מאחורי הסיבוב: הבלוג של יהודה הראל

ניצחון החירות

בכל העולם כבר יודעים: הקפיטליזם ניצח, ובגדול. והראיה? אפילו השמאלנים הכי גדולים ויתרו על שאיפות ההלאמה, ומודים שאין להם בעיה עם שוק חופשי, ובתנאי שלא יהיה "חזירי"

מישהו משלם על ה"חינם". מחסור בסחורה בסיסית בוונצואלה. צילום מסך

למרות שהוא מרגיז רבים, למונח "קפיטליזם חזירי" יש יתרון עצום: הוא מאפשר למתנגדיו הוותיקים של הקפיטליזם להסכים עם המציאות מבלי להודות בטעותם.

בניגוד לסוציאליזם לסוגיו, הקפיטליזם אינו אידאולוגיה ואינו שיטה שהומצאה על-ידי הוגים ותאורטיקנים. אפילו השם "קפיטליזם" הוא המצאה של קרל מרקס. אדם סמית בספרו "עושר העמים" לא המציא את שיטת השוק החופשי, הוא רק היטיב לתאר את המערכת הכלכלית שהתפתחה אחרי התפוררות הפיאודליזם, עם צמיחת הערים והמהפכה התעשייתית – מערכת שהביאה לצמיחה כלכלית וחברתית חסרת תקדים בהיסטוריה.

עצם קיומו של המונח "קפיטליזם חזירי" מבטא יותר מכל את ניצחונה הטוטאלי של השיטה המכונה קפיטליזם. מדוע?

המונח הזה מעיד כי אויביו הוותיקים והמושבעים ביותר של השוק החופשי כבר אינם מתנגדים לקפיטליזם, אלא רק ל"קפיטליזם חזירי". הקפיטליזם הוא השיטה המקובלת היום על כולם, על המזרח והמערב, על הימין ועל השמאל, על העולם הראשון, השני והשלישי ואפילו על הקומוניסטים והסוציאליסטים. ב"רפובליקה העממית של סין" וב"רפובליקה הסוציאליסטית של וייטנאם" הונהג השוק החופשי בהצלחה על-ידי המפלגות הקומוניסטיות. גם לסוציאל-דמוקרטים אין דבר נגד הקפיטליזם, הם רק אינם אוהבים חזירות.

וגם בישראל: מפלגת העבודה, מר"צ, הקיבוצים ושלי יחימוביץ כבר לא שוללים את הקפיטליזם הלא-חזירי. ניצחנו.

קטסטרופה כלכלית

הגוש הקומוניסטי והסוציאליסטי שהשתרע מהים הבלטי עד לאוקיינוס השקט – בברית המועצות, מזרח אירופה, סין, וייטנאם, צפון קוריאה, קובה וחלק ממדינות העולם השלישי – התפורר ונמוג. המפלגות הסוציאל-דמוקרטיות משולבות בשיטה הקפיטליסטית, ואינן מנסות להגשים, או אפילו להציע הלאמה. בישראל ראינו את הפרטת כל הכלכלה ההסתדרותית (כור, סולל בונה, תנובה, הסנה, בנק הפועלים וכל השאר). גם הקיבוצים נטשו לבסוף את השיטה הסוציאליסטית.

כלכלה מתוכננת אינה אפשרית במשטר חופשי. חסידי הסוציאליזם היו מוכנים לוותר על החירות עבור מה שאמורה להעניק לנו הכלכלה המתוכננת. תומכי המשטר הסובייטי בברית-המועצות הסבירו ש"כאשר מטגנים חביתה צריך לשבור ביצים". על כך הגיב ג'ורג' אורוול בשאלה: "אז איפה החביתה?".

למרות היותו של המשטר הקומוניסטי דיכאוני ורצחני, הוא לא נפל כתוצאה משאיפת החירות של התושבים, וגם לא בגלל חולשת הצבא המשטרה, הק.ג.ב, הסקוריטטה והשטאזי. הסוציאליזם גם לא הופל על-ידי כוחות מבחוץ.

הסוציאליזם והקומוניזם פשוט התאדו עקב כישלון כלכלי מוחלט שלא איפשר להם להמשיך לתפקד.

החברות הממשלתיות בישראל הופרטו בעקבות הפסדים וכישלון כלכלי. גם המשק ההסתדרותי והשיטה הקיבוצית התמוטטו עקב פשיטת רגל כלכלית.

הנתונים בעניין ברורים: בשנת 1938 התוצר לנפש באוסטריה ובצ'כוסלובקיה היה שווה, ואילו בשנת 1990, אחרי 50 שנות סוציאליזם, התוצר לנפש באוסטריה כבר היה כמעט פי שבע מבצ'כוסלובקיה.

ב-1938 היה התל"ג לנפש באוסטריה, פינלנד וצ'כוסלובקיה 1,800 דולר לשנה. עד 1990 התל"ג באוסטריה צמח ל-19,000 דולר, בפינלנד ל-16,000 ובצ'כוסלובקיה רק ל-3,100 .

ב-1938 היה התוצר לנפש בפולין (1,000 דולר) גבוה מבספרד (900 דולר). אך עד 1990 צמח התוצר בספרד ל-10,900 דולר ובפולין ל-1,700 דולר בלבד.

אפשר גם להשוות את ההכנסה לנפש בין שתי מדינות המורכבות למעשה מאותו עם, בעלות אותה היסטוריה, שנפרדו בשנת 1946. התוצאה חד-משמעית: התוצר לנפש בדרום קוריאה, שבה מונהגת כלכלה חופשית, הוא למעלה מ-28 אלף דולר, זאת לעומת 1,523 דולר בצפון קוריאה הרעבה, בעלת הכלכלה המולאמת והמתוכננת.

אחרונים על החומה

היום נותרו רק עוד שתי כלכלות סוציאליסטיות "טהורות": בצפון קוריאה הסגורה והמנותקת מהעולם, ובאי הקובני שנותק מהעולם על-ידי המצור האמריקני. לולא המצור, הכלכלה הסוציאליסטית בקובה הייתה נמוגה לפני שנים רבות. עם הסרת המצור וודאי שקרב הקץ של הסוציאליזם הכושל גם במדינה זו.

הוגו צ'אבס ומפלגתו הנהיגו בוונצואלה משטר בעל אופי סוציאליסטי שזכה להזדהות והתפעלות מניצן הורוביץ וסוציאליסטים אחרים בכל העולם. ב-2013 מת הוגו צ'אבס ואת מקומו בראש המדינה והמפלגה הסוציאליסטית ירש הנשיא ניקולאס מאדורו. המצב בוונצואלה היום: משבר אנרגיה, אין חשמל, החנויות ריקות אין מזון, תרופות וחיתולים. האינפלציה השנה הגיעה ל-500 אחוזים. בתי הדפוס בעולם מסרבים להדפיס שטרות לוונצואלה בגלל החוב הממשלתי. בקיצור, בקרוב יסתיים העידן הסוציאליסטי גם שם.

עוד משהו

"מה ששיך לכולם לא שייך לאף אחד".

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

4 תגובות למאמר

  1. הצעד הבא׃ שמישהו אנא יואיל בטובו לתת הגדרה רציונלית לתואר ״חזירי.״

    1. חזירי הוא כל מה שמחלקים לאחר, לא לי.

  2. הניתוח נכון, למעט משמעות קבלת הקפיטליזם ע"י השמאל, בניגוד לקבלת הקפיטליזם החזירי.
    מבחינת יכימוביץ', יונה ומיכאלי-קסטנר (מדוע מירב הפמיניסטית מוותרת על שם המשפחה של אימה?) כל קפיטליזם הוא חזירי.
    עצם העובדה שיזמה, עבודה קשה, השקעת הון, לקיחת סיכון ועורמה מביאים לרווח, היא כבר חזירות.
    הרווח הוא ההוכחה לחזירות.
    לכן לעולם לא תשמע אותם אומרים "קפיטליזם" ללא תואר השם "חזירי" נלווה לו.
    וקפיטליזם נסבל הוא רק זה המפסיד, רק זה שבו בתום ההרפתקה היזמית המשקיע נשאר עם הידע והחויה, ועובדיו ורשויות המס נשארים עם הכסף.

  3. בנאדם שמחזיק אחוז גבוה מההון העולמי קונה איתו מכוניות ובתים, לא משאבים בסיסיים. בינתיים אנשים עניים יכולים לחיות גם עד גיל 80 ולהירפא ממחלות קשות, מה שלא היה אפשר פעם כשלא היו "פערים". בתור אדם מן היישוב לא אכפת לי כמה מסעדות יוקרה פוקד יצחק תשובה כל עוד אני חי חיים ראויים תוך כדי מאמץ סביר.