אפשר להסיר את הכפפות במאבק בטרור

במציאות של "וילה בג'ונגל" אין פתרונות קסם לטרור, אבל המציאות הזו גם מחייבת תגובה הרתעתית חריפה – כזו שהיועצים המשפטיים ו'בצלם' לא יאהבו

הגיע הזמן להשיב ההרתעה; זירת הפיגוע ביום שישי. צילום: פלאש 90

כבר שנים ארוכות שמסתובב אצלנו מיתוס, לפיו מוסלמים נרתעים מהרעיון שסידורי הקבורה שלהם יכללו מעורבות של חזירים. כל כך נרתעים עד שהם ימנעו מפעולות ג'יהאד מפחד אבדן גן העדן שלהם. האם יש אמת במיתוס הזה? האם החלטה מורבידית למדי להשליך גופות מחבלים – לאו דווקא כאלו ששחטו נערה בשנתה או רצחו אב לעיניי ילדיו – לבור יחד עם גופות "דבר אחר" תפחית את הטרור האסלאמי? לעזאזל, אין לי מושג. אבל היי – אם לא ננסה לא נדע.

אפשר כמובן לשער שהיועץ המשפטי מנדלבליט יתרעם על הצעד, שדף הפייסבוק של זהבה גלאון יביע תרעומת, וקובלנה תירשם אפילו מספסלי ה'קרן החדשה לישראל'. אבל זו בדיוק הנקודה. ה"חזיר" לא באמת חשוב או מעניין כאן, אלא העיקרון.

יש תחושה, ולא בלתי מוצדקת, שהסטנדרטים שלנו למלחמה בטרור נקבעים קצת יותר מדי בהשראת הגורמים הללו. משפטנים, אנשי שמאל רדיקלי, ארגוני זכויות אדם. הלצה ידועה גורסת: "העולם כל כך השתגע, עד שגם אם תתרחש אפוקליפסה שתקים לתחייה את מתינו להלך ברחובות, רעבים ומסוכנים, אין ספק שיקומו להגנתם פעילי זכויות זומבים". האם אנחנו רוצים לתת לארגונים כאלה, המנותקים לחלוטין מהמציאות המזרח-תיכונית, להכתיב את המדיניות שלנו?

נרצה או לא, אנחנו מדינה דמוקרטית ומערבית, המוקפת בחברה שתקועה אי-שם במאה ה-13. המציאות מוכיחה כי טועה מי שחושב שהמצב הזה עומד להשתנות. סובבים אותנו המוני אדם שטופי שנאה והסתה, הרוצחים את בנותיהם על כבוד המשפחה, נוקמים איש ברעהו נקמות דם אכזריות, ומייחלים לרגע שבו יוכלו לשחוט תינוקות יהודים בשנתם ולהפוך לקדושים. האם מדובר ברוב או במיעוט האוכלוסיה הפלסטינית? מי יודע. לו רק הרוב הפלסטיני היה מדכא את המיעוט המופרע שלו, השאלה הייתה נחסכת מאיתנו. אבל הוא לא עושה זאת, ומלאכת הדיכוי מוטלת עלינו.

וכאן חשוב להבין: אנינות הטעם המדינית-ביטחונית של האירופאים אינה הולמת את המציאות הישראלית. הרי אין אף מדינה אחת באירופה שנאלצת להתמודד עם 40% מוסלמים עוינים בשטחיה. אפילו צרפת או בלגיה לא קרובות לנתונים. לא, ישראל היא מקרה ייחודי המצריך התמודדות ייחודית. משפטפטת של מנדלבליטים ולהגי זכויות אדם במבטא בריסלי אינם מתאימים לארץ ישראל. כאן הערבים הם עדיין אותם ערבים, וכנראה שעדיין לא נס לחה של התובנה העתיקה "הם מבינים רק כוח".

להשיב את הריבונות וההרתעה

אם כן, ההרתעה כלפי האזרחים הפלסטינים צריכה לחזור. יש צורך דוחק שבעל הבית ישתגע, יהפוך שולחן, יפלוט עשן זועם מהנחיריים. הפלסטינים לא מספיק מפחדים. הם אינם חוששים להכות באגרופים שוטרי מג"ב או להשליך אבנים על חיילי צה"ל. המצב הזה חייב להשתנות. נערים פלסטינים צריכים להשתין במכנסיים כשסיור של מג"ב עובר בכפר, לרעוד תחת המיטה כשכוח צה"לי מגיע לחפש נשק בביתם. כל זריקת אבנים צריכה להיות מבחינתם פיגוע התאבדות ודאי.

התמסדנו, הפכנו למורכבים ומתוחכמים מדי. רחקנו מתובנות הכוח הפשוטות, הגסות והמאוד-נכונות. כל הפעלת שרירים מלווה אצלנו בחשש מלחצים בינלאומיים, כל שינוי ביטחוני הפך לפיצוח של האטום. אסור לימין לשכוח ששורש שלטונו הוא ביכולתו לספק ביטחון ולהפעיל כוח בעוצמה. האם אי אפשר להקל משמעותית את הוראות הפתיחה באש? האם שלילה לצמיתות של היתרי עבודה בישראל לקרובי מחבלים היא משימה בלתי אפשרית? האם הגליית הורים שהביאו לעולם טרוריסט אנטישמי היא חוק השלישי הנמנע של הלוגיקה?

אם התשובה לשאלות הללו חיובית, אפשר לסגור את הבאסטה. הרי ככה אי אפשר לנהל מדינה. זה ודאי נכון ש"אין פתרונות קסם", אבל את הפתרונות שכן אפשר לגבש לא המשפטנים ולא 'בצלם' צריכים לקבוע כאן, אלא המדינאים. מנדלבליט-שמנדלבליט, לא הוא קיבל את קולותינו בקלפי.

בפרוטוקולים של מלחמת ששת הימים שפורסמו לאחרונה, נחשפו דבריו של אלוף פיקוד המרכז, עוזי נרקיס, ש"אפשר לטאטא את הגדה מערבים ב-72 שעות". הדברים הללו לא נאמרו בימי הביניים, אלא במדינת ישראל המודרנית. ואם זה בוטה מדי, תמיד אפשר להיזכר ברמטכ"ל דאז ולימים שר הביטחון, יצחק רבין, שאיים כי "נשבור להם את הידיים והרגליים". אולי קצת חבל שהשיח הזה נעלם מהדרגים הרשמיים של המדינה.

מדוע? משום שערביי ארץ ישראל צריכים לפחד. הם צריכים לפחד פחד מוות אם ינקטו בטרור. זו לא אמורה להיות בחירה קלה עבורם, אלא החלטה הרת גורל. הם צריכים לדעת שיאבדו את כל היקר להם – הבית, הרכוש, המשפחה – אם יחליטו לפגוע ביהודים.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

29 תגובות למאמר

  1. אין מה לעשות? הנה שני רעיונות שגם יביאו לתוצאה מיידית וגם יביאו להרתעה.
    1. לפשוט על הכפר בני נעים. להקיף אותו מכל הכיוונים ולפשוט בית בית ולנקות אותו מנשק.
    2. הנשק הכי הרתעתי – לבנות. לבנות ולבנות. הנשק הזה כל כך מסוכן עד שכל העולם מפחד ממנו.

    בגין עשה טעות שהסכים לאוטונומיה. אבל אם אוטונומיה אז ניתן להם אלות – "כח שיטור חזק". מאיפה צץ הרעיון של מדינה?

  2. רוב האנשים יסכימו עם הנאמר אבל יחששו מלעשות 'לייק' מאימת המוסרנים הצדקנים, שימהרו לתייג את המסכימים כ'חשוכים'.

  3. תיאורטית – נשמע נהדר.
    פרקטית – בעייתי מאוד מכמה היבטים:

    1. מדיניות של "בעל הבית השתגע" עלולה להחמיר את הבידוד מדיני. המשמעות של החמרה זאת עלולה להיות הקטנת היקפי היצוא ושיתופי הפעולה המסחריים עם מדינות זרות, והדבר יפגע בכלכלה שלנו ויוריד את רמת החיים שלנו.

    2. מדיניות של "בעל הבית השתגע" היא בעייתית מבחינה מוסרית. משמעותה היא גם השתה של עונשים על אוכלוסייה לא מעורבת. זה מאוד קשה ומתסכל לברור את המוץ מהתבן, דהיינו – לנסות לקבוע בעבור כל פלסטיני מה מידת המעורבות שלו (אם בכלל) בפעילות עויינת, ולקבוע את היחס שלנו אליו בהתאם לכך. יחד עם זאת – אם נתייחס אם כולם כאל עויינים ונענישם – מבחינה מוסרית אנחנו שוגים בכך שאנו פוגעים בחפים מפשע (ויש כאלו שם). זה מאוד מתסכל, אבל הדבר לא עולה בקנה אחד עם הערכים הישראליים, ואני סבור שחשוב שנשמור עליהם.

    3. מדיניות של "בעל הבית השתגע" עלולה להסית את הפוקוס מהקונפליקטים בעולם המוסלמי לקונפליקט הישראלי-פלסטיני. כלומר, נכון לעכשיו, העולם המוסלמי עסוק הרבה יותר בסכסוך הפנימי בין השיעה לסונה, ובין הסונים בדרגות קיצוניות שונות, מאשר בסכסוך בין הישראלים לפלסטיניים. אם נחמיר את יחסנו לפלסטינים, הדבר יכול להיות להם בבחינת קרדום לחפור בו, היינו – תירוץ לאחד את הכוחות המסוכסכים כנגדנו. לפיכך – בשלב זה, אולי גם אסטרטגית יהיה נכון יותר לשמור על פרופיל נמוך ולתת למוסלמים לקדם את הקונפליקטים הפנימיים שלהם בעצמם.

    אבל, היי, זו רק דעתי ואולי אני טועה.

    1. יש צעדים שניתן לבצע מבלי שיגרמו לבידוד מדיני. לשלוח גוויות מחבלים הביתה בעור חזיר הוא תרגיל בריטי מתקופת שלטונם בהודו. מרדכי קידר אמר שאם נאנוס את אמהותיהם של המחבלים תהיה לזה השפעה משמעותית. אולי צריך לנסות את זה. הרס בתים לא עובד. צריך להעביר כפרים ושכונות שלמות שמהן יצאו מחבלים לתוך עזה. להרוס רחובות שלמים להפסיק מיים וחשמל וחלוקת מזון עד שיקומו ויעזבו. ההצעות שלך פה צמחוניות מדי. כנראה חששת שיאשימו אותך בהסתה

    2. תיאורטית – נהדר.
      מעשית – לא בעייתי, לפחות לא מן ההיבטים שאתה ציינת.
      אסביר:
      1. "עלולה להחמיר את הבידוד המדיני" – אתה שוגה כאן משום 2 סיבות: ראשית, אין בידוד מדיני למרות כל הרעש שתשמע בתקשורת. לא בתחום הכלכלי, לא בתחום הבטחוני, לא בתחום המדיני. לא רק זאת אלא גם זאת, שיתוף הפעולה של מדינת ישראל עם שכנותיה הקרובות והרחוקות, בכל התחומים שציינתי, רק הולך ומתחזק ועוד ימשיך להתחזק. אל תטעה לחשוב שהעולם כה מוסרי שהוא מוכן לוותר על שותף מסחר, שותף מידע מודיעיני, שותף טכנולוגיה בטחונית ועוד ועוד ועוד, כל כך מהר. אינטרסים עדיין מהווים את המניע העיקרי לפעולה בזירה הבינ"ל.

      2. הטיעון המוסרי שלך גם כן בעייתי ביותר ולא תופס מים, מבחינה מ ו ס ר י ת, וגם מבחינה מעשית. לא להגיב בנחישות ובנוקשות אל מול טרור, כמוהו כקבלת העקרון לפיו חייהם של הערבים, בני משפחותיהם ושכיניהם הינם בעלי ערך רב יותר מאשר של האוכלוסיה היהודית. אני מקווה שאני לא צריך להסביר למה זו שטות מוחלטת ולמה תפיסה כזו מובילה. ערך ישראלי גבוה מאוד, אולי הגבוה מכולם, הוא שמירה על חייהם של הישראלים. מה שאתה מציע פונה ישירות נגד ערך זה. זאת ועוד, כל נושא ה"חפים משפע", "לא מעורבים" ושאר ביטויים יפים כגון אלה, כבר נידון לכל כיוון אפשרי. מחד, אחרי אינספור בדיקות שנעשו, נמצא כי רוב מוחלט של האוכלוסיה הערבית בארץ תומכים, ולו רק אידאולוגית, בטרור כדרך פעולה לגיטימית מול ישראל. מעבר לכך, גם במקרים בהם מיעוט קיצוני הוא הגורם לבעיות, שתיקתו של הרוב הינה כהסכמה ולכן הוא אחראי לכך. כפי שציין כותב המאמר, אם אותם "מתונים" ולא מעורבים מביניהם, אינם מתערבים כדי לרסן את הקיצונים, מוטל עלינו לעשות זאת עבורם. אותו "רוב" מדומיין אינו יכול או שאינו רוצה לפעול.
      3. לגבי הסתה של הפוקוס, זו אחת השטויות הגדולות ביותר שנשמעות במחוזותינו. אל לך לתת משקל עודף למה שקורה באזורנו אל מול מה שמעניין את העולם. גם הפעם משתי סיבות: ראשית, זוהי שטות גמורה לחשוב שמישהו מתעניין בנו ושמה שקורה כאן באמת מעניין מישהו. כולם עסוקים הרבה יותר מדי בעניינים שלהם, במיוחד עכשיו, במיוחד בעולם הערבי ובאירופה. מספיק לעבור ברפרוף בכל אתר חדשות בינ"ל מרכזי ולראות שצריך להתאמץ מאוד כדי למצוא ידיעה בענייננו. גם הפעם הכל אינטרסים ולא מוסר. בפעמים שהם לכאורה מדברים עלינו, זה רק בגלל אותה אנטישמיות ישנה, דו פרצופית וצבועה, כאילו כל בעיות העולם נפתרו וכו'. אל תאמין לאומרי ההבל הטוענים שמרכז "הסכסוך" והבעיות במזרח התיכון מקורם כאן, זהו שקר נוראי. שנית, ממתי הם נדרשו לאיזשהו תירוץ, או "קרדום לחפור בו" כפי שאתה אומר, כדי לשנוא אותנו ולנסות לפגוע בנו? בכך אתה פשוט מקבל את הנרטיב השקרי שלהם לפיו הפעולות שלהם נגדנו נובעות ממשהו שאנחנו עשינו להם, ולא מזה שאנחנו יהודים ואסור לנו להתקיים. טול קורה מבין עיניך והבן כי הם לא צריכים סיבה ולכן תמיד תהיה סיבה.

      לכל אורך כתיבתך חוזרים ביטויים המעלים לנגד עיני את הפחד והאימה שלך – "עלול", הבידוד המדיני", "לשמור על פרופיל נמוך" וכו' וכו'. זו לא פרגמטיות וזהירות, אלא פשוט פחד משתק – מה יגידו, מה יאמרו, מה יעשו. למה אתה מפחד כל כך? הצליחו לשכנע אותך שרק אתה, מכל העמים ומכל הגויים, רק לך אסור לשמור על עצמך? רק לך אסור לפעול למען חייך ולמען האינטרסים שלך? למה? אולי זה כי אתה יהודי?
      מצא את הגאווה והאומץ שבליבך, היפטר מהגלותיות, הפסק להאמין לשקרים של שונאיך. קום, פעל, הילחם על זכותך לחיים חופשיים בארץ שלך.

      אבל הי, זו רק דעתי ואולי אני טועה.

    3. השאלה למה אתה קורא "בעל הבית השתגע" בתוך החלום שלך זה נראה כאילו שאנחנו נהפוך לצפון קוראיה ולכן תגובתך בהתאם, אבל אם תחשוב על למשל גירוש משפחות מחבלים שאפילו נעשה דרגות שונים לפי רמת המשפחה במקרה שהם תומכים במעשי הטרור ועוד קריטריונים ויהיה גירוש אז זה יהיה חלק מתוך סלים של מלחמה בטרור. האם לדעתך חיסול מחבל ברצועת עזה תוך כדי הריגה של משפחות אחרות זה יותר מוסרי ? האיחוד האירופי עשה הסכם עם טורקיה למרות שהם נלחמים עם הכורדים בפי עשר כוח.

    4. רק מי שלא חי כאן בעשרות השנים האחרונות ולא דיבר מעולם עם פלסטינים ולא שמע את השקפתם האמיתית, יכול לשוב ולחזור על השטות הזאת בדבר קיומה של "אוכלוסייה לא מעורבת". אין חיה כזו. מחוץ להזיות, בעולם האמיתי, יש תמיכה מקיר לקיר של ערביי הארץ, משני עברי הקו הירוק, בכל מעשי הטרור המבוצעים נגדנו, כולל המזוויעים ביותר שבהם. ולא, זה ממש לא בגלל "הכיבוש". הטרור והתמיכה הגורפת בו, רווחו בארץ שנים רבות לפני 1967, ובעצם גם הרבה לפני 1948. הבעייה היא שלא מוסלמים מעזים לשלוט במוסלמים. זה בדיוק מה שהתחיל להתרחש גם באירופה בעת האחרונה, ורק יילך ויחמיר גם שם.

  4. עד שההמונים לא יצאו להפגין מול בג״צ בכל הכוח ויחסלו את המוסד הזה במתכונתו הנוכחית בה זה מעוז השמאל שאיבד כוחו בכנסת והעתיק את פעילותו הפוליטית לבית המשפט כדברי פרופ׳ מאוטנר, הכל סתם הוצאת קיטור לשווא. בג״צ וכל זרעות התמנון שלו בכנסת ובאירגוני הקרן לישראל חדשה לא יאפשרו לישראל להילחם על חייה. מטרתם הפוכה לזו של המדינה היהודית והם כבר בשלב מתקדם של חיסולה של המדינה היהודית. טבעת החנק מהודקת היטב על צוואר העם והמדינה והיא על סף החנק והמוות היהודי שלה. המטרה חיסולה באמצעות רפורמיות שתאפשר גיורי סרק המוניים ודילול היהודים עד שיברחו מרצונם. ממשלות ישראל אינן יכולות להחליט כלום ולשנות כלום בשל סרטן אירגוני הקרן שפשה בחברה ומרעיל ומשתק אותה. הפעולה היחידה שתאפשר תחילת מלחמת הישרדות זה חיסול בג״צ במתכונתו בה השמאלנים בוחרים בעצמם לשפיטה – שלטון על. כשהעם יבין זאת ויצא לרחובות עד שיבצע את תוכניתו – נוכל להציל את עמנו ומדינתנו. עד אז הכל סתם הוצאת קיטור. תשאלו את כחלון הצבוע מדוע הוא מעוניין להחליש את המדינה היהודית כפי שהוא עושה.

  5. זה מה שקורה כאשר את הקצונה הבכירה של צה"ל מעניינת יותר הרווחה של הערבים מחיי היהודים.
    זה מה שקורה כאשר הקצונה הבכירה של צה"ל מוכנה "להכיל" חיילים ישראלים הרוגים כדי שלא תפגע אוכלוסיה "לא מעורבת" (קרי בני משפחתם של המחבלים).
    זה מה שקורה כאשר הקצונה הבכירה של צה"ל מעדיפה "פתרון מדיני" על פני עבודה שחורה בשטח.
    זה מה שקורה כאשר הקצונה הבכירה של צה"ל ממציאה כללי פתיחה באש מסובכים ומורכבים שלא ניתן לפעול על פיהם.
    זה מה שקורה כאשר הקצונה הבכירה של צה"ל עוסקת ב"חינוך" ו"בפילוסופיה של המוסר" במקום בפתרונות צבאיים.
    האלוף השמאלן מתי פלד זרק את הדרגות שלו על שולחנו של ראש הממשלה לוי אשכול ערב מלחמת ששת הימים, כאשר היה נדמה לו שראש הממשלה מהסס. היום האלופים דואגים לעתידם האזרחי ולאפשרות שלא יעצרו אותם בחו"ל.

    1. לא הבנתי מה הקשר לקצונה הבכירה.

  6. הדג מסריח מהראש:
    העם ימני.
    ההנהגה מסואבת ומשותקת.
    ההנהגה מנפקת הצהרות ימניות שאינה מתכוונת לקיים כדי להיבחר כלומר משקרת לציבור.

    נתניהו הוא מנפק ההצהרות ללא כיסוי הגדול מכולם.
    אחריו ליברמן (שר הביטחון בקדנציה הנוכחית ושמפלגתו החזיקה במשרד לבטחון הפנים ב2 קדנציות קודמות).
    אחריו לפיד (שכנס היסוד של מפלגתו היה באריאל).
    כחלון – שהתקדם בזכות התנגדותו להתנתקות.
    בוגי – שנתמך ע"י אנשי פייגלין.

    לא צריך לחוקק שום דבר חדש ולא לשבור שום כלים – לא צריך ענישה קולקטיבית שאינה מוסרית.
    צריך לישם את עונש המוות הקבוע בחוק כלפי מחבלים.
    צריך להעניש את האנשים שמסיתים לטרור (באינטרנט).
    יש דגי רקק שמקללים באינטרנט ויש כרישים.
    להתמקד בכרישים – מי שאירגן בפייסבוק התפרעות – וההתפרעות יצאה לפועל – צריך ללכת לכלא.
    צריך להפשיר הבנייה.
    צריך להעביר משפחות מחבלים לעזה לא כעונש אלא כצעד מניעתי הן מסוכנות ועזה מוקפת בגדר (משפחה שרוצה להישאר צריכות להוכיח שהן מתנגדות לטרור כלומר לשתף פעולה עם השב"כ).
    צריך למנוע סיוע למחבלים – כל מחבל שרוצה להשתחרר צריך להחזיר לישראל את הכסף שקיבל מהרשות – או לחילופין יש לחלט לו את הבית.

  7. בינתיים, מי שמשתין במכנסיים מפחד, אלה המפקדים הבכירים של כוחות הבטחון שצריכים ליישם את המדיניות הנכונה הזאת

  8. אוריאל, קודם כל – אתה נשמע לי קצת כועס. אני יכול בקלות לדמיין אותך זועק את הטקסט הזה מבעד למגפון באיזו עצרת ימנית או משהו כזה. אז קודם כל – אני רוצה לומר לך שמבחינה רפואית, כעס זה דבר לא בריא. אולי כדאי קצת להירגע.

    שנית – קראתי בעיון את תגובתך, וחוץ מאשר לשלול לחלוטין את כל התגובה שלי – לא הוספת יותר מידי מידע. אז לעניין זה אני רוצה לומר לך שתדע שזה ממש לגיטימי שיש אנשים שהדעה שלהם שונה משלך, לא חייבים לקטול את כל מה שהם אומרים רק כי זה לא תואם את הדעות שלך. אין לאף אחד מונופול על האמת, אפילו לא לך (היית מאמין?).

    לא השתכנעתי מהדברים שלך, אבל היי, זו רק דעתי ואולי אני טועה.

    1. נו טוב, לדמיין אתה יכול מה שאתה רוצה, על זה אני בטוח לא אחראי. מצד שני, לרמוז כפי שאתה עושה, ולא בעדינות יתרה איך אומרים, שאני מתלהם זו כבר התקפת אד-הומינם קלאסית, אז אני מציע לך לעשות אחורה פנה בשלב הזה. ואפילו לו הייתי צורח עכשיו מעל גג בניין בעודי עטוף בדגל הלאום וקצף משפריץ מזוויות פי, זה לא מעלה ולא מוריד מהתוכן שבטיעוניי. וכמובן שלהיפך.
      אם הרגשת מותקף, ואתה עכשיו מרגיש צורך להחזיר, אז חבל. גם זה עץ שאתה יכול לרדת ממנו ובקלות. אפשר לנהל כאן דיון אינטליגנטי, גם אם לא מסכימים, בלי לרדת רמה. מעבר לזה, אל תציג את עצמך באור טפשי עם הצעות מתנשאות כאלה ואחרות ("מבחינה רפואית" וכו'), זה לא מחזק אותך או את הטיעון שלך. אני מאוד בספק שאתה רופא.
      לגבי התגובה שלי, אכן כל מה שעשיתי היה לשלול לחלוטין את תגובתך, לגיטימי לחלוטין. דעתך יכולה להיות שגויה לחלוטין, מבלי קשר לזו שלי, ואני לא מחויב על פי חוקי הלוגיקה להציע שום דבר במקומה אלא רק להצביע על הטעות. אתה חושב שאני שוגה? מעולה, תן תשובה ונפתח דיון.
      לעומת זאת, מה שנראה שאתה עושה בפועל הוא התחמקות קלאסית על פי שלבים ידועים מראש:
      1. תוקף אותי ולא את הטיעונים שלי ("זועק את הטקסט מבעד מגפון בעצרת…").
      2. מנסה למצוא חור לוגי במקום בו הוא לא קיים (שללתי את הטיעונים שלך, אני לא מחויב מעבר לזה, בניגוד למה שאתה אומר או חושב. צא ולמד).
      3. מציג את עצמך כקרבן ואותי כסותם פיות ("לאף אחד אין מונופול על האמת…"). סחיטת סימפטיה עדיין לא הוכיחה שום טיעון.
      אז לא ידידי, לא שכנעת אותי בכלל. למעשה, בעוד בתגובתך המקורית למאמר עוד חשבתי שייתכן ואתה מתבטא בכנות ורק שוגה בתפיסת העולם, עכשיו אני מתחיל לחשוב שאולי אתה פשוט לא ישר, לא עם עצמך ולא עם אחרים.
      אבל הי, זו רק דעתי וגו'

    2. ינעאל, חדשות בשבילך: לאמת יש מונופול על האמת. הביטוי "אין לאף אחד מונופול על האמת" הוא מטבע שחוקה של אלה שלעולם לא לוקחים אחראיות על דבריהם. האיש האומר 2+2=4 אומר אמת, והאומר 2+2=7 אומר "אין לאף אחד מונופול על האמת." נא להפנים.

  9. ומה עם סהרורי השמאל שלנו, המסיתים את הפלסטינים לפגוע בחיילי צה"ל?

  10. יופי. כיפאק לך. ומה קרה עם "לשבור להם את הידיים והרגליים"? שירתתי בצבא שנתיים באותו זמן ולא חוויתי ירידה בהתפרעויות דאז. מקווה שגם אתה שירתת בקרבי. מה שאני רואה זו כתבה שלא עברה פילטר של חשיבה או מציאותיות. ושלא תבין לא נכון – אם היה לי כפתור שמשמיד את כל הערבים הייתי לוחץ עליו אחרי הפיגועים האחרונים. אז מה? נסה לשכנע את הלא מתלהמים/לא ימניים. כבר תעשה יותר מלהגיד "להיכנס בהם".

    1. אבל אתה חייב להודות שקיים תמיד פער בין אמירות לבין מעשים בשטח לא? אז מישהו אמר "לשבור להם ידיים ורגליים" אבל מה הוא עשה באמת בשטח? ואני לא מדבר כאן על מספיק או יותר מדי, אלא על מה בפועל בוצע? באיזו דרך בחרו להביא לידי ביצוע את אותה מדיניות של משפט אחד? בנוסף לזה, האם בחרו בדרך מסוימת והתמידו בה או האם לחילופין זיגזגו כל הזמן בין פתרונות ביניים, פשרות ופלסטרים למיניהם? האם היכו ביד אחת וליטפו בשניה? אילו מסרים סותרים כל הזמן שידרו? אני מניח שאתה יכול להבין מתוך השאלות שלי שאני חושב שאני יודע את התשובה וגם אתה וגם כולנו.
      מעבר לזה, מה שאתה מספר על מה שחווית בשטח, ומבלי לזלזל בזה לרגע אחד, עדיין מהווה חוויה של חייל אחד, ללא פרספקטיבה רחבה. וגם אם יש רבים נוספים שחוו כמוך וחושבים כמוך, ואנחנו יודעים שיש, זה עדיין לא מהווה חיווי מדויק למציאות. בכל פעם שעושים בדיקות רחבות ומעמיקות יותר מגיעים מחדש למסקנה שמדיניות רכה מכל מיני סוגים (שת"פ בטחוני, כלכלי, מחוות, ויתורים, הסכמים, דיפלומטיה ועוד) פשוט לא עובדת מול טרור.
      עזוב בשקט את הימניים, שמאלניים, מתלהמים ושאר ירקות. זה באמת לא נושא של ימין מול שמאל למרות מה שמנסים למכור לנו. זו שאלה של להגדיר מיהו האויב שלך, למה הוא האויב שלך, ומה תעשה בתגובה. הרשה לי להציע תשובות אפשריות: מי – האיסלם (לא בהכרח המוסלמים, אבל האיסלם בהחלט ויש להבחין בין שני הדברים); למה – כי ככה כתוב בקוראן וכי זו התרבות השלטת במשך כ-1200 שנים; מה לעשות – להלחם בהם. באשר להתוויית מדיניות מדויקת, יש גדולים ממני ומנוסים ממני, אבל גם את הצעד המינימלי הראשון הזה של הגדרת עקרונות היסוד אנחנו לא מבצעים ולכן אנחנו נשארים תקועים כל כך.
      וגם לא צריך להתייאש, ולא לנסות לשכנע אידאולוגים למיניהם ובטח שלא להתחבא מאחורי ססמאות. בשביל זה אנחנו מנהלים כאן דיון, ובשביל זה יש לנו דמוקרטיה – כדי לפתור דברים ביחד.

  11. התגובה לטרור צריכה להיות מבוססת על עקרונות. העקרונות צריכים להיקבע באופן מושכל ורגוע לא כתגובה ספונטנית לפיגוע אלא כמצפן המנחה את עשיתנו.

    עיקרון אחד ברור הוא שמפגע לא יכול לצאת חי מארוע לאומני. יש מקום לצעדים משמעתיים ופיקודיים נגד קצינים שאיפשרו למחדל שכזה לקרות. צריך לבחון קידום של קצין אם מתברר שבפיקודו מחבל לא חוסל עד תום אירוע לאומני. קצין הוא איש מקצוע, אדם שבחר במקצוע צבאי – ארועים מסוג זה מראים חוסר התאמה מקצועית של האדם למערכת.

    עקרון שני הוא שסביבתו של המחבל צריכה להיות מחוטאת מהזוהמה הערכית שמתוכה הוא פעל. הפקעת ביתו לטובת פיצוי הקורבנות וטיפול בנזקים שנגרמו הם מינימום הכרחי – תחבושת על פצע מדמם. יש לשקול את המשך נוכחות משפחתו בארץ בהתאם למידת המעורבות וההזדהות שלה עם המעשה, ומידת רצונה לתקן את הנזק שנגרם. אלו הם דברים שצריכים להיות מבוצעים על ידי אנשי מקצוע ולא בלהט הרגע.

    עקרון כללי יותר הוא שמירת זכויות אדם. אנו כחברה צריכים מאוד להזהר בשמירת זכויות האדם של אזרחינו. יש צביעות נוראית בכך שאנחנו מעודדים ועוזרים למשטרים אפלים בדיכוי אזרחיהם. בפרט לנו יש עניין בלוודא שכל אדם הרוצה לעזוב את רצועת עזה או יהודה ושומרון תהיה אפשרות מסודרת ומכובדת לעשות זאת. עמדתינו ועמדת הרשות הפלסטינית מתנגשת מכיוון שלרשות אין שום תמריץ או עקרון המנחה אותה להקפיד בזכויות האדם של הפלסטיני הפשוט. למעשה יש למנהיגיה עניין בהמשך הטרור מתוך סחטנות כלפי ישראל נתיניהם והקהילה הבין לאומית. לכן עלינו להחליש את הישות הזאת, זהו עניין ערכי, שפעם לשמו הוקמו בג"ץ ובצלם, אלא שהיום הם הפכו לאידיוטים שימושיים שאיבדו כל צלם של צדק.

    תנאי לשיתוף פעולה עם גורמי שלטון זרים צריך להיות היחס שלהם לנתינים שלהם. זוהי צביעות לשתף פעולה או להעביר כספים לשלטון המתעלל בנתיניו.

    1. יפה כתבת.
      אני תוהה אם מי שמציע הצעות כמו לירות בנערים מיידי אבנים ולהרוס רחובות שלמים מוכן שהוא ובנו יהיו אלו שיילחצו על ההדק ויישבו בתא המפעיל של הדחפור.

    2. לא מבין את התגובה של נתנייתי. הוא מסכים עם המשתמש הלא מזוהה (גם אני) אבל יש לו בעיות עם נערים, אבנים (אולי אפילו סלעים) ובולדוזרים. חשבתי שאבנים הורגות, לא?

    3. לאשר,

      האדון הנתנייתי מציג את תפיסת העולם השמאלנית המעוותת הרגילה. שים לב לשפה:
      "נערים" – כלומר אלה בסה"כ בני נוער תמימים, שמוחים נגד אקיבוש באפון לגיטימי, ומביעים את מורת רוחם דרך מעשי קונדס. לא ח"ו אנשים בוגרים, עם תפיסת עולם סדורה לחלוטין המבוססת על שנאת יהודים עמוקה ואידאולוגיה של רצח. נערים. כמו הנערים שלנו, הולכים לסרט, קופצים לקניון, מתחילים עם בחורות ו… רוצחים אנשים בדם קר בגלל מוצאם ודתם.
      "…מוכן שהוא ובנו" – פרופגנדה זולה. כאילו לא מתגייסים פה כולם לצבא, לוחצים בעל כרחם על ההדק מתוך הצורך בהגנה עצמית אל מול מפלצות האסלם. לא, מה פתאום, צה"ל אינו מורכב מאזרחי מדינת ישראל, אלא זוהי ישות עב"מית שנחתה כאן מהמאדים. מי שמתמודד מול הטרור הערבי זה בכלל אנשים אחרים, לא אנחנו, אזרחים וחיילים כאחד.
      "להרוס רחובות שלמים" – שקר ה-"ג'נוסייד" המפורסם. ברור, אנחנו הורסים להם רחובות שלמים, אוספים אותם בגטאות ומחנות השמדה ושולחים אותם לתאי גזים, משטר אפרטהייד וכו'. אנחנו לא נלחמים אל מול תשתית טרור המגובה בכלל האוכלוסיה האזרחית, תוך הפעלת שיקול דעת וזהירות שהיא הרבה מעבר ליתרה בהשוואה למדינות אחרות. לא, מה פתאום, אנחנו עולים עליהם עם בולדוזרים בלי לשאול שאלות מיותרות.

      אפשר להמשיך עוד ועוד, לפרק כל אחת מהאמירות האידאולוגיות המופרעות של אדון נתנייתי ואחרים כמותו, אבל בסופו של דבר זה לא יעזור. זהו מאבק מול אידאולוגים, ולכן מציאות אינה משנה, עובדות הן חסרות משמעות, קונטקסט קיים רק בדמיון וכך הלאה. במציאות של האדון הלא כ"כ מכובד, הערבים תמיד צודקים, אנחנו תמיד חוטאים, סוף סיפור.
      אני מגיב אליך ולא אליו משום שלא כדאי להאכיל טרולים. שיחות ראוי לנהל רק מול אנשים עם עיניים בראשם ומצפון בליבם, לא כסילים פוסט מודרניסטיים מופרעים. אנשים שהחליטו מראש לפני שבדקו מה מתרחש בפועל אינם ניתנים לשכנוע, אבל אנשים פחות בטוחים, שאולי עוד יושבים על הגדר עם מחשבה פתוחה, הם מטרה ראויה הרבה יותר לניהול דיאלוג.

  12. כולם רואים משחקי הכס, דאעש מחקה את משחקי הכס, אז בוא נחקה גם אנחנו את משחקי הכס.
    תיאון גריג'וי הוא המודל. לוקחים את המחבל הרוצח ועושים לו ניתוח וסקטומי (קשירת צינורות הזרע), ומודיעים כי מי שרצח לא יוכל להוליד ילדים. משחררים אותו בכפר, והשמועה כבר תעשה לה כנפיים. אם יטען שעשינו לו משהו, נאמר שהוא מדמיין והוא לא יכול להוליד ילדים כי הוא נפצע בזמן שרצח.
    .

  13. בני בפלמ"ס שריון, החי"ר של השיריון, מקבל פלומבה של לוחם עם הצבתו בעתניאל בדרום הר חברון לבט"ש, במעבר מבה"ד לגדוד מבצעי בחט' 7 עם המסורת הקרבית

    פקודת הקרב המשפחתית:

    הגן על המתנחלים ועל חייליך, שימרו על עירנות מרכב מפגע, ירי, בקבוק, סכין ואבן, הצב החיילים כך שיאבטחו גם איש את גב רעהו

    וחיזרו הביתה בשלום

    אבא

  14. "התמסדנו, הפכנו למורכבים ומתוחכמים מדי. רחקנו מתובנות הכוח הפשוטות, הגסות והמאוד-נכונות. כל הפעלת שרירים מלווה אצלנו בחשש מלחצים בינלאומיים,"
    מאוד לא מדויק.
    בפוליטיקה הישראלית היו היה איזשהו איש רע מעללים, חתרן בוגדן, אשר הסית ושיסה זרועות ומדינות זרות נגד מדינת ישראל ויצר מצב שבאופן מעשי מונע מהמדינאים ומכוחות הבטחון לפעול נכון. אנחנו לא הפכנו לכלום, הוא גרם שבאופן מעשי לא ניתן יהיה ליישם את מה שאנחנו מבינים. במקביל הוא הטמיע את החתרנות והבוגדנות להיות נורמת פעולה לגיטימית. שמו של האיש הרע שעשה את כל זה במו ידיו, מתוך ידיעה והבנה של מה שהוא עושה, ועשה את כל זה מתוך חוסר יכולתו לגבור על הדחף שלו לכהן בתור ראש ממשלה מינימום, הוא שמעון פרס הארור המאורר.

    1. עם כל הסלידה שאני חש משמעון פרס ודרך התנהלותו לאורך השנים, יש לציין שני דברים חשובים:
      1. האיש אכן תרם תרומה משמעותית למדינה ובטחונה במספר פרויקטים חשובים, הידוע שבהם הוא הכור בדימונה, שפותח בתמיכה צרפתית ובתיווך של פרס. קרדיט מגיע איפה שמגיע, גם למי שסרח בהמשך דרכו ממניעים כאלה ואחרים.
      2. אל לנו למהר להאשים אחרים בכשלונות ההווה, ואפילו יהיו האשמות אלו מגובות בעובדות ומציאות, ואפילו יהיו כשלונות ההווה תוצאות ישירות של כשלי העבר. ראשית, אותם אלה שנאשים אינם יכולים או שאינם רוצים לסייע לנו היום, ושנית, במקום להאשים כדאי יותר לנסות לקחת אחריות ולהשתחרר ממלכודות כאלו ואחרות. במילים אחרות, לא ממש סתרת את כותב המאמר אלא רק דיברת על הסיבה שלדעתך אנחנו נמצאים במצב הזה. בכל אופן זה לא משנה את העובדה שאנחנו פועלים מתוך תפיסת הידיים הקשורות, וכדאי מאוד שנשתחרר ממנה. איך? באתר מידה למשל מוצעות דרכים רבות, מעניינות ובנות ביצוע. אני ממש כמה לראות את ההנהגה שלנו שבה ולוקחת את גורלנו בידינו, ומפחיתה למינימום הישענות על גורמים חיצוניים משיקולי נוחות, נימוסים או פשוט פחדנות.