ברקזיט: רע לעולם, רע ליהודים

יציאת בריטניה מהאיחוד האירופי עלולה להוביל לפירוק האיחוד כולו ולשובה של אירופה האלימה, המסוכסכת והרעועה. ולמקרה ששאלתם, הכספים ל'בצלם' ו'שוברים שתיקה' ימשיכו לזרום כרגיל

הפרישה תועיל? צילום: Karen Roe CC BY SA 2.0

משאל העם שייערך מחר בבריטניה על פרישה מהאיחוד האירופי הוא אירועי גורלי. לתוצאותיו תהיינה השלכות בינלאומיות מרחיקות לכת, כולל על ישראל. חרף זאת, שאלת ה"ברקזיט" (האקזיט הבריטי) עוררה עניין פעוט יחסית בשיח התקשורתי הישראלי. כאשר כבר ניתן למצוא התייחסות לכך, בימין הישראלי, למשל, נשמעו לאחרונה קולות תמיכה בברקזיט. לכן חשוב להבהיר: מדובר בטעות מרה.

תומכי הברקזיט בישראל מציגים שלושה טיעונים עיקריים:

1. האיחוד האירופי מממן עמותות שמאל, בנייה פלסטינית בשטחי C, ומסמן מוצרים ישראלים המיוצרים מעבר לקו הירוק. לכן, כל צעד שיפגע באיחוד האירופי מבורך;

2. מפלגות הימין הפופוליסטי באירופה תומכות לא רק בברקזיט אלא גם בפירוק האיחוד האירופי. היות וחלק מהן מביעות אהדה כלפי ישראל, אפשר להניח ששלטון על-פי תפיסתן היה טוב יותר לישראל.

3. באופן כללי, האיחוד האירופי הוא מבנה על-לאומי שפוגע בריבונות המדינה, ולכן מי שריבונות לאומית יקרה ללבו צריך להתנגד עקרונית לאיחוד האירופי.

שלושת הטיעונים הללו שגויים: המעורבות הפוליטית והכספית של מדינות אירופה ושל האיחוד האירופי בסכסוך הישראלי-פלסטיני תימשך גם אם בריטניה תפרוש; עליית מפלגות הימין הפופוליסטיות עלולה ליצור סדר בינלאומי מסוכן, כולל לישראל. יתרה מכך – האיחוד האירופי אינו פוגע בריבונות הלאומית, אפילו להפך.

לפני שאפרט, כמה מילים על ההיסטוריה של אירופה.

האיחוד האירופי כפרויקט שמרני-ליברלי

האיחוד האירופי נולד כפרויקט שמרני-ליברלי (במובן הבריטי, והמקורי, של המילה). אחד ההוגים הבולטים של רעיון "ארצות הברית של אירופה" היה וינסטון צ'רצ'יל. כמי שהזהיר בשנות ה-30 מפני הסכנה הגרמנית, וכמי שהוביל את בריטניה במלחמת העולם השנייה, צ'רצ'יל ידע על מה הוא מדבר.

בנאום שנשא בציריך ב-19 בספטמבר 1946 קרא צ'רצ'יל להקים את "ארצות-הברית של אירופה" כדי לשים קץ למלחמות ביבשת, שבמרכזה עומדת מדינה (גרמניה) שגרמה לשתי מלחמות עולם. אמנם ניצחנו שוב את הדמון הגרמני בזכות ארצות-הברית, אמר צ'רצ'יל, אך הדמון הזה עלול להתעורר שוב. מי שמכיר את ההיסטוריה של אירופה אינו סומך על הנס. חבר הלאומים, הזכיר צ'רצ'יל בנאומו, נכשל משום שדווקא המדינות שהקימו אותו הן גם אלו שנטשו אותו. אסור לחזור על הטעות הזו.

הרעיון של צ'רצ'יל זכה לתמיכה מכלכלנים ליברלים שראו במודל זה את הדרך היחידה לקדם כלכלה חופשית באירופה. פרופ' פרידריך פון האייק היה אחד מהם. האייק טען כי הניסיונות לקדם שוק חופשי אמיתי באירופה נכשלו בעבר, בין השאר בשל היעדר מנגנון פוליטי משותף שיתגבר על הפופוליזם ועל הלאומניות.

האייק לא היה לבד. גם מורו ורבו, לודוויג פון מיזס, קרא בשנת 1944 לקשור את מדינות אירופה (בעיקר גרמניה) למבנה פדרלי משותף.

המדינאים האירופאים שהניחו את אבן הפינה של האיחוד האירופי בשנת 1951 (הקרוי אז "הקהילה האירופית לפחם ופלדה") היו שמרנים נוצרים: רוברט שומן הצרפתי, קונרד אדנאואר הגרמני, ואלצ'ידה דה גספרי האיטלקי. הם רצו לבלום הן את הלאומיות הקיצונית והן את האיום הקומוניסטי. הצרפתים, מצדם, רצו לקשור את הענק הגרמני למנגנון אירופי שישלוט בשני מקורות מרכזים של העוצמה הגרמנית (פחם ופלדה).

כאשר שארל דה גול חזר לשלטון בצרפת ב-1958, הוא הוביל תהליך של פיוס היסטורי עם מערב גרמניה וניסה להפוך את הקהילה הכלכלית האירופית (שהחליפה ב-1957 את "הקהילה האירופית לפחם ופלדה") למנגנון שיבטיח את העליונות הפוליטית של צרפת ביבשת. לכן, דה גול הטיל וטו פעמים (ב-1963 וב-1967) על צירופה של בריטניה לקהילה הכלכלית האירופית.

התפתחות האיחוד האירופי. מקור: ויקיפדיה, CC SA 3.0
התפתחות האיחוד האירופי. מקור: ויקיפדיה, CC SA 3.0

אלא שבאותם ימים צרפת אכן נהנתה מעליונות פוליטית באירופה. היום כבר לא. גרמניה המאוחדת (מאז 1991), ובעלת הכלכלה העצומה, הפכה לדומיננטית. במצב זה, נוכחותה של בריטניה באירופה היא הכרחית.

מי שמכיר את ההיסטוריה של אירופה מבין מדוע בריטניה היא משקל נגד הכרחי מול גרמניה. אין פלא אפוא כי הצרפתים מודאגים יותר מכולם מפרישה בריטית. אחרי הכל, היו אלו הצרפתים שהגו בשנת 1991 את רעיון המטבע האחיד כתשובה לאיחודה המחודש של גרמניה, וכניסיון לקשור אותה בהתחייבות כלכלית שתאזן את כוחה.

מרגרט תאצ'ר אומנם התנגדה לפדרליזם של ז'אק דלור ולמטבע האחיד של פנסואה מיטראן. אך היא הייתה בעד קיומה של הקהילה האירופית. עובדה שבשנת 1975 תאצ'ר הובילה את הקמפיין נגד הפרישה של בריטניה מהקהילה הכלכלית האירופית (שהרי המשאל שייערך מחר אינו הראשון אלא השני). כמו צ'רצ'יל, תאצ'ר רצתה בקהילה אירופית שתשגיח על גרמניה, וכמו האייק היא רצתה בקהילה אירופית שתקדם סחר חופשי. אך היא לא רצתה שהנציבות האירופית תכתיב מדיניות לבריטניה, והיא אכן הצליחה לבלום את ה"פדרליזציה" של אירופה.

דווקא משום כך, נוכחותה של בריטניה באיחוד האירופי הכרחית: לא רק כדי להוות משקל נגד מול גרמניה, אלא גם כדי להשפיע על האיחוד, לדאוג לכך שהוא יישאר ליברלי ושהוא לא יפגע פגיעה מיותרת בריבונות הלאומית.

ברברים בשער

היום, נוכחותה של בריטניה באיחוד האירופי הכרחית גם כדי שאירופה תעמוד מאוחדת מול האימפריאליזם הרוסי.

פוטין מנסה בכל כוחו לשנות את ההישגים הגיאו-פוליטיים שהביאו להרחבת האיחוד האירופי וברית נאט"ו למזרח אירופה. מדובר במהלכים שמרגרט תאצ'ר הובילה בשנות ה-1980, ושנשאו פרי בשנות ה-2000. אם אירופה לא תהיה נחושה ומאוחדת, מה שפוטין התחיל בצ'צ'ניה, בחצי-האי קרים ובמזרח אוקראינה יימשך במדינות הבלטיות, ברומניה ואפילו בפולין.

אירופה ללא בריטניה היא אירופה פחות אמיצה, ושפחות עומדת על עקרונותיה. לא במקרה פוטין תומך כספית במפלגות האירופאיות התובעות פרישה מן האיחוד האירופי. פרישתה של בריטניה תהווה ניצחון עבור פוטין, וכישלון למורשתם של וינסטון צ'רצ'יל ושל מרגרט תאצ'ר.

לישראל יש אינטרס שמורשת זו תשמר, משום חלופתה הגיאו-פוליטית היא העצמתן ללא רסן של גרמניה ושל רוסיה. כפי שאמר צ'רצ'יל, לגרמניה מאוחדת תמיד יש "תשוקה אובדנית להשתלטות". באשר לרוסיה, היא סיפקה טכנולוגיה גרעינית לאיראן, היא שומרת על הציר השיעי איראן-אסד-חיזבאללה והיא שואפת לשלוט מחדש במזרח אירופה. המפלגות האירופאיות הפופוליסטיות, הנתמכות על-ידי פוטין, מתנגדות לשוק חופשי ולמדיניות החוץ האטלנטית של השמרנים האירופאים.

נגד ברקזיט

ולידיעת הישראלים התומכים בברקזיט: 'שלום עכשיו' ו'עדאלה' לא יפשטו רגל אם באיחוד האירופי יהיו חברות 27 מדינות במקום 28. אין מדינה אירופית אחת המכירה בריבונות ישראל מעבר לקו הירוק, ופרישת בריטניה לא תשנה זאת. לפרישת בריטניה לא תהיה שום השפעה של מדיניות האיחוד האירופי כלפי ישראל.

באשר לתומכי הברקזיט בשל עיקרון הריבונות, גם הם טועים. האיחוד האירופי אינו אנטי-ריבוני. עובדה שכל חבר במועדון יכול לפרוש אם הוא רוצה בכך (על כך הבריטים יחליטו מחר). למרות כל האוויר החם של הפרלמנט האירופי; ולמרות כל הביורוקרטיה של הנציבות האירופית, בסופו של דבר ההחלטות החשובות באמת מתקבלות על-ידי הממשלות הלאומיות (ההחלטה לקבל כמיליון פליטים מסוריה, למשל, הייתה של קנצלרית גרמניה, ולא של נשיא הנציבות האירופית).

למעשה, במובנים רבים, כוחו של האיחוד מאפשר את פריחתה של הלאומיות. דווקא משום שהאיחוד האירופי מעניק מסגרת פוליטית על-לאומית, הלאומים הקטנים מרגישים יותר בטוחים להיפרד וליצור מדינות-לאום משלהם. כך למשל, הצ'כים והסלובקים נפרדו לשתי מדינות ב-1993, והן הצטרפו לאיחוד האירופאי ב-2004. ספק אם הסקוטים היו מנסים להיפרד מהממלכה המאוחד במשאל העם של 2014 אלמלא הביטחון הגיאו-פוליטי שהאיחוד האירופי מעניק למדינות קטנות.

אין ספק: יש הרבה מה לתקן ולשפר בניהול ובתפקוד של האיחוד האירופי. בריטניה תרמה לשיפור זה, וחשוב שהיא תמשיך לתרום לו. מעבר לכך, האיחוד האירופי מהווה הישג גיאו-פוליטי אדיר, ששם קץ למלחמות הרסניות ביבשת אלימה ואובדנית. הוא מהווה גם הישג כלכלי של קידום הסחר החופשי בין מדינות פרוטקציוניסטיות מטבען. היהודים סבלו רבות מן אירופה הישנה, ולמדינת היהודים אין מה להרוויח מחזרה לאירופה זו.

_________

ד"ר עמנואל נבון הוא מרצה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת תל-אביב ובמרכז הבינתחומי הרצליה, עמית בכיר ב"פורום קהלת" ופרשן מדיני בערוץ I24News.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

53 תגובות למאמר

  1. התרופפות האיחוד עשויה שלסייע לישראל, במובן זה שמדינת ישראל תוכל לנצל לטובתה עמדות שונות של מדינות שונות. לעומת זאת, כרגע האיחוד האירופי, כגוש, מפגין כלפינו יחס קר.

    במובן העמוק יותר, הלך הרוח שעשוי להביא להתרופפות האיחוד, בהיפוך לזה שהביא לבנייתו, כולל במובלע הודאה בכך שהעולם הנו מקום מאובק ומלא קשיים. זאת להבדיל מהתייפייפות הנפש שבמידת מה הביאה להקמתו. בהלך רוח כזה צפויה הבנה רבה יותר לקשייה של ישראל, הרבה יותר מאשר בעולם המרגוט וולסטרומים ושאר מרעין בישין מטורללים.

    עם זאת, ברור שאין כאן מצב של שחור – לבן.

    1. בני, האיחוד לא הוקם כתוצאה "מהתייפייפות הנפש" כדבריך אלא כדי לנטרל את האיום הגרמני במלי לצור בטן רכה בלב אירופה, אשר הייתה עלולה לעודד תוקפנות סובייטית.

  2. ניתוח מתעתע המסווה את בעיותיה האמיתיות של היבשת החולה. כן, איחוד ללא בריטניה הוא איחוד עם 27 מדינות ולא 28. וזהו? אין לך מה להוסיף לגבי המשמעויות הדינמיות של יציאת בריטניה? של התפוררות האיחוד. גם הערתו בסוף כאילו החלטתה של מרקל מבטאת ריבונות לאומית ולא את אובדנה לטובת האיחוד האירופאי היא הולכת שולל מכיוון שהחלטתה השערורייתית והאישית (סינט מרקל למי ששכח) חושפת את האופן בו מרקל החליטה מתוקף כוחה באיחוד עבור בריטניה, אוסטריה ושאר מיני מדינות על כניסתם של מיליוני מהגרים מבלי שלאלה תהיה מילה בעניין. אשר לפוטין: עתידה של אירופה שחור משחור ואיחוד שכל מהותו פוליטיקלי קורקט אינו מסוגל ואינו רוצה להתמודד עם בעיותיה האמיתיות של אירופה (תנחשו למי הכוונה). מאידך יש לקוות שהמדינות, כמדינות לאום, ידאגו לעצמן באופן קצת פחות פוליטיקלי קורט.

    1. החלק הארי של המאמר עוסק דווקא בהשלכות האפשריות של פרישת בריטניה, כך שלא מובן לי על מה אתה מדבר. באשר להחלטה לקבל פליטים מסוריה, זו אכן הייתה החלטה של מרקל ולא של האיחוד, ולכן מי שמאשים את האיחוד על תופעת הפלטים וההגירה הלא חוקית, טועה.

  3. דבר אחד שכחת, וכנראה בכוונה…איסלמיזציה מואצת של אירופה. כל מהגר מוסלמי שמתאזרח בגרמניה יכול לעבור לבריטניה ולהיות זכאי לכל ההטבות הסוציאליות אחרי 3 חודשים. כמו שזה נראה עכשיו, לא מלחמות פנים אירופאיות מאיימות על היבשת, אלא מלחמת ג'יהאד שינסה להשתלט על אירופה והאיחוד האירופאי הוא מכשיר מעולה לטובת האיסלם.

    1. Mony, מילוני המוסלמים (רובם פקיסטנים) החיים בבריטניה נכנסו כתוצאה מהחלטת בריטניה, ללא קשר לאיחוד האירופאי. בריטניה אינה חתומה על אמנת שנגן, כך שאין לה מחויבות לכניסה חופשית לבריטניה, לרבות של מהגרים.

  4. עמונאל,עם כל הכבוד לתפיסה ולחשיבה שלך,המאמר שלך מראה כמה אתה רחוק מלהיות ימין!

    1. על פי ה "דירוג" שלך, צ'רצ'יל, תאצ'ר והאייק לא היו ימניים, ודוד קמרון (המוביל את הקמפיין נגד ברקזיט) אינו ימני גם כן. לכן אקח את האמירה שלך כמחמאה, גם אם היא אנונימית.

    2. ת'אצ'ר ככל הנראה הייתה מתנגדת לאיחוד במתכונתו הנוכחית (https://www.youtube.com/watch?v=GF536Cr4TT0). וצ'רצ'יל אינו רלוונטי כי אירופה של המלחמה הקרה התמודדה עם אתגרים שונים מהותית מאירופה של היום.

  5. הסיבה שבגללה בריטניה נזכרה פתאום שהיא רוצה לפרוש מהאיחוד האירופי היא העובדה שלפי האמנות של האיחוד האירופי האיחוד עומד להתקדם לשלב הבא, שמנוגד לפדרליזציה שאתה מדבר עליה, וממשלות מדינות הלאום יאבדו את כוחן לטובת הבירוקרטים מבריסל.
    במדינות אירופה רבות יש היום מפלגות שרואות עין בעין עם הימין הישראלי בכל הנוגע למאבק בטרור האיסלאמי, והם משפיעות על הממשלות שלהן להימנע מתמיכה בטרור הערבי ביהודה ושומרון ועזה, למרות שהן עדיין לא בשלטון. במצב שבו כל הכוח עובר לפקידים של האיחוד אין סיכוי למפלגות הללו לסייע לנו, גם כאשר הם יגיעו לשלטון.
    פרישה של בריטניה מהאיחוד האירופי עלולה להביא לפרוק של האיחוד האירופי, אבל מאחר וגם אם הבריטים יחליטו על פרישה זה לא יקרה ביום אחד, ומאחר שכמו כל גוף גם האיחוד האירופי ירצה להמשיך להתקיים, הוא יעדיף לשנות את כלליו לעצור את הדה-פדרליזציה, להגביל את המשמעות שלו למישור הסחר הבינלאומי בלבד, ולא לנסות להפוך למדינה לכל דבר, אלא להסתפק רק בהישגים הקיימים של שוק אירופאי, וללכת לכיוון של ליברליזם כלכלי ושוק חופשי ופחות מעורבות בכפיית מדיניות על ממשלות.
    במקרה כזה, הם גם יפסיקו לעסוק במדיניות חוץ – כלומר יפסיקו להשקיע כספים בהסתה נגד ישראל ועוד פעולות פרובוקטיביות בשטח. מדינות שיש בהן מפלגות שתומכות בישראל יוכלו לפעול עצמאית ולא תחת התכתיב האירופי, כאשר המפלגות הללו יעלו לשלטון.
    צ'רצ'יל אכן היה בין מניחי אבן הפינה לאיחוד האירופי מהסיבות שהזכרת, אך כאשר הוא חזר לשלטון, ממשלתו בעצמה התנגדה להצטרפות בריטניה לאיחוד האירופי שקם בדיוק בתקופת כהונתו. צ'רצ'יל ראה את עתידה של בריטניה בשיתוף פעולה עם היבשת שממערב לה ולא עם היבשת שממזרח לה.
    גם מרגרט תאצ'ר התנגדה לצנטרליזציה שמדינות אירופה האחרות רצו לכפות על בריטניה, והעובדה היא שעד היום בריטניה היא בן חורג באיחוד האירופי מהרבה בחינות. ההתקדמות בשלבים הבאים בהתאם לאמנות האיחוד האירופי היא בפירוש מנוגדת לתפיסה שלה, ואם בריטניה לא פורשת כעת, היא לא תוכל להתנגד לשינויים הצפויים.

    1. על איזו "אמנה" אתה מדבר? אמנת ליסבון? הרעיון שלפיו מספר קטן של פקידים בבריסל מכתיבים מדיניות על המדינות החברות הוא מיתוס. בכל הנושאים החשובים והמהותיים, הסמכות שייכת לממשלות, וודאי לאלו (כמו בריטניה) שאינן חברות במטבע באחיד. גם אני מתנגד ל "פדרליזציה" של האיחוד, ולכן עדי בעד שבריטניה תישאר, משום שהיא כוח מוביל למניעת הנטיות הפדרליות. אם בריטניה תפרוש, היא וודאי לא תוכל להשפיע ולשמור על עקרונות השוק החופשי, הריבונות הלאומית, ומדיניות חוץ אטלנטית ונחושה מול רוסיה.

  6. טיעונים חלשים שלא מחזיקים מים.
    1. הברקזיט ישפר מאוד את מעמדה הגיאו-אסטרטגי של ישראל. התחזקות של פוטין אינה בהכרח רעה לישראל.
    2. אם הבקזיט יוביל להתפרקות האיחוד האירופאי, ולא רק להחלשתו יש להעריך שההתערבות הגסה של אירופה בענייניה הפנימיים של ישראל תיחלש מאוד – מה עוד שיהיו ה צרות אחרות להתעסק בהן (פוטין, כבר אמרנו?).
    3. האינטרס הישראלי הוא שמדינות אירופה לא ידברו בקול אחד אלא שיריבו ביניהן, בבחינת הפרד ומשול. מבחינ זו יש אחדות אינטרסים בין ישראל לרוסיה.
    4. האינטרס הישראלי הוא שמדינות מערב אירופה יחלשו, מדינות מזרח אירופה יפרחו, שתנועות הימין השמרני (לא הפשיסטיסי!) ישגשגו ושהשיח הליברלי-סוציאליסטי-דפיטיסטי- תקין פוליטית ייעלם מאירופה שמפיצה אותו גם בשאר העולם.
    5. צריך לומר גם שלהשקפות האירופאיות השפעות דרמטיות בקרב האליטה הליברלית בארה"ב, שלא אחת מתיישרת איתן (בד"כ באיחור של עשור או שניים). החלשת הסמול האירופאי תביא גם להחלשת הסמול בארה"ב.

    1. היות והטיעונים שלך אמורים להיות חזקים ולהחזיק מים, בוא נעבור עליהם:
      1. רוסיה. אתה טוען בלי להסביר. אני, לעומת זאת, הסברתי: רוסיה תמכה באויבנו במלחמה הקרה, והיא ממשיכה לתמוך באויבינו היום, גם אם פוטין מארח את הזוג נתניהו לקונצרט בבולשוי.
      2. גם אם האיחוד יתפרק, מדינות אירופה ימשיכו להתערב בסכסוך הישראלי-פלשתיני, בין השאר תחת הלחץ של האוכלוסיות המוסלמיות שלהן, שהולכות וגדלות.
      3. הבעיה של ישראל היא לא ברמת הדיבורים אלא ברמת המעשים. מעשית, המדינות הגדולות קובעות את מדיניות האיחוד, ואותן מדינות ימשיכו להוביל את אותה מדיניות כלפינו גם בנפרד.
      4. מדינות מזרח אירופה לא יפרחו אם הן יחזרו למעגל ההשפעה של רוסיה. אתה יכול לשאול אותן: הן כבר היו בסרט הזה.
      5. מה הקשר בין שמאל האירופי לבין האיחוד האירופאי עכשיו? כפי שהמאמר שלי מסביר, האיחוד הוקם ע"י שמרנים. מי שמוביל את הקמפיין נגד ברקזיט הוא ראש הממשלה דוד קמרון, ראש המפלגה השמרנית.
      מי שמבסס את טיעוניו אינו זקוק למילות גנאי.

    2. זה שהאיחוד הוקם ע"י שמרנים לא אומר כלום לגבי אופיו כיום. יש יותר משמץ של היתממות בציון העובדה שהוקם ע"י שמרנים בעוד שכיום השמאל הוא התומך בהישארות והימין בפרישה, ולא במקרה. גם מסיבות כלכליות וגם פוליטיות, פרישה מהאיחוד היא אינטרס ימני בריטי מובהק.

    3. דן, ראש הממשלה דוד קמרון הימני מתנגד לפרישה כמו גם הקנצלרית הגרמנית אנגלה מרקל. לכל אחד מותר הדעות משלו, אך לא העובדות משלו.

    4. גם הלייבור תומך בהישארות, אז לפי הלוגיקה שלך (אם אפשר לכנות זאת לוגיקה) מי בכלל תומך בפרישה? המרכז?

      מצטער, אבל לדעתי הכתיבה שלך היא שטחית מידי. המציאות אינה שחור ולבן.

    5. יש ליציאה תומכים מימין ומשמאל. אתה זה שתכתב שהיציאה היא אינטרס ימני, ואתה טועה משום משום שימניים רבים (כולל ראש הממשלה עצמו) מתנגד ליציאה.

  7. אם יותר לי, אני חולק על דעתך. לגורמים שונים יש מניעים שונים לפרישה מהאיחוד האירופי — מחסימת הגירה ועד הביורוקרטיה בבריסל. נימוק היסוד, עם זאת, עבור כמעט כל הימין הליברלי, הוא ההתנגדות לקיומו של גוף בעל סמכויות חקיקה, ביצוע ושיפוט שאינו נבחר ואינו צריך לתת דין וחשבון לאף אחד. הפקידות של האיחוד האירופי מחוקקת (כלומר, קובעת תקנות) ופועלת כשלטון אבסולוטיזם נאור, שעה שאינה נבחרת. במלים אחרות, המחאה אינה נגד הפגיעה בריבונות המדינות אלא כנגד הפגיעה בחירות הפרט.

    כרגע, שתי העילות העיקריות לקיומו של האיחוד הן השאיפה (במיוחד של צרפת) לכונן משטר שלא יהיה תלוי בגחמות האזרחים והמצביעים באירופה, ולמעשה ימסד בהדרגה משטר "אצולת גלימה" (נובלס דה רוב) בנוסח הצרפתי המוכר; ולצידם השאיפה לכונן שוק המטיל מכסים פרוטקציוניסטים על יבוא מחוץ לארגון (המשרתים את המדינות העשירות והיקרות מבחינת עלות העבודה, כמו גרמניה), עם תקנות שכוונתם לייקר את עלות הייצור במדינות העניות יותר. כלומר, את הגרמנים משרת מצב בו יש תקנות מרובות המייקרות את הייצור ליוונים או לספרדים, לדוגמה, ומייקרות את הייבוא מסין, ארצות־הברית או ישראל.

    קשה לי לראות איך פגיעה ברעיון הזה היא דבר רע מנקודת מבט ליברלית.

    1. אורי, הטיעון שהביורוקרטיה בבריסל כופה חוקים על המדינות חסרות אונים הוא מוגזם מאוד ואף לא נכון. אומנם הנציבות מוציאה תקנות ובית הדין האירופאי רשאי, במקרים חריגים, לפסול חקיקה לאומית, אך זו מגבלה יחסית של הריבונות הלאומית ובוודאי לא ביטול שלה, כפי שתומכי הברקזיט טוענים בחוסר תום לב. בכל הנושאים המהותיים באמת, המדינות עצמן קובעות את המדיניות. פקידי בריסל הבכירים ממונים על ידי הממשלות, ואינם כת מסתורית שממנה את עצמה.
      באשר למכס, האיחוד האירופאי דווקא מקיים סחר חופשי בתוכו. כלפי חוץ, הוא חבר בארגון הסחר העולמי וכפוף לכלליו. אני בעד שיהיה יותר סחר חופשי בכלל, ואני גם מתנגד לסמכויות המיותרות של הנציבות האירופאית. אך פירוק האיחוד לא יקדם סחר חופשי, להפך.

  8. ההיפך אירופה חזקה היא איום למדינה ישראל. אירופה מפורקת למדינות כל מדינה תעשה מה שטוב לה. יש סכוי שיהיו מדינות שיהיו מעונינות דוקא להיות בקשרים עם ישראל. בקיצור הפרד ומשול תמיד יהיה נוח לנו יותר.

    1. זה בדיוק מה שפוטין חושב. לכן גם, הוא מממן את המפלגות בפועלות ליציאה מהאיחוד. היות ורוסיה תמכה באויבינו במלחמה הקרה, והיות והיא ממשיכה לתמוך באויבינו היום, לא הייתי סומך על סדר עולמי שכזה.

    2. יש לך הוכחות לכך שפוטין מממן את המפלגות הדוגלות בפרישה?

    3. טוב אני לא הולך להוציא כסף רק כדי לראות על מה אתה מדבר. אם יש לך לינק למקור מוסמך באנגלית / עברית שלא דורש תשלום תמורת צפיה אני אשמח.

    4. עכשיו כל האיחוד בקשרים עם ישראל. מה היתרון בעצם?

  9. הרעיון של ערמת בירוקרטים עם 100 אחוז סמכות ואפס אחריות שמנהלים מדינות היא החלום הרטוב של צד מסוים במפה הפוליטית-נחשו איפה.
    בראקזיט יהיה בבחינת כרטיס אדום לתפיסה הזאת-ולכן אני בעד.

    1. אני כמובן מתנגד לביורוקרטיה עם 100 אחוז סמכות ואפס אחריות. אני לא מכיר מנהיג אירופאי אחד שתומך במודל כזה גם. וכדי להגביל את הסמכויות של פקידי בריסל, חשוב שבריטניה תישאר כדי להשפיע מבפנים.

  10. אלון ליאל בשיחת יעוץ ל"שוברים שתיקה"', המליץ להם למקד את מאמציהם בגופים על-מדינתיים, והסביר:
    "ככל שהמסגרת רחבה יותר האיחוד האירופי או האו"ם קל יותר לריב עם ישראל. (…) הכעס (של ממשלת ישראל — י"א) מתחלק על יותר. מה אתה יכול לכעוס על 28 מדינות? … מדינה לא יכולה לריב עם ישראל, גם לא בריטניה, לא צרפת, לא ארצות־הברית, בגלל הקונצנזוס שיש פה, בגלל הנחישות והנכונות לשלם מחיר."

    http://yedioth.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4752116,00.html

    nuff said .

    1. עמנואל, כתבת מספר פעמים שהכנסת הפליטים לא קשורה לאיחוד.
      אני זוכרת שבזמנו סופר בתקשורת שמדינות האיחוד היו אמורות לקלוט פליטים, לכל אחת ניתן מספר יעד של פליטים שנקבעה על פי גודל האוכלוסיה ויכולתה הכלכלית וכו'. בפועל הרבה מדינות הפרו את ההחלטה. זכור לי למשל שמדינה מסוימת החליטה שהיא תקלוט פליטים אך לא מוסלמים כי "אין מספיק מסגדים במדינה"- בבריסל כעסו.
      האם הזיכרון שלי לא טוב? האם התקשורת לא דייקה?

  11. הקצב שבו אירופה קורסת יותר מהיר מהקצב שבו האימפריה הרומית התמוטטה!

    בריטניה היא אי – ולכן בזמנים קשים הבידוד שלה מספק לה הגנה.
    זה הזמן לשרוף את הגשרים ולסגור את השערים (עם כל הצער על הנותרים בחוץ).

    אוכלוסית העולם גדלה פי 3 ב70 השנה האחרונות בעוד אוכלוסית אירופה קפאה על שמריה.
    כאשר הקיפאון הוא בזכות ההגירה איסלמית – אחרת האוכלוסיה היתה מצטמקת.
    בשיעורי הפיריון הנוכחיים כל דור באירופה קטן מקודמו בשליש (בשואה הצמטמצם העם היהודי בשליש).

    אין עתיד לאירופה בחמש מאות השנים הקרובות.

    ובשבילנו בישראל זה חדשות טובות.

  12. הכותב מתעלם מהעובדה הברורה שהאיחוד הפך לבית הגידול המוצלח ביותר לאנטישמיות החדשה תחת כנפי האיחוד אירופה הופכת להיות יותר ויותר מסוכנת ליהודים הכתובת על הקיר

    1. האנטישמיות החדשה באירופה היא מוסלמית בעיקרה. מי שהכניס את המוסלמים לאירופה הן הממשלות הריבוניות ולא הפקידים בבריסל.

  13. ד"ר נבון.

    המפעל הליברלי (פרוגרסיבי) האוטופי (תקינות פוליטית) בדעיכה בכל העולם המערבי. האיחוד האירופי כיום הוא חלק בלתי-נפרד מהאידיאולוגיה המשיחית הזו, וגם הוא על זמן שאול. הרעיון הפרוגרסיבי נכשל, כי הוא הלך רחוק מדי נגד ההיגיון האנושי הבריא בשם רעיונות אקדמיים/פילוסופיים אסתטיים, תוך הפעלת משטרת מחשבות אלימה (אקדמיה, תקשורת, פקידים שמסרסים את נבחרי הציבור). האיחוד האירופי אינו יוצא מן הכלל.

    לגבי האיחוד, היה כדאי לפרוגרסיבים לחשב מסלול מחדש, ובמקום לשמור באלימות על "ההישגים" שלהם, להתפשר ולתמוך במנהיגים לאומיים ימניים פרגמטיים, שישמרו משהו מהערכים שלהם. גם ככה יש הרבה לחץ שמבעבע מתחת לפני השטח, ואם הפרוגרסיביים ימשיכו להחזיק בכוח, זה בסוף יתפוצץ, ונקבל מנהיגים ימניים קיצוניים שמגיעים מהביבים, כמו היטלר בזמנו.

    1. אילן, השמאל חטף את המילה "ליברלי" שמשמעותה המקורית (הבריטית) הייתה חירות הפרט, פוליטית וכלכלית. אני לא יודע אם טרחת לקרוא את המאמר שלי לאור מה שאתה כותב, אך האיחוד הוקם על ידי שמרנים. דוד קמרון ואנגלה מקרל מתנגדים לפרישה מהאיחוד האירופאי והם שמרנים. מה ביניהם לבין אוטופיה ותקינות פוליטית?

    2. האם קראת את המאמר שלי או שאתה סתם כותב? האיחוד הוקם ע"י שמרנים. אנגלה מקרל השמרנית ודוד קמרון השמרן מתנגדים לפרישה. מה ביניהם לבין אוטופיה ותקינות פוליטית?

  14. האיחוד אולי נולד כפרוייקט ליברלי, אבל הוא בהחלט לא כזה בפועל.
    האיחוד בעצם יצר חומת מכס ורגולציה סביב אירופה, וזה מתכון בדוק לייקור המחיה עבור הבריטי הפשוט.
    לפי ההערכות, אם בריטניה תפרוש תהיה ירידת מחירים לא מבוטלת מבחינת האזרח הבריטי הקטן.
    בקיצור, לא במקרה השמאל הכלכלי תומך בהישארות והימין הכלכלי ביציאה.

    לא לחינם הברית הלא קדושה של הסמול הבריטי והאסלאם הקיצוני תומכים בהישארות:
    http://www.britainfirst.org/radical-islamic-preacher-anjem-choudary-for-remain-as-eu-stops-prosecution-of-islamists/

    1. לא ידעתי שמרגרט תאצ'ר הייתה שמאל כלכלי (היא הביעה התנגדות לפרישה ב 1975) ושדוד קמרון (ראש המפלגה השמרנית היום) הוא שמאל כלכלי גם כן. למדתי משהו.

    2. איזה כיף זה איש קש. אחלה רמה.

      מרגרט ת׳אצ׳ר התנגדה לפרישה מאיחוד שונה מאוד ממה שיש כיום. הסרטון שצירפתי הוא רק אחת ההוכחות לכך.

      הניסיון שלך ״לכלול את כולם יחד״ הוא פשטני מאוד ושחור לבן.

      ואם אני אדגים פעולות שממשלת הליכוד מבצעת שהן פעולות של שמאל כלכלי, זה אומר שאמרתי שהליכוד הוא מפלגת שמאל כלכלי?

      הכתיבה שלך פשוט שטחית מידי. לפחות לדעתי.

    3. אתה כתבת ש "השמאל הכלכלי תומך בהישארות והימין הכלכלי ביציאה." עובדתית, זה לא נכון. דוד קמרון ואנגלה מקרל הם ימין (כולל כלכלי) והם תומכים בהישארות באיחוד. מי שמבסס את טיעוניו על עובדות אינו זקוק למילות גנאי.

  15. מעיון קצר בתגובות מסתבר שהכותב חוזר כל הזמן על אותה מנטרה ש״פוליטיקאים ימנים תומכים בהישארות ולכן כמובן הישארות היא האידאולוגיה של הימין הבריטי״.

    מעבר לכך שעל פניו הבאת דוגמא מפרטים כאלה ואחרים וניסיון ללמד על הכלל היא ניתוח שטחי במקרה הטוב, נשאלת השאלה – אם מפלגת הלייבור תומכת בהישארות גם כן? אז מי בעצם בכלל תומך בפרישה? המרכז? המרכז הקיצוני?

    לאן משוייכים פוליטית כמחצית (עפ״י הסקרים) מאזרחי בריטניה לדעתו של הכותב?

    1. יש ליציאה מן האיחוד תומכים מימין ומשמאל. אך זו טעות לטעון, כפי שעשית, שתמיכה בהישארות היא עמדה שמאלנית.

    2. לטעון שאין קורלציה בין מיקום על המפה הפוליטית (ימין / שמאל) לבין הדעה בנוגע לפרישה / הישארות, מעיד יותר על הכותב מאשר על כל דבר אחר.
      הקוראים מוזמנים לבצע חיפוש פשוט בגוגל כדי לראות.
      אכן, יש קולות במחנה הימין הקוראים להישארות (בימין המתון בלבד), אך לא מצאתי פוליטיקאים שמאלנים התומכים בפרישה.

      זאת טענה בערך באותה רמה של "מכיוון שת'אצ'ר תמכה באיחוד לפני שנים (איחוד שונה בהרבה מובנים מהמתכונת הנוכחית) – אז כמובן שהייתה תומכת היום, ולכן תמיכה בהישארות היא עמדת הימין". באותו אופן אני יכול לטעון שמכיוון שהמדינת ישראל הוקמה ונוהלה בשנותיה הראשונות ע"י מפאי, אז גם מדיניות ממשלת ישראל היום היא מפא"יניקית! אותה מדינה לא?
      ואפילו צ'רצ'יל גוייס! צ'רצ'יל שחי כאשר אירופה המערבית גברה בבריה"מ! כאילו שאפשר בכלל להשוות את הסיטואציה הפולטית של אירופה בזמן המלחמה הקרה להיום!
      טיעונים כאלו, שוב, לצערי – מעידים יותר על הכותב מאשר על כל דבר אחר.

  16. תודה על המאמר ד"ר עמנואל נבון,
    הצגת נקודות מעניינות בצורה קצרה המשלבות הסבר היסטוריות.
    הייתי שמח אילו הייתי מרחיב לגבי שתי דברים:
    א. איך אירופה תיהיה פחות אמיצה כלפי מרוסיה(בריטניה לא פורשת מנאט"ו)?
    ב. איך מתבצע ה״קידום הסחר החופשי בין מדינות פרוטקציוניסטיות״ באיחוד האירופי?
    (*בתוך הברית ישנו פרוטקציוניסטיות שנועדה להגן על היצרנים המקומיים, מתחרות מבחוץ באמצעות: חומות של מכס ורגרולציה מאוד קשה)

    *מתוך:
    גלעד אלפר: "האיחוד האירופי הוא ברית של פרוטקציות, בית כלא כלכלי לבריטניה"
    http://www.bizportal.co.il/globalmarkets/news/article/430874

    1. היות ופוטין נוקט בעמדה "הפרד ומשול" פרידה בריטית תהווה פרס עבורו, והבריטים יותר נחושים היום מול פוטין מאשר הגרמנים (מרקל אומנם די נחושה, אך הסוציאל-דמוקרטים בקואליציה שלה הרבה פחות). באשר לשאלה השנייה, הבריטים הרבה פחות פרוטקציניסטים מאשר הצרפתים, ולכן נוכחותם באיחוד תרמה לליברליזציה כלכלית ואני מקווה שהיא תמשיך לתרום.

  17. רק אירופה מחולקת למדינות תעצור את שטפון הלא-פליטים שרק התחיל
    רק אירופה מחולקת תתיחס לטורקיה כאל מדינה מוסלמית ריגרסיבית ומסוכנת
    רק אירופה מחולקת תתרגם נכון את ההתנהגות של רוסיה בראשות פוטין-אני-לא-הולך-לשום-מקום
    אירופה מודעת לסכנות החדשות שעומדות לפניה – טוב ליהודים

  18. הפרישה היא קודם כל לעצירת הצפת בריטניה במוסלמים- טוב לישראל. האיחוד האירופי מקבל החלטות משותפות נגד ישראל, במקום שלכל מדינה יהיה חופש להחליט- טוב לישראל. מהסיבות האלו, ולא אחרות.