עבודה לא מאורגנת: הבלוג של אלון תובל

מורים יקרים, ארגוני המורים הם האויב שלכם

האשמים האמיתיים בבעיות השכר של המורים החוזרות על עצמן בכל תחילת שנת לימודים הם ארגוני המורים, שבאמצעות מאות הסכמים(!) יצרו מערכת שכר כאוטית ובלתי ניתנת לניהול

Israeli teachers protest in front of the Ministry of Education in Tel Aviv on October 19, 2016, as they demand better pay and working conditions. Photo by Tomer Neuberg/Flash90 *** Local Caption *** çéðåê îåøéí îçàä äôâðä ôåñèø ôì÷àè îùøã äçéðåê

ביום שלישי השבוע התכנסה לראשונה במשרד החינוך הוועדה שהוקמה "לבחינת מערך השכר של המורים". אלפי מורים לא קיבלו את שכרם בחודש ספטמבר או שקיבלו שכר חלקי וחסר, עניין שחוזר על עצמו מדי שנה בתקופה של תחילת שנת הלימודים. לכאורה מדובר בשרירות לב של המעסיק ובהלנת שכר פשוטה שניתן לתבוע בגינה פיצויים. אלא שכפי שהזכרתי בטורים קודמים, ארגוני העובדים בישראל הם חובבי אלימות, ומי שמחזיק בידיו נבוט מאיים של שביתה איננו אוהב ללכת לבתי משפט.

ואכן ארגוני המורים לא מיהרו לספק מענה לבעיה המתמשכת, ורק לאחר ההפגנות והתסיסה בשטח החליטו לרכב על גב הנמר. הם יודעים בדיוק למה – משום שהם אלה שיצרו את הבעיה.

גיל שילה, מנהל חטיבת הביניים של בית הספר הניסויי בירושלים, תיאר בוועדה בכנות ובגילוי לב את המציאות שבתוכה הוא פועל:

מסתבר שאני אחראי על המשכורת של המורים שלי, אבל אני לא מבין בזה יותר מדי… נתחיל מהתחלה: מורה חדש מגיע למערכת ושואל כמה הוא אמור להרוויח. אני לא יודע לענות לו. המנהלנית לא יודעת לענות לו. מנהל שמלמד בז', ח', ט', י"א, י"ב – מפוצל בין שתי רפורמות. כמה אחוזים בכל רפורמה? צריך לחשב "שעות פרטניות", "שעות שהייה", כמה שכר הוא אמור לקבל בכל אחת משתי הרפורמות, איזה חלק משלמים לו מהבעלות [על בית הספר] ואיזה ממשרד החינוך. בכיוון הזה יש פיצול, בכיוון השני אין פיצול.

אם לא הבנתם מה הוא אומר, זה בסך הכול הגיוני. גם הוא עצמו לא מבין, והוא גם לא אשם בכך. שילה מתאר כאן רק חלק קטן ממורכבות מערכת השכר של עובדי ההוראה, הגורמת לכך שלמנהל אין שום יכולת לומר למורה שמגיע לראיון עבודה מה תהיה משכורתו.

חוסר האונים של המנהל

בעשור האחרון הועברו שתי רפורמות בשיתוף עם ארגוני המורים – 'עוז לתמורה' של 'ארגון המורים', ו'אופק חדש' של 'הסתדרות המורים'. כך, מורים שמלמדים בשנתונים שונים כפופים לרפורמות שונות בשעות לימוד שונות, גם כשהם עובדים באותו בית ספר, בהתאם לארגון שהם חברים בו. בכל שנתון שכרו של המורה מחושב אחרת בהתאם למדדים שונים ומשונים ועל פי שעות פרטניות, שעות שהייה וכן הלאה. את כל זה צריך לשקלל. בנוסף, לא כל המשכורת מגיעה ממשרד החינוך, שהרי גם הרשות המקומית ובעלי בתי הספר (רשתות חינוך למשל) מממנים חלק מההוצאות, כך שצריך להבין איזה חלק מגיע מכל גורם. וכל זה לפני החישובים הקבועים מה מגיע למורה בהתאם לפרופיל האישי שלו – ותק, תוספת שחיקה, השכלה, תוספות שכר מסוגים אחרים.

שילת תיאר זאת בפשטות, כשאמר בדיון:

העבודה שלנו היא נורא מורכבת – תלמידים, בעיות. אבל היא לא מורכבת כמו הרפורמות האלה! הרפורמות האלה שנפלו עלינו, ושני הארגונים האלה שנפלו עלינו, שרבים בינם לבין עצמם על הגב שלנו…

אם לא די בכל התסבוכת הזו, קיים העניין של גמולי ההשתלמות. ישנם אינספור גמולים שמורה יכול לקבל, וייתכן שהוא עומד בקריטריונים אבל לא ממש יודע שהוא זכאי לגמול ואיננו יכול לעדכן בכך את המערכת כדי לקבל אותו בתלוש השכר. גם לאחר שהמורה גילה כי הוא זכאי לגמול מסוים, הוא נדרש לשלוח את האישורים וההוכחות למנגנון שתפקידו אישורי דרגה, למנגנון נוסף שאחראי על אישור הגמולים, ולבסוף גם לאישור של הגזברות. במקביל גם המנהלים צריכים להזין את כל הנתונים הללו ואחרים במספר מערכות שונות, שלדברי המנהלים הן מורכבות להחריד. הסבירות לטעות בהזנת הנתונים גבוהה, והדיווח אורך זמן רב. אחרי כל התהליך המתיש מגיע תלוש שכר שמורה שלא למד חשבונאות ולא ביצע מחקר על מערכת החינוך בתזה שלו בתואר השני במנהל ציבורי, לא ממש יכול להבין מה הוא קורא.

מדוע זה כך?

אין אחריות ללא סמכות

מערכת השכר המסובכת של המורים נבנתה במשך שנים באמצעות שלל הסכמים שונים ומשונים בין ארגוני המורים למשרד החינוך. בהסכמים עוגנו תנאי העבודה של המורים, קריטריונים שונים לשכר ואינספור קביעות אחרות. חיפוש מהיר במאגר משרד הכלכלה מעלה כי ברגע זה קיימים 111 הסכמים פעילים עם הסתדרות המורים, ו־95 הסכמים פעילים עם ארגון המורים. המערכת כולה חייבת להתנהל על פי ההסכמים הללו, והפרה של כל פרט בהם עלולה להיחשב עילה לסכסוך עבודה ולשביתה. לסמכות הניהולית במשרד אין אפשרות "לגעת" בכל מה שהוסכם בהם. כך נוצרת מערכת קשיחה שאיננה מאפשרת למשרד לנהל מדיניות, אלא באמצעות הליכה זהירה בין מאות מגבלות.

רבים מהמורים מתקשים להבין, אולי כתוצאה מנטייה אידאולוגית האוהדת ארגוני עובדים, כי האשמים האמתיים בבעיות השכר שלהם הם ארגוני המורים האמורים דווקא להגן עליהם, שיצרו מערכת שכר בלתי אפשרית לניהול. מבחינת המורים האחריות לשכרם מוטלת על משרד החינוך, והכתובת לכל תלונה היא השר נפתלי בנט. האמת היא שזה לא לגמרי הוגן להאשים מישהו חסר סמכות שפעל בחוסר אחריות.

בדבריו בוועדה סיפק גילת דוגמה נוספת לגבולות הצרים שבתוכם הוא נאלץ לפעול כמנהל בית ספר, כתוצאה מניהול ריכוזי מלמעלה הקובע ומתערב בכל פרט. מורה בבית הספר שלו, סיפר שילת, רצתה לצאת לפנסיה בחודש מרץ אך סורבה. בסופו של דבר היא קיבלה את האישור המיוחל רק באוגוסט:

עכשיו אני צריך למצוא מורה חדש לאנגלית. לך תמצא מורה חדש לאנגלית בסוף אוגוסט. אז מצאתי מורה מדהים. בעל דוקטורט בבלשנות באנגלית. מקובל שיהיה מורה לאנגלית [שואל את הנוכחים בוועדה]? כולנו רוצים שדוקטור באנגלית יהיה מורה לאנגלית. אבל מה, התעודת הוראה שלו היא לא באנגלית, אלא בהוראת עברית לדוברי אנגלית. אז הוא לא יכול! אז קיבלנו אישור מיוחד, אבל בינתיים הוא מרוויח 2,500 שקל. בעל דוקטורט בבלשנות באנגלית מקבל 2,500 שקל.

את ישיבת הוועדה השבוע פתח וחתם מזכ"ל הסתדרות המורים יוסי וסרמן, כשהוא יושב לצד שר החינוך ומנכ"לית המשרד. וסרמן, עסקן עובדים מקצועי, מילא שורה של תפקידים בכירים בהסתדרות המורים מאז 1971, והוא מכהן כמזכ"ל הארגון מזה 14 שנה למרות החשדות הכבדים לשחיתות וכוונת הפרקליטות להעמידו לדין באשמת קבלת שוחד וסחיטה באיומים. במקביל הודיע רן ארז, יו"ר ארגון המורים, גם הוא עסקן עובדים שבקרוב ימלאו 20 שנה לכהונתו בראש הארגון, על פתיחת סכסוך עבודה על רקע בעיות השכר.

תקוע בכסא כבר 14 שנה; יוסי וסרמן, לצד מנכ"לית משרד החינוך מיכל כהן ושר החינוך בנט. צילום: מרים אלסטר, פלאש90
תקוע בכסא כבר 14 שנה; יוסי וסרמן, לצד מנכ"לית משרד החינוך מיכל כהן ושר החינוך בנט. צילום: מרים אלסטר, פלאש90

המורים משלמים את מחיר הריכוזיות

הלנת השכר גורמת למורים לחוש ביתר שאת את הבעיה העיקרית של מערכת החינוך בישראל – התכנון המרכזי. כאשר מאות הסכמים חלים בו־זמנית על מערכת של 200 אלף עובדי הוראה, לא פלא שמנהל איננו מסוגל להגיד למורה שלו כמה כסף יקבל כשיתחיל את העבודה. לא המנהל הוא המעסיק האמיתי של המורה, אלא משרד החינוך. כשזה נוגע לשכר ולתנאי העסקה, המנהל הוא בסך הכול עוד פקיד במערכת שצריך להזין נתונים. הוא נדרש לעמוד במגבלות בלתי אפשריות, כשאין לו סמכות לעשות דבר. אילו המנהל היה חייב לתת דין וחשבון למורים שהוא פוגש במסדרון ושהוא צריך להסתכל להם בעיניים, היה לו קשה להלין שכר. אלא שאם אין לו סמכות, הכסף לא בידיו ואין לו שום שיקול דעת בנוגע לשכר, לא ניתן לדרוש ממנו אחריות.

מערכת ריכוזית שואפת לכך שהכול יתנהל מלמעלה. גמול השתלמות? יש צורך באישור של אגף כזה. עדכון דרגה? לכי תביאי אישור של אגף אחר. כל פעולה זקוקה לאישור. זו שיטה שגובה מחירים כבדים, וכעת המורים משלמים אותם.

יש אלטרנטיבה למציאות הזו. הסמכות והאחריות צריכות להיות מרוכזות במקום אחד – מנהל בית הספר, שיהיה אחראי על ההעסקה, על התשלום, על חישובו ועל גובהו, בלי תנאים בלתי אפשריים שמוכתבים מלמעלה. יש לאחד הסכמים קיבוציים, לבטל את חלקם ולקבוע שהמנהל יקבל את התקציב ממשרד החינוך על פי קריטריונים קבועים, וישתמש בתקציבו לשלם משכורת לעובדיו. ומה נעשה אם המנהל רימה ודרש יותר מדי? ניתן להעניש אותו או לפעול כלפיו בדרכים אחרות. החשש מפני טעות אנוש או רמאות מזדמנת של פרטים סוררים איננו מצדיק התעללות קבועה בעשרות אלפי מורים מסורים.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

18 תגובות למאמר

  1. אין ספק שוסרמן וארז החשודים בשחיתות הם כמו משקולת המורידה את מערכת החינוך למצולות.
    אני ממליץ לקרוא את מאמריו של מרדכי גילת כדי להבין את הטרור שוסרמן מנהל למנוע אופוזיציה
    ובדומה לדבריו של ביבי – יותר מדי שנים בשלטון מובילות לרקבון ולשחיתות.
    כל מי שרוצה להשפיע במשך זמן יכול לעשות זאת מהצד ולא מהראש.

  2. מלא מורים בישראל מועסקים בבעלות של רשתות, כמו אורט וכד'. זה נוגע גם להם?

  3. להפריט את המערכת הדינוזאורית הזאת!! כל הורה יקבל שובר כספי לחינוך בדיוק כמו כל בוגר שרות צהל שמקבל שובר ללימודי פסיכומטרי ! ישלח את ילדיו ללמוד לפי ראות עיניו. זה כבר פועל בכמה מדינות באירופה ובחלק ממדינות ארה״ב.

    1. רעיון גרוע במיוחד. אתה באמת רוצה שהחינוך של ילדך יהיה מוצר צריעה? שכל מי שמחפש דרך קלה לעשות כסף יפתח בית ספר וימכור לך הבטחות שהוא לא מתכוון לקיים. קרא קצת על charter schools בארצות הברית.

  4. שום דבר לא השתנה . כמורה לשעבר שהתחיל לעבוד בשנת 1966 החל מהשנה הראשונה ועד השנה האחרונה לעבודתי , כל חודש ספטמבר היה חודש בעיתי. בדיוק כמו היום. ופשוט אינני מבין מדוע התסיסה החלה רק השנה.מה השתנתה השנה הזאת מקודמותיה?
    גם לא זכור לי אימתי קיבלתי אותה משכורת בכל חודש נתון. בכל חודש היה שינוי. לעיתים באגרות ולעיתים בשקלים רבים. מעולם לא הבנתי מדוע אינני מקבל אותה משכורת בכל חודש במשך השנה.
    והמלחמות אודות תשלומי גמול השתלמות נמשכו שנים. ובנוסף לכל הצרות. המשכורות היו כל כך עלובות שאלמלי רוח החלוצויות וחשיבותה של ההוראה לא הבנתי מה אני עושה במערכת הזאת. כיום עם ראשי האירגונים המושחתים האלה אינני מבין מדוע לא קמים המורים ומסלקים אותם לכל הרוחות.

    1. אתה כל כך צודק. מרגישה בדיוק כך…אחרי 32 שנים במערכת. םשוט חרפה

  5. לא ארגוני המורים אחראים לבעיות חישוב השכר. האחריות העיקרית לכך היא דוקא על משרד האוצר. במשך השנים נוספו לשכר המורים הבסיסי העלוב והמשפיל תוספות שהן כחמישים אחוז מהברוטו. מדוע לא הוכללו בשכר היסוד, כדי לפשט את הדברים? כי האוצר רצה שהן תהיינה תוספות לא פנסיוניות. במשא ומתן הבא הן כבר הוכנסו לפנסיה, וכך הלאה. לכן כולל תלוש השכר רכיבים רבים. זה מקשה על המורה להבין האם חושב שכרו נכון, ופותח פתח לטעויות רבות.
    הטלת האחריות לקביעת שכר המורים על כל מנהל בית ספר היא פתרון נורא, שכן היא תפתח פתח לשחיתויות, מינוי מקורבים וצרות שלעומתן יראה המצב הנוכחי כגן עדן.
    יש בארגונים בעיה של יור"ים מושחתים, וקשה להדיחם. אבל לבטל את ההתארגנות המקצועית בגלל זה? אולי במקביל נבטל את מוסד הרבנות ביהדות כי יש כל כך הרבה רבנים עברייני מין וגזענים? האיגוד הכרחי כדי למנוע את הפיכת המורים לעובדי קבלן מנוצלים עוד יותר. התאגדות מקצועית היא הדבר היחיד המבטיח שכיר מפני רמיסה על ידי כוחות הקפיטליזם החזירי.
    הטעויות בשכר המורים נובעות גם מביורוקרטיה אטומה ורשלנית. ומשר חינוך המשמש בתפקידו כבר למעלה משנה ניתן היה לצפות להעמיד את שכר המורים בראש סדר העדיפויות. זה ניתן לתיקון.

    1. "התאגדות מקצועית היא הדבר היחיד המבטיח שכיר מפני רמיסה על ידי כוחות הקפיטליזם החזירי."?!
      ממתי ממשלת ומדינת ישראל הם חלק מכוחות הקפיטליזם החזירי?
      המעסיק של המורים (ושל שאר עובדי הציבור) הוא המדינה.

    2. הייתי אומר שבראש סדר העדיפויות של שר החינוך צריך להיות שיפור החינוך של ילדי ישראל, ולא דאגה למורים. המורים קיימים בשביל החינוך, ולא הפוך.

    3. שיפור החינוך לילדי ישראל צריך להתחיל בדאגה למורים שלהם. ברגע שהיחס לעובדי ההוראה יהיה יחס ראוי ומוערך יותר כך גם רמת החינוך וההוראה תשתפר. אי אפשר לירוק למורים בפרצוף ולצפות שיגיבו בחיוך ובשתיקה.

  6. אתה יכול להפנות בבקשה למקור אודות רכיבי השכר של מורים? ציינת כי הוא מתחלק בין משרד החינוך, העירייה ורשת החינוך

  7. למה בכלל קיימים שני אירגוני מורים? זה מחליש את כוחם של המורים (הפרד ומשול).

  8. קשקוש מקושקש !
    מה שאתה רוצה זה הפרטה – הפרטה יוצרת בדיוק את ההפך היא מייצרת מורי-קבלן ! בארצות הברית מורים מאוגדים מרוויחים משכורת גבוהה יותר ממורים בבתי ספר פרטיים. בתל אביב יישמו את הרעיון שלך הקימו את יובל חינוך ויצרו מעמד מורים חדש ומיוחד למורים מתחת לקו העוני.

    חלאס, תעשו עבודת בית לפני שאתם מפיצים דברי הבל

  9. הכתבה הזו חייבת להגיע לכל מורה בישראל

  10. משום מה עם ועד עובדי חברת החשמל ואל על החשבונאים מסתדרים מצוין. מוז3ר, בהחלט מוזר ווטסון…

  11. נשמע שזאת בעיה טיפה מורכבת שניתנת לפתרון בעזרת גיליון אקסל.
    מייצרים אותו פעם אחת, כמה חברה שמכירים את התחום יושבים ביחד כמה ימים מזינים את כל ההסכמים ומפרסמים באתר של ארגון המורים, ועכשיו כל מורה יוכל להשתמש בו. וגם ניתן לבצע סימולציה מראש בשביל לדעת מה יהיה השכר ואיך לשפר אותו

  12. עצוב לשמוע שכך ההתנהלות. אני כבר מזמן עזבתי את המערכת. מצאתי עבודה דרך המיזם החברתי דרושים בחינוך ונפרדתי לשלום. אני הרבה יותר מרוצה עכשיו וזה ממש חבל.
    https://www.edjobs.co.il

    1. ארגוני המורים אשמים אבל הם רק צד אחד.
      עד שמדינת ישראל לא תחליט שהחינוך והמורים הם המפתח לעתיד נשאר עם משרד חינוך אימפוטנט ומשרד אוצר קמצן. אם הייתה משכורת נורמלית היינו מתווכחים על קיזוז נסיעות? על רבע גמול?
      בפנסיה רב המורים יהיו מתחת לקו העוני כי עד הרפורמות האחרונות רב מרכיבי השכר לא היו לפנסיה.