טורקיה עלולה לאבד הרבה בביצה הסורית

עד פרוץ האביב הערבי קיימה טורקיה יחסים אינטימיים עם מנהיגי מדינות ערב בכלל, ועם שליט סוריה בשאר אל־אסד בפרט. שיתוף הפעולה בין המדינות הגיע לרמה של תרגילים צבאיים משותפים, ביטול הצורך באשרות כניסה וביקורים הדדיים חמים של המנהיגים. היחסים הללו הגיע לקצם כאשר האביב הערבי פקד גם את סוריה בשנת 2011. מקבלי ההחלטות באנקרה סברו כי גורלו של אסד יהיה דומה לזה של מובארכ במצרים וקדאפי בלוב. טורקיה ראתה לנכון למצב את עצמה יחד עם "הרחוב הערבי", שהזדהה עם תנועת 'האחים המוסלמים'. מאז הפכה טורקיה למטה המרכזי של גוש מתנגדי אסד, באמצעות פתיחת גבולותיה למורדים הסורים.

אין זה סוד כי הגורם הראשי שנלחם נגד אסד תחת חסותה של טורקיה, צבא סוריה החופשית (FSA), המתפקד כארגון מטרייה של כלל פלגי המורדים, מכיל ארגונים ג'יהאדיסטיים מסוכנים. ארגונים כמו ג'בהת אל־נוסרה, 'גדודי נור א־דין זנגי' ו'גדודי סולטן מוראט', המורכב ברובו מלוחמים טורקמנים, מהווים דוגמאות בולטות לתופעה זו. למרות זאת טורקיה, השואפת להדיח את אסד בכל מחיר, מעדיפה להשתמש במכבסת מילים ומכנה את המורדים הללו "ההתנגדות המתונה".

חרף הסיוע הלוגיסטי הנדיב של טורקיה, עד כה לא הצליחו המורדים הסורים לרשום הצלחות מרשימות בזירה, זאת בשל מעורבותן של איראן, חיזבאללה ורוסיה במתרחש. המצב בשטח הידרדר עוד יותר מבחינת אנקרה, כאשר שלוחת המחתרת הכורדית (PKK) בסוריה, ה־PYD והזרוע הצבאית שלו ה־YPG, החלה להשתלט על חבלי ארץ בצפון סוריה (אזור רוז'אבה) לאורך הגבול הסורי־טורקי. ההחמרה במצב מהזווית הטורקית הלכה וגברה כאשר תהליך השלום בין טורקיה ל־PKK התפרק בשנה שחלפה. עובדה זו הפכה את רוז'אבא למקלט בטוח עבור פעילי PKK.

השאיפה להקים רצף טריטוריאלי כורדי ברוז'אבה – מקאמישלי במזרח עד אפרין במערב – והיכולת להחזיק בחבלי ארץ כורדיים כגון קובאני מול דאעש ולכבוש חבלי ארץ ערביים כמו תל אל־אביאד, מציבים את ה־PYD בראש רשימת האיומים של טורקיה. אנקרה מרגישה מאוימת מצד הישות הכורדית בצפון סוריה בעקבות האמביציות של ה־PYD, שהודות ללחימתו נגד דאעש זוכה ללגיטימציה במערב כגורם מתון וכנציג העולם הנאור מול 'המדינה האסלאמית'. המראה המודרני של הלוחמות הכורדיות תרם במיוחד למוניטין של הארגון במערב.

אזור ג'רבולוס, הניצב כאי בודד בין חבלי הארץ הכורדיים אפרין וקובאני, הפך להיות המוקד המרכזי של כל השחקנים. הכורדים רוצים לאחד את אפרין וקובאני וליצור רצף טריטוריאלי לאורך הגבול, ואילו דאעש רוצה להחזיק אותו כדי להבטיח את מעבר הגבול עבור מגויסים חדשים שאמורים להגיע דרך טורקיה. צבא סוריה החופשית, הממוקם בעיירה אזאז הנמצאת במערב חבל ג'רבלוס, מעוניין לפשוט מזרחה כדי להרחיב את השטח שבשליטתו וליצור עומק הגנתי. טורקיה, באופן לא מפתיע, מעוניינת לחזק את צבא סוריה החופשית באזאז כדי שקו האספקה מטורקיה למורדים לא ייקטע.

איתות לבית הלבן

על רקע זה, הכריזה טורקיה בינואר על מעבר של כוחות ה־PYD לצדו המערבי של נהר הפרת כקו אדום עבור הביטחון הלאומי שלה. למרות ההצהרה הזו, הכורדים, תחת המטרייה של 'הכוחות הדמוקרטיים הסוריים' (SDF), כבשו ב־12 באוגוסט מידי דאעש את העיירה מנביג' בגדה המערבית של הפרת. למרות המחאות והפניות של טורקיה לארה"ב, כוחות ה־PYD לא נסוגו לגדה המזרחית של הנהר. בעוד שהמתח מול הכורדים הלך וגבר, המשיך דאעש במקביל לבצע פעולות טרור בתוך טורקיה. העיר גאזיאנטפ הפכה לזירת מרחץ דמים ב־20 באוגוסט, בעקבות פיגוע שבו נהרגו מעל 50 אזרחים. בנוסף, העיירה קרקמיש במחוז גזיאנטפ ספגה פצצות מרגמה וטילים מסוריה. בכך הצטרפה גזיאנטפ לעיר קיליס, שבה נהרגו למעלה מ־20 אזרחים טורקים מירי רקטות.

נסיבות אלו סיפקו לטורקיה הזדמנות פז להתערב באופן ישיר במתרחש בסוריה. היא הכריזה בשבוע שעבר על מבצע 'מגן הפרת', והכניסה את כוחותיה לחבל ג'רבלוס. למרות המטרה המוצהרת של המבצע, שהוגדרה כהרחקת דאעש מהגבול הטורקי־סורי וניקוי כל החבל מנוכחות הארגון, כפי שניתן להבין משם המבצע, המהלך הצבאי לא היה מוגבל רק לדאעש. ההצהרות הפומביות של שר ההגנה הטורקי, פיקרי אישיק, ושל שר החוץ, מבלוט צ'אבושאולו, חשפו את המטרה העיקרית של המבצע: שניהם סימנו את כוחות ה־PYD בגדה המערבית של נהר הפרת כמטרות לגיטימיות.

המתח בין טורקיה לכורדים הלך וגבר עוד יותר כאשר יו"ר ה־PYD, צלאח מוסלים, צייץ בטוויטר כי "טורקיה תאבד הרבה בביצה הסורית". בתגובה המליץ הנשיא ארדואן למוסלים לחשוב יותר על גורלו שלו מאשר על גורלה של טורקיה. אין ספק שארדואן שאף לשפר את המוניטין של הצבא בבית באמצעות העימות המילולי הזה, שמפגין את כוחו של הצבא הטורקי. למרות העובדה שמלמעלה מ־95 אחוזים מאנשי הצבא לא השתתפו בניסיון ההפיכה הכושל ב־15 ביולי, החיילים הטורקים נתפסו כבוגדים במדים בעיני רוב הציבור הטורקי. יציאתם של החיילים מחוץ לגבולות טורקיה במטרה לשים קץ לירי הרקטות ולפגוע באינטרסים של ה־PKK מעבר לגבול, שיקמה משמעותית את היחסים בין הצבא לעם.

חשוב לציין גם את תזמון המבצע. שעות בודדות לאחר תחילת המהלך הצבאי, ביקר סגן נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן באנקרה כדי להזדהות עם הממשלה הטורקית אחרי ניסיון ההפיכה הכושל. ללא ספק, באמצעות שליחת כוחותיה מעבר לגבול שאפה הממשלה הטורקית להוכיח לוושינגטון את יכולתה לשלוט על הצבא הטורקי. בנוסף, לצד הצורך להיראות כשחקנית חזקה בזירה, הבהירה אנקרה לוושינגטון שהיא לא מקבלת את מדיניות החוץ האמריקנית כלפי ה־PYD, שעל פיה הארגון הכורדי הוא שחקן לגיטימי, בייחוד מול דאעש. טורקיה הציבה אולטימטום לא מוצהר לביידן, ודרשה מארצות הברית לבחור בין אנקרה ל־PYD. חשוב להדגיש כי וושינגטון כבר מתמודדת עם אולטימטום דומה בנושא הסגרת איש הדת הגולה פתהוללה גולן, המואשם בתכנון ניסיון ההפיכה הכושל בטורקיה. תגובתו של ביידן, שדרש מהארגון לסגת לגדה המזרחית של הנהר, מלמדת כי טורקיה השיגה את מטרותיה מול ארצות הברית.

לצד הגורם הפנימי והיחסים עם האמריקנים, הפיוס בין טורקיה לרוסיה שיחק גם הוא תפקיד מפתח בקיום המבצע. כזכור, יחסי שתי המדינות נקלעו לשפל חסר תקדים כאשר טורקיה הפילה מטוס קרב רוסי שחדר לשטח האווירי שלה ב־24 בנובמבר 2015, אחרי שמטוס קרב רוסי הפציץ לוחמים טורקמנים בסוריה. רוסיה הטילה סנקציות כלכליות קשות על טורקיה, וסגרה את שמיה למטוסי קרב טורקיים באמצעות פריסת מערכת ההגנה האווירית S-400. במהלך השפל הדיפלומטי מול מוסקבה השתמשה אנקרה רק בחיל התותחנים שלה מול דאעש והכורדים, ולא העזה להכניס את חיל האוויר הטורקי לשטח הסורי מחשש לעימות ישיר עם רוסיה.

הפיוס הרוסי־טורקי, שהושג לאחר התנצלות של ארדואן בפני פוטין, סלל את דרכו של הצבא הטורקי לסוריה. האמירה הדרמטית של ראש ממשלת טורקיה לאחר הפסגה בין פוטין לארדואן במוסקבה, שלפיה טורקיה מוכנה לקבל את נוכחותו של אסד כגורם רשמי בתקופת המעבר עד שיושג פתרון כולל לסכסוך במדינה, מצביעה על שינוי מהותי במדיניות החוץ הטורקית כלפי סוריה. בעקבות זאת טורקיה, שהוכיחה את יכולתה להתגמש מול רוסיה בזירה הסורית, קיבלה אור ירוק סמוי ממוסקבה לטפל בבעיית ה־PYD תוך מתן דגש כביכול על דאעש בצפון סוריה.

הפיוס הרוסי־טורקי מאפשר לאנקרה גם לתמרן מול המערב, שלא תמך בה בתחילת ניסיון ההפיכה הכושל. בעיני אנקרה, האיחור האמריקני והאירופאי בגינוי ניסיון ההפיכה משקף את רצונם הסמוי של מקבלי ההחלטות המערביים לראות את נפילת ממשלת ארדואן־יילדרים. בתקופה האחרונה רבים בטורקיה קוראים לממשלתם לכרות ברית עם רוסיה וסין, ולהצטרף לארגון שנחאי לשיתוף פעולה. למרות שאיפות אלה לא נראה שאופציה זו תתממש בקרוב, לנוכח טיב היחסים בין טורקיה לרוסיה והבעיות ביחסי טורקיה־סין סביב עמדת אנקרה בשאלת האויגורים במחוז שינג'אן שבצפון־מזרח סין.

הזווית הישראלית

לצד הסיכומים בטרקלינים הדיפלומטיים, למבצע יהיו גם השלכות בשטח. נסיגת דאעש מג'רבלוס לכיוון דרום־מערב לעיר אל־באב, כמעט ללא מאבק, מצביעה על אי־רצונו של הארגון להתעמת עם טורקיה בשדה הקרב. בנוסף, בעקבות המתח הגובר בין טורקיה (וצבא סוריה החופשית) ל־PYD, דאעש מקווה ששני הצדדים יתישו זה את זה. עימות שכזה גם יקשה על טורקיה לסגת מהאזור. בעקבות זאת, הכוחות הטורקיים עלולים להישאר בשטח הסורי ולהיות חשופים למלחמת התשה. במקרה כזה טורקיה עצמה תהיה חשופה יותר לפעולות טרור מכל סוג. דאעש ושלוחת ה־PKK, בזי החירות של כורדיסטאן (TAK), שתכננו וביצעו בפיגועים באנקרה, באיסטנבול ובערים נוספות, עלולים להכות שוב במרכזי תיירות ומסחר, ואזרחי טורקיה עלולים להיות שוב על הכוונת, כפי שקרה בפיגוע בשדה התעופה באיסטנבול ב־28 ביוני שבו נהרגו 45 אזרחים. גם התיירים המבקרים בריביירות הטורקיות עלולים למצוא עצמם קורבנות של פעולות טרור.

למבצע הקרקעי הטורקי יש גם השלכה ישירה על יחסי ישראל־טורקיה. אנקרה הכריזה על המבצע כדי לשים קץ לירי הרקטות על ערים טורקיות. במקרה של הסלמה בדרום או בצפון, ירושלים תוכל אפוא להזכיר לאנקרה את הסיבה שבגללה יצאה למבצע קרקעי בסוריה. בנוסף, יישור הקו הטורקי בנושא אסד מלמד את ישראל כי ירושלים חייבת להיערך ליום שאחרי המלחמה בסוריה, שבו נראה את אסד חזק יותר בסיוע איראן ורוסיה, ולא מאוים מכיוון טורקיה.

____

חי איתן כהן ינרוג'ק הוא חוקר טורקיה המודרנית במרכז משה דיין לחקר המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב, ודוקטורנט בבית הספר להיסטוריה באוניברסיטת תל אביב

ס