קיסינג'ר: פתרון שתי המדינות בלתי ניתן ליישום

בראיון ל'אטלנטיק' קבע מזכיר המדינה לשעבר הנרי קיסינג'ר כי הסדר "סופי" מול הפלסטינים איננו ריאלי בתקופה הנוכחית, וקרא לנתניהו לכונן במקומו אוטונומיה ביו"ש. הסכם הגרעין, הוא טוען, נעשה בלתי הפיך

מדינות ערב לא יסכימו להכריז על סיום הסכסוך. קיסינג'ר. צילום: Brandon CC BY-NC 2.0 via flickr

כל מי שקרא או שמע פעם את הנרי קיסינג'ר יודע שכשהוא מדבר, כדאי להקשיב. לאחרונה שוחח אתו (שוב) העיתונאי ג'פרי גולדברג על מגוון רב של נושאים מדיניים, ונראה כי כושר הניתוח היוצא מן הכלל של מזכיר המדינה המיתולוגי לא אבד גם בגיל 93. הריאיון הנרחב ב'אטלנטיק' (שאותו מומלץ מאוד לקרוא במקור) עסק, בין היתר, גם בסכסוך הישראלי־פלסטיני. מתברר כי אף שקיסינג'ר תומך בפתרון שתי המדינות, הוא מודה כי במצב הנוכחי באזור הוא בלתי אפשרי ליישום.

"העימות בסוריה וסביבותיה סיבך את הסיכוי לפתרון של שתי מדינות", אומר קיסינג'ר. "כיצד מדינה קטנה נוספת תצליח לשרוד באזור שבו סוריה ועיראק קרסו והן אינן מסוגלות עוד לשלוט בעצמן, שלא לדבר על הגנה על ביטחון גבולותיה? איך הדבר יתאפשר כאשר ירדן תחת לחץ מכל צד ומכל כיוון? ואיך משא ומתן בין קבוצה פלסטינית בודדת וישראל יבטיח שלום כללי?"

אז נכון, חלק מהישראלים עדיין רוצים "שלום עכשיו", אבל קיסינג'ר טוען כי הסדר סופי אינה ריאלי, ואפילו עצם הדיבור על כך הוא בעייתי. "אתה יוצר כל מיני בעיות. אחת מהן היא עצם הגדרתו [של ההסכם] כ'סופי'. אם ינוהל עם ישראל משא ומתן על הסכם 'סופי' כביכול – וילחצו על נתניהו לקבל אותו – ההיגיון הפשוט שואל: איזו מדינה ערבית תוכל להגן עליו? האם מלך סעודיה ישמח למעמד שבו הוא יוכל לומר 'ויתרנו על השטח הערבי הזה לנצח'? מאיזו גזרה ערבית אתה שומע בכלל דרישה להסכם כולל?"

בתשובה לשאלת גולדברג האם פתרון שתי המדינות עדיין רלוונטי, מנתח קיסינג'ר את הנושא ומסביר מדוע מדובר בפתרון חסר היתכנות. "הקמת מדינה פלסטינית מצויה בליבת מה שקרוי פתרון שתי המדינות. ייעודה הוא לשים קץ לאיום הקבוע במלחמת גרילה בחלקים של פלסטין הכבושה על ידי ישראל. היא מניחה תוצאה 'סופית' במשא ומתן בין מנהיגי ישראל והפלסטינים, שתקבל את תמיכת מועצת הביטחון של האו"ם ומדינות המזרח התיכון". קיסינג'ר ציין כי אף שהוא מקבל את הרעיון באופן כללי, "עד עתה הוא נתקל בקשיים שבלתי ניתן להתגבר עליהם. הנושא הזה הוא קשה מטבעו. הגבולות שורטטו באופן עקרוני, אבל הנושאים שנותרו על הפרק – כמו זכות השיבה של פליטים, הזזת חלק מההתנחלויות והמעמד של ירושלים – מצויים בליבת אמונתו של כל צד, ומכאן היעדר הגמישות".

"הבעיה האסטרטגית ארוכת הטווח של ישראל", מוסיף קיסינג'ר, "היא שכל המדינות סביבה יתפתחו טכנולוגית במוקדם או במאוחר, עד כדי איום על הישרדותה. לכן הישראלים נושאים ונותנים באופן כה קשוח, כדי להוכיח לעצמם שהם לקחו בחשבון את כל החששות שלהם. הצד הערבי אמביוולנטי בנוגע למושג הסכם 'סופי'. אחרי הסכם שלום סופי, אין ספק שערבים רדיקליים יאשימו את החותמים הערבים בבגידה במטרה של הגנה על השטחים הערביים. זוהי החולשה האינהרנטית של הסכם בחסות כוחות חיצוניים".

אז מהי ההצעה של קיסינג'ר, או בעברית מדוברת: מה הפתרון שלך? לדברי מזכיר המדינה לשעבר, יש לשמור בינתיים על הסטטוס־קוו אך באופן שיקל ככל האפשר על חייהם של הפלסטינים. "נתניהו יפעל בחכמה אם ייסד באופן חד־צדדי ממשלה פלסטינית בגדה המערבית, ויכסה אותה בסממנים של ריבונות באופן מקסימלי. כך הישראלים יוכלו להפוך את הנוכחות שלהם לפולשנית פחות. אבל סוגיות כמו ירושלים ושיבה סמלית של פליטים צריכות להיות חלק ממשא ומתן אחר".

קיסינג'ר אמר לגולדברג כי הוא "מצפה מאובמה שיציג תכנית כוללת לפני שיעזוב את הבית הלבן", ובתשובה לשאלתו של גולדברג הוא מודה שהסיכוי שישראל תקבל אותה די נמוך. אבל בינתיים הוא מעלה הצעה משלו: "האם ייתכן שסעודיה, מדינות המפרץ, מצרים, ירדן וישראל, שעכשיו משתפות פעולה נגד דאעש, ירחיבו את שיתוף הפעולה למטרות חדשות? האם הם יכולים להגיע להסכם כדי לשפר את תנאי חייהם של הפלסטינים באופן המרבי האפשרי, אולי כולל מעין־ריבונות שתבוא מיוזמתם? זה לא יהיה הסכם סופי, אבל הוא יסלק את המכשולים בפני אפשרויות שונות לשיפור חייהם של הפלסטינים. כלומר, אוטונומיה דה־פקטו ללא מבנה־על חוקי. אני לא חושב שזה בלתי אפשרי שהם ישוכנעו לעשות זאת. התקופה הנוכחית נראית מבשרת טובות עבור יוזמה כזו. תראה את הסכם הפרדת הכוחות שנחתם בסוריה ב־1974, שעדיין מחזיק מעמד. הם ממשיכים להשקיף על הקווים הללו, ולעולם לא חוצים את הגבול".

מתנגד לביטול הסכם הגרעין

במהלך הבחירות המקדימות לנשיאות ארה"ב התווכחו המועמדים הרפובליקנים בשאלת עתידו של הסכם הגרעין אם וכאשר ייכנסו לבית הלבן. הסנטור טד קרוז ואחרים קראו לגרוס את ההסכם. טראמפ, לעומתם, חבט אמנם שוב ושוב ב"הסכם הגרוע ביותר מעולם" ובצמד קרי־אובמה, אבל אמר שלא יבטל את ההסכם אלא ידאג לאכוף אותו באופן הקשוח ביותר.

באפריל 2015 כתב קיסינג'ר, איש המפלגה הרפובליקנית, יחד עם ג'ורג' שולץ, מזכיר המדינה בתקופת רייגן, מאמר חריף ב'וול סטריט ג'ורנל' נגד הסכם הגרעין ותוצאותיו האפשריות. אבל קיסינג'ר איננו סנטימנטלי, והוא מקפיד לבחון את המציאות באופן ריאליסטי ומחושב. היום הוא מגבה את עמדתו של טראמפ. "האם היית גורס את ההסכם עם איראן?" שאל גולדברג, וקיסינג'ר השיב: "לא".

"לטוב ולרע, זהו המבנה האחד שקיים עכשיו, ושסביבו כולם עורכים התאמות על פי הדרוש", הסביר קיסינג'ר את עמדתו, והוסיף: "מה גריסת ההסכם תשיג? הוויתור המשמעותי ביותר שלנו – הסרת הסנקציות – נעשה כבר. נטישת ההסכם בשלב הזה תשחרר את איראן מהגבלות יותר משהיא תשחרר את ארה"ב. אבל ההסכם יצר עולם של שני כוחות במזרח התיכון. איזון בין הכוחות הללו יהיה קשה מטבעו, במיוחד כשנראה שארה"ב מתכננת לסגת מהאזור".

לדבריו, אובמה העמיד את ארה"ב במצב שבו לא תהיה לה ברירה אלא "להגיע להסכמות כלשהן עם איראן". זה לא אומר כמובן שנגמרו אפשרויות הפעולה. "לפני שנוכל לעשות את זה", אומר קיסינג'ר, "יהיה עלינו לעמוד בפני אתגר דומה לזה שהציבה לנו ברית המועצות ב־1945: עלינו להגביל את איראן לגבולותיה". בכך הוא מתכוון לזרועות הרבים ששלחו האייתוללות לתימן, לסוריה, ללבנון ולעיראק. "עלינו לעורר תמריץ עבורה לפעול כמדינה יותר מאשר כמשרתת מטרה. איננו יכולים להישאר אדישים לוואקום, שיצר אפשרויות רבות עבור האיראנים. חייב להיות שלב של הכלת איראן, ובאותו זמן דיכוי הח'ליפות של הסונים. אם איראן תפנים ותקבל את תפקידה כמדינה ולא כמשרתת מטרה, אז שיתוף הפעולה יהיה אפשרי, ובאותה נקודה הוא יהיה יציב ומתמשך. את רוסיה צריך למשוך לתוך הדיפלומטיה הזו".

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

11 תגובות למאמר

  1. הבעיה עם כל הסכם זה שהוא יהיה סופי מבחינת ישראל אבל זמני מבחינת הערבים, בנוסף על החיסרון הבסיסי שלו, שבהסכם זה צד אחד אמור לתת נכסים אסטרטגיים ולאומיים ממשיים, ולצד השני אין מה לתת חוץ מערימת ניירות. קיסינג'ר הוא המדינאי היחיד עד עתה שהתייחס לאספקט העבר-ירדני של הבעיה ה"פלסטינית". ירדן תיפול בכל מקרה, בין אם לפני שניסוג מהגדה ובין אחרי כן, ומאד מאד עדיף לנו, בלשון המעטה, שזה יקרה לפני שניסוג משם. במילים אחרות – השטח הזה יהיה בריבונות ישראלית עד קץ הימים. לנפילה של המשטר ההאשמי יהיו שתי תוצאות: א. היא תוציא מכלל חשבון כל נסיגה ישראלית מקו הירדן, מסיבות ביטחוניות ברורות מאד. ב. היא תפוצץ ממילא את הבועה של העם הפלסטיני הפיקטיבי. ואז תהיה רלבנטיות רבה לקביעה ששטח זה הובטח למדינה היהודית בכל מקרה. ובא לציון גואל.

    1. מה עם כמה מליוני פלסטינים חסרי אזרחות?

    2. כמו ערביי מזרח ירושלים…
      טוב נעשה עם נעודד ונתמרץ אותם להצטרף לגל המהגרים ששוטף את אירופה..רבים מהם יקפצו על ההזדמנות

  2. דברים מעניינים של קיסינג'ר.

    אולם לפי דברי המלך חוסיין לשר החוץ משה דיין בפגישה בלונדון בשנת 77' (מתוך ספרו של דיין, "הלנצח תאכל חרב"), האמריקאים, בתקופתו של קיסינג'ר כמזכיר המדינה, היו אחראים לכך שמדינות ערב (מלבד ירדן באותה תקופה) הכירו באש"פ כנציג הפלשתינאים – ועמדתו של אש"פ לגבי ארץ ישראל ידועה.

  3. עלינו לעשות באומץ ובנחישות, כל מה שניתן לעשות בכדי להפחית את מספר הערבים בארץ: א. לתת תמריצים קוסמים, כגון דירה, למי שיעזוב עם משפחתו את הארץ. (לכל יעד שיבחר). ב. לא לתת קצבאות ביטוח לאומי, למי שלא יישבע שבועת אמונים לישראל. ג. כל מחבל, מפגע וטרוריסט, תגורש משפחתו הגרעינית ( אחים, הורים, ילדים, דודים, בני דודים וכו׳). ד. לתת עדיפות בכל תחום בארץ, הן בקבלה לעבודה, הן בבקשה לקצבאות ביטוח לאומי, והן בהרשמה לאוניברסיטאות למי שמשרת בצבא ומשלם מיסים. וכו׳.
    לאחרונה חדרו הערבים לערים בישראל ולאט לאט הם משתלטים על המדינה. ידוע לכולנו שהם שונאים אותנו וברגע של הזדמנות, הם ישמחו לחסלנו. לכן עלינו להיות עירניים ולשמור על האינטרסים שלנו.

  4. פטריוט אמריקני, יהודי שאינו אוהד ישראל וקרוב לודאי שר החוץ הטוב ביותר של ארה"ב במאה העשרים. אין ספק שכשהוא מדבר יש להקשיב היטב.

  5. קיסיגר יצא מהנפטלין גרם לנו נזקים בילתי הפיכם ומה עכשיו שישמור את עצותיו לעצמו לא זקוקים להם

  6. גם כשהוא צודק בניתוח שלו, אסור לשכוח ולו לרגע, את מה שהאיש הארור הזה עולל לנו.
    האדריכל של הונאת יום כיפור. שעודד את סאדאת ליזום את המלחמה מצד אחד ומצד שני הטיל מוראו על גולדה עד כדי כך שפחדה לגייס מילואים גם כשידעה שהמלחמה תפרוץ.
    שהוקלט אומר "…גם אם יכניסו את היהודים לתאי הגזים בבריה"מ, זו לא בעיה של אמריקה."

    1. לרואי – אתה לא שחכת, אך המגיבים לעיל כן. הכותב, גם כן שכח. איש ארור (קיסינג'ר, לא הכותב), קרוב לגייס חמישי עבור עם ישראל, אינו רחוק לדעתי מסורוס הצורר.

      לכן, כשהוא מדבר, צריך לשמוע היטב ולחשוב איך לעשות את ההיפך ואיך להמנע מפגעי עמדתו האנטי ישראלית.

  7. יש כלל ברזל במזרח התיכון — תקשיב טוב לעמדת הממשל האמריקאי ותעשה בדיוק ההיפך.
    במיוחד כאשר מדובר בדבריו של יהודי אמריקאי כמו קיסינג'ר.