בהחלטה אחת כחלון יכול לשנות את פני המשק הישראלי

נתניהו קורא לשר האוצר לחייב בוררות לפני שביתה בשירותים חיוניים – הזדמנות מצויינת להשיב את הגמישות לשוק העבודה, ולרסן את כוחה של ההסתדרות. האם כחלון יאזור אומץ ויקדם את המהלך?

הגיע הזמן להציב גבול. שר האוצר כחלון ויו"ר ההסתדרות ניסנקורן. צילום: מרים אלסטר /פלאש90

"אתם יודעים איך אפשר להשיג צמיחה של 5%? יש רק דרך אחת לעשות זאת. חוק בוררות חובה". את הדברים האלו אמר ראש הממשלה בישיבה עם משרד האוצר, כך על־פי דיווח של עמירם ברקת בגלובס. על־פי אותו דיווח, ראש הממשלה לוחץ על שר האוצר כחלון להכניס את חוק בוררות חובה לתקציב הקרוב. מהו חוק בוררות חובה? ומדוע צריך להפעיל לחץ מיוחד על כחלון על־מנת להכניס אותו לתקציב?

כיום, כאשר עובדי ציבור רוצים לפתוח בשביתה, הם מודיעים על כך למעסיק – בדרך כלל הממשלה – 15 יום מראש. במציאות האידיאלית, 15 הימים הללו היו צריכים להיות מנוצלים לדיון פרודוקטיבי בדבר ההצדקה הכלכלית והמקצועית לשביתה, ובאם היא נמצאת מוצדקת, להגיע פתרון המוסכם לכל הצדדים. בפועל, מכיוון שהדיון הפנימי לא מחייב אף אחד, מה שקורה הוא מסע האשמות אגרסיבי שמדרדר לסכסוכי עבודה קשים. בסופו של דבר הם נפתרים רק בפני בית הדין, ולא בתהליך גישור מקדים.

המצב הקיים מקנה כוח רב לארגוני העובדים, ובראשם ההסתדרות. ארגוני העובדים יכולים להיאבק בממשלה בעצמה רבה, להכריז על שביתה גם אם היא לחלוטין איננה מוצדקת (דרישות להעלאות שכר, הימנעות מרפורמות וכיוצא בזה), וגם אם הם לא השתתפו בשום תהליך מקצועי מקדים שמנסה לפתור את הבעיה מראש.

חוק בוררות חובה מנסה לפתור את הבעיה. על־פי ההצעה, העובדים והמעסיק יחוייבו להשתתף בתהליך בוררות מקצועי ומעמיק, שיתקיים בעזרתו של מוסד בוררות מיוחד בטרם יקבלו זכות חוקית לשבות. בתהליך הבוררות ישתתפו כלכלנים ואנשי מקצוע בלתי תלויים, אשר יחוו את דעתם המקצועית ולא רק שופטים. החובה לפשרה ובוררות רצינית מצמצמת את האפשרות לשביתות אגרסיביות וחסרות הצדקה, שפוגעות במשק.

כך הסביר זאת יוסי קוצ'יק, הממונה על השכר לשעבר:

אם בעבר פעלו מנגנונים כמו מוסד לבוררות מוסכמת או תהליכים אחרים של גישור, כיום הם לא קיימים ותהליכי גישור מתרחשים בעיקר בחסות בית הדין. התוצאה היא שבסוף זה תמיד מידרדר לסכסוך קשה ופוגעני. אם יש בעיה בנמלים, למשל, ולא מצליחים לפתור אותה – סוגרים את הנמל. לכן אתה מגלה בסוף פערים עצומים בשכר במגזר הציבורי, שנובעים מיכולת הנזק של אותם ארגונים: ככל הארגון חשוב יותר ויכולתו לגרום נזק גדולה יותר, כך השכר בו יהיה גבוה יותר.

גם קובי אמסלם, הממונה על השכר עד לאחרונה, הביע תמיכה בעמדתו של קוצ'יק.

היו בעבר מספר ניסיונות לקידום החוק, אך ללא הצלחה: בנובמבר האחרון, חברת הכנסת שרן השכל (ליכוד) הניחה את הצעת חוק "בוררות חובה בשירותים החיוניים", שנועדה למתן את השביתות בקרב עובדי המגזר הציבורי העובדים במקומות עבודה החיוניים לתפקוד תקין של המדינה, כולל המונופולים הממשלתיים. החוק עלה גם במסגרת ההסכמים הקואליציוניים. בכנסת הקודמת, הח"כ דאז איילת שקד הציעה את אותו החוק.

על פי נייר מדינות שפרסם פורום 'קהלת', בוררות חובה כבר קיימת בארה"ב ובקנדה. לכאורה מדובר רק בשתי מדינות מתוך כלל מדינות ה-OECD; אך צריך לזכור שמצב חוקי העבודה בישראל חריג בכל קנה מידה, ובעיקר בכל הנוגע לכוחם של עובדים המאוגדים דרך ההסתדרות. לצורך הדוגמה: מדד חופשיות שוק העבודה, מראה כי בהשוואה בינלאומית מצבה של ישראל בכי רע. במדינות רבות בעולם יש איסור שביתה בשירותים החיוניים, הכוללים גם את שירותי החשמל, התקשורת, המים, הרפואה ועוד. בישראל אין איסור שביתה כלל, מלבד בשירותים הביטחוניים.

במצב כזה על הממשלה לבחור בין שתי אפשרויות: או להרחיב את איסור השביתה בשירותים החיוניים, כפי שמקובל במדינות רבות בעולם; או לאמץ את המודל האמריקני־קנדי ולהטיל בוררות חובה. אם מישהו בהסתדרות רוצה לוותר על הבוררות ולהיות "כמו כל העולם" אז בבקשה, תאסרו על שביתה בכלל השירותים החיוניים, או תפתחו את השוק לתחרות. לאזרחים לא תהיה בעיה עם זה.

איך זה פוגע בצמיחה? התשובה ברורה. ארגון שרוצה להתקדם ולהתייעל לא יכול לעשות זאת בלי גמישות תעסוקתית. הממשלה צריכה להיות מסוגלת לדרוש מעובדיה לקדם תהליכי שדרוג טכנולוגיים, עמידה בלוחות זמנים, רפורמות מקיפות, תרבות ארגונית בריאה, תפוקה מתאימה. כיום, הממשלה מתקשה לדרוש זאת מעובדים המאוגדים דרך ההסתדרות, וכבר שמענו על יוזמות התייעלות ושיפורים טכנולוגיים שנתקלו בקשיים מצד ועדי העובדים. כך גם קשה לקדם רפורמות שיפחיתו את הרגולציה במשק (כגון סגירת מכון התקנים), ישנם עיוותים גדולים לטובת המונופולים החזקים, פריון העובדים נשאר נמוך וכך גם פוטנציאל הצמיחה.

על הראש של ניסנקורן

ההסתדרות, ובראשה היו"ר ניסנקורן, צפויה כמובן להתנגד למהלך. בפעם האחרונה שהחוק עלה לדיון, אמר ניסנקורן בראיון כי "אי אפשר להסכים לפגיעה בזכות השביתה – כל מי שעינו בראשו ורוצה איזונים ושמעמד השכירים יהיה מעמד מכובד צריך להיאבק בזה", וכי "הפגיעה בזכות השביתה היא פגיעה בדמוקרטיה".

כחלון ככל הנראה שמע את ניסנקורן והחליט לוותר מראש: לפני הקמת הממשלה הנוכחית, הטיל כחלון וטו על חוק בוררות חובה, ודרש להוציאה מההסכם הקואליציוני. בכל אופן, אם ראש הממשלה אכן רוצה לקדם את המהלך, ושר האוצר יצטרף לכך, צפוי להם מאבק עיקש מול ההסתדרות.

מבחינה תקשורתית וציבורית, ייתכן כי דווקא עכשיו השעה בשלה. כפי שדווח ב'מידה', על רקע דחיית פתיחתו של תאגיד השידור החדש, גילתה התקשורת לאחרונה סלידה עזה מההסתדרות והעומד בראשה. במצב כזה ההסתדרות עשויה לגלות שהיא לא זוכה לשיתוף הפעולה של התקשורת.

זוהי אחת היוזמות האסטרטגיות, שתוכל לשנות מן היסוד את שוק העבודה הישראלי ולשחרר את אחד מעכבי הצמיחה המרכזיים במשק. האם שר האוצר כחלון יתעלה לגודל השעה?

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

11 תגובות למאמר

  1. בתור אתר שמתיימר להיות בעד שוק חופשי וחירות, הייתי חושב שהגבלות על חופש השביתה נוגדות את תפיסת העולם הזאת. למה אי אפשר להגיד שכמו שהשוק החופשי פותר את שאר הבעיות (כולל מונופולים – לפחות לדעת חלק מתומכי השוק החופשי, כמו מילטון פרידמן), כך הוא יפתור גם את בעיית השביתות?
    כלומר צריך להפוך את שוק העבודה, ובפרט במקרה הזה את איגודי העובדים ליותר חופשי. אני לא ממש מבין בהיבטים החוקיים של השביתות ואיגודי העובדים אז יכול להיות שזה לא המצב, אך נדמה לי לדוגמא שאם שליש מהעובדים בחברה כלשהיא מחליטים להתאגד הם יכולים לחייב את שאר העובדים, וגם לחייב אותם לשלם דמי חברות. אני מניח שיש דברים נוספים כאלה (כמו שאמרתי – אני לא יודע בוודאות) אז למה לא עדיף לטפל באלו, וכך יהיה באמת שוק חופשי וגם נפתור את בעיית השביתות, ללא פגיעה בחירות העובדים לשבות (או לא לשבות).

    1. מה עם החופש לפטר? הזכות לשביתה איננה זכות, אלא חובה על המעסיק שלא להתנקם בעובד למרות שהוא מתנהג בצורה מחפירה (כמעט ללא יוצאים מן הכלל), לאחר השביתה. במקרה הזה המעסיק הוא הממשלה שקיבלה את המנדט מהעם ולא מהחלל החיצון.

  2. אנונימי, אם היתה תחרות במשק החשמל, בנמלים ובמקורות לא הייתה שום בעיה לאפשר להם לשבות כמו כל גורם אחר במשק. אגב, עבודה היא הסכם: אני אעבוד ואתה תשלם. מותר לדעתך גם למעסיק להודיע פתאום שהוא מפסיק חד-צדדית לשלם משכורות עד שתנאים כלשהם מצד העובדים יתמלאו?

    1. למאיר: אני מסכים שזה הפרה של חוזה, ולכן כמו שאמרתי, כנראה צריך לשנות את שאר החוקים, כמו שיונה הציע, שיהיה מותר לפטר שובתים או להחליף אותם.
      ליונה: אני מסכים שאפשר להגביל את החירות במקרה הצורך, עיקר כוונתי היתה שאולי כמו שהממונה על ההגבלים העסקיים יכול לכאורה לפתור את בעיית המונופולים, אך שוק חופשי יעשה זאת טוב יותר, כך גם כאן, שוק עבודה חופשי יעשה את העבודה בצורה יותר טובה מאשר הגבלת השביתה. כלומר עיקר טענתי לא היתה על הפגיעה בחירות אלא על פתירת בעיית השביתות.
      השאלה שניסיתי להעלות היא האם יש סיבה ששוק חופשי לא יעבוד במקרה זה, כי כפי שאמרתי אני לא מבין כל כך בתחום ואולי אחרים יוכלו לענות על כך.
      נ.ב. ליונה: למיטב ידיעתי ליברליזם אינו אמור להגן על האינטרסים של אנשים אלא על החירויות שלהם.

    2. המעסיק (בשוק הלא מאוגד) בהחלט יכול להודיע שהוא לא ישלם לעובד אם לא יתמלאו תנאים מסוימים (למשל, מעכשיו על העובד להגיע ברבע לשמונה במקום בשמונה).
      לעובד יש את הזכות להתפטר ולקבל פיצויי פיטורין וזהו.
      זכות השביתה שונה במהותה – היא אומרת שהעובד יכול לשבות ולמעסיק אסור להחליף אותו בעובד חדש.

  3. למגיב 1#, בהחלט אפשר לאמץ את גישתך הליברלית אך בתנאי של שינוי חוקים אחרים ובראשם האפשרות לפטר את השובתים ו/או להחליפם בעובדים זמניים בעת השביתה. גם האפשרות (שכיום לא חוקית) לשכור עובדים שיסכימו בחוזה העסקתם לוותר על זכות השביתה תהיה פתרון ליברלי וטוב.
    מעבר לכך, מדובר בתשתיות החיוניות של מדינת ישראל. מעט מגבלות על שיתוק כל המדינה יהווה פתרון סביר גם בראייה ליברלית (איסור חציית כביש באור אדום אינו ליברלי? דווקא כן כי גם מגינים על האינטרסים של המשתמשים האחרים בדרך).

  4. הרעיון שהציע אנונימי לא מתאים ולא יכול לעבוד כרגע במציאות הקיימת לציר הזמן הנוכחי!
    במצב ששוק העבודה נשלט בידי ארגונים בעלי נטייה קולחוזניקית!
    יחד עם המציאות הביטחונית והגיאו פוליטית זה כפליים!
    תשארו את המצב של זכות לשבות, לתת לחוק של "בוררות חובה" לעבור ,הדרך להוביל לצמיחה של 5% חשובה מאוד הן מבחינת הכנסות למדינה לתוצר לאומי וכו'!

  5. לעובד יש שלוש זכויות יסוד:
    1. לשבות בעצמו.
    2. להכריח עובדים אחרים לשבות.
    3. להשתלט על מקום העבודה ולהשבית אותו.

    בלי זכויות יסוד אלו אנה אנו באים?

  6. מדובר בפוליטיקאי קטן שהשמיד את שוק התקשורת. אין השקעות והכל היה מסע של ויתור על השקעות והצגה לטווח קצר של הצלחה
    תכף הכל נופל עם גולן שויתרו לה ערך כל דבר העיקר שתמכור בזול….ת

    מי שמצפה משהו מאותו כחלון תמים ….

    נתניהו היה ונותר מצחיק הראות היחיד בפוליטיקה הישראלית