ההתקפות הבוטות של בכירי הבית היהודי כלפי ראש הממשלה והליכוד מכוונות לשלול את הלגיטימציה מנתניהו, תוך שיתוף פעולה עם תרגילי השמאל והתקשורת. המרוויח העיקרי: "האח" יאיר לפיד
כבר קשה לזכור כיצד זה התחיל. בסבב האחרון של ההתכתשויות על תאגיד השידור הציבורי היה ברור שצמרת הבית היהודי, בנט ושקד, מתייצבת בצד השני של המתרס – לצד "התקשורת" ולצד המרכז והשמאל, שמאשימים את ראש הממשלה בהשתלטות ארדואנית על התקשורת. אגב, אף אחד לא העיר שאין זה מעניינם של עיתונאים בכלי תקשורת פרטיים להתערב ברפורמה ציבורית של כלי תקשורת מתחרה. זו חריגה מהאתיקה, והיא מעידה על המעמד המיוחד שהעיתונאים הבכירים נטלו לעצמם בקרב האליטות שמבקשות לנהל את ענייני המדינה מעל ראשה של הממשלה.
בכל אופן, צמרת הבית היהודי הרשתה לעצמה להתריס נגד ראש הממשלה נתניהו בצורה החריפה ביותר אולי מאז הקמת הממשלה לפני כשנה וחצי: "הוא יורה בתוך הנגמ"ש כמו שירה כשהצביע בעד ההתנתקות והריסת גוש קטיף, כמו שירה כששחרר הכי הרבה מחבלים בתולדות המדינה, כשהקפיא בנייה, כשנכנע לחמאס וכמו שהכריז על הקמת מדינת פלסטין בבר אילן, כך הוא סופר כיפות של כתבים דתיים".
וכדי לקשור לזנב חבל הפחיות הרועש שלו את אוכלוסיית מצביעי הבית היהודי, הכריז בנט: "נגמרו ימי ילדי הכאפות"; "אתם בשלטון המון שנים ולא מפסיקים להתבכיין".
ברור שבמשטר מתוקן השרים נפתלי בנט ואילת שקד לא היו יכולים להמשיך לשבת בממשלה; הם היו חייבים להתפטר. אבל זהו כמובן פרט שולי. השאלה הרלוונטית היא מה מטרת ההתקפה הזו. המטרה הראשונה היא קודם כול לשלול את הלגיטימציה מנתניהו כראש ממשלה. הוא אמנם מכהן בתפקיד ברציפות כבר שבע וחצי שנים, הוא ניהל מדיניות ביטחון מול אתגרים קשים ביותר והוכיח על פי התוצאות שמצבה הביטחוני והמדיני של ישראל הוא הטוב ביותר בדור האחרון; הוא גם מנהיג משק יחיד בעולם המערבי ששומר על 13 שנות צמיחה רצופה של 2.5 עד 5 אחוזים בשנה. במילים אחרות, נתניהו הוא מנהיג שהעם מוקיר, והוא הוכיח את זה בבחירתו פעם אחר פעם.
אך בכל זאת, שותף בכיר בקואליציה משלב ידיים עם תרגילי האופוזיציה הבזויים ביותר, שבנויים על הסתה קבועה נגד אישיותו של נתניהו. אופי ההתקפה משלב לכאורה מוטיבים מהתרחשויות היסטוריות, אך קשה שלא לחוש בבוז הנושב מהודעת הבית היהודי נגד נתניהו האיש. המסר: הוא ראש ממשלה במקרה, ולא ראוי לכבוד. האם ניתן להעלות על הדעת את זבולון המר ז"ל מכפיש את יצחק שמיר כמי ש"ירה בתוך הנגמ"ש כאשר נסוג מלבנון תחת אש, שחרר 1,150 מחבלים וגרם להתפרצות האינתיפאדה, הפקיר את השב"כ בפרשת קו 300, ונכנע לסדאם חוסיין כשספג 40 טילי סקאד"? ברור שלא. התקפות מהסוג של בנט מכרסמות מעצם טיבן באושיות הדמוקרטיה כמייצגת את רצון העם.
והקצב של ההתקפות האלה גובר. כזכור, אחרי שהודח בוגי יעלון מתיק הביטחון חולל נפתלי בנט משבר ממשלתי סביב דרישתו האולטימטיבית להמציא תפקיד של מזכיר צבאי לקבינט, או שהוא מפרק את הממשלה. הסאבטקסט היה שאין לתת אמון בראש הממשלה כמנהיג ביטחוני. הוא הרי ראש ממשלה במקרה. כוחה של הביקורת של בנט הוא תיבת התהודה שמייצרים עבורו כלי התקשורת המובלים בידי 'ידיעות אחרונות' ו'הארץ'.
להחזיק את הליכוד קצר
יש כאן שיטה, יש כאן אסטרטגיה. האסטרטגיה היא המשכה של "ברית האחים" בין הבית היהודי ל'יש עתיד', בין בנט ללפיד, באמצעים אחרים.
לתקשורת יש אסטרטגיה קבועה מזה שנים. יותר משהאסטרטגיה הזו עוצבה כתוצאה ממחשבה סדורה, היא התגבשה בצורה פבלובית כתגובה של רפלקס מותנה בקרב גוש העיתונאים המובילים נגד בנימין נתניהו ורעייתו שרה. זה קמפיין שאיננו שובת אפילו יום אחד. לקראת בחירות הוא נכנס אולי להילוך טורבו, אך עם סיומן התוצאות כאילו נשכחות והקמפיין נמשך.
רבים תוהים: למה? בשביל מה זה טוב? הרי לפי כל הנתונים דווקא זה מה שמאפשר לנתניהו והליכוד לסמן את "התקשורת" כגולם אחיד וללכד את השורות נגדה כמו נגד אויב שנוא. יתר על כן: המתקפה חוצת הגבולות גורמת תמיד לקולות רבים המהססים ושוקלים להצביע למפלגת מרכז, לחזור הביתה כתגובה רגשית להגנת מבצרי הכבוד העצמי והתרבותי שלהם. המעבר של שלושה־ארבעה מנדטים מצד לצד עושה את ההבדל בין תבוסה לניצחון.
מול האסטרטגיה של הקמפיין המתמיד, שמחבלת באינטרס של מפלגת העבודה בימי בחירות, ישנו הסבר שאיננו סותר בנוגע לצורך של השמאל והתקשורת לנהל את אותו קמפיין ללא הפסקה. אפשר לדמיין מה היה מעמדו של הליכוד אם התקשורת בישראל יחד עם האופוזיציה לא הייתה מנהלת התקפה רצופה של השחרה והשמצות לכל אורך השנה, 7/24. הליכוד ככל הנראה היה מגביה את התקרה האלקטורלית שלו משלושים מנדטים לסביבות הארבעים. נשמע דמיוני, אבל הגיוני. בלי הקמפיין השלילי הרציף, ביבי היה מוביל ממשלות מעמדה של ארבעים מנדטים לפחות, שלא לדבר על כך שהיחס הבינלאומי כלפיו היה משתנה לטובה. לאסטרטגיית הקמפיין השלילי יש אפקט שחיקה מצטבר, ומנהיגי המערב משתמשים בו לצורך ניהול דיפלומטיה אנטי־ישראלית.
הקמפיין השלילי מניח תקרת בטון על הליכוד, ומרתיע בוחרים פוטנציאליים מהמרכז להצטרף להצבעה לליכוד ביום הבוחר. הוא גורם לכך שהליכוד נאלץ להסתפק במגרש הימני, ונכנס למלחמה על אותו מאגר בוחרים עם הבית היהודי תחת הנהגתו המחודשת.
אז למה הנהגת הבית היהודי נראית כל כך להוטה להיות שותפה אופורטוניסטית בקמפיין המתמיד נגד נתניהו? פה חוזרת השותפות עם יאיר לפיד. דחיקת הליכוד לימין מפנה את המרכז; במקום שהליכוד, כמו בעבר, ימשוך קולות מרכז לקואליציות לאומיות, המרכז נשאר פנוי והוא הופך לנכס של יאיר לפיד. איזה אינטרס יכול להיות לימין הדתי במרכז חזק בהנהגת לפיד, על חשבון ליכוד כמפלגת ציר החולשת על מרכז המפה? נתוני הסקרים האחרונים מראים שזה מה שקורה: "בנט ולפיד מתחזקים" (הליכוד נחלש, העבודה מתאדה).
אמנם צריך שהליכוד יהיה מספיק חזק כדי להרכיב את הקואליציה, אך לפי איזו מסורת תאורטית שהשתרשה בימין הדתי אסור שהליכוד יהיה חזק מדי, כדי שאפשר יהיה להחזיק אותו בביצים. לליכוד, לפי המיתוס של הציונות הדתית, יש נטייה להגשים את מדיניות השמאל ואחר כך ללכת 'קדימה'. ראו ספרו בן האלמוות של אריה אלדד. זהו ההסבר לאסטרטגיית ההכפשה והאיומים על הקואליציה מצד בנט ולמרבה הצער גם מצד איילת שקד, שרבים תולים בה תקוות לעתיד.
האם האסטרטגיה של האינטרס המגזרי חופפת את האינטרס הלאומי, או שמא פוגעת בו? התוצאה בפועל היא פגיעה במשילות, וחוסר יציבות שמתפשט מהקואליציה לציבור הישראלי בכללותו. הסדקים והקיטוב מאיימים על החברה. מנגד, נמנעת מעם ישראל ממשלה הנשענת על מפלגת ציר חזקה המלכדת ימין ומרכז, מגבירה את המשילות במימוש רפורמות כמו של התאגיד הציבורי, ולא מייצרת פיתויים לגורמי חוץ לנסות ולפורר את ממשלת ישראל או לנעוץ טריז בין הדרג המדיני לצמרת הצבאית.
תיאוריה נחמדה אבל רק תיאוריה
תמונה אחת שווה אלף מילים:
http://d3d529uskukcrm.cloudfront.net/wp-content/uploads/2016/04/kphs.jpg
בנט מסכן את ההתנחלויות… כשתהיה הזדמנות לחרדים לסגור איתו חשבון- הם יעשו זאת…
בנט שווה את כספו, אבל הדרך בה ממשיכים באתר הזה להמציא נגדו תיאוריות קונספירציה היא דוחה.
נתניהו פוגע בדמוקרטיה ולכן כל מי ששלטון תקין הוא נר לרגליו מתנגד לו.
הוא מזכיר לי את הכדורגלן אבן צור שהיה ידוע בכיסוחיו שהיו גומרים קריירה לשחקנים. אני זוכר שגם שחקנים מהקבוצה שלו התרעמו, כי אף על פי שהוא עזר לקבוצה, הוא פגע בכדורגל עצמו.
כשנתניהו יכבד את כללי המשחק הדמוקרטי:
יתייעץ עם חברי כנסת לפני שהוא מפיל את החלטותיו
שיהיה ראש ממשלה של כולם ולא ישסה מגזר במגזר
שיחלק את התיקים ולא יחזיק תיקים כמו איזה דיקטטור
שיתראיין בפני התקשורת בצורה קבועה
שיפרסם מצע לפני הבחירות שנוכל לדעת מה עשה ומה לא עשה
שלא יסית ביום הבחירות שבו התעמולה אסורה
שלא יחליש את בית המשפט העליון
כל הדברים האלה לא קשורים לימין ושמאל או מפלגה כזו או אחרת, לא קשור לשינוי שיטת הממשל, אלא קשור רק לפגיעה בדמוקרטיה.
לכן זה אך טבעי להתנגד לביבי שלא נהפוך לטורקיה-רוסיה
הפוך. הבעיה הגדולה של נתניהו שהוא מסרב שנים ובעקביות להגביל את עריצות המיעוט של בג"ץ.
בכך הוא פוגע אנושות בהכרעת הבוחר- שהיא מהות הדמוקרטיה.
למפוקח:
לא שציפיתי שתענה למה שכתבתי עניינית, אבל…
אתה צריך להבין שחוקי בג"ץ דומים יותר לחוקי הפיזיקה מאשר לחוקי מפלגה. הם מתארים עולם עקבי עם חוקים ברורים ונגישים לכולם.
לכל פסק דין יש מאות עמודים. כל אחד יכול לקרוא ולציין את הכשלים הלוגיים. אם נשווה את זה להחלטות של ביבי כמו לדחות את פתיחת תאגיד השידור – בלי הסבר, בלי נימוק – אתה מבין מי צריך לתת הסברים.
אם יש לך קושי בקריאה או בהבנה של מסמכים ארוכים – אל תפיל את זה עלי
בג"ץ דומה יותר לחוקי התורה מאשר לבחירות לכנסת.
חבל שלא הגבת לנקודות שהעלתי. נראה שאינך מבין מהי דמוקרטיה, הפרדת רשויות וכו
אני אתן דוגמא מעולם מוכר יותר – כדורגל וכדורסל:
זה שקבוצה היא אלופה זה לא אומר שהיא יכולה לשנות את החוק של כמה זרים מותר לקבוצה לשתף. זאת דמוקרטיה
מכבי תל-אביב בכדורסל יכולה לקבוע שהיא מופיעה ביורוליג מבלי להיות אלופה – זאת לא דמוקרטיה
אופק
דבר ראשון, נתניהו אולי פוגע לדעתך בדמוקרטיה הישראלית, אך אני חושב שלהשוות אותו לארדואן או פוטין מוגזם לחלוטין.
דבר שני, אני אתייחס רק למספר נקודות איתם אני לא מסכים:
ראש ממשלה ש"משסה מגזר במגזר" הוא פשוט פוליטיקאי, וזה לא אומר שהוא לא דמוקרטי.
ראש ממשלה שמחזיק מספר תיקים לא הופך לדיקטטור, במיוחד אם נראה שהוא שומר אותם כדי שיהיה לו מה להציע למחנה הציוני. היו גם ראשי ממשלה אחרים בישראל שהחזיקו מספר תיקים (בן גוריון הגדיל לעשות – החזיק את תיק הביטחון) ומלבד זאת, במשטר דמוקרטי נשיאותי כמו ארה"ב הנשיא מחזיק בכל התיקים, ולא נראה לי שאתה חושב שארה"ב אינה דמוקרטית.
נתניהו הסביר שהוא לא מפרסם מצע כי אפשר לראות מה הממשלה עשתה, ולכן מי שחושב שזה היה טוב שיצביע לו. זה לא הופך אותו לאנטי דמוקרטי.
על פי ויקיפדיה, הסתה היא ניסיון לשכנע אדם או קבוצת בני אדם לבצע מעשה שלילי. נתניהו לא הסית ביום הבחירות, הוא קרה למצביעים לבוא להצביע.
נתניהו אינו בדיוק ממובילי המאבק נגד בג"ץ, אבל גם אם היה זה לא היה הופך אותו לאנטי דמוקרטי. האם לא ייתכן שהשופטים (שאינם מלאכי ה') לקחו סמכויות שאינם שלהם ולכן הממשלה והכנסת צריכים לפעול להחזיר אותם? וגם האם מינוי שופטים בארה"ב על ידי הנשיא ואישור הקונגרס אינו דמוקרטי?
אפשר לא להסכים עם חלק או כל הדברים האלו. אני מתנגד לחלקם, אך זה לא הופך אותם לבלתי דמוקרטים. יש מגוון גדול של משטרים דמוקרטיים.
מישהו אחר:
כמה הערות לחדד את דברי:
אתה צודק שאינני יכול להאשים את ביבי בדיקטטורה של פוטין וארדואן.
למה הדבר דומה? אתה יושב בבאר ורואה גבר שם משהו במשקה של הבחורה שאיתו כשהיא לא מסתכלת. האם אתה יכול להאשים את הגבר באונס? האם תרצה לחכות?
פוליטיקאי משסה מגזר במגזר, אבל לא ראש ממשלה. אם בזמן הבחירות זה נסלח, אבל ביום הבחירות? כאחרון העסקנים?
תבין, ראש הממשלה לעם שלו זה כמו אבא לילדיו. הילדים מושפעים כל הזמן מהתנהגותו של ההורה. לפעמים זה כל ההבדל בין משפחה מוצלחת למשפחה מתפרקת. תבדוק מה קורה במשפחות בהם ההורים מתנצחים ויורדים כל הזמן האחד על השני. תבדוק
לגבי המצע. זה פשוט עלוב. ראש ממשלה?!?!. הבחירות האלו נורא עניינו אותי ושמעתי איך ברשת ב' שולחים 10 שאלות, כל שבוע אחת לכל המפלגות ומנתחים את התשובות. תנחש איזו מפלגה אפילו לא ענתה להם? כאזרח חשתי זלזול מדהים.
מה נראה לך יהיה בבחירות הבאות? אף אחד לא יפרסם מצע. כך ניהול המדינה נהיה קרקס. כבר יש לנו ליצנים כאורן חזן, מירי רגב, נאווה בוקר. ומי יודע כמה מושחתים שאפילו לא צריכים להראות מראית עין שאכפת להם.
מה שמוזר ברדיפה אחרי השופטים שהם היחידים שמחוייבים לנמק את החלטתם ועל סמך אילו עקרונות ואילו חוקים הם מסתמכים. כלומר אם הם כשלו בהחלטת אתה ממש יכול להצביע על העמוד בו הם שגו.
העקרונות הדמוקרטיים הם כלליים מאוד כמו שיוויון בפני החוק, חופש הדיבור וכו'. אמורים להיות מקובעים בחוקה, אבל בישראל….החוקים נחקקים על ידי חברי כנסת כך שבאמת אין להם מה להתלונן. אני באמת לא מבין את הרדיפה הזאת. (אני מבין למה ביבי מסית – יש חקירה נגדו)
לסיום מה דעתך על זה:
אמרתי לחבר שאני יכול להראות לו איך ביבי לא היה נבחר בצורה דמוקרטית.
כך: כל אדם בוחר בעזרת 3 פתקים: 2 עבור מי שהוא רוצה (מפלגות שונות) ו- 1 פתק נגד מי שהוא לא רוצה. להערכתי ביבי לא היה עובר את אחוז החסימה. עדיין יש לו יותר שונאים מאוהבים
שוב, אולי עדיף שראש הממשלה לא יגיד דברים כאלה ביום הבחירות (הוא לא שיסה מגזר במגזר – הוא ניסה לגרום למצביעיו לבוא ולהצביע – והוא כנראה הצליח בזה) אבל זה דמוקרטי לחלוטין לקרוא למצביעים שלך לבוא להצביע.
גם המצע – אולי אתה ואני היינו מעדיפים שיהיה מצע, אבל אם המצביעים שלו חושבים שהוא טוב גם אם אין לו מצע – אז שיצביעו לו וזה דמוקרטי לחלוטין. אין עיקרון דמוקרטי שמחייב פירסום מצע לפני הבחירות. (וזה לא כאילו אפשר להאמין למצע של כל מפלגה אחרת – אז הם אף פעם לא שווים הרבה).
אתה אולי יכול להצביע בדיוק באיזה עמוד הם טעו – אבל ברגע שתנסה לעשות משהו לגבי זה יגידו שאתה פשיסט, אנטי דמוקרטי, גרמניה של שנות ה30, ולכן גם אם מאוד קל להצביע היכן הם טעו קשה לעשות משהו.
החוקים בישראל אולי נחקקים על ידי חברי הכנסת, אבל הם מפורשים על ידי השופטים והם אומרים במפורש שלא אכפת להם מה היתה הכוונה המקורית של החוק אלא כיצד אפשר לפרש לפי מה שאני חושב שהיה צריך להיות כתוב בחוק.
מתי בדיוק ביבי הסית? ואיך זה קשור לכך שיש חקירה נגדו? (החוק שהוצע שלא יהיה ניתן להעמיד לדין ראש ממשלה על עבירות קלות הוא לא דמוקרטי – אין אדם מעל החוק – אבל לא שמעתי שביבי תמך בזה).
בסיפור שלך בסוף לא הבנתי לגמרי איך השיטה הזאת עובדת, אבל אני יכול לחשוב על עוד המון שיטות דמוקרטיות שמהונדסות לכך שביבי לא ייבחר. אם נעבור לשיטה אזורית ונקבע שלרוב האזורים יהיה רוב של מצביעי העבודה וכך אפשר ליצור רוב מלאכותי שיגרום לעבודה להיבחר.
אבל דווקא בשיטה שלך נראה לי שביבי עדיין היה נבחר. כי אני מניח שמצביעי הליכוד, הבית היהודי, שס, יהדות התורה וחלק ממצביעי כולנו וישראל ביתנו לא שונאים את ביבי ולכן לא היו שמים אותו על פתק השנאה. אז יותר מחצי מהמצביעים לא היו שמים אותו על השנאה, וחלק גדול מהם היו שמים אותו על הראשון או השני. אז נראה לי שהוא עדיין היה נבחר.
ואולי, רק אולי הניסיון של המפלגה הדתית לאומית (מפד"ל או הבית היהודי) הוא זיכרון היסטורי של בגידה וזלזול תוך כדי גניבה של קולות, שמושך התנהגות כזו מצד בנט. נתניהו והליכוד צריכים לבדוק את התנהגותם ואת אופן פעולתם בעבר כדי להבין את היחס כלפיהם
שמעון בנט הולך ומסתמן יותר ויותר כחתרן בלתי נלאה,לחילופין הוא ממלא את תפקיד האטד ממשל יותם
המיתוס של הציונות הדתית? זה לא היה בגין שנבחר וישר עשה בקמפ דייויד (בכניעה ללחצי דיין, וייצמן וברק) מה שלא עשו ממשלות המערך? זה לא היה נתניהו שנבחר והלך להסכם חברון ולפסגת וואי? זה לא היה שרון שרימה את בוחרי הליכוד כשהחריב את גוש קטיף וגירש את תושביו? זה לא היה נתניהו שלמרות הצהרותיו ולמרות מצע הליכוד מכריז שוב ושוב על מחוייבותו לשתי מדינות, וממשיך להקפיא את ההתיישבות? כל זה רק 'מיתוס'?
בנט ודאי איננו טלית שכולה תכלת, והוא ודאי מחפש לתקוף ולהכפיש את נתניהו כדי לסלול את דרכו הדמיונית לראשות הממשלה, אבל אמנון לורד מסרב לפקוח עיניים ולראות פגם כלשהו בהתנהלות נתניהו ובכירי הליכוד לאורך שנים, בפזילתם ובנדידתם למחוזות המרכז והשמאל.
נער הייתי וגם זקנתי ולא ראיתי את אמנון לורד כותב פעם אחת ביקורת על ביבי
נער הייתי וגם זקנתי ולא ראיתי אף אחד מעיתונאי ידיעות אחרונות / הארץ / ערוץ 2 / ערוץ 10 כותב/משדר פעם אחת דברים בשבחו של נתניהו.
כמי שמזדהה עם הכרזותיו, אמרותיו, מאמריו ותכני ספרו של נתניהו, אינני מצליח להבין את התמיכה של אנשי הימין בו.
האיש קבר את דו"ח אדמונד לוי, בנה גדר בדרום רק לאחר ש"קלטנו" 60000 מסתננים, לא עשה דבר וחצי דבר במשך העשור של שלטונו לאיזון בתקשורת, באקדמיה ובבג"ץ.
האיש הרחיק אנשים מעולים כמו גדעון סער וכחלון רק משום שאיימו על "שלטונו".
כל מי שמצוי בעניינים יודע (יודע, לא מעריך או מאמין) שחלק גדול מפעילותו, בעיקר בנושאי מינויים, אבל לא רק, מנוהל ע"י אשתו שהוא מפחד ממנה פחד גדול.
ולמרות כל זאת אמנון לורד ואחרים (אנשים רציניים לכל הדעות) ממשיכים לתמוך בו.
כיצד הוא מצליח לשטות בהם???
יוסי ד, אמיר ש, בוז'י ה, יגאל ס. – כל שליחי המלחמה הפסיכולוגית של "מחנה השלום" מתגייסים להפצת תעמולת השקר נגד נתניהו, במימון אינטרסנטים שהיושרה מהם והלאה. הם מנסים לגרור אותנו לפחי אשפה של בקבוקים ולגלידת פיסטוק כדי שלא נשים לב לדברים החשובים: נתניהו עמד בכבוד בלחצים הבלתי נסבלים של אובמה במשך 8 שנים; התקבל בכבוד מלכים ברוסיה, בסין, ביפן, בהודו, באפריקה ובמדינות באירופה; הצמיח את התל"ג ביותר מ100% ואת יתרות המט"ח ב300% ומעלה, והצניח את החוב הלאומי ב-60% (לעומת ימי קום המדינה); נתניהו הביא לבניית תשתיות כבישים, מחלפים וערים חדשות, שני נמלי ים חדשים ושדה תעופה בימלאומי שני; נתניהו יישם את הפעלתו של חינוך חינם לפעוטות שהוקפא 24 שנה; הצליח להביא להקמת רכבת תחתית בת"א שבמשך 40 שנה שום אף ראש ממשלה לא הצליח להביא להקמתה. אז עכשיו באים שליחי "מחנה השלום", מתחזים ל"אנשי ימין" ומספרים לנו שרק בגלל שרה ובקבוקי הפיסטוק שלה לא זכינו להנהגה מפוארת בדמות גדעון סער ומשה כחלון.
חבל. זוהי פשוט תעמולה של הליכוד בתור מאמר דעה.
חבל. זהו פשוט תועמלן של בנט בתור טוקבקיסט.