שיחת חוץ: הבלוג של אריק גרינשטיין

קיללתי מחבלים בקשר, תבע אותי פצ"ר

המלצתו של הפרקליט הצבאי הראשי לנזוף בסא"ל נריה ישורון היא שלב נוסף בתהליך המסוכן שעובר על הקצונה הבכירה של צה"ל

הפצ"ר מאזין. לוחמי שריון בגבול עזה. צילום: מרים אלסטר /פלאש90

אני עדיין זוכר את עצמי, שריונר צעיר, מחזור ראשון בפלוגה מבצעית, מצוי בפעם הראשונה תחת אש במהלך מבצע ברצועת עזה. ברגעים כאלו העולם מתחלק לשניים: טובים, ורעים. את הרעים צריך להרוג, כי הם רוצים להרוג אותי – קל ופשוט. מחבלים, זה לא סוד, קרויים בקשר "מלוכלכים". ובעוד שהעין צמודה לעדשת הירי והאצבע סוחטת את ההדק, הקללות שסיננתי ללא הרף בפומית של קסדת הג'נטקס היו הרבה יותר גרועות.

אין ספק שכל מפקד וקצין שהשתתף בקרב מכיר את הסיטואציה – כולם מקללים, וזה בסדר גמור. "צבא ללא ניבולי פה לא יצליח להיחלץ בלחימה משקית נייר ספוגה בשתן" אמר הגנרל ג'ורג' ס. פאטון באחת ההזדמנויות; ובצדק לדעתי – יש משהו מאוד בסיסי, חם ומנחם בקללות, והן מתאימות במיוחד בעת לחימה: כשהאויב בפתח, כשהאנדרנלין הוא כל מה שמחזיק אותך ער וכשהמורל הוא עניין קריטי – בזמנים כאלה אין זמן להתפלפלויות ולהתחכמויות. כפי שאמרה פעם פילוסופית מפורסמת: "קאט דה בולשיט".

הייתי רוצה לחשוב שהחוויה הזו מלווה את הקצינים גם כאשר הם מגיעים לדרגים הגבוהים של צמרת הביטחון. אלא שבתקופה האחרונה אנחנו מגלים שוב ושוב כי משהו משתבש כשמגיעים שם לקצונה הבכירה. אחרי שהחלו לזהות בחברה הישראלית "תהליכים מעוררי חלחלה שהתרחשו באירופה", עכשיו הפרקליט הצבאי הראשי תא"ל שרון אפק מינה עצמו לאחראי על המוסר, הערכים ואופן ההתנסחות של קציני צה"ל. ואם לשפוט על-פי ההודעה שיצאה מדובר צה"ל, אם הפצ"ר היה מאזין לקשר הפנים שלנו, כנראה שגם אני הייתי מועמד לדין משמעתי.

אתמול נודע כי הפצ"ר המליץ על "נזיפה פיקודית" לסא"ל נריה ישורון, שאף "תלקח בחשבון במסגרת החלטות עתידיות בדבר שיבוצו וקידומו של סא"ל ישורון", לא פחות. ומה היה חטאו?

כזכור, במהלך מבצע 'צוק איתן', לאחר שמ"פ השריון סרן דימיטרי לויטס נהרג מירי צלפים ברצועה, נמנע מפקודיו וחבריו לשוחה להשתתף בהלוויתו בהר הרצל. סא"ל ישורון, אז מג"ד שפיקד על לויטס, ביקש לעודד ולנחם את חייליו. בעת הלוויה הוא השמיע נאום מעולה בקשר הפלוגתי, נאום מעורר השראה של ממש. ה"קללה" הכי גרועה שנשמעה בדבריו הייתה "נבלות". בסופם הורה על מטח פגזים לעבר מה שכונה "המרפאה", עמדת חמאס שממנה נורתה הירייה שהרגה את לויטס.

הנושא עלה בכלל לבדיקה רק מכיוון שערוץ 10 החליט להדהד שורת שאלות של בלוגרית פלסטינית מאתר אנטי-ישראלי. בסופו של דבר, האירוע, כך נמסר בהודעת דובר צה"ל, נחקר על-ידי מצ"ח, ו"בחקירה לא עלו ראיות, ברף הנדרש בפלילים, לכך שלא הייתה הצדקה מבצעית לעצם ביצוע הירי. בנוסף, לא עלה כי היו נפגעים מהירי".  אז אם אין שום דבר פלילי, לא היו נפגעים והירי אכן היה מבצעי – מה בעצם הבעיה של הפצ"ר שלנו עם הדברים של ישורון? איזה "פסול" יש בהם?

התשובה: הם גסים מדי, ולא תואמים את "ערכי צה"ל". מנאומו של ישורון "עלה מסר שירי של מטח כבוד או כאקט של נקמה הוא לגיטימי",הודיע הפצ"ר. "מסר כזה עלול לטשטש את גבולות המותר והאסור ולהכשיל חיילים ומפקדים שנחשפים אליו, בפרט בעת לחימה. המסר אינו תואם את ערכי צה"ל ויש באמירתו כשל פיקודי".

פאטון, אייכה?

לאור זאת, אפשר כבר לקבוע בוודאות שגם נאומיו המפורסמים של הגנרל פאטון לא היו עוברים במסננת של הפרקליט הצבאי הראשי של צה"ל. רובכם ודאי מכירים את הדברים שאמר Ol' blood and guts האגדי לפקודיו בארמיה השלישית, "הדרך הקצרה ביותר לסיים את המלחמה ולהגיע הביתה היא לחסל את הבני זונות שהתחילו אותה. ככל שהם יחוסלו יותר מהר, כך נוכל ללכת הביתה יותר מהר".

כל מי שיצא לו לחוות לחימה בחייו יודע שזה בדיוק מה שצריך לשמוע כל מי שעומד להיכנס לקרב – לכידות, גאוות יחידה, כבוד; פאתוס שמפיח בך רוח לחימה ומדרבן אותך להסתער קדימה על האויב.

אבל אריק, תאמרו לי, אנחנו כבר לא בתקופת מלחמת העולם השניה – צבאות המערב נהיו מקצועיים יותר, מוסריים יותר. הקללות הללו והגישה הזו נוגדות את הערכים שלנו. אז הנה לכם דוגמה נוספת מהעבר הקרוב: ג'יימס מאטיס, גנרל ארבעה כוכבים עטור שבחים, שעמד בראש הפיקוד המרכזי של צבא ארה"ב עד פרישתו בשנת 2013.

מאטיס המצויין נתפס גם הוא בעיניו עמיתיו כעילוי ואינטלקטואל מזהיר. וכמו פאטון, גם הוא היה ידוע בסגנונו המעודן: "תהיו מנומסים, תהיו מקצועיים, ותהרגו את כל מי שאתם פוגשים" הוא אמר לנחתים בעיראק בשנת 2005. בשיחה שהעביר למאתיים מהם באותה תקופה, הסביר מאטיס כי "הפעם הראשונה שאתה מפוצץ מישהו היא לא חסרת חשיבות". אך "לאחר שזאת נאמר, יש כל מיני אידיוטים (Assholes) שצריך לירות בהם. יש ציידים, ויש קורבנות. באמצעות המשמעת, התככנות, הצייתנות והזהירות שלכם, אתם תקבעו אם אתם ציידים או קורבנות. זה באמת כיף גדול. הולך להיות לכם פיצוץ שם בחוץ!". הוא סיים את דבריו, ואמר: "אני באמת מרגיש רע עבור כל אותם בני זונות שלא יוצא להם לשרת אתכם".

הייתי יכול לעצור כאן, אבל זה יהיה בזבוז של ממש. הנה, להנאתכם, עוד כמה פנינים מפי אחד הגנרלים החשובים ביותר בצבא ארה"ב בשנים האחרונות: "פני לשלום. לא הבאתי איתי ארטילריה, אך אני מפציר בכם עם דמעות בעיני: אם תתעסקו איתי (If you fuck with me) – אני אהרוג את כולכם" אמר מאטיס לאחר הפלישה לעיראק. היה גם את "יש רק 'תוכנית פרישה' אחת לטרוריסטים", ואי אפשר שלא להזכיר את ההתבטאות הבאה מפאנל שנערך בשנת 2005:

אתה נכנס לאפגניסטן, יש לך שם חבר'ה שמכים נשים במשך חמש שנים בגלל שהן לא לבשו רעלה. אתה יודע, חבר'ה כאלה לא נשארה להם גבריות בכל מקרה. כך שזה הרבה יותר כיף לירות בהם. למען האמת, זה די כיף להילחם בהם, אתה יודע… זה כיף לירות באנשים מסוימים… אני אוהב התנצחויות.

"זה כיף לירות באנשים מסוימים". גנרל ג'יימס מאטיס, 2006. צילום: צבא ארה"ב
"זה כיף לירות באנשים מסוימים". גנרל ג'יימס מאטיס, 2006. צילום: צבא ארה"ב

ליברמן, הושיע

את הבעיה סיכם יפה בדף הפייסבוק שלו שלמה פיוטרקובסקי, עיתונאי ועורך ב'ערוץ 7'. המסר העולה מדברי הפצ"ר ברור:

הבעיה היא לא ירי בניגוד לפקודות (ואני הראשון שיתמוך בענישה על ירי בניגוד לפקודות), הבעיה היא שדבריו של ישורון הם "בניגוד לערכי צה"ל". אתם הבנתם את זה? הפצ"ר הנוכחי, אדם שלא היה בחייו חייל קרבי אפילו יום אחד, שופט אמירות שכאלו שנאמרו בשדה הקרב במשקפיים עגולות באווירה משרדית, ומחליט שהדברים לא תואמים את "ערכי צה"ל".

כאמור, החקירה הוכיחה כי לא היה ירי על בנין אזרחי, וגם הפצ"ר לא טוען שזה היה ירי על בנין אזרחי. "את הפצ"ר מדאיגים הניסוחים של סא"ל ישורון, וזה שהניסוחים של סא"ל ישורון מדאיגים את הפצ"ר זה בדיוק מה שמדאיג אותי" כתב פיוטרקובסקי. "האיום על קציני צה"ל בדרגי הפיקוד בשדה הוא ברור: תיישרו קו עם הלך הרוח הסמי-פציפיסטי או שלא תתקדמו לשום מקום. אם לא נתעשת ונפעל לשינוי המגמה, הקו הזה, שהולך ומשתלט על צה"ל, יהפוך את צה"ל לבדיחה, אבל הבדיחה הזו תהיה מאוד עצובה, כי המחיר שלה יהיה פגיעה עצומה בביטחון ישראל".

כמה אירוני ועצוב לגלות שמי שאמור לנזוף בישורון הוא לא אחר מאשר סגן הרמטכ"ל יאיר "מזהה תהליכים" גולן.

אך לפני שנה, הזכיר חבר האופוזיציה דאז אביגדור ליברמן את העניין וקבע כי:

סא״ל ישורון נהג כראוי כי 'מרפאה' שממנה יורים מחבלים ואף הורגים קצין שלנו היא מטרה לגיטימית שחובה לטפל בה. הגיע הזמן ששר הביטחון יתעורר, יתנער משתיקתו, ייתן גיבוי לחיילי צה"ל ויורה למצ"ח להפסיק את החקירות הללו לאלתר.

עכשיו ההזדמנות של שר הביטחון הטרי לחולל את השינוי הנדרש. זה הזמן לעצור את ההידרדרות המוסרית, הערכית והמקצועית בצמרת הביטחון. המלצתו במקרה של סא"ל נריה ישורון היא לא פחות מטירוף מערכות.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

21 תגובות למאמר

  1. לפצ"ר תפקיד מאד מוגדר, ומתן חוות דעת ערכית אינה כלולה בו. הפצ"ר חרג מסמכותו וצריך לשלם על כך במשרתו, למען יראו ויראו.

  2. כהראה שהוא לא סתם קילל, אלא אמר אמרה גזענית, שכהראה אמרו בדיוק את אותו משפט המון פעמים לפני 70 שנה רק במקום ערבים – יהודים

    1. בדיוק!
      זה קרה כשהסתערנו עם הטנקים שלנו על ברלין, לא?

    2. אתה יכול לשמוע בדיוק את הנאום שהוא אמר.
      איפה שמעת אמירה גזענית?

    3. לאליסף –
      לא , זה קרה עוד לפני כן. כשמחבלים יהודים פוצצו אוטובוסים במינכן ודקרו עוברי אורח תמימים בדרזדן.

  3. הפצ"ר טיפש כי ברשת הקשר קוראים למחבלים "מלוכלכים" זה גם לא בסדר לקרוא להם מלוכלכים? !! אולי הם עשו מקלחת לפני שבאו להרוג אותנו

  4. בתכלס נריה ישורון רודה בחייליו כפי שמפקדיו ושאר הגנרלים עושים לו כך נוצרת לנו שרשרת מדהימה של פיקוד מטונף ורקוב מהשורש כמו שנריה הרס לאחי את החיים כך רצוי ואפילו ממליץ שיעשו לו.

    1. נשאלת השאלה המתבקשת – מה בדיוק עשה אחיך, לפני שסא"ל נריה ישורון "הרס לו את החיים"?

    2. אהה, יש לך חשבון אישי עם אותו מג"ד ואתה מנסה לסגור אותו כאן. זה פשוט לא עובד. אתה נראה רע. אם אתה חושב שיש פה "קייס" אתה צריך לפתוח מאבק ציבורי – אין קיצורי דרך. אם לא אז הכי טוב זה לשתוק.

  5. מעשיו של הפצ"ר עלולים לפגוע במלחמה נגד הטרור? מה לא בסדר בזה? הלא זאת בדיוק כוונתו, עוד לא הבנתם?

    1. אולי תעשה חיפוש קטן בגוגל לפני שתשתף אותנו בהכרותך האינטימית עם הגנרל??
      לגופו של עניין כנראה שאין לך טיעון הגיוני לצרף כדי לתקף את עמדת הפצ"ר…
      כנראה שהפצ"ר פשוט לא שמע על קיום מנהרות ברצועת עזה, שמובילות בין השאר לכל מיני מבני ציבור… צלף יכול בקלות לחזור ולהתמקם בעמדה הזו (מטרה צבאית לכל דבר ועניין מבחינת חוקי המלחמה מרגע שנעשה בה שימוש צבאי).
      כנראה שנדבק בקדחת 'תהליך השלום' ונשטשטשו ההבדלים לצמיתות בין דומיו של זוכה פרס נובל המרצח המתועב לבין בני מינ של הזוכים האחרים ז"ל…

  6. 1.1. ש"משהו רקוב בדרג הבכיר של ממלכת הביטחון".
    Uzi Dayan
    עוזי דיין, אלוף (במיל', סגן הרמטכ"ל לשעבר)

    משהו לא טוב קורה במערכת הביטחון שלנו:
    > …ראינו את דו"ח המבקר … שיבהיר, חוששני,
    ש"משהו רקוב בדרג הבכיר של ממלכת הביטחון".

  7. לא הצלחתי לקרוא את הכתבה עד הסוף. כל כך התרגזתי עד שחששתי לבריאות. עם מעטפת חונקת ומסרסת שכזו סביב צה"ל קשה מאד לנצח.

  8. הסיפור פה הוא לא חריפות דבריו, אם כן קילל או לא, אלא הנורמה הפיקודית שנגזרת מזה. אפשר ללהג ולגלגל עיניים בדיבור ציני על זה שיעמידו אותך לדין על קללות בקשר, אבל בתכלס המפקד הזה פקד ירי של נקמה תוך שהוא צובע אותו בצבעים מבצעיים. בתקופה של תמרונים מוגבלים ושל לחימה בעצימות נמוכה עם סיקור תקשורתי מאסיבי ירי שכזה הוא בעייתי, שכן הטעות הקטנה ביותר והרג של לא מעורבים היה גורר את הדברים למקום לא טוב מבחינת המדינה. אז אפשר להמשיך ולקשקש את עצמכם לדעת שהפרקליטות מתנכלת לכל מי שלא מיישר קו עם צייתנות לאיזה קו התנהלות רופס דמיוני שציירת לעצמך, אבל כשריונר אתה בטח יודע שהבסיס עליו עומד החייל זו המקצועיות שלו ולנקמה אין שמץ של מקצועיות אלא סתם פריקת כעס ועול. במלחמה נקמה לא מביאה אותך להשגת היעדים או לניצחון, וכמפקד מצופה ממנו שיוביל את חייו לניצחון. ירי פגזים על מרפאה ריקה זה ממש לא מה שמעיד על מקצועיות, אלא יותר על ילדותיות ושיקול דעת לקוי בבחירת יעדים. ולגבי על הציטוטים שהובאו פה, אז בפעם הבאה שנצא למלחמת חורמה שמטרתה לשבור מהיסוד כל זכר לאויב שלנו (מלחמת העולם השנייה) או שלא נצטרך לחיות ממש עם האוכלוסייה (חיילים אמריקאים בעיראק) אז תפמפם לחיילים שלך אמירות של השמדה טוטאלית. עד אז כדאי לא להטריף את החיילים באמירות שיצאו מכלל שליטה מהר מאוד עם השלכות קשות על החברה האזרחית שלך.

  9. אם [ואני מקווה שיש] אין דברים מעבר לכתוב בכתבה. אזי לפי עניות דעתי ואשתמש במילים עדינות .הפרקליט שהחליט היה מאד עייף.

  10. זה חלק מתהליך משטריזציה של הצבא. רוצים שהצבא יהפך לכח שיטור, ובמשטרה אכן יש נורמות (וחוקים) אחרות מאשר חייל בקרב עם להט בעיניים. מלחמה, בשטח, אינה משחק ברידג' מנומס על כוס תה.
    מי שלא מבין, כדאי שיקרא שוב את "ליל חניה" של אלתרמן, או את אינספור הדוגמאות לאורך השנים של קצינים, לאורך ההיסטוריה של צהל, שהשתמשו בלהט ואפילו בברכות דתיות כדי להלהיב את החיילים. חברי מועדון התה-של-5 ששפטו את הקצין מגשימים את החזון ההזוי הזה.
    מן הסתם נראה גם הוראות חדשות לפתיחה באש, לפיהן אסור לפגוע בטרוריסט מרגע שחדל לירות. לפי זה, כל חייל במלחמות העבר חייב להיות מועמד לדין, שכן אין ספק שבלהט הקרב נורו יריות לעבר חיילי אויב שנראה שהם לא יורים באותה שניה. האם אפשר להוכיח שכל פגז שנורה, לא פגע בחיל ששקל לחדול?
    הצבא הזה החליט להפסיק להיות צבא.

  11. אם הצבא שלנו יהיה מונחה ע"פ חוות דעת של בלוגרית פלסטינית אז מעניין מה מחכה לנו בעתיד…

  12. אשיק ניראה הפצר פותח ציר בלבנון ולא בקרייה בלונדון מינסטר…חוצפן ממתי אתה אחראי למוסר לנורמות איפה למדת את זה ……תשפוט על פי חוק בלבד בלבד אני עורך דין לא מאתמול …. מבקש
    שתיתפטר