כשפעיל מפלגת העבודה מופקד על חינוך קציני צה"ל

ערן ברוך הוא פעיל פוליטי נלהב במפלגת העבודה, המביע תמיכה בקידום מפקדים בהתאם להשקפותיהם האידאולוגיות וטוען שלמעשה הדבר כבר מתבצע. תנועת בינ"ה שברוך עומד בראשה אחראית על סדנאות חינוך לקציני צה"ל

ערן ברוך, מנכ"ל בינ"ה (עיבוד). צילומים: צילום מסך ערוץ 1; הדס פרוש, פלאש90

בתקופה האחרונה מתחולל פולמוס ער סביב סוגיית המכונים החיצוניים האחראים לחינוך קציני צה"ל. בחודש הקרוב אמור משרד הביטחון לפרסם מכרז חדש לשני פרויקטים של חיל החינוך: קורס 'יעוד וייחוד' המיועד לקצינים בדרגת סרן, שמפעילה כיום 'בינ"ה – התנועה ליהדות חברתית'; וסדנת מחצבי"ם המיועדת לקצינים בדרגת רב־סרן, סגן־אלוף ואלוף־משנה, שמפעיל מכון הרטמן. תוקפו של המכרז הקודם משנת 2013 היה לשנה, עם אפשרות הארכה לשנתיים שנוצלה במלואה.

נגד תנועת בינ"ה ומכון הרטמן, הנתמכים על ידי 'הקרן החדשה לישראל' ומזוהים כבעלי אג'נדת שמאל פרוגרסיבי, נטען כי הם מנצלים את מערכת החינוך הצה"לית כדי להנחיל "ערכים" ו"זהות" שאינם מקובלים על רוב הציבור הישראלי. עוד נטען כי התכנים והמסרים שהארגונים הללו מנחילים לחיילי צה"ל ומפקדיו מחלחלים לעומק ופוגעים ברוח הלחימה, ובסופו של דבר גם בפעילות המבצעית.

אך ייתכן שזו איננה הבעיה היחידה. שכן אם לא די באג'נדה מובהקת, מסתבר שערן ברוך, מנכ"ל בינ"ה והעומד בראשה, מזוהה פוליטית באופן מובהק בהיותו פעיל בולט במפלגת העבודה.

רק לאחרונה הצטרף ברוך ל"צעדת השוויון" שיזמו פעילי מפלגת העבודה מיכאל ביטון וחיליק טרופר. לצד תמונה שבה הוא מופיע מחובק עם ביטון ועם חברת הכנסת סתיו שפיר, הצהיר ברוך בעמוד הפייסבוק שלו: "ידע רביב דרוקר שיש אופוזיציה לנתניהו. אמנם הדרך ארוכה… אבל אנחנו נגיע". בהזדמנות אחרת הצטלם ברוך עם ביטון במהלך ועידת מפלגת העבודה, וכתב: "עם מיכאל ביטון חברי ורעי הטוב מגולני. עכשיו בועידת מפלגת העבודה. יחד נחליף את השלטון!". אגב, את אותו מיכאל ביטון, חברו של ברוך, הריצו יחימוביץ', שפיר ומיקי רוזנטל לראשות קק"ל לפני כשנה.

בכלל, נדמה כי לברוך יש חיבה מיוחדת לנושא "החלפת השלטון". כחודשיים לאחר הבחירות הוא העלה פוסט ובו ציטט בהרחבה את אחד מנאומיו של יו"ר האופוזיציה הרצוג, שתקף את נתניהו והתחייב "לנסות ולהקים ממשלה חדשה בישראל שאתה (נתניהו, א"ג) אינה עומד בראשה". ברוך שיתף את הדברים וכתב: "מנהיג האופוזיציה בדרך להחליף את נתניהו!". את "ברית האחים" של בנט ולפיד כינה ברוך בעבר "תופעה מתנשאת, אליטיסטית גברית אשכנזית וגזענית מהאחים בלוז שמביטים בכם זחוחים מהתמונה ומשוכנעים ששכחתם כבר איך הם נכשלו בכל דבר שהם עשו בשנתיים וחצי האחרונות…".

כפי הנראה, ברוך גם מעורב עמוקות בפריימריז בעבודה. במהלך הפריימריז הקודמים הוא הצהיר על תמיכתו בסתיו שפיר, שאותה כינה "הבחירה החד משמעית שלי במפלגת העבודה". תמיכתו בשפיר לא הייתה סמלית בלבד. במהלך ההתפקדות למפלגה בדצמבר 2014, כתב ברוך פוסט נרגש והפציר בחבריו להתפקד למפלגה: "אם אתם אנשי אמת, ואתם לא מיואשים, ואתם לא בקטע הבכייני הזה של שברו לי ואכלו לי את הכלים ולא משחקים… אז תנשמו ותבואו להתפקד. כי פוליטיקה היא עניין רציני מלהשאירו בידי פוליטיקאים". האדם היחיד שברוך תייג בפוסט הזה הייתה סתיו שפיר, שאותה קידם במרץ. בהזדמנות אחרת הצהיר ברוך על תמיכה בחבר הכנסת עומר בר־לב, וכתב כי "כאיש מפלגת העבודה" הוא סבור שבר־לב הוא מועמד ראוי. כיאה לפעיל בולט, בר־לב לא נותר חייב והודה לברוך על התמיכה בו.

מתברר שההזדהות עם מפלגת העבודה איננה מתקיימת רק בכובעו של ברוך כאדם פרטי, אלא גולשת גם למוסד שהוא עומד בראשו. כך למשל, בינואר האחרון ארגן ברוך כנס בנושא "התחדשות יהודית" עם המחנה הציוני, בהשתתפות ציפי לבני ויצחק הרצוג, שהתקיים במבנה 'הישיבה החילונית' של בינ"ה בתל אביב – גוף שמטרתו המוצהרת היא לימוד טקסטים יהודיים וציוניים וחיבור צעירים חילוניים למקורות ולא הזדהות עם מפלגות פוליטיות.

הטיה פוליטית בקידום קצינים?

השקפתו של ברוך על תפקידו של צה"ל ועל השיקולים שיש לקחת בחשבון בעת קידום קצינים באה לידי ביטוי מדאיג בראיון שלו לערוץ הראשון, בעקבות פרשת 'נאום הסוטים' של הרב לוינשטיין. באותו ראיון דיבר ברוך על כך ש"התפיסה המיליטנטית של הזרם החרד"לי איבדה את התנופה שלה בצה"ל". "בשיח האזרחי הסכנה הארדואנית קיימת", התבטא ברוך, "אבל בצה"ל לפחות, הפיקוד הבכיר הבין את הסכנה, ובעצם הבין שנוצר בתוך צה"ל איזשהו אתוס, איזשהו טוהר הנשק אחר, שחלחל לדרגים האחרים. אלאור אזריה למשל… מי ששומר פה על הדמוקרטיה ועל הקוד האתי של צה"ל ועל המסורת, זה דווקא הממסד הצבאי בצורה מאוד מאוד נחרצת".

ואז השמיע ברוך טענה מופלאה ומטרידה ביותר. הנה:

לוינשטיין מדבר על זה שהניסיון שלו לקחת את הבוגרים שלו ולשים אותם כמפקד חיל אוויר וכרמטכ"ל, הניסיון הזה נכשל. הפיקוד הבכיר הבין… עצר אותם. לא בגלל שמישהו מהם למד בעלי (המכינה הקדם־צבאית שהרב לוינשטיין עומד בראשה, א"ג), אם הוא לא הצליח לגבש תפיסת עולם מורכבת, להבין שיש פלורליזם, שיש נרטיבים, שיש רפורמים, שזה חלק מעם ישראל – הוא כנראה לא יהיה מפקד חיל האוויר.

במילים אחרות: על פי תפיסתו של ברוך, זהו עניין חיובי שצה"ל, "שומר הדמוקרטיה", גיבש עמדה אידאולוגית שעל פיה הוא בוחר אם לקדם קצין מסוים או לא. צה"ל לא יקדם אדם בעל תפיסה לאומית שמרנית, מוכשר ככל שיהיה בתחבולות צבאיות, בשדה הקרב ובאסטרטגיה, אומר ברוך. האם אכן, כפי הנטען, קידום הקצינים בצבא מושפע מעמדותיהם הפוליטיות המשוערות? אם כן, הרי שהדבר חמור מאוד.

בדומה לקולות הנשמעים מעמותות נתמכות אחרות של 'הקרן החדשה', ערן ברוך קורא לממשלת ישראל לסייע למסתננים מאפריקה המצויים כיום במדינה, וארגונו עוסק רבות בנושא. כזכור, העיסוק של חיילי צה"ל בסיוע לילדי מסתננים עורר לאחרונה סערה ציבורית, לנוכח העובדה שמדובר בעניין השנוי במחלוקת פוליטית וחברתית חריפה. בעקבות כך הורה שר הביטחון ליברמן לרמטכ"ל איזנקוט לחדול מ"התנדבויות" אלו.

מי שיעיין במאמריו של ברוך באתר הארגון יגלה מסר בולט: חובה על "הרוב המתון" להילחם ב"קיצונים". או אם להשתמש במילותיו, בתארו את הסיבה לחורבן בית שני: "קומץ מיליטנטי שהשתלט בצורה מתוחכמת ומתוכננת על הפוליטיקה הפנימית, ובצורה מניפולטיבית ואלימה, תוך שימוש באיומים ובטרור, גרר את כל העם לחורבן ולגלות". נשמע מוכר?

בעקבות כל הדברים הללו, ובצירוף מה שכבר ידוע על ההטיות האידאולוגיות של בינ"ה והרטמן (על כך בהמשך), ראוי לשאול: בתקופה זו, שבה צה"ל עומד במוקד ויכוח נוקב על תפקידו ועל מערכת יחסי הגומלין שלו עם החברה האזרחית –  האם ארגון כמו בינ"ה הוא אכן הגוף המתאים ביותר לחנך את הדור הבא של הקצינים?

 

ערן ברוך בראיון לערוץ הראשון: צה"ל שומר הדמוקרטיה

פיילוט מוצלח בהתנתקות

כדי להבין את הבעייתיות שבשילוב הארגונים החיצוניים הללו במערך החינוך של צה"ל, יש להסביר תחילה כיצד נוצר המצב שבו כל קציני צה"ל מחויבים למעשה לעבור דרך תכניות הלימודים שלהם.

בשנת 2003 פתח חיל החינוך של צה"ל בתהליך מיקור חוץ, והחל להסתמך על מכונים חיצוניים בהעברת סדנאות למפקדים. הראשון להיכנס היה מכון הרטמן. "מבחן הכניסה" של מכון הרטמן לפעילות בצה"ל התקיים ב"הכנה המנטלית" של החיילים לביצוע ההתנתקות, שעליה היה מופקד חיל החינוך: "אחרי פיילוט מוצלח בתקופה שקדמה לתוכנית ההינתקות, נבחר המכון להוביל את הסדנאות לזהות יהודית־ישראלית לקצונה הבכירה של צה"ל", כתבה מנכ"לית המכון בשנת 2010, "ומאז במשך שש שנים הפעילות מתרחבת ליחידות נוספות על פי דרישות צה"ל". אנשי הרטמן אחראים כיום על סמינרי חובה לקצינים בדרגות רב־סרן, סגן־אלוף ואלוף־משנה (סדנת מחצבי"ם) וכן לקצינים בבה"ד 1 ועוד.

ב־2013 הצטרפה לפעילות בצה"ל תנועת בינ"ה, המעבירה סדנה לקצינים במסגרת תכנית 'ייעוד וייחוד'. מדובר בתכנית הכוללת 14 ימי השתלמות חובה לקצינים בדרגת סרן המעוניינים להתקדם לדרגת רב־סרן. מטרת התכנית היא "העצמת זהות הקצינים בדרג הביניים כמפקדים בצה"ל… חיזוק כשירותם החינוכית של הקצינים כחלק מכשירותם כמפקדים, תוך הגברת מודעותם לתפקידם ואחריותם הפיקודית חינוכית כלפי חייליהם". בנוסף מעבירה התנועה שבתות, סדנאות וימי עיון לקצינים במסגרת בה"ד 1.

דו"ח של מרכז ליב"ה שיצא לאור לאחרונה עורר המולה גדולה סביב עניין המכונים החיצוניים בצה"ל. מהחומר שנאסף בו עולה חשש מבוסס מפני תהליך מסמוס נושא היהדות המסורתית בצה"ל, וחדירת ערכים פרוגרסיביים ואוניברסליסטיים המערערים את מעמדה של מדינת הלאום, מעודדים רב־תרבותיות ובסופו של דבר משפיעים לרעה גם על כשירותו המבצעית של הצבא. ציטוטים ונתונים שונים בדו"ח מעידים כי אנשי הרטמן ובינ"ה מחזיקים בעמדות שמאל מובהקות. במרכז ליב"ה טוענים כי גורמי שמאל המקורבים לתנועה הרפורמית והקונסרבטיבית, בתוך צה"ל ומחוצה לו, עושים למעשה שימוש בצבא כדי לקדם אג'נדה חינוכית שתשפיע גם על המרחב הציבורי.

"בעקבות הפרטת פעילויות החינוך בצה"ל והוצאתן לגופים אזרחיים, ארגונים חיצוניים בעלי אג'נדה פוסט־מודרנית לשינוי פני החברה בישראל הם אלו שמפעילים את מרבית ההכשרות, ובכך משפיעים עמוקות על תפיסותיהם של בכירי צמרת מערכת הביטחון", נכתב בדו"ח. "גם ארגונים אלו משתמשים ורואים בקורסים שמועברים על ידם ל'קהל השבוי' הצבאי כלי להשפעה על החברה הישראלית כולה. לדוגמה, מכון הרטמן, שנכנס לפעילות בצה"ל לפני כעשר שנים, רואה בצה"ל מרחב השפעה מכריע לשינוי פני החברה הישראלית, לצד פעילותו במערכת החינוך".

דוגמה לכך מובאת מדו"ח מכון הרטמן לשנת 2010, שבו קיימת הצהרת כוונות מפורשת:

עם ההכרה בחשיבות הפעילות ובהשפעה בשני מוקדים מרכזיים בחברה הישראלית – מערכת החינוך וצה״ל, ובעקבות הניסיון והאמון שרכש המכון במהלך השנים, הוחלט בהנהלת מכון הרטמן להעלות את המעורבות וההשפעה במרחב הציבורי של החברה הישראלית, ובהדדיות שבין המרחב הזה ובין העם היהודי כולו.

מוקד השפעה; סיום קורס קצינים. צילום: דו"צ, פלאש90
מוקד השפעה על החברה; סיום קורס קצינים. צילום: דו"צ, פלאש90

הצבא כזירת השפעה

בעקבות הטענות הללו חשף כתב ערוץ 10 רועי שרון את רשימת המרצים המשתתפים בתכנית של מכון הרטמן לשנת 2016, וגילה שהיא כוללת מגוון מרצים ובהם גם רבנים אורתודוקסים, מתנחלים ומרצים מימין. בכך הוא ביטל לכאורה את הטענות בדבר אופיים השמאלני של הקורסים והתכנים המועברים לקצינים. טענה אחרת בהקשר זה, שנשמעה למשל מפי עיתונאי 'הארץ' לשעבר ופעיל השמאל עקיבא אלדר עוד בשנת 2009, היא שהתכניות של חיל חינוך אינן מתקיימות בחלל ריק אלא נועדו לאזן את פעילות הרבנות הצבאית וענף תודעה יהודית (שבינתיים הועבר מהרבנות). מסיבה זו, גם אם אופי התכניות הללו אכן נוטה שמאלה, לגיטימי להעניק ייצוג לזרמים נוספים בצבא העם.

אלא שהדיון על המכונים החיצוניים הוא רק זירה אחת במערכה רחבה בהרבה המתחוללת בימים אלה סביב צה"ל. תיאר זאת היטב במאמרו עיתונאי 'מעריב' קלמן ליבסקינד:

איכשהו, בלי ששמנו לב, מערכת החינוך של צה"ל שינתה את פניה. ערכיו של צה"ל הישן מתו ואינם עוד, וכל התהליך הזה התרחש בלי דיון ציבורי, בלי שיח של החברה הישראלית ובלי דיון רציני אחד בכנסת… צה"ל של היום מתקשה להגדיר מהו ניצחון, הוא מעדיף עליו את ה"הכלה", ה"ריסון" וה"איפוק", ומתברבר בינו לבין עצמו כשהוא צריך להסביר לחייליו מהי דבקות במשימה ומהי אהבת מולדת.

הוויכוח אינו מתמצה אפוא בזהותו של מכון כזה או אחר, אלא חוזר אחורה למקומו של צה"ל כמחנך וכמנחיל ערכים בקרב החיילים והחברה האזרחית. בהקשר זה, טוען ליבסקינד, הפעילות של חיל חינוך תמוהה עד מקוממת, והוא מביא במאמרו שורה ארוכה של דוגמאות המבטאות את המגמה הזו.

כך, למשל, בחוברת הדרכה שמחלק חיל חינוך למפקדים לפני פעילות ביו"ש ניתן למצוא סיפור על קצין שסירב לפנות את הכוח שלו מכיוון שחשש לחיי פלסטינים ובעקבות כך נורה למוות. מבחינת חיל החינוך הוא "מהווה דוגמה ומופת מבחינה ערכית, מוסרית והומנית". מדוע? כי "הוא דאג שאזרחים חפים מפשע לא ייפגעו, ושילם על כך בחייו. אם היו נפגעים אזרחים כתוצאה מהתלקחות הרכב, צה"ל היה נתפס כצבא לא אחראי ולא מוסרי, והדבר היה משפיע לרעה על דעת הקהל הבינלאומית, מלבד ההשפעה הקשה על האזרחים הפלסטינים (הגדלת מעגל השנאה)".

צה"ל לא צריך פוליטרוקים

דוגמה נוספת שמביא ליבסקינד היא מתחום הוראת השואה, שבו שולטת הגישה הרווחת כיום בקרב חוגי השמאל (והמחלחלת גם לגורמים מסוימים בימין, לצערנו), הנובעת מתפיסת "הבנאליות של הרוע" מבית מדרשה של חנה ארנדט. על פי גישה זו, כל אחד מאיתנו וכל קבוצת אנשים עלולים לבצע את זוועות הנאצים. כך, במסגרת "דגשים אפשריים לסיכום" בחומר שמחלק חיל החינוך למפקד במסע לפולין, ניתן למצוא התבטאויות כגון: "על אף המרחק העצום בין מה שקורה היום למה שקרה בגרמניה של שנות ה־30, ראוי לעתים שנשאל את עצמנו את השאלות הקשות האלו. האם אנו נמצאים לעתים בתחילתו של מדרון חלקלק, שבקצהו הרחוק אנו עלולים לבצע זוועות גם כן?"

ובהמשך:

שאלה אשר שבה ועולה בהקשר לשואה היא שאלת דמותם של הנאצים, הרוצחים. בעבר היו שטענו כי מדובר במפלצות, בחיות אדם, ולא באנשים. באמירה הזו טמונה סכנה… כאשר אנחנו טוענים שהרוצחים הם מפלצות, אנחנו כביכול מבטיחים לעצמנו שמקרבנו לעולם לא יצאו רוצחים… אין להתעלם מכך שבני אדם, ואנו בכללם, מסוגלים לנורא מכל.

אם תהיתם מי עשויים להיות קרבנותיהם של הנאצים־הישראלים הפוטנציאליים, המשפט הבא מבהיר זאת: "יש לברר את משמעות השואה עבור צה"ל כיום… כגוף צבאי הפועל מול אויב ומול אוכלוסייה אזרחית".

ליבסקינד מעלה ספקות רבים בנוגע לתכנים ולדגשים של חיל החינוך, כמו למשל דמותו של "החייל האסטרטגי", שעל פי קצין חינוך ראשי (קח"ר) אבנר פז־צוק, נדרשת ממנו "רגישות, מקצועיות והבנה מרמת החייל כי הוא מהווה חלק ממארג ביטחון שלם, ושלהחלטותיו בשטח עלולות להיות השלכות אסטרטגיות"; או כאשר הקח"ר טוען ש"סוגיית הזהות המגדרית, ובתוכה הזהות והנטייה המינית, הופכת לחלק מסדר היום ביחידות צה"ל" כשכלל לא ברור על מה הוא מסתמך בקביעה מסוג זה, ועוד כהנה וכהנה.

אם כן, מסכם ליבסקינד, בצה"ל קיימת בעיה שמתחילה מניסיונם של גורמים שונים לחנך על פי ערכיהם את החיילים ואת העם: "לצבא אין צורך בפוליטרוקים, לא מימין ולא משמאל. מי שיכול לחנך לניצחון במערכה, תהא עמדתו הפוליטית אשר תהא, תבוא עליו הברכה. מעבר לזה, צה"ל לא צריך כלום. שהרבנות תמשיך לחלק יין והגדה של פסח, ושחיל החינוך יתרכז בחלוקת תשבצונים לשין גימלים משועממים. זהו". ובאנו גם אנו על החתום.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

27 תגובות למאמר

  1. יש הרבה אמת בהוראת השואה בצה"ל. הרי מכון הרטמן מדבר מניסיון. ראינו איך לקחו את חיילי צה"ל ובעזרת אינדוקרניזציה נאצית הפכו אותם למכונות שמגרשות יהודים מבתיהם. זה עבד מצויין. ברור שהשמאל מתכוון למצבים אחרים לגמרי, אבל כשבודקים איך העבירו בארץ את הסכמי אוסלו ואיך את ההתנתקות, ברור שהשמאל יכול להידרדר בקלות למצבים כאילו. אז הצעתי היא שתעזבו את צה"ל בשקט ולכו לחנך את חברי מפלגות השמאל ותנועות הנוער שלהן. שם הסכנה האמיתית למדינת ישראל.

    1. ממש שאגת הקוזק הנגזל. ההתנחלויות אינן חוקיות, גם לפי החוק הישראלי, וישראל לא מספחת אותן גם בממשלה הימנית בתולדות ישראל, כדי לא לאזרח את תושביהן הערבים של יו"ש (ששששש…. אסור לומר פלסטינים, זה ממש בגידה…), וכך ישראל יצרה מצב כלאיים מזיק, בו היא מחזיקה את השטחים ומרגישה בלי, וישנה ישות פרוקסי (הרשות הפלסטינית) ששומרת על הישראלים ומתנחליהם – והם עוד מתקוממים על אוסלו….
      (נכון, אני עוד 00מולני בוגד נאצי… בדרך להיות סבון).

    2. אז מה אתה רוצה מהמגיב? זו הכל יצירה של המחנה שלך בהסכם אוסלו, בראשות רבין ופרס…
      אגב, היכן מצאת שההתנחלויות אינן חוקיות לפי החוק הישראלי?

    3. וישנה ישות פרוקסי (הרשות הפלסטינית) ששומרת על הישראלים ומתנחליהם…באמצעות תמריצים לרוצחי יהודים כגון תשלום כספי ישיר, הלל וכבוד לשהיד, תמיכה נדיבה במשפחת השהיד, בניה מחדש של בית הרוצח, אם במקרה בג"צ לא הצליח למנוע את הריסתו, ועוד ועוד.
      אלה פרטנרים!

    4. ואיפה מצאת שההתנחלויות אינן חוקיות עפ"י החוק הבינלאומי?
      החלטות ועידת סן-רמו מ-1920 מוכרים בתקפותם עד היום. בועידה הוחלט על מינוי המנדט הבריטי ליישום מדינה יהודית על כל השטח שהבריטים כבשו מתורכיה, שכלל כמובן את יהודה ושומרון, ואת כל שיטחה של ירדן.
      נרדמת בשיעורי היסטוריה, או שמערכת החינוך בישראל משמיטה באופן מגמתי לימוד של ציון דרך מהותי בתולדות הציונות, אחד מיני רבים?
      על תכנית החלוקה שהציע האו"ם בוודאי שלמדת, וכמה שהיא נפלאה (מזרח תיכון שכולו שלום ואהבה) לו רק יסכימו הערבים…

  2. אחד מפעילי מפלגת העבודה המוזכרים בכתבה שירת כקצין ביחידת המילואים בה שרתי.בימי האינתפאדה השניה בזמן משמרת במחסום צומת הגוש (עציון) עליו פיקד,הוא נשכב על הריצפה בתחילת המשמרת והלך לישון…

    באותה תקופה,היו מספר חיילים שסרבו לעבור את הקו הירוק ונוצרה אווירה עכורה בפלוגה.לכן שאלתי את אותו פעיל מפלגת העבודה "אתה סרבן פאסיבי?" ונענתי בחיוב.

    הרושם שלי שאותו אדם טופח על ידי גופי השמאל השונים (אגודות ,עמותות מכוני, מחקר וכו') על מנת לדחוף את רעיונות השמאל באוכלוסיות שאינן מקבלות אותם באופן טבעי,על ידי לקיחת אדם מאותן אוכלוסיות ,חינוכו מחדש,ותיגמולו במשרות,כסף,וכח וכו'.

  3. אתר של מועצת ישע, מפספס את כל העמותות והמקרובים של מועצת ישע בחינוך בצהל.

  4. שומו שמים!
    אז ראשית, חיילי צהל הם לא ילדים קטנים רכים ונוחים להשפעה. הם בוגרים
    (מעל גיל 18, שכחתם?) ורבים מהם בעלי השקפת עולם וגעות שנוצקו בהם לפני שהתגייסו.
    אני איית מודה שהשקפותיי השתנו מאז הייתי בן 18, אבל השינוי היה אחרי הצבא.
    ואני רוצה להזכיר כי על חינוכם של ילדי ישראל היה בעבר הקרוב ממונה שר דתי, רב מתנחל (פירון) ועכשיו שר שהוא ראש רשימה ימנית-דתית.,אז מה אתם דואגים?

    1. בקיצור, אין מה לדאוג. שנו בשקט אזרחים טיפשים. השמאל הנאור בעיני עצמו, ישטוף לכם בינתיים את המוח, בלי הרבה רעש ובלי שמישהו ישים לב.

    2. מסכים איתך שקורסים/הרצאות לא משנים את הדעה והשקפת העולם של חיילי צה"ל אך אם בעקבות הדעות שלהם מונעים מהם קידום לתפקידים בכירים-זה חמור מאוד.

    3. שרי חינוך "ימניים" לא משנים את העובדה המוחלטת שבראש כל מוסד חינוכי, אם הוא בית ספר יסודי, תיכון או על תיכוני, עומד פעיל שמאל פוסט ציוני. וכשכזה, ממנה תחתיו בעיקר (למעט מס שפתיים) מורים ומחנכים כמותו.

  5. לא כל מה ששמאלנים טוענים לא נכון. אמרה אחת של אי אלו שמאלנים אומרת: "אתם כבר כמעט 40 שנה בשלטון, מה מונע ממכם מלשלוט?". אין אמת גדולה מזו – ה"ימניים" (במרכאות – כי אין בישראל מפלגה ימנית משמעותית בלי מרכאות) הם אכן פשוט אימפוטנטים. מי שישר עם עצמו חייב להודות שזו האמת. כנראה, שכמו לגבי אימפוטנציה מינית, כך גם לא נעים כנראה לדבר על אימפוטנציה מכל סוג.

    יש היאמרו לי שהבעיה היא של"ימין" אין רוב מוחלט והדתיים מונעים מהם לפעול כימניים של ממש (גם במדיניות חוץ וגם במדיניות פנים). אבל זה הסבר שמתעלם מהעובדה שגם לשמאל לא היה אי פעם רוב מוחלט ובכל זאת, למן היום הראשון ועד האחרון לשלטונו במשך קרוב ל-50 שנות שלטונו (מאז 1933) לא היתה לשמאל בעיה לשלוט שלטון ללא מצרים! שלא יספרו לי תרוץ של הדתיים.

    ראשית, את רוב הדתיים אפשר לקנות בכסף כי לרבים מהם א-י-ן א-ל-ו-ה-י-ם למרות ואולי בזכות ההסתתרות תחת כיפה. אני אמנם חילוני אבל מכיר רבים מהם די מקרוב כדי להעיד (ולהוכיח) עד כמה זה נכון. שנית, לרבים מהם פשוט לא אכפת מפוליטיקת פנים בד"כ ומפוליטיקת חוץ בפרט. ושלישית, כאמור זאת עובדה (ומי שלא מכיר בעובדות זו בעיה בפני עצמה) שלשמאל הדתיים לא היוו שום מכשלה.

    אז מה למשל הקיטור של כתבה זו על הקורה בצה"ל? מה מנע מביבי למנות רמטכ"לים ימניים ובכלל לקדם בדרגות הבכירות רק, אני מדגיש 'רק' ימניים אמיתיים? בדיוק כמו שהשמאל דאג שתחת שלטונו יקודמו אך ורק אנשי שמאל בעלי נאמנות מוחלטת לקו השמאלי לפני כל דבר אחר? העובדה היא שתחת ביבי המשיכו לקדם בדרגים הבכירים (אל"מ ומעלה) רק אנשי שמאל או לפחות אנשים נכי רוח ושמתנגדים לרוח של ימין ללא מרכאות? כיצד יתכן היה לאפשר לאחד כמו יאיר גולן קידומים בכירים, כמעט כולם תחת שלטון ה"ימין"? האם זה לא ביבי שקידמו לתפקיד סגן הרמטכ"ל? והרי דיעותיו הפוליטיות היו ידועות לכל בר בי רב. שלא לדבר על מינויי איזנקוט, גנץ ואשכנזי (כולם ידועים בנכותם המנטאלית ובחוסר כל השכלה של ממש בכלל!!!) לתפקיד הרמטכ"ל!

    אז אולי יש מישהוא שיכול להסביר לי מה הסיבה או המטרה לכתבות קיטור מעין הנ"ל? מדוע לבזבז אנרגיה ומשאבים על ריק? מדוע לטחון מים או להוציא אויר חם באמצע הקיץ? אם בכלל, מדוע, ב-מ-ק-ו-ם ז-א-ת, לא לרדת לשורשים האמיתיים של הבעיות עליהן מצביעה הכתבה כדי למנוע הישנותם בעתיד?

    תודה.

    1. האמת, אני אומר כימני שאלת שאלה ממש טובה.

      הגיונית, אפילו בג"ץ ומשטר החקירות הפיקטיביות הם משהו שאפשר היה להתגבר עליו, אם היו רוצים. קל וחומר מינויים בצבא שכפוף לכאורה ישירות לדרג המדיני הנבחר.

      בן גוריון בזמנו פירק את הפלמ"ח למרות שהיו בו את יפי הבלורית והתואר, ולמרות שזה דירדר את הצבא בשנות החמישים. הוא פשוט החליט וזה בוצע. כנ"ל פרשת אלטלנה. השמיד נשק יקר ערך ונחוץ בגלל עיקרון, וכמעט הביא למלחמת אחים.

      איך זה שהימין עדיין נשאר אופוזיציה נרדפת או ממשלת בובות במדינה אחרי 40 שנות שלטון, זה משהו שבאמת הייתי רוצה לקבל עליו תשובה.
      זה כאילו שתופסים כל נבחר ציבור בימין במקום רגיש, והוא מפחד אפילו לנשום. עד כדי כך נוני מוזס חזק? האקדמיה? הקרן החדשה? ממש הייתי רוצה לדעת.

  6. נהדר. קצינים יקודמו על סמך הדעות ולא על סמך הכישורים. ממש מתכון בטוח להפסד במלחמה הבאה. היי, אבל זאת בעצם המטרה, אז כנראה הכל בסדר גמור…

  7. יותר חינוכי ופחות דיקטטורי היה להעמיד נציג ימני ונציג שמאלני לפני הקצינים ולשמוע את דעתם.
    התנצחות וויכוחים מעולם לא הפריעו לצמיחה אינטלקטואלית.

  8. אמציה לך לישון. לחברי הממשלה אין שום כוח והשפעה וכל ניסיון שלהם להשפיע מסורס על ידי הפקידות הגבוהה ששולטת במדינה הזאת ובראש ובראשונה מערכת המשפט.
    ואם דעות אינן משתנות בקלות מדוע צריך בכלל חיל חינוך? מה מטרתו? מדוע לא ליצור חיל חינוך ימני קיצוני?.הרי ממילא זה לא ישפיע ולא ישנה שום דבר.

  9. אז הסיסמה הבאה ,תישמע כך :
    טוב למות בעד אוייבנו !
    או, יותר נכון : טוב למות בעד פלסטיננו!
    ואוליי הדם שלנו הוא בעצם .. פטל ! מתוק !
    כן , זה כיף ששופכים את דמנו
    נו באמת מה זה בשבילנו דם ?!
    זה לא דם זה פטל , זה מתוק .
    העיקר שבאבן יכתבו : הוא היה מוסרי !
    תספרו לאמא שלו .
    תספרו את זה ל אלאור
    הם רצו את הפטל שלו .
    צה״ל ?
    מה זה ?

  10. גם לי אין אמון בראשי צבא שכולם הלכו שמאלה. לא נשכח כיצד מפקירים את בנינו במלחמות לטובת האוכלוסיה העויינת. דוגמה זה מה שקרה לשייטת. שלשלו חיילים בודדים לתוך המון מחבלים. אין אמון במפקדים. נקודה.

    צה"ל כמו מערכת המשפט נחטפו בעורמה ובאגרסיביות על ידי הקרן החדשה ומטרותיה מיושמות בצבא. הבעיה שיש לשמאל ולקרן היא שהימין הוא הרוב גם בצבא ואינו מזדהה עם מעשי הטירוף של השמאל. מכאן הדיסוננס המחריד שנוצר ונראה כמפלצת מרובת ראשים וזרועות בין הצבא שמורכב מחייליו – ובין קומץ צמרת הפיקוד השמאלנית מעוותת החשיבה וההזויה שאיש לא מזדהה עימה מלבד מצביעי מר"צ והמשותפת וחלק גדול ממצביעי המחנה העלאק ציוני, שאפילו ברושי טוען שאינו ציוני כלל ואף מסכן את ציון וציוניה. לא יעזור לשמאל שום דבר ובטח לא שטיפות המוח הללו. החיילים באים עם דעות ועמדות שעוצבו על ידי הוריהם ומכון בינה או הרטמן יכולים רק להפיל אימה ופחד ולחסום את הימין אך לא לשנות עמדות. התוצאה היחידה שהשמאל והקרן והמימון הזר משיגים היא תחושת התקוממות גוברת והולכת בעם ישראל נגדם. ביומן שישי של ערוץ 10 שודרה כתבה על המרי ההולך ומתגבר בצבא כנגד משפטו של אלאור האומלל. הצמרת הכוללת אנשים כאייזנקוט מספריים ויאיר גולן גרמניה הנאצית – היו צריכים להיות מסולקים מהצבא, אך כיוון שהם לא, הדבר מייצר תגובת נגד בדמות אי הסכמה להתייצבות למילואים ואי רצון להתגייס מחשש לעתידך אם יתנפלו עליך אנשים אלה וכאלה ויהרסו את עתידך. אמר כבר אלאור שאילו ידע שזה מה שיקרה לו בצה"ל לא היה מתגייס כלל. הוא צודק. בשבוע שעבר היתה בערוץ 10 גם תוכנית בארבעה פרקים שדנה במצב בו השמאל והמחנה הלאומי – מתפצלים באופן בלתי הפיך. הדבר מציג את פחד השמאל מפני העובדה ששמאלנים הפכו למצורעים בישראל בעיני הימין. השמאל לא ישיג דבר למעט פיצול מוחלט.

  11. ד"ר גיא בכור:

    איך הגענו למצב שהצבא שלנו,כן,צה"ל של כולנו,הוא גורם כמעט-פוליטי,המפעיל לחץ פוליטי שלא להתמודד צבאית;שבורח מעימות בכל החזיתות, למשל הסורית,כאשר בכירי הצבא לוחצים על הדרג הפוליטי להיכנס למשא ומתן עם סוריה,כולל ויתור על רמת הגולן,העיקר לא להילחם.

    איך הצבא שלנו איבד את ה"קיליניג אינסטינקט",שהיה פעם למפקדיו,חדורי הבטחון העצמי,שהשמידו את חילות האוויר של צבאות ערב עדיין על הקרקע בשנת 1967.

    איך קרה שהצבא אפילו חושש מעימות מוגבל עם כנופייה קטנה של טרוריסטים לא
    ממש מאומנים,לא בלבנון, אלא ברצועה הזעירה של עזה,ולוחץ להמשך הרגיעה בכל מחיר,אפילו במחיר ריבונות חלקית סביב הרצועה,ובמחיר הקרבת האזרחים.

    איך כל זה קורה לנו,על מיליארדי השקלים שאנו משקיעים בצבא בשנה ?

    מדוע הביצועים שאנו מקבלים כל כך ירודים בחוסר המעוף שלהם,בינוניים,עם מטכ"ל מפוהק,מפונק,שמן מתקציבי ענק,שלא רוצה להתאמץ יותר מדי,ללכלך את הידיים,בדרך אל האזרחות ואל המנכ"לות באירגוני הסקטור הפרטי.

    איך קרה שצבא המתוקצב בלא פחות מ-50 מיליארד שקל בשנה (2007) ,כאשר
    התקציב הזה אינו כולל את תקציבי המוסד,השב"כ,פיקוד העורף,משמר הגבול
    וסיוע לתעשיות בטחוניות במשבר,המסתכמים בעוד כמה מיליארדי שקלים,צבא כזה
    אינו פועל?

    תשאלו בשביל מה אנחנו משקיעים סכום שהוא 17% מהתקציב הלאומי שלנו,על אי
    עשייה,ואפילו על אי הרתעה?

    האם לא חבל על הכסף?

    כדי להבין את התוצאה המחרידה הזו,יש לרדת לסיבות ואלה כמה מהן:

    בג"ץ של אהרון ברק,כאשר זה הכריז שהכל שפיט,גמר את הצבא.

    בג"ץ ניצח לנו את הצבא,ובעצם בג"ץ ניצח לנו את הנצחון.

    *רסן של אירגוני "זכויות אדם" שמטרתם אינה בהכרח טובת ישראל,הקיף את הצבא שלנו בשני העשורים האחרונים.הם מגייסים כספים בחו"ל ומתפרנסים מלזנב בצבא מבפנים.כולם מכירים מי הם אירגונים אלה.באכיפת בג"ץ האפקט שלהם בגימוד הצבא היה,מתברר,מרתיע ואפילו קטלני.

    http://rotter.net/forum/gil/20135.shtml#85

    http://www.gplanet.co.il/prodetailsamewin.asp?pro_id=913

    1. צודק ד"ר גיא בכור בטענתו שהצבא פוחד מהעם. אך ה"עם" הזה הוא הפלג השמאלני של העם שהוא גם הפלג הצר אך הצעקני (תקשורת) והחרוץ שכובש בשקדנות כל צומת שלטונית משפטית וחינוכית. רוב העם עדיין בעד מדינת ישראל אך הוא הרוב הדומם. הימין הרשמי? "התמרכז" לא יודע מה הוא רוצה מעצמו עיין ערך התכניות המדיניות של דמויות מהימין שפורסמו בשבועות האחרונים במקור ראשון. כמעט כולם בעד אוטונומיה ערבית דהיינו מדינה ערבית. הימין חושש מהכוח שצבר השמאל במקום להאבק בו באומץ. (וכן, הימין מת למצוא חן בעיני השמאל). לסיכום, יש לנו מיעוט שמאלני חזק וצעקני ורוב ימני דומם ללא מנהיג.

    2. תגובתי לליה (וכמה אחרים):

      בתגובתי לעיל מקופלת גם תשובה לשאלותיך (וכמה מהתגובות האחרות).

      יש פתגם ידוע שאומר: "כל עם מקבל את השלטון המגיע לו". איפה כתוב שחייבים לבחור באדם כמו ביבי ולא באדם כמו יצחק שמיר או בגין לפחות? אפילו לוי אשכול היה פתוח לשמוע דעת אחרים. נא לא לשכוח, לוי אשכול היה רה"מ של מלחמת ששת הימים. וגם בן גוריון, הבולשביק עם כל מגרעותיו, אומר בראיון פומבי מפורסם איתו, שאין כזה דבר עם פלשתינאי והביא להשגים איתו במלחמת העצמאות ובהרבה פעילויות בטחוניות בשנים שאחרי.

      אז מדוע מוכרחים וממש מתעקשים להמשיך עם ביבי שנתן את חברון לערפאת? אם בודקים בציציות, אפשר לראות שלביבי לא היה אי פעם הישג ביטחוני של ממש. אפילו לא אחד קטן! להיפך, רק התקפלויות וכשלונות. אני מדבר על הישגים של ממש, בעין. לא נאומים יפים בקונגרס (שבפועל אף הביאו רק נזק). ביבי היחיד שעצר כל בניה בירושלים ויו"ש לתקופות כה ארוכות והיחיד שגם הקפיא כל בניה שהיא באופן פורמלי (ועוד למשך של 10 חודשים!). כל זה כל עם ישראל יכול לראות במו עיניו ולשפוט. אבל אוסיף בנימה אישית – יצא לי להכיר את ביבי אישית (לא בעסקי פוליטיקה) וברור לי שהוא גם מה שנקרא באידיש "אדם בינוני, לא חכם גדול ולא טפש קטן…".

      ועוד אני אוהב את הפתגם (בהרבה שפות): "הדג מסריח מהראש". לא יעזור כלום, פתגמים נצחיים הם כאלו בגלל שמשקפים אמת חיים.

      אז זהו, מותר לבחור אנשים כמו שמיר ותמיד יש כאלה. אמנם הם נדירים אבל אנו צריכים רק ר"מ אחד.

      לבחור בביבי וא"כ לקטר זה לא דבר ראוי לאנשים רציניים.

  12. לדוד צח המגיב על תגובותי:

    ביבי אינו אדם בינוני ואינו מתאים לתיאור שלך אותו. השוואותיך לתקופות אחרות ולאישים אחרים הן מופרכות לחלוטין. בכל מצב נסיבות שונה ובכל תקופה שונה מקודמתה יש מציאות אחרת לחלוטין. אי אפשר לא להחזיר את הגלגל לאחור ולא לנקוט באותן פעולות בתקופה שאינה מתאימה עוד לכך. פעם היה מקובל שגברים נגעו וליטפו ונישקו נשים הכפופות להם בעבודה והיום כל הפועל כך לוקח במודע סיכון שיאבד את כל מה שבנה כל חייו אם יעשה כן. הזמנים השתנו ועימם החוקים והנורמות. לכן לא ברור כלל מה אתה רוצה לומר כשאתה שואל מדוע לא בוחרים אדם אחר לעמוד בראש המדינה. את מי? את הטיפש בוגי למשל? זה שמעשיו כה הזויים שהוא אפילו לא מבין שהוא מייצר סכנה ללכידות צה״ל ולנכונות החיילים לפעול על פי הוראות דרג צבאי כה שמאלני וכה צבוע המגלגל עיניו לוושינגטון כדי לקבל שם מדליות או כסף? לכבוד מה קיבל אייזנקוט מספריים מדליה ועוד מאובמה הצורר? על מה זה מצביע?

    כשאתה מתנפל על ביבי ומונה את המעשים שעשה אינך מציין בו זמנית מה היה קורה אילו אנשים שקרנים כבוז׳י היו עושים אילו הם עמדו בראש המדינה. רק לא מזמן התגלה לכולנו על מה דן בוז׳י בעודו לפני הבחירות מבטיח ירושלים מאוחדת. הוא שיקר לציבור במצח נחושה. האם חשבת מה היה קורה אילו השמאל עלה לשלטון במקום ביבי? האפריקנים הפושעים שפלשו לארץ לא להם היו מקבלים אזרחות ישראלית חס וחלילה ומתחילים את מסע איחוד המשפחות שלהם בארץ ישראל. מה ההתלהמות שלך נותנת למחנה הלאומי? כלום. או יותר מכך – נזק. אתה מספק תחמושת לשמאל. הבעיה אינה ביבי, הבעיה היא שאי אפשר לפעול נגד בג״צ. בג״צ מאיין ומבטל את המדינה היהודית ואת כוחנו לשלוט על גורלנו ורומס את זכויותינו בארץ – כיוון שבג״צ במתכונתו הנוכחית אותה יש לחסל – אינו אלא מרכז פוליטי של השמאל שאיבד כוחו בכנסת כדברי פרופ׳ מאוטנר. ביבי נרדף על ידי המערכת המשפטית באמצעות העלאת חשדות שווא וחקירות אינסופיות על מנת למוטט את שלטונו של הימין. תרומתך היא אך ורק לשמאל.

    כרגע לא נראה באופק המדיני פוליטי בארץ שיש מי שיכול להרים את משא השלטון של מדינת ישראל למעט ביבי.

    אם אתה רוצה לדבר על מה כדאי היה מאד שיהיה בראש המדינה הייתי אומרת שלדעתי האדם היחיד שהיה יכול להתאים מאד לתקופתנו הוא אך ורק צפריר רונן ולצערי האינסופי הוא מת ואני לא בטוחה שהוא לא הורעל במתכוון.

    הנה היחיד שיכול יהיה היום להיות המציל שלנו ואין אחד כזה.

    https://m.youtube.com/watch?v=TBEgR0rNzsA

    1. צפריר, עם כל הכבוד, לא הגיע לקרסוליים של ביבי. לא כל מי שמדבר יפה על ארץ-ישראל ועל "זכותנו על הארץ" יודע גם להנהיג מפלגה, ממשלה ומדינה – על כל המורכבות שיש בכך. הניסיון של אנשי שמאל להציג את עצמם כ"ימין אמיתי" ולהציג את ביבי כחדל אישים שאינו ראוי להנהיג את המחנה הלאומי הוא טריק בולשביקי ישן: דה-לגיטימציה של מנהיג המחנה היריב מתוך ידיעה שבלעדיו אין למחנה הזה סיכוי להגיע לשלטון.

  13. לעבדקאי

    צפריר רונן עלה על כל מי שיכול להנהיג את ישראל בנקודת הזמן הנוכחית. הרבה מעל ומעבר לביבי באומץ הלב שלו, ביכולת החשיבה המזהירה שלו, ביכולתו להביס כל מי שיצא נגדו בויכוח תועמלני של השמאל. הוא היה מבית היוצר של השמאל הקנאי וצר האופקים והכיר את כל טיעוני השמאל ואת כל הפוזות שלו ולא חשש כלל להיכנס בהם בכל הכוח. ביבי הוא אדם שבסופו של יום ישמור על האינטרסים של ישראל ואף מדי פעם יילחם בפומביות נוקבת בשמאל. אין לו כלל את היכולת להביט במפלצת בעיניים ולירוק עליה אש. זה היה רונן צפריר בעיני ולדעתי. היה לו ידע עצום עימו ידע לעבוד בדיוק כמו שצריך לעבוד היום למען הצלת המדינה היהודית והעם היהודי. ביבי הוא צל חיוור אם עלי להשוות בין השניים ואני מאד מעריכה את ביבי, את חוכמתו, את הידע המעמיק שלו, את יכולותיו הכלכליות העצומות, את ראייתו המפוכחת ואת עיקשותו. אבל… מכאן ועד צפריר הדרך מאד ארוכה! מצטערת.

  14. ממש מייאשת ההשתלטות המתוחכמת הזאת .ממש בזבוז כספי ציבור .צה"ל צריך להילחם ולא להשקיע כספים בחינוך שאמור להיות מופעל יום יום ע"י המפקד .כשהייתי סדיר כל העניינים הללו לא היו קיימים כי לא היה תקציב מנופח ומיותר