מה את חייבת לשאול את עצמך לפני שאת נכנסת לטנק

כל מי שחווה על בשרו את המאמץ הפיזי, הצפיפות המיוזעת והריחות האינטימיים בתוך הטנק יודע: חיל השריון איננו מקום לניסויים חברתיים

לא מקום לנשים (אילוסטרציה). צילום: צילום מסך, אולפני סוני

תקראו לי שוביניסט, תקראו לי מיזוגן, אבל אם לשפוט על פי מה שאני שומע בתקשורת בימים האחרונים, הדאגה שלי לשלומן של נשים גדולה הרבה יותר מזו של היוהל"ן, מיכל רוזין ומרב מיכאלי גם יחד. שילוב נשים וגברים בטנק הוא רעיון גרוע. מאוד. וכשריונר, אני באמת לא מבין איך אפשר לחשוב אחרת.

אני מעריץ את אשתי. מה שהיא עברה לפני כשבועיים בחדר הלידה, אני לא הייתי יכול לעבור גם לא על קוקטייל של קוקאין ודיאזפאם. גדלתי עם אמא, שתי אחיות גדולות ועצמאיות, ובבית יש לי שתי בנות מקסימות. אני לא מעוניין שאף אחת מהן תיאלץ לחוות מבצע צבאי בתוך קופסת פלדה צפופה עם עוד שלושה גברים, אפילו המקסימים והמתחשבים ביותר. מדוע? כי אני אוהב אותן ודואג לשלומן ולבריאותן.

צוות טנק צריך להיות מורכב אך ורק מגברים, ויש לי נימוקים טובים לטענה הזו. ייתכן שנשים שיתגייסו לשריון יבצעו את כל התפקידים נאמנה, אך המציאות מלמדת שהסיכוי שזה ייגמר רע גבוה מאוד. כדאי שנשים יכירו מבפנים את העולם הזה שאליו היוהל"ן וזהבה גלאון מנסות לדחוף אותן, שישאלו את עצמן 'באיזה מחיר', ושיפנימו את ההשלכות של הבחירה הזו על סביבתן ועל המערכת כולה. הנה שלוש שאלות בסיסיות לדוגמה, שחובה לשאול בהקשר הזה.

היית רוצה לעשות צרכים בפני שלושה גברים?

טנק, למי שלא יודע, הוא מקום צפוף ודחוק. בתא המרכזי (צריח) יושבים שלושה אנשי צוות – מפקד, טען ותותחן. בתּובָּה, הבסיס המרובע הגדול שתחת הצריח, יושב מעט במנותק הנהג. כאשר טנק יוצא למבצע או למארב, לעתים צוות הטנק לא יוצא ממנו במהלך 24, 36 ואפילו 72 שעות. ארבעה לוחמים באדרנלין גבוה עם טסטוסטרון בשמיים מתבשלים במיץ של עצמם, לפעמים בלי מזגן ובוודאי בלי מקלחת.

את המזון מביאים מראש. אם הרס"פ רציני, יש גם צידנית נורמלית עם קרח לקירור אוכל ושתייה. ומה בנוגע לצרכים? הו, טוב ששאלתם. שתן מטיל כל לוחם בתאו בדרך כלל, בשקית ייעודית שמקבלים במארז מיוחד לפני המבצע או בבקבוקי 'נסטי'. למה דווקא 'נסטי'? חשבו על פיית הבקבוק ומשם תפעילו את הדמיון. ומה לגבי צרכים "כבדים"? לשם כך עובר החייל למסדרון האחורי בתובת הטנק, לוקח קסדה, מצפה אותה בשקית (ייעודית או שקית סופר רגילה) ומתיישב.

אפשר להגדיר את הסיטואציה הזו בכל מיני דרכים, עדינות יותר או פחות. נסכם רק שזו חוויה מסריחה. גם תשע שנים אחרי סיום השירות, עדיין צרובה באפי אותה התנסות במהלך מבצע בעזה, כאשר אחד החברים נתקף שלשול. ומי שמדמיין מסדרון אחורי כתא נפרד ואטום שלא רואים או שומעים מה שמתרחש בו, טועה טעות חמורה. בקיצור, תענוג אמתי.

האם הייתן רוצות לעבור חוויה כזו על בסיס קבוע, גם אם אתן עומדות בכל הדרישות הפיזיות? ואם אתן רוצות בכל זאת, האם ראשי הצבא מוכנים להתחשב בחברי הצוות האחרים ולשאול אותם אם הם מעוניינים בכך? ומה יקרה אם במהלך המבצע תיאלץ לוחמת בזמן מחזור לשהות שלושה ימים בקופסה הזו? את השאלות הללו צריך לשאול כל מי שתומך בשילוב נשים וגברים בטנק.

צפוץ פה (אילוסטרציה); מפקד ותותחן בטנק אברמס אמריקני. צילום: Specialist Thornberry (U.S. Army), uploaded by Signaleer ,via Wikimedia Commons
צפוץ פה (אילוסטרציה); מפקד ותותחן בטנק אברמס אמריקני. צילום: Specialist Thornberry (U.S. Army), uploaded by Signaleer ,via Wikimedia Commons

היית רוצה שגברים יתחככו בך על בסיס יומי?

התנועה הפמיניסטית מתגאה בהישגיה בתחום ההטרדות והתקיפות המיניות. בימינו הערה סקסיסטית היא עילה לתביעה, שלא לדבר על מגע בעל אופי מיני. מבלי להיכנס לוויכוח על טיב המגמה הזו, דחיפת חיילות לשירות בטנק עם גברים היא ללא ספק צעד ענק לאחור בהקשר הזה.

על אופיו הדביק, היצרי והמחוספס של שירות צבאי קרבי כבר כתבו רבות. אוסיף כאן דוגמה אחת מחיי הטנקיסט, שתדגים את הבעייתיות: תרגולת נהג פצוע.

בתרגולת הזו, ואני מקווה שאני לא עובר כאן עבירת ביטחון שדה, נדרש טען הטנק לחלץ את הנהג הפצוע מהתובה לתוך הצריח, והתותחן עובר לתא הנהג כדי שניתן יהיה להמשיך בלחימה. לפני כן צריך הטען לדומם את המנוע באמצעות ידית מסוימת, ולבלום את הטנק. כדי לעשות זאת, עליו להוריד את מושב הנהג לאחור ולזחול על הנהג כדי ללחוץ בידיו על הבלמים שנמצאים בתחתית קדמת התא. שוב: הטען גוהר מעל הנהג במלוא משקל גופו, כאשר ראשו של הטען מופנה קדימה וראשו של הנהג מופנה לאחור. עבור מי שעדיין מתקשה לדמיין את הסיטואציה, נאמר בפשטות שמדובר בקרבה פיזית מקסימלית שגם גברים חשים בה מבוכה ואי־נעימות.

כיצד תחוש אותה נהגת או טענת, לא במהלך קרב אלא באחת מעשרות או מאות תרגולות האימונים שמבצעים שריונרים במהלך שירותם? מה יקרה אם בן הזוג לתרגולת הוא חייל דתי? האם אין כאן פתח לבדיחות מיניות, מבזות ופוגעניות?

וזוהי רק תרגולת אחת. אצטט תגובה מדויקת שקיבלתי על פוסט בפייסבוק: "כל ההתנהלות בטנק נעשית תוך מגע פיזי נרחב. כשמפקד צריך לבדוק מקלע מקביל הוא ממש נמרח על הטען. כשהטען צריך לבדוק מכלול מאחורי המפקד, והמפקד עומד, הוא שולח לו ידיים בין הרגליים. וכן עוד תרגולות אחרות שמצריכות מגע פיזי שלא נגמר בנגיעה קלה. לא רואה מצב איך גברים ונשים עושים זאת באופן ראוי ללא בעיות".

אפשר לטעון שהכול מתחיל בחינוך, ושיש לחנך גברים ונשים שלא כל מגע הוא בעל אופי מיני. זה אולי נכון, אבל עד שהאוטופיה הזו תתממש צריך גם להתחשב במציאות, ולא להתבלבל בין רצוי למצוי.

מה זה מה. צילום: MathKnight and Israel Defense Forces CC BY-SA 2.0, via Wikimedia Commons
מה זה מה. צילום: MathKnight and Israel Defense Forces CC BY-SA 2.0, via Wikimedia Commons

האם את מוכנה לסכן את בריאותך?

בשריון סוחבים משקלים כבדים. לא על הגב ובדרך כלל לא למרחקים ארוכים מדי, אבל אי אפשר לברוח מזה: חוליות זחל, בוגי (לא יעלון, הגלגל של הזחלים), זר הינע, ג'ק ערבי, מקלעי מא"ג ומקלע 0.5 שמשקלו עולה על 30 ק"ג. זה קורה על בסיס יומיומי, בכל טיפול לפני ואחרי תנועה, ובכל טיפול שבועי (טפ"ש). הרוב המכריע של הנשים אינן בנויות לפעילות הזו. ואת זה לא אני אומר: צה"ל אמר את זה, רק לפני כשנה וחצי. לא ברור מה קרה מאז.

מחקר מנומק ומקיף שפורסם ב'מערכות' הוביל למסקנה הזו. במחקר הוסבר מדוע הצבת נשים בתפקידי לחימה בקו המגע מסכנת אותן פיזית יותר מאשר את הגברים. המחקר נערך על ידי סא"ל במיל' פרופ' יורם אפשטיין, לשעבר מפקד היחידה לפיזיולוגיה צבאית בחיל הרפואה, וסא"ל פרופ' יובל חלד, מפקד המכון לחקר רפואת הלוחם (פיזיולוגיה צבאית) בחיל הרפואה, והתבסס על מחקר שהם פרסמו לראשונה בנובמבר 2013 ב־European Journal of Applied Physiology.

השניים קובעים כי אמנם "ניתן לשלב חיילות במערך הלוחם", אך רק "בהתאם למגבלות הפיזיולוגיות שלהן". ומהן אותן מגבלות? ככלל, מסת הגוף של האישה נמוכה יותר משל הגבר, ואילו מסת השומן גבוהה יותר. מסת השריר של הגבר גבוהה יותר, גורם שנובע מהעובדה ששטח חתך העצם של הגבר – ביד ובירך – גבוה יותר מזו של האישה. ומכיוון ש"נמצא מתאם חיובי בין משך הזמן הנדרש לביצוע פעילות אירובית מתונה לבין כמות השומן בגוף, וכן נמצא מתאם בין פעילות המצריכה כוח רב (הרמת משקל) לבין מסה נטולת שומן", נשים "תהיינה אטיות יותר ופחות חזקות מהגברים".

המספרים מדברים בעד עצמם; מתוך המחקר של פרופ' אפשטיין וחלד ב'מערכות'
חיילים עם 40 ק"ג על הגב עדיין מהירים יותר ל-10 ק"מ מחיילות עם 20 ק"ג; מתוך המחקר של פרופ' אפשטיין וחלד ב'מערכות'

נשים גם חשופות יותר לפציעות: כיוון שיש להן מבנה אנטומי שונה באגן ובחגורת הגפיים התחתונה, הן צריכות לצעוד יותר מגברים כדי לעבור מרחק שווה, וההפרש גובר עוד יותר ככל שהמשקל הנישא גדל. כיוון שנשים קטנות יותר מגברים גם הלב שלהן קטן יותר, ומכאן שנפח הפעימה קטן יותר ותפוקת הלב נמוכה מזו של הגבר. "גם כמות ההמוגלובין נמוכה באישה בשיעור של כ־10-15%, ומכאן שגם כמות החמצן הנישאת לרקמות נמוכה בשיעור דומה". מה זה אומר בתכל'ס? ש"שכיחות שברי המאמץ בקרב חיילות גבוה פי 10-2 מאשר בחיילים. כאבי ברכיים שכיחים פי שלושה אצל חיילות, קריעה של רצועה בברך פי 10-2, ותמס שריר – פי 5. הנפל הרפואי המדווח כתוצאה מפציעות של שימוש יתר גבוה בחיילות פי 5-2 מאשר בחיילים".

שוויון: לא בכל מחיר

אפשר להמשיך ולפרט, אך התמונה שמציגים שני החוקרים המכובדים ברורה: גברים חזקים יותר ונפצעים פחות, ואי אפשר להגיע למצב של שוויון בתוצאות מבלי להנמיך את רף הסיבולת הנדרש. משמעותו של מהלך כזה היא כמובן כשירות מבצעית נמוכה יותר.

זהו לא המחקר היחיד שנערך בנושא. מסקנות דומות עולות גם ממחקר נוסף שעליו הרחיב ב'מידה' אל"מ במיל' רז שגיא, וממחקרים נוספים. אלא שאת דוחפי ודוחפות השוויון בכך מחיר כל זה לא מעניין. השיקולים פסקו מלהיות ענייניים, והפכו להיות "ערכיים". בעיני היוהל"ן ודומיה צה"ל הוא קודם כול מכשיר לחינוך החברה ולקידום מעמד האישה, ולא גוף שייעודו לנצח מלחמות. הם שוכחים שחיילים משרתים בצבא עבור האזרחים, והצבא לא אמור לשרת אותם ולהציע שוויון הזדמנויות על חשבון פגיעה ביעילותו. דרכה של היוהל"ן תוביל לכך שכולם יפגעו: גם החיילים, גם החיילות ובעיקר באזרחים ואזרחיות שעליהם הם אמורים להגן.

הפרופסורים חלד ואפשטיין מסיימים יפה את מאמרם: "הניסיון להכשיר חיילות לתפקידי לחימה בקו המגע, שהוא מעבר ליכולותיהן הפיזיולוגית – רק בשם השוויון – עלול להסתיים במספר רב של חיילות פצועות רק כדי לאתר את החיילת האחת שתעמוד בעומס העבודה הנדרש. זהו היגיון שגוי ואף מסוכן בחישוב של עלות־תועלת".

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

65 תגובות למאמר

  1. כל אישה שיכולה לומר 5 פעמים ברציפות, ומבלי להתבלבל
    "אום תותב ציר מנוף ההזנה"
    ואחר כך להסביר מה זה ולבצע תאום ב 0.5
    מוזמנת אלי לטנק

  2. אפשרי . שכל הנשים יהיו בטנק בלי גברים .למה לא☔️. יקימו חטיבת שריון מטנקי שרמן ויאלה ישרתו בגבול שקט היא ירדן . זאת העצמה נשית . נראה ונאחל הצלחה .
    אוי סליחה כואב לי הבטן .
    חייב לרוץ ל..

  3. תודה על הכתיבה המנומקת, השאלה האמיתית היא כמה ממקבלי ההחלטות יקשיבו לטענות האלה, וכמה יתכופפו בפני הדרישות לשלב נשים.

    והדבר בכי עצוב הוא, שכל אלה שפעלו במרץ לשלב נשים בקרבי ופועלים לשלב אותם בשריון אומרים וחושבים שהם פועלים למען ולטובת נשים. כמה נשים קבלו שברי מאמץ, נזקים בריאותיים בלתי הפיכים, וכדומה בזכות הפועל הנמרץ שלהם?

  4. הדוגמה הפשוטה ביותר היא בספורט התחרותי. חוץ מרכיבה על סוסים שבה את עיקר המאמץ משקיע הסוס, אין שום ענף משותף. קצר ולעניין.

    1. טניס זוגות מעורבים זה כמו משחק טניס אבות ובנים.
      אם תהיה תחרות טניס ללא כל התחשבות במינו של הספורטאי (כמו שבריצות קצרות אין התחשבות בצבע עורו של הספורטאי) ושחקנית אישה תגיע לשמינית הגמר, נוכל להגיד שההבדלים הפיזים הם באמת קטנים.

    2. מישהו יקר – לא רק אצלנו צריך חטיבה של נשים,
      צריך לעדכן את האויב שיבנה חטיבה של נשים, ויודיע לנו איפה היא נלחמת כדי שיהיה קרב הוגן.
      כמו באולימפיאדה

  5. אני לא ממש מבין כאן משהו – מדובר בכל מקרה בהתנדבות ולא בחובה, לא? זה לא דרישה לשוויון, זו רק דרישה לחופש בחירה של נשים. מי שלא רוצה לא תגיע לטנק. מי שרוצה תוכל להגיע למסלול, ואם לא תהיה טובה מספיק – לא תסיים. כמו טייס. כמובן ששווה לבצע מיון מקדים כדי שלא לקבל אחוז נפלים גבוה מדי, אבל אני מכיר גברים שהיו בשריון ושלא חסר נשים חזקות לפחות באותה מידה. מבחינת הצבא זה פותח פתח ליותר כח אדם לשריון, ולנשים זה מוריד עוד מגבלה על הרצון החופשי שלהן.

    1. מה שרשום בסוף הכתבה זה למעשה התייחסות לנקודת ההתנדבות מול שיבוץ – שיקולי עלות מול תועלת. בשם פתיחת ההזדמנות לשירות, העלות לצה"ל תהיה גבוהה משמעותית מהרווח. הרי בסופו של דבר חיילות נופלות הרבה יותר משירות קרבי מאשר גברים. ובחיל השריון, שכל חייל צריך להיות מצוות לטנק – אין איך להתחמק מזה, או שקונים עוד טנקים, או שמתמודדים עם צוותים חסרים. מילא התקציב, אבל להשבית צוות שלם כי הנהגת נפצעה? מי ייתן על זה את הדין בלבנון השלישית? בכל מקרה זה לא שווה את התחושה הטובה של החיילות.

  6. גועל נפש של כתבה:

    שיריון זה לא סיירת מטכ"ל – חיילי השיריון אינם בעלי כושר יוצא דופן. הם צעירים בריאים אבל די ממוצעים.
    בנות בממוצע חלשות מגברים ורוב הבנות לא מתאימות לשרת בשיריון.
    ויחד עם זאת יש מיעוט בקרב הבנות שהן חזקות כמו גברים ממוצעים ואפילו יותר.
    לא צריך לשלוח כל בחורה לשיריון אבל ראוי לקיים מבדקים (דוגמת הגיבושים לסיירות) ולאפשר לאותן אלה שמתאימות כן לשרת בשיריון.
    יש הלא 3 חטיבות שיריון סדירות כלומר כ30 פלוגות.
    ראוי שצה"ל יוסיף בשלב הראשון פלוגת בנות אחת.

    ולא צריך לערבב בנים עם בנות באותו טנק.

    1. אני לא הייתי בסיירת מטכ"ל (רק בגבעתי) ואין סיכוי שבחורות יכולות לסיים שירות של לוחמות חי"ר (ואני משער שבשריון מדובר באותו דבר). רוב הגברים לא יכולים לעשות את זה שלוש שנים אז איך נשים יעשו את זה (מי שהיה לוחם יודע שהרבה לוחמים נשארים על תקן לוחם אבל מקבלים תפקיד לא לוחם כמו רס"פ). במסכם צוות סחבתי תיק של 70 קילו על הגב וכשנופלים פצועים מישהו צריך להרים אותם ואת הציוד שלהם. כמה נשים מסוגלות להרים גבר ששוקל מעל 100 קילו עם ציוד וללכת איתו קילומטרים על הכתפיים?

      רוצים שיוויון? שישרתו שלוש שנים חובה ולא שנתיים (קצינת ת"ש שנה שלישית מרוויחה פי 5-6 מלוחם, זה הגיוני? זה שיוויוני?).

      האחוז המזערי של הבחורות שמסוגלות לשרת כלוחומות לא שווה את ההשקעה.

    2. בטוח שאם יחפשו ימצאו כ50 בנות בכושר של גלעד שליט.

    3. נכון שבספורט הישגי הבנות נמוכים מהישגי הבנים.
      אבל אם תיבחן את נבחרת כדורגל הבנות ואת נבחרת כדורסל הבנות ואת מטילות הכידון האצניות השחיניות הג'ודאיות וזורקות הדיסקוס תגלה שאלופות הספורט הישראליות בכושר יותר טוב מהשיריונרים הממוצעים – וראויות לשרת בשיריון.

      ובקשר לשלוש שנות השרות: המון בנות – אותן אלו שרוצות לשרת בתפקידים איכותיים עושות קד"צים בהתנדבות ולמעשה משרתות קרוב ל3 שנים.

      המון בנים – אותם אלו שלא מעוניינים לשרת בתפקידים איכותיים הולכים לתפקידי שבוע שבוע (טבחים לדוגמא) כלומר משרתים שנה וחצי.

      בקשר להשקעה הצה"לית – לא צריך השקעה מיוחדת – למעט מבחני מיון (גיבוש).

    4. שמע לא יכולתי לתאר את הזמן הקצר ביותר שצמד המילים "איזה טיפש" יצאו לי מהפה מהרגע שקראתי את המשפט הראשון שציינת ששריון זה לא סיירת מטכ"ל …

      אתה מדבר כמו אחד שהיה בסיירת מטכ"ל וטייל 3 שנים עם טנקים

  7. ואם מישהי שאלה את עצמה וענתה ׳כן׳? הרי אתה לא באמת רוצה שהיא תשאל את עצמה, אתה רוצה לענות ולהחליט בשבילה.

    מספיק לראות את שאר התגובות כאן. הם פשוט חושבים שנשים הן פחותות מגברים. זו המציאות האמיתית מאחורי ה״בת מלך כבודה פנימה״ שלך.

    1. נשים הן פחותות מגברים מבחינה פיזית. מי שיש לו בעיה עם זה חי בהכחשה.

    2. תיכף תרצה שבספורט מקצועני גברים ונשים ישחקו ביחד, הרי אין הבדלים בינהם, נכון?

  8. האמת לא ברור לי.

    שכנעת אותי ברהיטות מדוע איני רוצה שבנותי יעברו את זה- מה שלא הצלחת להסביר, לאור כל האמור למעלה, למה לעזאזל ארצה שבני יעברו?

    יותר מהאדרת נשים, אני קורא אצלך הקטנה של גברים.

    1. מישהו צריך למלא את התפקיד הזה, ועדיף שהוא יהיה חלק מקבוצה שמבחינה פרקטית (על פי ממצאים מדעיים, כפי שפרטתי) מסוגלת למלא יותר טוב את המשימות. אם אין בנות אז לסגור את הצבא?

    2. אכן מישהו צריך למלא את התפקיד, אז אם כך, בתור אבא (תאורטי) לבנים (פוטנציאלים) שאוהב את הבנים שלו בדיוק כפי שאתה אוהב את הבנות שלך וגם חרד לשלומם ובריאותם, אני לא מבין למה אני צריך לשלוח את הבן הבינוני (פיזית) שלי במקום את הבת המצטיינת של השכן.
      בממוצע כולם טובעים בבריכה של 3 ס"מ.

      בנוגע לסיבה התרבותית (עשיית צרכים מול אחרים, חיכוכים וכו') – מעבר לכך שמדובר במשהו טראומטי גם לגברים (מנסיון, לא של שריונר אמנם) מדוע לא ניתן להפריד בין המינים בצוות?

    3. תוהה יקר, מה שאמרת מתקיים בפועל בארה"ב – שם כל אישה **שעומדת בקריטריונים כמו כל גבר** יכולה לשרת. פה בארץ, החליטו "להתאים" קריטריונים לנשים, קרי, נשים מקבלות הנחות. זה נראה לך הגיוני – צה"ל יוריד כשירות מבצעית רק כדי שנשים ישרתו כלוחמות? אין לי בעיה אמיתית עם הגישה של ארה"ב. אני עדיין חושב שמדובר בבזבוז משאבים אדיר, כי רק אחת ל תתאים, ואחר כך היא תיפצע ותתבע את הצבא (כמו שקרה עד היום). שלא לדבר על איך כל המדינה תרד על הבירכיים ביום שחס וחלילה תחטף חיילת. ועם זאת, אני יודע שהמגדריסטים ילחמו כמו נמרים ולא יעזבו אותנו בשקט, אז יאללה, עדיף לוותר פה בשביל שקט תעשייתי. אבל להוריד את המבצעיות של הצבא זה קו אדום, וכאן אין מקום להתפשר.

  9. האם אני היחיד שחושב שמה שעומד מאחורי זה, אינו הרצון לשוויון אלא רצון להחלשת צה"ל?

    1. עומדים מאחורי זה גופים שמאלניים שבאים רק לשם השוויון, לא אכפת להם משום דבר אחר!!

    2. אתה לא היחיד שחושב כך…אבל זה לא אומר שיש משהו בדבריך…נסה לחשוב עיניינית ולא באופן קונספרטיבי…

    3. סתם אחד שלא מבין למה רוצים להפוך את הנשים לגברים - עמ מי נתחתן אחרי כן? הגיב:

      בס"ד
      אתה לא היחיד שחושב כך.
      זה לא יהיה שיויון אלא חירבון.
      זה פשוט זילזול בנשים ובבנות. ראשית אישה נועה ללדת ולא להרוג.
      גברים הם לוחמים מטבע יצירתם.
      ויש לשאול שאלות אחרות, בשביל מה כל זה,
      גם בתחרויות הספורט יציבו נשים מול גברים .
      כגון מתאבק במשקל כבד מול מתאבקת במשקל כבד.
      על מסלול המירקוצים ירוצו נשים וגברים באותו מיקצה.
      וגם בחדר הלידה יציבו גברים ונשים זו ליז זה למען השיוויון.
      ובבית הגברים יבשלו והנשים ילכו לסלול כבישים וליבש את הביצות ולחרוש בשדות ולעמוד על פיגומי הביניינים הכל למען השיוויון.

      בפלוגה בת עשרים חיילות יקראו לחציין רינה ולחצי השני דינה (שיהיה שיוויון) (חצי חצי)
      וכן הלאה וכן הלאה- ולא צריך תירוצים רפואיים ומחקר המוכיח מה שכל ילד יודע.
      בגלל כמה מתוסבכות.
      שחושבות שהקב"ה טעה כשעשה אותן נשים. [כיפנו אליו בטענות לפני החופה]
      אחרי כן הן יצטרכו לחכות ולחכות ולחכות אם הם יבחרו בעל הדוגל בשיוויון הלא שיוויוני ויתעקש מותר לגברים גם ללדת.
      ובכל הרצינות- מה יקרה בזמן מלחמה? וכי הן יפנו לוועדה לשיוויון האשה אם יפלו בשבי?
      אדרבא שיפנו- זה מאוד נפוץ בארצות ערב. (המהוות את כל אחוזי שטח הלחימה אם תהיה חס וחלילה.

      ואחרי כל זה מה יהיה אם השירות במילואים? הן תבואנה עם הילדים או בלי? מי מהן תשמש ביבי סיטר תורנית בעת פעילות הבט"ש ? פעם מדינת ישראל הייתה ענייה בכוח אדם ושירות בנות מילא שורות ריקות בעל כרחן אבל היום שצה"ל מרשה לעצמו לוותר על צעיר זה או אחר בגלל אי התאמה או כדומה למה צריך לאלץ בנות לשרת ועוד בחיילות קרביים בהן הן צריכות לנהוג כמו גברים?
      מה נאמר עלייהן כשיצליחו להרים את הטנק להחליף גלגל שהתפנצ'ר – אך איזה גבר זו היא הכלה הכבדה שלך?

      פעם נהגו לומר שאצל הקומוניסטים כולם שווים רק שיש ששוים יותר ויש ששוים פחות.

      השיוויון האמיתי הוא כאשר מכבדים את האשה כאשה ואת האיש כאיש.

      אחרת למשה יקראו דוד רק כדי(זה כבר היה – אז למה היפסיקו? )

  10. אפשר להוסיף נימוקים רבים, שרובם קשורים לאווירה ולאחוות הלוחמים:
    1. מתיחות מינית בין לוחמים ולוחמות היא מתכון להתנהגות לא מקצועית. נערים ונערות בני 19 אחרי שבועיים בשטח/בבסיס יעשו המון שטויות – ויהיו יחסי מין. כתוצאה מכך יהיו הרבה הריונות.
    2. חבורת גברים עם אישה אחת יגרום לגברים להתחרות ולהגיע למצב של זכר אלפא וכולי. זה ייצור מתיחות בין הגברים וכמובן ייפגע באחוות הלוחמים.
    3. יהיו בני זוג בתוך הלוחמים. אותם בני זוג ייצרו מצב לא סימטרי של דאגה לבן הזוג בטנק אחר לפני הדאגה ללוחם שאיתך בטנק. חייל ששומע שהטנק של בת זוגו הותקף יתנהג באופן לא מקצועי ויוכל לפגוע בתפקוד של הטנק שלו. גברים ונשים לא יוכלו לשאת את הכאב והחרדה של להילחם עם בן/בת הזוג ואף לאבד אותו/אותה.
    4. המבוכה הבין-מגדרית תגרום לכך שלוחמים אכן לא יוכלו להצטופף כראוי בטנק/נגמ"ש ותלונות שווא (וגם אמת) על הטרדות מיניות ייתרבו אקספוננציאלית. כל שכשוך בלוחמת בתוך הנגמ"ש גם אם הוא היה תמים יהיה נושא לשיחה מביכה ואף גרוע מכך – תלונה על הטרדה. זה יהרוג את האווירה בכלי.
    5. אחוות הלוחמים בנויה על הדיבור הצה"לי הגברי. הומור בעל אופי מיני, התרברבות על קיום יחסים, הקנטות גסות וכולי הם חלק אינטגרלי מהשיח בין הלוחמים שנותן לשירות הקרבי את האופי שלו. לקחת את זה מהלוחמים יהיה כמו לשמוט את הקרקע מתחת לחברויות הרבות שנוצרות במהלך שירות קרבי סדיר ומילואים. אני כמיליאומניק לא הייתי רוצה לחשוב פעמיים לפני כל הערה והלצה בעלת אופי מיני מחשש שלוחמת תיעלב ממנה.
    6. מה שחשוב זו היכולת של צה"ל להילחם. נשים לוחמות עם גברים זה מתכון להחלשת המוטיבציה והאחווה שכל כך חשובה בין לוחמים – מה שיגרום להחלשת כוחו של צה"ל. מי שרוצה להעצים נשים ולהיות פייר ופוליטיקלי קורקט שיחפש מקום אחר לעשות זאת, מקום שלא יפגע ישירות בביטחון המדינה.

  11. הצבא הוא לא שפן ניסיונות בענייני שילוב לוחמות בטנקים ושאר דברים!!!! קודם שיהיו תחרויות ספורט מעורבות של נשים וגברים אז נדבר ,כידוע זה לא יקרה לעולם בגלל ההבנה שיש הבדל פיזי ,אף צבא בעולם לא משלב נשים בלוחמת חי"ר אז מדוע בישראל כן הרי אנו כל הזמן נמצאים במלחמות,לכן אני חושד שמי שדוחף את העניין שלש שילוב נשים ללוחמת חי"ר מעוניין להחליש את צה"ל לנצח במלחמות!!!!!
    ראוי לחקור מי אלה האנשים שדוחפים את צה"ל למגמות כאלה כדי לחשוף את פרצופן כמו שעשו ל"אירגוני זכויות אדם" שלא נקפו אצבע שגירשו את תושבי גוש קטיף הצדיקים,ולא נקפו אצבע על בנייה לא חוקית של בדואים וערבים,אבל על איזה פחון /קראוון ישר הולכים לבג"ץ.. אני חושב שיש מקום גם ליבדוק איפה נמצאים אירגונים שדואגים לסביבה ירוקה האם הם מטפלים באותה חריצות מול הבדואים וערבים?

  12. א. לפני שנה וחצי דובר על מספר קטן של חיילות, שבמקום להיות מדריכות שריון שחיילי שלב המקצועות יגיעו אליהן עם המט"קים שלהם- יעברו בעצמן מקצועות+צמ"פ+סוג של קורס מפקדי טנקים, יפקדו בעצמן על חיילי שלב המקצועות, ויפנו כמה מט"קים לתפקידים מבצעיים. אני מניח שעל כך מדובר גם כיום.

    ב. עם כל ההבדלים הפיזיולוגיים, צריך לזכור שפרט לממוצע יש לנתוני החיילים והחיילות סטיית תקן; ייתכן ו-3% העליונים של הבנות (נניח) חזקות וכשירות יותר מהטוראי השמנמן, חסר המוטיבציה ובעל הקב"א שמגרדת את סף הקבלה של השריון כיום, ומסיים בקושי את ההכשרה.

  13. גם אני הייתי שריונר. בדיוק היום חשבתי על זה שבלבנון היינו עושים צרכים בטנק. אין מצב אשה בטנק. זה טראומה לה ולשאר הצוות.
    צריך לצרף את היוהלן לאיזה שבועיים צמ"פ חורף ברמת הגולן, שתסחוב קצת תחמושת, בוגים, חוליות, ותדפוק עם פטיש חמש בזחל של טנק ב3 בלילה בגשם ובבוץ.

  14. כשיהיו יותר נשים בשלטון, וגם בצד השני של הגבול, אז אולי יהיו פחות מלחמות וצבא. זה יעד יותר קדוש מאשר שילוב נשים בשפיכות דמים חסרת תכלית.

  15. לכל התירוצים הללו יש פתרונות טכניים אולם דבר אחד אינו ניתן לשינוי ואין לו תקנה, והוא ההשפעה של נוכחות אישה בקרבת גבר ביחוד בגילאים הללו.
    בזמן מארב, אימונים עם כלי כבדים ומסוכנים וכלי נשק, טיפולים טכניים וכו׳, וביחוד מלחמה, על הלוחם להיות דרוך במלוא חושיו, נוכחות אישה ואפילו בטנק אחר בגדוד, לא תורמת בלשון המעטה לחייל להיות מרוכז במשימה ומחשבותיו נודדות למחוזות אחרים, הפרעה כזאת מסכנת את ביצוע המשימה ואפילו חיי אדם.

  16. הרעיון של נשים בטנק עלה על ידי אלו שלא רוצים שיהיה צבא לוחם !

    או יותר נכון להגדיר את זה – הן רוצות לבטל את היתרון של צה"ל בקרב.

    אחת התגובות של האלופים שתומכים אומרת "האישה יכולה לשבת בטנק" אני גם יכול לשבת בחללית – זה לא הופך אותי לאסטרונאוט !

    אתה עוד מתאר מצב של טנק מרכבה ! אני כלוחם שוט לשעבר לא מכיר בכלל את המושג של מסדרון אחורי ! יש סל תרמילים ! היינו בנקודה שכול אנשי הצוות רואים מכול זווית !

    הכנסת אישה משמעה הורדת איש צוות בטנק ! שהכול כשורה – סבבה ! אבל בעת תקלה זאת מציאות בלתי אפשרית לחלוטין !

    1. נא להרגיע, מאחר וכמו שאתה יודע לא כל חבריך לפלוגה הגיעו לשריון מרצונם, חלקם חסרו כשורים טכניים מינימליים וחלקם חסרו מוטיבציה…בנות בעלות כושר ומוטיבציה עדיפות לאין ערוך !!!

    2. אי אפשר לשרת בתור לוחם בלי מוטיבציה. אפשר לחרטט שאין לך מוטיבציה, אבל אלו שטויות. מי שלא רוצה להיות לוחם נפלט מהר מאוד. מי שלא דואג לצוות שלו נפלט מהר מאוד.

    3. גם לי יש מוטיבציה ועדין אני לא יכול לשחק כמו מסי – הבדלים פזיולגים לא ניתן לשנות

  17. בקיצור, צה"ל יצטרך להשתנות כדי להכניס חיילות לעוד תפקידים. בדיוק כמו שהוא צריך היה להשתנות כיד לגייס חרדים. ביג דיל.

  18. לכל התירוצים הללו יש פתרונות טכניים אולם דבר אחד אין לו תקנה והוא ההשפעה של נוכחות אישה בקרבת גבר ביחוד בגילאים הללו.
    בזמן מארב, אימונים עם כלי כבדים ומסוכנים וכלי נשק, טיפולים במיכון כבד וביחוד בעת מלחמה, על הלוחם להיות דרוך במלוא חושיו, נוכחות אישה ואפילו בטנק אחר בגדוד, לא תורמת בלשון המעטה לחייל להיות מרוכז במשימה ומחשבותיו נודדות למחוזות אחרים, הפרעה כזאת מסכנת את ביצוע המשימה ואפילו חיי אדם.
    מסיבה זאת אין לנשים מקום כל מערך לוחם כלשהו.

    1. ״אין ספק שלחיילים דתיים ולא דתיים יהיו בעיות עם רמת האינטימיות בצוותים מעורבים אבל זאת בעיה שלהם, לא של החיילות.״
      ולא מעניין אותך שיש להם בעיה?

  19. גם אני שריונר וגם אני לא רציתי לעשות צרכים בפני שלושה גברים, זה לא נעים, אבל עשיתי. במסדרון אחורי יש רמה מסויימת של פרטיות.

    גם אני שריונר וגם אני לא רציתי שגברים יתחככו בי על בסיס יומי, זה לא נעים, אבל עשיתי.
    בגדודים מעורבים לא מתרגלים חילוץ פצועים 1 על 1? זה לא הרבה פחות נורא מחילוץ נהג פצוע.

    גם אני שריונר וגם אני לא רציתי לסכן את בריאותי. אני חצי חירש וברור שלי שרעש פגזים עזר לזה.
    לא כול אחד יכול להיות שיריונר ולא כול אחת. אבל יש כאלה שכן נשים וגברים.

    אין ספק שלחיילים דתיים ולא דתיים יהיו בעיות עם רמת האינטימיות בצוותים מעורבים אבל זאת בעיה שלהם, לא של החיילות.

  20. כטנקיסט הכל נכון אלא שמדובר על שרות בקו בט"ש ולא לחימה. כמו שיש חיילות בגדודי קרקל או איסוף קרבי כך יכולות להיות כצוות נשי בלבד בתעסוקת בט"ש. לא חייב להיות צוות מעורב. בלחימה אני מסכים שאי אפשר לערב צוותים אבל בבט"ש זה אפשרי שיהיה צוות הומוגני בלבד.

  21. יופי של שאלות.
    אף אחד לא מכריח נשים אבל אם במקרה קיימת אישה שכל תשובותיה לשאלות הנל חיוביות אז למה לא?
    את הגברים אף אחד לא שאל לפני שזרקו אותם בטנק ואני בטוחה שיש גברים שזה ממש לא בשבילם.
    השוויון הוא בהזדמנויות ולא בשורות התחתונות. זכות בחירה שווה. גם לטייס היו בזמנו סיבות למה נשים לא יכולות להיות..

  22. כאחד שבילה לא מעט בטנקים…חייב לומר שהמאמר מעניין ורובו הגיוני אך הוא לא לוקח בחשבון אספקט אחד שהוא מאוד משמעותי….חיל השריון אינו התנדבותי ויש אחוז מסוים של חיילים שמשרתים בו כנגד רצונם עם מוטיבציה נמוכה …זוכר לא מעט שריונרים שהוכשרו להיות טנקיסטים אך לא בטוח שהיה ניתן לסמוך עליהם שילחצו על ההדק בטיימינג הנכון (ע״ע השליט הגלעדי) , כנגד חיילים אלו, הצב את החיילות בעלות המוטיבציה, בעלות הכושר והרצון…..ועם היד על הלב , עם מי היית מעדיף לצאת למלחמה ????

    1. לכל בעלי האג'נדה הפמיניסטית וגם ליוהל"ן. אתן רוצות שיוון, אז עד הסוף. לטוב ולרע.
      אתן רוצות שיריון, סבבה. בנוסף לכל מה שנכתב בכתבה ולכל התגובות מדוע הנשים האלו לא מבצעות מילואים בקרבי ת כולל תרגילים (תמיד כמעט מעבירים אותם לפעיחות אחרת) וגם אותן נשים שכן עושות בדיוק כמו הגברים הקרביים מילואים, הם המיעוט שבמיעוט לעומת כמות הנשים שהתחילה וסיימה את המסלול. כמו כן מדוע שלא ימשיכו לעשות מילואים עד גיל 40 , גם עם הם ילדו ו/או שיש להן ילדים, אז מה.
      רציתן שיווין בין המינים, אז עד הסוף.
      ולמה שנשים בקרבי לפחות לא תסתפרנה קצר כמו החובה על הגברים. זה לא משהו שלא יתן לביצוע, וגם לא מפריע להן כלום (אולי הצורה החיצונית שלהן לא תראה במייטבה). ולחילופין. אם מותר לנשים לגדל שער ארון אסוף (קוקו או צמה), למה לגברים אסור, שייוןן בין המינים אמרנו.

      בקיצור עלות מול תועלת.

      הרי השרות הסדיר הוא הכנה למילואים בגדול. ואם כמות הנשים שמתחילות את המסלולים הקרביים ובמיוחד כפי שרוצים בשיריון,שבסופו של התהליך תפגענה פיזית בכל המובנים (מפגיעות מאמץ עד אי יכולת ללדת), וגם האחוז שבסופו של דבר ימשיך לעשות מילואים לאורך זמן עד גיל 40 לפחות הוא יהיה כל כך קטן , לעומת ההשקה האדירה ושינוי סידרי בראשית בשיריון רק כדי לרצות את היוהל"ן וכל הקליקה הפמניסטית.

      אז כלכלית זה ממש לא יעיל. כמו שכתבתי "עלות מול תועלת"

      יש מספיק תפקידים בצבא לנשים, וממש , אבל ממש (ולא שהן לא יכולות, כי ברור שיש נשים שיכולות) לא צריך אותן בשיריון.

  23. יוהל"ן מוזמנת לשבוע אימון בתוך טנק יחד עם צוות אקראי ברמות קב"א שונות כולל הכל. סתם אימון במזג אוויר נאה, לא רמת הגולן בינואר בתוך בוץ. ואם זה קשה כי היא מבוגרת מדי מה זה אומר לגבי שירות מילואים של נשות צוות ?

  24. אני לא אקרא לך בשום שם. אני אומר תודה על דבריך. אסור לפתוח את החיילות הללו לנשים נקודה.

  25. הייתי רוצה לתת לדיון הזה זווית חדשה.

    מאז שסיימתי את הכשרתי המקצועית (באזרחות) עשיתי מגוון רחב של תפקידים "גבריים" שתאורטית היו פתוחים גם לנשים. אלא מאי, בתוך מפגש עם מאות רבות של קולגות בתחום התשתיות והתעשייה (חשמל, אלומיניום, בניין, מדידות בשטח, ייצור וכו') לא ראיתי אף לא בחורה אחת. הנשים תמיד היו במשרד הממוזג או בהדרכה או בתפקידי בקרה קלים וכו'

    לפתע כשזה מגיע לחיים האמתיים אף גברת לא מוכנה לוותר על העדינות, הנוחות והפטפוטים בקפיטריה. למה לתעשייה לא מגיעה המהפכה הפמיניסטית.

    כל הסיפור הזה של חיילות קרביות הוא בלון נפוח (או יותר נכון, יבלת נפוחה) שמצביע שחלקנו מאבדים בורג אחרי בורג.

    1. בהמשך לכל הכתבה והתגובות לעיל , אני מביא ציטוט מתוך מאמר של אל"מ טליה לנקרי בכתב העת "מערכות", כתב העת המרכזי בנושאי צבא וביטחון בישראל מאפריל 2014 (ואני לא חושב שהנתונים השתנו פתאום באופן דרסטי לכיוון הנשים , אלא פשוט יש יותר אג'נדה פמניסטית , שזה בסדר בפני עצמו, אבל למעשה האג'נדה הזו פועלת מבלי לראות את את התוצאות בעתיד ולא מעניין אותה שום דבר, הן לא מבינות שתפסתה מרובה לא תפסתה)
      "הציטוט":
      "שילוב נשים בדרג המסתער עלול לפגוע במטרתו העיקרית של צה"ל – להגן על ישראל. מהנתונים המספריים שהובאו עולה כי גם אילו היה צה"ל פותח את כל תפקידי הלחימה בפני נשים, כולל בדרג המסתער וביחידות המיוחדות, לא היינו עדים לגילויי התנדבות המונית – בוודאי שלא בהיקף שהיה מצדיק את ההשקעה הכספית שכרוכה בכך (למשל בתשתיות).
      על פי נתוני צה"ל, רק 14% מכלל הנשים שמוינו לתפקידי לחימה מסיימות את שירותן בתפקיד לחימה. גם הנתונים בנוגע לשיעורי ההתייצבות של נשים לשירות מילואים מחזקים את הטענה כי צה"ל אינו יכול להתבסס על שירות של הנשים האלה במילואים בכלל ובתפקידי לחימה בפרט. שיעורי ההתייצבות הזעומים של נשים לתפקידי לחימה מפחיתים מאוד את המוטיווציה של צה"ל להשקיע בהכשרתן".

      אל"מ טליה לנקרי, כידוע היא אישה שיש לה הרבה זכויות, וכמובן היא אינה חשודה בשובניזים גמרי , כמו כן היא אחת מאלו שטרחו ודאגו לשלב נשים בלא מעט תפקידים בצבא, כך שהיא בטח לא באה עם דעות קדומות בנושא.

      ובכל אופן מה שברור , שבשורה התחתונה, של עלות מול תועלת , יצא שכר בהפסדו.

      ישנם תפקידים רבים בצבא שהיכולות הנשיות הם הרבה יותר טובות משל הגברים, והיתרון היחסי שלהן הוא לאין שיעור יותר טוב.

      מטרת הצבא שלנו בסופו של תהליך כפי שברור לכולם ולכולן הן ראשי התיבות של צה"ל " צבא הגנה לישראל" ומטרתו היא בשורה התחתונה להגן ולנצח. וכפי שהיום מבינים הרבה יותר טוב בצבא ששילוב כוחות ושיתוף פעולה בין החיילות השונים, כאשר כל חייל נותן את היתרון היחסי שלו וגורם לניצחון, גם מי שמסתער קדימה וגם מי שאוסף את המודיעין בזמן אמת, כך לדעתי צריך לשלב את הנשים. וברגע ששילוב של נשים יגרום לכך שיחידות לא יתפקדו כמו שצריך , מכל מיני סיבות (דתיות, מתח מיני, ירידה ביכולות בגלל שינוי סרגל המאמצים שיתאים לנשים), אל תתפלאו שבמלחמה הבאה, בפעילות הבאה, במבצע הבא, נחזור במקרה הטוב עם הזנב בין ברגלים וללא נפגעים ו/או נעדרים.

    2. שמואל, העבודה בתעשיה אינה חובה. זו בחירה שלך ושל שאר הגברים בתחום, ושל הנשים שבוחרות "להישאר במשרד". אגב, אני מכיר מהנדסת תשתיות מים שכן יוצאת לשטח, ובתי החולים מלאים ברופאות שעובדות במשמרות של יום וחצי, שהן קשות לפחות כמו עבודה בייצור- ואולי קשות כמו תעסוקה מבצעית בבט"ש.

      איך היית מרגיש אם בגיל 18 היית מגויס לפי חוק, אבל מישהו היה מחליט שמסיבה לא רלוונטית תוכל לשרת רק במשרד?

      אם לטנקים דרושים מלש"בים רק מעל גובה 160, ללא עודף משקל קל ומסת שרירים מעל שערך מסוים (נניח)- זה צריך לחול על שני המינים. אחרת חלילה מ"פ יקבל לפלוגה שלו מחזור שלם של לוחמים שהם אמנם גברים- אבל לא יכולים לדפוק פיני זחל, להרים עשרות פגזים או לגרור חבר פצוע מתא הנהג. לא הגיוני שכל הגברים הבריאים כשירים לשירות, וכל הנשים פסולות.

      הבעיה שצה"ל אינו רוצה (או אינו יכול) להגדיר ולערוך את בדיקות הכשירות האלו, ונותן לצוות ההכשרה להפיל את החבר'ה האלו במשך המסלול; אז שייתנו גם לנשים את ההזדמנות לנסות.

  26. אני אישה.
    ביצעתי בצבא אימונים פיזיים לא פשוטים.
    קיבלתי במתנה מצה"ל- שברי מאמץ+פריצת דיסק.
    "לוחמות הפמיניזם" היקרות, חצי מנשות ישראל כלל לא מעוניינות במלחמות שאתן נלחמות למעננו (או למענכן?)
    התפקיד שלכן חשוב.
    תבחרו את המלחמות שלנו בקפידה.

  27. מה עם מילואים? למה אף אחד לא מעלה זאת?
    נשים עושות הרבה פחות מילואים מגברים. בהכרח יווצר מחסור בצוותי מילואים לאיוש כל הטנקים כשצריך. ואם עדיין יהיו מספיק צוותים הם יאלצו לעשות יותר מילואים ביחס למצב היום.

  28. 5 טיעונים בכתבה:

    * "מדוע? כי אני אוהב אותן ודואג לשלומן ולבריאותן". למי הדאגה הזאת רלוונטית? לאגו שלו? אם זה בנוגע לסיכוי גבוה לפציעות אז מציע לקרוא את את מה שפרסמו מכון דוידסון בעניין.
    * היית רוצה לעשות צרכים בפני שלושה גברים? וזה כמובן מתוך סקר מקיף בארץ ומחו"ל, אחרי שנים של בדיקות עם טנקיסטיות ממדינות אחרות? משתמע שהדובר מחליט בשביל הנשיח מה דעתן. הוא אלוהים ולא ידעתי??

    * היית רוצה שגברים יתחככו בך על בסיס יומי? טנקים נפרדים לבנים ובנות כפתרון פשוט אם תרצה. חוץ מזה אפשר להפנות את השאלה למין הגברי: האם תרצו שיתחככו בכם על בסיס יומי? ובכלל לכל המין האנושי. בקיצור טיעון לא מאוד חזק ופתיר.
    *האם את מוכנה לסכן את בריאותך? א. אולי כן זו החלטה שלה, ובכלל גיוס ללוחמה מסוכן.

    ב. לגבי הבדלים פיזולוגיים אבולוציונים אין עוררין. עם זאת, מכון וויצמן למשל מעידים כי: "…המחקרים מראים, למשל, כי כושר אירובי גבוה ואימונים תכופים מפחיתים את הסיכון לפציעה אצל נשים. פירושו הדבר שאפשר להפחית את הסיכון לפציעה של חיילות קרביות, בעזרת מיון יעיל והכשרה מתאימה. האם גם לאחר אמצעים אלו הן עדיין ייפצעו יותר מהחיילים הגברים? על כך קשה לענות".

    * שוויון: לא בכל מחיר- אישה שתעבור את המסלולים המפרכים מבחינה פיזית בהתאם לתע"מ שתיכנס לתפקיד. מי שלא יכולה לעמוד בכך שלא תיכנס. אין וויכוח.

    ולסיכום- הרבה ניסוי ותהייה ובהצלחה לנשים הלוחמות בצה"ל.

  29. קל מאוד לשבת על כורסא נוחה בחדר ממוזג ולקרוא למיזוג בין נשים וגברים בטנק. חבל שזהבה גלאון וחברותיה לא יצאו לשטח ונכנסו לטנק לשם התמצאות בנושא.

  30. חייל הנופל בשבי הערבי….. ניתן רק לנוד בצער על העינויים שהוא עובר….. רק לחשוב על חיילת בקן הראשון בטנק הנופלת בשבי….. צמרמורת חולפת בגב….. מה יעשו לה הערבים …..

  31. לכל אמאזונות בוקר טוב. האם מישהיא חשבה על כך מה יקרה אם תפול בשבי אצל הערבים? הרי ממפקד האוגדה עד אחרון הטוראים יעשה עליה "סיבוב" כלומר כוווווולם יאנסו אותה. בואו לא נעמיד את עצמינו בניסיון הזה. תמשיכו להדריך. אתן אינטליגנטיות בדיוק כמו הגברים אם לא יותר. … ותחשבו על זה….

    1. זה חלק מהסיכון שכל אחת צריכה לקבל על עצמה. וכל גבר צריך לחשוב על אם הוא רוצה שיסרסו אותו או יתלשו לו צפורניים.
      האמת שהמחשבה על זה יותר מפריעה לגברים מאשר לנשים הם מבינות טוב מאוד, לנו בראש זה נורא.

  32. בכל מגזר קיימים מרכיבים של טירוף, שגעון, אובססיה, עיוות נפשי, סאדיזם ואפילו קניבליזם. אז למה שלא יהיו כמה נקבות המצפות להרפתקת טנק?

  33. לא רואה מה הבעיה, זה כבר היה צריך לקרות מזמן בעיניי. בעיניי צרך שיהיו מחלקות שלמות של נשים בשריון ללא גברים בכלל זה יכול להיות מעולה בטח ברמת הביצוע הן לא נופלות אפילו ילמדו אותנו משהו חדש

  34. הפמיניזם הרדיקלי הורג את האישה, בשם אידיאולוגיה איומה ונוראה.
    כל מה שעושה הפמיניזם הרדיקלי גורם להחמרה באיכות החיים של האישה.
    לא מזמן הייתה הפגנה של נשים, שצעדו וטענו כי הן יביאו את השלום. עכשיו הן רוצות להיות טנקיסטיות? מה לדעתכן עושים עם טנק?

  35. להציב גבולות למאבק המיגדרי שאין לו בכלל גבולות ומה שמעניין אותו (את המאבק המיגדרי ומקדמותיו) הוא אפליה מתקנת שכבר מזמן מזמן עברה את גבולות המותר. ואת זאת אני אומרת כאשה, חילונית, יהודיה, פמיניסטית, שעושה דברים, ושרתה גם לפני שנים רבות בתפקידים שאפשר לומר שהם על סקלת ה"גבריות". ולא הרגשתי אז וגם לא היום שהיה בכלל צורך להרחיב את הסקלה ההיא. הגיע הזמן לקרוא לנשים להתחיל להגביל את מאבק האפליה המתקנת הזו (שנאמרת כאן בלי מכבסת מלים).
    בנוסף, ברצוני להזכיר גם לגברים וגם לנשים וגם לנוער – אם יש מי שקורא את דברי אלה כאן – ואין צורך לעשות לייק על כלום – בזמן מלחמת המפרץ – זכור לי היטב שנפל למים הליקופטר עם טייסת ממין נקבה – שאפילו לא היתה טייסת קרב … לא היה ברור אם העירקים תפסו אותה, והיה חשש מאוד כבד פן תיתפס ומה שיעשו לה על פי מצוות האסלם …. זכור לי היטב שדיברו על אונס – במקרה הטוב.
    אז – בנות – הגיע הזמן לפקוח עיניים ואוזניים ולהבין שבדור הזה שכל אחת שמישהו מסתכל עליה מתלוננת על הטרדה מינית, מה שיהיה שם – אם חס וחלילה חס ושלום במצב מלחמה תיפול לידיהם חיילת קרבית יהודיה ישראלית – ואני עכשיו לא מדברת על גבולות מה שיכול או לא יכול לקרות בתוך טנק, שגם זה נכון… וגם לא מדברת על מה שהטבע עשה שיצר הבדל בין זכר לנקבה – גם מבחינת מבנה הגוף, גם מבחינת הכוח ועוד ועוד – אז, בבקשה, לפתוח אוזניים, לפקוח עיניים, להתחיל להבין דברים לעומק. יש גבול !

    1. זכורה לי עדיין הטראומה של בנות לחרבן בירכתיים של הסירה בהפלגות ארוכות, ולא שזה היה תענוג גדול לגברים. בודאי שמחוסר אין ספור מלש"בים לשירות קרבי, מתפשרים על על ציפציפים או גלעד שליט, ולבי לבי להם. זה לא אומר שאם הם שרדו היום בשירות השוטף, הם לא יצטרכו ללקק פצעים בשנים מתקדמות יותר בחייהם. כשאני חושב איזה חלקי גשר הרמתי והרסתי את הגב, איזה פטישים 5 קילו והלמניות נפנפתי והיום אני לא יכול להתכופף, איזה ריצות 20 קילומטרים עשיתי בכיף והיום הגוף שלי לא רוצה לשמוע על ריצת 20 מטר, אני יושב עכשיו עם רגל בתחבושת אלסטית כי לא יכולתי לדרוך עליה היום (העצמות שם התכופפו מרוב צבא וספורט). אני עוד הייתי מדא"ג ושותף לנבחרת החייל באליפות צה"ל, זלזלתי בכל ה"פדלאות" ונגשתי בהם, והיום אני יודע מה קורה גם לאלופים ולא רק לפדלאות. להעמיס חלקי גשר, משאיות מוקשים 10 קילו כ"א, פגזים לתוך הטנק, שקי חול מלאים, לסחוב פצועים במשקל שלך ויותר זה לא אימון פילטיס. נתיבה בן יהודה סיפרה באריכות על החירבון בצוותא עם חברים לנשק בשדה (ויותר גרוע בקרוסלות של בקו"מ ובסיסי הטירונים), על הפסקת הוסת ועל ההריון שאפילו לא הבינה שנקלעה אליו. אני זוכר שיחות עם אנשי 707 שצללו לידנו בנמל הקישון ולא הבנתי איך הם מוכנים להיכנס לתוך שפוכת הזיהום ומה שקרה להם יודעים כולם, במיוחד האלמנות והיתומים. אפילו גברת ג'רבי המדליסטית החמודה, מעוטרת תמיד בתחבושות תמיכה וזכורות לי אלופות (בג'ודו ואחרות), עם סרטנים בגיל 20 מהפגיעה במערכת החיסון מרוב מאמצים. אם הזכרתי 707, קראו בספר של אלדר על הנסיון הזה וקראו את זכרונותיהן מכל גועל הנפש, מקלחות והחלפת בגדים בצוותא והצצה על המקלחות בכלי השייט. וכל זה בלי להתייחס למסכנונת שצלצלה לאמא כשפתחו עליה באש בגבול מצרים. רק לאחרונה שמעתי על טירוניות שחוטפות שברי הליכה בעשרה ימי טירונות שעושים להן (מהיכרות אישית). הטייסת האמיצה יושבת לה לבד בקוקפיט ויוצאת לגיחות מהשק"מ עד החזרה לשק"מ שעה גג. הטייסים בדרך לטוניס השתינו בבקבוקים וגם זה קשה, אולי ינפיקו להן סירי לילה מוטסים. בטנק ובחי"ר אוכלים חול ואבק כל המלחמה וכל השהות בקו יחד עם שאר הצוות. ישנתי רטוב, וקפוא עם כל הבגדים והחגור בנוסח "כפיות" עם חברי לנשק, לפני שהזדמן לי ל"בלות" כך עם בנות זוג כלשהן. אני זוכר את הידיים השחורות מניקוי השמן והנשקים, שנשארו שחורות גם אחרי שבוע בבית. אני זוכר את הבנות המסכנות בפלוגת הסיור של הנח"ל בביר תמדה שאכלו חול וחארה ובאופן מפתיע לגמרי, לגמרי לא נהנו מזה. תקראו את נתיבה בן יהודה ואת עוז 77 לפני שאתן קופצות מעל הפופיק. עדיין כל הכבוד לדמי מור וגולדי הון, ובצבא ארה"ב משרתות גם חיילות בלי הנחות ובלי הקלות. תבדקו גם באתרי הפורנו לראות מה קורה שם בשגרה בבסיסים הקדמיים. נתיבה הייתה מתה קודם אם הייתה רואה מה קורה היום בחברה המלחיצה הזאת. אם זובור נראה לכם מוגזם או מיותר לחלוטין, תלמדו משהו על HAZING. זה ההפך של שוויון בחובות וזכויות. חיילים שופכים את דמם למען אנשי המחלקה/צוות שלהם ואין שום מקום לסיסמאות או אי הבנות. וכל אלה שכתבו שגם לגברים זה לא כיף בטנק ובחי"ר וגם הם צריכים לטלפן לאמא או להישאר בבית, כנראה לא שירתו ביחידות קרביות. בכל מקרה משך השירות צריך להיות זהה לחברים ליחידה, אחרת זה מייאש ומתסכל. זכור לי החבר בעל אזרחות דרא"פ ששירת בהתנדבות שנה בצנחנים וחזר לאזרחות שנתיים לפני שחבריו ליחידה שנפלו בשבי, חזרו ארצה. (אח"כ הוא גם סירב לשרת במילואים, כי זה לא בעסקת ההתנדבות, ובטח שמר על האזרחות הזרה עד לגיל שחרור ממילואים).

  36. זה עוד כלום… תחשבו על מצב בו חלילה על הטנקיסטית לשאת את החייל הפצוע בעת מלחמה, תחת אש או את החיילות שחלילה תישארנה נכות -מלחמה ללא גפיים, או עם פרצוף וגוף שרוף ומעוות ללא הכר, ועם רסיסים בעין, לכל ימי חייהן, ללא אפשרות להינשא/להקים משפחה.