הקשיבו להורים, גם להם יש מה לומר על חינוך

לצד אנשי אקדמיה ומשרד החינוך, גם נציגי ההורים והציבור צריכים לשבת בוועדות שמעצבות את לימודי האזרחות. תאמרו פוליטיזציה? היא כבר שם ובגדול, אז לפחות שתהיה הוגנת

המורים פועלים מכוח ההורים, השולחים את ילדיהם לבית הספר. אילוסטרציה. צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

בחודשים האחרונים הגישו מורים ואנשי אקדמיה המשתייכים לאגף הליברלי הרדיקלי של מערכת החינוך, שלוש עתירות לבג"ץ בנוגע להוראת מקצוע האזרחות: שתיים מהן עסקו בחומרי הלימוד החדשים שמפיץ משרד החינוך: "מחוון המושגים", וספר הלימוד החדש. העותרים מצביעים על טעויות כביכול ועל מגמות שאינן ברוח האג'נדה הפרוגרסיבית. עתירות אלה תפסו את מרב תשומת הלב הציבורית, אך דווקא העתירה השלישית, שבה נתמקד להלן, מאפשרת לנו להפנות זרקור לאחד מכשלי היסוד של המערכת: היעדר מוחלט של נציגי ההורים והציבור בעיצוב התכנים בכלל תחומי הלימוד, ובמקצוע האזרחות בפרט.

העותרים מתייחסים לדרך המינוי של ועדות המקצוע, וזו של מקצוע האזרחות בפרט. ועדת מקצוע היא ועדה המייעצת למשרד החינוך בנוגע לתוכן הנלמד במקצועות השונים. לכל מקצוע ועדת מקצוע משלה, המורכבת מאנשי אקדמיה, אנשי משרד החינוך ומורים פעילים.

העתירה שהוגשה לבג"ץ מערערת על הנוהג של מינוי המורים על ידי אנשי משרד החינוך באופן של "הנחתה מלמעלה", ללא אפשרות למורים להציע את מועמדותם. הדיון בעתירה זו נקבע לפברואר 2017, ובינתיים בוחן משרד החינוך את עמדתו בסוגיה.

הבחינה מחדש של הרכב ועדות המקצוע מהווה הזדמנות לדון במי שקולם נעדר לחלוטין מוועדות אלו, כמו גם מגופים אחרים של משרד החינוך: נציגי ההורים והציבור. זהו חלל בולט ומהותי, בוודאי כאשר אנו זוכרים שהמורים – כמו גם מערכת החינוך כולה –  פועלים מכוח ההורים ובשליחותם, ומשכך חייבים הם בהיוועצות עם שולחיהם. אנשי האקדמיה היושבים בוועדות המקצוע הם נציגי האקדמיה, המבקשים להטמיע בתלמידים ידע, מיומנויות וערכים הנחשבים לחיוניים במוסדות האקדמיים. הם אינם נציגי ההורים. במקביל, אנשי משרד החינוך נבחרים לתפקידם כאנשי פדגוגיה, והם מחויבים לעמדות משרד החינוך. הם וגם המורים רכשו את השכלתם באקדמיה, ולפיכך מושפעים, מי פחות ומי יותר, מהידע ומהערכים הרווחים באקדמיה, גם אם אלו אינם הערכים הרווחים בקרב ההורים. להורים, אם כן, אין ייצוג בוועדות המקצוע.

למה הדבר דומה? לוועדה למינוי שופטים המורכבת רק משופטים ומנציגי לשכת עורכי הדין. בשני המקרים, היעדרות נציגי הציבור היא בלתי קבילה לחלוטין מבחינה דמוקרטית, מכיוון שחלק מהחלטותיהן של ועדות אלו קשור לשיקולים ערכיים ולשיקולים הנוגעים ליחסי כוחות חברתיים רגישים, ולא רק לשיקולים מקצועיים או פדגוגיים. שיקולים אלו צריכים להיות מיוצגים על ידי נציגי הורים או נציגי ציבור.

לא בדיוק מקצוע אקדמי

בייחוד בהוראת האזרחות ישנה חשיבות מיוחדת לנציגי הורים ונציגי ציבור, מסיבה שכרגיל אין נותנים עליה את הדעת: מקצוע האזרחות איננו תחום דעת אקדמי. אין באוניברסיטאות תואר ראשון באזרחות. זהו מקצוע שנוצר כדי להקנות לתלמיד ידע, מיומנויות וערכים שיאפשרו לו להיות אזרח במדינת ישראל. אך מה הם הידע, המיומנויות והערכים הנדרשים? התשובה תלויה בשאלה ערכית בסיסית יותר: מהו אזרח טוב? הווי אומר, כל קיומה של הוראת האזרחות נובע ממטרה ערכית. אם כך, במיוחד בהוראת האזרחות ישנה חשיבות לייצוג הציבור וההורים בקבלת החלטות.

ניתן לטעון ששילוב הורים ונציגי ציבור בוועדות מקצוע ובוועדות אחרות של משרד החינוך עלול לעודד פוליטיזציה של ועדות אלו. ייתכן, אך הפוליטיזציה הייתה בעבר, קיימת היום ומעצם טבעה תתקיים גם בעתיד. ההבדל היחיד הוא שבעבר היא הוסוותה והתהדרה לעתים בכסות 'אקדמית' ו'פדגוגית', ולא הייתה גלויה לציבור. שילוב הורים ונציגי ציבור עשוי לאזן את הפוליטיזציה הקיימת כבר, על ידי הרחבת מגוון הדעות בוועדות במשרד החינוך, והבחנה בין הבעת עמדה אקדמית או פדגוגית של שאר חברי הוועדה ובין עמדתם הערכית האישית.

הפוליטיקה כשלעצמה – אותה פעילות אנושית העוסקת בכוחות הפועלים בחברה או במדינה, בשימוש שנעשה בהם ובחלוקתם – היא תופעה הכרחית וחיובית במדינה דמוקרטית. להורים שונים ולציבורים שונים דעות שונות לגבי מהי אזרחות טובה, וכיצד צריכים לתעדף את המשאבים הקיימים לקידומה של אזרחות טובה. מומחים בתחומי ידע (אנשי אקדמיה) ובתחומי פדגוגיה (מורים ואנשי משרד החינוך) יכולים לייעץ ולספק מידע שיסייע בתעדוף זה, אך ההחלטות צריכות להתקבל על ידי נציגי ציבור ונציגי הורים, ובוודאי לא רק על ידי מומחים. תובנה זו היא גם הבסיס לדמוקרטיה, שהרי מסירת הסמכות לקבלת החלטות לידי מומחים משמעה ביטול עקרונות ריבונות העם, שלטון העם והכרעת הרוב.

שיתופם של נציגי הורים בוועדות מקצוע ובצומתי החלטות נוספים במשרד החינוך מחויב אפוא, הן כחלק מאחריותם של ההורים לחינוך ילדיהם והן מעקרונות הדמוקרטיה. יש לקוות שתימצא הדרך לשילוב ראוי של נציגי הורים וציבור במקומות אלו.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

3 תגובות למאמר

  1. גם בוועדה לימנוי מנהלי בית ספר אין בכלל נציגי הורים
    יש נציגי משרד החינוך
    יש נציגי רשות מקומית
    ויש נציגי הסתדרות המורים

    אין בכלל נציגי הורים!!!

  2. ההורים הם לא שולחי המורים. המורים הם לא שליחי ההורים. מה הקשר בין מחט לתחת? תלך להתייעץ עם אינסטלטור בקשר לסתימה בשן? להורים אין שום קשר לאף מקצוע לימוד.

  3. רק אזרחות זו הבעיה של הורים??

    בכלל , כל החינוך הנשלט על ידי פוליטורוקים למינהם: לא סופרים את ההורים ,העדפות של הילדים, ואיבוד ערכי רב של ארגזי הכלים, ותשתיות האנושיות העתידיות של מדינת ישראל.