כשאתה מתייחס לחרדות לגיטימיות כאל גזענות חשוכה ורואה במתנגדיך אספסוף נבער, אל תתפלא כשתקבל סטירת לחי מצלצלת בקלפי. זה נכון בבריטניה, כמו שזה נכון בישראל
המאמר פורסם לראשונה במגזין 'טאבלט'. אנו מודים למערכת על הרשות לתרגמו
מאנגלית: שאול לילוב
לא הייתי פותח בקריירה שנייה כקורא עתידות. למעשה אני די גרוע בזה. אילו שאלתם אותי לפני כמה שבועות, הייתי אומר לכם שסטפן קרי צריך לפנות על האצבע שלו מקום לטבעת אליפות שנייה ב-NBA, כי הרי אין מצב שלברון ג'יימס יצליח לקחת אותה ממנו.
אני עדיין זוכר את ההערכות המלומדות שלי לפני כמה שנים בנוגע לטלפונים סלולריים חכמים: חשבתי שזה רעיון אווילי לייצר מכשירים שאפשר לנגן בהם מוזיקה ולגלוש באינטרנט, מפני שאנשים לא ירצו שדבר כזה יפריע להם במהלך שיחות ארוכות ועמוקות.
גם כילד לא הצטיינתי במיוחד בצפיית פני העתיד. הייתי לועג למי שחשב ש"צבי הנינג'ה" היא תכנית טלוויזיה שיש לה סיכוי להצליח. אכן, טעיתי, וטעיתי הרבה. אבל 'ברקזיט'? בחייכם, זה היה קלי קלות. פה לא טעיתי. והסיבה? אי אפשר לעבוד עלי. הרי גדלתי על ברכי השבט היהיר, המתנשא וההזוי לחלוטין שקרוי "השמאל הישראלי".
חושבים שהגזמתי? קִפצו לגיחה בישראל ושבו לשוחח עם מי שעדיין מצביע מרצ, אבל היי – כדאי שתזדרזו, כיוון שמבחירות לבחירות אנשים כאלה הולכים ונעלמים. ביום טוב, אם תמצאו מישהו מהזן הנכחד הזה, הוא ישמיע באוזניכם נאום ארוך על כל הרעות החולות של מדינת היהודים: על כך שהישראלים הם לא מה שהיו פעם, אנשים חביבים והגיוניים; בעבר הם האמינו בשלום ולכן חתמו על הסכמי אוסלו, הזמינו לכאן את יאסר ערפאת וחתרו לפתרון קבע של שתי מדינות לשני עמים. אלא שאז, מסביר השמאלני הנכחד, ממש כמו השטן בספרו הסאטירי של בולגקוב, עלה אל הבימה השד המזרח־תיכוני הידוע גם בשם נתניהו, ובאמצעות כישופיו האפלים הרעיל את הלבבות, רצח את השכל הישר והפך את הציבור הישראלי מקהל אנין של מצביעי 'עבודה' לאספסוף חשוך ונבער של אלה־מי־נתן־להם־זכות־הצבעה, שצמאים כל הזמן לדם ולעוד דם. אם רק תישאר כאן עוד טיפת היגיון, מייבב השמאל הישראלי, תהליך השלום עוד יחזור, אתם תראו. ואם לא – אסון יקרה כאן, אתם תראו.
הסיפור הזה משמיט כמובן כמה פרטים שוליים ומטרידים: למשל, העובדה שישראל ויתרה וויתרה והפלסטינים המשיכו להתסיס ולרצוח. אבל שלא תעזו להעלות זאת בשיחה עם השמאלן: הרי רק טיפשים וגזענים מדברים עדיין על נושאים כמו טרור, דת וגאווה לאומית.
"היו לנו כוונות טובות"
עכשיו קחו כל מה שאמרנו עד כה ותרגמו זאת לאנגלית בריטית, והנה לכם סיפור מוכר. מפלגת הלייבור, שהחזיקה בשלטון בבריטניה שנים רבות, לא לקחה ברצינות את החששות הלגיטימיים של בריטים רבים. ראשיה פטרו את החוששים כאילו מדובר בקנאים עיוורים שצפו בטלוויזיה והחליטו, החוצפנים האלה, שמדיניות הגירה מקלה של בריטניה מצריכה, לכל הפחות, בדיקות מדוקדקות בציציותיהם של המהגרים המתדפקים על דלתה.
היו בלייבור גם חברי מפלגה שהתנגדו למדיניות כזאת. למשל ג'ק סטרו, מזכיר המפלגה לשעבר, שהודה לאחרונה כי העובדה שלא הוצבו מגבלות הגירה כבר ב־2004 "הייתה טעות איומה". ועוד אמירה שלו: "היו לנו כוונות טובות, אבל זה התחרבן” (ובתרגום חופשי: "הדרך לגיהנום רצופה בכוונות טובות").
המשפט "היו לנו כוונות טובות אבל זה התחרבן" הוא פחות או יותר המוטו של כל השמאלנים באשר הם בימים אלה, והוא מתאים לכל הנסיבות: החל במדיניות הכלכלית הפופוליסטית הרת האסון של נשיאת ארגנטינה כריסטינה קירשנר, שמקרבת את ארצה אל עברי פי פחת, ועד מדיניותו של אובמה בכל הקשור לסוריה, שמעמידה עד היום את העולם כולו בסכנה.
דבר אחד הוא להביא לכך שמדיניות שקבעת תתנפץ על סלעי המציאות, אבל זו חוצפה שאין כדוגמתה ועלבון לאינטליגנציה להאשים במחדליך את האנשים שהיו מספיק נבונים כדי לדחות אותה ולהתנער ממנה בעוד מועד. כשאתה מתנהג כך, אל תתפלא שציבור הבוחרים לא ממש אוהב את זה.
מי שהקשיב לנימוקיהם של תומכי ההישארות באיחוד האירופי נחשף להתנשאות הזו בשיאה. הנה כך כותבת ג'יי־קיי רולינג (כן, הארי פוטר) באתר שלה, במאמר תמיכה בהישארות: "הלאומיות נמצאת במגמת עלייה בעולם המערבי, והיא ניזונה מאותו טרור שהיא מבקשת להכחיד". לרגע ניתן היה לחשוב שרולינג כותבת על כנופיה של אוכלי גוויות, לא על אנשים רגילים שגאים בארצם, גאווה נורמלית ואנושית לגמרי שרוב השמאלנים בימינו מתייחסים אליה כאל צעד נוסף לקראת חזרה לימי הביניים.
ורולינג לא עוצרת כאן. "מפחיד אתכם מה שקורה עכשיו? עוד תתגעגעו לזה. 'אנחנו נמצאים על סף עידן חדש שיזרח עלינו כאשר נצליח להיפטר סוף סוף מכל המכסיקנים, נעזוב את גוש היורו ונספח את אוקראינה! הצטרפו אלינו, אל הסיסמאות הפשטניות שלנו שצובעות בצבעי שנאה את האחר'". ממש כך; אין שום סיבה אמתית להאמין במסורת שלך, אין כל דרך אחרת להתחבר אל הזהות הלאומית שלך. מספיק שאתה מביט באהדה בדגל של המדינה שלך והופ, אתה כבר בדרך לפוגרום.
רמת הטיעון הנמוכה הזו עמדה במרכז הקמפיין של התומכים בהישארות, במודע או שלא במודע. כדי להצדיק את עצמם, הם הריצו לאולפנים גדודים של מומחים כביכול, שכולם – עד האחרון שבהם – הזהירו בארשת פנים חמורה שתוצאות עזיבת האיחוד תהיינה אסוניות, מסיבות כאלה ואחרות. חסידי ההישארות בגוש האירופי אף האשימו את התומכים בעזיבה בשוביניזם ובשנאת זרים, וקידמו את הנרטיב השקרי שלפיו תומכי העזיבה הם קשישים, מובטלים או חסרי השכלה פורמלית. לנימוק הזה אין כל אחיזה במציאות, שכן האפיונים הדמוגרפיים הללו מייצגים גם את מלכת בריטניה עצמה… (הערת המתרגם: הוד מעלתה המלכה אליזבת קיבלה חינוך ביתי ומעולם לא למדה בבית ספר).
הנאום שלא שמענו
האם אפשר היה לעשות זאת אחרת? תארו לעצמכם את תומכי ההישארות מופיעים בתכניות טלוויזיה ומשמיעים את הנאום הבא:
“אנחנו מבינים שאתם גאים במולדת ובמורשת שלנו, גם אנחנו גאים בהן. אנחנו מבינים שנמאס לכם מכל הרגולציות שחונקות יצירתיות ומדכאות יוזמה; אתם צודקים לגמרי, גם לנו זה נמאס. אבל אנחנו מבטיחים לעבוד קשה ולהביא לרפורמות נוספות.
"ועוד שתי מילים על המצב הביטחוני: אנחנו יודעים שאתם מודאגים מאוד, במיוחד אחרי המתקפות האחרונות בבריסל. ברור שיש סיבה לדאגה. הפחדים שלכם מוצדקים, אבל גם התקוות. אין שום סיבה לטעון שהצהרת נאמנות קולקטיבית שלנו למנגנון הכלכלי של האיחוד האירופי, שנגוע בביורוקרטיה ואינו מסוגל לדאוג לשלום כל תושביו, הוא מעשה ראוי יותר מכיבוד המסורת המפוארת של הציוויליזציה הבריטית הגדולה. אבל תקשיבו: זה האינטרס שלנו להישאר, אז בואו נעשה את זה. על הפרטים עוד נתווכח אחר כך, אבל זה יהיה על בסיס של כלכלה יציבה".
נאום כזה מעולם לא נישא. במקומו שמענו מהלייבור שתומכי ה'ברקזיט' מתעניינים רק במקומות עבודה, בכלכלה ובדברים חומריים אחרים שמרקסיסטים־מטריאליסטים רואים בהם חזות הכול.
תפיסת העולם הזאת איננה רק נחלתם של אלה. בשנה שעברה, בעת ביקורו באפריקה, הודה אובמה כי איננו מצליח להבין מדוע רודנים רבים כל כך ביבשת השחורה ממשיכים להיאחז בקרנות המזבח של השלטון גם אחרי שצברו עושר בלתי נתפס; מה עוד יוכלו לקנות בו שעדיין אין להם? אובמה לא קלט אף לרגע שייתכן כי מעבר לצרכים החומריים יש דבר מה נוסף שמדריך את לבם ואת מעשיהם של בני אדם, גברים ונשים: קוראים לו אמוציות.
אובמה, כמו אנשי שמאל אחרים ברחבי תבל, לא מצליח להבין שהוויכוח בעניין ההגירה איננו על יצירת מקומות עבודה או תל"ג. אתה יכול להוכיח עד מחר שהכלכלה זקוקה לעובדים הזרים, שהם חיוניים לצמיחתה ושהם מייצרים יותר משהם צורכים; הכול נכון. אבל זה לא העניין. העניין הוא שאתה מתעלם ממה שעומד בבסיס, ומה שעומד בבסיס הוא חרדה. חרדה שאיננה מחוסרת אחיזה במציאות. וכשאתה מתייחס לאנשים בעלי חרדות כאל גזענים חשוכים, אל תתפלא כשתקבל מהם סטירה מצלצלת בקלפי.
חברי מפלגה דמוקרטים שמייחסים את עלייתו של טראמפ לאיזו התפרצות קולקטיבית של זעם ושנאה – קחו זאת לתשומת לבכם. זו המלצה נכונה גם עבור אנשי השמאל בישראל, אלה שעוד נותרו בסביבה, שעדיין חושבים ברצינות שיש להם סיכוי לחזור אי־פעם לשלטון. התייחסתם לאנשים שהם מלח הארץ כאילו היו אשפה מהלכת? תשלמו את המחיר עוד דורות רבים.
זה לא אמוציות זה ריאליזם.
עובדים זרים מסייעים לצמיחת כלכלה אבל הופכים את החברה לפחות הומוגנית.
חברות פחות הומוגניות חסרות סולידריות – ונוטות לפשיעה.
פשע פוגע בתחושת הביטחון ההכרחית לצמיחה הכלכלית.
חברה צרכה להתבסס על משפחות – זוגות של גברים ונשים המגדלים ילדים ותומכים בזקנים.
גברים רווקים צעירים הם כח עבודה מעולה אבל פגע רע חברתי.
אין הבדל בין השבאבניק חרדי בבני ברק להיספאני בטקסאס או לאריתראי בשכונת התקווה.
זה בדיוק הסיפור, וזה כל הסיפור כולו. השמאל יורק בפרצופם של מרבית בוחריו הפוטנציאלים, ואחר כך נדהם כשהבוחרים האלה דוחים אותו. מה לעשות, לקרוא לאנשים חלאות גזעניות, ובאותה נשימה לבקש את תמיכתם, זה צעד שפשוט לא עובד.
הבעייה היא שמחנה השמאל אינו יכול לנהוג אחרת. היה חכם מצידו להסתיר את הבוז והתיעוב שהוא חש כלפי מרבית בני ארצו. אולם הבוז והתיעוב הם כה גדולים, עד שאנשי השמאל פשוט לא מסוגלים להסוות אותם – אפילו לא לזמן קצר, עד אחרי הבחירות.
יישר כוח!!!!
אלף אלפי יישרי כוח על מאמר ועוד אלפי מאמרים שכאלה!!!
חזק ביותר!!!
חמודים אנחנו העם! לא הימין הקיצוני, לא המתנחלים – אנחנו! קאפיש?
לכו חפשו תשומי במקום אחר
חשבתי שהתופעות מהשמאל הישראלי הן חלק מהתסביך היהודי שגורם לכך שאנשים לא מסוגלים לומר מילה טובה על עמם.
מסתבר שמדובר ברוחות שנושבות בעולם, או בחלקים ממנו, באקדמיה, באוניברסיטאות ובמכללות…
דרך אגב, אני בעל שני תארים במדעי החברה, אבל עדיין חושב כמו לאומן חשוך, טמבל, חסר השכלה, לא אינטליגנט, וחשוך. כי השאלה אינה כמה ידע יש לך אלא כיצד אתה מארגן אותו ומבנה אותו.
לו הייתי פליט, מהגר עבודה, הומו, זונה, פועל ייצור מנוצל, טיפש ובער, אולי הייתי זוכה לקצת אהדה מהנאורים…
הכותב מצביע על היהירות המטופשת והנואלת של האליטות ובכך אין ספק שהוא צודק, אך הבנתו ביחס למתרחש בישראל היא מוגבלת ביותר וגם זה ניכר מדבריו.
ביבי יכול ללמד את כל מנהיגי העולם איל לשקר לציבור ולהשאר בשלטון.
כמובן שהכותב לא מבין כלום בנעשה בישראל. בניגוד לדבריו, ישראל לא וויתרה וויתרה, והפלסטינים לא המשיכו להתסיס, להסית ולרצוח. כולם אצלנו יודעים זאת. זה הכל בגלל הכיבוש. בעיקר הכיבוש של רצועת עזה. באמת, מתי כבר ניסוג מעזה, מתי?
אה, כן, ומובן שהשמאל לא נחלש. זה רק נראה כך, אבל חכו חכו. השמאל עוד יחזור ובגדול. אולי במפלגה הבאה של ציפי ליבני…
לדליה – מה לעשות. לא כל אחד מסוגל להיות הגון, מוסרי ובעל יושרה כמו אובמה.
אבל בסופו של דבר, זה בדיוק מה שקורה שמשתמשים ב"אמוציות" בשביל לנתח את המציאות, במקום במחשבה והגיון.
ואולי בכלל הבעיה היא בשפה העברית, ובמילה האמביגוטית הזאת שנקראת "שמאלני", וכנראה אבדה בתרגום של הכתבה הזאת.
מי הוא שמאלני? האם כל שמאלני הוא בהכרח סוציאליסט? או שמא ליברל? כלומר – האם אני, שמגדיר את עצמי כימין ליברלי, כלומר, מאמין בשוק החופשי ובכלכלה הקפיטליסט ובכלל לא תומך בהוגו צ'אבס, ובכל זאת יש לי המון ביקרות על הימין הישראלי, על המדיניות הישראלית בשטחים, ואני הייתי מצביע נגד הbrexit, נחשב בעינייך שמאלני או ימני?
הדבר היחיד שהרגשות מאפשרים לאנשים לעשות בניתוח המציאות, הוא ליצור לעצמם דמות קש של אויב, במקרה הזה "שמאלנים", וזה יכול להיות גם "מקסיקנים" או "יהודים" או "מוסלמים" ולהאשים אותם בכל מני אסונות או לייחס להם כל מני תכונות שליליות, למרות שהם בסופו של דבר בסך הכל איש קש בדמיונם של אותו "העם".
הטיעונים בעד ההגרה, שהם אגב מבחינה כלכלית טעונים ימנים מבוהקים, הם קודם כל מוסריים. לא ייתכן שרק בגלל שאדם נולד למקסיקו הוא יצטרך למות בעוני וברעב, בזמן שאתה תבלבל את השכל, רק כי זה "פוגע ברגשות שלך", ועוד אחרי זה לטעון שזה מוסרי. זה מגוכח.
אם כבר הבריטים היו חייבים לקבל את רוב הפליטים המוסלמים, שהרי הקולניאליזם הבריטי הוא זה שגרם את רוב הבלאגן בעולם הערבי. אבל כמובן הרבה יותר קל לחמוק מאחריות בטענה ש"השמאלנים פוגעים לי ברגשות".
אינני יודע מה בדיוק דעותיך לגבי כלכלה, אבל מבחינה מדינית אתה שמאלן לעילא ולעילא. רק איש שמאל מובהק, יקבל ללא ערעור את הטיעון המגוחך המאשים את כל חוליי ארצות האיסלם ב"קולוניאליזם" האירופי. מעניין שגם סין והודו סבלו מהקולוניאליזם, למעשה הן סבלו לאין ערוך יותר מן המוסלמים; ובכל זאת, הם הצליחו להתאושש באופן מופלא. וכל זה רק בחריצות ובכישרון. בלי טרוניות ויללות, בלי אמברגו נפט ובלי טרור.ובמה שנוגע לנושא המאמר, מהגרים סינים והודים, משתלבים במהירות בכל מדינה אליה הם מגיעים ומביאים רק תועלת לכל חברה בה הם חיים, בניגוד משווע למוסלמים, מכל מדינה שהיא.
מכאן גם ניתן להבין את תלונות המקומיים לגבי המהגרים המוסלמים. הם לא "מבלבלים את השכל" ולא טוענים שזה פוגע ברגשותיהם. הם מגינים על עצמם מפני פלישה עויינת, של נוודים חצופים ותובעניים, שמרגישים שהכל מגיע להם, ושהצדק והמוסר לצידם. זה בדיוק מה שאתה טוען, שלמהגרים המוסלמים יש "זכות מוסרית". אפילו אם זה היה נכון – וזה לא – הרי שיש להם גם חובה מוסרית, להתנהג כמו בני אדם, ולא לייצר רבעי פשע ולהתעלק ללא בושה על מערכת הרווחה האירופית. זה מה שהם עושים כבר עשרות שנים, ואלו בדיוק הטענות נגדם. ברור שאתה לא מבחין, או מעדיף לא להבחין, בתופעות הללו, וזה בדיוק מה שעושה אותך שמאלן – אתה לא נותן לעובדות להפריע לתיאוריות הנעלות והמופרכות שלך.
המוסלמים הם דמויות קש? מישהו המציא את האיום שהם מהווים? אתה אמיתי?
אולי כדאי שתספר למוסלמים שהם כאלה. הם ממש יופתעו, ובכלל לא ישמחו לשמוע שמישהו תןפש אותם באופן כזה. מבחינתם, הרושם המאיים והמפחיד שהם עושים, הוא מחמאה, מפני שהם עמלו רבות ליצור רושם כזה. דווקא הניסיון שלך לראות אותם כנחמדים ובלתי מזיקים, נתפס בעיניהם כעלבון כבד וכהשפלה. הבעייה, שאתה ודומיך אפילו לא מבינים זאת. צורת החשיבה שלהם כל כך בלתי מובנית וזרה לך, עד שאתה מנסה להחמיא להם, אבל בעצם מעליב אותם.
יש שמאל וימין בכלכלה ושמאל וימין בחברה ומדינה. לפי מה שכתבת, אתה ימין כלכלי ושמאל רדיקלי, בין מרץ לרשימה המשותפת, בתחום המדיני-חברתי. נראה שאתה לא מודע לזה. או שאתה מנסה להעמיד פנים ולרמות את זולתך ואולי גם את עצמך.
טעות גדולה. ארה"ב נחשבת וגם מכנה את עצמה למדינת מהגרים. אותם מהגרים הגיעו אליה בחוסר כל
לבושים בלויי סחבות עם השכלה נמוכה עד בערות וראו לאן היא הגיע היום. את העבודות שאמרקאי ממוצע איננו מתכוון לעשות עושים המכסיקנים.. גם ילדיהם ישתלבו. הבעיה היחידה היא עם אלה שאינם רוצים להשתלב קרי חלק נכבד מה מוסלמים שעזבו את ארצותיהם מוכות העוני ו השחיתות למען מדינות עשירות אך בכוונתם להפוך אותן מדינות למצב אותן כמו המדינות אותן הם עזבו
יש מהגרים ויש מהגרים. יש בעיות חברתיות קשות מאוד עם קהילות מהגרים באמריקה וכמובן עם המוסלמים באירופה. יש מהגרים שעובדים קשה ורוצים להגיע רחוק. ויש פרזיטים שמדרדרים לפשע כי זה מה שיש מסביבם. לא פשוט. בישראל היו הרבה בעיות חברתיות כתוצאה ממהגרים – עולים שבאו מכל העולם בזמנים שונים. אבל היתה לנו מטרה משותפת. לבנות ביחד את מדינת היהודים. כוחינו באחדותינו ובמוטיבציה שלנו לקלוט עולים שגם רוצים להיקלט בתוכינו.
בדיוק. יש מהגרים ויש מהגרים. המכסיקנים יוכלו להשתלב בארה"ב, לפחות בחלקם הגדול. המוסלמים לא ישתלבו לעולם באירופה, בארה"ב, או בכל מקום אחר. מפני שהם לא מעוניינים להשתלב. כל חפצם הוא להטמיע ולהעלים בתוכם כל חברה, כל דת וכל תרבות שונה משלהם. הם אפילו לא טורחים להסתיר זאת כיום.
כמה מנדטים הוא יהיה שווה בבחירות הבאות לליכוד?
שרה = 2
גרבוז = 5
בוז'י = 10
כבר יש להם 17, עוד לפני שהערבים נוהרים לקלפיות.
כמה אורשר יתן?
"אובמה לא קלט שייתכן כי מעבר לצרכים החומריים יש דבר מה נוסף: קוראים לו אמוציות" – לא, לא קוראים לו "אמוציות". קוראים לו אינטרסים. לקרוא לכל מה שאינו צורך חומרי "אמוציות", כלומר התנהגות לא רציונלית, זה זלזול. הרודנים האפריקנים רוצים לצבור עוד ועוד רכוש כי הם שואפים לכמה שיותר כבוד והשפעה. מוסלמים מתאבדים בפיגועי טרור כי הם רוצים שהאסלאם ישלוט על העולם. מורים מלמדים במשכורת נמוכה כי הם מאמינים בחינוך. די כבר עם הנטיה הזו לזלזל בכל אינטרס שאינו חומרי כ"אמוציות לא רציונליות". אם המעשים שלך תורמים למטרות שלך, אתה רציונלי. מותר לבקר את המטרות, אבל לא כדאי לזלזל.
ההערה של אובמה לגבי המנהיגים באפריקה מעידה יותר מכל על אומרה.
מסתבר שעולם המושגים של אובמה הוא חומרי לחלוטין. רק אינטרסים מהסוג הזה קיימים ורלוונטים.
ועל פי עולם מסוג כזה – מנהיגי אפריקה באמת לא מובנים. (יחד עם עוד כמה דברים לא מובנים – כמו הטרור האיסלמי ועוד)