם להשתלב בלחימה. בני השבטים רוצים לקבל ערבויות בינלאומיות לכך שהממשלה – הנשלטת על ידי שיעים – לא תתנכל להם בשל היותם סונים אחרי מיגורה של המדינה האסלאמית.

הבעיה מבחינתם היא שכוחות הקואליציה הבינלאומית בראשות ארצות הברית תומכים בממשלה ולכן גם במיליציות, ומספקים להם מטריה אווירית באמצעות הפצצת מטרות של המדינה האסלאמית. למעשה, כוחות הקואליציה הבינלאומית מתעלמים מפעולות הטיהור העדתי שמבצעים כוחות השלטון נגד אזרחי עיראק הסונים.

קאסם סולימאני, כאמור מפקד 'כוחות קודס' במשמרות המהפכה, מפקח בעצמו על הקרבות שלוחמיו משתתפים בהם, למרות שעל פי החלטות מועצת הביטחון אסור לאיראן לשלוח כוחות ונשק אל מחוץ לגבולותיה. מעניין שמדינות המערב, שהחוק הבינלאומי הוא נר לרגליהן, מתעלמות מהחריגות האיראניות ואף משתפות פעולה עם טהרן במלחמתה נגד הסונים של עיראק.

ממשלת עיראק אמנם הכריזה על "מעברים בטוחים" עבור אוכלוסי העיר כדי לאפשר להם להימלט ממנה באופן בטוח, אך אלו לא בוטחים בחיילי הצבא וחושדים שהמעברים הללו נועדו להפוך אותם לטרף קל עבור הכוחות השיעים. כך, עשרות אלפי אנשים, נשים וטף נשארו בפלוג'ה בהמתנה למותם בטילי צבא עיראק, בסכיני המיליציות השיעיות או בפצצות מטוסי הקואליציה הבינלאומית. חלקם הניפו דגלים לבנים על בתיהם כדי לשכנע את המיליציות לא לפגוע בהם, אך אז פגעו בהם חיילי דאע"ש הממאנים להיכנע לממשלה ולמיליציות השיעיות.

זאת ועוד, לוחמי המדינה האסלאמית מונעים מהתושבים לברוח, מתוך שאיפה להשאירם בעיר כמגינים אנושיים. התנהלות דומה לזו של החיזבאללה בדרום לבנון במלחמת לבנון השנייה (2006), ולזו של חמאס בעזה בזמן שפורץ עימות עם ישראל.

צלקת נצחית

אווירת המלחמה העדתית האופפת את הקרב על פלוג'ה הביאה את הפרשן הפוליטי הסורי בסאם ג'עארה להכריז שאיראן מסוכנת למוסלמים הסונים יותר מישראל. הוא מייחס לאיראנים כוונה להטביע את העולם האסלאמי בדם כדי להשתלט עליו. פרשנים אחרים מאשימים את העולם האסלאמי הסוני בשתיקה רועמת מול מעשי הטבח ופעולות הטיהור העדתי שמבצעים איראן ועושי דברה העיראקים בתושבי פלוג'ה, וכל זאת בברכת המערב.

פלוג'ה וגורל תושביה יהיו צלקת נצחית על מצחה של המדינה העיראקית. מה שמתרחש בימים אלו בעיר הנצורה מהווה הוכחת נוספת לחוסר התוחלת שבשמירת שלמות שטחה של עיראק, שמשמעותה המשך המלחמות ומעשי הטבח בין העדות והקבוצות השונות המרכיבות את אוכלוסיית המדינה.

הגיע הזמן שהעולם הנאור יבין שבמזרח התיכון אנשים נשארים נאמנים למסגרת המסורתית שלהם – השבט, הקבוצה האתנית, הקבוצה הדתית או העדתית – ואינם מחליפים את הנאמנות המסורתית בנאמנות חדשה, מלאכותית, למדינה המודרנית.

הגיע הזמן שהעולם יבין שאין "עם עיראקי", "עם סורי", "עם לובי", "עם סודני", "עם תימני" או "עם פלסטיני". מה שיש הוא שבטים, קבוצות אתניות, דתיות ועדתיות, שכאשר כופים עליהן לחיות יחד הן נלחמות זו בזו. הפיתרון היחיד לעיראק, כמו לכל הישויות הכושלות של המזרח התיכון, הוא הקמת אמירויות הומוגניות שתחיינה ביציבות ובשלום פנימי. רק אז הן יוכלו, אולי, לשתף פעולה עם בני עדות אחרות.

מאה שנים לאחר חתימת הסכמי סייקס-פיקו, הגיע הזמן להכיר בכישלון המעצמות וליישם את הפיתרון היחיד שעובד בהצלחה במזרח התיכון.