אידיוטים שימושיים: הבלוג של עקיבא ביגמן

גידי אורשר טועה, ולא מהסיבה שחשבתם

גידי אורשר צודק כשהוא מזהה איומים על הישגי הציונות ותרבות המערב, אבל הוא טועה בענק: לא הדת וקברי הצדיקים הם הבעיה, אלא הברית שכרתה ש"ס של דרעי עם השמאל הכלכלי, נגד החירות, השגשוג וההצלחה

אורשר. צילום: מאיה טאוסינג, פלאש 90

קראתי שוב ושוב את הפוסט של גידי אורשר, ואני יכול לסכם שבהרבה מובנים מבקר הקולנוע של גל"צ צודק: הפוליטיקה הפלגנית של ש"ס, של החבר'ה הרדיקליים מהקשת המזרחית ושל קבוצות אנטי־ציוניות אחרות, אכן מהווה בעיה שעלולה לאיים על הישגי הציונות ועל שגשוגה של מדינת ישראל. אבל האיום הגלום בקבוצות הללו שונה לחלוטין מזה שמציג אורשר. אם כבר ישנה סכנה, היא לא נמצאת בפרקטיקה העדתית ובפולקלור, אלא בפוליטיקה הסוציאליסטית של מי שאורשר מכנה "יללנים מקצועיים".

הבעיה בקבוצות כמו הקשת המזרחית איננה באמונות האישיות שלהם – רובם ממילא חילונים גמורים שלא פקדו מזה שנות דור את בתי הכנסת – אלא בפוליטיקה השמאלנית־רדיקלית שלהם. זו גם הבעיה עם ש"ס של דרעי, שחבר לשמאל האשכנזי הישן במטרה "לשנות את סדרי העדיפויות של החברה" – נגד עשירים, נגד יזמות ונגד הצלחה.

בניגוד לאורשר, אין לי בעיה עם פרקטיקות דתיות, אפילו אזוטריות. כל עוד הדבר נעשה באופן פרטי וברצון חופשי, זה לא מזיק לאף אחד. אבל יש לי אלרגיה חריפה לכל מי שמטיף לשוויון ול"חלוקה מחדש" של נכסים ועושר, ולאזכור יתר של המילים "מדינה" ו"ממשלה" כגורמים שיכולים לפתור בעיות.

אין שום פסול בכך שיזמים, משקיעים ואנשי עסקים שומרים בלבם פינה חמה לפרקטיקות עדתיות ולביקורים אצל קברי צדיקים ורבנים. רבים מבכירי הקהילה העסקית בישראל ובעולם מחוברים בעבותות לאנשי דת, דווקא כתוצאה מהחירות שלה הם זוכים ומהאחריות האישית הרובצת על כתפיהם; הם לוקחים סיכונים עצומים בהשקעות וביזמות, מתוך ידיעה שאף אחד לא עומד מאחוריהם ושאף גורם עם כיסים עמוקים לא יציל אותם במקרה של כישלון. לנוכח עולם סוער ומלא חוסר ודאות, הם עומדים בבדידותם. במצב כזה מוצאים אנשי העסקים משען בדת וברבנים (גם כאלה שכבר אינם עמנו). יש להם מאה אחוז אחריות, ומאה אחוז אמונה. יש אשכנזים שנוהגים כך, כמו שיש ספרדים כאלה. זה ממש לא עניין של מוצא. רבים מהם עומדים מאחורי הצנתורים, הפריות המבחנה והסטארטאפים המתקדמים שאורשר מעלה על נס.

הבעיה איננה במנהגים ואמונות של אנשים, אלא במדיניות שהם מקדמים. וכאן נעוצה הבעיה עם ש"ס, וגם הכשל של האורשרים למיניהם: ש"ס איננה רק תנועה תרבותית שעניינה מסורת, ערכים ואמונות. ש"ס היא תנועה פוליטית כלכלית, שעניינה רחב הרבה יותר: פערים, שוויון, הקצבות ממשלתיות, רגולציה על המשק ופיקוח על מחירים. במילים אחרות: ש"ס של דרעי היא תנועת שמאל כלכלי מובהקת, וככזו היא שותפה מלאה למאבקים ולחקיקה של השמאל הכלכלי הישראלי. חברי הכנסת של ש"ס משתפים פעולה עם נציגי העבודה ומרצ כמעט בכל נושא, והם שותפים מלאים לקמפיינים הציבוריים נגד העשירים ואנשי העסקים בישראל. במובנים מסוימים, ש"ס מסוכנת יותר מהשמאל החילוני: השילוב של תרבות הקיפוח וה"מגיע לי" יחד עם השימוש הנרחב בזהות עדתית ודתית, יצר מפלצת סוציאליסטית כבירה שכוח הגיוס שלה עוצמתי הרבה יותר מהדיבורים על "סוציאל־דמוקרטיה" של היחימוביצ'ים.

ש"ס ומנהיגיה עלולים לסכן את הישגי הציונות והקדמה לא בשל אמונותיהם האישיות וביקוריהם בקברי הצדיקים, אלא בשל הסוציאליזם הלוחמני שלהם. זה בכלל לא קשור לכך שהם מזרחים; הרי בעלי בריתם הגדולים הם האחוס"לים הישנים מהשמאל הישן, חבריו ועמיתיו של גידי אורשר: יחימוביץ', גלאון ושפיר, אויבי החברה החופשית.

אם יש משהו שמאיים על העולם שיצר את פייסבוק והוליד את 'כיפת ברזל', הרי שאלו הניסיונות לדכא את הרוח החופשית, לבלום את היזמות ולאכוף על החברה שוויון מלאכותי באמצעים כוחניים. כאן אין הבדל בין ש"סניקים עטורי זקן ורגלי תרנגולים, לאורשרים מזדקנים וצדקניים במגדל השן של הרדיו הציבורי.

ירצה או לא, בכל הסוגיות החשובות אורשר נמצא בצד של החושך, הדיכוי והדעיכה התרבותית. ושם, גם קמע של הרבי לא יוכל להושיע.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

20 תגובות למאמר

  1. כן, מרץ היא אוייבת החברה החופשית. המפלגה שנלחמת על זכויות האזרח ועל החופש שלו, בניגוד לליכוד שרק מפילה עוד ועוד הגבלות על חופש הביטוי.

    1. מרץ נלחמת על זכויות האזרח, אין ספק. השאלה רק איזה אזרח? ה"אזרחים" מאריתריאה למשל?

    2. כתוספת מרץ למר"ץ, דרעי נותן אזרחות ל 2,000 פלשתינים – איחוד משפחות. וגם מעמד פליט למסתננים. זכויות אזרח עאלק.

  2. כן, מרץ היא אוייבת החברה החופשית. מרץ נלחמת על זכויות האזרח של כולנו, בניגוד לליכוד שממשיך להפיל עוד ועוד הגבלות על חופש התנועה, הביטוי וכו'. ראה למשל חוק החיפושים של המשטרה, חוק "הטרור" , חוק החרם. כל מיני חוקים שלא יעצרו את הטרור בשום צורה אבל יסתמו את הפה למי שלא תומך בדרכה של ממשלת הימין.

  3. אז בשם החופש, רוח האדם, שגשוג והצלחה הכותב בודאי תומך במי שבחר לעזוב את ישראל לטובת עולם כלכלי מוצלח יותר, מדינות בעלות חופש גדול יותר , מדינה בה יוכל העוזב למצות את כישרונותיו ולהצליח.
    כמובן שארה"ב עם החזירות הקפיטליסטית שמדינת ישראל תלויה בה ועשוה דבריה היא המודל המתאים.
    עם הפערים החברתיים, מספר חסרי הבית, קוטביות גזעית/עדתית וכדומה.
    עולם בו 99 אחוז מהעושר שייך ל1 אחוז מהאוכלוסיה הוא הדגם הרצוי.
    אז אם כך מן הראוי בעלי הנכסים וההון יקדישו יותר זמן ומאמץ להגן עליו כי למי שאין אין גם מה להפסיד

    1. תגובה של מי שלא למד דבר.
      סיסמאות ועוד סיסמאות מלוא החופן.
      מחשבה שטחית. בלי נסיון להביט רובד או שניים עמוק יותר.

    2. הסיוע של ארה"ב מהווה כיום 1% בלבד מהתל"ג ואפשר לוותר עליו ללא שום בעיה. יש כיום חלופות טובות יותר וזולות יותר כמו המקביל הסיני ל F-35. רק בזכות הקפיטליזים יכולים קבוצות מיעוט לצמוח כלכלית ורואים זאת בארה"ב, היוצא מהכלל בארה"ב זה השחורים ויש לכך סיבה אחת בלבד קוראים לזה התא המשפחתי ואסביר.
      80% מהילדים השחורים לא יודעים מי זה האבא שלהם וגודלים במשפחות חד הוריות, יתרה מזאת גם האחים והאחיות אינם מאותו גבר וזו הסיבה המרכזית לכשלון השחורים בארה"ב.
      כמובן שכולנו מזועזעים ממה שרקה בדאלאס טקסס אבל אף כלי תקשורת אינו מזכיר את הנתון המדהים הבא:
      בחמש השנים האחרונות נהרגו בשיקגו יותר אנשים (רובם שחורים ע"י שחורים) מאשר חיילים באפגאניסטן ועיראק ביחד. ומה בדיוק עושה הנשיא השחור הראשון??? מדבר על הגבלת נשק, וכולם מתעלמים מהעובדה שחוקי הנשק בשיקגו הם המחמירים ביותר בארה"ב.
      צודק כותב המאמר הקהילה השחורה בארה"ב כמו גם דרעי המושחת וש"ס צועקים על היום "מגיע לי"

    3. הפערים בחברה נובעים מפערים במנת המשכל, זה הכול, יוסי ילד שלי מוצלח.

    4. בארה"ב ובגרמניה אחוזים דומים של חסרי בית. התופעה נפוצה בערים גדולות, ופחות קשורה למשטר כלכלי כזה או אחר. הסיבה שבגללה חושבים שבארה"ב באופן מובהק יותר הומלסים ממקומות אחרים, היא כנראה הצורה שבה הדבר בא לידי ביטוי בקולנוע האמריקני.

  4. אורשר וכל חבר גרבוזיו מפחדים באמת. הם חשים שהמדינה משתנה מול עיניהם והם באמת נמצאים במצוקה אמיתית. מקורות הציונות בעיניהם הם התנועה הציונית ותו לא ולנגד עיניהם הם רואים שהיא משתנה. לא הגרעין של השמאל מבית מדרשה של מפלגת העבודה והקיבוצים קובעים היום, אלא המתנגדים הקבועים שלהם, צאצאיו של "האיש שיושב ליד בדר". הם שחברו יחד עם הדתיים, שגדלו הרבה יותר מהכוח שמפאי רצתה לתת להם. גם לדמוקרטיה יש גבולות…
    מצוקה וחרדה נוראה מדברת מתוך דבריו של אורבוז (הלחם של שני הוגים דגולים).

    כיום אני מבין עד כמה חשובה משנתו של הרב קוק.
    כל מי שהתחנך בדרך כלשהי על משנתו, יש בו הרבה יותר תקוה ואמונה.
    הוא יודע שמקורות הציונות אינן צירוף מקרים פוליטי מסוים שאיפשר את הקמתה של מדינה חילונית ליברלית (שזרקה הרחק ליד הגבול ובלב המדבר את כל הגורמים העלולים להפריע לה להיות מה שהיא), אלא שמקורות הציונות הם מהשאיפה העמוקה וההיסטורית של עם ישראל לשוב לארצו, מכח חזון נביאי התנך (ככתוב במגילת העצמאות…).
    ולכן, גם אם הממשלה גרועה עד מאד, גם אם נעשים בארץ עוולות נוראות בתחומים שונים (היחס לצד"ל, זנות וסחר בנשים, חילול שבת, זהות ישראלית מטושטשת, תאונות דרכים ועוד, הרשימה ארוכה) שעלינו להילחם בהן ולנסות ככל יכולתנו למנוע אותן, אך הכיוון אינו משתנה.
    המדינה הזו תפרח, תגדל, תיבנה, תתפתח ותשתפר אך ורק מכח החזון העמוק של הדורות.
    אנו נמצאים כיום בתקופה בה רואים כיצד הנהר מתפתל ופורץ לו כיוון חדש, ושינוי זה הוא מאד קשה לאלה שחשבו שהנהר יזרום לכיוון שלהם.
    הציונות הדתית הוכיחה שהשלטון יכול להיות בידי שרון, רבין, אולמרט, נתניהו ואפילו אורשר, אך האמונה בכוחה ובצדקה של המדינה אינו תלוי ברגע פוליטי מסוים. היו שלא אמרו תפילה לשלום המדינה בימי רבין, אך הם נשכחו. מאז רק התפתחנו. לאורשר אין את מקורות התקוה הללו ולכן הוא זועם, כועס, קוצף ויורה רשף לכל כיוון. הוא באמת לא רואה אור.
    מזל שהוא רק מבקר קולנוע מנומנם ולא פוליטיקאי, כי אם פוליטיקאי אוחז בכזו תפיסה, הוא יעשה מעשים קטסטרופליים כדי למנוע את ההתרסקות הצפויה של המדינה[, למשל – הרס עשרות יישובים פורחים, כדי "להציל את המדינה" (אראל מרגלית, ברק).
    אך אין לנו דרך חזרה!
    אנו הולכים רק מזרחה! (רק ציטטתי את המנון הציונות "ולפאתי ציון קדימה, עין לציון צופיה).

    1. לאמיתו של דבר, כמה פוליטיקאים כבר עשו מעשים קטסטרופליים כאלו. השמאל, בערמומיותו הנחשית, יודע תמיד להציב דמות בובה של פוליטיקאי ימני, או ימני לשעבר, כמו שרון ואולמרט, שיובילו למעשים אלו. לעיתים זה מתבצע ברמייה, כמו במקרה של מנחם בגין שסובב בכחש בידי אהרון ברק, ולפעמים בסחיטה – עיין ערך שרון ותיקיו הפליליים, שנסגרו לפתע, בעקבות הנסיגה מעזה. בדרך זו, לאנשי הימין לא נותר למי לפנות ובפני מי להתלונן. ואנשי השמאל מקשקשים בהנאה על "דברים שרואים כביכול מכאן, לא רואים משם". כלומר, להעמיד פנים כאילו ראשי הימין שינו את דעתם מסיבות ענייניות ולא אינטרסנטיות.
      זה בדיוק התהליך שמתרחש כיום כלפי נתניהו. נסיונות בלתי פוסקים לתפור לו תיק, כדי שיהיה חשוף לסחיטה פוליטית. ולכל החפצים בהמשך קיום המדינה, נותר רק לקוות שהניסיונות הללו ייכשלו.

  5. הדבר החמור והשפל ביותר שדרעי ושאר ראשי ש"ס עושים, הוא גניבת דעתם ובעצם גניבת קולותיהם של כל המצביעים להם. כפי שסקרים לא מעטים הוכיחו, רובם המכריע של בוחרי ש"ס, הם ימניים; ואילו דרעי וחבריו הם אנשי שמאל מובהקים, והם גוררים את תומכיהם לשמאל שוב ושוב, בכל הזדמנות שהם מוצאים. למרבה המזל, לפעמים הם לא מצליחים, או לא מעזים, לעשות זאת. למשל, לאחר הבחירות האחרונות, לנוכח הישגי הליכוד והימין בכלל, דרעי נאלץ להצטרף לממשלת נתניהו, למרות שהכל ידעו כי זה ממש לא היה מה שרצה לעשות.

  6. יש לי תחושה שאורשר לא דיבר דווקא על אנשי עסקים שמנשקים מזוזות.
    אגב, ש"ס היא "שמאל כלכלי" בערך מאז היווסדה.

  7. אז הסוציאליזם. הוא הבעיה. לפחות אתה קורה לילד בשמו.
    ומי המודל של הסוציאליזם המזוייף הקיים בישראל אם לא הקיבוצים? בדיוק אלו שיצרו את התרבות הגזענית האשכנזית (הציונית?), כזו שגוזלת את אדמות המדינה מצד אחד ומדירה באמצעות וועדות הקבלה מזרחים ואחרים.

  8. המממ מה הפוסט הזה בא להכשיר את השתלטות דרעי על אדמות הכנסייה בירושלים ואיפוס ערך הדירות של השוכרים?
    אכן חברה כלכלית, סוציאלית? הפוך גןטה הפוך.

  9. א. משעשע לדבר על "כיפת ברזל" כמייצגת יזמות וליברליזם-
    רפאל היא חברה ממשלתית, ופריצות הדרך התשתיתיות שלה היו כשהיתה יחידת סמך של משרד הביטחון, בימי המערך העליזים. אז פותחו התמוז (אבי משפחת הספייק/גיל), הפיתון-4, והמכ"מים (של אלתא, חברה ממשלתית בעצמה), שהם הבסיס ל-"כיפת ברזל".

    ב. באותו אופן, משעשע לדבר על דרעי כסוציאליסט;
    סוציאליסט שקיבל שני מיליון ש"ח מנוחי דנקנר
    פעיל שיוויון שקיבל מאות אלפי ש"ח מלב לבייב, מרטין שלאף ופיני רובין

    נוחי דנקנר ותשובה, למשל- הם יזמים? הם ליברלים? הם תרמו למדע ולתעשיה? באמת יש עליהם "אחריות כבדה", או שהם טרחו לחלוק אותה עם הממשלה, דרך מערכת יחסים מסועפת עם "לשעברים" שקיבלו מהם משכורות גדולות?

    איפה הטייקונים האלו וחבריהם הפוליטיקאים יושבים בחלוקה סוציאליזם/שוק חופשי?
    אולי המשואה האמיתית היא מגזר ציבורי חזק ויעיל/קפיטליזם של מקורבים?

  10. בל נשכח מי אלו האנשים כמו גרבוז אורשר ומרעיו הלא ידוע שרוב האשכנזים הם כוזרים ורוב קבוצות הדתיים
    והחסידות האשכנזים הם לגמרי אינם יהודים .יש להם דת משלהם בדיוק כמו שבטי האפריקנים שטוענים שהם יהודים
    אז אורשר ומרעיו הם פשוט אפסים כוזרים .