הפלסטינים חוגגים רצח יהודים ובשמאל עדיין מאשימים את ישראל

החגיגות ההמוניות במזרח ירושלים בעקבות הפיגוע אתמול הכו בתדהמה רבים בישראל. אבל בשמאל עסקים כרגיל: מי שאשם בטרור הוא לא השנאה והאנטישמיות אלא היעדר "אופק מדיני"

חוגגים. צילום אילוסטרציה, רחים ח'טיב /פלאש90

את התקליט השבור של השמאל, גם הפיגוע הרצחני שהתרחש אתמול לא יעצור כנראה. הם פשוט לא מוכנים להסתכל למציאות בעיניים ובוחרים להישאר באזור הנוחות, בתוך בועת הפנטזיה.

האם ייתכן שהאשמים ברצחנות הפלסטינית הם מי שמבצעים אותה? מסתבר שיש גורמים בשמאל הטוענים, שוב, שהאשמה מוטלת על מדינת ישראל ומנהיגיה. כמו תמיד, אנחנו אלה שאשמים בפעולות הברבריות של הפלסטינים. פעם התירוץ הוא עליית יהודים להר הבית, פעם בנייה בהתנחלויות, ופעם "הייאוש והדיכוי" מהמצב הכלכלי בקרב הפלסטינים. התירוץ העדכני הוא "היעדר אופק מדיני ויוזמה אמיצה", ביטויים שמשמעותם המעשית היא פינוי עשרות אלפי יהודים מביתם והקמת בסיס טרור נוסף בשטחי יהודה ושומרון וירושלים.

הראשון לשחרר הצהרה הזויה היה הפעם חבר הכנסת ומזכ"ל מפלגת 'העבודה' חיליק בר, שחזר על דף המסרים הקבוע כאילו לא קרה דבר: "יש ליזום פעולה מדינית אמיצה ולהבין כי לא ניתן 'לנהל את הסכסוך' לנצח, וכי יש לחתור באומץ לפתרונו, גם אם זה לא פשוט". אחריו הפציעה – איך לא – יו"ר מרצ זהבה גלאון, שבחרה להאשים בטרור דווקא את ממשלת ישראל, תוך שהיא מתעלמת כליל מזהות מבצעי הפיגוע: "כמה עוד ימותו על מזבח 'ניהול הסכסוך'? עד מתי?", כתבה.

חברתה של גלאון למפלגה, ח"כ מיכל רוזין, הוסיפה לצד הטענה הקבועה כי "יש לתת לפלסטינים איזשהו אופק", כי "לא לשווא הבעיה הגדולה שלנו היא במזרח ירושלים ולא בגדה". נוח לה כמובן להתעלם מרצועת עזה. העובדה הפשוטה היא שדווקא המקום שזכה ל"אופק מדיני" הפך לחמאסטן ולבסיס טרור עצום המכוון נגד מרכזי האוכלוסין של ישראל. כיתר חבריה בשמאל, רוזין איננה מניחה לעובדות לבלבל אותה.

חאפלות והילולות של טרור יחידים

ומה עשו באותן שעות "הפרטנרים המתונים" שהשמאל להוט כל כך להעניק להם "אופק מדיני"? ובכן, כפי שפורסם כבר בכלי התקשורת – הם יצאו לרחובות לחגוג רצח ישראלים.

מיד לאחר היוודע זהות המחבל החלו המונים לעלות באופן עצמאי וספונטני לביתו שבשכונת סילואן בירושלים, ופצחו בחגיגה אותנטית. הם תלו על בית משפחתו דגלים ושלטים המהללים את פועלו, והשמיעו קריאות המשבחות את המחבל ואת ארגון חמאס. בא-רם, מצפון לירושלים, שם ממוקם העסק המשפחתי של המחבל, נתלתה תמונת ענק של המחבל ולצדה דגלי התנועה האסלאמית.

בתו של המחבל הצטרפה לחגיגה ופרסמה סרטון שבו היא מתהדרת ברצחנות הברברית של אביה: "בעזרת אללה, אבא שלנו יהיה הערב בכניסה לגן עדן. אנו מאוד גאים ושמחים במה שעשה". אחות המחבל הוסיפה: "תברכו אותנו, אל תנחמו אותנו. אחי מת מות קדושים. אנו מודים לאללה על מות הקדושים של אחי". בבית משפחת המחבל ואף ברצועת עזה החלו לחלק ממתקים כביטוי לשמחה; בעלי עסקים שונים סגרו את עסקיהם כאות הזדהות עם פעולתו של המחבל; ופעילים ברשתות החברתיות הביעו שמחה על הפיגוע ושבח למחבל באמצעות התיוג #האריה_של_אל_אקצא.

מסתבר כי גם זה סוג של טרור יחידים.

גם בפת"ח, תנועתו של יו"ר הרשות מחמוד עבאס, מי שהשמאל רואה בו את "הגורם החילוני, המתון והפרגמטי" בחברה הפלסטינית, לא טמנו ידם בצלחת. סניף מזרח ירושלים של התנועה הכריז אתמול על שביתה כללית כאות הזדהות עם פעולת הטרור של המחבל. בהודעה שפרסם הארגון נכתב כי על ממשלת הכיבוש לשאת בהשלכות מעשיה נגד מסגד אל-אקצא. חילונים ומתונים כבר אמרנו?

החינגות והחאפלות שהתקיימו בחברה הפלסטינית לאחר הפיגוע הברברי והרצחני אתמול, מעמידות באור מגוחך את התעקשות השמאל להעניק לפלסטינים חופש מוחלט. כפי שראינו במקרה זה ובמקרים רבים אחרים, חופש כזה עתיד לשמש כר פורה לפעולות טרור והסתה נוספות נגד מדינת ישראל ואזרחיה.

השמאל אמנם מדבר נגד "ניהול הסכסוך", אך דווקא מדיניות הניהול ובלימת הסכמי אוסלו על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, הם שהביאו את ישראל ממצב שבו אוטובוסים מתעופפים באוויר בירושלים ובתל אביב מדי יומיים, למציאות שבה הטרור נמצא בעצימות נמוכה ו"איכות" הפיגועים נפגעה משמעותית.

הסלחנות של השמאל לגילויי השנאה בצד הערבי איננה מועילה בקידום פתרונות לסכסוך. להפך: היא מעמיקה את האיבה, מעצימה את הרוע ומעודדת את הטרור.

***
פרסום הטור עורר סערה ובעקבותיה הגיעו למערכת תגובות רבות. חבר הכנסת חיליק בר שצוטט כאן ביקש שנפרסם את תגובתו, והיא מובאת כאן במלואה:

אף אחד לא אמר שהתקדמות מדינית הנה דבר קל. להפך, היא דבר מורכב וקשה הדורש מנהיגות ואומץ, מה שאין היום. את מקומה של המנהיגות האמיצה שהייתה פעם לימין תפסו רפיסות ותבוסתנות מדינית וביטחונית. רק שבניגוד לברוני הימין ההזוי, שכנראה מבקשים להמיט עלינו מדינה אחת משותפת עם אותם מחבלים ומשפחותיהם החוגגים על דם הנרצחים היהודים, אני מבקש להיפרד מהם לשתי מדינות ולשמור על רוב יהודי במדינה יהודית ודמוקרטית ובכך לשמר את הרעיון הציוני. שום טרמינולוגיה והסתה נגד 'השמאל' לא תסתיר את האמת המרה והתבוסתנית, והיא שהימין מבקש להתחתן חתונה קתולית עם הפלסטינים ובהם אותם הטרוריסטים, ואילו אנו מבקשים להתגרש מהם.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

10 תגובות למאמר

  1. ביום שיתחילו לשלול תושבות למשפחות במזרח ירושלים – מהר מאוד העסק ירגע.

  2. "ניהול הסכסוך" של נתניהו לא הוביל לבלימת פיגעו ההתאבדות.זה שטות.
    גדר המערכת שהקים אריאל שרון זוהי הסיבה האמיתית. אתה יכול לראות את זה בכל גרף המתאר את מגמות האינטיפדה השנייה.

    1. גדר ההפרדה היא פיקציה. היא מעולם לא הושלמה ועד היום אזור הדרום וחלקים מאזור ירושלים ללא גדר כך שלא הגדר מונעת ממחבל שמתכנן פיגוע להכנס לתחום הרו הירוק. במקביל לבזבוז המיליארדים, הרס הנוף והפגיעה בטבע צה״ל העמיק והשיב לעצמו את האחיזה בשטח את המידע המודיעיני ואת אפשרויות הפעולה לאיר הכיבוש המחודש של יו״ש בחומת מגן וזה מה ששומר על בטחוננו עד היום. אתה מוזמן לעקוב אחר הפרצות בגדר ובעיקר לצפות בהמוני הפועלים הקופצים מעל הגדר ונכנסים לעבודה בישראל מדי יום. אפשר לראות זאת בשומרון ובכביש ירושלים מעלה אדומים שם צריך להזהר לא לדרוס אותם כשהם רצים על הכביש. כמובן הכל לצד תפאורת המחסומים המעכבים לצד היהודים את כל המסכנים התמימים החולים והמבוגרים שמגיעים עם רשיונות . המחבלים הפוטנציאליים לא צריכים את המחסומים וגם לא סופרים את הגדר.

  3. השאלה היא הפוכה – למה אתה רוצה רוצחי יהודים בתוך המדינה שלך????

    1. כמובן, הקמת מדינה פלסטינית, תעביר לשם את כל רוצחי היהודים. והיא גם תעביר אליה מיליוני פליטים, אמיתיים ובעיקר מדומים, מכל רחבי המזרח התיכון. וכשיגיע הזמן, כלומר תוך שנה-שנתיים לכל היותר, כאשר יפרוץ בפלסטין העצמאית משבר כלכלי חמור, כל המיליונים הללו, בתוספת תושבי השטחים, כולל המזרח-ירושלמים, יסתערו על גדר הגבול. והעולם כולו יזדעק, יביע זעזוע עמוק, יגנה אותנו וידרוש מאיתנו לאפשר להמוני המסכנים הגוועים ברעב להיכנס לשטחנו. ו… כולם יודעים מה יקרה אז.
      אכן, תוכנית מבריקה!

    2. לא את הרוצחים מירושלים אנחנו רוצים. ממש כפי שאיננו חפצים במסיתים ובתומכי ה – BDS מאום-אל-פאחם, בתועמלני החמאס מיפו, או בברוני הפשע הבדווים מהנגב.
      את האדמה אנחנו רוצים. האנשים, בניגוד למה שנהוג לחשוב, אינם דבוקים לקרקע. זה הוכח, למרבה הצער, בגוש קטיף. זה הוכח פעמים רבות מספור במהלך ההיסטוריה, כולל במאה העשרים. זה יוכח שוב בקרוב באירופה, וזה יוכח גם כאן, בארצנו הקטנטונת. ומה שיתרחש במהרה כאן, כמו באירופה, יגרם אך ורק בזכות "מעשיהם הטובים" של הפולשים המוסלמים, כך שהם יוכלו לבוא בטענות אך ורק אל עצמם.
      ברור שעכשיו אתה חושב שזה לא יעלה על הדעת. אתה צודק. זה באמת לא יעלה על הדעת. ממש כמו שלא יעלה על הדעת שמדינות שלמות, כמו לוב, סוריה, עיראק ותימן, יתמוטטו לתוך עצמן, תוך טבח והתעללות בעשרות מיליוני אנשים.
      לא יעלה על הדעת ובלתי אפשרי, נכון?

  4. מאמר מניפולטיבי. כורך ביחד את הביקורת של האופוזיציה על מדיניות הממשלה עם הפרקטיקה הבזויה של האשמת הקורבן.

    הציטוטים שהובאו במאמר, למעט זה של מיכל רוזין, מאשימים את הממשלה באיוולת מדינית שעולה בקורבנות שווא. לא בגלל ש"ישראל אשמה" אלא בגלל שממשלת ישראל אחראית על ניהול המדיניות. אם מישהו מרביץ לילד שלך בגן אז לא מספיק להגיד שהמישהו אשם. צריך להחליט מה עושים עם זה. האופוזיציה (ברובה) מבקרת את מה שהממשלה עושה עם המצב.

    אפשר להסכים עם הביקורת ואפשר גם לא, אבל חבל שכותב המאמר מרדד את הטיעון לרמה של איש קש

  5. פלסטיני קם בבוקר מביט בחלון לא רואה אופק מצלצל לרופא שואל מה לעשות אני לא רואה אופק אומר הרופא תהרוג שני יהודים האופק יתגלה לך

  6. על כל פיגוע אלף אישורי בניה. כל כל פשוט כל כך ציוני וכל כך יעיל. גם טוב כשלעצמו וגם יגרום תחושת מחיר לא משתלם למחבלים ושונאי ישראל

  7. עד מתי יימשכו כתבות ״השמאל לא מבין״?! הם מבינים טוב מאוד!!!!!! תפסיקו עם כתבות ההשוואה המפגרות שגורמות למי שמאמין להאמין יותר. רק הוצאת כל הזבל האמיתי שקיים בשמאל, נבירה בחיים האישיים וגילוי מידע מפליל או לפחות עם ניחוחות כבדים של שחיתות יגרום להם לחדול. חיסול פוליטי ניתן לעשות בשני הכיוונים. שהעיתונות החוקרת תתחיל לתקוף!! את ההגמוניה לא ניתן לנצח בטורי דעה או ״עובדות״ לרש. חיסול ממוקד זה הפתרון היחיד!