שווים, שווים יותר ושמעון פרס

פרופ' אבינעם רכס עורר סערה כשטען שבשם השוויון צריך לטפל במחבל פצוע לפני קרבנותיו, אבל כשמדובר בפרס הוא פתאום גורס ש"יש שווים ויש שווים יותר". ברוכים הבאים לנשף המסכות של הרפואה הציבורית

הסיר את המסווה. פרופ' רכס מתארח באולפן 'מבט'. צילום מסך

דצמבר 2015. ימי השיא של "גל הטרור", "האינתיפאדה השלישית" או איך שלא תקראו לזה. הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית מוציאה הנחיות חדשות: סדר הקדימות של הטיפול בזירת פיגוע או בבית החולים יתבצע אך ורק לפי חומרת הפציעה. אם המחבל פצוע קשה יותר – יש לטפל בו ראשון. אז מה אם הוא התוקף, בזמן שהמותקף שרוע על הקרקע ופצוע "רק" באורח בינוני? על הרופאים לעשות את עבודתם ללא משוא פנים מכל סוג שהוא.

מי שנקרא אל הדגל להסביר את ההחלטה היה פרופ' אבינעם רכס, יו"ר בית הדין של ההסתדרות הרפואית, ולשעבר (2014-2001) יו"ר הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית, שפרסם מאמר ב'הארץ' בנושא. "הרופאים אינם זרועו הארוכה של השלטון", כתב רכס, והוסיף:

במהלך ההיסטוריה זכתה הרפואה למעמד מיוחד הנובע מהיותה אלטרואיסטית, המקדשת את ערך החיים של כל אדם ופועלת תמיד לזכותו לריפוי, בריאות ורווחה. על כן, על הרפואה לשמור תמיד על זהותה ולהתעלות מעל לכל שיקול זר, פוליטי, לאומי או דתי.

על הרפואה, אם כן, להיות נטולת משוא פנים לחלוטין ואסור לה להעדיף את המותקף על פני התוקף, משום שזהו "שיקול זר". על פי פרופ' רכס, האתיקה הרפואית דורשת התעלמות גמורה מכל שיקול הקשור לזהותו של המטופל.

והנה בימים אלה, ליד מיטתו של שמעון פרס, נראה שאותו חוסר משוא פנים נשבר לחלוטין. צוות בית החולים הקים עבורו חמ"ל רופאים מיוחד, והטיפול הרפואי ותשומת הלב המוקדשת לו אינטנסיביים הרבה יותר משל שאר החולים. אחד הרופאים אף העז והתבטא כך:

זו פריבילגיה שאנחנו כעם חייבים לפרס, גם כפרופסיה מקצועית, להחזיר לפרס על כל מה שהוא עשה לטובת המדינה כל חייו. אני יודע מה תהיה הביקורת על דבריי, שערכי הרפואה היא לרפואה ציבורית שוויונית, אבל אני מצטער, יש שווים ויש שווים יותר, ולא יעזור כלום… במקרה של מנהיגי האומה, עם כל הרצון שלנו לרפואה שוויונית, ואנחנו נותנים רפואה ראויה לכל אדם ואדם, לפעמים שם אנחנו נותנים יותר תשומת לב. זה בא מהלב ולא מהמוח.

יש להניח שפרופ' רכס היה יוצא בזעם נגד הפרה מחוצפת כזו של כללי האתיקה הרפואית, אלמלא פרט קטן: הדובר הוא לא אחר מפרופ' אבינעם רכס בעצמו.

ובכן, תעלומה! האם הרופאים אינם נדרשים להתעלות מעל כל שיקול זר, פוליטי, לאומי או דתי? או שמא, כמו בחוות החיות, "יש חיות שוות אבל יש חיות שוות יותר"?

הצד השני של הרכס

למעשה, הסתירה לכאורה איננה סתירה כלל. כולם יודעים שבמערכות ציבוריות אין שוויון אמיתי. "האם מישהו רואה בעיני רוחו את ראש הממשלה שוכב בפרוזדור?", תהה רכס. פרס אינו הראשון; אנו זוכרים כיצד נשפכו על אריאל שרון מיליונים רק כדי לשמר אותו במצב של צמח, וזהו רק קצה הקרחון. רופאים, כדבר שבשגרה, מעניקים טיפול מיוחד לקרובים ומקורבים, לוועדי עובדים, לתורמים נכבדים, לתיירי מרפא, וגם לאזרחים מן השורה – אם הם במקרה מקבלים טיפול אל מול מצלמות הטלוויזיה של סדרת ריאליטי.

מן הצד השני, כולם יודעים שבפועל, ולמרות כל ההנחיות הרשמיות – בהחלט נותנים יחס משני למחבל שמטופל. פשוט לא רוצים להצהיר על זה בפה מלא. המקרה של שמעון פרס איננו חריג בכך שהוא מטופל באופן שונה – כל אח"מ יטופל באופן שונה, ולעזאזל האתיקה – אלא בכך שפרופ' רכס היה מוכן להצהיר על כך בפה מלא. מדוע? כי מדובר בשמעון פרס. במשחק הפוליטיקלי־קורקט של היום, פרס הוא סוג של ג'וקר; הוא מנצח הכול.

הבעיה היא שטיקט ה"שוויוניות" הוא אולי הצידוק המרכזי לעצם קיומה של הרפואה הציבורית. אם המערכת ממילא איננה שוויונית, מדוע לטרוח לקיים אותה באופן יקר ומסורבל כל כך? כפי שפירטתי בטור הקודם, פרוטקציוניזם רווח ושכיח במערכות סוציאליסטיות, והתרופה האמיתית לו היא דווקא מעבר למערכת שתהיה מוכוונת רווח. זאת משום שהמערכת הסוציאליסטית משמרת מעמדות וקאסטות של מקורבים, ואילו הכסף יכול לשבור אותן: אם אדם עמל בזיעת אפיו והרוויח כסף, הוא יוכל להשיג שירות טוב בתשלום גם אם הוא עולה ממרוקו נטול קשרים עם אצולת בתי החולים. איך אמר פרופ' רכס? צריך "להחזיר לפרס על כל מה שהוא עשה לטובת המדינה כל חייו"; האם לתת טיפול עבור תשלום – מכסף שהגיע תמורת שירות שהאדם עשה עבור אחרים – אינו בדיוק זה, "להחזיר לאדם על מה שהוא עשה לטובת המדינה"?

כמובן, זה לא מושלם. הכסף שיש לאדם אינו בהכרח מגיע מטובה שהוא עשה. יכול להיות שהוא מצא את הכסף ברחוב, שסבא שלו היה מיליונר וכן הלאה. מערכת מבוססת תשלום איננה מריטוקרטיה המתגמלת כל אדם על פי מעלותיו, אך גם המערכת הציבורית אינה כזו. למעשה אף מערכת אינה כזו, ואינה יכולה להיות כזו.

פסאדת הטיפול השוויוני לכול

מהו היתרון במערכת הבנויה על מניע הרווח? היתרון הגדול שלה הוא בכך שמניע הרווח מדרבן רופאים לעשות רפואה טובה יותר, או לזרום לכיוונים הרצויים יותר. במקום פקידים וועדות המנסים לחלק את הכסף ואת המשאבים לפי מה שנראה להם נכון – וכתוצאה מכך נוצרים כצפוי חוסרים איומים בחלק מהמקצועות והתחומים – הפרטה של המערכת תיצור חלוקה מיטבית של המשאבים לפי צרכי הציבור. וכך, "פרוטקציה" לבעלי אמצעים לא תהיה על חשבון שאר המטופלים אלא להפך. סיכם זאת יפה איש תנועת "חופש לכולנו", יונתן אוקון:

הרפואה הציבורית היא משחק סכום אפס – יש תקציב נתון שנאסף מהאזרחים, ומחלקים אותו ביניהם כשירותים רפואיים. יותר לפרס זה פחות לאחרים.

רפואה פרטית זה לא משחק אפס. אין תקציב קבוע, יש הכנסות שתלויות בשירותים וברצון הלקוחות. כשאדם עשיר מקבל טיפול מוצלח, הוא משלם עליו הרבה. זה בתורו מספק הכנסות נוספות לבית החולים ומגדיל את התמריץ להיכנס לתחום של רפואה בדמות מתח רווחים גבוה. ככל שיש יותר כסף פרטי, כך קל יותר להשקיע בתשתיות ולהוזיל את השירות לכלל האוכלוסייה.

טיפול חדשני ויקר שהיום רק העשירים נהנים ממנו (ומתאפשר להם ללא הגבלות על הרפואה הפרטית), מחר יהיה זול וזמין לאוכלוסיה הרבה יותר גדולה – השקעה ותחרות תוודא את זה. זו הדינמיקה של השוק. זו לא הדינמיקה של הרפואה הציבורית.

עלינו להודות לפרופ' רכס, שבהתבטאות אחת קרע את פסאדת הטיפול־השוויוני־לכולם ומסייע לנו להבין כי הרפואה הציבורית היא דבר שאין לו זכות קיום, מאחר שהיא כר פורה לפרוטקציוניזם ולתשלומים שחורים על חשבון אחרים. מעבר למערכת מבוססת רווח, שבה התועלת של האחד לא באה על חשבון האחרים, הוא חיוני לבריאות ולשוויון של כולנו.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

27 תגובות למאמר

  1. הא, אז מותר לרופא להפעיל את הלב לפני המוח, או שזה מותר רק לפרופ' רכס? כרגיל לשמאל (וזה בא מהצד הפוליטי) מותר לעשות דברים שאסור לזולתם. אז זוזו הצידה ותנו להם לנהל את העולם בשקט ואל תבלבלו להם את המוח.

    אולי הגיע הזמן שמישהו יכתוב ספר (או כמה כרכים) על צביעות השמאל והליברלים למיניהם.

  2. רצח ראש ממשלה. מדוע יש הבדל בין חיי ראש ממשלה לבין רצח של אחרונת הפרוצות בתל אביב? מהות הדמוקרטיה היא השויון בין בני אדם, ואם רוצח ראש ממשלה יושב כל חייו בכלא, גם רוצח פרוצה מסוממת חייב לשבת כל חייו בכלא. ברגע שמבדילים בין חיים לחיים, מאבדים את ערך חיי האדם "ללא הבדל דת גזע ומין בלה בלה בלה". כלומר הערך הופך להיות בלה בלה בלה. סתם מילים ריקות.
    לפי דבריו החמורים של רכס, צריך להבדיל בין מאמצי הריפוי של מתדלק בתחנת דלק סונול בצומת ראש פינה לבין ראש אגף תקלות במחוז דרום של חברת חשמל, כי הרי השני אחראי על הובלת החשמל בכל הדרום, כולל לכור בדימונה ובכך הוא תורם הרבה יותר למדינה!
    אובדן שבועת היפוקרטס.

    1. לפי התפישה הפשטנית – אתה צודק. כלומר: רק לעשירים מגיע יותר (כי הם משלמים על זה).
      אלא, שלפי תפישת מנהל תקין – אדם ציבורי יש לו תפקיד נוסף. הוא מייצג את הציבור. למשל, אם פוגעים במנהיג – זה יכול להפיל מדינה. כלומר, המנהיג מייצג משהו גם עבור האזרחים.
      הרבה אזרחים לא היו רוצים לראות את המנהיג בסיטואציות אנושיות. של חולשה למשל. זה יכול להלחיץ אותם שכן את תחום הבטחון האישי החשוב אנחנו מפקידים בידיו.
      לגבי מנהיג בדימוס, כמו פרס. אני הייתי מפנה את המקום שלי בתור כי אני מכיר בזאת שהוא פעל למען הכלל בעוד אני, למעט חובותיי, פעלתי רק לטובת עצמי.
      כמובן שיש גם איסורים שהם חמורים יותר על דמות ציבורית: מבחינת לשון נקייה, נקיון כפיים. במקרים שאיש ציבורי מועל באמון הציבור – הוא צריך לקבל עונש כבד יותר.
      אם רוצים לשנות סדרי מנהל דמוקרטי תקין – בבקשה. רק אל תתפלאו שהדמוקרטיה תתדרדר למלוכה או דמוקרטיה ואנחנו נידרדר להיות כמו שכננו.

    2. פשעו של הרוצח ראש ממשלה אינו מוגבל לסתם נטילת חיי אדם אחד, אלא הוא גם שלל מן העם את הבחירה החופשית הדמוקראטית שלו, ולכן הוא פשע הרבה יותר חמור מרצח אחרונת הפרוצות. להפנים.

    3. 1. רצח של מנהיג היא רצח של אחד האדם ממש. כל מי שחושב אחרת צריך לחיות בשלטון מלוכני של דם כחול ודם אדום, בן המעמד האציל (פוליטיקאים) נהנים מזכויות והגנות יתר.
      2. רצח של מנהיג אינו נטרול הבחירה של העם היות וגם בבחירות ישירות (מה שאין בישראל) יש תחליף פוליטי לפרט שנרצח.
      3. כשמאלני שיש יגדירו אותו קיצוני – חורה לי המון שנים על כך שהרוצח המתועב יגאל עמיר יושב ללא קציבת עונש כמו כל הרוצחים במדינה. הבסיס המוסרי שלי כשמאלני הוא שיוויון – ובכך עניין זה חוטא למטרה ומציב ראי לא פשוט לפוליטיקאים.
      לא סתם בכל מדינות העולם המערבי אין כל עונש מחמיר בחוק על רצח פוליטי.

  3. אחרי ש"קרעת" את "מסיכת הצביעות" מעל פרצופו של פרופ' רכס, בוא נראה מה קיבלנו:
    נבחן עוד מקרה: המקרה שלנו זה של אדם עשיר. עשיר כי כל חייו הוא דאג רק לעצמו. עכשיו הוא נזקק לעזרה רפואית.
    מה שאתה אומר: אנחנו נעזור יותר לאדם עשיר כי במהלך חייו הוא עזר רק לעצמו.
    מה המסר? בדומה לאג'נדה הכללית של האתר: חסרה האמירה המוסרית.

    בדרך כלל נראה שאין קשר בין מוסר למשנה כלכלית, אלא שרפואה היא מקום מצויין בו הם נפגשים.
    המוסר שלך מוזכר בהתחלה בדמות מחבל ערבי שהוא הרע מול חייל יהודי שהוא הטוב
    אם אתה חושב שאפשר לנהל מדינה על ידי כח (משטרתי או כלכלי) ולא על ידי מוסר – המדינה תיפול. ומוסר זה לא ערבי (מלוהק רק לתפקיד המחבל) מול יהודי (פעם רק בתפקיד הקורבן, היום רק בתפקיד החייל) באותה סצינה שחוזרת על עצמה. בחיים יש הרבה סצנות, מורכבות יותר
    מוסר זה למשל היחס בין עשירים לעניים
    מוסר זה גם היחס בין מי שתרם למדינה למי שתורם רק לעצמו

    1. זה היופי של קפיטליזם. אדם שהתעשר במערכת שוק חופשי, לא יכול לתרום רק לעצמו. מאחר ואנשים אחרים רצו את מוצריו או שירותיו, והיו מוכנים לשלם עליהם טבין ותקילין, הרי שרמת חייהם עלתה מהמסחר עימו. לדוגמא ראה את אפל, שהיא החברה העשירה בעולם. מוצריה העשירו את חיי כולנו. סחר חופשי, הוא טוב לשני הצדדים, אפילו אם צד אחד הוא טוב בכל תחום ותחום מהצד השני באופן מוחלט – ראה כאן: https://www.youtube.com/watch?v=5CrygjvyUPU.
      האמירה המוסרית היא מאוד פשוטה – במקום שאין כפייה, יש שיתוף פעולה. זה גם מוסרי וגם יעיל וטוב לכולם.
      לא ברור איך הסוציאליסטים הצליחו להגיע לעיוות מוסרי כל כך חריף עד שהם אשכרה חושבים שדווקא לכפות על אחרים את השקפת עולמם זה מוסרי.

    2. כרגיל הסוציאליזם במיטבו:

      1. מתהדר במוסר – כאילו שהוא נכתב על שמו
      2. מעדיף שלכולם יהיה פחות אבל בצורה שווה

      גם אם העשיר יקבל טיפול טוב יותר הוא ישלם עליו בכסף טוב שבסופו של דבר יגרום לכך שגם העני יקבל שירות טוב יותר – הבנת הנקרא….

    3. פרס, שאכן פעל רבות למען המדינה (דימונה), ולכן הרשה לעצמו גם להזיק לה רבות (אוסלו), משל היתה נחלתו.
      מאידך, חובב היין הטוב לא עבד ולו יום אחד בחייו ללא שכר. כל חייו קיבל משכורת מהמדינה, בד"כ משכורת נאה מאד + אש"ל + ארוח, וברוב 28 השנים האחרונות זכה לקבל משכורת ופנסיה בו זמנית.
      ומה עם שרות בצבא בשכר צבאי סמלי?
      או!
      השרות הסדיר, תרומה זו לצבא ולמדינה לה שותפים כמעט כולנו, בשרות קשה ללא תגמול כספי, לא זכתה לחזות בשמעון "הפועל למען הכלל". הוא העדיף לפעול למען הכלל בפאריס או בקריה, לא בשבטה. במלונות פאר ממוזגים, לא באוהל קפוא/לוהט. לסכן את עצמו למען המדינה בהליכה על שטיחים ממעידים, ולא בין מוקשים בשדה הקרב.
      לכן אומר: טפלו בשמעון לפני שתטפלו ב"אלה אופק", אולם אל תטפלו בו לפני, ששרתי 3 שנים קרביות בסדיר ועוד 31 שנות קרביות במילואים. אני אינני חייב לו דבר וחצי דבר.

    4. אז על פי הפונקציה, חזרנו לכך שיש קדימות לטפל בחייל, כי הרי הפונקציה הציבורית של מחבל היא קטילת חיים ואילו הפונקציה הציבורית של חייל היא הצלת החברה. מ.ש.ל.

    5. פיני – אני לא יודע מה זה אומר לשדוד. אני כמובן נגד מעשים לא חוקיים.

      העקרון המנחה: עשיר לאחר ש"ישדדו" אותו יישאר עשיר.
      העקרונות הפרוגרסיביים ביותר פירוט:
      1. ככל שאדם מרוויח יותר הוא ישלם יותר מס באחוזים
      2. כל אדם א שמרוויח יותר מאדם ב לפני מס – ירוויח יותר גם אחרי מס
      3. מדרגת המס הגבוהה ביותר על הכנסה לא יעבור את ה 50%

      תאמר לי מה לא בסדר כאן חוץ מהטיעון הילדותי – זה שלי ומגיע לי.

      אל תשכח שאנחנו מדינה שנשענת על צבא, כלומר אנחנו נשענים על ערבות מסויימת שבו אדם מקריב את חייו עבור המדינה. במדינה כמו שלנו המדינה לא יכולה להתנער מכל אדם ששירת בצבא.

    6. האמירה כאן היא שונה.
      אנחנו נעזור יותר לאדם עשיר, כי הוא משלם על זה יותר, ולכן זה לא בא על חשבון אף אחד אחר.
      זה לא שיש כמות מוגבלת של תרופות שאפשר לייצר, וצריך לחלק אותה.
      אם יש יותר כסף, אפשר לקנות יותר תרופות, אפשר לבנות יותר מחלקות, אפשר להעסיק יותר רופאים.
      כלומר, בעצם העשיר הזה דואג לעצמו מכספו, אנחנו רק לא מפריעים לו לעשות את זה.
      אם יש לנו מספיק כדי לתת גם לעניים, מצויין, אבל אם אין לנו, לפחות נאפשר לעשירים שיכולים לדאוג לעצמם מכספם לעשות את זה.

      אני לא יודע האם רפואה פרטית היא הפיתרון המושלם, אבל ההיגיון המוסרי בכך שנאפשר לאדם לקבל יותר תמורת תשלום נראה לי ברור.

    7. שלום אלה

      הטענה של הלל היא שאותו "מוסר" שאת טוענת לטובתו הוא זה שגורם את העיוות המוסרי ברפואה הציבורית: פרוטקציות, קיצור תורים למקורבים, "רפואה שחורה" ועוד.
      תחשבי על משהו הרבה יותר בסיסי מרפואה: מזון. במשטר סוציאליסטי בו חלוקת המזון הוא "שוויוני לכל אדם" ומחולק לפי ראות עיני הפקידים בשלטון, נגרמו הרבה בעיות נוראיות:

      א) בכל משטר כזה המזון המחולק הוא לא לפי צרכי האזרחים, אלא הוא לוקה בחסר (כך קורה לרוב בכל המשטרים הסוציאליסטים) או מבוזבז בצורה משוועת. עייני ערך בקיבוצים, שלא חילקו בזמנו שמנת וכד', אך חילקו פירות וירקות ללא הגבלה. בני הנוער באותם הקיבוצים היו לוקחים קרטונים שלמים לחדרים שלהם, וזורקים אותם יום למחרת כמובן כדי להחליפם בקרטון יותר טרי, סתם "כי זה בחינם".
      ב) המקורבים מקבלים יותר מזון, או את המזון היותר איכותי.
      ג) פורח שוק שחור של מזון. עייני ערך תקופת הצנע, וזה עוד חלום לעומת מה שחוו הרוסים תחת המשטר הסובייטי.

      ניתן לראות את כל החולאים האלה ברפואה הציבורית של היום:
      א) התורים ארוכים במיוחד, כלומר אין מספיק רופאים, חדרי ניתוח, אמצעים וכד' בתחומים רבים, כיוון שכל אלה נקבעים על ידי פקידים
      יש בזבוז אדיר של משאבים רפואיים. אנשים לא מהססים לעשות בדיקות מיותרות וללכת לאלפי מומחים "כי זה בחינם" (ובסוף זה אחד הגורמים לתורים הארוכים).
      ב)המקורבים והפרוטקציונרים זוכים לקיצור תורים ולקבלת שירותי רפואה על חשבון האחרים (ע"ע שמעון פרס)
      ג) "הרפואה השחורה" פורחת. אמנם עצם העובדה שהמדינה מתירה רפואה פרטית, שר"פ וכד' בהרבה תחומים מקילה על העיניין הזה, אך גם הוא לא חסר.

      בגדול, כמו בתחומים רבים אחרים, ניתן לראות כי גם בתחום הרפואי הרצון הטוב של הסוציאליסטים למוסר גורמת לעיוות מוסרי גדול.
      לעומת זאת, אם נחזור לשוק המזון, עצם כלכלת השוק הביא לשפע אדיר ובזול לכל המדינות הקפיטליסטיות. למרות שזה קשה לעכל את זה, כלכלת שוק אמיתית מביאה לתוצאה מוסרית הרבה יותר מאשר כלכלה סוציאליסטית.

    8. לירמיהו:
      לא תצליח להסביר את הכשלים בעולם אם תסתכל עליו בצורה דואלית: או שוק חופשי או קומוניזם (אתה שם מאפיינים קומומניסטים לסוציאליזם: כמו השליטה במכסות ייצור ובחלוקה).
      לכשהעולם נחשף לקומוניזם, לסוציאליזם, לקאפיטליזם ולקאפיטליזם חזירי, הרי זה כמו ילד שנחשף למגוון טעמים בחנות המכולת וצריך לבחור את התערובת לגביע הגלידה שלו.

      הכשלים של הקומוניזם נחשפו, הכשלים של הקאפיטליזם החזירי נחשפו לאחרונה
      באתר זה יש נטייה להסתיר את הכשלים של הקאפיטליזם החזירי על ידי דמגוגיה של "יש רק 2 צדדים: אחד חופשי ומאושר והשני סגור ומדכא, במי אתה בוחר?"

      אני מקווה שאתה מסכים איתי עד כאן.

      היתרון במודל הסוציאלי הוא ההבטחה שבהינתן מספיק "מזון" – אף אחד לא יהיה רעב. שים לב! – לא כולם אוכלים אותה כמות, לא אותה איכות – אף אחד לא רעב!!
      מודל סוציאלי לדיור – ההבטחה שכל אזרח יזכה לדיור. שוב, לא אותו דבר לכולם!!
      מהו המודל הכי סוציאלי שאתה מכיר ולא מדברים עליו?? נישואין כמובן!. תאמר לי, מה מונע מאותו עשיר להתחתן עם 20 נשים?? דת? הרוב לא דתי!. מדוע כופים על אדם בעל יכולת ורצון חופשי, זמן פנוי, בריאות ויופי להתחתן עם אישה אחת!!!! הנשים?? לא לפי יו הפמן. איך כל הקאפיטליסטים לא מתרעמים על כך!

      המודל הנכון לעירוב של קאפיטליזם וסוציאליזם הוא שהקאפיטליזם חייב להיות מוגבל מלמטה (שכר מינימום, שעות עבודה, כבוד האדם) ומלמעלה (מחכה ליישום).
      כמובן שייקפצו כל אותם הלא מתעמקים וגם משרתי האג'נדה החזירית ואני אקדים ואומר להם: תחשבו על לונה פארק – הוא מוגבל ומגודר היטב, אבל מעולם לא שמעתי ילד שרוצה לצאת.
      תחשבו על כדורגל -בו הצופים משלמים אותו מחיר לכרטיס (סוציאלי) בעוד השחקנים מרוויחים לפי יכולתם (קאפיטליסטי).
      יש פתרונות, אבל אין מי שרוצה להגיע לפתרון

    9. שוויון אינו מוסרי! אין שיוויון בין "טוב" ל"רע".

      חברה של רובוטים זהים – אינה דוקא חברה מוסרית, היא חברה מפלצתית.

      אין שיוויון בין בני אנוש – אפילו לא בין בני משפחה אחת.

    10. לאלה,
      החזיר אינו קפיטליסט, נא לא להעליב אותו.
      החזיר הוא סוציאליסט פרוגרסיבי. הוא מתחלק במרחב המחיה המזוהם שלו עם הרבה חזירים וחזיזרים אחרים, והוא תורם את עצמו ובשרו למען האנושות והרעבים. היש חיה אצילה ממנו?
      הגיע הזמן שחזירי כל העולם יתלכדו!

    11. בתירושלם
      כמו שאת רואה אני מפנה זמן להגיב לכולם. לא יודע בדיוק כיצד לגשת לתגובתך. לא מצליח למצוא מסר שאינו אישי
      ברשותך אמשיך מן החזירים הקפיטליסטים.
      מה מפריע מהקפיטליסטים מלהשתלט על העולם? ממון יש להם, הטכנולוגיה הופרטה כמעט במלואה והיא לרשותם (חזית הטכנולוגיה, המחקר), השתלטות על הממשלות – יש.
      אפילו דעאש עוזר – זה איום חיובי שמסיט את תשומת הלב.

      הדבר היחיד המפריע זאת הדמוקרטיה. אין ולא יהיה רוב לטייקונים. היחס הטייקוני הוא בערך 1 ל- 1000. אבן הנגף האחרונה זאת הדמוקרטיה ועליה כדאי להילחם
      כל עוד הדמוקרטיה כאן, הציבור יתעורר כשדברים יגיעו אליו

      כל עוד נאחז בדמוקרטיה כנאחזים בקרנות המזבח – נוכל לתקן

    1. אמנם אני לא חסיד לדעותיו של פרס אבל אין לך שמץ של מושג מה הוא תרם למדינת ישראל אהה? אין שכל אין דאגות

  4. יש שני סוגים של מצבים הגיוניים בנוגע לאספקת שירותי רפואה:

    1. שוק חופשי באמת, הן מצד הביקוש והן מצד ההיצע. כלומר, תבוטל חובת הרישוי הרפואי וההגבלות על ייצור ושיווק תרופות וציוד רפואי וכל אדם יורשה לעסוק ברפואה בשוק הפרטי, כשהמגבלה היחידה תהיה חובת גילוי מלא על השכלתו והכשרתו והיא תיאכף במישור הפלילי והאזרחי (למשל, פיצוי ללא הוכחת נזק). בעולם כזה אין ספק שהשוק החופשי יבטיח שירותי בריאות זולים וטובים לכלל האוכלוסייה בזכות התחרות המשוכללת שתתפתח, מצב שיזכיר את השירות המשפטי היום בישראל עקב אינפלציית המכללות, אבל זה יהיה הרבה יותר זול.

    2. האפשרות השנייה היא שוק מולאם לגמרי, שבו אסור לפי חוק להציע או לרכוש שירותי רפואה פרטיים, לרבות תרופות וציוד רפואי, שלא במסגרת הסל הממלכתי ובאישור הבירוקרטים שמינתה לכך הממשלה (בד"כ קופות החולים), כשגם כאן החוק ייאכף בצורה אגרסיבית ורופא שייתפס נוטל שוחד יישלח לכלא לשנים רבות וגם נותן השוחד ייכלא. במצב כזה העלות של שירותי הבריאות תהיה אפסית והאיכות שלהם תהיה טובה מאוד.

    אלה שני המצבים המיטביים, תלוי בהשקפת עולמכם הכלכלית. לעומת זאת, המצב אותו רוצים הרופאים בישראל, שנהיה כמו ארה"ב שם מצד אחד צד ההיצע חסום ע"י הלובי של הרופאים ורק למתי מעט מובחרים יש הרשאה ממשלתית לעסוק ברפואה, ומצד שני צד הביקוש פרוץ לחלוטין, זה מצב שמבטיח עודף ביקוש קבוע וקשיח לשירותי רפואה ולכן עליית מחירים מתמדת ולכן ירידה מתמדת באיכות הטיפול הרפואי שמקבלים אנשי מעמד הביניים ומטה, שהם רוב הציבור.

    המצב הזה גרוע אף מהמצב הקיים בישראל כיום שבו עיקר הרפואה ציבורית עם שוליים רחבים של רפואה פרטית.

    1. ויש גם חייל שיורה במחבל ונשפט משפט פלילי ויש בן של ….
      נענע10 – תחקיר: שמעון פרס טייח שבנו, יוני, הרג בשוגג חייל – חדשות.
      news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=11717

  5. תיקון לציטוט מחוות החיות.
    במקור:
    “All animals are equal, but some animals are more equal than others”
    תרגום (שלי):
    "כל החיות שוות, אך חלק מהחיות שוות יותר מאחרות", ולא כפי שמצוטט:
    "יש חיות שוות אבל יש חיות שוות יותר".
    חוץ מזה, מאמר מעולה!

  6. האם לההסתדרות הרפואית צריכה להיות בלעדיות בכל מה שקשור לקביעת האתיקה הרפואית , או צריך שיהיו גופים רפואיים מתחרים לארגון הזה???

    1. בעבר כבר הגדיר את המצב הזה פרופסור עזרא זוהר ז"ל את מערכת הרפואה כמושחתת ביותר מכל שאר המערכות בישראל, ןזה ברור מפני שכאשר אזרח חולה הוא חייב לקבל טיפול מייד בארץ.

      מבט עמוק יותר על הנושא בקישור זה: http://www.kav.org.il/%D7%94%D7%9B%D7%A9%D7%9C-%D7%95%D7%A4%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%95/%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA

  7. השמאל אינו ליברלי. הוא אוניברסלי (עוד מתקופת המניפסט הקומוניסטי) ודוגל בקונפליקטים ומהפכות כדי להחריב חברות (עולם ישן נחריבה). השמאל מקדם קונפליקטים בעזרת ה״קורבנות״. כיצד? הרי הקורבנות מסכנים… ובכן, כן בהתחלה, אך בהמשך צוברים בעזרת מסכנות מעושה עוצמה פוליטית רבה (לדוגמה נשים), בעזרת פעילים אלימים והרבה פרופוגנדה(לדוגמה: פמיניזם). אך משמרים תמיד על המעמד של ה״קורבנות״ ככאלה. היותם קורבנות וגם מקור לעוצמה פוליטית זה פרדוקס עליו הצביע החוקר החברתי מקס וובר. פרדוקס העוצמה. השמאל חי עם הפרדוקס הזה בעזרת משוא פנים. לומר על השמאל ״ליברלי״ כאילו שהוא דוגל בדו קיום בין ה״מעמד המנצל״ וה״מעמד המנושל״ זה אי הבנה של מהו שמאל, או פשוט הטעיה אופנתית של הציבור.