דונלד טראמפ יודע להבחין בין טובים לרעים, ומעריך את חשיבותו של הכוח מול אויבים. בחינה של אופיו, סדר היום שלו ויועציו הקרובים, מלמדת שכנשיא הוא יהיה תומך עקבי של ישראל
מאנגלית: שאול לילוב
תומכיו של דונלד טראמפ קיימו בשבוע שעבר עצרת בירושלים, ובה הושמעה הודעה מוקלטת של המועמד הרפובליקני לנשיאות ארה"ב. בהודעה הצהיר טראמפ על אהבתו לישראל, והבטיח שיגשר על הפער בין ארה"ב לישראל ויסייע לבצר את ביטחונן של שתי המדינות.
אך האם אפשר באמת לסמוך על כך שטראמפ יהיה פרו־ישראלי גם כנשיא? האם לא ראינו כבר מועמדים לנשיאות שהשמיעו הצהרות פרו־ישראליות לפני הבחירות ושינו את המנגינה לאחריהן? יתרה מכך: נראה שטראמפ עצמו כבר זגזג בעבר בכמה מהתבטאויותיו על ישראל.
מה הופך נשיא לפרו־ישראלי? ראשית, הוא צריך לכבד את העובדה שישראל נתונה באיום אסטרטגי מתמיד, ולאפשר לה לקבל החלטות בנוגע למלחמה ולשלום באופן עצמאי וללא הפעלת לחץ מיותר. שנית, הוא צריך לראות בישראל נכס אסטרטגי, ומשום כך לחפש הזדמנויות להגדיל את שיתוף הפעולה בין שתי המדינות בתחומים שונים. שלישית, עליו לעמוד לצד ישראל באו"ם ובפורומים בינלאומיים אחרים.
אם ייבחר, דונלד טראמפ עשוי להיות הנשיא הפרו־ישראלי ביותר בהיסטוריה של ארה"ב. הערכה זו איננה מתבססת על אמירותיו בנושא, אלא על תכונות האופי שלו ועל המסר המרכזי בקמפיין שלו; שניהם מבשרים טובות לישראל.
דונלד טראמפ מעריך כוח, מבחין בין טובים לרעים, אוהב ליהנות ממנעמי החיים ואינו אוהב לבזבז את כספו. הוא מרבה להתבטא על חשיבות הכוח, ועל הצורך בצבא חזק ובעמידה נחושה של ארה"ב מול אויביה. טראמפ מבין מי החבר'ה הטובים ומי הרעים. הוא איננו מאפשר לאידאולוגיות מסוימות המצדיקות טרור לבלבל אותו, ואפילו לא מנסה לייחס אותן לתנאים סוציו־כלכליים או אחרים. הוא מבין את הקשר שבין האסלאם לטרור, ואת האיבה ששניהם רוחשים כלפי כל מי שאיננו כמותם.
אלה הם סימנים מבשרי טובות לישראל, מכיוון שהם מרמזים על כך שטראמפ יעריך את עוצמתו של צה"ל המתמודד עם אויבי ישראל, ואת נחישותם של הישראלים המסרבים להניח לטרוריסטים להרוס את חייהם. טראמפ יכבד את הנכסים החשובים שישראל מספקת לארה"ב כבעלת ברית אסטרטגית, ויבין כי ישראל חזקה איננה רק תורמת לביטחון הלאומי של ארה"ב אלא גם מאפשרת לה להקטין את טביעת הרגל שלה במזרח התיכון. תחושת הצדק הטבעית של טראמפ מאפשרת לו לעמוד על ההבדל היסודי בין ישראל המנסה להגן על עצמה, ובין הפלסטינים המחנכים את ילדיהם לשנאה ומאמנים אותם להפוך לטרוריסטים.
חדוות החיים של טראמפ וחולשתו לתענוגותיהם גורמת לו להיות עוין במיוחד כלפי טרוריסטים ופושעים. מבחינתו, לא זו בלבד שמדובר באנשים רעים; הם גם מפריעים לאחרים שרוצים ליהנות מהחיים. זו הסיבה לכך שאחד המסרים העקביים של טראמפ לאורך הקמפיין הוא שחייבים להחזיר את החוק והסדר, כך שכולם יוכלו ליהנות מהחיים.
בעד החיים הטובים, נגד החבר'ה הרעים
טראמפ מגיע לחיים הפוליטיים ללא אידאולוגיה מקובעת. באישיותו יש צדדים שמרניים וצדדים אחרים שהם ליברליים, אבל באופן כללי הוא טיפוס שבא לפתור בעיות. אין לו דעות קדומות על המזרח התיכון, והוא גם אינו מחויב להשקפותיהם של נשיאים קודמים על האזור. הוא אינו מחויב לרעיונות של שטחים תמורת שלום או שתי מדינות לשני עמים, והוא מבין את המזרח התיכון כפי שהוא רואה אותו – אזור שיש בו הרבה "חבר'ה רעים", ומולם מדינה דמוקרטית אחת באזור כולו שהיא נורמלית ושוחרת שלום.
העיתונאי ואיש הטלוויזיה פירס מורגן העיר פעם שטראמפ בוחן כל דבר בחיים כמו עסקה, והוא אוהב לעשות עסקות טובות – כפי שהזכיר פעמים אינספור במהלך הקמפיין. חלק מהאופן שבו הוא עושה עסקים הוא לשלם כמה שפחות ולקבל כמה שיותר. לאורך הקמפיין הוא התרברב בכך שהוצאותיו הכספיות קטנות בהרבה מאלה של יריביו, ובכל זאת הוא מנצח. טראמפ הצליח לבזבז פחות על קניית סיקור תקשורתי; כפי שציין, מתחילת הקמפיין הוא קיבל כיסוי רב בחינם. הוא תקף את מדינות נאט"ו על כך שאינן נושאות באופן הוגן בחלקן בנטל ההגנה עליהן, ומתח ביקורת על כך שארה"ב נחלצת להגנתן של מדינות אחרות ללא קבלת דבר בתמורה.
אם ישראל תרצה להתבסס כמעצמה אזורית מובילה במזרח התיכון, טראמפ לא יגלה התנגדות כלשהי. הוא גם לא יתנגד לכך שישראל תעשה כל מה שצריך כדי לבצר את ביטחונה, שהרי מבחינת טראמפ משמעות הדבר היא שדופקים את החבר'ה הרעים. טראמפ ישמח לחסוך בכסף ובחייהם של חיילים אמריקנים, בעודו מאפשר לישראל לקדם את האג'נדה שלה. במקרה של מתקפה על איראן, הוא ישמח לאפשר לישראל להוביל.
טראמפ רץ לנשיאות במטרה "לעשות את אמריקה גדולה שוב", בין היתר בכך שהוא מתמקד בבעיותיה שלה. העניין היחיד שיש לו במדיניות חוץ הוא להגן על אמריקה מפני מי שהוא מאמין כי היא עושקת אותה בהסכמי סחר (סין ומכסיקו), להפציץ את דאעש ולמנוע מאיראן השגת נשק גרעיני. לפיכך, טראמפ לא יצא להרפתקאות ברחבי הגלובוס למען שלום עולמי, ובוודאי לא יבזבז את זמנו בניסיון לאלץ את ישראל להיכנס למשא ומתן או לחתום על הסכמים ועסקות שאיננה מעוניינת בהם.
בקיצור, בשל תכונות האופי והאג'נדה המרכזית שלו, טראמפ יאפשר לישראל לקבל את ההחלטות שלה מתוך הבנה שיש הרבה מה להרוויח כאשר מגבירים את שיתוף הפעולה עם ישראל. הוא יגבה את ישראל ללא תנאי באו"ם מתוך הבנה שישראל וארה"ב חולקות ערכים ואינטרסים משותפים, ומכיוון שיש לו גישה של שכל ישר – לא תהיה לו בעיה אם ישראל תבנה יישובים על כל פיסת אדמה שבשליטתה, בייחוד לנוכח העובדה ששטחים שישראל נסוגה מהם בעבר שימשו בסיס להתקפות נגדה.
מוקף ביועצים פרו־ישראלים
לא רק תכונות האופי של טראמפ והמסרים המרכזיים בקמפיין שלו מסמלים יחסים קרובים יותר בין המדינות בארבע השנים הבאות. טראמפ מקיף את עצמו ביועצים שהם כולם פרו־ישראלים, או לפחות מבינים את המציאות במזרח התיכון. ד"ר ואליד פארס מייעץ לטראמפ בענייני המזרח התיכון. פארס הוא נוצרי לבנוני שמבין כי הבעיה האמיתית של האזור היא הג'יהאדיסטים האסלאמיים, וכי רק כאשר הבעיה הזו תיפתר אפשר יהיה לנהל ברצינות תהליך שלום. כך גם בנוגע לגנרל מייקל פלין, יועצו של טראמפ לענייני ביטחון. בשנת 1999 פרסם פלין מאמר בכתב העת למדיניות של אוניברסיטת אריאל; עצם הנכונות להופיע בבמה זו הייתה הצהרה מובהקת באשר לעמדתו ביחס לישראל.
רודי ג'וליאני, איש מפתח נוסף בצוות היועצים של טראמפ, תמך באופן תקיף בישראל במלחמתה בטרור והוא מבין היטב את התפקיד שישראל ממלאת במאבק בטרור העולמי. בתקופתו כראש עיריית ניו־יורק סילק ג'וליאני את יאסר ערפאת ממסיבה לציון יובל חמישים לאו"ם שאותה אירח. מקורב נוסף לטראמפ, ניוט גינגריץ', לשעבר יו"ר בית הנבחרים ומרצה להיסטוריה, מבין את המציאות במזרח התיכון ומכיר בכך שארץ ישראל שייכת לעם ישראל, ואף הצהיר בגלוי כי הפלסטינים הם אומה פיקטיבית.
ישנם דיווחים כי טראמפ שוקל את מועמדותו של ג'ון בולטון לתפקיד מזכיר המדינה. בולטון היה גלוי בתמיכתו בישראל במאבקה בטרור, עמד לצדה באופן מובהק במלחמת לבנון השנייה, התבטא בביקורתיות נגד העסקה עם איראן, ובאופן כללי השקפתו עולה בקנה אחד עם אדם שמבין את המציאות במזרח התיכון ואת סכנותיו.
יועציו של טראמפ לענייני ישראל הם שני עורכי דין יהודים שעבדו איתו במשך עשרות שנים ומכירים אותו היטב. שניהם שבו והדגישו כי טראמפ לא ילחץ על ישראל לבצע ויתורים שאיננה רוצה בהם. לבסוף, המיועד לסגן הנשיא, מייק פנס, היה תומך נלהב של ישראל בקונגרס וגם מחוצה לו. פנס, נוצרי אוונגליסטי, תמך בגלוי בישראל בדרכים רבות, ואמר בהזדמנויות רבות כי "העולם צריך לדעת דבר אחד: אמריקה תומכת בישראל".
בעידן נשיאותו של טראמפ – אם יזכה בבחירות – ישראל תתחזק יותר, ושותפותה עם ארה"ב תתרחב ותתבסס. זו תהיה תקופה שבה שתי המדינות יתייצבו כתף אל כתף מול תופעות רבות של רשע עולמי.
זאת בדיוק הסיבה לכך שהתקשורת בישראל כל כך פוחדת מטראמפ ומתעבת אותו.
אחרי הסיוט שנקרא אובמה, גם קלינטון תהיה בשורות טובות. אבל טראמפ כנשיא זה לא פחות מחלום רטוב.
ממש ממש לא. קלינטון היא ממשיכת דרכו של אובמה, למרות הנסיונות שלה להראות אחרת. היא מוקפת באותם יועצים אנטי ישראליים
(חלקם יהודים) מהסוג של ג'יי סטריט, שלא לדבר על זה שהיא בובה של סורוס.
אך ישנה בעיה גדולה מאוד. כל מועמד שנבחר להכנס לבית הלבן לקדנציה מעליו יש את מחלקת המדינה והמועצה ליחסי חוץ וביטחון(הנחשבים לשונאי הישראל הממסדים הגדולים). עם המנגנון הזה הרוצה בישראל כפילגש של אמריקה והעולם, זה לא משנה כמה מועמד יהיה אוהד יהודים ברמ"ח איבריו!