לא תקין: קמפיין מכון התקנים נגד תחרות והורדת יוקר המחיה

מכון התקנים לבש השבוע את החליפה של האיומים והזהיר את הציבור מפני סגירתו, אף שמהלך כזה כלל לא עומד על הפרק. התנהלותו הבעייתית ותרומתו ליוקר המחיה בישראל רק מוכיחים את הצורך ברפורמה

נאבק לשמור על המונופול; מכון התקנים. צילום: Itzuvit CC BY-SA 3.0 , via Wikimedia Commons

בימים האחרונים נחשפו אזרחי ישראל לקמפיין הסברתי נגד מה שהוצג כ"סגירת מכון התקנים". במרכז הקמפיין הוצב האלמנט הוויזואלי הבא: סכין ציד מאיימת, שעליה מושחלות טבעות פלסטיק המשמשות כמשחק ילדים. המסר ברור: ייבוא משחקים, או מוצרים בכלל, ללא פיקוח מכון התקנים, הוא סכנת חיים. "זה מה שיקרה כשלא יהיה מי שישמור על הילדים שלנו", הודגש במודעה, ולכן "אסור לסגור את מכון התקנים".

העניין הוא שאיש לא הציע לסגור את מכון התקנים, והצעה כזו כלל לא עומדת על הפרק. כן כן, מה ששמעתם – לא סוגרים ולא נעליים. אם כן, על מה המהומה? בחוק ההסדרים שצפוי להגיע לקריאה שנייה ושלישית בכנסת בעוד כחודש, כחלק מתקציב המדינה, מופיעה רפורמה נרחבת שאכן תצמצם באופן משמעותי את כוחו של מכון התקנים, ותאפשר ייבוא מהיר וזול יותר של מוצרים רבים לישראל.

מטרת הרפורמה היא הורדת יוקר המחיה, הגברת התחרות והיעילות, וצמצום הריכוזיות במשק באמצעות ביטול יתרון בלתי הוגן שמונופולים רבים במשק זכו לו. את כל הצעדים הללו מנסה חוק ההסדרים להשיג דרך שלוש פעולות: איזון ועדות התקינה, מהלך לפתיחת בדיקות הייצור בפני מעבדות נוספות ואימוץ של תקינה בינלאומית על ידי משרד הכלכלה. ולכך מכון התקנים מתנגד בתוקף.

היד שעל הברז

נזכיר שלמכון התקנים מעמד סטטוטורי על פי חוק התקנים. ניתוח פורום 'קהלת' הראה כי תקציב המכון בשנים 2014-2013 עמד על 337 מיליון ש"ח. הכסף מגיע מתשלום היבואנים על בדיקת המוצרים, אך כידוע במחירו הסופי של המוצר מגולם סך ההוצאות. או במילים אחרות: זהו סוג של מס המוטל על הצרכנים.

המציאות השוררת כיום במכון התקנים היא כזו שלבעלי אינטרס ישנם נציגים הנושאים בתפקידים בכירים בוועדות התקינה, הממונות על אישור ייבוא מוצרים לישראל. הטבלה הבלתי־תאומן הבאה, שכבר הפכה לוויראלית, הופיעה בתוך המסמך של משרד האוצר:

טבלה

אם כן, יו"ר "ועדת החלב" של מכון התקנים הוא בכיר בחברת מוצרי החלב הגדולה בארץ. סגן היו"ר של "ועדת הדגים" הוא בכיר בחברה השולטת בשוק שימורי הטונה. ב"ועדת התה", סגנית היו"ר היא בכירה בחברת התה הגדולה בישראל. בעניין התה תואר בעבר ב'מידה' כיצד ייבוא מקביל של תיונים עוכב ונמנע באמצעות תקנים שקבעו כי התווית המחברת לתיון צריכה להיות מחוברת בהלחמה ולא בסיכה, ותקן נוסף שהגדיר את מספר התיונים שניתן למכור בקופסה.

סיפור נוסף שהתפרסם הוא בסוגיית הקטשופ, כאשר נאסר על חברת 'היינץ' העולמית לקרוא למוצר שלה קטשופ, בשל תקן שקבע את אחוז העגבניות המינימלי. אגב, אולי לא שמתם לב, אבל הביטוי "חלב סויה" שכולנו משתמשים בו אינו מופיע על האריזה ובמקומו נכתב "משקה סויה", כנראה בשל חשש חברות החלב מערעור מעמד חלב הפרה.

מול כל הליקויים והעיוותים הללו, בא חוק ההסדרים הנוכחי ואומר: עד כאן. מעתה ואילך הוועדות יהיו מאוזנות ושקופות, היו"ר והסגן יהיו אנשי מקצוע אובייקטיביים, וכוחו של המגזר העסקי בוועדה לא יעבור את חמישית הקולות. בכך ינוטרל החשש לשיקולים לא מקצועיים בקביעת התקן. סך הכל, נשמע סביר והגיוני בהחלט.

מילת המפתח: ייעול

בנוסף לכך, עד כה ניתן מונופול בדיקות התקינה למעבדות מכון התקנים, המעסיקות כאלף עובדים המאוגדים על ידי ההסתדרות. הסיטואציה הזו יצרה פעמים רבות פעולת תקינה כפולה למרות קיומם של תקנים בינלאומיים, ואף הובילה למחירי בדיקה יקרים יותר בשל קיומו של המונופול. העניין הבעייתי והחמור מכול היה זמני המתנה ארוכים לאישור מוצרים, שהובילו להפסדים כבדים ליבואנים, שגלגלו אותם בתורם לצרכן. צוות בין־משרדי בדק ומצא כי רק קיומו של המונופול על בדיקות המעבדה עולה למשק חצי מיליארד שקל בשנה באופן ישיר, ללא חישוב הנזקים העקיפים הרבים.

כדי לפתור את כל אלו, חוק ההסדרים קובע כי משרד הכלכלה צריך לפעול להתאמת התקינה הישראלית הקיימת לזו הבינלאומית, למנוע ככל האפשר סטייה של התקן הישראלי מהתקן הבינלאומי, וכן כי יש לפתוח את שוק בדיקות המעבדה לתחרות.

משרד האוצר סיכם את הנושא כך:

הכשלים הקיימים במכון התקנים מהווים חסם יבוא משמעותי המונע את הגברת התחרות, בין היתר מצד יבואנים קטנים ובינוניים שנדחקים החוצה מן השוק בשל עלויות בירוקרטיות. עלויות אלה מושתות על הצרכן ותורמות בצורה ישירה ועקיפה ליוקר המחיה במשק. פתיחת שוק בדיקות הטובין לתקן החל עליו, צפויות להביא לחסכון משקי של כחצי מיליארד ש"ח. זאת ללא כימות התועלת הצפויה ליצוא הישראלי, שמושפע אף הוא ממשטר בדיקות היבוא הנהוג בארץ, בשל ההדדיות מול מדינות היעד. פתיחת השוק לתחרות יחד עם איזון הרכב ועדות התקינה, צפוי להביא להגברת הסחר למשק, להפחתת הריכוזיות והגברת התחרות במשק. אלה צפויים להביא לחיסכון משקי של מאות מיליוני ש"ח בשנה.

דו"ח מבקר המדינה האחרון מצא עוד ליקויים רבים בניהול המכון. במילותיו של המבקר: "ממצאי הביקורת מלמדים על תפקוד לקוי של שדרת הניהול ושל שומרי הסף: הוועד הפועל, מנכ"ל המכון הקודם, היועץ המשפטי, המבקר הפנימי, מנהלת הכספים ומנהל אגף משאבי אנוש ומינהל". הכותרת ה"צהובה" ביותר בדו"ח נגעה לבכיר שעבד במכון במשך ארבע שנים, וקיבל שכר מלא תוך מילוי תפקידים שונים במפלגת העבודה. אגב, המנכ"ל שניהל את המכון בתקופה זו משמש כיום כמנכ"ל דואר ישראל.

בדיקה השוואתית של 'פורום קהלת' העלתה כי בגרמניה מספר העובדים במכון התקנים עומד על 400, בשוודיה 160, ובאיטליה 104. במכון התקנים הישראלי ישנם, תחזיקו חזק: 1,079 עובדים. המקום היחיד שבו מספר העובדים במכון התקנים עולה על זה של ישראל היא צרפת, עם 1,280 עובדים, אך המדהים הוא שלמרות זאת היעילות הכלכלית של מכון התקנים הצרפתי גבוהה יותר; הוצאות השכר שם מהוות כ־40% מסך תקציב המכון, לעומת כ-70% אצלנו בישראל. איך זה קורה? 15% מעובדי מכון התקנים הישראלי מועסקים על תקן יקר של מנכ"ל ממשלתי, לעומת 2.3% בשאר משרדי הממשלה.

בחודש שעבר התפרסם כי המכון כבר מתחיל בעבודת ההתייעלות, שתוביל לפיטורם של 10% מעובדי המכון – כ־170 עובדים. מנהל אגף משאבי האנוש ומנהל אגף הבנייה הודיעו על פרישתם (מנהל אגף משאבי האנוש זכה לביקורת בדו"ח מבקר המדינה על כך שלא ניהל את צי הרכב של המכון כראוי. אגף הבנייה של המכון צבר בשנים האחרונות הפסדים בסך 250 מיליון שקלים). החל מספטמבר האחרון עומד בראש המכון מנכ"ל חדש.

בשורה התחתונה, גם אחרי כל השינויים שמכון התקנים צפוי לעבור בעקבות דו"ח המבקר וחוק ההסדרים, למכון יישארו סמכויות רגולטוריות משמעותיות ומעבדותיו ימשיכו לתפקד, תוך תחרות עם מעבדות אחרות. השינויים יובילו לצמצום ולייעול של עבודת המכון, ויקרבו אותו למודל הגרמני, אך בניגוד לטענת הקמפיין אין כוונה לסגור אותו כליל.

ביקורת חריפה בדו"ח מבקר המדינה; השופט שפירא. צילום: יונתן זינדל, פלאש90
ביקורת חריפה בדו"ח מבקר המדינה; השופט שפירא. צילום: יונתן זינדל, פלאש90

תקינה כפולה ומיותרת

בדיון שהתנהל בדף הפייסבוק של המכון נכתב בשם המכון כי "המאבק של המכון אינו למען עצמו אלא למען בטיחות ובריאות אזרחי מדינת ישראל. בראש מעייננו הגנת הסביבה והבטחת קיום, התחדשות ואיכות התקינה". ביחס לפתיחת שוק בדיקות המעבדה נטען כי "מעבדות פרטיות עלולות לחסוך באיכות הבדיקה כדי להרוויח יותר. מעבדות פרטיות שהנן ללא פיקוח יוכלו להציע הצעות מחיר נמוכות, ובתמורה עלולה להינתן בדיקה מהירה ושטחית". בנושא התקינה הבינלאומית נכתב כי "למעלה מ־90 אחוז מהתקנים הישראלים הנם תקנים בינלאומיים מאומצים. מוצרים שמגיעים מחו"ל באישור של מעבדות מוכרות, מאושרים לשיווק בישראל ללא כפל בדיקות".

הדברים הללו עומדים מול דברי מבקר המדינה, שקבע ב־2014 כי "חרף ההצהרות שלפיהן בסוף 2013 מקורם של כ־60% מהתקנים בכלל ושל כ־90% מהתקנים הרשמיים היה בתקנים בינלאומיים, נמצא כי רק כ־30% מכלל התקנים אומצו ככתבם וכלשונם, והיתר אומצו בשינויים ובתוספות הייחודיים לישראל. מבין התקנים הרשמיים המאומצים, רק 5% אומצו ככתבם וכלשונם". תשפטו בעצמכם.

ומה בנוגע לחשש מבדיקות מעבדה פרטיות? מעבר לכך שמדובר בחששות בלתי מבוססים הנשמעים השכם והערב מפי גופים החוששים מפני תחרות, האירוניה היא שבאותו דיון בפייסבוק התלוננה אחת המגיבות על צעצוע לקוי שקנתה, אחר סיפר על איכות מרצפות נמוכה, שלישי תיאר את ההתנהלות הבעייתית מולם כמהנדס, ורביעי התלונן על אופניים שהתפרקו. רק אתמול פורסמה ב"וואלה" כתבה על סלי כדורסל בעייתיים המותקנים בבתי ספר ברחבי הארץ לאחר שעברו את אישור מכון התקנים, ושכבר גרמו למותם של כמה תלמידים. במילים אחרות: צוותים בין־משרדיים וועדות בדקו וקבעו כי מכון התקנים מתפקד באופן לקוי, מבקר המדינה מתריע על כך כבר שנים ארוכות, בעלי עסקים ואנשי מקצוע אינם מרוצים, ואזרחים מתלוננים – ומכון התקנים קובע לבסוף כי הסכנה האמיתית טמונה דווקא במעבדות פרטיות ללא פיקוח. משכנע.

כל אלו עוד לפני שהתחלנו לדבר על שלל הטענות הקשות שמטיחים יבואנים במכון התקנים: הטלת מחירים מופרזים על בדיקות, השחתת מוצרים שלא לצורך, עיכובים מיותרים של סחורות בנמל ועוד ועוד (כדאי לקרוא את הדברים במקור, כאן).

אם כן, הרפורמה במכון התקנים, המופיעה בראשית חוק ההסדרים, מהווה אחד הצעדים החשובים ביותר בחוק ההסדרים כולו. אם היא תעבור היא אכן תגבה מחירים כואבים ממכון התקנים, תמורת התקדמות המשק הישראלי. לקראת החוק, ובעקבות דו"ח המבקר וחילופי ההנהלה, המכון כבר החל בתהליכי התייעלות, כך שנראה שהוא מבין שהחוק הולך לעבור; לכן לא ברור מדוע דווקא עכשיו הוחלט לפצוח בקמפיין ציבורי, במה שנראה כקרב מאסף לפני הקריאה השנייה והשלישית על החוק. מהם הסיכויים שיתבצע מחטף של הרגע האחרון, והרפורמה תוצא מהחוק? אולי במכון התקנים יודעים משהו שאנחנו לא? האם ההסתדרות תחליט פתאום שהיא מצטרפת למאבק? לא ברור. במדינת ישראל כמו במדינת ישראל, הכול עוד פתוח.

ממכון התקנים נמסר בתגובה:

1. אנו סבורים שההצעה הנוכחית לשינוי חוק התקנים בחוק ההסדרים עלולה ליצור מצב שבו המכון ייאלץ להיסגר, ועל כן אין פה כל הטעיה. רוב הכנסותיו של המכון כיום הם מבדיקות הייבוא. בתנאי התחרות המוצעים כיום בהצעת החוק, המכון לא יוכל לשרוד. מכון התקנים הישראלי מתפרנס מהכנסותיו ולא מכספי הציבור, ועל כן הקמפיין ממומן ממקורותיו של המכון ולא ממיסי הציבור.

2. אימוץ תקנים מתבצע כפי המקובל בעולם – תקנים צריכים להתאים למצוי במשק הישראלי, כגון התאמה לבתי התקע בישראל ולא בארה"ב. תקן צריך להיות מותאם לחוק החשמל הישראלי ולתשתית החשמל בישראל. תקן צריך להיות מותאם לשפה העברית. אם כל המצופה מוועדות התקינה היה לחתום אוטומטית על תקן זר, לא היה צורך בוועדות התקינה.

מכון התקנים איננו מוסמך להפוך תקן לתקן מחייב, או שינוי לתקן כמחייב. המכון מכין את התקן או את תיקון התקן; שר הכלכלה מחליט – במקרים מסוימים יחד עם השר האחראי על הנושא, כגון שר הבריאות – האם אם להפוך תקן או תיקון לתקן למחייב.

ישנם תקנים בינלאומיים המשאירים את ההתאמות לכל מדינה ומדינה לשיקול דעתם של גופי התקינה הלאומיים. התאמתם של מזגנים לאקלים הישראלי שונה מהתאמתם של מזגנים למדינות סקנדינביה. הטענה כאילו משנים תקנים כדי למנוע יבוא או להגן על תוצרת הארץ, היא טענה חסרת ביסוס עובדתי שבאה משיקולים זרים.

כולנו מבינים את חשיבות הגלובליזציה, אך כל מדינה צריכה להגן על בטיחות ובריאות תושביה. המחיה חשובה מיוקר המחיה. לבטיחות ולבריאות יש מחיר מסוים, אך הוא זול לאין ערוך מהמחיר שעל המדינה לשלם אם חלילה ייפגעו אזרחיה. פיקוח על מוצרי ייבוא מונע הפיכתה של מדינת ישראל לפח האשפה של תעשייה זרה. אין מדינה החברה ב־OECD הנוהגת אחרת.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

7 תגובות למאמר

    1. אל תהייה כל כך בטוח לגבי המקום הראשון, התחרות קשה…

  1. 1. אין קשר בין ההחלטה של שר האוצר על פתיחת תחומים נוספים של בדיקות למעבדות פרטיות ובמקביל סגירה מיידית של המעבדות של המכון לבין ועדות התקינה שבהם יושבים הייצרנים הישראלים הגדולים וכותבים תקנים שבחלקם עוזרים להם להימנע מתחרות מחול ומהארץ ולהגביל יבוא.
    שני העניינים מובאים פה ביחד רק כדי לנגח את המכון.
    דרך אגב החוקים בישראל שונים ממדינות אחרות הסמכויות של הרשויות שונות ולכן לא ניתן לאמץ תקן של מדינה אחרת בלי להכניס את השינויים המתחייבים המינימליים. אז מוסיפים 10 דפים בהתחלת התקן מה הבעייה ?

    2. מכון התקנים לא גוף עצמאי הוא כפוף לשר האוצר/התעשייה, מי שהכניס לחוק ההסדרים את הרפורמה המבורכת לפתוח את השוק לתחרות הוא גם מי ששולט במכון התקנים ומשתיל מנהלים מטעמו שפועלים לסגור ולייבש את המעבדות.

    3. כדאי מאוד למשק הישראלי לשמר ולסבסד קצת את מוקד הידע שנקרא מכון התקנים גם אם על אש קטנה ולא לפרק ולפזר אותו. זה לא יעלה הרבה ולא צריך למהר להרוס אותו.
    המחיר הכספי הכבד למשק הוא עקיף ונגרם בגלל המונופול שעכשיו יסתיים ולא בגלל העלויות הישירות השוטפות שניתן לייעל ולקצץ ולהתאים לנפח הפעילות שייקטן בעיקבות כניסת המתחרים.

    4. נכון להיום יש החלטה שהולכים לסגור במהירות שם הרבה מחלקות וסניפים של המכון בכל הארץ. לגבי חלק מהפעילויות זה הגיוני לגבי חלק אחר מה החיפזון זה לא הגיוני ולפחות בהתחלה חייבת להתקיים עבור היבואנים והצרכנים האלטרנטיבה הקיימת והמתפקדת של מעבדות "ממלכתית" עם מוניטין ויידע קיימים עד שמספיק חברות ייכנסו לתחום. אחרת נעבור ממונופול ציבורי הסתדרותי למונופול או דואופול פרטי או אפילו למצב שיש מוצרים שאף אחד לא יודע לבדוק אותם.

  2. לסגור מיד את כל המכון הזה ולפטר את כל עדת הפ.ז..ים שלו, די מספיק מצצו לעם ישראל את הכח, עקב מס סמוי ועקיף שהמכון הזה דורש ומקבל, שהוביל לעליית מחירים בכל מוצר בישראל.

    בקשר לשאלה מי המערכת הכי מושחתת בישראל, מערכת הבריאות על שלל שלוכותיה וסניפיה נמצאת במקום הראשון בתחרות הזו.

  3. איזה כיף שאפשר לכתוב במקלדת הכל ואין מי שיעצור אותך …
    חבל רק שאתה לא מבין את מהות חוק התקנים, לשם מה נוצר ומהי מטרתו .

    כמו שגוף גדול כמו צה"ל שומר על ביטחונך , כך גם גוף קטן יותר כמו מכון התקנים שומר על בטיחותך ובריאותך שלך ושל ילדיך . יוקר המחיה בטל כאן והופך לעדיפות משנית , כשפוליטיקאים חושבים רק על הכיסא בכנסת ולא על האזרח אז שמים פס על : פיקוח, תקנים , וחוקים , מתעלמים מתקנות בטיחות, מחכים לאסונות ולאחריהן דו"ח המבקר ו/או וועדות חקירה ולא לומדים מלקחי העבר.

    הרפורמה תצמצם באופן משמעותי את כוחו של מכון התקנים ??
    תאפשר ייבוא מהיר וזול יותר של מוצרים רבים לישראל ???

    נקודת המבט שלך מאוד צרה ומייצגת את היבואנים הקטנים שפרנסתם נמצאת בערך עליון על חשבון בטיחות הלקוח ותתבטא בהצפת מדינתנו בתנורים ומיקרוגלים מתפוצצים בשעת עבודתם, בסירים ומחבטות שיוציאו צבע לתבשיל או לביצה , ובצעצועים חדים ומחשמלים, וכל זה רק חלק קטן מיבוא של מאות אלפי מוצרים שחלקו אף יכנס עם תעודות מזויפות ללא יכולת פיקוח ושליטה של המנגנון הצר שיוקם .

    מדאיג מאוד שכתבה רדודה של כתב שלא ייקח לעולם אחריות למילותיו מובילה לתרבות של חוסר פיקוח ואי לקיחת אחריות על מחדלים וזאת תהיה דרכה של המדינה, ודרכו של כתב שמאמין לפוליטיקאים שלכסף וליוקר המחיה יש ערך עליון על בטיחותו של כל אזרח.

    קמפיין מכון התקנים נגד תחרות והורדת יוקר המחיה ???

    תבין את המהות ולא את האינטרס הצר :
    פגמים ברגולציה, ופגמים בבדיקות ובהשגחה יובילו לאסון הבא, וכן, יש כאן מסע אזהרה ולא מסע הפחדה , לכן הוקם מכון התקנים על פי הסמכויות שמעניק לו חוק התקנים .
    חוק התקנים – התוצאה הישירה היא פיקוח אפקטיבי להגנת כל אזרח במדינה.

    הוצאת החוק לתחרות תגרום ותוביל את המעבדות הפרטיות בעל כורחם לדאוג בראש ובראשונה לרווח הכספי שיבוא על חשבון רמת הבדיקות והפיקוח הנדרשים, וכשמעשית ,יוקר המחיה לא ישתנה. תתעורר , הפרטת האיכות פוגעת בבטיחות .

  4. נא להוסיף לרשימה את מנכל כרומגן המשמש כיו"ר הועדה לקביעת תקנים לשימוש באנרגיה סולרית ודודי שמש..

  5. אין צורך במכון התקנים שמהווה חסם ייבוא ראשי.
    לפני עידן האינטרנט עוד היה אישכהו אפשר לדבר על בטיחות אבל לאחר שכל ילד בגיל 10 יכול להזמין כמעט כל דבר דרך האינטרנט. מכון התקנים גורם נזק אדיר למשק.
    בסופו של דבר המציאות מראה שבשנה שעברה הציבור קנה ב24 מליארד ש"ח. כן.. תחזיקו טוב את הכיסא. 52 מיליון חבילות נכנסו לארץ בלי שהמכון אפילו בדק אחת.
    אלא. וכאן הבעיה האמיתית המדינה לא קיבלה שקל מהרכישות האלה. במילים הכי פשוטות. המדינה איבדה מיסים בגובה מינימום של 4 מליארד ש"ח.
    אז מה צריך מכון אם בתקציב המדינה היו שוכבים כל שנה עוד ארבעה מליארד ש""ח.
    עכשיו תחשבו מה אפשר לעשות ב4 מליארד בנושא רווחה, חינוך, תרבות ובריאות.
    זה סכום עתק למשק הישראלי. זאת גם אחת הסיבות שאין צמיחה בארץ.
    הבעייה שדור שלם כבר לא קונה בארץ וזה יגיע בסוף לחנויות ויצור אבטלה. לא יעזור כלום.
    פשוט טמטום של אינטרסנטים בראשם הההסתדרות החיה בעידן אנכרנוסיטי וכמובן מפלגת העבודה על ראשיה ותפיסותיה הקומיניסטיות שרוצות להפוך אותנו לעוד מדינה כמו וונצואלה.
    פשוט טמטום קולסאלי.
    שורה תחתונה, פשוט לקבל את הבדיקות הבינלאומיות בלי כל בירוקרטיה נוספת ולפתר את 99 אחוז מהעובדים. שיישארו רק כאלה שיכתבו תקנים. 20-30 לכל היותר. וגם זה יותר מדי.