ניתוח 'מידה' ו'פלאנוויז' חזה את ניצחון טראמפ

לפני יומיים פרסמנו את המאמר הזה, שבחן את המגמות ברשתות החברתיות וזיהה את מה שנעלם מעיני התקשורת המרכזית

הלם ותדהמה. צילום: נעה רבקין/פלאש90

כמעט לאורך כל מערכת הבחירות לנשיאות ארה"ב הייתה המועמדת הדמוקרטית, הילרי קלינטון, הפייבוריטית במגוון הסקרים הנערכים באופן שוטף. על רקע התמונה ההומוגנית שציירו הסקרים והתקשורת הממוסדת, ביקשתי לבחון את הקמפיין מזווית אחרת, באמצעות סריקת נתונים בנוגע להתנהגות הגולשים ברשת.

סקרי בחירות וסוקרים כשלו בשנים האחרונות במספר הזדמנויות בולטות. בישראל, למשל, ניבא "הסקר האחרון בהחלט", פחות מארבעה ימים לפני הבחירות במרץ 2015, זינוק למחנה הציוני וצניחה לליכוד. הסקרים שליוו את משאל העם בבריטניה על ה'ברקזיט' חזו יתרון עקבי לתומכים בהישארות הממלכה באיחוד האירופי, עם סיכויים של 14 אחוז בלבד לניצחון תומכי הפרישה. התוצאות, כזכור, היו אחרות. ואלה רק דוגמאות בולטות ומוכרות. למרות העובדה הזו, סקרים זוכים לבכורה ככלי לניבוי ולניתוח. אמצעי התקשורת המהדהדים את ממצאי הסקרים לאורך חודשים ארוכים של קמפיינים מתישים, מופתעים מהתוצאות אך ממשיכים באותה התנהלות בקמפיין הבא.

הסקר האחרון לפני הבחירות בישראל 2015
הסקר האחרון שפורסם לקראת הבחירות בישראל 2015. צילום מסך, אתר נענע

"הסקרים כולם מראים שקלינטון מובילה (מה שאומר שדונלד טראמפ מפסיד)". זו הכותרת שפתחה מאמר מנומק ב'הפינגטון פוסט' לפני כשבועיים, שלושה ימים בלבד לפני "הפתעת אוקטובר" שהטיל ראש ה־FBI ג'יימס קומי, עם פרסום מכתבו לקונגרס בדבר הסתעפות אפשרית בפרשת המיילים האבודים של הילרי קלינטון. במאמר, האופייני לאתר ולמיינסטרים התקשורתי בארה"ב, הוצגו כלל הסקרים והגרפים המשכנעים, ובסופו העניק ה'הפינגטון פוסט' סיכוי של 97.5% לניצחונה של קלינטון.

וכאילו כדי להדגים את חוק הכלים השלובים של הסקרים התומכים בדעת התקשורת, מופיעה בתחתית הכתבה ההערה הקבועה המוצמדת באתר לכל מאמר שטראמפ מוזכר בו: "הערת העורך: דונלד טראמפ מעורר אלימות פוליטית באופן תדיר, הוא שקרן סדרתי, שונא זרים אלים, גזען, שונא נשים ומטיל ספק בכך שהנשיא אובמה נולד בגבולות ארה"ב אשר קרא לאסור על מוסלמים – כל ה-1.6 מיליארד המאמינים – להיכנס לגבולות ארה"ב".

סקרי הבחירות בארה"ב לפי האפינגטון פוסט
סקרי הבחירות. צילום מסך: הפינגטון פוסט

כאשר כלי תקשורת מעניקים ביטוי לעמדות וסקרים המנבאים את התוצאות ברמת ודאות גבוהה, אלה ימים קשים להטלת ספק. למעשה, ישנן סיבות רבות מדוע סקרים כושלים בניבוי. לתחזיות הנכתבות בוודאות של "97.5%", בתוספת הארות בדבר האופן הראוי לחשוב ולהצביע, אין ערך רב. משום כך, ישנו עניין מיוחד לבחון את הקמפיין בפריזמה אחרת.

האינטימיות המדומה של המקלדת

התקשורת בארה"ב סיקרה בהרחבה את העובדה שהקמפיין של קלינטון עושה שימוש בטכנולוגיות שונות לשיפור הביצועים בקמפיין, ובהיקפים גדולים משמעותית מזה של טראמפ. אריק שמידט, מנכ"ל גוגל לשעבר, משקיע בחברות טכנולוגיה ודמוקרט בהשקפתו הפוליטית, משקיע בחברה המייעצת לקלינטון. את החברה מוביל מייקל סלאבי, שהיה בכיר בקמפיינים המוצלחים של אובמה ב־2008 וב־2012. החברה מתמחה בניתוח נתונים הנאספים ברשת, ובמיקוד מאמצי הקמפיין לצורך הרחבת בסיס התומכים.

ייתכן שבעתיד הלא רחוק, כלים שינתחו ביעילות התנהגות גולשים ברשת יספקו תמונת מציאות אמינה יותר במערכות בחירות, בכל רגע נתון. כבר היום ישנו ערך מסחרי ועסקי רב לנתונים הנאספים בכלים אנליטיים שונים. איסוף עקבי של נתונים על ביטויי חיפוש נפוצים, מקורות תנועה, טרנדים והתנהגות גולשים ברשתות חברתיות – מעניק מידע שערכו לא יסולא בפז. במידע הזה נעשה שימוש לצורך תכנון אסטרטגיה שיווקית, כיול מאמצי פרסום ומכירות, איתור הזדמנויות עסקיות ועוד. המרת היכולות הללו לאפשרות לחזות תוצאות ביום בחירות איננה דבר טריוויאלי. אך גם ללא יומרה כזו, הנתונים הללו מאפשרים הצצה מאירת עיניים לאופן שבו מתנהל הקמפיין, בתווך שבין האצבעות והעיניים ובין המקלדת והמסך של מיליוני גולשים, המבצעים אינספור פעולות באינטימיות האמיתית או המדומה שבה הם נתונים.

חשבו על כך: כמעט לכל פעולה שאתם עושים ישנה מקבילה דיגיטלית. מחפשים מונית? פתחתם אפליקציה. רוצים לרכוש מתנה? נכנסתם לחנות מקוונת כלשהי. מנסים לגבש דעה למי להצביע? תבצעו אינספור פעולות חיפוש שיתחילו בגוגל ובגלישה לאתרי חדשות, וימשיכו בקריאת סטטוסים של משפיענים בפייסבוק וניהול ויכוחים עם חבריכם. בינתיים, בצד השני, מקשיבים לכם בדממה. היכולת לנתח נתונים במערכות בחירות משנה את האופן שבו מנוהלים קמפיינים, והיא צפויה להמשיך ולעשות זאת באופן עמוק בעתיד.

אין כאן מתודולוגיה מדעית סדורה או יומרה לצפות בדיוק של "97.5%" את התוצאות, ולא תמצאו כאן יכולת לבודד משתנים ולנטרל השפעות ורעשי רקע. אך בהחלט יש כאן ניצנים להערכה חלופית, ונקודת מבט מרעננת במקום אותם סקרים שבמקרים רבים כל כך לא היו שווים את הפיקסלים שעליהם נחו.

הממצאים שאפרוס כאן מלמדים שהטראמפיזם כתופעה כאן כדי להישאר, למרות הכסף הגדול ומכונת הקמפיין המשומנת של הצד השני. מייקל מור צופה, לצערו, שטראמפ ינצח במה שהוא מכנה "הצבעת המחאה הגדולה בהיסטוריה". בעוד שלושה ימים נדע אם צדק.

חיפושים שליליים לשני המועמדים

בעבודתי עשיתי שימוש בכלים הבאים:

Google Trends – כלי אנליטי חינמי המציג מגמות בחיפוש. לרגל הבחירות, מציג דף הבית של 'גוגל טרנדס' מצגת אינטראקטיבית מקיפה של מגמות החיפוש הקשורות בבחירות בארה"ב. הכלי מאפשר קבלת נפחי חיפוש בחתך השוואתי, תוך בחירת טווח זמן ומיקוד גאוגרפי.
Similarweb – כלי אנליטי לניתוח תנועה לאתרי אינטרנט. הכלי מאפשר ניתוח עומק של מקורות התנועה, מילות מפתח ועוד. הנתונים שיוצגו כאן נמדדו בגרסת ה־ Pro של השירות.
Quintly – כלי לניטור וניתוח השוואתי של נכסי מדיה חברתית כגון דפי פייסבוק, חשבונות טוויטר ועוד.

בבדיקת רמת העניין במועמדים, השם "דונלד טראמפ" שולט באופן עקבי כמונח חיפוש. אך בבחינה מעמיקה של אופי החיפושים הקשורים בשמות המועמדים, אנו מגלים תמונה מעניינת ומורכבת יותר. רבים מהחיפושים הם בעלי אופי שלילי, ומקושרים לשערוריות הרבות שנכרכו בשמותיהם של שני המועמדים. מבט במפת החיפושים מעלה תמונת ראי, בקווים גסים, של החלוקה המסורתית בין דמוקרטים ורפובליקנים. החיפושים הקשורים לקלינטון והנמצאים בעלייה, קשורים לחקירת ה־FBI, למיילים, לפרשת אנתוני וינר ועוד. בצד הרפובליקני מקושרים החיפושים להאשמות שדבקו בטראמפ על קשריו עם רוסיה, על אונס קטינה ועוד. אפשר לבחון מדינות מסוימות בתוך ארה"ב ולקבל תמונת מצב של החיפושים על פי מחוזות, עניין שהוא קריטי כל כך לקביעת תוצאות הבחירות. כך נראים החיפושים בשבעת הימים האחרונים:
הילארי קלינטון מול דונלד טראמפ
וכך נראית מפת החיפושים:
הילארי קלינטון מול דונלד טראמפ
כניסה פנימה לאחת המדינות החשובות במרוץ הזה, פלורידה, ממחישה את הפוטנציאל של הכלי בניתוח מדוקדק. בהינתן זמן מספק, אפשר לבצע חיפושים כאלה על כל אחת מהמדינות ולהצליב את הנתונים הללו עם שלל נתונים נוספים לרבות סקרים, רישום למפלגות, דפוסי הצבעה בפריימריז ובבחירות קודמות ועוד. כך נראית מפת ההצבעה בפלורידה, שבה עיקר החיפושים הקשורים בטראמפ והמצויים בעלייה נוגעים ללוחות הזמנים של העצרות שלו, לעט המדבר ולהאשמות המוכרות. בצד השני קשורים חיפושים אלו בעיקר לפתיחת החקירה מחדש.
פלורידה - חיפושים

הצביעו עבור… מי?

על פי גוגל, הביטוי Vote for נמצא בשיא של כל הזמנים מבחינת נפח החיפוש. אלא שלביטוי הזה יש כמובן המשכים אפשריים – הצביעו עבור מי? בחנו את כלל האפשרויות של צירוף ביטוי היסוד Vote for עם השמות (פרטי, משפחה, מלא) השגורים של המועמדים. הביטוי Vote for Trump הוא הביטוי המוביל ובפער גדול. כך זה נראה בשבעת הימים האחרונים (המגמה נשמרה לאורך כל השנה האחרונה):
הצביעו עבור הילארי או הצביעו עבור טראמפ
באופן מאכזב למדי, המעיד על הבתוליות של הכלי ועל הצורך במחקר נוסף, קשה להפיק מהפריסה הגאוגרפית תובנות מעמיקות יותר, שכן גם ביטוי החיפוש "הצביעו עבור טראמפ" הוא הביטוי הפופולרי ביותר באופן גורף בכל המדינות בארה"ב, גם באלו הנחשבות למדינות דמוקרטיות מסורתיות.

הצביעו עבור הילארי, או הצביעו עבור טראמפ – פריסה גיאוגרפית של החיפושים

כאן מוצגים החיפושים הקשורים בהילרי קלינטון בשבוע החולף, ומיד אחריהם החיפושים הקשורים בדונלד טראמפ. שלושה מתוך חמשת המונחים הקשורים בקלינטון הם בעלי קונוטציה שלילית. החיפוש המוביל על טראמפ גם הוא בעל משמעות סמלית, ומתייחס להתבטאויותיו השנויות במחלוקת.
חיפושים הקשורים בקלינטון
חיפושים הקשורים בדונלד טראמפ

מיתוג מנצח

כככל קמפיין בחירות, הסלוגן המוביל הוא קריאת הקרב של המועמדים, התמצות המזוקק של הערכים והמסרים שבשמם רץ המועמד לבחירות. טראמפ בחר את Make America Great Again, ואילו קלינטון מתהדרת בשני מסרים: Stronger together, ו־I'm with her. מהו המסר הפופולרי ביותר, כפי שמשתקף מהחיפושים שערכו תושבי ארצות הברית בחודשים האחרונים? ובכן, בנושא זה אין כמעט ספק שהמסר של טראמפ חלחל עמוק יותר. איננו יודעים מה היו המניעים לחיפושים – כלומר מי חיפש כדי למצוא חומר מנגח על טראמפ ומי חיפש כדי למצוא אישוש לעמדתו הבסיסית – אך אם השאלה היא מי הצליח להפיץ את המסר שלו טוב יותר, טראמפ מוביל בהפרש ניכר. כך זה נראה:
חוזק המותג

מערכת הבחירות הזו התאפיינה בקצב חסר תקדים של חשיפות מביכות בנוגע למועמדים, בהיקף ובאיכות חסרי תקדים של מקורות ראשוניים. עשרות אלפי תכתובות מייל של היועצים הקרובים ביותר לקלינטון מחד, וסיפורים עסיסיים, קלטת לוהטת ושלל התבטאויות חסרות מעצורים מאידך, שלחו את האמריקנים פעם אחר פעם לאינטרנט. תקצר היריעה מלהכיל את ההשוואות האפשריות, ומגבלה טכנית מאפשרת השוואה בו־זמנית של עד חמישה מונחי חיפוש ב'גוגל טרנדס'. מגוון האפשרויות עצום, בחרנו כמה מובילים.

מתוך אינספור הביטויים המזוהים עם הקמפיין משני הצדדים, מוצגים בגרף שלהלן שלושה ביטויים – שניים המשויכים לטראמפ, אחד לקלינטון (בשתי גרסאות) – שנאמרו על היריב או על קהל המצביעים שלו. לטראמפ יש יכולת יוצאת דופן לתפוס את האוזן בביטויים מקטבים המעוררים רגשות עזים, בעד ונגד. קשה להסיק מכך את שיעורי התמיכה וההתנגדות, אך טראמפ עוקב אחר עקרונות שיווקיים קלאסיים, גם אם בשפה השמה ללעג את הקצה הנורמלי של התקינות הפוליטית: הוא שולח מסרים המחייבים את השומע אותם לנקוט עמדה, והוא מצליח לחרוט אותם עמוק בתודעה. בכל הקשור לשפה, נדמה שהבמה שייכת לו.

קלינטון הצליחה גם היא להעליב במשפט אחד קהלי בוחרים גדולים, משפט שהתחרטה עליו וספק אם הייתה בו תבונה פוליטית. לאורך זמן הוא גם תפס את תשומת הלב הרבה ביותר, גם אם לא הגיע לשיאים קצרי הטווח של טראמפ. מעקב אחר מצעד ששודר ב'פייסבוק לייב' העלה כי הביטוי הזה הפך כצפוי לקריאת קרב דווקאית בקרב תומכי טראמפ. Deplorable Joe from … is checking in בגרסאות שונות עפו במסך תוך כדי השידור פעם אחר פעם. כך זה נראה:
ביטויי חיפוש של עלבונות

טראמפ משתמש בביטויים קבועים וחוזר עליהם בכל הזדמנות. הוא הדביק לקלינטון את הכינוי Crooked Hillary, וטען שהבחירות מושחתות. הביטוי הראשון מעורר עניין מתמשך בחיפוש. והמילה Rigged זכתה לפופולריות חסרת תקדים עקב השימוש התכוף שלו במילה מאז העלה את הטענה לראשונה. כך נראים ביטויים אלו במגמות החיפוש. הכינוי שהדביקה קלינטון לטראמפ, unfit, נותר הרחק מאחור:
ביטויים מעליבים המשך

ב־24 ביולי פרסם אתר 'ויקיליקס' אסופת מיילים שהכילה תכתובות של אנשי הוועידה הדמוקרטית הארצית שהתכנסה באותם ימים. המיילים עוררו עניין עצום ובעקבות החשיפה נכנסו מיליונים לאתר ויקיליקס, כפי שאפשר לראות בגרף שלהלן (מתוך Similarweb בגרסת Pro).

תנועה לאתר ויקיליקס בשלושת החודשים האחרונים

בין שערוריות המין והמסים של טראמפ למבול המבוכות והחקירה בעניין שרת הדוא"ל של קלינטון, אין ספק כי האחרונה מובילה ברמת העניין שיצרו פרשיותיה השונות.
שערוריות - השוואה

במאמר שפורסם אתמול ב'נשיונל רוויו', שכותבו משתייך לזן הרפובליקני של "לעולם לא טראמפ", נטען כי הסיבות להתחזקותו של טראמפ בימים האחרונים אינן קשורות בו ונובעות בעיקר ממחדלי הצד השני, שכן לצד העניינים השליליים שנקשרו בשמה של קלינטון, מככב לאחרונה גם ביטוח הבריאות המקרטע של אובמה. למרות זאת, טראמפ מצליח להעלות ולשמר על סדר היום נושאים החשובים לו. קשה להציג את כלל הנושאים בגרף אחד, אך ברור שנושאי ההגירה והבטחתו של טראמפ לבנות חומה ("ולגרום למקסיקו לשלם עליה"), לצד 'אובמה־קר' והמאבק בדאעש, תופסים מקום מרכזי בסדר היום של הבחירות. כך זה נראה:
סדר יום

אינטראקציה בזכות הפרובוקציה

המכונה המשומנת של קלינטון הצליחה לגייס כסף רב יותר בהיקפים משמעותיים עבור הקמפיין – הן מתורמים גדולים והן באמצעות תרומות קטנות. ניתוח של בלומברג מראה כיצד שני הקמפיינים הוציאו את כספם. הנתון הבולט הוא שטראמפ השקיע רבות בפרסום דיגיטלי, לעומת אסטרטגיית הפרסום של הילרי שנסמכה בעיקר על רכישת זמן אוויר ברשתות הטלוויזיה וכן על תשלום לתשתיות ואנשי שטח במדינות מפתח. בעוד שקלינטון השקיעה ברכישת זמן אוויר בטלוויזיה וברדיו 237 מיליון דולר, ורק 15.8 מיליון ברכישת מדיה דיגיטלית, קמפיין טראמפ השקיע 68 מיליוני דולרים בזמן אוויר, ו־58.6 מיליונים ברכישת מדיה דיגיטלית. כלומר, פחות משליש בהשוואה לקלינטון בקטגוריית זמן אוויר, לעומת כמעט פי ארבע במדיה הדיגיטלית.

מספר העוקבים של טראמפ בטוויטר הוא 12,895,257, לעומת 10,133,207 לקלינטון. אף שמספר הציוצים שלה גבוה פי שתיים בערך, טראמפ מוביל ברמת האינטראקציה, לא מעט בזכות הפרובוקציה. שני המועמדים שומרים על קצב גידול קבוע, וכך גם נשמר הפער ביניהם.

עוקבים בטוויטר וקצב גידול
עוקבים בטוויטר וקצב גידול
רמת האינטראקציה בחשבון הטוויטר
רמת האינטראקציה של המועמדים בטוויטר

 

קלינטון שולטת היטב ביוטיוב, עם פי שתיים צפיות בחודש החולף לעומת יריבהּ (9,251,300 מול 4,686,995), עם נתוני אינטראקציה טובים יותר בדרך כלל, ועם כמות משמעותית יותר של סרטונים ששוחררו לערוץ.

גרף הרשומים לערוץ היוטיוב - קלינטון מובילה באופן עקבי
גרף הרשומים לערוץ היוטיוב. קלינטון מובילה באופן עקבי
שיעור האינטראקציה בערוץ - קלינטון מובילה בדרך כלל
שיעור האינטראקציה ביוטיוב. קלינטון מובילה בדרך כלל

פייסבוק מהווה עדיין מרכז הכובד של הפעילות הדיגיטלית של השניים. במדיום חשוב זה, נדמה שידו של המועמד הרפובליקני על העליונה. טראמפ מוביל במספר האוהדים בדף – 11,956,056 לעומת 7,740,871 אצל קלינטון – ובמדד האינטראקציות. ראוי לציין כי כמות האינטראקציות על קטעי וידאו בדף הפייסבוק של טראמפ כפולה לעומת קלינטון, מה שממתן במעט את השליטה שלה בזירת היוטיוב.

אינטראקציות בדף הפייסבוק של המתמודדים - טראמפ מוביל
אינטראקציות בדף הפייסבוק של המתמודדים – טראמפ מוביל

הנה נתונים מספריים בנוגע למספר האינטראקציות של המועמדים וסוגיהן בחודש החולף:

  • בדף הפייסבוק של טראמפ סומנו כמעט 24 מיליון לייקים, מול 11.6 מיליון בדף של קלינטון.
  • כ־2.6 מיליון סימוני "אהבה" בדף של טראמפ, מול 1.4 מיליון בדף של קלינטון.
  • 10.3 מיליון תגובות בדף של טראמפ, מול 3.4 מיליון בדף של קלינטון.
  • כ־6.1 מיליון שיתופים בדף של טראמפ, מול 2.5 מיליון בדף של קלינטון.
  • טראמפ גם כנראה מצחיק יותר, אם לשפוט לפי כ־443 אלף סימוני Haha למול 176,000 בדף של קלינטון.
  • והוא בוודאי מעצבן יותר, עם כ־824 אלף סימוני כעס לעומת 253 אלף בדף של קלינטון.
  • טראמפ מוביל גם בסימוני ההתפעלות והעצב.

סיכום ומסקנות

את הנתונים למאמר הזה התחלתי לאסוף לפני פרסום "הקלטת הלוהטת" של טראמפ מ־2005, שגררה אותו לצניחה חופשית בסקרים. באותו שלב היה נראה שנסתם הגולל על תוצאות הבחירות, וביצועיו החלשים של טראמפ בעימותים לא סייעו לו. הוא נראה אז חסר סיכוי לחלוטין. אלא שמאז כאמור הוא התאושש, והוא אינו חדל לאתגר את המודלים המעניקים סיכויים מבטיחים למועמדת הדמוקרטית. מאז גם היא אספה שערוריות משלה, שנוספו למטען הכבד העמוס על כתפיה מראשית הקמפיין.

קלינטון מאורגנת יותר, זוכה לתקשורת אוהדת ומצופפת שורות, ונהנית מרוח גבית אפקטיבית של נשיא מכהן, נשיא לשעבר ושלל סלבריטאים. אם תזכה, יתרחש מה שצפו רוב מכריע של המודלים, הסוקרים והפרשנים. אך ככל שהניצחון הזה יהיה דחוק יותר, כך תגבר החשיבות של הצורך בניתוח אחר של המציאות.

בעבודת המודיעין מוכרת התופעה האנושית שבה מחקר מודיעיני מעלה הערכות שגויות, כאלה שבעיון מדוקדק לאחר מעשה ניתן לראות כיצד הכתובת הייתה על הקיר וכי המודיעין היה מונח לפני המעריכים, אך עיניהם טחו מלראות את המציאות נכוחה בשל מגוון הטיות ועיוותים כמו קונצפציה מחשבתית, נטייה ל"חשיבת יחד" וכדומה. למרות ההבדלים בין המערכות, יש ביניהן גם דמיון. לאורך כל הקמפיין, החל משלביו המוקדמים, אתגר טראמפ את המוסכמות, המודלים, הפרשנים והמשקיפים. הוא ניצח את הפריימריז הרפובליקניים כשהוא פועל נגד הממסד ונגד למעלה מתריסר מועמדים, ולמרות אופיו והתבטאויותיו שנראה היה כי הם עומדים לו לרועץ. מבט לאחור על הסקרים המשווים בינו ובין קלינטון מראה כי בראשית הדרך הפער היה גדול.

סקרי 2016 - קלינטון וטראמפ
סקרי 2016 – קלינטון וטראמפ. צילום מסך מתוך Realclearpolitics.com

אחת לתקופה מסוימת, במחזוריות שניתן לראותה בגרף, נשק הקו האדום של טראמפ לקו הכחול של קלינטון – ובשתי הזדמנויות אף עבר אותו – ואז נסוג לאחור. לאחר כל זעזוע הצליחה קלינטון לייצב את התמונה שוב, להרחיב את הפער ולזכות באמון התקשורת והסוקרים בכך שסיכוייה לזכות קרובים לוודאות. זו הייתה התמונה שהוצגה לאורך רוב הקמפיין ברוב מוחץ של אתרי הסקרים הראשיים, ובוודאי ברוב כלי התקשורת הממוסדים.

הנתונים שלעיל מספקים זווית נוספת על הבחירות. קצרה היריעה וקצר הזמן להרחיב את הניתוח, המקיף מעט מזעיר מהמידע והנתונים שאליהם ניתן להגיע ולחקור. עם זאת, כמה ממצאים שווים הדגשה:

  • השערוריות של קלינטון הביאו המונים לרשת בניסיון ללמוד את העובדות ולגבש דעה. ככל הנראה, הם גררו תשומת לב גדולה ועמוקה יותר מהשערוריות של טראמפ. לא בכדי, כלי תקשורת שתמכו בקלינטון השקיעו רבות בכתיבת מאמרים אפולוגטיים שנועדו לדלל את חומרת הממצאים. ספק אם הצליחו בכך, מעבר לשכנוע הנוטים לטובתה והמשוכנעים ממילא. לצד ניתוחים וטורי עמדה בעיתונים מכובדים כמו ה'וול סטריט ג'ורנל', 'שיקגו טריביון' ואחרים שעסקו רבות במחדליה ונכליה של קלינטון, הוצפה הרשת באינספור כלי תקשורת מוכרים ואמינים פחות שעסקו בחשיפות – מבוססות יותר ופחות – של הסקנדלים שנקשרו בקלינטון. רבים מפרסומים אלו זכו לפופולריות עצומה ולאוזן קשבת בקרב מיליונים.
  • קלינטון ניצלה טוב יותר את הקדמה הטכנולוגית. חמושה בתקציבי עתק, בארגון למופת ובשמות גדולים בתחום, היא נהנית כנראה מיכולות עדיפות בכל הקשור בניצול המדיה הדיגיטלית לצרכיה. למרות זאת, אם אכן מדובר במחאה רחבת היקף, כפי שהתבטא וניתח מייקל מור, קשה להנדס אותה וקשה עוד יותר להשתיק את הקולות. מן העבר השני נאלצה קלינטון להתמודד עם ההדלפות הבלתי פוסקות של 'ויקיליקס', שזכו לחשיפה עצומה. טראמפ, למרות המטה הפרטיזני והתקציבים הפחותים, השקיע אף הוא במדיה דיגיטלית וקצר הצלחה לא מבוטלת בחלק ניכר מהחזיתות, בפייסבוק למשל.
  • טראמפ כנראה יצר סביבו תשומת לב רבה יותר. ללא חקירה מעמיקה יותר קשה לדעת עד כמה העניין חיובי ועד כמה שלילי, אך ברור שהוא עורר עניין עצום והצליח להעלות לסדר היום נושאים שהיו חשובים לו.
  • Vote for trump – אין זה סוד ששני המועמדים אינם פופולריים כמו מועמדים בעבר. נדמה שהחיפוש הזה, המקדים את Vote for hillary, מעיד על רצונם של מתלבטים רבים לחפש אישור ואישוש לנטיית לבם. לפני שלוקחים כדור נגד בחילה ובוחרים עבור המועמד, מבקשים לקבל עצה מאחרים באמצעות מנוע החיפוש.
  • הקמפיינים של 2008 ו־2012 היו תקדימיים באופן שבו אנשי אובמה עשו שימוש ברשת לצורך גיוס תמיכה. בקמפיין הנוכחי יש ניצנים המלמדים כיצד ייראו מערכות בחירות בעתיד. היכולת להתבסס על הנתונים הנאספים ברשת על אודות הגולשים, ולנתח ולתעל את הממצאים לטובת מיקוד פעולות הקמפיין, תשנה את האופן שבו ינוהלו קמפיינים פוליטיים.

אז מה התחזית שלי? מאחר שלא אכפת לי לאכול כובע, אז הנה ההימור, בלי התחייבות ובלי עלות: טראמפ.


הכותב הוא מנכ"ל פלאנוויז העוסקת בתחום הדיגיטל, שרת בעבר בשגרירות ישראל בוושינגטון כעוזר נספח ההגנה

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

11 תגובות למאמר

  1. ניתוח מצויין של הומוס אינטרנטוס.
    תשאל את V15 ואת הליברלים המצרים כמה זה עזר להם.
    הבעייה בניתוחים האלה היא שעוד לא כל האנושות עברה את השלב האבולוציוני הזה, מה שאגב רק מחזק את ההערכה שטראמפ ינצח.

  2. צריך לזכור שגם Google – עם כלי הניתוח המופלאים שלו – הוא כלי בידי הגורמים הפוליטיים המקדמים את הילרי קלינטון, ולא גורם נייטרלי:

    http://rotter.net/forum/scoops1/342939.shtml

    http://rotter.net/forum/scoops1/321114.shtml

    http://rotter.net/forum/scoops1/262384.shtml

    כבר ראינו גם את היחסים ה"מיוחדים" בין הבעלים של גוגל לשמעון פרס:

    http://www.themarker.com/technation/1.1659974

    http://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3564619,00.html

    1. אני מכיר את הטענות האלה ועשיתי בדיקות משל עצמי. מtט קאטס מגוגל, שהיה אחראי בשנים האחרונות על נושאי אופטימיזציה, ספאם ואיכות תוצאות חיפוש התייחס לכך ואמר שהמדיניות היא שה- autofill – אותו פיצ'ר שמשלים עבורנו חיפושים אפשריים לא מצרף שמות תואר פוגעניים לשם פרטי של אדם. ניסיתי את זה גם על טראמפ וגם על קלינטון – ובשניהם זה זהה מבחינת יישום המדיניות. עשיתי גם חיתוך והצלבה עם גוגל טרנדס בחיפוש שהיה נראה לי איזוטרי והתוצאות הניחו את דעתי. במנוע החיפוש בינג ככל הנראה אין את המדיניות הזו ומכאן ההבדלים. לא צריך ללכת לקונספירציות כדי להבין מה דפוק בבחירות האלה. יש מספיק מתחת לפנס.

  3. הדבר המענין הוא שלשני המועמדים בחרו פחות אנשים מאשר בשני המערכות הקודמות ב 2008 זה היה 69.5 מליון לדמוקרטים לעומת 60 מליון לרפובלקנים ב 2012 זה היה 66 מליון לדמוקרטים לעומת 61 מליון לרפובלקנים השנה זה 57.8 מליון לרפובלקנים לעומת 56.8 מליון לדמוקרטים כלומר הדמוקרטים הפסידו 7.2 מליון בוחרים לעומת הפסד של 3.2 מליון

  4. אפשר בבקשה להחזיר את הכותרת לכותרת המקורית? זה מאוד מבלבל…. ותאריך הפרסום…. לכל הפחות להוסיף הערה על זה.

  5. מאמר מעניין וניתוח מוצלח, כל הכבוד!
    נראה שהגרפים מתעדכנים אוטומטית עם הזמן (לפחות הגרפים הראשונים מראים כרגע נתונים של ה-9 בנובמבר, וכל המפות אדומות חלוטין) האם אפשר להגדיר להם טווח תאריכים מדוייק, או לשים צילום של הגרפים המקוריים?

  6. 25% מהאמריקאים הצביעו טראמפ.
    (46% לא הצביעו).

    דבר שני הילארי קיבלה יותר קולות מטראמפ – והוא ניצח רק בזכות שיטת האלקטורים.

    1. הוא היה מנצח גם ללא שיטת האלקטורים, כי בשיטת האלקטורים מרבית המצביעים של המפלגה הרפובליקנית במדינות שבהן תמיד מנצחת המפלגה הדמוקרטית לא טורחים להצביע. אילו טרחו להצביע – טראמפ היה מנצח גם במספר הקולות.

    2. כשנכנסים לעומק הנתונים מבינים מדוע זה לא חשוב – לא לניצחון בבחירות ולא לניתוח הזה. טראמפ וקלינטון ידעו שיש מדינות דמוקרטיות במובהק בהן הסיכוי למהפך שואף לאפס באופן תיאורטי ואפס באופן מעשי. אם ניקח שתיים – קליפורניה וניו יורק, שיחד נותנות 84 אלקטורים. כשהולכים למספרים של ההצבעות בשתי המדינות האלה מגלים שהיתרון לדמוקרטים הוא מעל ארבע מליון קולות לטובתם. הורד את המדינות האלה – ויש לך רוב מוחץ לרפובליקנים בכל היתר בכמות, וכמובן גם באלקטורים. ולכן כל מה שהייתי צריך להוכיח הוא עליונות בחיפושים בכל הפרמטרים שנסקרו בידיעה שממילא קליפורניה וניו יורק ייפלו. המיקוד היה על היתר. יש בדיקות רבות שלא נכנסו למאמר מפאת טורח הציבור אבל המיקוד שלי היה ביתר ובעיקר במדינות המתנדות. מסכים עם "טורח להסביר" שהשיטה משנה דפוסים. רפובליקן הגר בניו יורק יודע שממילא אין סיכוי ולכן יכול לשכנע את עצמו שזה לא חשוב שיצביע. אילו השיטה הייתה רוב מוחלט אחד בכל הקולות – דפוסי ההצבעה היו שונים. טראמפ שיחק משחק אסטרגי נכון יותר וקרא את המפה הרבה יותר טוב מהילארי.