בהתאם למסורת של השמאל הלבן שאליו הצטרף, דניאל בן־סימון איננו מסוגל לקבל שלמזרחים יש השקפת עולם לאומית שורשית המביאה אותם להצביע לימין, והוא מעדיף להציג אותם כחסרי דעת הנתונים למניפולציה רגשית
בעקבות מאמר שפרסם נגד ועדת ביטון ומסקנותיה, זכה הח"כ והעיתונאי לשעבר דניאל בן־סימון לריאיון ארוך ב'הארץ', שבו פרס בהרחבה את סיפור חייו. בן-סימון, "המרוקאי האינטליגנטי" כפי שכינה אותו טומי לפיד, מתאר כיצד בני עדתו המרוקאים התייחסו אליו בניכור ובזרות בשל השתייכותו לשמאל וכתיבתו ב'הארץ' וב'דבר', ומצד שני איך גם האליטה האשכנזית שאליה נכסף להשתייך לא ממש קיבלה אותו. אין ספק שמדובר בחומר למחזה נדוש בתיאטרון כלשהו.
ואם אתם סבורים שאני מגזים בעניין התיאטרלי, הנה ציטוט מספרו החדש של בן־סימון, 'המרוקאים', שהמראיינת קרולינה לנדסמן בחרה לשבץ בריאיון:
החריגה שלי מן הנורמה בחיי האישיים והמקצועיים נשאה הסבר יחיד בפני כולם: ניסיוני להשתלב בדומיננטיות האשכנזית הוא שהעביר אותי על דעתי וגרם לי לבגוד במורשת המרוקאית שלי… בחירות שנועדו להלבין את שורשיי ולקרב אותי למגזר האשכנזי.
וגם:
איפה אני? ומי אני? האם אני ישראלי שחי בשלום עם השורשים המרוקאים שלו? או מרוקאי שהשתכנז, כפי שהטיחו בי אין ספור פעמים?
מה אומר לכם? ממש המלט בן־סימון. דניאל קוני למל.
וכמו בכל דרמה, גם אצל בן־סימון הממד התיאטרלי הוא כסות. בסופו של דבר אין אצלו באמת לבטים והתחבטויות. בשאלות העקרוניות והחשובות הוא שקוע עמוק בשמאל, בואכה השמאל הרדיקלי. ההשפעה שלהם עליו כה חזקה, עד שהוא מאמץ אפילו את היחס הגזעני העמוק כלפי המזרחים והמרוקאים המאפיין את המחנה הזה. כשהוא נשאל אם יש לו "הסבר לסיפור האהבה בין המזרחים לנתניהו", תשובתו מביאה לשיא חדש את ההתנשאות השמאלנית על מזרחים. "יש בו משהו" שמושך אותם, הוא אומר, ומסביר:
אבל נתניהו מחזיר להם אהבה? לא. הוא בז להם. זה לא קשור לביבי עצמו. כשאדם מאושפז והמסדרון ריק, הרופא בא רק מדי פעם, ואין ביקורים כמעט, אבל יש אדם שמתמיד, שבא כל הזמן ונותן לחולה תחושה טובה, החולה מתחיל לפתח תלות כלפיו. במובן הזה, נתניהו התחבר למשהו חסר אצל מאות־אלפים. זה לא שיש לו תרופה, כי התרופה שלו היא אנטי־תרופה, היא רק מחמירה את המחלה, אבל יש לו איזו נוסחה שרק לקוקה קולה יש. נוסחה גאונית.
הבנתם את זה? מאחר שלמזרחים לא יכולה להיות אידאולוגיה או השקפת עולם מסודרת, מישהו צריך לספק הסבר חלופי לשאלה מדוע הם מצביעים ברובם הגדול לנתניהו. וכאן מתעלה בן־סימון על הגזענים האשכנזים ממחנהו הפוליטי. זאת כבר לא הצבעה מתוך כעס, כמו בתקופת מפא"י. אצל בן־סימון המזרחים הם תלותיים ומצביעים לנתניהו מתוך תחושה טובה כוזבת שהוא נוסך בהם, מתוך חסך רגשי. במילה אחת: מטומטמים.
לאורך כל הריאיון בן־סימון לא מעלה על דעתו ולו לרגע שלמזרחים הימניים יש השקפת עולם ימנית החזקה יותר מכל אמוציה, שהיא הכוח המניע שלהם. אם בן־סימון היה מכבד את המזרחים הוא היה צריך להסיק שהם אידאולוגים קשוחים ועקביים, כל־כך קשוחים עד שהם ממשיכים להצביע לימין אף שלטענתו נתניהו "דופק" אותם כמגזר. דווקא לשיטתו שנתניהו רע למזרחים, מתברר שהם מעדיפים שיקולים לאומיים אידאולוגיים על פני כל שיקול ואינטרס אחר. יש להם כבוד.
אבל בן־סימון לא מסוגל להעלות זאת על דעתו. הוא כבר הובנה לחשוב על המזרחים בצורה קומוניסטית. כמו חבריו האשכנזים מהשמאל ומ'הארץ', הוא משועבד לגרסה עדכנית של תאוריית התודעה הכוזבת, שחלה כמובן רק על המזרחים ולא עליו ועל חבריו לגזענות האשכנזית והמשוכנזת.
בתחום הזה, בן־סימון ממשיך מסורת ארוכה של מחנהו. עמדתי על כך כבר ביחס לשלי יחימוביץ' ("יחימוביץ' מציגה: גזענות מתוחכמת כלפי מזרחים"); זו אותה עמדה שמובעת בסרטון הקיבינימט של אראל מרגלית, שבו הוא אומר "פישלנו כי תקפנו את מנשקי המזוזות במקום פשוט לנשק אותם", שהרי כידוע זה מה שהמזרחים צריכים, נשיקות וחיבוקים, בניגוד לאשכנזים שאותם משכנעים באמצעות נימוקים רציונליים; וזו אותה גישה שבאה לידי ביטוי בבקשת הסליחה של אהוד ברק מהמזרחים, שלדברי בן־סימון נעשתה בהשפעת ציטוט מאריה דרעי בספר קודם שלו.
מבחינת בן־סימון וחבריו, למזרחים אין מחשבות, אין אידאולוגיה ואין השקפת עולם. נתנצל בפניהם, ננשק אותם והם יעברו לצד שלנו. במקום להתווכח אתנו רעיונית ופוליטית, בן־סימון מציג אותנו בפני השמאל האשכנזי כעלובים חסרי דעת. אם בן־סימון וחבריו בשמאל רוצים לכבד אותנו המזרחים, שיתווכחו איתנו בלהט, שישמיעו טיעונים, אפילו שיקראו לנו פשיסטים – רק שלא יציגו אותנו כעדר של חסרי מוח הנתונים למניפולציה רגשית.
בן־סימון כה מנותק מהמזרחים, עד שכשעולה שאלת אלאור אזריה הוא מאמץ את העמדה הקיצונית ביותר נגדו. המראיינת מבינה שהמזרחים הימניים סבורים שצה"ל עשה טעות ביחס לאזריה והיא שואלת אותו על גישת נתניהו בעניין, אבל בן־סימון בשלו. הנה:
אבל בכל זאת הוא (נתניהו, מ"א) זה שתומך באלאור אזריה. הוא זה שמתקשר אליו.
"וזה הכי כואב".
למה?
"כי הוא מתחבר לעבריין. זה דבר שלא ייסלח".
בספר אתה מדבר הרבה על זה ששנאת ערבים היא בעצם ריאקציה לאשכנזים.
"אזריה הוא לא קורבן, הוא פושע".
בן־סימון אינו מהרהר אולי הוא זה שטועה בפרשה. הוא מדקלם באופן אוטומטי את מה שהאשכנזים בשמאל מכתיבים לו.
הבבא־ביבי
אם כן, נתניהו הוא הבעיה וסילוקו הוא הפתרון. בהמשך הראיון, אחרי שבן־סימון מודה שאפילו חלוקת עיתון 'הארץ' בחינם במכללת ספיר לא הצליחה להשפיע כפי שציפה, הוא מסביר מה יכול להביא שינוי:
…ייתכן שרק דבר אחד יכול לעזור. אולי כש'הקוסם' ילך, הוא ייקח איתו את הקסם האפל הזה, שמצליח להקסים את מאות אלפי המזרחים, על אף המדיניות שלו. אני רק חושב שיש בו כאלה כוחות, שאם הוא ילך, ייתכן — אני לא מוכן להתחייב על משהו, יכול להיות שזה יהיה אחרת.
שנים של השתכנזות לא הצליחו להוציא מהמרוקאי את הקמעות, הקברים והמקובלים. הבבא ביבי שולט בכול, ועד שלא ניפטר מהשד הזה, הצד האפל ימשיך לשלוט ביקום.
האמת הפשוטה היא שבניגוד לבן־סימון, המזרחים בימין לא בוגדים במורשת שלהם (כפי שבן־סימון תוהה ביחס לעצמו), שהיא מורשת לאומית ומסורתית. הם יותר חכמים מבן־סימון שממשיך להאמין בקונספציות המדיניות של השמאל גם לאחר שקרסו, והם אוהבים את מדינתם בזמן שבן־סימון מתמכר לעיתונם של גדעון לוי, עמוס שוקן ועמירה הס.
אם כן, בן־סימון נכשל בניסיונו להשפיע על המזרחים, כדי לרצות את השמאל שאליו הצטרף. אבל כאן לא נגמרת הטרגדיה שלו. מתברר שגם האליטות האשכנזיות של השמאל לא ממש מתעניינות בחיבוטי הנפש של המזרחי המומר:
עד שהמזרחים יצילו אותנו, בינתיים, לא מוכרים את הספר שלך ברמת אביב.
"כן. מנהלת החנות אמרה לי שהוא לא מתאים לאנשים שגרים שם: 'הספרים האלה לא הולכים פה'".
הבנתם את זה? בן־סימון אמור להיות הגשר שיצליח להציל את השמאל באמצעות רכישת לב המזרחים, אבל גם האליטה האשכנזית לא ממש מתעניינת בסיפור 'המלט' שלו. גם את הבעיה הזו בן־סימון פותר בצורה אופיינית: " צלצלתי למנהל הרשת והוא מיד דאג לתקן", הוא אומר למראיינת.
המזרחים לא משתפים פעולה, האשכנזים לא מתעניינים בספרו, אבל העיקר שמישהו יניח את הספר על המדף. כך לפחות המרוקאי חסר הכבוד ירגיש שהמציאות תוקנה, ולו מהבחינה החיצונית.
מכללת ספיר הצמודה לשדרות מטווחת עשרות שנים ע"י קסאמים בגלל שישראל נסוגה מעזה בהסכמי אוסלו.
מי שם לעזאזל מצביע לשמאל?
אליבא דה איפרגן, השמאל כמעט "מחוייב" לשנאת מזרחים, והימין יהיה תמיד פטור ממנה.
אולם, כידוע, החיים הם דבר מורכב ומגוון, וגזענות, פחדים קמאיים, מניפולציות פוליטיות וחשדנות מגזרית ועדתית כלפי השונה… קיימים בכל מקום. תמיד היה קל (ותמיד יהיה) לראות את הדברים בפשטות, במקום לעומק. הישכיל איפרגן להבין זאת? ממליץ לקרוא קצת עמנואל נבון, מן האמיצים והבהירים שבכותבי האתר הזה. אולי אף יעורר השראה וייתן קצת כיוון בנוגע ליושרה עיתונאית והיכולת לביקורת פנימית בתוך מחנה פוליטי. את "הארץ" אפשר כמובן להשמיץ השקם והערב, אולם לצוות אתר "מידה" יש רבות ללמוד ממנו בכל הנוגע לעיל (אף כי גם הוא אינו חף ממשגים תקשורתיים)
מה יש לקרוא במיוחד בעמנואל נבון???
בסך הכל אדם עם חשיבה ותפיסה משלו, שיש לו מעט ביקורת בתוך המחנה שלו, כמו כל אחד אחר שכותב במידה. אין בכך שום עדות לאומץ לב או לעמדה בהירה. לא יותר ולא פחות!
נ.ב
אצלך המושג "ליברל" במחנה שלך הוא קצת שונה מאשר המחנה שלנו?!
זה בטח לא אותו ערך למה שהתכוון זַ'בּוֹטִינסקי או לליברליזם הקלאסי.
ליברל אצל השמאל (בהבדלי השקפות פוליטיות שמרנות-ליברלית) משמעות שלו היא הכנעה!
בגלל זה אתם מאמצים את המושג בחום ועושים עיוות מילולי בעל דו משמעות ויוצרים הטעייה אצל הרבים!
אין ספק, אפשר ללמוד הרבה מאוד מן היושרה העיתונאית של "הארץ". למשל, איך לפרסם מאמרים אנטי ישראלים עם תוכן מסויים, באתר העיתון בעברית: ומאמרים עם כותרות זהות, אבל עם תוכן קיצוני בהרבה, באתר "הארץ" באנגלית. מה יש לדבר, יושרה עיתונאית מופלאה וראויה לחיקוי.
"מה יש לקרוא במיוחד בעמנואל נבון???"
יש ויש. האין יכול אתה להבחין בהבדלים אשר בין כתיבתו וכתיבתם של שאר אנשי האתר?
ראשית, מאמריו רוויים הכרה במורכבות, העומדת איתנה וברורה כנגדת התייחסותם הפשטנית (והחלקית) של שאר הכותבים.
שנית, הוא משוחרר ממחויבות ויראה מנתניהו (מתבקש ובסיסי, אך נדיר ביותר למציאה ברחבי אתר זה. בנוגע לכך יכול אני לומר, כי גם מ"מקור ראשון" ומ"ערוץ 7" יש ל"מידה רבות ללמוד, ולא רק מ"הארץ").
האין אתה מבחין בכך?
לא אתווכח עמך על הגדרה למושג ליברל- זאת כידוע שנויה במחלוקת, אך אני מניח שזיהית אותי כאיש שמאל חילוני ושוחר דמוקרטיה מהותית. אם כך- הרי והשגתי את מבוקשי עם זאת, אינני שייך לאף מחנה מוגדר, ואני מציע אף לך לראות בעצמך ככזה. עמוד בעצמך, והיה ביקורתי.
גם שלושה ואף יותר סימני שאלה לא ישנו זאת
המאמרים של משה איפרגן הם מופת של כתיבה מנומקת היטב – פשוט תענוג לקרוא. ישר כוח!
ססססססאממו. זה שיח של חרשים ועיוורים. למה לא פשוט לאמר את העובדות הפשוטות: ביבי טוב לעניים, למזרחים, למיעוטים? למה לשחק בכלל המגרש של השמאל?
פשוט חתוך את השקר הגורדי של השקרים, שבו רוב האזרחים משוכנעים שביבי מדרדר את העניים.
אבל תן לי להמר, אפילו משה לא יודע את העובדות הפשוטות האלה, עד כדי כך השמאל טוב במכירת התעמולה שלו, ועד כדי כך ה"ימין" גרוע בשלו.
זכור לפני הבחירות ש-YNEY נהפך לאתר חדשות כלכלי כל יום בכותרת היה שהמצב הכלכלי בפריפריה נורא ואיום. מה שקרה שהקמפיין הכלכלי הצליח אבל במקום לשכנע את הפריפריה שמצבם כל כך קשה (ולכן אסור להצביע ביבי) זה שכנע את המשוכנעים את התל-אביבים שמצב הפריפריה כל כך קשה ולכן הם קמו לאחר הבחירות ולא הבינו איך הדרום שמצבם כל כך קשה (YNET כך טוען) עדיין הצביעו לביבי? לכן הם מחפשים תירוצים על שבטיות על רגשות כי הרי לא יתכן שמצבם בפריפריה שהיה "זהב כל השנים", ולפי YNET ששכנע אותם שמצבם כל כך הידרדר שימשכו להצביע ביבי. כמובן אחרי ההלם פתחו התקשורת במסע איך קרה "הנס" ששוב הימין ניצח! ונתלו על כמה מילים "הערבים נוהרים" זה שילהב את ההמונים . אם הרצוג היה נבחר הייתם מעלים על דעתכם כתבה שהניצחון בא לאחר שאדלר המליץ להוסיף קמטים בתמונתו של הרצוג וכך הוא גרם להמונים להצביע לו ? והקמטים זה השובר שוויון ? או שהייתם מסברים איך העם הבין ונמאס לו מביבי ועוד אלף פרשניות. בסיכום המציאות שהפריפריה מצבם טוב הרבה מעבר וישנו כל הזמן השקעה לעתיד יותר טוב.
מה לעשות, המזרחיים פשוט לא מספיק מתוחכמים להבין, שייבוא רבבות רוצחים מקצועיים מתוניס נועד בעצם להביא לישראל שקט ושלווה, שלום ואהבה. צריך להיות ייקה נאור, הומניסט, ליברלי ורציונלי, כמו עמוס שוקן למשל, כדי להבין את ההיגיון הסבוך והנעלה הזה.
צודק. איזו תרבות אלימה ופרמיטיבית למרוקאים.
תרבות של רדיפת כבוד, רכלנות, נשים רעות , גברים אלימים,
תרבות של חינות ומוסיקה אפריקאית שלא מפסיקים להתפאר בה.
אז מה יש לו לחפש שם?
הוא פשוט הבין זאת מזמן
יש רק שתי אפשרויות: או שכתבת את דברי ההבל והזבל האלה בתור פרודיה על הגזענות. או שאתה עצמך, מהווה פרודיה גזענית, חיה ונושמת.
לא רק במדינאות, גם בתחום הכלכלה השמאל הישראלי בבעיה. דיסוננס קוגנטיבי.
השורשים האידיאולגיים שלו, במרקסיזם, מורים כי "ההויה קובעת את התודעה".
והנה, המוני העמלים יוצאי ארצות האיסלם, שנמצאים כבר דור שלישי בהוויה פרולטרית, מתעקשים לשמור על התודעה הבורגנית של אבותיהם, ולהעדיף את היוזמה הפרטית והקשר האישי לבעלי הכוח על פני "מדינת הרווחה" שהשמאל מציע להם.
מצורפת התייחסותו של אהרון מרציאנו
אהרון מרציאנו משה איפרגן אתה בושה וחרפה למה שאתה מנסה לייצג בדבריך שיש בהם סממן של בורות הנסיון שלך לייחס למזרחיים כמקשה אחת דעות ימניות ולאשכנזים אותם אתה מכנה האדם הלבן באופן כמעט גורף כשמאלנים לא מוכיחים שאתה חכם בלשון המעטה .אני מזרחי מרוקאי גאה וכמוני אני מאמין עוד רבים רבים וטובים רואים בך כמי שמבייש אותנו כשאתה מנסה להנציח את רגשות הקיפוח שכמעט ואינו קיים תפקח את עיניך העיוורות ותראה שמה שאתה מנסה למכור כבר אין לו ביקוש כמעט.תפקח את עיניך ותגלה המון המון שלזוגות וילדים מעורבים שיחד עם עוד רבים רבים וטובים מקרב אנשים מעדות המזרח ועדות האשכנז שמאסו בשימוש העדתי ויוצרים חברה ותרבות ישראלית נטו.בבקשה ממך מר איפרגן אל תנסה לסחוף אותנו עימך עם רגשי הנחיתות שלך והתיסכולים שלך ואל תדבר בשמנו אתה ממש לא מדגם מייצג לרוב המזרחיים במדינה בלי שום קשר לימין או שמאל.די חפש לך משהו מעניין יותר להתעסק איתו
מצורפת התייחסותו של רמי כהן.
לך חפש מי ינענע…
לדניאל בן-סימון מותר להיות כל מה שהוא רוצה, בזכות הקשר ההדוק שלו עם הקרן החדשה לישראל:
http://rotter.net/forum/gil/18821.shtml
http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=79974780b5e0d394fddbd1a00f4f21d3&id=1281
http://www.tapuz.co.il/forums/viewmsg/54/142043792/אקטואליה/אקטואליה
בן סימון סתם פלצן.
לדעתי הבן אדם חש עצמו צרפתי (וחש עצמו באופו כללי). הוא לא מתנכר למרוקאיות כי הוא שמאלני, והוא גם לא משתנכז – הוא בכלל לא רוצה להיות ישראלי.
לא פלא שהוא מרגיש זר בכל מקום, ושגם בימין וגם בשמאל לא אוהבים אותו.
בכל זאת, יש אנשים התדמית הצרפתית המזויפת הזאת מרשימה אותם והוא זוכה להרבה תשומת לב בתקשורת.
בן סימון אכן גזען.
המאמר הזה גם קצת גזעני ומטפח את המיתוס הטיפשי שכל המזרחים הם ימנים ותמיד מצביעים שבטית לליכוד ואוהבים את ביבי.
גם ההסברים הצולעים על הצבעה אידיאולוגית לא עוזרים. למעשה הצבעה אידיאולוגית היא גם קצת מיתוס, אפילו ההבדל האידיאולוגי הענק בן הליכוד לעבודה הוא מיתוס.
לדניאל בן סימון יש את מלוא הזכות להתנכר לשורשיו.
זכותו לראות בתרבות המרוקנית 'אין תרבות'.
זכותו לקרוא לצרפת 'אמא' 'מולדת' להתפייט ולרייר עליה.
זכותו להציג את עצמו כמבין גדול ולטעות ולהטעות פעם אחר פעם.
זכותו של בן סימון לכתוב ספר וזכותה של רמת אביב לא לגלות בו עניין.
זכותו של בן סימון היא מלא דברים.
אנחנו מבקשים מבן סימון אל תבלבל לנו את המוח.
ניכר בכותב שהוא מגמתי לכל אורך הדרך. האם בגלל שבן סימון חושב ובעל השקפה ליברלית, פתוחה, חילונית – ״שמאלנית״, הוא צריך להחשב כסוג של בוגד במזרחיים?
זוהי בדיוק הגזענות. על פיה המזרחיים צריכים להיות בחלק הימני של המפה.
שטויות! יש מאות אלפי ישראלים ממוצא מזרחי שחושבים בדיוק כו בן סימון ואין להם כל תחושת השתייכות לימין!
השימוש במילה ׳התאשכנז׳ שכיח מאוד אצל כל מי שלא יודע להתיחס למהות הנושאים.
דווקא את ענין ה"בגידה" הכותב נימק בצורה סבירה.
בוגד כי הוא מלכלך על המזרחים, מתגזען עליהם, מדביק ומטפח סטיגמות על מזרחים, יש שיוסיפו שהוא מחבל במאבקים מזרחים שונים ושם רגליים לאחרים.
אם אתה כל כך נגד גזענות, אז למה אתה מתעלם מהגזענות של בן סימון?
יש מאות אלפי מזרחים ישראלים שאין להם כל תחושת השתייכות לימין, אבל אני בספק אם יש הרבה שחושבים בדיוק כמו בן סימון.
עצוב לחשוב שיש כל כך הרבה מזרחים גזענים שמחזיקים בסטיגמה עצמית כל כך שלילית.
לא שווה התייחסות המבולבל הזה
גיבוב של שטויות
מחשבות כל כך לא סדורות ולא עקביות
חשבתי שרק האשכנזי הגלותי אומר שיורד גשם כאשר יורקים בפניו. ושהוא מתכופף עד יעבור זעם הסופה. והנה מתברר שישנם גם מזרחיים גאים שמתנהגים כך. האיש הזה מבחיל בהתרפסות שלו……
מה יש כאן לדבר? כל ישראלי הוא בעצם "מזרחי" לפי ההגדרה הגיאוגרפית.
גם יהודים ציוניים הם בעצם "מזרחיים": כמו שנאמר: "לבי במזרח ואנכי בסוף מערב".
לחלוטין נכון. כל מילה אמת.
בן סימון מסמן חלק קטן מיהודי ארצות ערב. חלק קטן ופופוליסט שאוהב איך שהשמאל הלבן מלטף אותו. בדרך כלל מדובר באנשים שזקוקים לתשומת לב מהגזע הלבן ולכן עוברים צד.