מה הדמוקרטים באמת חושבים על ישראל

'ויקיליקס' חשף כי בכירים במטה קלינטון מנעו ממנה להביע תמיכה בישראל במהלך הפריימריז, כדי לא להרגיז בוחרים. אווירה כזו במפלגה הדמוקרטית עלולה להשפיע גם על התנהגותה של קלינטון כנשיאה

המאמר פורסם לראשונה באתר 'קומנטרי', ואנו מודים להם על הרשות לתרגמו. מאנגלית: שאול לילוב

פעילים פרו-פלסטינים בוועידת המפלגה הדמוקרטית

לרוע מזלו של מטה טראמפ, מה שלמדנו מהדלפות ויקיליקס על הילרי קלינטון לא היה מרשיע דיו כדי לשנות את הדינמיקה של המרוץ לנשיאות. החומר החדש הוא ברובו דקדוקי עניות על הנעשה מאחורי הקלעים בקמפיין קלינטון, מהסוג שבדרך כלל רואה אור מאוחר יותר בספרים על הבחירות. התכתובות המודלפות מגלות לנו מה באמת חושבים מזכירת המדינה לשעבר ואנשי צוותה, ומציגות אותה כאדם צבוע, חסר עקרונות ותאב שליטה – דימוי שגרם לבוחרים לא מעטים לראות בה אדם חסר יושרה ואמינות.

גם אם בעיני רוב המצביעים האמריקנים אין בכך כדי להכריע את הפגמים של טראמפ, מדובר בחומר קריאה מרתק עבור המכורים לפוליטיקה. הוא מעניין גם מכיוון שאפשר ללמוד ממנו כיצד המנצחת הצפויה עתידה למשול, וכיצד תיראה מפלגתה.

בהקשר הזה יש לבחון גם את פריט המידע העסיסי – שהושג כפי הנראה בסיוע רוסי – המאפשר לנו הצצה לדיונים הארוכים במטה קלינטון באשר לאופן שבו יש להימנע מאזכורה של ישראל במהלך הפריימריז. על פי התכתובות שנחשפו, בין בכירים בסביבתה של קלינטון התגלעה מחלוקת בשאלה האם היא הייתה צריכה להזכיר בכלל את ישראל כאשר ניסתה לחזר אחר מצביעים בבחירות הפנימיות במפלגה.

בחודש מאי אשתקד, ג'ייק סאליבן, איש מחלקת המדינה לשעבר ויועצה המדיני הבכיר של קלינטון, ביקש לכלול אזכור של תמיכה בישראל ועמידה לצדה בנאום בחירות שלה. הממונים על אסטרטגיה בקמפיין הטילו וטו על הרעיון, וציינו כי האנשים היחידים שהנושא אכפת להם הם "מצביעים רפובליקנים". מנהל הקמפיין, רובי מוק, הצהיר בפסקנות: "איננו צריכים את ישראל באירועים ציבוריים, ובוודאי לא באירועים של פעילים דמוקרטים". בסופו של דבר הוסכם שהילרי תוכל לדבר על ישראל "כאשר היא פוגשת תורמים", אך לא בפומבי.

החדשות הטובות בסיפור הזה הן שבמנגנון של קלינטון נמצאו לפחות כמה קולות בעלי השפעה שחשבו כי לישראל יש חשיבות, ושביקשו להדגיש את תמיכת המועמדת שלהם במדינה היהודית ולהביע התנגדות לטרור המכוון כלפי אזרחיה. הפעילים הפרו־ישראלים יכולים לנשום במידת מה לרווחה, בדומה לבעל הטור תומס פרידמן שחגג את הגילוי של 'ויקיליקס' כי קלינטון בעצם תומכת בסחר עולמי חופשי, וכי איננה תואמת ברני סנדרס כפי שהציגה את עצמה.

אם הדברים שהשמיעה לאוזניהם של תורמיה הפרו־ישראלים אכן משקפים את דעתה האמיתית – בניגוד למה שהצטייר מפרופיל הקמפיין שלה, שהתעלם ברובו מהמזרח התיכון – הדבר עשוי להפיח מידה מסוימת של תקווה בקרב ידידי ישראל שקלינטון תהיה, כפי שרמז נתניהו, פחות עוינת מהנשיא אובמה.

דגל אש"ף מונף בוועידת המפלגה הדמוקרטית על ידי ציר מאנשי סנדרס

ואולם, ההדלפה מ'ויקיליקס' ממחישה גם כי אנשי סודה של קלינטון מעריכים כי דעתם של חברים מן השורה במפלגה הדמוקרטית על ישראל תואמת את תחזיותיהם של שמרנים רבים, שראו כיצד העוינות הגלויה של ברני סנדרס לישראל שימשה עבורו מקור כוח בקמפיין שניהל בפריימריז. מזה זמן מראים הסקרים כי דמוקרטים אוהדים את העניין הישראלי הרבה פחות מרפובליקנים. המגמה הנוכחית היא שלא זו בלבד שהדמוקרטים אינם טורחים אפילו להעמיד פנים שישראל היא עוד נושא שנוי במחלוקת עמוקה, אחד מני רבים, בין שתי המפלגות – הם גם מודאגים מכך שעצם אזכור שמה של ישראל יפגע בבסיס התמיכה שלהם.

לכן, אף שניתן לטעון כי בתקופת נשיאותה השנייה, אם וכאשר, מדיניותה של הילרי תדמה לעמדותיו של בעלה יותר מלאלה של הנשיא אובמה, נראה שהלחץ הפנימי מכיוון המפלגה הדמוקרטית דוחף אותה בחוזקה "להוציא לאור היום" את היחסים בין שתי המדינות, כשאיפתו של הבוס לשעבר.

זוהי בעיה רצינית. בעוד שהישראלים זוכרים את ביל קלינטון כידיד טוב, האמת היא שבממשלו שרר מתח רב בין מצדדי תהליך השלום ובין המעדיפים את ביטחון ישראל – כאשר ידם של האחרונים הייתה על פי רוב על העליונה. האמת על יאסר ערפאת והרשות הפלסטינית הוסתרה כדי לתחזק את הפיקציה של הסכמי אוסלו כהצלחה גדולה. אך עם מדינה פלסטינית עצמאית שמתקיימת בפועל בניהול חמאס, בעוד אבו־מאזן – יורשו של ערפאת – מנסה לרצות במקביל את הציבור הפלסטיני התומך בטרור ואת התורמים שלו מהמערב, המצב הנוכחי מסוכן אף יותר.

כיצד תוכל נשיאה דמוקרטית להמשיך לקיים ברית עם מי שבסיס מפלגתה מתנגד לו? תודות לקמפיין של טראמפ שאיננו מצליח שלא לעמוד בדרכו, נראה שנגלה זאת בקרוב.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

6 תגובות למאמר

  1. במילים אחרות, מדיניות ממשלת ישראל הצליחה להפוך אותה למצורעת בחוגי המפלגה הדמוקרטית בארה״ב. אלא שהימין, כרגיל, מסרב לקחת אחריות ומחפש אשמים בכל מקום מלבד זה המובן מאליו.

    1. המקום המובן מאליו לחפש את האשמים – כלומר מרצים אנרכיסטים באקדמיה, "מתקני עולם" כמו חומסקי הנבזי ודומיו, שנותנים את הטון בחוגי השמאל האמריקני וגוררים אותו בהתמדה לקיצוניות יתר, לזה התכוונת?
      ובקשר לממשלת הימין, לפי כל הסקרים, האהדה לישראל דווקא יורדת לאחר נסיגה שלנו משטח "פלסטיני". כן, כן, קראת נכון, האהדה לא עולה, אלא יורדת. כך זה היה לאחר הסכם אוסלו וכך גם אחרי ההתנתקות. מסתבר שניסיונות הפייסנות קונים לנו רק בוז ותיעוב.
      אני מקווה שאם תחשוב על זה קצת, תבין לבד מה הסיבה לכך. אולי אז, תיקח אתה אחריות, ותפסיק לתמוך במצדדי הנסיגות בכל מחיר. אולי…

  2. נו באמת, די כבר עם הטמינת ראש בחול!
    העיתון הנאצי של ה-KKK הביע תמיכה מוחלטת בטראמפ
    וטראמפ לא מכחיש אף קשר ל-KKK ולא למנהיג שלהם ושיקר שהוא לא יודע מי הוא.

    אתם מתעלמים מעובדות, אתם פשוט שלוחה של FOX.
    אבל אתם מדווחים רק מה שנוח לכם.
    אתם והארץ צמד חמד.

    1. נו אז מה? ה-KKK הם טיפשים. טראמפ תומך ישראל מובהק וביתו התגיירה והתחתנה עם יהודי, והנכדים של טראמפ יהודים וטראמפ גאה במורשת היהודית הזאת.
      אם ה-KKK תומך בו למרות זאת אז הבדיחה היא על חשבונם.

  3. אילו שטויות קורבניות אתה משמיע? האינטרס של ישראל הוא עמה וארצה לא לרצות אינטרסים זרים. אתה וכשמותך לוקים בתסביך קורבן ארוך ומתיש ואתם בשמאל אלו שאשמים בין השאר ביחס הזה כי אתם מסיתים ממשלות זרות נגדנו וחוברים לתנועות חרם למיניהם. אתם כבר הבנתם שהעם כאן בישראל רחוק מדעתכם מאד והמפלט שמצאתם הוא ניסיון להכריח אותנו להיכנע לשיטתכם השגויה הצבועה והמנותקת מן המציאות בעזרת כוח חיצוני וזר. כמה אומללים אתם.