התקשורת בישראל היא ראש החץ האסטרטגי במאבק נגד היכולת של ממשלת ימין נבחרת לשלוט ולממש את המנדט שלה. את המציאות המעוותת הזו מנסה נתניהו לשנות
ב־16 ביוני השנה קרא רב־אלוף במיל' אהוד ברק למרד נגד הממשלה החוקית. "אם הממשלה לא תתעשת, יהיה על כולנו לקום ממקום מושבנו הנוח ולהפילה", אמר בכנס הרצליה. הוא הציג נימוקים סדורים לצורך בהפלת נתניהו, שלא זה המקום להפריך אותם, אבל חשוב להזכיר את אמירת היסוד שלו: "אם זה נראה כמו ניצני פשיזם ונובח כמו ניצני פשיזם, אז זה ניצני פשיזם… ממש כך". זו הייתה סיסמת גיוס. לפי ברק, ממשלת ישראל היא ממשלה פשיסטית ולכן יש להפילה.
זעקת הקרב של אהוד ברק לא נפלה על אוזניים ערלות, חרף העובדה שאף פרשן לא מייחס לו יכולת להיבחר שנית כראש ממשלה. האדם השני שהוא בעל ההשפעה הגדולה ביותר באליטה הישראלית הוא עמוס שוקן. כפי שהתגלה דווקא בפרשת ציור העירום של איילת שקד, האיש חסר כל חוש מוסרי. זה אדם שאינו מבחין בין טוב לרע, ואין לו תגובה אינטואיטיבית של מותר ואסור. מפחיד לחשוב שזה האיש שמעצב את דעת הקהל בקרב הברנז'ה העיתונאית ומעבר לה.
אלה נתוני רקע לדיון ההיסטרי העכשווי בנוגע לדחיית הפעלתו של תאגיד השידור הציבורי, והחוק שנועד לאפשר למתחרים נוספים לגשת למכרז על הפעלת ערוץ הכנסת. הכול קשור ביכולת ההשפעה של ראש הממשלה הנבחר, ובמשמעות התפקיד הזה. פעולתו המוגבלת של ראש הממשלה נתניהו בנוגע לשני כלי תקשורת ציבוריים היא ניסיון מזערי להשפיע על עתיד השידור הציבורי. היא רק חושפת את המגבלות העצומות שמוטלות עליו בתחומים חשובים של מדיניות הפנים.
לא מצליחים למנות רמטכ"ל
כדי להבין זאת, צריך לראות איפה נתניהו וממשלתו כן מצליחים להשפיע: במדיניות חוץ וביטחון, ובכלכלה. גם בתחומים אלה נתונות ידי הממשלה באזיקים, אבל אי אפשר שלא לראות השפעה. הסיבה היא שאלה שני תחומים רחבים, שמי שמבקש לחבל במדיניות הממשלה בהם מוגבל לגזרות צרות מסוימות, וכדי לגרום לתקלות אסטרטגיות גדולות באמת נדרשת פעולה מאוד רחבה שאפילו מתנגדי נתניהו אינם מסוגלים לה.
בשני התחומים, מילת המפתח היא "יציבות". על רקע כל הכוחות מבחוץ ומבפנים ששואפים לערער את היציבות במדינה, כפי שראינו בנאומי ברק ויעלון, יציבות היא שם המשחק. לא לאפשר לאותם כוחות להפיל את הממשלה או לגרום לפרצות גדולות בחזיתות הביטחוניות והכלכליות. בשני התחומים אפשר להגיד שראש הממשלה מימש את יעדיו, כאשר ההתנגדות אליו שוחקת את הישגיו בתחום הצמיחה ובתחום המלחמה בטרור, אך לא יותר מזה.
בתחום התשתיות מתקיימת תנופת עשייה גדולה ומתמשכת, שתושבי הצפון ובעיקר הדרום חשים בה היטב. שוב, הסיבה העיקרית היא היעדר יכולת לחבל בכל רוחב החזית. היכן שניתן, הדברים נעשו במשך שנים באמצעות בג"צים ופעילות "ירוקה". הדוגמה הבולטת היא קו הרכבת המהירה בין ירושלים לתל־אביב. אך קיומו של שר בולדוזרי שפועל בעקביות מזה שנים, ישראל כץ, מאפשר לממשלה להשיג כמעט את המקסימום בתנאי הביורוקרטיה והחסמים הידועים.
אבל ישנם תחומים שבהם ראש הממשלה מגלה פעם אחר פעם שהשלטון נמצא בידי הדרג הפקידותי או מערכת המשפט. זו תולדה של "המהפכה החוקתית" מלפני 23 שנה, שהתבצעה ללא בסיס חוקי. מהפכה זו הייתה מלווה גם בהשתלטות תקנונית וביורוקרטית של פקידים, שאינם מתחשבים בדרג הפוליטי הנבחר. אבל המהפכה הזו לא הייתה משמעותית כפי שהיא היום אלמלא חלחלו ערכיה למעמקי המנגנון הצבאי על תורות הלחימה שלו ועל תפיסת הפיקוד של צה"ל, מהצמרת ועד הקצונה הזוטרה.
הנדבך העיקרי של המהפכה זו התמיכה התקשורתית. כך אפשר לראות שכל ניסיון לרפורמה מתבקשת בשיטת הבחירה של שופטי בית המשפט העליון נתקל במתקפות נגד חסרות רסן. יתר על כן, מערכת אכיפת החוק הפכה לכלי בידי גורמי השפעה בתקשורת. אלה הציבו למשטרה ולפרקליטות מטרה קבועה: להפליל את ראש הממשלה נתניהו.
התחומים הנוספים שבהם הממשלה איננה יכולה כמעט לחולל שינויים הם החינוך, השידור הציבורי וצה"ל. כדי להתחיל בנטרול השפעות המהפכה של 1993 צריך קודם כול להחליף את הרמטכ"ל וחלק נכבד מצמרת צה"ל. מה שהתברר בשש השנים האחרונות הוא שממשלת ישראל לא מצליחה למנות את הרמטכ"ל שהיא חפצה בו. אפילו שר ביטחון קיקיוני כמו עמיר פרץ הצליח למנות ללא שום קושי את גבי אשכנזי; אך בני גנץ נבחר כבר על תקן של ותק, חרף מחדליו בדרגות הפיקוד הבכירות. כשהגיע תור מחליפו, הממשלה כבר יישרה קו עם הקו המפלגתי של מערכת הביטחון ואישרה את גדי איזנקוט. ראש הממשלה התרכז בתחומי השיפוט שלו – השב"כ והמוסד, והצליח יחסית כשהעביר מינוי של מפכ"ל משטרה שלא היה מקובל על הקצונה הבכירה במשטרה וגם לא על מערכת שוקן.
תיבת התהודה של 'הארץ'
אך התחום שבו הוגבל נתניהו יותר מכל האחרים, ומסיבות ברורות, זהו תחום התקשורת. די באפיזודה התיאטרלית המגוחכת של ארגון היוצרים, שחדר למשרדי ההסתדרות וחבריו נשכבו באקט מחאה מתוקשר על הרצפה. האם ברור מה הם עשו? ארגון שחבריו פועלים בצוותא באקט מחאה קיצוני התערבותי כזה, בסגנון "פעולה ישירה" – יש להניח שלא רק הפעולה אחידה אלא גם המחשבה אחידה. מי ששוכב יחד, כנראה גם חושב יחד. בניגוד אולי לכוונתם, הם הפגינו את העובדה שיש להם קו אחיד. הם פעלו ברוח ההנחיות ההיסטריות של הפרשנים המובילים בתקשורת. סיסמאות הקרב הפעם: חיסול חופש הביטוי, ארדואן. כל זה בגלל ההחלטה המשותפת של מזכ"ל ההסתדרות וראש הממשלה לדחות את הפעלת תאגיד השידור הציבורי.
הפעם הקרב בין נתניהו לתקשורת לא קשור ל"אישיותו", ל"אובססיה" שלו עם התקשורת וגם לא ל"אובססיה" של התקשורת נגדו. נתניהו מוביל מהלך גדול של חזרה לציונות. הוא מצליח להוביל מדיניות חוץ שאיננה תלוית־תהליך־שלום מול הפלסטינים. לאחר שחלום השלום של השמאל התפוגג, הם חוששים שבהמשך יתפורר גם הפלסטיניזם עצמו – הרעיון של לאומיות פלסטינית שתמצא את ביטויה במדינה עצמאית לצד ישראל, או במקומה. בהקשר הזה, התקשורת היא חלק ממערכת ההתנגדות לממשלת הימין בראשות נתניהו.
לתקשורת יש היסטוריה מסוימת בישראל, וכבר דובר על כך רבות. נתניהו הצליח לבצע מהלך אסטרטגי אחד, שאכן פגע בתקשורת האפילפטית ומעוותת־הערכים בישראל, עם יסודו של 'ישראל היום'. מה שהעיתון והמדיה החברתית הצליחו לעשות זה רק להגביל את רוחב ההשפעה של התקשורת הקיימת. בחלקיה העיקריים, התקשורת הציבורית נתונה תחת ההשפעה ההיפנוטית של שוקן ושות', זאת באמצעות הפיכתה לתיבת תהודה של פרשני 'הארץ' הידועים. לפי תפיסת נתניהו, התקשורת, יחד עם שלטון בג"ץ והפקידים, הם האיום העיקרי על הדמוקרטיה. בישראל זו למעשה דמוקרטיה מוגבלת או מגומדת, כפי שהוכח במקרה המבחן הגדול של ההתנתקות לפני 11 שנים, וכפי שהוכח בבחירות לפני שנה וארבעה חודשים.
נתניהו היה ער לכך שעם תחילת הפעלת תאגיד השידור הציבורי נקרתה הזדמנות להשפיע על עתיד התקשורת בישראל. ספק אם באמת יוכל להשפיע. הרפורמות הקודמות במערך השידור הוכיחו שמדובר רק בשיבוט של ההרכב והסגנון בכלי התקשורת הקיימים. ראה ערוצי הרדיו המקומי. להפוך את התאגיד לשיבוט של גלי צה"ל לא יתרום רבות לשינוי. כן, נכון. יאיר שרקי.
התקשורת בישראל היא כוח אסטרטגי, שמשפיע בצורה מכרעת על דרך הפעולה של פקידי השלטון בישראל תוך נטרול הממשלה הנבחרת; ומה שיותר בעייתי, זהו כוח שמשפיע על דימויה של ישראל בחוץ לארץ. במילים אחרות, נתניהו מנסה להמציא את הציונות מחדש תוך שהוא שוחה באוקיינוס פוסט־ציוני ואנטי־ציוני.
בסופו של דבר קשה לראות כיצד תאגיד השידור הציבורי, שייפתח במוקדם או במאוחר, יהווה נדבך בתקשורת מיינסטרים ציונית. הדבר היחיד שאפשר להגיד: עדיף גוף שידור ציבורי, אפילו בעל נטיות שמאליות, מאשר ביטול גופי השידור לטובת הפרטה מלאה. בתוך זרם הרב־תרבותיות והשסעים, אין תחליף לגופים כמו קול ישראל וגלי צה"ל, גם אם זה יהיה תחת קורת גג ארגונית חדשה.
"עדיף גוף שידור ציבורי, אפילו בעל נטיות שמאליות, מאשר ביטול גופי השידור לטובת הפרטה מלאה".
לא נכון- עדיפה הפרטה מלאה. עדיפה בהרבה.
מסכים איתך לגמרי
לא מסכים איתכם בהחלט.
חשוב לשמור על שירות שידור ממלכתי אחד, שיהיה חייב לשמור על רמת מקצוענות גבוהה, כך שגם דיווחיו יהיו שקולים, מקצועיים והגונים. הרשות תהיה מחוייבת להביא לידי ביטוי את כל הזרמים הפוליטיים והחברתיים בחברה הישראלית במינון הנכון בתואם את גודלם היחסי באוכלוסיה.
לצד זה חייבים להקים ערוצי חדשות בעלי גוון ימני במספר הקיים ונשלט ע"י השמאל. כלומר, מול 2 ו-10 נכון להעניק זיכיון לערוץ 20 ולעוד ערוץ אחד נוסף, במכרז פתוח, אבל שיוגדר בו מטרותיו החברתיות.
אתה כותב מילים ריקות: "ממלכתי….מקצוענות גבוהה..דיווחים שקולים, מקצועיים והגונים… להביא לידי ביטוי את כל הזרמים..".
זה לעולם לא יקרה, זה מעולם לא קרה, זה מנותק מהטבע האנושי בכלל, ומהתרבות התקשורתית והפוליטית בישראל בפרט. אין חיה כזאת.
ברגע שיינתן כוח לגורמים מסוימים להכתיב את תפיסת עולמם ללא בקרה, הם יעשו זאת בחדווה. שוב תיווצר כאן עריצות המיעוט- במימון הרוב.
כך נהגו ברשות השידור ובמונופול הזכייניות בעבר, וכך ינהגו בעתיד. רק ביזור הכוח- רק הפרטה. אין פתרון אחר.
בבואו לתרץ את מסכת כישלונותיו של נתניהו שב מר לורד שוב ושוב לסגנון הערבי של בריחה מאחריות והטלתה על גורמים חיצוניים. האמת היא שנתניהו כבר מזמן אינו איש ימין ויתרונו היחיד הוא שהוא פחות גרוע מהחלופה משמאל. למה אחראי נתניהו? הרי לכם רשימה חלקית. לליכוד אין מצע. מדוע לא נעשה דבר בשדה לוויתן שנים רבות? הקיפאון רב השנים נגרם עקב וועדות שישינסקי וטרכטנברג. מדוע נערכת הביטחון כושלת? נתניהו מינה את בוגי, אחד הגנרלים הכי גרועים ומסוכנים שנעלו נעליים גבוהות בקריה. לשר ביטחון ללא שום אילוץ פוליטי. מי השיג 12 הפסקות אש במלחמה של 51 יום? מי שמינה שר ביטחון שקציניו טענו שוב ושוב שהאויב מתחנן להפסקת אש. מדוע לא הוגבלה מערכת המשפט? נתניהו בלם כל נסיון לקצץ בסמכויות היועץ המשפטי ובג"ץ. הדיור מתייקר? זוכרים את הסופר טנקר של הוד"לים?. האיש השמן על האיש הרזה? בתקופת נתניהו מספר המועסקים בשרות הציבורי גדל ביחס למועסקים בשוק הפרטי. מי הקפיא את הבניה בירושליים וביהודה ושומרון? אותו אחד שביטל את המצע. מי מציע לממן שתי רשתות שידור יקרות במקום אחת (שתהיה כושלת כמו הראשונה)? הליברל שתחת שילטונו יש עדיין צורך בזכיון/רישיון כדי להקים גוף שידור. מי מממן חשמל לאויביו? מי נלחם בסכנה גרעינית באמצעות נאומים בלבד?. נתניהו אכן פוליטיקאי מוכשר אבל אובד דרך וחסר כל כושר ביצוע.
חייל זקן הזדקנת ואולי גם ראייתך חלשה יותר .זה יפה ש0מולני רוצה שנפעיל כוח גדול איראן
ומה עושים 0מולנים כשרק מדברים בקונגרס ? אוי אוי אוי אנחנו מקלקלים את היחסים עם הטובה
והחזקה בידידותנו .אדון 0מולן האנד ברקס שלך נעול ,איך אתה בכלל רוצה לנסוע ? .אנחנו לא
קלקלנו שום דבר ,מי שקלקל זה הנחש השחור של האחים המוסלמים ,שהגיע ברמיה לבית הלבן .
יש בליכוד הכל כולל הכל אבל אתה הזדקנת ולא רואה בעיקר את מה שלא רוצה לראות .לא באתי
כדי לפקוח את עיניך החסומות .רק מציע לך צא מהקונכיה הקלישאית שלך אל מרחבי ישראל ולא
תכיר אותה .כבישים, רכבות, שדות תעופה, בנייה המונית .אלה העובדות .
אכן מנהיג בינוני, אבל עדיין יש לו מספר הישגים ובראשם מצב כלכלי טוב יחסית לשאר ארצות ה OECD כמובן שקשה לקחת ממנו את וכמובן ההישג העיקרי שלו : שמירה על יציבות כמעט בלי להסתבך ביטחונית בזמן שכול המזרח התיכון עולה באש- כל זאת בעודו עומד בלחצים של אובמה בעל שתי הידיים השמאליות אשר במודע או מחוסר יכולת רק דירדר את האיזור האסוני שניקרא הלבנט למימדים של רצח עם.
כאמור הכול יחסי, אבל כשמשווים את נתניהו לשורת מנהיגים ישראלים שסיבכו אותנו במילחמות כושלות או בהסכמים חצי אפויים שהביאו לצונאמי של טרור ובעיות אחרות- נתניהו יוצר יחסית בסדר.
נתניהו הוא פוליטיקאי, לא מנהיג. המצב הכלכלי הטוב ביחס למערב נובע משתי סיבות: 1. דמוגרפיה שונה (ילודה גבוהה=אוכלוסיה צעירה) 2. יזמות וחדשנות שמאפיינות יהודים בכל חברה שאיפשרה להם זאת. ממשלת נתניהו בעיקר הפריעה לכלכלה ונתניהו עצמו לא הוליך שום מהלך כלכלי משמעותי כגון הפרטה, הפחתת רגולציה וסחר חופשי. מועצות ייצור, רשיונות יבוא ומכס, חברות ממשלתיות מפסידות, גופי ממשל לא מתפקדים בכל אלה לא עשה דבר. יש לו מספר (קטן) של שרים שעושים עבודה טובה (כץ, ארדן) אבל הוא רואה בהם איום וכדרכו ינסה להכשיל כל מהלך שלהם, כמו הסיפןר האחרון של רשות השידור והתאגיד. למרבה הצער הפוליטיקאים הבכירים בליכוד חסרי אמביציה ואיש מהם אינו מעז לצאת כנגדו.
כמו שהגיבו כאן לפני, קשה מאוד, קשה להחריד, לייצב את המערכות ולהחזיק מעמד נגד צונאמי ההרס של אובמה. ונתניהו עושה עבודת הגנה סיזיפית ומעולה, כנגד סיכויים בלתי אפשריים, בשבע וחצי השנים האחרונות. הוא עושה זאת בתחום הכלכלי, ועוד יותר מכך בתחום המדיני-ביטחוני. ואת זה איש לא יוכל לקחת ממנו.
"חייל זקן" של מפא"י.
גם אם תחזור אלף פעם על סיסמאות השמאל השחוקות, לא יעזור לך.
היתרונות וההישגים שהביאה ממשלת הימין של נתניהו עולים בהרבה על חסרונותיה, על אף שטיפת המוח השקרית של השמאל. לא תוכלו להכחיש את העובדה שכל הטוב שמתרגש עלינו עכשיו קורה בתקופת שלטון הימין ובזכותו, ונראה גם שתקופת פריחה זו לא תסתיים בשנים הקרובות.
צביעותכם אינה מפתיעה, שכן כשדבר מה שלילי מתרחש, אתם נחפזים להדביק זאת לנתניהו.
אבל כשדבר מה חיובי קורה- למשל, החמאס שמשותק ולא יורה כבר שנתיים- ולא מחוסר יכולת- אתם ממהרים לתת לזה הסבר שאינו קשור לנתניהו, לימין, לדתיים, לחרדים או למזרחים שנואי נפשכם.
לאחרונה נתניהו נפגש עם שבעה מנהיגים אפריקאים מאוגנדה, אתיופיה, קניה, רואנדה, דרום סודאן, טנזניה וזמביה, וחתם איתם על הסכמי סחר, השקעות ושיתופי פעולה חשובים. מילה טובה בתקשורת? יוק. בעיקר דברי בלע והרבה האשמות מרירות על "ביזבוזים", אבל בין אם עלותו היא 12.5 מיליון או 28 מיליון שקל העלות הזאת בטלה בשישים לעומת הרווח האדיר של מיליארדים למדינת ישראל. שתיקה.
השאלה מה מחרפן יותר את השמאלנים – שהימין עושה את כל זה או עצם העובדה שישראל מתחזקת?
התקשורת עשויה מקשה אחת, והיא מגוייסת כל כולה להדחת נתניהו, משימה שנכשלת כישלון חרוץ שוב ושוב. לא לעולם חוסן: נתניהו לא ישלוט לנצח. אבל, גם השמאל לא יוכל להחזיק במוקדי הכוח במדינת ישראל עוד זמן רב, שכן הסדר הישן מתערער, ומי שעולה הוא הימין.
חייל זקן:
1. כל מי שבפוליטיקה הוא פוליטקאי. זה לא ביטוי שלילי. אבל הוא הטוב הפוליטיקאים כי הוא הצליח לנצח כנגד כל הסכויים והוא שוב רוה"מ כבר 8 שנים.
מנהיג? את זה נדע בעוד עשור או שניים. כי מנהיג הוא זה שמצליח בראייה היסטורית וכשלונותיו הקטנים נמחקים/נשכחים. בכל מקרה, בשיטת הבחירות שלנו, קשה לבעל פוטנציאל מנהיגות להביא את יכולותיו לביטוי מלא. אבל אם הוא לא מנהיג, כיצד הוא הצליח להניע את כל העולם להפעיל מדיניות חרם כנגד איראן |(עד שאובמה הכשיל את המדיניות הזאת מאידיאולגיה פרטית שלו המהולה לפי 'לשונות רעות' גם משלמונים בסתר מהאיראנים! – למשל: העברת 400,000 דולר לאיראנים לשם שחרור 4 חטופים אמריקאים שישנה סברה שהוסכם שחצי מהסכום יועבר בסתר לחשבון חסוי של אובמה בפנמה). מנהיג נאבק גם מול משברים, ובעיקר במשברים נחשפות יכולותיו. גדולתו של נתניהו היא שהוא בכלל מנע משברים של ממש לישראל.
2. דמורגפיה – חצי מהאוכלוסיה צעירה מגיל 25 היא דווקא כלכלה שמייצרת פחות עבור יותר בני אדם ומכאן שדווקא במצב כזה קשה לחברה לשמר גידול בהכנסות וברווחים, ובכל זאת ישראל מתעצמת בכלכלתה ושומרת על יציבות כלכלית ושיעורי תעסוקה גבוהים כשבודקים מול יתר מדינות ה-OECD. מכאן שדווקא צריך להוקיר את נתניהו על שהצליח לאזן ולא להכניס את ישראל לגרעונות שנובעים מהוצאה הכרחים לתמיכה באוכלוסיה הצעירה שבהכרח היא לא מייצרת הכנסות.
3. מה הפריע לישראל להיות חדשנית בשנות ה-50, 60, 70? האם זה מקרי שחדשנותה של ישראל פרצה לדרך תחת שלטון ימין דווקא? החדשנות פרצה דרך בשנות ה-90 בעת שלטונו הראשון של נתניהו ומזה 8 שנים ישראל הפכה לבירת הייטק שאליה מהגרים עשרות אלפי צעירים ממדינות העולם כדי להשתתף בעשייה כאן.
4. ממשלות נתניהו נתנו גב לפעילות הכלכלית של חברות ישראליות ובינ"ל בארץ וכמו שציינתי בסעיף הקודם, הגידול האדיר בפעילות ההייטק הוא רק גולת הכותרת והתוצאה המובהקת של מהלך זה. אבל לצד ההייטק יש פרוייקטים חקלאיים, רפואיים, מדעיים שישראל היא מרכיב מרכזי בקואליציות מחקר ופעילות בינ"ל. ישראל הפכה ליצואן הגדול ביותר בנושאי הסייבר (ציוד הסייבר הישראל משולב במערכות הרשידות ביותר של כל 15 ארגוני המודיעין האמריקאיים, הבית הלבן, הפנטגון ועוד). ישראל היא מדינה מרכזית בפרוייקט Horizon 2020 (ישראל היא המדינה הלא-אירופאית היחידה בפרוייקט והיא אחת משתי המדינות שמקבלות יותר כסף למחקר, מהכסף שהן תרמו לפרוייקט). הפחתת רגולציה לשמה היא לא תמיד מהלך נכון. יש שטחים שצריך לשמור על רגולציה, למשל – בריאות הציבור. חברות ממשלתיות לא מפסידות, אלא מתנהלות בצורה סדורה. חלקן מפסידות ברבעון כזה או אחר, ואח"כ מרוויחות ולהיפך. התנהלות סבירה. גופי ממשל מתפקדים במגבלות התערבות בתי המשפט, מנהלים, ארגוני העובדים וכו'. על זה אמנון לורד דיבר. נתניהו מנהיג את הממשלה נכון, ככל שהשרים עוסקים בענייני משרדם, מצבם טוב. אבל שר שרוצה לפגוע במעמדו של נתניהו משיקוליפ אישיים או פוליטיים חייב שיידע שלנתניהו זכות, חובה ויכולת לפגוע בו נגדית. מה לא בסדר בזה? למה רק לכץ ולארדן מותר לפגוע בנתניהו, ולנתניהו אסור להגיב?
לא הבנתי את השורה האחרונה.למה אין תחליף לשידור הציבורי?
כמו שלא ניתן להעלות על הדעת שהמדינה תוציא עיתון,כך גם לא יאומן שהמדינה מקיימת רשות שידור.
למה לא לסגור את רשות השידור ,ולהוריד את החלק היחסי של החסכון ממס ההכנסה?
כל אחד יתקומם אם וועד הבית יחליט להעלות את מיסי הוועד כדי לממן ליצן שיבדר את הדיירים בחדר המדרגות.אז למה רשות שידור זה דבר נסבל?ליצן לפחות לא גורם נזק…
היום כל אחד יכול להפעיל תחנת טלוויזיה\תחנת רדיו על תשתיות קיימות באינטרנט (כמו youtube)בהוצאות אפסיות ואכן רבים עושים זאת בהצלחה מרשימה(אני צורך אקטואליה מהרשת).
וזה ביטוי הרבה יותר מדוייק לדמוקרטיה מרשות השידור ותחנות גדולות אחרות.
ביבי, לעניות כותב שורות אלה…, יודע שהוא שווה 45 מנדטים. ולמעשה בפועל יש לו 38 מנדטים והיום נוספו לו 5 מנדטים של ליברמן.
שרת המשפטים, איילת שקד, מספקת את הסחורה… ללא מהפכות גדולות ומתוקשרות ברור שהמצב הקיים לא ימשך (כבר מתחילה מוגלה לבצבץ מתוך המערכות) והשינוי יהיה מדורג.
שר הביטחון האזרחי ישנה בלי מהפכות את צבא ההגנה… הרי אי אפששר לפטר את כל הגנרלים ביום אחד ולהעלות סא"לים מטעם שיהיו אלופים… אבל כבר ברור שכל ההבטחות או חצאי ההבטחות של בוגי מרמת האלוף משנה – ב ט ל ו ת…, כאשר יבין הימין הישראלי ששר בטחון לא חייב שיהיה אלוף או רב אלוף… די ברב"ט… העסק יראה תוך מספר שנים אחרת…
ומה יקצר מהלכים? מלחמה בתקשורת העויינת… התקשורת האלקטרונית ושלא יבלבלו אתכם לא מעריב ולא ידיעות אחרונות…
אני לא יודע אם שמת לב לדברים שכתבת, והם מצמררים, לא פחות.
ההשוואה לארדואן מתבקשת בדברים שאתה !! כתבת.
מנית שלושה גורמים שגם ארדואן וגם נתניהו אובסיסיביים להרוס אותם כדי להמשיך שלטון בעל מאפיינים מלוכניים:
1. מערכת המשפט 2. הצבא 3. התקשורת. אתה !! מנית אותם, ואתה צדקת לחלוטין.
בשלושתם נתניהו שואף לעשות מהפיכות, ובל תטעה ידידי, לא לטובת הימין, אלא לטובת המשך שילטונו הכמעט מלוכני.
אוסיף על השלושה שמנית עוד מאפיינים דומים:
נתניהו בונה בשקט בשקט ארמון !! ענק ויקר להחריד (גם ארדואן בנה).
נתניהו קונה לעצמו ולמשפחתו מטוס פרטי יקר.
נתניהו כבר התבטא לא אחת שהחלפתו היא הפלתו מהשלטון. סגנון דיבור ששמור למלכים בלבד ולא לדמוקרטיות (גם ארדואן).
נתניהו לא מתכוון להתחלף. פשוטו כמשמעו (גם ארדואן). מצידו שימשיך לשלוט גם עוד עשרים שנים. החלפתו כאמור היא 'הפלת השלטון'.
"הדבר היחיד שאפשר להגיד: עדיף גוף שידור ציבורי, אפילו בעל נטיות שמאליות, מאשר ביטול גופי השידור לטובת הפרטה מלאה."
טעות.
תפריט וכל שאר העיות ייפטרו ממילא.
הבעיה של ביבי והתקשורת היא שהוא תמיד שקשק ממנה, ויתר על מה שהאמין. הוא כבר נלכד ברשת שלהם ועכשו הם רק מתעללים בו, (למרות שאולי מנסה להחלץ מהם. ).
מצחיק מאוד אבל באותה מידה גם עצוב ומבאס כאחד לשמוע את אמנון לורד מאשים את מערכת המספח שלנו וטוען שנתניהו לא מצליח לשנות את הרכב הוועדה לביחרת שופטים כאשר נתניהו בעצמו כבר כמה שנים טובות מחזיק בכל כוחו בפורמט הוועדה ואינו מאפשר לשנות את הפורמט הזה.
נתניהו כראש ממשלה היה יכול כבר לפני זמן לא מועט (לפחות שנתיים) לפעול לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים אך בוחר שלא לעשות שאת ואח"כ מקורביו "בוכים" בשמו.
אמנון לורד, עיתונאי חרוץ ומוכשר.
חסרה לי ביקורתו על נתניהו, או שמע אין זו מטרתו.
האם בתור עיתונאי מעמיק ורחב-תפיסה באמת חושב כך על "ישראל-היום"?
דומני וגם אחרון הקוראים מבינים את ה"קטע" שלו. האם לורד חושב שזוהי עיתונות תקינה?
מוזר. עד שאתר מידה לא יקח על עצמו נטל ביקורת השלטון (בנוסף, ומזווית שמרנית- כיאה לו), ימשיך להיות פוטנציאל מבוזבז. חבל. או שמע "אין יורים בתוך הנגמ"ש" (חוסר ביטחון, וקשרים לשלטון- מעילה בתפקיד התקשורת)
טעות נפוצה לחשוב שתפקיד התקשורת הוא לבקר את הממשלה.
התפקידים של התקשורת רחבים בהרבה: לספק תכנים מעשירים לגיל הרך, לחנך את הנוער לסקרנות אינטלקטואלית, לציונות ולמצוינות, לאהבת העם והמולדת, ללמד אותם מתמטיקה ואנגלית, היסטוריה ומדע, לשדר תחקירים ולחשוף כשלים בחברה כולה- החל ברשות המבצעת והמחוקקת, עבור בבתי המשפט, במערכת הביטחון, ברפואה, בהסתדרות ובועדי העובדים המושחתים, בקיבוצים העשירים, וכלה באקדמיה ובפרקליטות, כן כן.
גם לשבח את תפקוד הרשויות, ארגונים, ויחידים בשלל נושאים, לדווח על אירועי היום, ענייני כלכלה וצרכנות, על חידושים ישראליים והישגים ספורטיביים, גם על תרבות ואמנות שמעבר להרי החושך- כלומר מחוץ לגבולות גוש דן, וגם שואו ביזנס ובידור להמוני השמאלנים הנבערים מ"המשולש" תל אביב-רעננה-רמת השרון 🙂
לא אתה תקבע מה תפקיד התקשורת. כשנוח לך היא תשרת אותך וכשלא היא תנשך.
התקשורת תייצג את הציבור. מול כל דעה X היא תביא דעה Y. לא יהיה רוב אוטומטי או מוחלט בפאנל למחנה פוליטי מסוים. היא תקצה להם זמן שווה ולא תקטע את דבריהם כל אימת שדובר ממחנה מסוים יפתח את פיו.
רוב המראיינים לא יהיו שמאלנים, כי זה לא משקף את הציבור. זו רודנות. זה אנטי דמוקרטיה.
לאחרונה נוסף שדרן ימני לרפואה- אראל סגל, והזדעזעו אמות הסיפים. היסטריה רבתי. השמאל כמרקחה. אוי וויי זמיר! איך יכולתם?? ההמון המשתולל נוקש על הדלתות! את מי הכנסתם הבייתה, קיבינימט???
זה קשה, אנחנו יודעים. התרגלתם. "האיש אמר..!"- כי זו דעתכם. אסור להכניס דעה אישית חס ושלום. אבל אם כבר מכניסים דעה- שתהיה רב תרבותית, מכילה, מתרפסת, פרו פלשתינית. אנטי יהודית. איכס, יהדות זה טרייפה אצלנו בבוהמה. אנחנו הרי ישראלים, אם זה משרת אותנו. מתקדמים, ליברליים, "אנשים חושבים".
אנחנו לא סוגדים לכל מיני ישויות דמיוניות. אנחנו סוגדים לאנשים חיים, לאפיפיור אובמה ופיירס נביאו. למשיח אבו מאזן, ולאיימן עודה הכהן הגדול. הבעיה היא שדת השלום בגסיסה.
המיסיונרים שלה בתקשורת יעשו הכל כדי לגייס מאמינים חדשים, גם אם זה אומר להשמיץ את המתנגדים שלה, לשקר ולהפחיד את הכופרים הסרבנים, שנשטפים במסרים ולא משתכנעים.
הימין הפציע ב 1977 ועדיין ארוכה הדרך לתיקון סדרי עולם. לא ביום אחד נבנתה רומי, ולא די ב40 שנה כדי לתלוש מציפורני החונטות השמאלניות את מוקדי הכוח.
התקשורת לא *תתיישר* עם השלטון, אבל היא תעבור שינוי דראסטי. היא תהיה מגוונת. מאוזנת. פלורליסטית. בזה אין כל ספק. זהו רצון העם.
לא תוכלו לשבת באולפנים מדושני עונג ורק לנגח את הימין ולשבח את עצמכם משל הייתם אלים מורמים מעם. לא. חלק מהדוברים סוף סוף חופשיים לבטא את דעתם האמיתית. לא הכל מונח תחת חרב הפיטורים של העורך האולטרא שמאלני או בעל הבית האנטישמי "דומון שאוברג".
רחמנא ליצלן, פתאום יש קצת מקום להבלחות של דעות שונות. לפרספקטיבה שלא מגובה ע"י תפיסת עולם מונוליטית-סוציאליסטית-בואכה קומוניזם.
בושה איך שהתקשורת התנהלה עד היום. וזה ישתנה.
חסרים לך אתרים שמבקרים את ביבי?!
נתניהו לא ידע כמה הוא מוכשר. איזה כשרונות…
איזו ציניות שנונה ומושחזת. אתה ממש יכול להחליף את ג'ון סטיוארט. גם דעותיכם הפוליטיות די דומות, ללא ספק.
יש במאמר טעות קשה בהבנה. לעמוס שוקן יש בהחלט יכולת להבחין בין טוב ורע. רק שהבחנתו היא הפוכה. עבורו, טוב הוא רע, אסור הוא מותר, ומתועב הוא מוסרי. ואכן, הוא רואה בעצמו אושיית מוסר דגולה, ומתנהל בהתאם.
Wrong! Tax payers should rely on their own resources to find information and not rely on government propaganda as we had during the 50's with Mapai ruling, 1 Voice of Israel, one Galay- Tzahal, etc…they were all tools of Mapai, the wretched Socialists
The reason the BBC is so odious is because it is a captive bureaucracy of the British Left, career freeloaders. The reason why Haolam hazeh, that yellow weekly of the Marxist uri Avneri was so hot during the 60's, it was the only hard core alternative to the establishment media. He went after various corrupt Mapainiks with relish, the story of general Dayan and Ziva Rodan (Cover" Hot Nights") or his relentless chase after the actors of the Dirty Flop (the bombing in cairo-1954) and the soap operas of denials by the Mapianik liars, was the stuff the public spoke about. The israeli media today does not produce journalism of this quality. They are fat, lazy and utterly brain- washed. from my perch, I am ashamed to admit that when I see the Israeli media covering the conventions in the States they all make me ill, so dishonest, ignorant, ill-informed, and brazenly stupid. This goes well for the "anchors" a collection of certified morons. So what is the point of yearning for a Government operated Media establishment. You will get the same rubbish, BBC on diet? It will never work! There is no way to create good media by government committee, it will never work, it is against the spirit of democracy, it is against the self-interests of the tax-payer who may wish to seek his own sources of information. This project will end up badly, as we can witness from the two main channels (one is so called private, but relies on tax payers financing), somebody got to think a little harder, before firing a whole bunch of freeloaders, is it not wise to have a good plan for a proper substitute? ". .
מר לורד, אנא הסבר מדוע אין תחליף לגופים כמו קול ישראל וגלי צה"ל?
דווקא נראה לי, על בסיס הדוגמא של "ישראל היום", שיש ויש תחליף לגופים שאולי נתפסים כ"מאחדים" אבל למעשה אינם מייצגים את הציבור הרחב בארץ.
אנא הסבר.
"ישראל היום" הוא לא עיתון אמיתי, הוא פראבדה למען איש אחד, נתניהו.
בכל מדינה מתוקנת אסור היה להסכים לחלק מוצר במחירי הפסד. אם זה אסור במילקי וקוטג', מדוע זה מותר בעיתונות ?
מיליארדר אמריקאי של בתי קזינו מבזבז 3 מיליון דולר בחודש כדי שה'עיתון' הזה יחולק חינם בכל קרן רחוב ובכל מוסד ישראלי. זה נורמלי ?
לא מדויק. ארצות הברית מדינה מתוקנת, ובה אלפי יומונים יוצאים לאור ומופצים בחינם בכל מקום ציבורי. לאסור הפצה של עיתון רק בגלל שבעליו מפסיד מריח קצת כמו פשיזם.
לאחד
לא מדויק. במדינות מתוקנות כל דיכפין ידפיס ויפיץ כל עיתון , ברווח או בהפסד.
לאסור הפצה של עיתונים זה פשיזם טהור.
כן כן, ברור שאלפי חינמונים יוצאים לאור, ברור גם שעקרונית אין לאסור הפצת חינמונים.
אבל, בישראל כמו בישראל, דברים ישרים יכולים בהחלט ללכת עקום.
ולמה 'ישראל היום' עקום ?
1. כי זה חינמון של ראש ממשלה מכהן (באמצעות מילארדר אמריקאי).
2. זה חינמון של אדם ששולט בדרך זו או אחרת כבר שני עשורים וחצי בישראל, עם צפי להמשך שליטה. בארצות המערביות לא מצב אפשרי חוקתית.
3. זה חינמון של רה"מ שהוא שר התקשורת מבחירה.
3. זה חינמון של ראש ממשלה מכהן שיש לו אובססיה לתקשורת.
4. זה חינמון של רה"מ שדרש מכל מרכיבי הממשלה שכל מה שירצה לעשות בתקשורת יוכל לעשות, והם חתמו.
5. זה חינמון של רה"מ שרוצה שכל התקשורת במדינה תזרום דרך מתג ההפעלה שלו.
6. זה חינמון של רה"מ שמוכן לפרק ממשלה עבור החינמון שלו !!! חינמון שמפרק ממשלה זה סתם חינמון ? לא. זה פראבדה עם כוח שלילי עצום.
מי שטוען שזה לגיטימי לא שונה בעיני משפוט של משפחת מוזס. הוא פשוט מחליף משפחה והופך לשפוט של נתניהו. לא מכים את משפחת מוזס על ידי טיפוח משפחת נתניהו. שקרים לא מביסים בשקרים. עיתונאות יש אחת, זו החופשית. ואם אין, יש להקימה.
ולמה הטענה של "אחד" עקומה?
1. כי זה לא חינמון "של ראש ממשלה", אלא של מיליארדר אמריקאי המשוחרר מהתנכלות של "מחנה השמאל" לעסקים המצליחים שלו מעבר לים.
2. כי זה לא חינמון של אדם "ששולט בדרך זו או אחרת… בישראל", אלא של מיליארדר אמריקאי שמחבב אדם השולט בישראל בדרך חוקית, דמוקרטית, בעקבות בחירות דמוקרטיות, ואשר מרבית התקשורת בארץ מטפחת דמוניזציה שלו ורמיסת כבודה של אשתו.
3. זה לא "חינמון של רה"מ" אלא של מיליארדר אמריקאי שאוהד את ראש הממשלה המשמש גם כשר התקשורת באופן חוקי.
3. זה לא "חינמון של ראש ממשלה" אלא של מיליארדר אמריקאי שמחבב ראש ממשלה שה"אובססיה שלו לתקשורת" היא עוד קלישאת דמוניזציה, כמו "שקרן", "נהנתן" ו"קיסר".
4. זה לא "חינמון של ראש ממשלה" אלא של מיליארדר אמריקאי שנוכח לדעת כי מרבית התקשורת במדינה זורמת "דרך מתג ההפעלה" של מתפעלי הדמוניזציה של ראש הממשלה.
אחד, אני חושבת שאתה יכול להופיע בשמך האמיתי – נפתלי בנט.
ל"אחד":
אני אסביר לך למה "ישראל היום" הוא עיתון, ועיתון טוב.
עורכי ומייסדי העיתון הגדירו את ערכיהם ואת דרכם בצורה ברורה, ומכריזים עליהם בברור: "לומר את האמת, ישר ולעניין, לתמוך בשלטון החוק, להיות הוגנים ומאוזנים, לבדוק עובדות ואם טעינו נתקן, לזכור שאנחנו ישראלים."
כלומר, הם מתחייבים לנורמות של אתיקה עיתונאית שפשוט לא מתקיימות באף אמצעי תקשורת אחר ששייך, למשל, למשפחות מוזס או שוקן.
בניגוד לאמצעי תקשורת אחרים בארץ, הכתבות בישראל היום מתאפיינות במינון גבוה יותר של עובדות לעומת דעות. זה מתבטא בכך שדברי המרואיינים מובאים במלואם, מצוטטים בלי פרשנות, וזה מתבטא בכך שבכל כתבה שמציגה צד אחד, מופיעה, במסגרת ברורה שמושכת את תשומת לב הקורא, גם עמדת הצד השני שגם הוא מצוטט בלי פרשנות. כלומר, הקורא זוכה לדיווח עובדתי וליחס שמכבד את יכולת הקורא לשפוט שיפוט עצמאי את המציאות שמתוארת בכתבה.
זה כמעט לא קיים באמצעי התקשורת המודרניים, בארץ או בחו"ל. כל כך הרבה מלל נשפך על דעות במסווה של עובדות, עד שהקורא הממוצע (שהוא הרבה יותר אינטליגנטי ממה שחושבים) כבר פשוט מורגל לסנן וללקט את מעט העובדתיות, כמו שקוראי פראבדה נאלצו לעשות, והתקשורת הולכת ומאבדת את הערכתו.
העקרון האחרון — לזכור שאנחנו ישראלים — הוא הסיבה שישראל היום הולך ונעשה פופולרי יותר ויותר. בניגוד להאשמה, שהעיתון הוא חינמון בשרות נתניהו שעושה בו שימוש פוליטי, למעשה ישראל היום הוא חינמון בשרות עם ישראל, כולו, כולל הציבור הרחב מאוד שהודר עד כה מייצוג תקשורתי.
כשאני, למשל, פותח את ישראל היום, אני יודע שאמצא בו דיווח לא רק על הנעשה במדינת תל-אביב, ולא רק על נתניהו ואשתו שלוהקו לתפקיד שיילוק המודרני, אלא גם על ישראל שבדרום ובצפון, ישראל החרדית, ישראל המתנחלת, ישראל הערבית, ישראל שבשוליים וישראל שבמרכז. והדיווח ייעשה בצורה מכובדת, בלי מניפולציות תעמולתיות, בלי התלהמות אידאולוגית. פשוט דיווח.
הסטנדרט הגבוה של אתיקה עיתונאית הוא שעושה את ישראל היום לעיתון, ועיתון טוב.
ועדיין לא קיבלתי תשובה לשאלתי, מדוע עדיף גוף שידור ציבורי אפילו בעל נטיות שמאליות מאשר הפרטה מלאה. מישהו?
נניח ואתה במשרד, ואתה רעב.
נניח שבסביבתך הטבעית יש חמש מסעדות, במרחקים שונים, במגוון של תפריטים ובמחירים משתנים.
אתה מחפש בארנקך אם יש לך הכסף לארוחה האהובה עליך, ומכין את עצמך להליכה עד לאחת המסעדות, שבה מוכרים לך אותה.
אתה כבר יודע כמה זה עולה לך חודשית וגם מוכן נפשית להליכות האלה בכל צהרים.
עד כאן מתרחשת פעילות בריאה של תן וכך, קפיטליזם מבוסס היגיון.
נניח שפתאום מגיע מסעדן שיש לו ארנק פתוח מטעם יצרני הברוקולי לדחוף את אכילת הברוקולי בכל מחיר.
המסעדן פותח קייטרינג ושולח ללא תשלום ארוחות ברוקולי לכל המבקש באמצעות אפליקציה.
בתור אדם רעב שגם חס על המעות שבארנקך וגם די מבואס שצריך לכתת רגליים עד למסעדה האהובה עליך הלוך ושוב, אתה בבעיה.
לאכול מה שאתה באמת רוצה, שעולה לך כסף וגם מעייף ומטריח, או לאכול ארוחת ברוקולי מזינה וחינמית שמגיעה לך עד לדלת המשרד ?
וואוו, זאת דילמה ! מה נראה לך שתעשה ?
פתרון (מתחום הנפש): אתה תאכל את הברוקולי, וגם תשכנע את עצמך שהוא מאד טעים ושזאת הארוחה שבאמת חיפשת !
נ.ב. זה עוד ספק נורמלי אם זה בתחום המסעדנות, אבל בתחום השליטה ברעיונות ובדעות המוצגים בתקשורת ? מה שיוצר הלך רוח עממי וקובע מי ישלוט במדינתך ?
רוצה ברוקולי ?
כן, רוצים ברוקולי! ורוצים עוד! אם המסעדן אינו מנסה לדחוף לנו חינם בשר טרף עם חותמת כשרות מזויפת ואם אינו מנסה להאכיל אותנו במזון מקולקל במסווה של מזון טרי – מותר לו, ומותר גם לנו, להעדיף ברוקולי על כל שאר האופציות. אנחנו אנשים מבוגרים ומותר לנו לשכנע את עצמנו שברוקולי הוא המעדן האולטימטיבי רק משום שהוא מוצע חינם. כמובן, מותר לנו גם לשכנע את עצמנו שעיתון חינמי הוא העיתון הכי טוב האפשרי, אבל מותר לנו גם לא לשכנע את עצמנו בכך אלא סתם לקרוא אותו בהנאה. כנראה ש"אחד" כשמו כן הוא: הרבה עיתונים והרבה מסעדות אבל כולם מייצגי דעה אחת ומפלגה אחת.
ל"אחד", בקשר לברוקולי:
אתה מתעלם מנתון אחד: הבחירה החופשית.
אם עד שהופיע סוחר הברוקולי, יכולתי לבחור רק מבין חמש המסעדות, הרי שעכשיו אני יכול לבחור גם במסעדה ששית.
וההבדל הוא, שאם ברוקולי בריא בשבילי, יש לי אופציה נהדרת גם לדאוג לבריאותי וגם לא לשלם על זה. מצד שני, אם אני לא אוהב ברוקולי, אף אחד לא מכריח אותי לאכול דווקא במסעדה הזאת.
בהשלכה למצב התקשורת טרום ישראל היום, יכולתי לבחור בין תקשורת עוינת לישראל (1) לבין תקשורת עוינת לישראל (2) לבין תקשורת עוינת לישראל (3) וכולי וכולי. ההבדל בין אמצעי התקשורת, כתובה, מדוברת, טלוויזיונית, היה קטן מאוד. כולם ציירו תמונה אחידה: ישראל פושעת ומכוערת, כל הבעיות נובעות מה"כיבוש" וכה הלאה וכה הלאה, הדברים ידועים.
אז הרבה בחירה לא היתה לי, ולא רק שהייתי צריך לבלוע את כל הצפרדעים הבאושות האלה, עוד הייתי צריך לשלם עליהן.
בא ישראל היום, ושינה את הטון. פתאום אתה קורא על ישראל חיובית, ואתה גם יכול לקבל את כל המידע הזה בחינם. אז אולי בהתחלה החינמיות היתה הקלף המנצח, אבל מאז שאנשים קוראים את העיתון הזה, הפופולריות שלו היא לא תוצאה של חינמיות, היא תוצאה של עיתונות באיכות טובה שנותנת ביטוי לציבור הרחב, שבסך הכל אוהב את המדינה הזאת.
וביחס לנקודה האחרונה שהעלית: "בתחום השליטה ברעיונות ובדעות המוצגים בתקשורת ? מה שיוצר הלך רוח עממי וקובע מי ישלוט במדינתך ?" אתה באמת חושב שנוני מוזס ושות' לא שולטים ברעיונות ובדעות המוצגים בתקשורת? שהם לא ניסו ומנסים ליצור "הלך רוח עממי"? אתה לא מודע לאחידות הרעיונות המובעים ברוב אמצעי התקשורת בארץ, ולפער ההולך וגובר בינם לבין מה שרוב הציבור חושב ומאמין בו? ואם אתה לא רוצה לשמוע רעיונות ודעות שמנוגדים לשלך, מדוע שכלל הציבור יצטרך להשלים עם מצב כזה? ומדוע, בעצם, שאמצעי התקשורת לא יבטאו רעיונות רבים ומגוונים? אדרבא, המחסום היעיל ביותר מפני טוטליטריות אידאולוגית הוא ביטוי חופשי למגוון רחב של דעות ורעיונות.
לעניות דעתי, התפקיד החשוב ביותר של אמצעי התקשורת הוא דיווח עובדתי על מה שקורה במדינה ועל מה שחשוב לציבור. רעיונות ודעות כבודם במקומו מונח, ולשם כך יש מדורי דעות. אבל כשהתקשורת מציגה דעות במסווה של עובדות, והדעות האלה אחידות ומבטאות את העמדה של פלח קטן בציבור, ולרוב הציבור אין פתחון פה בכלל, אז התקשורת לא עושה את מלאכתה נאמנה. ואז יש בהחלט מקום לאלטרנטיבות. אז תודה לאדלסון שלקח על עצמו את האתגר הזה.
אתמול , 2.8.2016, נעשה מעשה הנבלה האיום ביותר שיכול להתבצע נגד חופש העיתונות.
אתמול, 2.8.2016, השתמש נתניהו בעיתון התעמולה שלו בכדי לפרוס את מישנתו בעמוד ראשון באופן שלא מבייש שום דיקטטורה.
אתמול הוכח למעלה מכל ספק אפשר שזהו עיתון תעמולה של נתניהו.
פוטין וארדואן בודאי מקנאים בנתניהו. יש להם ממי ללמוד מהי מכונת תעמולה.
דיווח עובדתי ? עיתונאות באיכות טובה ? אתה כשלושת הקופים באשר לקשר נתניהו-תקשורת.
נ.ב. לא קורא את 'ידיעות אחרונות' מאותה סיבה.
תסלח לי, "אחד", אם אני ממשיך את הדיון הזה, אבל אני מוכרח לומר, בהקשר של שער "ישראל היום" מה 2.8.16, שלמרות שאולי נראה לך שנתניהו הוא זה ש"שטח את משנתו" ובכך הוכח שהעיתון הוא שופרו של נתניהו, האמת היא שהטענות שהועלו שם הן הטענות שהועלו מספר פעמים בדיון הזה ואינספור פעמים בדיונים אחרים: קיים ציבור שלם שאין לו קול בתקשורת. בהקשר של התאגיד החדש, לציבור הזה היו תקוות כלשהן שאולי הפעם עוגת התקשורת תחולק בצורה קצת יותר צודקת.
שום קשר לנתניהו. שום קשר לתעמולה. שום קשר לדיקטטורה (אלא אם כן כוונתך לדיקטטורת האחידות השולטת בתקשורת הישראלית).