פשיזם בישראל? שר ביטחון מסוכן? מחמוד דרוויש בגל"צ? יהודה הראל מזהה תהליכים של סערה בכוס תה, וקורא לקחת את הדברים בפרופורציה הנכונה
חם, כמה חם. הכנסת בפגרה, אין חדשות, העיתונאים מגרדים ומנפחים מחלוקות עד לממדים של "מלחמות עולם" ופוליטיקאים מחפשים חומר לצעקה. "אין רגע דל, או סקנדל או פסטיבל".
לציבור מומלץ ללכת לים או, לפחות לשבת בצל ולהירגע.
אהוד ברק, תרגיע
הנאום הפתטי של אהוד ברק על הסכנה הנוראה של פאשיזם בישראל לא שכנע איש. ברק לא נאסר ולא הושלך למחנה ריכוז. הנאום שודר בכל אמצעי התקשורת וכבר נשכח. גם גילוי "הסוד שאסור לגלות" ישכח תוך זמן קצר. נשארת רק השאלה: "מה קורה לברק"?
אביגדור ליברמן
ליברמן אינו סוכן של פוטין, הוא גם אינו קומיסר סובייטי. שר הביטחון אינו מחוסר ניסיון. ליברמן הוא אזרח ישראלי, נציגם של עשרות אלפי אזרחים והיה במשך השנים, חבר ויו"ר ועדת החוץ והביטחון, שר חוץ, שר לעניינים אסטרטגים וחבר בקבינט. מההפחדה בליברמן נודף ריח לא סימפטי, אף כי לא נגזים ונאמר שזו גזענות ו"זה מזכיר תקופות אפלות באירופה"…
אז אפשר להירגע, לא הולכים להפציץ את סכר אסואן וגם לא לכבוש את עזה.
מחמוד דרוויש
תכנית על המשורר הפלסטיני מחמוד דרוויש בגלי צה"ל אינה אירוע מכונן, וגם אינה יכולה לאיים על אופייה היהודי והציוני של ישראל, צה"ל וגלי צה"ל. השערורייה הפוליטית המיותרת סביב התוכנית הוסיפה לפרסומו של דרוויש, תוספת שלא הוא ולא אנחנו נזקקנו לה, ורק תרמה למתח בין השמאל לימין ובין היהודים והערבים.
אז כדאי להרגיע.
הרבנים והקהילה ההומו-לסבית
הלגיטימציה החוקית והתרבותית של הלהט"בים בעולם המערבי ובישראל היא תהליך חדש יחסית שטרם הסתיים.
עד מחצית המאה העשרים שררה באירופה ובארצות הברית הומופוביה וסלידה מהומואים ולסביות. רק בסוף שנות ה-70 של המאה העשרים הוסרה ההומוסקסואליות מרשימת ההפרעות הנפשיות של ארגון הבריאות העולמי. עוד ב-1952 הורשע המתמטיקאי הגאוני אלן טיורינג בהומוסקסואליות בבית משפט בריטי והתאבד כעבור שנתיים. בישראל בוטל האיסור החוקי על הומוסקסואלית רק ב-1988. המהפכה מתרחשת במהירות מדהימה, כלומר תוך עשרות לא רבות של שנים.
דתות הן תמיד שמרניות, מעצם האמונה במקורה האלוהי של תורתם. השינוי בעמדתם של הזרמים השונים ביהדות לתופעת הלהט"ביות, למרות שהוא איטי מהתהליך בחברה החילונית, הוא חד-כיווני ומפתיע במהירותו.
כדאי להירגע ולתת לתהליך להתקדם ללא הפרעה. ההתקפות האנטי-דתיות, הליקוטים, החיטוטים והפרסומים של דברי רבנים שמרניים רק עוצרים את התהליך.
מסתבר שגם הוויכוח הלוהט בדבר הכנסת בחורי ישיבה לכלא נשכח, ומספר החרדים בצבא עולה בקצב משמעותי.
גדר חיה
עדיין לא קראתי את "גדר חיה" של דורית רביניאן, אך אין לי ספק שהספר לא מסוגל לפגוע ב"שמירת הזהות של העם" ולגרום להתבוללות. הימצאות או אי-הימצאות הספר ברשימת הספרים של משרד החינוך אינה משמעותית וגם אינה קובעת את ערכו של הספר, את השפעתו, תפוצתו ועתידו; כמו שמעמדה, תפוצתה ועתידה של המוסיקה המזרחית לא נקבעים על ידי גלי צה"ל.
ההתרגשות הייתה מיותרת, וכבר נשכחה.
ספר הלימוד החדש באזרחות
כמעט כמו לכולם, גם לי אין מושג מה כתוב בספר האזרחות החדש, כמו גם בספר הישן.
התלמידים שנבחנו על הספרים האלה כבר שכחו מה כתוב בהם. כידוע תלמיד רע שוכח את החומר שעה לפני הבחינה, בעוד שתלמיד טוב שוכח הכל שעה אחרי הבחינה. אין ולא תהיה לספר כל השפעה על דעותיהם ועמדותיהם של התלמידים ושל אזרחי ישראל.
תוכנם המפורט של ספרי האזרחות חשוב רק לכמה פרופסורים, מנהלי בתי ספר ופקידים המתנשאים לחשוב שהם מעצבים את השקפת עולמו של הדור הצעיר בישראל.
אז תרגיעו.
התקשורת השמאלנית
רוב כוכבי התקשורת שיכים למחנה השמאל אך את הציבור הם אינם מצליחים לשכנע. התקשורת יורדת לחיי הממשלה ולחיי ראש הממשלה. זה מעצבן, למרות שאולי בריא ששרים וראש ממשלה נמצאים תחת זכוכית מגדלת של תקשורת עוינת.
אני מציע לראש הממשלה ודובריו ולטוקבקיסטים של הימין להירגע ובאם יש צורך לעבור "ניתוח להארכת הפתיל". הממשלה נשארת ימנית וראש הממשלה שהתקשורת יורדת לחייו נשאר ראש ממשלה שנה אחר שנה, בעוד שהשמאל הולך ומצטמצם ונמצא בדיכאון וייאוש.
אז למה להתעצבן, גם ככה חם באוגוסט.
עוד משהו
"ככל שהשלטון שולט פחות, כך הוא טוב יותר" – אלכסיס דה טוקוויל.
למרות חומו של אוגוסט (שאפילו זקני צפת אינם זוכרים), אני רגוע.
ובכל זאת: שום דבר מאלה שהמאמר ציין, אינו, לבדו, 'שובר שיוויון'. אך שינויים רבים מאד, ולעיתים גדולים מאד, מתרחשים צעד אחר צעד, כאשר כל צעד, כשלעצמו, השפעתו זניחה.
מצוין.
מתוך כל הדוגמאות יוצא עיקרון אחד נפלא שבו הציבור הישראלי מתבגר ונהיה יותר ויותר חירותי וכבר אינו תולה את כל בעיותיו במדינה ולוקח אחריות על עתידו.
הנסיון של אנשי התקשורת ופוליטיקאים משמאל להשוות למדינה מעמד של אבא שאמור לספק לילדיו לחם ועבודה אינו נמכר בקרב הציבור הישראלי שבפשטותו חוזר למקורות האמיתיים של האמנה החברתית.
כמה שטחיות וזלזול.
במחילה מכבוד הכותב, אבל – שפה ושיח יוצרים תרבות. תרבות משפיעה. לא באירוע חד-פעמי, אלא בהנחלת ערכים ובהטמעתם.
היחס ללהט"בים משפיע תרבותית על מבנה המשפחה, על כמות הילודה, על הדוניזם מול אידיאליזם. רק שזה קורה לאט לאט.
היחס לדרוויש מקהה את תחושות לאומיות בריאות, ומשפיע על חוסר האמונה בצדקת דרכנו. רק שזה קורה לאט לאט. (היית מתייחס בשיוויון נפש כזה גם לפרסום של מיין קאמפף בגל"צ?)
גם 'גדר חיה' כמו שאר יצירות תרבות יוצר שיח, אווירה וערכים. רק שזה קורה לאט לאט.
כוחם של ספרי לימוד הוא לא בכמה זוכרים מהם, אלא באלו ערכים הם הטביעו בתלמידים. רק שזה קורה לאט לאט.
כדאי להתעורר מהחלום הוורוד של שלטון הימין. כי כבר 39 שנים שכמעט רק הליכוד בשלטון, אבל השמאל הבין די מהיר שאפשר לתת לימין להיות בממשלה, ותרבותית להשפיע עליה ועל השיח הציבורי מעמדות כוח אחרות (מערכת המשפט, אקדמיה, תרבות ותקשורת). זו הסיבה שהליכוד כל כך מתאמץ פעמים רבות ליישם את המדיניות שנמצאת במצעי מפלגות השמאל.
אז ברשותך, אנחנו נמשיך להיות קשובים ודרוכים, ולא נירגע במין סיאסטה מרדימה.
אם כבר, ניתוח להארכת הפתיל. כמובן, לזה כבר יש קונוטציה בעייתית, אבל לפחות האנלוגיה מדויקת.
צודק הארכת הפתיל
אותי הרגעת למעט הקטע של ליברמן.
במשך 20 שנות פוליטיקה א פ ס החלטות, הרבה כתבי אישום.
הקטע שבאמת מרגיע אותי זה שאפשר לאמר דברים קשים על השלטון מבלי להיעצר (בינתיים)
אתה יודע שכשאתה מאבד בלמים בירידות סדום – אתה יכול להילחץ או לפתוח חלון ולהנות מהרוח.
אז אני אפתח חלון וארגע
"הקטע שבאמת מרגיע אותי זה שאפשר לאמר דברים קשים על השלטון מבלי להיעצר (בינתיים)"
בינתיים, מה? אוי ואבוי, כמה שאתה מודאג! ככה זה, אין כמו השמאלן המצוי כדי להפגין חרדה מזויפת, פחד מעושה וחשש מדומה.
מקווה שלא הצבעת לאהוד ברק (דאז שנת 1999 , באמצעות הבחירה הישירה)!
נכון?