אביב העמים של 2016

העם האמריקני אמר את דברו בקול צח וברור: הלאומיות והחירות גברו על האוניברסליזם והטוטליטריות. זהו ניצחון היסטורי של הציבור נגד האליטות ושל השפיות על משטר הפוליטיקלי קורקט

העם אמר את דברו. צילום מסך

"לא משנה מה אומרים אנשי האתיקה והמשפטנים: אנחנו צריכים לנצח את המרוץ הארור הזה", כך נתפס אומר למצלמה נסתרת בכיר בקמפיין קלינטון, בסרטונים ששחרר 'פרויקט וריטס' בשבועות האחרונים.

והם אכן ניסו. השמאל והכוחות הפרוגרסיביים עשו כל מה שרק אפשר כדי להכניס את הילרי קלינטון לבית הלבן: התגייסות טוטלית של הממסד התקשורתי והמפלגתי למען המטרה, השקעה עצומה של משאבים כספיים, הכפשות מתמידות, רמאויות בדרגות שונות ודה־לגיטימציה בקנה מידה נרחב של היריב.

אך לשווא: העם האמריקני אמר את דברו בקול צח וברור, והביא לניצחון רפובליקני חסר תקדים גם במדינות "דמוקרטיות" שסיכוייו של טראמפ לנצח בהן נחשבו אפסיים.

מדובר בניצחון היסטורי בכל קנה מידה. הלאומיות גברה על האוניברסליזם, החירות על הטוטליטריות, השמרנות על הפרוגרסיביזם, והשפיות על הפוליטיקלי־קורקט.

אך יותר מכול, זהו ניצחון העם על האליטות. התקשורת, האקדמיה, אושיות התרבות והפקידים בוושינגטון – מה שמכונה "המעמד השולט" – עמדו משתאים לנוכח עלייתו של טראמפ, והתגייסו לקמפיין שלילי משולח רסן וחסר עכבות. וכעומק הדורסנות, כך עומק הכישלון. המועמד הכי מושפל, חריג ובלתי מתקבל על הדעת, הביא לאחד הניצחונות הרפובליקניים הגדולים בכל הזמנים. ציבור הבוחרים הבין היטב מה מוטל על הפרק, ונענה בהמוניו.

זהו מרד הבבונים, התקוממות ההמונים והתעוררות ה"דפלורבולז", ה"מיותרים", כפי שכינתה קלינטון את מה שמסתמן הבוקר כרוב העם האמריקני.

אמנם נכונה הטענה כי מועמד דמוקרטי אחר שאיננו הילרי קלינטון, הסוחבת על גבה קופה של שרצים, היה עשוי לנצח הלילה. אך זה בדיוק חלק מהבעיה: הממסד הדמוקרטי המליך מועמדת בעייתית, שקרנית, מושחתת וחסרת כריזמה, וציפה שהעם יבלע את הצפרדע כי כך החליטו זקני השבט. מישהו שם למעלה חשב ששושלת קלינטון צריכה לחזור לשלוט, וניסה לכפות זאת על הציבור באמצעות קמפיין אגרסיבי ומכפיש. על זלזול כה בוטה בבוחרים ועל תפיסת עולם אנטי־דמוקרטית שכזו, השמאל האמריקני משלם היום מחיר יקר.

הנכבה של התקשורת

הניצחון בארצות הברית איננו מתרחש בחלל ריק. בשנתיים האחרונות אנו עדים למגמה כלל־עולמית של התפכחות מאשליות הפרוגרסיביות, ועלייתו של ימין לאומי, ריאליסטי ושוחר חירות.

כך בבחירות 2015 בישראל שהביאו להקמתה של אחת הממשלות הימניות ביותר שהיו פה מעולם, בהצבעה על הברקזיט בבריטניה, ובהתחזקות גוברת והולכת של מפלגות גוש החירות באירופה. בכל מקום חוזרת על עצמה אותה תבנית – הכוחות הפרוגרסיביים נרתמים לקמפיין שנועד לבלום את השינוי ולשמר את כוחם של האליטות, והעם מתנער בהמוניו ומצביע נגדם.

מי שהוביל את התגייסות השמאל כמעט בכל אחת מהדוגמאות היה נשיא ארצות הברית היוצא, ברק אובמה. הוא התערב בבוטות בבחירות בישראל באמצעות הצהרות ומסרים שונים, ובמימון ארגון V15; הוא הפציר בבוחרים הבריטיים לבל יעזבו את גוש האירו; והוא לוחץ על ממשלות אירופה להמשיך לקלוט מהגרים ולפתוח את הגבולות, בהתאם לחזון הפרוגרסיבי.

בכל אחת מהזירות הוא נכשל. כישלון מוחץ וברור. נסיך האוניברסליזם, ילד הפלא של השלום העולמי, הלך עם חלומותיו עד הסוף והתרסק אל קרקע המציאות.

גם התקשורת בישראל אוכלת הבוקר כובע ענק. אחרי שכשלו במרץ 2015, נהרו העיתונאים הישראלים בהמוניהם למולדת השנייה שלהם – מנהטן – בתקווה לקחת חלק בליל בחירות מוצלח, כמעין אקט תרפויטי. פרצופיהם העגומים הבוקר מבטאים תחושות קשות של ייאוש, אכזבה ומרירות. הכישלון עמוק, ולשמאלנים בבוקר זה אין נחמה.

למעשה, אחד מכלי התקשורת היחידים שמוצא עצמו שוב ושוב בצד הנכון של ההיסטוריה הוא אתר 'מידה'. בכל אחת מהסוגיות דלעיל – ברקזיט, בחירות 2015 ומועמדותו של טראמפ – הבענו שוב ושוב עמדות שנעדרו לחלוטין מכלי התקשורת המרכזיים בישראל. לא בכל סוגיה נקטנו עמדה רשמית כמערכת ואנו נזהרים מלעשות זאת גם היום, אך 'מידה' וכותביו היו היחידים שהעניקו במה לנימוקים רציונליים ושיטתיים בעד מה שמתברר שוב ושוב כמגמה עולמית.

אנו חיים בתקופה היסטורית. לאחר עשרות שנים שבהן התגבר משטר הטוטליטריזם המחשבתי, תקרת הזכוכית מתנפצת והחיוניות הלאומית חוזרת לשלוט בכיפה. יש עוד הרבה מה לעשות כדי לנצל את ההזדמנות הזו ולחולל מפנה יסודי וארוך טווח. אנו ב'מידה' מבטיחים להמשיך לחקור, לחשוב ולקדם את הרעיונות שימשיכו לשנות את המדינה.

אביב העמים הימני הגיע, והאוויר מריח נהדר.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

27 תגובות למאמר

  1. לדעתי, אחת המשימות הכי חשובות כרגע לעולם כולו אך לארה"ב בעיקר
    ולנו כאן בישראל בפרט – היא משימת הפרטת התקשורת ושבירת מונופול הערוצים הגדולים.
    בוודאי שהמצב טוב הרבה יותר ממה שהיה לפני כעשור ויותר, אך בכל זאת, מערכות הבחירות גם בישראל, בברקזיט ובארה"ב מוכיחות שהרכב שוק התקשורת הנוכחי, העולמית והישראלית – הוא סכנה גדולה מאוד!

  2. מכה קשה לכל מבטאי ה"אני ואפסי עוד", שוחרי הדמוקרטיה הצינית והדורסנית ולכל הפרשנים הטועים והמוטים, המנותקים מהמציאות ומרחשי לב הציבור הרחב.

  3. האביב העמים הערבי לא היה כל כך אביבי. האם אתה חושב שאביב העמים של ארצות הברית יהיה טוב יותר?
    זאת פשיטת רגל של מערכת ממשל אחת מבלי שתהיה מערכת אחרת שתחליף אותה. זה מיני אנרכיה

    1. רק מישהו כמוך מסוגל להשוות את בדיחת הזוועה המכונה "האביב הערבי", לאביב עמים אמיתי.

    2. אביב העמים זה מושג שנותן תחושה של שלום.
      הימין נותן תחושה של מלחמה
      זה עדיין לא אומר כלום. הרבה תלוי בנעלם שהוא טראמפ.
      לפי נאום הנצחון אולי אפשר להיות אופטימים
      לפי הקמפיין שלו – אי אפשר
      אם הייתי ראש ממשלת קנדה – הייתי מעט לחוץ

      טראמפ הוא מסר לאובמה שלא טיפל במשבר הכלכלי מבחינה מוסרית. נתן לאשמים, מנהלי הבנקים חילוץ במקום כלא. מנהלי הבנקים האלה עיקלו בתים של אנשים שנפגעו מהמשבר על לא עוול בכפם.
      הדיבור של הדמוקרטים על נשים ושחורים לא שווה כלום אם הנשיא השחור הראשון שהבטיח שינוי היה בדיוק אותו דבר. כשהדמוקרטים ניסו לרגש את העם עם האישה הראשונה (של אותו דבר) העם כבר לא קנה את זה

  4. ציטוט: " הממסד הדמוקרטי המליך מועמדת …".

    שאלה: האם הילארי קלינטון לא נבחרה, בבחירות מוקדמות, ע"י מיליוני מצביעים דמוקרטיים ?

    האם היא לא התמודדה, בדומה לכל קודמיה, ובדומה לטראמפ הרפובליקני, במערכת בחירות פנימית על מועמדות המפלגה הדמוקרטית ?

    1. תזכיר לי בדיוק מול מי התמודדה, במי תמך הממסד ומי קיבל הדלפות על שאלות מהעימותים

  5. צריך רק לקוות שהמומנטום הזה ימשך לכוון הטוב והמועיל לעולם כולו, שיחד עם הלאומיות החיונית תהיה גם אחוה בין העמים. ולא נדרדר ללאומנות. העולם הוא כיום כפר אחד קטן וכולנו קשורים זה לזה. כי אחרת יחזור השמאל וכל קלקוליו לחיינו.

  6. הילארי קלינטון קבלה יותר קולות וזכתה ב"Popular Vote". אפשר להוסיף עוד בתגובה למאמר ולניתוח החלקי המובא בו, אך נסתפק בזאת הפעם

    1. ארצות הברית מורכבת מעשרות מדינות.. כל מדינה מוקצבים אלקטורים ביחס למספר התושבים.. עודפים יכולים להיווצר בכל מדינה שאינם מזכים באלקטור .. וסכום יכול להוות רוב להפסיד.. בקיצור ארצות הברית אינה מדינה אחת!

  7. ״העם האמריקני אמר את דברו בקול צח וברור״? אתה מבין שטראמפ קיבל את רוב האלקטורטים, אבל הילרי את רוב הקולות?
    מישהו יכול להסביר לביגמן מאיך עובדת מערכת הבחירות האמריקאית?

    1. מי שצריך הסבר זה אתה, כי טראפ ניצח ולא הילארי, למרות שקיבלה יותר קולות. במצטבר.

      מה לעשות שמערכת הבחירות שם שונה.

    2. במספרים אתה אולי צודק, אבל אני לא בטוח שאתה הוא זה שמבין איך עובדת מערכת הבחירות האמריקאית. מכיוון שחוקי המשחק הם לא "בחירה פופולרית" שם אכן הילרי קיבלה כמאה אלף קולות יותר מטראמפ, אלא אלקטורים, המאמץ של המועמדים מתרכז במדינות מתנדנדות ולא בשכנוע של כל האמריקאים. אילו זה היה בחירה של מספרים, הקמפיין היה נראה אחרת ואני משער שטראמפ היה עובד על מקומות כמו קליפורניה, ניו יורק ואחרים ששם הוא בקושי ביקר כי מראש אין לו שם שום סיכוי. יש חוקים למשחק, וטראמפ פעל בצורה שעוד תילמד בבתי ספר לפוליטיקה.

  8. ניצחון היסטורי? איזה בדיחה! ארצות הברית מעולם לא היתה מפולגת כל כך.

    אובאמה ניצח בבחירות בזמנו ברוב עצום לעומת טראמפ. איפה התרועות היו אז?

    ניצחון החירות? אותה המפלגה שעושה כל מה ביכולתה בכדי למנוע זכויות אדם בסיסיים כמו הזכות של אשה על הגוף שלה לבצע הפלה? איפה החירות פה?

    מאמר מצחיק

    1. אובמה ניצח בגלל השחורים והמיעוטים שחשבו שהם ייטיב עימם.

      אכן כך קרה חל שיפור אצל המיעוטים והרעת תנאים אצל שאר הקבוצות.החזקות, בעיקר מי שנדפק היו מעמד הביינים שתוכנית אובמה קר דפקה אותם חזק מאוד.

    2. איפה היו התרועות על נצחונו של אובמה? אצלך ואצל דומיך. אנשי הימין אינם נוהגים לשמוח ולצהול כשמתרחשים אסונות כאלה.

      ועוד משהו, שבטח יגרור כאן המון תגובות נזעמות, מגדפות והיסטריות, של שטופי המוח. הפלה זה לא הגוף של האישה, הפלה זה התינוק שלה, שנמצא בתוך גופה. אבל כרגיל, אין טעם לבלבל אתכם עם העובדות. מבחינתכם, אם לבחורה צעירה ונחמדה מתחשק להוציא את עוברה מגופה, חתיכות חתיכות, ולזרוק לפח, הרי אין דבר יפה ונפלא יותר מזה, וצריך לעודד אותה לעשות זאת.

    3. מעניין שמייד הנחת שאני שמאלני 🙂 מספיק שמישהו לא מסכים איתך ומייד הוא סמול. כמה כמוך כבר פגשתי שאני מתחיל להתייאש מהיכולת של הצד הפוליטי הזה באמת לנהל שיחה. אני מעדיף גישה פרגמטית שמבוססת על עובדות. המאמר הזה מסלף אותן. זה מעצבן ולא מועיל.

      משום מה נדמה לי שאתה לא אישה אם ככה אתה חושב. זרע זה גם בשבילך יצור חי? הם מודעים לעצמם פחות או יותר כמו עובר בתחילת הריון. אני מניח שלא מפריע לך לזרוק אותו לפח ביחד עם הנייר טואלט לפני השינה.

  9. אני מבין שהאמת כואבת, אבל מה לעשות הוא צודק לחלוטין.
    זה בדיוק מה שיקרה בבחירות הבאות במדינות אירופה(גרמניה אנגליה איטליה צרפת הולנד וכו').
    לעם נמאס מכל הפרוגרסיביות שבאה על חשבונו.

  10. אין הרבה כלי תקשורת ואתרים שמבטאים עמדות ימניות,לעומת זאת כלי תקשורת ואתרים שמאלנים-לא חסר.

    אתה מוזמן לגלוש באחד מהם.

    1. מעניין, האם אתה יודע להגיד כמה רפובליקנים (או דמוקרטים) לא טרחו להצביע במדינות שבהן הם בטוח מפסידים כי ההצבעה שלהם לא משנה כלום?
      זו השיטה חבוב זה גם לא פעם ראשונה שמי שמקבל את מירב הקולות לא הופך להיות נשיא.
      הטענה כאילו הרוב הצביעו לקלינטון היא טענה מופרכת מיסודה לאור העובדה שטראמפ קיבל הרבה יותר מ-270 האלקטורים הנדרשים לו.

  11. לא הבנת הרבה.
    זה השמאל שמנסה לדחוף את האג'נדה שלו לכל פינה.

  12. טראמפ קיבל פחות משני המועמדים הרפובלקנים שהיו בשני מערכות הבחירות הקודמות ב 2008 זה היה 69,498,516 לאובמה לעומת 59,948,323 למקיין ב2012 זה היה 65,915,795 לעומת 60,933,504 לרומני השנה זה היה טראמפ עם 59,479,278 קולות מול הילרי 59,680,035 כלומר הילרי ניצחה בהצבעה הפופלרית . בפעם החמישית בתולדות מערכות הבחירות שהמועמד המנצח אינו בעל מספר הקולות הרב ביותר. אולם בניגוד לשנת 2000 בה זה היה על הפרש של 5 אלקטורים טראמפ הוא המנצח הבלתי מעורער בהפרש אלקטורים מספק.
    רק תחשבו לו ארה"ב הייתה בוחרת לפי השיטה הפופלארית הינו כרגע בסערה פוליטית בהאשמות על הטיה . וטוב שזה לא כך

    ברם להתחיל לדבר על אביב עמים בו נראה כיצד הקואלציה של המצביעים שלו שורדת ואם היא תתצליח להכניסו לתקופה שניה