רפואה שוויונית היא רפואה חולה

הטלת איסורים משונים על רפואה פרטית לא תצמצם את מספרן של "הזקנות במסדרון". להפך: הניסיון לכפות שוויון רק יגרום לרפואה השחורה לשגשג, ויותיר את חסרי האמצעים והפרוטקציה עם שירותים ברמה נמוכה

בינוניות לכולם! (אילוסטרציה). צילום: John Martinez Pavliga CC BY 2.0 via flickr

"הרפואה השחורה" פורחת בישראל, קובע מחקר חדש שהתפרסם בכלי התקשורת לאחרונה. החוקרים, שראיינו 102 רופאים ואחיות, מדווחים ש-92% מהם קיבלו מתנות ממטופלים, 44% עשו פרוטקציה למטופלים, ו-67% מספרים שקיבלו הצעה ל"שוחד" ממטופל. פרסום המחקר בא בתיאום מושלם עם מעצרם של "מאכערים" שנטלו כספים מחולים כדי לקדם אותם בתורים בבתי החולים, תוך חשד שהם שילמו על כך לרופאים בבית החולים הדסה עין כרם, שנחקרו באזהרה בנושא.

מדוע "רפואה שחורה" היא דבר רע? הרי על פניו מדובר בעסקה שכולם נהנים ממנה: המטופל, שמקבל טיפול טוב יותר וחייו יכולים להינצל, או בריאותו להשתפר; והמטפל, שמרוויח כסף שבעזרתו הוא יוכל לשפר את חייו-הוא. הבעיה היא, כמובן, אצל שאר המטופלים, שלא שילמו – הרי החוק אוסר עליהם לשלם! – ובכך נהנה מהרפואה השחורה דווקא מי שעובר על החוק. לאור זאת לא ברור מה הבעיה עם מתנות לרופאים (הדבר מותר בחוק וכולם עושים את זה, כך שהשוויון נשמר), אך תשלום או פרוטקציה מהווים בהחלט הטיה בעייתית: מי שיש לו חבר בבית החולים, יכול להשיג יותר; ומי שפחות אכפת לו מהחוק, יכול ליהנות יותר.

כיצד נוצר שוק שחור

רפואה שחורה, אם כן, אינה תופעה חיובית. אך מדוע היא פורחת? הבה נחשוב על שווקים שחורים אחרים, ונבדוק מדוע ומתי הם פורחים.

רבים מאתנו מכירים את הכרזות והתשדירים על "מלחמה בשוק השחור", משנות החמישים של המאה הקודמת. מדוע פרח אז השוק השחור? משום שהממשלה הכריזה על מדיניות קיצוב, שכונתה גם "הצנע". במדיניות הזו, כל אזרח קיבל סל קיצוב, הוטל פיקוח על המחירים, ואסור היה לקנות שלא במסגרת הנוקשה שקבעה הממשלה, כדי ליצור שוויון מוחלט בין כולם.

מצב זה הוביל באופן טבעי לשוק שחור משגשג: אם אתה רעב או רוצה לאכול עוד ביצים, והמוכר מוכן למכור לך ולך יש במה לשלם, אתה והוא תמצאו דרך לעקוף את המפקח הממשלתי שרוצה שוויון בצורה של הנמכת כולם לסטנדרט הנמוך ביותר. אלא שלשוק השחור יש חסרון שאין לשוק הרגיל – כיון שהכול נעשה במחשכים, מחלוקות אינן יכולות להתנהל בבתי משפט, והעלויות של ההתחמקות מהפיקוח מעלות את מחירי המוצרים.

נריץ שישים שנה קדימה. מדוע הממשלה אינה מכריזה היום על "מלחמה בשוק השחור"? האם המאבק בשוק השחור – באמצעות כרזות ותעמולה – הצליח? בדיוק להפך. "חסל את השוק השחור ולא – יחסל הוא אותך", אמרה הכרזה, והיא הייתה מדויקת אם היא כוונה אל המדיניות הממשלתית. השוק השחור אכן חיסל את מדיניות הצנע ובסופו של דבר גרם לביטולה. כיום מי שידמיין מדיניות שכזו, של שוויון כפוי מלמעלה ואיסור לסחור במוצרי מזון, ייחשב להזוי ומטורלל במיוחד. ומהסיבה הזו בדיוק אין שוק שחור: כי מותר לשים הכול על השולחן, לרווחת כולם. אתם לא חושבים שהיום העניים חיים פחות טוב מבשנות החמישים, נכון?

אז מדיניות כזו אינה קיימת בשוק המזון, או בשוק הטקסטיל, או בשוק הטכנולוגיה, ולכן בהם אין שווקים שחורים. אבל בשוק הבריאות, פתאום המצב שונה. כאן שכחנו את כל מה שלמדנו משאר השווקים, ואנחנו עדיין בטוחים ששוויון כפוי מלמעלה הוא ה-דבר. נכון, בריאות היא דבר נורא-נורא חשוב. קריטי. לא יעלה על הדעת שלעשיר תהיה בריאות ולעני לא! אבל גם מזון חשוב לבריאות, בדיוק כמו תרופות ואפילו יותר. אם בתחום המזון למדנו שכפיית הממשלה על השוק פוגעת בכולם – גם בעניים – האם איננו צריכים לחשוב בדיוק אותו דבר לגבי שוק הרפואה?

%d7%a9%d7%95%d7%a7-%d7%a9%d7%97%d7%95%d7%a8

"שוויון" מדומה ושלטון המקורביזם

שוק שחור הוא רק פן אחד. פרוקטציוניזם הוא בן דודו הטוב, והוא רווח עוד יותר. אף חברה אינה באמת שוויונית. בחברה שה"שוויוניות" נכפית מלמעלה, שבה נאסר לשלם עבור שירותים, צצים במהרה תחליפי הכסף, והם קרבת המשפחה או החברות או הקולגיאליות. בישראל של שנות השישים והשבעים כשההסתדרות שלטה במשק ללא עוררין, זה היה המצב: כולם היו שווים, אך היו שווים יותר. אין לך פנקס אדום? שב בצד. אתה חבר מפלגה? בוא מכאן אדוני. אה, אתה מכיר את זליגבוים? אנחנו כבר נסדר לך משהו (כן, זה תמיד זליגבוים. או קונשטטר. אף פעם לא חלפון).

רק ככל שהלך המשק ונפתח לתחרות, הלך וירד ערכם של הקשרים האישיים עם האנשים המקושרים. אין להתפלא על כך שבמהפכה הזו של הליכוד תמכו רבים מעדות המזרח: אותם אנשים שבאו לארץ אחרי דור המייסדים, בלי קשרים ובלי משפחה במוקדי הכוח, יכלו להישען רק על חריצותם, שבאה לידי ביטוי בכספם; והדרך היחידה שלהם לחסל את שלטון הפרוטקציה והמקורביזם, הייתה על ידי הקטנת כוחו של השלטון והגברת כוחו של השוק. וגם כאן, הדבר בא לרווחת כולם.

תהליך דומה, אם כי בצורה דרסטית פחות, קרה גם בשוק הבריאות. אם באותן שנים עליזות היה כמעט כל המשק בידי קופת חולים הכללית והפנקס האדום, ולאנשי ההסתדרות הייתה עדיפות גם במצב הרפואה, שוק הרפואה הלך ונפתח לתחרות, גם אם באופן מהוסס וחלקי, וניתנה אפשרות לשר"פ ושאר טיפולים פרטיים. לפי התאוריה דלעיל, היינו צריכים לצפות שגם היקף הרפואה השחורה ירד.

וזה בדיוק מה שקרה. עורך המחקר הנוכחי, ניסים כהן, ציין במחקרו הקודם מ-2013, היקף הרפואה השחורה בישראל ירד משמעותית מבעבר. במחקרים שבוצעו בשנות ה-90 דווח על כך שכל חולה שלישי בישראל היה מעורב ברפואה שחורה, בעוד המחקר שלו דיבר על 12% לכל היותר. וגם כהן עצמו תלה זאת בתהליכי פתיחת שוק הרפואה לתחרות, אם כי לדידו זה דבר רע, כמובן. זו "הלבנה" של הרפואה השחורה, הוא מתלונן, ומצדו קורא להגברת האכיפה וכן הלאה.

כמו רבים וטובים, כהן מבקש לאחוז את המקל משני קצותיו: גם לרצות שהרפואה תהיה ברמה גבוהה, גם שהיא תהיה "שוויונית" ומפוקחת בידי הממשלה, וגם לרצות שאנשים החפצים לשפר את בריאותם לא יעקפו אותה. כמו בתחומים אחרים, התקווה הזו מופרכת לגמרי וחסרת כל בסיס, בתאוריה או במציאות. רפואה "שוויונית" יוצרת חוליים רבים, ומייצרת בינוניות לכולם. מהעשירים היא לא תמנע להתרפא במרפאות פרטיות או לטוס לחו"ל – היא רק תקשה על חייהם של אנשים מן היישוב, הרוצים להשקיע בבריאות שלהם ומוכנים לשלם על כך.

הדרך היחידה להילחם בשוק השחור

המחשבה הדמיונית כאילו אם מישהו משלם עבור הרפואה שלו זה בא על חשבון מישהו אחר, נובעת מאותה תפיסה מוטעית של כלכלה כמשחק סכום-אפס, בעוד שהמציאות מראה לנו כאלף עדים שהכלכלה אינה כזו: בשוק החופשי, הרווח של האחד אינו בא על חשבון השני אלא להפך. אילו שוק הרפואה היה נפתח באמת לתחרות, לא היינו צופים בשכבה דקה של עשירים בריאים והמוני עניים חולים; איך אני יודע? כי אני מסתכל בכל שוק אחר – המזון, הטכנולוגיה, ההלבשה וכן הלאה – ורואה שמצבם של כולם השתפר עקב ההיתר לשלם ולקבל כסף עבור שירותים ומוצרים.

כיצד זה קורה? פשוט מאוד: כאשר מניע הרווח עובד שעות נוספות אצל הרופאים ויצרני שירותי הבריאות, הם יפנו יותר זמן לחולים, יקדישו יותר כסף ומאמצים לפיתוח אמצעים רפואיים, ויוזילו עלויות מכיון שהם יתחרו על קהל הפציינטים. בבריאות, בדיוק כמו בכל תחום אחר.

"שוויון" שבו כולם מקבלים בדיוק אותו דבר, אינו קיים. אם כופים על שוויון מדומה, לא פוגעים בעשירים (להם יש מספיק כסף בשביל מה שהם רוצים) אלא רק באנשים הפשוטים, שאינם מקושרים או חברים של האנשים הנכונים. אם אנו רוצים להילחם במקורביזם וברפואה השחורה, יש רק דרך אחת: לפתוח את שוק הרפואה לתחרות. כבר מזמן הגיע הזמן.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

16 תגובות למאמר

  1. אני חושב שהתמיכה של "שוויון" נובע גם משאפשר לקראו קינאה
    אנשים מעדיפים לסבול כל עוד גם זה שלידם סובל מאותה המידה
    אבל אם לדוגמה שאחד יש יונדאי i30 ובית 4 חדרים ושלשכן שלו יש BMW סידרה 7 ופנטהאוז
    אז ההעדפה היא מבחינה רגשית היא שלשניהם יהיה אוטו מ 2005 ובית 2 חדרים.
    במצב כזה הבחור "העני" ירגיש הרבה יותר טוב מבחינה רגשית (למרות שברור שלשניהם הרבה יותר רע)
    ואני חושב שאותו עיקרון גם תקף לרפואה והרבה תחומים אחרים.

  2. איזה מאמר מטעה!!!
    מה קורה בשוק הדיור??? האם יש דירות לכולם?????
    הקפיטליזם החזירי זאת שיטה צינית לנצל כל מקום בו יש עודף ביקוש.
    כיום אין כמעט שווקים עם עודף ביקוש, כמעט בכולם יש עודף היצע
    לכן, שווקים שניתן להתערב בהם, כלומר: מעט יצרנים, רגולציה או ביקוש קשיח – הם שווקים שהקפיטליזם מרסק. תראו מה קורה בשוק של התרופות מצילות החיים. במשך 20 שנה המחירים קפצו פי 10!!!!!
    אם יהיה רק שוק תחרותי מחירי הבריאות יקפצו גם פי 10, בהתחייבות!!
    מספיק שההוצאה על בריאות קפצה פי כמה עם כניסת הביטוחים הפרטיים!!
    אני לא מכיר משהו יותר שיוויוני משירותי הבריאות!!!
    ראו הוזהרתם!!!

    1. המחשבה שמחיר גבוה הוא בהכרח רע הינה מחשבה ילדותית למדי.
      בשוק חופשי המחיר בסה"כ משקף חלוקה הוגנת ויעילה לכלל החברה!
      המצב כיום שבו כל אחד יכול לצרוך בריאות בזול גורם לכך שיש בזבוז של משאבי הרפואה (רופאים,זמן, מכונות וכו') וכמובן נוסף לכך עומס מיותר על המערכת -שאינה עומדת בעומס זה ולכן אנחנו רואים זקנים וחולים במסדרונות
      ברור מאליו שיש יוצא מן הכלל בתחום המערכת הבריאותית – רפואה דחופה. זה אשר מצבו מסוכן יותר זוכה לטיפול קודם. אך זהו יוצא מן הכלל ולא הכלל.
      בנוסף העובדה שהרפואה שוויונית אינה מאפשרת חלוקה יעילה של מקצועות הרופא. בשוק חופשי אם היה ביקוש גבוה למרדימים והיצע נמוך -אזי המחיר היה עולה-מרדימים היו מרוויחים יותר -ורופאים היו רודפים אחרי המקצוע המבוקש וכך לא היה חוסר במרדימים.
      על פי אותו עקרון כל המקצועות הדרושים(!!) היו ממולאים בצורה היעילה אשר תשרת את הציבור בצורה שהוא רוצה (שהוא מוכן לשלם עליו).
      המצב השוויוני היום אינו מאפשר לך מרים כשאת צריכה אותו כי יש עודף ברופאי משפחה מיותרים (לדוג')
      שוק חופשי אינו מחלק אוכל לכולם ואינו נותן לכל הציבור דירה כבקשתו- הוא בסך הכל מחלק משאבים אלו המצויים בצמצום( אין אין סוף דירות) בצורה היעילה ביותר במקום שכל הקודם זוכה וכל המתחזר יקנה את כל התפוחים עד שלך לא יהיה.

    2. תודה על התגובה.
      צר לי שלא התעדכנת, אלא שכיום המאמינים ב"שוק החופשי מדי" החל ממשבר 2008\2009 הם בעלי הגישה הילדותית. ממליץ לך לראות את הסרטים "too big to fall", "inside job" כדי להבין.
      האם מחיר של שוק מונופוליסטי משקף חלוקה הוגנת ויעילה!!!
      מה מחיר החשמל בארץ משקף?? וזה עוד מונופול ממשלתי בעל מחיר מפוקח
      מה מחיר הגז משקף???
      כלום!!
      מה משקפים מחירי עמלות הבנקים? מחירי הסלולר לפני התחרות?
      כדי שהכלכלה הקפיטליסטית תפעל היא צריכה תנאים מקדימים של תחרות הוגנת, זרימת מידע, ואמינות.
      במקרה של חינוך, בריאות, אוכל בסיסי, דיור בסיסי – אלו אינם מועמדים לשווקים קפיטליסטים.
      אינני מכיר אותך, אבל מעניין אותי לראות אותך מטיף את משנתך הקפיטליסטית לאדם שצריך להכניס את ביתו לניתוח ואין לו הכסף. מה זה אומר עליך?

    3. והנה הטענה הישנה נושנה- הסוציאליסטים פועלים למען האיש המסכן שלא מצליח להכניס את ביתו לניתוח. ואני פועל מתוך תאוות בצע בטח? הרי אני סבור לא פחות ממך שאני פועל לרווחת הכלל -רק שלי יש עקרונות שמוכיחות את עצמן בתחומים אחרים ולבסוף גם מיטיבות עם הכלל.
      לעולם יהיו כאלה שלא יקבלו רפואה מספקת- הפרטה תהפוך מצב זה לכדי מינימום. לדוג' שוק מתוכנן בדיור יכניס לתוכו פחות דיירים (לתוך מספר דירות מוגבל) מאשר שוק חופשי אשר יאלץ דיירים להצטמצם ולהיכנס כשותפים במקום שכל אחד יקח דירה לעצמו כי אפשר וזה זול.
      אני רוצה בטובת הכלל לא פחות ממך וממילא כבר אמרתי שרפואה דחופה היא יוצא מן הכלל משום העקרון הרפואי הייחודי שיש בו.

      אני חייב לומר שאני מסכים איתך לגמרי לגבי עניין המונופול- המונופול הוא כוח שטבעו להשחית-כשהמדינה היא המונופול הרי זה כח מוחלט שתכליתו להשחית בצורה מוחלטת.
      מה שונה מונופול אזרחי ממונופול ממשלתי? העקרונות אותן עקרונות
      מכיר את הסרטים שציינת. סרטים מצויינים שממחישים כמה בעיות: 1. עבירה על החוק ומרמה של הבנקים את לקוחותיהם 2. התערבות מיותרת של הממשל בתוך השוק הכלכלי שגרם למתן הטבות 'חברתיות' והגנת צרכן על חשבון מציאות כלכלית שקרית.

      לא הבנתי את כוונתך לגבי מחירי הסלולר. אם כשהיה מונופול של חברות סלולר המחירים היו גבוהים ואז פתיחת השוק הוזילה אותם -מדוע עיקרון זה לא יעבוד במערכת הבריאותית?

    4. תומס – אני נהנה מהפינג-פונג איתך
      מאחר והסכמת איתי ששוק מונופוליסטי איננו טוב כמו שוק ובו תחרות חופשית, עולה השאלה – האם הקפיטליזם במתכונתו החופשית נוטה לכיוון תחרות חופשית או לכיוון מונופוליזם. זאת שאלה מעניינת שהרי אם נוכיח שהנטייה היא לכיוון מונופוליסטי הרי נסכים שיש להטיל מגבלות על השיטה

      אקדים ואציין ששכר המינימום הנהוג בחוק איננו חלק מהקפיטליזם. זהו חלק מהמגבלות הסוציאליות שנהוג להטיל על הקפיטליזם. הקפיטליזם מתיר עבדות. הכל עניין של ביקוש והיצע. מי שבא לעסקה מנקודת חולשה – יפסיד. מה דעתך על שכר המינימום?

      אני ממשיך ומדמה את התחרות החופשית למשחק כדורגל. משם אני גוזר כמה מגבלות שנעלמים מעיניו של האיש הפשוט התומך בתחרות חופשית (אני לא מרמז לגביך):

      1. יש צורך בכללים שיוויוניים שמטרתם העליונה תחרות הוגנת. זה מדמה את כללי המשחק. אם יהיו כללים כמו פעם בכדורסל שלא היה שעון ה- 24 שניות להתקפה – זה פגע במשחק.
      בעולם כיום יש העדפה לתאגידי ענק – מבחינת הקלות מיסוי וחקיקה. זה לא טוב, זה מושך לכיוון המונופוליזם.

      2. שופט – למנוע עברות.
      בעולם המקושר של היום ממשיכים להניח הנחה של חוסר תקשורת בענייני תיאום או סחר במידע פנימי. יש לנו בעיה גדולה. בעיה אחרת בהיבט הזה זה שחברות ענק נותנות שירות לאזרחים במדינה אך יושבות בחו"ל ולא ניתן לשפוט אותם. חלקן גדולות מהמדינה עצמה והיא מפחדת לשפוט אותם. בכדורגל השופט מרוויח הרבה פחות ממסי אבל עדיין הוא הקובע

      3. צופים – כלומר שקיפות. קל להראות שבמקום שאין הרבה צופים יש הרבה שחיתויות ובאמת אם תבדוק איפה מתרחשים מכירות משחקים – בליגות הנמוכות

      4. התנהלות עם הצופים – הצופים במשחק הקפיטליסטי אינם חלק מהמשחק עצמו. מכירת הכרטיסים, ההושבה במקום. אין כאן תחרות. לצופים אין סכנה מהשחקנים הקפיטליסטים (אתה יודע מה קורה במקרים ששחקן פוגע בצופה? אפשר לגמור לו את הקריירה).
      זה אומר שלשוק חופשי צריך להיות שוק סוציאלי במקביל אליו, כמו במזון – יש מוצרים בסיסיים בפיקוח, ויש מגוון ענק של מוצרים בשוק החופשי. בדיור לעומת זאת הצופים נפגעים מהשוק הקפיטליסטי. אם היתה בנייה ציבורית במקביל, זה היה מעגן את השוק ולציבור היתה בחירה.

      זאת התיאוריה כפי שאני רואה אותה. אין כאן קומוניזם או קפיטליזם. זה מורכב יותר. צריך את שניהם ולהגדיר את היחסים ביניהם: שוק חופשי הינו גן משחקים/מגרש כדורגל/ארגז חול. אפשר לשחק, אסור לצאת. כמו שכר מינימום, (לפי דעתי צריך גם שכר מקסימום, זה נושא לדיון אחר). לא צריך רגולציה יותר מדי, לא להפריע לשטף המשחק. צריך ענישה קשה במקרה ועוברים על החוקים ביודעין.

      נושא הרפואה הוא אפילו מסובך יותר. אבל כתבתי מספיק

    5. העונג כולו שלי.
      אני מרגיש שעיקר דבריך נסובים סביב הציר הערכי מוסרי ולא סביב הציר התועלתני. אני מניח ששנינו מסכים שהקפיטליזם הוא יעיל ורווחי אך עלול גם לפגוע באלו שידם אינם משגת.
      הציר הערכי: העקרון מבחינתי הוא מאוד פשוט והוא נוגע לאמנה החברתית כולה שממנה אנו גוזרים מדינה שמיישמת שיטה כלכלית : כל אדם הוא מלך, וכל עוד אינו מולך על חברו- רשאי הוא למלוך. היינו- תפקידה העיקרי של המדינה הוא לאפשר לאדם למלוך והרי הוא אינו מוגבל בזכויותיו ובחירותו כל עוד אלו אינם פוגעים בזכויותיו של אדם אחר.
      בהקשר כלכלי- הדבר המוסרי הוא שהמדינה תמשוך את ידה מהשוק והתפקיד היחידי הוא לוודא שהמשחק נעשה בצורה חוקית אשר אינה פוגעת בחירותו של אף אחד מהשחקנים. ולא, זה אינו משחק סכום אפס שבו ההצלחה שלי פוגעת ב ך (אם כבר להפך).
      משל המגרש משחקים: הרי אנו לא ילדים וכבר איננו מחפשים פתרון אוטופי, אלא את הרע במיעוטו. מה החלופה לקפיטליזם? האם לאורך זמן ייתכן משחק שהצופים ירצו לראות והשחקנים ירצו לשחק בו ללא החופש לממש את חירותך וכשרונך?

      הבעיות שאת מדברת עליהן הן מותרות שהקפיטליזם מאפשר- הרי בלעדיהן היינו משחקים על אדמה חרוכה עם שערים מאולתרים ולא באיצטדיון טדי (לא בדיוק דוגמה לפאר אבל נגיד).
      היינו המדינה שנגור בה לאורך זמן היא אטרקטיבית ביחס להיום גם לקפיטליסט וגם לסוציאליסט בזכות הקפיטליסט -והבעיות? הן ממוזערות לחלוטין בכל קנה מידה היסטורי.

      איני חושב שאין ערך לחסד ולנתינה- להפך אלו דברים נעלים מאוד. אלא מה? אלו דברים שהן לפני שורת הדין. שורת הדין צריכה להיות המוסר עצמו- חירות האדם ומלכות על עצמו בלבד.
      אני גם באמת מאמין שארגוני חסד הם דבר כמעט בלעדי לחברות חופשיות.

      אני מאוד מסכים שיש דיאלוג בין קדמה כלכלית לערכים חברתיים- אך נסיון לאכוף חסד דרך שימוש במדינה הינה שחיתות עליונה.
      המדינה היא כח עצום אדיר ובלתי מוגבל. כרגע כולם מנסים לתפוס כח זה ולאכוף אותו על הצד השני כדי שזה ישרת את עצמן- אני אמור תחלישי את המדינה ותחלקי את הכח לפרטים שבונים אותה.
      האדם לא צריך את המדינה כדי שיזכור את אלו שקשה להם /

      מרגיש צורך להתייחס בפרט לשוק המזון. שוק מתוכנן במזון( סוציאלי) ככלל גורף אינו מוליד שפע כמו ששוק חופשי מוליד. (אשמח להוכחה שאני טועה) בשוק חופשי לא כל אחד יכול לקנות את הדגני בוקר שהוא מאוד רוצה ולא בטוח שיהיה לו עוף לשבת כמו לשכן שלו ; בשוק מתוכנן במזון לעתים קרובות יש קהילות שלמות שנותרות במחסור מוחלט של אוכל וגוועות ברעב בגלל טעויות רגולטוריות. וגם אם לא בקיצון הזה -המצב תמיד מושך לשם.

  3. הכל כל יפה ונעים בגן העדן הקפיטליסטי של גרשוני…
    זכותך לצדד בהפרטה של מערכת הבריאות אבל לפחות תהיה הגון ותספר גם על הרעות החולות שהיא עלולה להביא: פרוצדורות מיותרות, יותר תחלואה בשכבות החלשות, "ג'ונגל" בתחום הביטוח, ניצול משאבים ציבוריים בצורה מפלה (קשה להפריט באמת לחלוטין את כל המערכת) ועוד ועוד.

  4. כאחד שלא ממש בקיא בתחום יש לי שאלה להלל גרשוני:
    בתפיסתי הבסיסית אני קפיטליסט נלהב ואני בעד שוק חופשי וכמה שפחות מעורבות ממשלתית.
    יחד עם זאת, עד כמה שאני יודע, בארה"ב הבריאות מופרטת לגמרי ומתנהלת כשוק חופשי לכל דבר, ולמרות זאת יש בה בעיות קשות מאד: השקעה לאומית גובהה מאד בבריאות (כלומר עלות גבוהה לכל מבוטח , עלות שלא כולם מסוגלים בכלל לעמוד בה), שרותי בריאות שחלקם ברמה נמוכה, העדר ביטוח בריאות לחלקים גדולים באוכלוסיה ועוד.
    איך כל זה מסתדר עם הרצון להפריט גם אצלנו?
    האם יתכן שהבריאות בגלל מאפייניה הייחודיים פשוט לא מתאימה להפרטה מוחלטת?
    אולי נכון יותר לחפש בכל זאת מודל ביניים כלשהו שמשלב הפרטה עם פיקוח או מעורבות ממשלתית?
    אשמח לשמוע תשובות רצינות.

    1. בדיוק מוקי
      יש תחומים שלא תרצה להפריט:
      כל הדברים הבסיסיים:
      אוכל בסיסי, מים, דיור בסיסי, בריאות
      כל מוסדות הממשל:
      משפט, ביטוח לאומי (ביטוח בכלל), בתי כלא

      תראה את הקפיטליזם כמשחק כדורגל. התחרות קורית רק בתחומי המגרש. הקפיטליזם משחק רק בתחומי המגרש. כיום כל העולם הוא המגרש של הקפיטליזם וזה הרסני

  5. שים לב שמדובר רק במקרים *בתוך מערכת הבריאות הציבורית*.

    כלומר- שמעון ולוי משלמים אותו מס בריאות; חולים באותה מחלה ומאושפזים באותה מחלקה. נניח שעלות הטיפול הרגיל בכל אחד מהם 10,000 ש"ח.
    שמעון נותן למחלקה או למנהלה מתנה בסך 1000 ש"ח- ומקבל שירות עדיף, נניח בשווי 15,000 ש"ח;
    לא על חשבון הרופאים והאחיות- הם לא נשארים שעות נוספות- אלא על חשבון יתר החולים במחלקה; לוי נשאר במסדרון.
    במילים אחרות- זה לא שוק חופשי וזה בהחלט משחק סכום אפס.

  6. הבעיה הגדולה ברפואה מתחילה כבר בשער הכניסה למקצוע שמסנן מועמדים רבים ומתאימים על סמך פרמטרים לא רלוונטיים כמו גובה ציון פסיכומטרי. אותם גורמים שמונעים מאנשים להתמקצע בתחום המבוקש הזה גורמים לפינוק יתר של הרופאים שהתקבלו לגילדה ושרואים בעצמם "מלאכים בלבן" ולא נותני שירות. הניזוקים הישירים מהסינון המופרך הזה הם החולים.

    להמחשת העניין – הרופאים נוהגים להתלונן על העומס בעבודה ולכן דורשים עוד משכורות והכרה. אם נכפיל את מספר הרופאים ונחתוך את המשכורות (הציבוריות) בחצי העומס יוקל משמעותית, יכנסו למקצוע אנשים שישתכרו במידה מתאימה יותר לשירות שהם נותנים ובעקבות כך יבואו בעלי התכונות המתאימות יותר להיות רופאים.

    וזה עוד לפני דיבור על תחרות, ורק בתחום הרפואה. אלו עניינים של חיים ומוות.

  7. "המחשבה הדמיונית כאילו אם מישהו משלם עבור הרפואה שלו זה בא על חשבון מישהו אחר, נובעת מאותה תפיסה מוטעית של כלכלה כמשחק סכום-אפס, בעוד שהמציאות מראה לנו כאלף עדים שהכלכלה אינה כזו: בשוק החופשי, הרווח של האחד אינו בא על חשבון השני אלא להפך."
    ידידי מר גרשוני, אתה בפירוש טועה.
    הוכח באופן בלתי ניתן לעירעור שכלכלה חופשית בלי ווסתים, בלי איזונים ובלמים, היא בפרוש אינה 'הכוח העליון' שמתעל את כל הצרכים לכיוונים הנכונים. היא עיקרון אחד, שאם היה פועל לבדו היה המצב החברתי כלכלי שלנו איום ונורא, אם לא כאוס.
    לדעתך כלכלה חופשית פועלת בהכרח על פי כוח התחרות, והוא הוא המאזן הגדול בין כל האילוצים, ועל זה נאמר: I wish, ובעברית 'הלוואי עלינו ועל כל בית ישראל ונאמר אמן'
    אבל לעיתים קרובות ה'חופש' בכלכלה חופשית הוא חופש למנוע (!) את הכלכלה החופשית !
    כפי שחמאס עולה באמצעות הדמוקרטיה על מנת לבטל אותה, כפי שהחרדים לוקחים כסף של המדינה הציונית על מנת לבטל להוביל מהלך היסטורי שמבטל את ציונותה, כך גם בכלכלה פועלים תהליכים של שימוש בכלי על מנת להורסו.
    דוגמאות יש לרוב:
    מה רוצות משפחות ההון שלטון, כמו משפחת עופר לדוגמא ? הן פועלות במימשל הישראלי על מנת להפחית ככל האפשר את החופשיות המזיקה של הכלכלה על הנכסים הכלכליים שלהן.
    מה רוצים הועדים הגדולים ? הם רוצים להפחית ככל האפשר את הנזק של הכלכלה החופשית על מאחזי הכוח שלהן במדינה.
    מה רוצים היבואנים והתעשיינים ? שוב, להפחית את הכלכלה החופשית.
    אם לכל הגורמים הדומיננטיים במשק המטרה היא להפחית את התחרותיות, למה אתה טוען שהתחרות עדיין קיימת באופן גורף ? עליך לומר בכנות שהתחרות קיימת היכן שהכוחות הדומיננטיים לא הצליחו לפגוע בה, אולי במקומות שאין להם חשיבות כלכלית גדולה. בכל שאר המקומות אין ממש תחרות או שהיא תחרות מדומה בלבד.
    בוא נבדוק לגבי הרפואה:
    האם יש תחרות חופשית ? האם כלכלה חופשית ?
    1. מי מכשיר את הרופאים ? המדינה. מי קובע כמה רופאים מוכשרים ואיך ? המדינה.
    2. מי קובע את סל הבריאות ? הרופאים המדינה וקופות החולים.
    3. מי קובע את מחירי התרופות ? הרופאים המדינה וקופות החולים.
    4. מי קובע את כמות המיטות לאישפוז ? המדינה.
    5. מי קובע את עלות הניתוחים ? הרופאים המדינה וקופות החולים.
    אז איך ? איך (הייתי אומר 'לכל השדים והרוחות'..) אתה מדמיין שוק חופשי ברפואה בישראל ????
    הרי לאזרח הישראלי אין ולא יכולה להיות שום השפעה על מצבו. הוא כלקוח שבוי לחלוטין על ידי המדינה, הרופאים וקופות החולים. ואלו, כולם ביחד וכל אחד לחוד מטרת העל שלהם היא מיקסום הרווח שלהם מהאזרח, והאמצעי הבולט ביותר שלהם למיקסום הרווח הוא ביטול התחרות באמצעים רגולטוריים !!!
    תראה לי אפשרות אחת !!! של יכולת מיקוח על רפואה בישראל, ואני אוכל את הכובע הדימיוני שלי בפניך לשבוע ימים. הרי הכל רגולטיבי ואינטרסנטי, מוסתר ומוכמן מעיני הציבור.
    האם קראת באיזשהו מקום על תחרות על מחירה של תרופה ? הרי את מחיר קניית התרופות אף אחד לא מוכן לחשוף !!
    האם קראת באיזשהו מקום על תחרות במחיר של ניתוח ? זה הרי אבסורד !
    האם קראת באיזה שהוא מקום על תחרות חופשית בפתיחת פקולטאות לרפואה ? (מרשה לך לצחוק צחוק פרוע..)
    האם קראת באיזה שהוא מקום על תחרות בפתיחת בתי חולים ? גברת ירדנה עובדיה מנסה שנים לפתוח בית חולים סיעודי בדרום וכולם מכשילים אותה. למה ?
    האם מותר להביא לכאן רפואה זרה ? רופאים זרים ?
    מש"ל.

  8. נושא רחב מאוד ולא ניתן לפתרו לפי עקרון אידיאולוגי
    בשורש הבעיה היא הרשות לרופאים בבתי חולים השונים לשלוט בתורים ואמצעי היצור
    אני מציע בתור התחלה שני דברים פשוטים
    מטופל שנקבע שזקוק להתערבות יקבל מיד תור להתערבות ושם של רופא אחראי לה
    התאריך והשם ישמשו למטופל בסיס להחליט אם הוא ימתין או יפעיל בטוח למתוח בביח פרטי

  9. אני מבין שאתם מעודדים את המשך גסיסתה של המערכת הרפואית.
    העשירים (0.5%) תמיד יוכלו להשיג לעצמם טיפול רפואי איכותי. ואתם ממליצים שזה יעשה בתשתית שמיועדת לכולם.
    כל היתר שיחנקו בחדרי המיון הקורסים.

  10. ישנם שני פתרונות אידאליים לשוק הרפואה:
    1. הלאמה מלאה ואיסור על רפואה פרטית, זה אכן יבטיח שוויוניות ומתן שירות רפואי מינימלי לכל האזרחים, בתנאי שישולב עם אכיפה פלילית אגרסיבית ואכזרית נגד כל אירוע של רפואה שחורה, וזה גם יאפשר שליטה על ההוצאה הלאומית לבריאות אם הממשלה תמגר את ועדי הרופאים. כמובן שללא אכיפה נגד רפואה שחורה וללא מיגור הוועדים התוצאה תהיה הרסנית.
    2. הפרטה מלאה, לרבות חובת קבלת רישיון ממשלתי כדי לעסוק ברפואה ולשווק ולייצר תרופות וציוד רפואי. כאן אנו נצפה בהתאם לכללי השוק החופשי לראות הצפה של השוק במצטרפים חדשים, לירידת מחירים ושכר דרסטית והפיכת שירות רפואי לזול ונגיש לכל נפש. כל עוד הממשלה תוודא באמצעות רגולציה מינימלית שיישמרו כללי השוק החופשי, לרבות הגבלים עסקיים ובמיוחד אינפורמציה מלאה (למשל, כל נותן שירות רפואי שלא יפרסם את המידע המלא על לימודיו, הכשרתו וביצועיו יעבור עבירה פלילית), אז נצפה לראות קיטון בהוצאה הלאומית על בריאות לצד שיפור בביצועי המערכת ובאיכות הטיפול ובתוחלת החיים.

    אלה שני פתרונות הקצה האידאליים, ולאורם יש לבחון כל שינוי ביחס למצב הקיים בישראל שהוא סוג של שילוב ביניהם. לא שילוב אידאלי, אבל בוודאי הרבה פחות גרוע מהמצב בארה"ב שם הממשלה חוסמת את צד ההיצע ופותחת את צד הביקוש וכך מאפשרת לרפואה הפרטית לחגוג על עודף ביקוש קשיח ותמידי ולפגוע בציבור הרחב שאין הפרוטה מצויה בכיסו.

    העובדה שהמצב בישראל אליבא דכולי עלמא (ונדמה לי שגם הכותב לא יחלוק על כך) טוב מבארה"ב נובעת מכך שמערכת הבריאות הציבורית בישראל חזקה יותר מבארה"ב, ולכן נראה לי שכל צעד שיקרב אותנו לעבר המצב בארה"ב וירחיק אותנו מאחד משני המצב האידאליים הוא צעד שלילי, ולהפך. לכן ההצעות להגביל עוד יותר את הרפואה הפרטית באופן שמרחיק אותנו מהמצב האמריקאי ומקרב אותנו יותר לכיוון פתרון הקצה של הלאמה מלאה הוא צעד חיובי. גם צעד שהיה מרחיק אותנו מהמצב האמריקאי ומקרב אותנו לכיוון פתרון ההפרטה המלאה היה צעד חיובי, למשל ביטול חובת הבחינות על רופאים שבאים מחו"ל.