מעלה טורים: הבלוג של הלל גרשוני

שייחרב העולם – אנחנו רוצים שוויון!

אין שום יכולת לפעול בעולם הזה מבלי להפלות, ואין גם שום סיבה לעשות זאת. חסידי השוויון נוקטים כל אמצעי כדי לכפות את תפיסת עולמם על המציאות, מבלי להתחשב בתוצאותיה ההרסניות

אם נשים לא יופיעו, שלא יופיע אף אחד (אילוסטרציה). צילום: קובי גדעון, פלאש90

להיות אבא הופך אותך למומחה מכלי ראשון לתופעות חברתיות רבות מספור. אחת הדוגמאות הבולטות בחוויה המפוקפקת־לעתים הזו היא השוויונאות בצורתה הטהורה ביותר. 'שוויון!' דורשת הילדה. שלכולם יהיה ב-ד-י-ו-ק אותו דבר. כלומר, מלבד אם היא מקבלת קצת יותר או קצת הרבה יותר, שזה אחלה. אבל שלאחרים יהיה יותר? איפה השוויון? איפה הצדק? 'אבאאאאא אמאאאאאאא אני שונאת אתכםםםםםםםם!!!!!!!!!'.

מה קורה אם לדוגמה קנית לשלוש הילדות שלושה דגמים – בדיוק אותם דגמים, שלא תהיה חלילה אפליה – של צעצוע מסוים, ואחד מהם נשבר? אוהו! מעבר ליללות השבר על חוסר ההוגנות של היקום, לילדה יש גם פתרון פרקטי:

"תשבור גם את שלהן!"

הגיוני. במצב הנוכחי, להן יש ולה אין. זה עוול. ביקום החלופי שהיא מציעה, לאף אחד אין.

וזו, על רגל אחת, השוויונאות בבסיסה. השוויונאי הוא כמו האישה מסיפורו של שלמה המלך, הזועקת "גם לי גם לך לא יהיה – גזורו!". הנה כי כן כבר בשנת 1,000 לפני הספירה קמה וניצבה הקריקטורה המדויקת של השוויון: חלוקה שווה בשווה, גם של תינוק בן יומו. כי אם לי אין – שלאף אחד לא יהיה.

נשים הודרו, נשים יודרו, העיקר שגברים יודרו גם הם

קחו לדוגמה את הסערה התורנית האחרונה, אירוע "מרימים לכיפור" בכיכר רבין, שבליינאפ שלו, השם ישמור, לא הייתה אישה. זעקות שבר רמות נשמעו, פוסטים נזעמים עלו, ציוצים, כתבות, טורים, החרמות, עצומות, שיימינג – ולבסוף המאבק הצליח. "ניצחנו!" רגשו הלוחמים עזי הנפש. המופע המוזיקלי בלי הנשים התבטל, ובמקומו יתקיים מופע סליחות שבו… כן, גם לא יופיעו נשים.

אבל רגע, האם המאבק לא היה על הדרת נשים? אם קודם נשים הודרו מהופעה בכיכר רבין, מה המצב עכשיו? הרי גם עכשיו נשים אינן מופיעות! אז מה, אומר השוויונאי לוחם הצדק. העיקר שגם זמרים גברים לא מופיעים. שברתי גם את הצעצוע של האחרים. עכשיו יש שוויון.

האם נוצר ערך חיובי כלשהו? לא. השוויונאים אינם עוסקים ביצירת ערך. הם שואפים לשוויון, והרבה יותר קל להשיג שוויון על ידי הנמכת הגבוהים מאשר על ידי העלאת הנמוכים. לא לחינם קומוניסטים כמו דני גוטוויין מתגעגעים לשנות השבעים: נכון, המצב אז היה על הפנים, אבל היה שוויון גדול יותר. במילים אחרות: אם רק נהרוס את חייהם של מספיק אנשים, השוויון יגדל והחיים יהיו טובים יותר.

סקר בקרב יהודים בלבד? אותך למועצת העיתונות!

דוגמה נוספת מן הימים האחרונים היא הסעיף שהכניסו כמה שוויונאים לתקנון האתיקה של מועצת העיתונות, ולפיו "לא יפרסמו עיתון ועיתונאי דבר שיש בו משום הסתה או עידוד לגזענות או לאפליה פסולה ולא ידירו ו/או יפלו על בסיס גזע, מוצא, צבע עור, עדה, לאומיות, דת, מין, עיסוק, נטייה מינית, מחלה או נכות גופנית או נפשית, אמונה או השקפה פוליטית ומעמד חברתי־כלכלי" (המילים המודגשות נוספו כעת).

משמעות הסעיף היא, לדוגמה, שאסור לעשות סקר בקרב יהודים בלבד, כי זה מפלה את הערבים. מדובר, כזכור, בעיתונים שנכתבים בעברית, ונצרכים על ידי יהודים בעיקר. נשמע הגיוני שאת היהודים יעניין, בין השאר, מה חושבים דווקא היהודים, לא? אך כיוון שסקר הכולל גם דוברי ערבית עולה יותר כסף (צריך למצוא סוקרים דוברי השפה וכן הלאה), אך בדרך כלל אינו מוסיף בדל של עניין בקרב הציבור (וואו, רוב הערבים תושבי ישראל בעד הקמת מדינה פלסטינית והם יצביעו לרשימה הערבית המאוחדת! ספרו לי על זה עוד!), התוצאה תהיה פחות סקרים. שזה סבבה אם סקרים לא מעניינים אותך, אך מתברר שהם מעניינים את הציבור – אחרת העיתונים לא היו משקיעים כסף בעריכתם. ושוב אנו רואים את השלכות השוויונאות: אפס יצירת ערך, הרבה הרס. מעניין, אגב, אם סקר בקרב הציונות הדתית, או בקרב התל אביבים, אסור גם הוא כמו סקר בקרב דוברי העברית. וראו להלן.

"הוא היה מעדיף שהעניים יהיו עניים יותר, ובלבד שהעשירים יהיו עשירים פחות"

אתר טוב הוא אתר מת

דוגמה שלישית לשוויונאות ההרסנית ניתן לראות גם בחוקי ההנגשה השונים, כמו זה שנדחה לאחרונה בשנה, הקובע שעל כל אתר אינטרנט ישראלי – כל אתר שהוא! – לערוך התאמות לפי פרוטוקול מאוד מפורט של תקנות הכוללות סעיפים ותתי סעיפים, לטובת בעלי מוגבלויות מסוגים שונים. כל אותן התאמות עולות כסף – ליועץ מיוחד שיעשה את זה, למתכנתים שיוסיפו שעות תכנות כדי לעמוד בדרישות, ולבסוף תמיד יש גם חשש תביעה אם נפלת באיזה סעיף שלא שמת לב אליו, ואתה עלול לשלם 50 אלף שקלים בלא הוכחת נזק.

התוצאה מחוק שכזה? אנשים ועסקים רבים יעדיפו שלא להיכנס בכלל לברוך. כי למרבה האבסורד, אם לא תפתח אתר בכלל, אינך מפלה או מדיר והכול בסדר. רק אם תפתח – תחטוף. כלומר, אם אתה מציע שירות ל־90 אחוזים מהאוכלוסייה – זה נורא. אבל אם 0 אחוז מהאוכלוסייה יקבל את השירות – זהו השוויון בהתגלמותו. וכך, אוניברסיטת ברקלי הודיעה לאחרונה שהיא שוקלת הסרת קורסי אונליין חינמיים, מחשש שתיתבע על כך שהם אינם מונגשים דים. הבנתם? אפס שירות לציבור יותר טוב מאשר שירות לחלק גדול מהציבור. למה? "גם לי גם לך לא יהיה", זה כלל גדול בשוויונאות.

חוק הנגשת האתרים אינו אלא דוגמה בעלמא לכלל חוקי הנגישות. נניח שבשכונה שלי יש עשר מסעדות, ואני מבקש לפתוח מסעדה נוספת. המקום שמצאתי – קומה חמש, בלי מעלית. המסעדה הזו, למרבה הצער, איננה זמינה לבעלי מוגבלויות, ולפיכך החוק קובע שאני עבריין ושעליי לסגור את המסעדה מיד. כלומר, במקום מצב אפשרי שבו 10 מסעדות זמינות לנכים ואחת לא, החוק מכריח מצב שבו תהיינה רק 10 מסעדות. הנכים הרוויחו? לא הרוויחו דבר. אבל כל השאר הפסידו, ויש יותר שוויון ופחות הדרה. כמה מלבב.

לתרגם כל ספר לאמהרית!

מעבר להרס הטמון בשוויונאות, למעשה כל בחינה מעמיקה של דרישות שוויונאיות מראה שהן לעולם אינן יכולות ללכת "עד הסוף" לפי אותו היגיון. כך, לפי ההיגיון של הנגשת אתרי אינטרנט לבעלי מוגבלויות, היה צורך לדרוש גם הנגשתם לדוברי שפות אחרות, ולחייב כל אתר אינטרנט להיות מתורגם לאנגלית, ערבית, רוסית, צרפתית, ואמהרית גם. ולמה רק אתרי אינטרנט? גם עיתונים צריכים לצאת במהדורות במגוון השפות הללו, כולל כמובן בכתב ברייל ובגרסת שמע. ולא רק עיתונים – כל פרסום וכל ספר חייב להיות מונגש לכולם, מכל השפות, מכל רמות ההשכלה ועם כל המוגבלויות.

כך גם לגבי הסקרים והעיתונים; אם עורכים סקר, לא יבקשו מכם את דעתם של הירדנים או של תושבי סהרה המערבית. למה? האם זו לא הדרה? ומה לגבי ההדרה והאפליה בכך שעורך עיתון מסוים מתבונן על המציאות דרך האג'נדה שלו, ואינו מתחשב בנרטיבים של מגוון הקבוצות בחברה? האם זו לא אפליה?

ואם נחזור ל"הדרת נשים" – אם במקרה באירוע מסוים לא יהיו הומואים, זו הדרת להט"ב? ואם לא יהיו שם דתיים, זו הדרת דתיים? האם בכל אירוע ובכל חברה ובכל קבוצה נדרוש שיהיה תמהיל מדויק ומייצג סטטיסטית של החברה בישראל, אחרת זו אפליה והדרה?

החיים הם אפליה

כל הדברים הללו נובעים מתוך אותה תפיסה המציבה את השוויון מעל הכול, ואיננה מבינה שעצמאות אישית ויצירת ערך הם דברים חשובים ויסודיים ממנו בהרבה. ובעיקר, התפיסה הזו שכחה את השוויון במובנו המקורי, הקלאסי: שוויון בפני החוק. הדרישה היא מן המחוקק – זה שהכוח הממוסד נמצא בידו – שלא יקבע כללים וחוקים המפלים אנשים מסוימים וקבוצות מסוימות. אך האדם הפרטי? האדם הפרטי הוא מפלה מטבעו. הוא מפלה את כל הנשים ובוחר אישה מסוימת להתחתן איתה. הוא מפלה את כל הילדים ומטפל דווקא בילדיו שלו. הוא מפלה אנשים מסוימים, ובוחר להיות חבר לאנשים אחרים. אין שום יכולת לפעול בעולם הזה בלי להפלות, ואין גם שום סיבה לכך. השוויון הגמור היחיד אינו אלא מוות מוחלט.

ושמא זה מה שרוצים השוויונאים. אם יעלה כדור הארץ בלהבות, סוף סוף יהיה כאן שוויון אמיתי ועמוק. ובינתיים, כך נראה, הם חותרים בכל הכוח לכיוון הזה.

 

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

23 תגובות למאמר

  1. הסיבה להדרת נשים מהמופע – הלכתית.
    כל השאר – תירוצים וקשקושים.
    מוטב שתודה בבעיה האמתית במקום לעטוף את הדוגמתיות הדתית של מארגני המופע בכל מיני אידאולוגיות.

    1. מה הבעיה בהדר נשים על בסיס הלכתי? לא מתאים לך? אל תהיה דתי ואל תבוא (ותממן) מופע שכזה.

    2. מי אמר שההלכה מדירה נשים. במודל האשכנזי אולי. אני מיזרחית. באתי מבית דתי. לא פחות מהמודלים האשכנזים. לא שמעתי לא ראיתי לא חוויתי. הפרשנות האשכנזית קיצונית גטואית, לא מתאימה לארץ. אני ליפעמים מנסה לשמוע ערוץ מורשת. המתכונת שוב בנוסח החרדי. לא משמיעים נשים. אבל זה מורשת מסורת. למה אין נשים. מנסים לתכנת אותנו. איזה מזל שהיום אתה יכול להיכנס וליבחור. אבל התיקשורת בארץ ,או שהיא שמאלית שמאלנית ,או חרדית. ואיפה הלאומי? העיברי. תישמעו בבקר את סקירת העיתונות ברשת ב בחמש-שוב אותו נוסח. המדיה השמאלנית ,והעיתונות החרדית.ואיפה הלאומי? היה צריך לתת תגובות של ההמון שנימצא בין שתי קבוצות מיעוט אלה. מי שמונע מאיתנו מדיה לאומית זה נתניהו. שמונה שנים שולט ואין אפילו ערוץ תיקשורת לאומי בחזית. למה הוא לא משדרג את ערוץ 20 . ולא נותן להם לשדר חדשות חי?.התיקשורת המדיה היא ששולטת ומנהלת מדינות, בנוסח המערבי. אז למה אין תיקשורת לאומית?.

  2. הדוגמאות של הסקרים וההנגשה נכונות ויוצרות מצבים אבסורדיים. אבל דווקא עבור הדרת נשים מדובר בהתנהלות אוטופית של מדינה ואזרחיה – בלי שום התערבות או תמיכה שלטונית אורגן אירוע, תושבי המקום בו הוא תוכנן מחו שאופי האירוע לא תואם את ערכי הקהילה שלהם (בלי שאף חוק תמך בטענותיהם, מדובר על מחאה אזרחית גרידא) ומנהלי האירוע החליטו בעקבות כך שזה לא מתאים אירוע כזה. כלומר, נושא אי השוויון בדוגמא הזו הוא רק דוגמית לערך שהציבור התל אביבי לא מעוניין לראות ברחובותיו, ולא המהות (כך למשל הייתה מחאה דומה עבור שלטי השבת הישראלית המתנשאים).

    1. אתה צודק, אבל כמדומני היו קולות (דינה זילבר) שקראו לביטול "רשמי" של האירוע בידי הרשויות.

  3. גרשוני תיזהר, יש אנשים מסוימים שלא מסוגלים להבין את ההגיון שבדבריך, ונמצא שאותם אתה מפלה . אתה עוד עלול לחטוף קנס על כתיבה מפלה בין אנשים בעלי חוש הומור לבין חסרי חוש כזה, או בין בעלי מוח לשאינם כאלה או משהו דומה…

  4. עקרונית אתה צודק. יש רק בעיה אחת, שהיא המקור למחאה, ואליה כלל לא התייחסת – המופע לא מתקיים בדלת אמותיו של מאן דהו, או בעסקו הפרטי, שם הוא אכן זכאי לקבוע איזה הסדרים שברצונו, ועל כך איש לא היה מתלונן. הטענה היא בדבר הפקעת שטח ציבורי, אשר שייך לכולנו, וניצולו בצורה מופגנת לטובת מגזר ספציפי באוכלוסייה, כאשר מי שאיתרע מזלו, ולא משתייך למגזר זה, זכותו לעשות שימוש במרחב ציבורי זה מופקעת. כאמור, בניגוד לרכוש הפרטי, בו כל בעלים עושה שימוש כרצונו, הפקעת שטח ציבורי לטובת מגזר מצומצם, משמעה שלילת זכותם המוקנית של השאר לעשות בו שימוש, ומבלי שיוכלו להתנגד לכך. על כך קמה הסערה, ולכן המופע בוטל בסופו של דבר (על אף שהאירוע החלופי אף הוא לא במקום, לדעתי).

    1. מה זאת אומרת "הפקעת שטח ציבורי לטובת מגזר מסוים"? השטח לא מופקע! השטח משמש לאירוע בזמן מוגבל, שממנו נהנה חלק מהציבור (שחלקו, אגב, משלם מיסים כדי לתחזק את השטח הציבורי הזה). לפי ההיגיון המצחיק שלך, השימוש ברחובות מסוימים בתל-אביב או בירושלים לצורך "מצעד הגאווה" הוא הפקעת השטח הציבורי לטובת מגזר ההומוסקסואלים ובני מינם. הדברים רק מוכיחים שבעתיים את טענתו של הכותב: אם זה היה תלוי בך – שטח ציבורי היה מותר לשימוש רק בתנאי שכל הציבור כולו, ללא יוצא מן הכלל, משתמש בו בדיוק באותו זמן ובדיוק לאותה מטרה, ואוי לו למיגזר שלא היה משתתף באירוע ה"ציבורי" הזה!

  5. הקטע הוא שהם לא באמת חושבים עד הסוף, כי גם אף אחד מהם לא רוצה להיות בחברה שבה כולם שווים וזהים עד הפסיק האחרון. כלומר, הם לא באמת מאמינים בשוויון כאידאל.

    1. ברור שלא.
      עם זאת, הם (הציבור שדוגל בפלורליזם) תמיד יתנגדו, ובצדק, לקיום כל אירוע במקום ציבורי המדיר באופן עקרוני נשים/יהודים/השלם את החסר.
      החלפת ערך הפלורליזם ב'שיוויונאות' עיוורת היא תרגיל איש קש שהכותב משתמש בו כדי להסיח את תשומת הלב מהפיל שבחדר.

    2. לק: למעט מצעד הגאווה, אירוע ערבי או משהו בדבר הפליית מזרחיים. גם תהלוכת אימהות או זונות היא בסדר.

  6. מאמר מאעפן כרגיל.
    ברור שאי אפשר שהכל יהיה שווה. לא צריך מאמר בשביל זה.
    מה הצעתך? איך פתרת את הבעיה עם הילדות? נתת הכל רק למוכשרת?

  7. Women are 52 percent of the population
    The show excludes 52% of the population
    As valuable as your argument is with other examples,
    it is a logical fallacy (propositional).
    If your argument about Berkley is true – that only a few can't use the service –
    it does not mean it is true for a public show

  8. חשוב שחוקי תכנון בנייה יכללו חוקים להנגשת נכים כמו מעליות, מסלולים לעגלות . זה חשוב לכלל החברה.
    קומה חמישית בלי מעלית? זה ממש פרימיטיבי והתעללות באוכלוסייה גדולה.
    כמובן שנגישות צריכה להיות במידה. ברגע שמרחיבים את הנגישות לשיויונאות טוטלית אז מגיעים לטוטליטריות.

  9. לא רע, גם אם הניסוח מדיר.
    .אין התייחסות לחד כיווניות של השוויוניזם: מצעד הגאווה הוא בסדר. אירוע של ערביי ישראל זה טוב. כל דבר בעל גוון נשי מובהק מתקבל בברכה. אפילו משהו מזרחי יכול לעבור, אם זה מזרחי דפוק ולא איזה משתכנז שהצליח.
    בסופו של יום מדובר על מלחמה כנגד יהודים אשכנזים גברים בעלי נטייה מינית נורמלית. השוויון הוא רק מס שפתיים והרצון להרס הוא טקטיקה המופנית רק לכיוונים ה"נכונים".

    1. מדויק ביותר.
      תוספת מומלצת למאמר.

  10. או שאתה מטעה במכוון או שאתה פשוט לא מבין במה שאתה כותב:
    1. הקריאה "ניצחנו" בעקבות ביטול המופע היא טיפשית, כי מהסיפור הזה יצאו רק מפסידים. אבל מי שבחר לבטלצאת האירוע זה מי שבחר מלכתחילה להדיר ממנו נשים. הוא האשם בהרס, הרי יכלו להוסיף נשים לאירוע במקום לבטלו. ובכל מקרה, הנזק של קיום האירוע ללא נשים גדול מקיומו במתכונת המדירה נשים. לכן יש בכל זאת לשמוח על ביטולו.

    2. הדרת הציבור הערבי מהסקרים הללו יוצרת תמונה לא נאמנה של הציבור הישראלי. כך במרבית המקרים מופיעה בעיתון כותרת "כך וכך אחוז מהציבור הישראלי תומך בX" וואלה, העובדה כי נתח גדול מהציבור חושב אחרת פשוט נעלמת. מעבר לעובדה שזה פוגע באוכלוסיה הערבית בכך שהקול שלהם מסומןצכחסר חשיבות, זה גם פשוט לא נכון מבחינה עובדתית להציג את הציבןר בישראל כשסוקרים רק את הציבור היהודי.
    גם לאחר התיקון של תקנון האתיקה (שהניסוח שלוצאכן בעייתי) יהיה מותר לעשות סקר רק בקרב יהודים, אם הדבר יובהר בבירור.

    3. מבלי להכיר את נוסח הצעת החוק והסיבות בגינן נדחה, בהחלט אפשר לסגל פורמט ותקן לאתרים כך שיהיו מונגשים וזאת מבלי שהדבר יגרור הוצאות רבות וסיבוכים, הכל תלוי בטכנולוגיה (הנה, למשל פורמט RSS הפך לתקן מרצון) ובכל מקרה, הדוגמא הזו בכלל לא רלוונטית, כי כאן מדובר בהדרה "פסיבית" שנובעת ממניעים כלכליים/נוחות/יכולת (זה לא שמי שבונה אתר לא רוצה במכוון שבעלי נכויות יגלשו בו) ואילו ב"מרימים לכיפור" יש הדרה מכוונת המונעת מאידיאולוגיה שמכילה בתוכה אפליה מובנית.