השוואה בין נאומי נתניהו ואובמה בעצרת הכללית של האו"ם מבהירה את התהום הפעורה בין שני המנהיגים. נתניהו שולל מן היסוד את הנחות העבודה של ממשל אובמה, ומציב חזון אלטרנטיבי לסדר העולמי
שני נאומים היסטוריים וחשובים נישאו השבוע בעצרת הכללית של האו"ם. שני נאומים שהציבו זה מול זה השקפות עולם אלטרנטיביות בנוגע למקומן של מדינות, תפקידו של האו"ם ואחריות הממשלות: נאום הממשלה העולמית של נשיא ארצות הברית ברק אובמה, ונאום הריבונות הלאומית של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו; שני נאומים, שתי הצהרות מדיניות, שני עולמות מתנגשים, שני חזונות הפוכים לסדר העולמי החדש.
הנשיא הפוסט־אמריקני הראשון
את העצרת פתח ביום שלישי נאומו של נשיא ארצות הברית ברק אובמה, המסכם את פעלו המדיני. לדבריו, למרות השגשוג שחווה העולם מאז סיום המלחמה הקרה, בשנים האחרונות מסתמנת נסיגה לאחור אל "פונדמנטליזם דתי, פוליטיקה של שבטים, עדתיות וסקטוריאליות, לאומנות אגרסיבית ופופוליזם גס". כל אלו, הסביר אובמה, מערערים על הערכים האוניברסליסטיים של שיתוף פעולה עולמי, שמירה על החוק הבינלאומי וקידום האנושות כולה.
והפתרון? חיזוק הממשלה הריכוזית. כשם שלדעת אובמה על ממשלות המדינות לפעול "לצמצום פערים" ולריסון ה"קפיטליזם המוגזם", כך הממשלה העולמית של האו"ם צריכה לפעול לצמצם את הפערים בין "אומות עשירות לעניות" באמצעות סיוע למדינות נחשלות, וכמובן – מאבק בהתחממות הגלובלית.
באופן כללי, הסיפור על פי אובמה הוא של מדינות עשירות וחזקות המנצלות ומדכאות את המדינות האחרות. הדרך לפתרון עוברת בריסון מדינות המערב החזקות, הנושאות בנטל האשמה למצוקות העולם. בפסקה מכוננת קובע אובמה כי:
ניתן להגשים את ההבטחה של מייסדי האו"ם – להחליף את מוראות המלחמה בשיתוף פעולה – לו רק מעצמות חזקות כמו ארצי יקבלו על עצמן מגבלות. לעתים מבקרים אותי בארצי על אמונתי בנורמות ומוסדות בינלאומיים, אך אני משוכנע כי בטווח הארוך, ויתור על חלק מחופש הפעולה שלנו יעצים את ביטחוננו. אני סבור שזה נכון גם עבור מדינות אחרות.
במילים אחרות: כדי לפתור את בעיות העולם, המעצמה הליברלית והחופשית ביותר בהיסטוריה צריכה להגביל את עצמה. אלא שכאשר המעצמה נסוגה, נוצר ואקום מדיני שעלול לאפשר את עלייתן של מדינות אחרות, ליברליות פחות ומרושעות הרבה יותר. איראן, רוסיה ודאעש הן רק רשימה חלקית.
אז מה עושים? כאן נכנס האלמנט האוטופיסטי בחזונו של אובמה. את הכוח הבלעדי של המעצמה האמריקנית צריך להחליף הכוח הקולקטיבי של המוסדות הבינלאומיים. האו"ם, הבנק העולמי, האיחוד האירופי, בית הדין הבינלאומי ועוד – אמורים למלא את החלל המנהיגותי ולהוביל את העולם במקום שבו ממשלות המדינות נכשלו. "כולנו מחזיקים מניות במערכת הבינלאומית הזו, והיא קוראת לכולנו להשקיע בהצלחתה", אמר.
המערכת הבינלאומית שחוזה אובמה מבוססת על ערכי שמאל רדיקלי פרוגרסיביים ואוניברסליים. אין להתפלא אפוא שהאויב שלה הוא הערכים הישנים והוותיקים – הלאום, הדת והמסורת:
אנחנו יכולים לבחור להתקדם למודל טוב יותר של שיתוף פעולה ואינטגרציה, או שאנחנו יכולים לסגת חזרה לעבר עולם מקוטב, המצוי בסכסוך מתמיד לאורך קווי השבר העתיקים של לאומיות, שבטיות, גזע ודת.
ומכיוון שבינתיים העולם איננו משתף פעולה עם החזון, אובמה תולה את יהבו בצעירים, שלא "הושחתו" עדיין על ידי הלאומיות והמסורת העתיקה:
אני שואב עוצמה מהאמריקנים הצעירים – יזמים, אקטיביסטים, חיילים ואזרחים חדשים – שמחדשים את האומה שלנו, שאינם מרוסנים על ידי מנהגים עתיקים, שגרה ומוסכמות, שמשוחררים מעולו של המצב הקיים ומוכנים לצעוד לעבר מה שראוי להיות.
זוהי תמצית האוטופיה הפרוגרסיבית: נגד מדינות הלאום, התרבויות העתיקות, הדתות והמסורת, ובעד ממשלה עולמית חזקה וסמכותית שתכפה את העולם להתיישר לאור החזון הרדיקלי. "כולנו שותפים של אלוהים", סיכם אובמה ביומרנות אופיינית לתפיסת העולם הזו, "והמנהיגות שלנו, הממשלות שלנו והאומות המאוחדות צריכים לשקף את האמת הזו". מי יעז להתנגד לדבר האל?
הלאומיות של נתניהו
נאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לא הציב חזון מפורט וסדור כשם שהציב אובמה. הוא היה פוליטי ונקודתי יותר, ועסק בסוגיות המרכזיות שמעסיקות בעיקר את ישראל. אך מבעד לדבריו נשקפת תפיסת עולם סדורה ומאורגנת, הפוכה לחלוטין מזו שהציג אובמה. במובן הזה, מדובר בנאום מכונן ואף היסטורי. נתניהו הוא אחד המנהיגים המערביים הבודדים שמעז לקרוא תיגר על הסדר העולמי הפרוגרסיבי של האו"ם ולהציע חלופה.
ראשית, נתניהו מציב מראה ריאליסטית מול האו"ם ותוקף במשתמע את היומרה של המוסדות הבינלאומיים לקדם צדק ושלום. הוא כינה את העצרת הכללית "חרפה" על כך שאימצה בשנה הקודמת עשרים החלטות נגד ישראל, לעומת שלוש החלטות בלבד נגד כל המדינות האחרות; קרא למועצת זכויות האדם של האו"ם "בדיחה", על כך שהיא מגנה באובססיביות את ישראל; גינה את ועדת האו"ם לזכויות נשים שמבקרת את ישראל, "שעה שנשים נאנסות, נרצחות ונמכרות לעבדות באופן שיטתי ברחבי העולם"; הכתיר את אונסק"ו בתואר "קרקס" מכיוון שהכחיש את הקשר בין היהודים להר הבית.
האו"ם רחוק מאוד מלהיות הפלטפורמה האידאליסטית שאותה משבח אובמה. למרות הכוונות הטובות של מייסדיו, המדינות הרודניות, הטוטליטריות והתוקפניות ביותר בעולם השתלטו על מוסדותיו והן מכתיבות את האג'נדה בפועל. "האו"ם, שהתחיל ככוח מוסרי, הפך לפארסה מוסרית", סיכם נתניהו.
לפיכך, מבהיר נתניהו, ישראל לא תכפיף עצמה למרותו של האו"ם:
האם יש מישהו שבאמת מאמין שישראל תאפשר לאו"ם לקבוע את ביטחונה ואת האינטרסים הלאומיים החיוניים שלה? לא נסבול שום ניסיון מצד האו"ם להכתיב תנאים לישראל.
נתניהו חולק על אובמה גם בזיהוי האתגרים וכוחות הרוע בעולם. בניגוד לאפולוגטיקה של הממשל האמריקני, המהסס להשתמש אפילו בביטוי "טרור אסלאמי", נתניהו מצביע עליו במפורש על ארגוני הטרור המוסלמיים הפונדמנטליסטיים:
אין אויב גדול יותר לשלום מאשר כוחות האסלאם הקיצוני. השובל המדמם של אותה קיצוניות עובר דרך כל היבשות המיוצגות כאן – הוא עובר דרך פריז וניס, בריסל ובגדד, תל אביב וירושלים, מינסוטה וניו יורק. מסידני ועד סן ברנרדינו, רבים מדי חוו את נחת זרועה של הברבריות.
לממשל אובמה שלל הסברים למוטיבציה של הטרור. מאבטלה, דרך הרשתות החברתיות וכלה בהתחממות הגלובלית – כל האמצעים כשרים כדי לא לדבר על המהות. אבל אצל נתניהו האמת ברורה כשמש, והוא מציב מול האיום האסלאמי את עולם הערכים המסורתי של המערב הליברלי:
ימי הביניים אינם יכולים לגבור על המודרניות. התקווה חזקה מהשנאה. החירות חזקה מהפחד.
המאבק מול הטרור האסלאמי הוא מאבק של המודרנה נגד כוחות האופל. אובמה הפוסט־מודרני איננו מסוגל להבין זאת, אבל נתניהו וישראל מבינים גם מבינים.
בכל הנוגע לפתרונות ולגורמים לתקווה, השקפתו של נתניהו הפוכה לחלוטין מזו של אובמה. כשהוא מתאר מה מעניק לו תקווה, מונה נתניהו עקרונות כמו חיוניות לאומית, עצמאות מדינית, יכולת הגנה עצמית ואמונה בצדקת דרכה של הציביליזציה המערבית. שימו לב:
אני נמלא תקווה כיוון שישראל מסוגלת להגן על עצמה בכוחות עצמה מול כל איום. אני נמלא תקווה כיוון שעוז לבם של הלוחמים והלוחמות שלנו אין לו אח ורע. אני נמלא תקווה כיוון שאני יודע שכוחות הציביליזציה יגברו בסופו של דבר על כוחות הטרור.
התקווה של אובמה הפרוגרסיבי מגיעה מהצעירים, אותם הוא חושב שניתן לנתק מההקשר הלאומי, התרבותי והדתי שלהם. התקווה של נתניהו מגיעה מהערכים הללו עצמם. את מה שאובמה מזהה כאיום, נתניהו רואה כברכה גדולה.
גם בנוגע לאופיו של שיתוף הפעולה בין עמים, פעורה תהום בין שני המנהיגים. בעוד שבלקסיקון של אובמה שיתוף פעולה בינלאומי חייב להתגשם באמצעות ניהול ריכוזי והעברת הסמכויות למוסדות כמו האו"ם וגופים אחרים, נתניהו מקדם שיתוף פעולה ישיר בין המדינות עצמן על בסיס אינטרסים משותפים. בזמן שאובמה רואה בריסון המדינות החזקות את המפתח לשגשוג, נתניהו סבור שיש לאפשר למדינות החלשות לנצל את יתרונותיהן של החזקות באמצעות הסכמים, מסחר ושיתופי פעולה הדדיים.
בשל כך מקדיש נתניהו חלק ניכר מנאומו לתיאור ההתפתחויות המדיניות ביחסיה של ישראל עם מדינות אפריקה, הודו, סין ואחרות, תוך שהוא מדגיש את התפקיד המרכזי של יתרונותיה הטכנולוגיים של ישראל. ישראל של נתניהו, בניגוד לארה"ב של אובמה, איננה מתכוונת "לקבל על עצמה מגבלות". להפך: היא תתקדם, תתחזק ותתבסס, משום שהיא יודעת שכאשר המדינות הליברליות והמודרניות מתחזקות, זה טוב לעולם כולו. וכך סיכם נתניהו:
שתפו פעולה עם ישראל, חבקו את ישראל, חלמו יחד עם ישראל, חלמו על העתיד שנוכל לבנות יחד, עתיד של קדמה עוצרת נשימה, עתיד של ביטחון, שגשוג ושלום, עתיד של תקווה לאנושות כולה.
רק תחליפו את המילה "ישראל" ב"ארצות הברית", ותבינו עד כמה רחוקה השקפת העולם של נתניהו מזו של אובמה. מדובר בתרגיל דמיוני לחלוטין, משום שאובמה אינו מסוגל אפילו להזכיר את שמה של ארצו בלי לדבר על משוגותיה ועוולותיה. אפילו בנאום הזה, תיאור הברכה שהביא הניצחון האמריקני במלחמה הקרה מסויג בכל מיני "טעינו" ו"שגינו".
כך הם עומדים, האחד מול השני, שתי השקפות עולם מנוגדות. מצד אחד הנשיא הפוסט־אמריקני הראשון, המטיף לריסון מדינתו והגברת השלטון הגלובלי. מצד שני ראש ממשלה לאומי, ציוני ונחוש, המציב קווי גבול ברורים להגנה על מדינתו הקטנה, וקורא תיגר על אוטופיית הממשלה העולמית של אובמה.
יופי של מאמר. חבל שהקרן החדשה כבשה גם את ארה"ב….
טעות בכיוון
ארה"ב שולטת בקרן ה"חדשה"
נאום נתניהו היה אחד הנאומים הטובים ששמענו כבר הרבה שנים
בהתחשב בנסיבות ומה שקורה בעולם כיום דבריו היו חשובים ביותר
מי שיקרא את התגובות באתרי האינטרנט האמריקאים יראה באיזה התלהבות התקבלו
חזונו של האיש מהבית הלבן דומה למה שעשו האירופאיים באיחוד אירופה אך על בסיס עולמי
התוצאות תהיינה דומות להפליא ולכן גם נועד חזון זה לכשלון
כמו שכתבת נתניהו רואה את הדברים בדרך הרבה יותר נכונה ומפוקחת
שני האנשים האלה מאמינים בערכים מנוגדים לחלוטין
תארו לעצמכם את האום מנהל את עניני העולם עם כל המוסדות הבין לאומיים לכל סוגיהם
הרי זה יהיה טירוף מערכות טוטאלי
כבר עכשיו אפשר לראות למה הדברים האלה גורמים כשהמעורבות והשליטה שלהם עדין מאד מוגבלת
לדוגמא החלטת אונסקו לגבי הר הבית
אין בליבי ספק שהליכה בכוון זה נועדה לכישלון
איך אני יודע?
היסטוריה רבותי
כל מה שצריך זה ללמוד מה היה בעבר עם ניסויים שכאלה במשילות
תודה לראש הממשלה ושנה טובה לכולם
עקיבא ביגמן הזוי אפילו במונחים של אתר מידה.
מה כל כך נורא בכך שה"שוטר של העולם" יהיה מורכב מכמה מדינות חזקות ולא ממדינה אחת שחשודה תמיד בפעולה מתוך אינטרסים אנוכיים?
להיות שוטר של העולם הכוונה אם לא הבנת זה להתוות דרך לעולם כולו. כשאתה מתכוון שיהיה כמה שוטרי עולם כוונתך שלא יהיה אף אחד ובסוף באמת השוטר שצץ זה הבריון השכונתי. ארצות הברית מותר לה להתנהל גם לפי אינטרסים שלה לדוגמה ארצות הברית במלחמה הקרה התחברה גם למדינות שרחוקות מהדרך הטובה (אין הכוונה שחילקו המו דוחי תנועה ), אבל עשתה זאת בלית ברירה כי אם לא, הם היו מתחברים לצד הרוסי. נכון שזה לא נעים וזה אפילו מסריח אבל לפעמים עדיף לסתום את האף ולדאוג לאינטרס שלה בכדי שלא לפגוע בה יותר שבסופו של דבר ישרת את הצד השני שבכלל אין לו בעיה עם סוג כזה של מדינות.
ביבי הוא אחד הנאומים הטובים שיש לנו זה אין צל של ספק (שגם השמאל מודה בזה) ,אבל עקיבא ביגמן ביבי הוא רק דיבורים וגם אף אחד לא ממש סופר אותו ואותנו ,וחזון? איזה חזון ? זכותו של כל שר או ראש ממשלה להגיד מה שהוא רוצה אבל המציאות אומרת אחרת.
ומה אומרת המציאות? שאובמה צודק? את צידקתו ואת "הצלחתו" אפשר לראות בכל רחבי העולם ובפרט בארצות המזרח התיכון. מיליוני נרצחים, ועשרות מיליוני עקורים ופליטים, יכולים להעיד על "הצלחת" הזיותיו של אובמה.
לירון, מתגובתך אני מסיק שאתה יודע לקרוא וגם שמיעתך סבירה, אך הבנת הנקרא והבנת התוכן ששמעת לקוי מאוד.
ממליץ לך לקרוא את תוכן נאומו של נתניהו וניתן להבין גם מכתבתו של עקיבא ביגמן שהחזון הוא השאיפה אלא שביסוד הסיכסוך הוא שאיפת הערבים המתכנים כפלשתינים והרואים את חבל הארץ הזה אדמת ווקף שאין ליהודים זכות לחיות בו ועל אחת כמה וכמה להקים מדינה יהודית שתשלוט על מוסלמים.
במילים פשוטות כל עוד שאיפת הערבים שאינה משלימה עם קיומנו כמדינה יהודית ועד שיחדלו מהמחשבה שהיא תחוסל (בעתיד בשיטת הסלמה ואו כהסכם קורייש) לא תוכל לשנות את המציאות הקיימת והתפכחותכם (הסמולנים) היא רק שאלה של זמן להבנת המציאות.
ירון. אצלך המקלדת עובדת חופשי. ביבי הוא רק דיבורים? הודות לו לא הצליח אובמה להשיג דבר מכל תוכניות האונס המטורפות שלו עבור ישראל. אילו שלט פה בוז׳ון הפלשתינון – ירושלים כבר לא היתה בידי ישראל (וירושלים זה הר הבית והעיר העתיקה ולא שכונותיה המערביות).
וכאשר אתה כותב שלביבי אין חזון כדאי שתסביר לנו את הסיבה המדוייקת לעמדתך הלא מנומקת. מדוע אין לביבי חזון? ומדוע ביבי רק דיבורים? נא לנמק. כדאי שתציין מה רצית שהוא יעשה והוא לא עשה שמרגיז אותך כל כך.
אין גבול לצביעותם של השמאלנים.
הדוגמא שנותנת ליה למגדל בבל היא מצויינת
לעולם שליטה מרכזית שמנותקת מצרכי המקומיים, מנהגיהם, מורשתם וכו'
מביאה לכשלון מן הטעם הפשוט של נתק מובנה מהקהילה המקומית
תשאלו את ברית המועצות איך זה עבד בעבר הלא רחוק
לעקיבא ביגמן תודה מקרב לב על מאמר מדוייק להפליא המציג את ההבדל בין טיפש לחכם. אין ספק שאובמה חי בעולמם של הטיפשים שיצרו גם את דת הקומוניזם שמובילה לרצחנות והרס הדמוקרטיה, חופש הבחירה, היוזמה האנושית ורדיפת האמת. אובמה מסמל את עולם השקר של האיחוד האירופי הנשלט בידי קומץ חצוף שיושב בבריסל, אוכל ושותה כמו חזיר, מנותק מהעמים ומעז להנחית עליהם הוראות הנוגדות את רצונותיהם. האיחוד הורס את אירופה, אובמה הורס את אמריקה, והאו״ם הורס את העולם כולו. פשוט מבחיל. מאחורי הקלעים מפעילים את תיאטרון האימה הזה משפחות ואנשי הסדר העולמי החדש. מושחתים מהיסוד. אליהם שייך אובמה מפעיל הסדר העולמי החדש. ביבי לעומת זאת רואה נכוחה ובעל עומק עצום בהבנת תהליכים גלובליים ואנושיים. כמו שמגדל בבל לא יכול להיבנות, כך גם ממשלה עולמית וסדר עולמי חדש לעולם לא יצליחו להשתלט על העולם. זו משימה בלתי אפשרית שכמו המגדל תיצור בלבול ותקרוס. לכן, כל השטויות שאובמה ניסה לקדם בכוח בגלל הדמיונות במוחו הקודח יתבטלו אחרי שכהונתו ההזוייה תסתיים ובתקווה שהילרי קלינטון ההזוייה לא תיבחר. ארהב זקוקה לריאליסט כמו טראמפ. נקווה שהאמריקנים לא יאכזבו וינהגו כמו אבותיהם הרוחניים. – הבריטים – שפרשו מהאיחוד האירופי המזעזע בארשות הגרמנים השתלטנים.
על חזונו של אובמה וחבר מרעיו ההזויים כבר כתב נתן אלתרמן לפני כשבעים שנה:
" …הדנים על שלום ברב-חפץ
חייבים לשנן וללמוד
כי שלום הוא אחד מחומרי הנפץ
היכולים להחריב עולמות.
ולכן הקמת השלום יש בה פחד
כי ארגז דינמיט הוא, ומי יחזיקנו ?
ואמנם העמים מקימים אותו יחד –
ומיד מתחילים לתרחק ממנו
… כדי שאותו השלום בקומו
לא יבשיל מלחמה חדשה בשקט,
יש הכרח שיהיה השלום בעצמו
מלחמה בלתי פוסקת
מלחמה נגד כל השלמה ומורך,
נגד כל עיוות-דין של יהיר ועם,
ואפילו שמירת השלום, לעת צורך
משומרי השלום בעצמם"
כל מילה נוספת מיותרת…
ממש לא הבנת את השיר. השיר מאיץ בך הקורא לא לדבוק במוסדות הקיימים אלא להלחם למען השלום. בלי המדינה, האו"ם או כל מוסד אחר. זהו החזון שאובמה הטיף לו 60 שנה אחרי. אבל אתה הבנת שהשלום הוא מלחמה מתמדת באמצעות נשק. כמו כל הקוראים הימניים אינך מבין מטפורות ואתה קורא את המילים בלבד.
עפר היקר
תשובות והבהרות מאלתרמן קשה לקבל כיום, אבל אני סבור שאתה לא מבין פרטנית את שירו של אלתרמן ואת הקו הכללי של מחשבתו בכלל. אנסה להביא דוגמא משיר אחר של אלתרמן, גם הוא מ"שירי העת והעיתון " שלו כדי להבהיר את דבריי. כוונתי לשיר "תחרות לנסיון". לא אביא כאן את כל השיר, אבל בתמצית בשיר מסופר על ארבע חרויות מפוארות שנופלות שדודוח לרגליו של חופש הסילוף. כך מסתיים השיר:
"ובמרכז הזירה התייצב הסילוף
ויקרא: לי הכתר! אני האלוף!
– הסילוף זה טיבו ! הוא מצניע פנים,
הוא מתחיל בריצה
למרחקים קטנים !
הוא מתחיל בתחרות-ניסיון, קו לקו,
אבל בה מאמן הוא את כוח רגליו…
ולכן, אם ירשה העולם לו לרוץ
הוא יכול, החיגר הלזה והגוץ,
לעבור כל תקוות לאומים, כל חלום,
ולהגיע ראשון
אל מטרות השלום !
הנותנים לו לגשת לשדה התחרות
מנחילים לְמַפְרֵעַ תבוסה לחירות !"
ומכאן נחזור לעצרת האו"ם הנוכחית. מר אובמה, מנהיג העולם החופשי, מכניס בדלת הראשית של הארגון את הסילוף, ומסרב להלחם על ערכי הבסיס של המערב (וכאן הקשר לשיר הקודם שציטטתי חלק ממנו). נתניהו מצביע באומץ על הסילוף שהוא בסיסו של ארגון האו"ם כיום. ארגון שעוסק באופן אובססיבי בגנוי ובהטפלות לישראל, ומתעלם לגמרי מכל העוולות הנוראות שקיימות בעולם. אלתרמן החכם ומרחיק הראות צפה כבר בעת הקמת האו"ם את החשש שהוא יהפוך לארגון שיפתח את דלתותיו לחופש הסילוף, אם העמים החופשיים לא יילחמו (כן, יילחמו, גם דיפלומטית אבל גם ממש בפועל כשצריך) על ערכיהם.
אני לא יודע עד כמה אתה קראת את אלתרמן, אבל אני בטוח שאובמה לא עשה זאת…
נתניהו הוא לא לאומי ,אלא אנטי לאומי.
נתניהו הוא למעשה גירסה מיתרפסת, של שמאל.
בתקופתו מאות אלפי זרים היסתננו לישראל-האם זה לאומי?
נתניהו את כחלון מיבאים עוד מאות אלפי מהגרי עבודה. פרץ המוני פיראי וחסר פיקוח מבהיל ומבעית. הם מתחילים במאות אלפים . וזה יגיע אולי למיליונים רבים.
נתניהו איש השמאל הקיצוני ,ממאן להעלות תיקשורת לאומית- פקטור ענק וחזק שיכול להטות את המישקל, יותר לכיוון הלאומי.
נתניהו הרים את קרנו של אהרון ברק מעלה מעלה . והביא אותו לשיאי שיאים.גרם לשמאל להיות עוד יותר שמאלני.
נתניהו הרים את קרנם של המימסדים החרדים האנטי לאומיים קיצונים מעלה מעלה. הם סייעני השמאל הכי גדולים.
לכו תבדקו.כל מהלך כהונת נתניהו היא שמאלנית קיצונית.תשוו ותהיו בהלם.
האליטות שלנו מיזמן זרות חייזריות ומשרתות אינטרסים זרים.
ל״אני״
איך אתה משתלח בלי הכרה ובלי שום רסן בנתניהו. ראית פעם מישהו רדוף יותר מנתניהו על ידי התקשורת, מערכת המשפט הרקובה השמאלנית הסמולנית הפוסט ציונית הקרן החדשה של ישראל? מי? מערכת המשפט מוכנה עם תיקים באפלה עבור כל מי שיעז לנסות לשנות חקיקה בעיניינה שכן היא שלטון השמאל הגנוב על ידו באמצעות פסק דין המזרחי וחוקי הטמטום הנקראים חוק כבוד האדם וחרותו וחוק חופש העיסוק. מי שאשם בתוצאות ההרסניות של אי שינוי חקיקה בנושא בג״צ הוא אך ורק הצבוע הדו פרצופי כחלון שמונע בכוח שינוי זה בממשלה לאומית שרוצה ויכולה לשנות את המצב. כל האסונות כולם מתרחשים אך ורק בגלל בג״צ. על זה מגן הצבוע הדו פרצופי הקומוניסט בעמדותיו – כחלון. כחלון יהיה אשם בהרס היישובים ביו״ש ובפסיקה ההזוייה והפוסט ציונית שמכין ללא ספק בג״צ הלא ציוני שיפסוק באוקטובר האם הממשלה הישראלית הנבחרת יכולה והוא מתיר לה למרבה הפארסה לסלק מהארץ את עדר הפולשים האפריקנים המיילד פה עדרים שלמים של שכפול עצמי על חשבון הציבור הישראלי. בכל תאשים את הצבוע כחלון! יש להיפטר ממנו בבחירות הבאות! כל עיסוקו הטלת עוד מיסים וחליבת הציבור בעוד דרכים ערמומיות. ובאשר לתקשורת השפלה בישראל ביבי היחיד אי פעם שעשה מעשים חשובים על מנת לשנות את המצב.
לטל. אין בעיה שיהיו כמה שוטרים בעולם ובלבד ושיהיו שוטרים הוגנים. אובאמה לא מעוניין בעולם שמנוהל על ידי מדינות המערב ואפילו לא על ידי רוסיה וסין. הוא רוצה עולם אשר מנוהל על ידי האיסלאם. הדמוקרטיה עובדת מצוין רק בתנאי שלרוב האזרחים יש מנטליות דמוקרטית. המערכת הבינלאומית יכולה להתנהל בצורה דמוקרטית בתנאי שרוב המדינות בעולם הן בעצמן דמוקרטיות. אבל מאשר שהאו"ם נשלט היום על ידי מדינות דיקטטוריות שמושג זכויות אדם זר להן אין מה לתלות תקוות במוסד הרקוב והמיותר הזה אשר עסוק באובססיביות חולנית רק בישראל.
וכאן ברור שנתניהו משתמש במוסדות הישנים כדי להגן רק על עצמו ולדאוג רק ליהודים. ואילו אובמה דואג לכל העולם אפילו במחיר של ויתור של עמו על חלק מכוחו.
ימני כנראה לא יכול להבין אלטרואיזם
עוד שאלה היא למה צריך להצמיד תמיד את המילה רדיקלי לשמאל?
לעופר,
אין אלטרואיזם אלא בטבע. אל תקשקש על אלטרואיזם (אתה עוזר לאחר על חשבונך ) , מקסימום אדיבות.
שנית, אכן השמאל דהיום נהיה רדיקלי. רבין, יגאל אלון ודיין מתהפכים בקברם- שפיר, מיכאלי ובהלול הינם שמאל רדיקלי עם אפס קשר למפלגת העבודה של רבין.
את המילה "רדיקלי" התחילו לצרף לשמאל בעקבות הצרוף הפבלובי של המילה "קיצוני" לימין.
כותב המאמר דייק בהציגו את תפישות העולם המנוגדות של אובאמה ושל נתניהו. אבל באותה נשימה התקשה להציג ההגיון מאחורי האג'נדה של נתניהו – "המאבק מול הטרור האסלאמי הוא מאבק של המודרנה נגד כוחות האופל. אובמה הפוסט־מודרני איננו מסוגל להבין זאת, אבל נתניהו וישראל מבינים גם מבינים."
אובמה והפוסט מודרנה שלו נחושים להבין ובמידה מסויימת אף להכיל את הדחפים האנושיים מאד שטמונים בבסיס של האיסלאם הרדיקאלי, בתקווה שבהבנה הזו ימצא הפיתרון. בעוד שנתניהו (וההיפך מהפוסט מודרנה – תחשבו על שם לבד) מעדיף לקרוא למוסלמים רדיקאליים כוחות האופל בשביל שיהיה יותר קל לפגוע בהם בלי להרגיש אשמה. מהי הדרך הטובה ביותר להתמודד עם האיסלם הרדיקאלי. בעיני אין תשובות פשוטות לשאלות מורכבות וזה קצת מרמז לאילו מן הגישות אני יותר מתחבר
אולי, רק אולי נכון (זה הזוי וקונספירטיבי,) שיש בכל זאת משהו, או לפחות גרעין של אמת בקיומה של אגודת הסתרים אילומינטי? טוב, אל תקחו לריאות יותר מדי.
לסתם אני
התשובה לשאלה שלך נמצאת במקורות המימון של האנשים והארגונים המובילים את הרעיונות ההזויים עליהם אתה מדבר
תמצא מי משלם את החשבון ותדע מי מוביל וקרוב לודאי גם למה
וכן זה לא הזוי בכלל אפשר לקחת לריאות
בהחל אפשר להניח שיש יחידים או קבוצות שמכל סיבה שהיא מובילים רעיונות כאלה וממנים אותם
יותר מזה
כבר עכשיו אפשר למצוא עובדות על מקורות מימון לחלק גדול מהם
למשל ג'ורג' סורוס
אירגונים שהוא מממן מעורבים כמעט בכל הדברים שנעשים ברחבי העולם לקעקע את המערכת הקיימת
התאוריה של אנשים אלה אומרת שכדי לבנות עולם חדש יש להרוס את הישן