טראמפ בשלטון וכל ההזדמנויות פתוחות

ניצחונו של טראמפ מכניס לבית הלבן שורה ארוכה של אישים פרו ישראלים מובהקים. האם נצליח לנצל את ההזדמנויות החדשות?

נשיא חדש, הזדמנויות חדשות. צילום: קובי גדעון /פלאש90

בעת כתיבת שורות אלו השעה עשרים לעשר ועוד כמה דקות דונלד טראמפ ייצא אל האנשים שלו ויישא את נאום הניצחון. זה לא ייאמן. אתמול היה נראה, שבשעה הזאת בערך ייסגרו העניינים סופית לטובת הילארי קלינטון. ובמקום זה היא מרימה טלפון לדונלד הנורא כדי להודיע לו שהיא מקבלת את הפסדה בבחירות ובוודאי גם בירכה אותו.

אפשר לקרוא למה שהתרחש אתמול בארצות הברית התגשמות מצב הרוח העולמי של "ברקזיט". אפשר לקרוא לזה ליל הקילשונים. קבוצות האוכלוסיה שסבלו משך שנים מהכלכלה הגלובליסטית החדשה הסתערו על הממסד בוושינגטון עם הקילשונים כדי להעניש אותם. כדי לגרש אותם ממשרדיהם והצביעו לאיש שזיהה אותם. האיש שראה אותם. האיש שספר אותם והיה להם לפה. וזהו למרבה ההפתעה דונלד טראמפ.

הזרם השמרני והניאו שמרני לא שולט יותר במפלגה הרפובליקנית. טראמפ זיהה שהאלקטורט החדש של המפלגה אלו אנשים שנענים לתנועה הפופוליסטית הלאומנית שלו. זה לא אומר שהאידיאולוגיה הניאו שמרנית וכלכלת השוק החופשי התאדתה. אבל היא הובסה. כמו בימים עברו, הימים השחונים של פרידריך האייק, זרמים פוליטיים חברתיים חדשים מחזירים את האידיאולוגיה של השוק החופשי לפינה. אבל הרעיונות לא הובסו. אמריקה רוצה להציב גבולות בינה לבין העולם. לצורך חידוש הצמיחה במונחים ריאליים לכיוון של 3-5 אחוזים, טראמפ בגדול יסיר חסמים ורגולציה בפנים, ויציב רגולציה חדשה כלפי חוץ.

כמו הברקזיט, החזון הכלכלי שלו הרבה יותר קרוב לדמוקרטים של פעם. המפלגה הדמוקרטית של רוזוולט ושל לינדון ג'ונסון. בנאום הניצחון שלו הכריז על מטרה של צמיחה ובנייה מחדש של התשתיות. אלה לא הסיסמאות הרגילות של הרפובליקנים ב-20 השנים האחרונות.

במהלך הקמפיין טראמפ דיבר על השקעה מחודשת בתקציבי הצבא ופיתוחו. השקעה מחודשת בתעשייה הצבאית ובהגדלת הצבא היא יעד כלכלי לא פחות מיעד אסטרטגי. הבורסות בעולם בהלם; אבל התעשיות הצבאיות בארצות הברית יסתדרו בתור בוושינגטון.

טראמפ הוא לא מנהיג שיש לו חזון עבור העולם, כמו קודמו ברק אובמה. יש לו חזון עבור אזרחי ארצות הברית. הניצחון הוגש לו בעזרת מדינות שאיפיינו בעבר את הדמוקרטים: מישיגן וויסקונסין ופנסילבניה. בייחוד ויסקונסין, המזוהה עם האגף הפרגרסיבי של הדמוקרטים. מישיגן מזוהה עם הצווארון הכחול ותעשיית המכוניות. גורלה המר של דטרויט שהתפוררה ממעמד של כרך בגודל של קרוב ל-2 מיליון תושבים למצב של עיר בת 600 אלף תושבים. קשה להאמין. הראייה החדה של טראמפ התגלתה בכך שהשקיע הרבה מזמנו בוויסקונסין בעוד שהילארי קלינטון זנחה לחלוטין את המדינה הזו מהמערב התיכון בהנחה, שזו מונחת בכיסה.

קשה להוכיח קשר ישיר בין המדדים הכלכליים המעוותים באמריקה לבין הטעויות של הסקרים, אבל מי שהתרגל לחשב את התמונה הכלכלית לפי נתונים מעוותים, סביר שיטעה גם במדדים האלקטורליים.

למה הכוונה: נתוני האבטלה בארצות הברית הם כ-5 אחוזים. זה לא אמיתי. משום שעשרות מיליוני אזרחים כבר מזמן לא נכנסים לסטטיסטיקה, משום שהם לא נחשבים לחלק מכוח העבודה. מי שמתמחה בסילוק ציבורים שלמים מהתמונה הסטטיסטית, יהיה עיוור גם בסקרים הפוליטיים. צריך לציין שבכל זאת היו שני סקרים: IBD / TIPP ולוס אנג'לס טיימס שחזו את נצחונו בימים שלפני הבחירות. דבר נוסף שהתעלמו ממנו: העובדה שאחרי גל החשיפות על תקיפות מיניות טראמפ התאושש מהמכה, היתה צריכה לאותת שהציבור האמריקני לא מוכן להחזיר את המפתחות לממסד הוושינגטוני שהילארי היא הסמל שלו.

הזדמנויות לישראל

כדי לאותת על שינוי במדיניות החוץ, סביר מאוד שאחד האישים הראשונים שטראמפ ירצה להיפגש איתם יהיה ראש הממשלה בנימין נתניהו. מפגש ידידותי עם ראש הממשלה יסמל בצורה הבולטת ביותר את השינוי בבית הלבן. צופים שלידו יעזרו כמה אישים שנחשבים לידידי ישראל מובהקים: ניוט גינגריץ' (מועמד לשר החוץ), רודי ג'וליאני, בעלה היהודי של בתו ג'רארד קושניר – אדם חריף שכל ביותר שהוא יחד עם קליאן קונווי אדריכל הניצחון של טראמפ. גם סגן הנשיא מייק פנס הוא ידיד ישראל מובהק מהאגף השמרני של הרפובליקנים. אם יבצע את הבטחתו להעביר את השגרירות האמריקנית לירושלים זה יהיה מעשה מדיני מהפכני.

ממשלת ישראל יכולה עכשיו להירגע בנושא מהלך חד צדדי כלשהו מצד אובמה במועצת הביטחון. הניצחון של טראמפ הוא מוחץ, והנשיא המכהן אובמה הופך אכן לברווז צולע והוא לא יעז לנקוט בצעד רדיקלי נגד ישראל. יחד עם זאת, פרשנים צופים שבתקופה הראשונה של טראמפ בנשיאות כוחות מרכזיים בעולם ינסו להעמיד אותו במבחן קשה. זו תהיה תקופה של חוסר יציבות. האם זה יהיה במזרח אירופה? באוקיאנוס השקט? קשה לדעת.

לסיום, אי אפשר שלא להזכיר את האקט המזכך שכל מדינה דמוקרטית זוכה לו והוא יום הבחירות. ארצות הברית היום שמה מאחוריה את מערכת הבחירות המלוכלכת והארוכה שליוותה אותה משך קרוב לשנתיים. סימן חיובי ביותר: לא תהיינה תביעות והליכים משפטיים נגד תוצאות הבחירות. ניגוד מוחלט לתחזיות שדיברו על סיוט של שבועות ארוכים עד שיוכרעו הבחירות. ארצות הברית הוכיחה שהיא דמוקרטיה גדולה. הפעם עולה נשיא שמפלגתו שולטת ככל הנראה בשני בתי הקונגרס. המהפך הדמוקרטי בסנאט לא התרחש. הרפובליקנים מקבלים כנראה רוב סביר של 52-48 בתוספת הקול המכריע של סגן הנשיא ולטראמפ יש מנדט לבצע מהלכים מרחיקי לכת במדיניותו הכלכלית, בבחירת השופטים לבית המשפט העליון, ובמדיניות החוץ.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

5 תגובות למאמר

  1. "זה לא אומר שהאידיאולוגיה הניאו שמרנית וכלכלת השוק החופשי התאדתה. אבל היא הובסה. כמו בימים עברו, הימים השחונים של פרידריך האייק, זרמים פוליטיים חברתיים חדשים מחזירים את האידיאולוגיה של השוק החופשי לפינה. אבל הרעיונות לא הובסו. אמריקה רוצה להציב גבולות בינה לבין העולם. לצורך חידוש הצמיחה במונחים ריאליים לכיוון של 3-5 אחוזים, טראמפ בגדול יסיר חסמים ורגולציה בפנים, ויציב רגולציה חדשה כלפי חוץ."

    אוי ואבוי אם זה יתגשם רק לא חזרה לשנות ה70 הארורות .
    באשר להעברת השגרירות איני מאמין שזה יקרה
    יש לזכור טראמפ והילרי קבלו פחות קולות ממועמדים בשנים 2008 ו 2012

  2. אני לא ממש מכיר את התקשורת האמריקנית והאליטות השולטות שם, אבל אם הדברים שם מתנהלים בדומה למה שמתרחש כאן, אני צופה את התרחיש הבא: סירוב של חלק מהדמוקרטים והפרוגרסיבים למיניהם לקבל את ההכרעה הדמוקרטית, ופתיחה של מסע ציד בניסיון למצוא כל מיני עניינים בעברו של טראמפ שיאפשרו לעקוף את תוצאות הבחירות. כאן זה לא מצליח להם בינתיים. מעניין מאד מה יקרה שם.

  3. ההפתעה בבחירות הייתה רק עבור מי שהאמין לנתוני השדשוג המפוברק של אובמה. מה לעשות, מובטל נשאר מובטל, גם אם לא סופרים אותו ככזה, מפני שהפסיק לחפש עבודה. כשהעיתונאים מלחכי הפנכה של אובמה קשקשו על הירידה באבטלה, הם רימו רק את עצמם.

  4. אין באמת כל כך הרבה הזדמניות, אל תשכחו שהדמוקרטים יעלו לשלטון עוד מקסימום שמונה שנים אם לא לפני. אנחנו צריכים להיות שקולים מאד עם מה שנעשה, ולזכור תמיד את יום המחרת. אמריקה הליברלית לא נמחקה ולא תמחק, למעשה אני מפחד שהיא תקצין כנגד נשיאותו של טראמפ וזה עלול להשפיע באופן רע מאד על התמיכה הדו מפלגתית בנו שכבר נפגעה קשות בשנים האחרונות ביחס לדמוקרטים.

  5. מי שבאמת פרו ישראלי פועל למען סיום האפרטהייד הישראלי. וזה לא יהיה טראמפ כנראה.